שר האוצר כחלון. צילום מסך: יוטיוב
זה לא סוד ששר האוצר כחלון רוצה בחירות וכמה שיותר מהר. אחת הסיבות העיקריות היא הגרעון הגבוה שעומד להתרגש על כלכלת ישראל. הזינוק בגירעון מ-2.5% ל-3.3% נוצר בעיקר בגלל עליה חדה בהוצאות הממשלה בעוד קצב ההכנסות רשמו האטה. כחלון נמצא בבעיה. כחלון לא יכול להוריד את הגרעון דרך העלאת מיסים כשהבחירות נמצאות בפתח, ולכן הוא החליט לפעול בדרך מאד יצירתית: אם הגרעון עולה, הוא פשוט ישנה את המספרים באקסל ויציג לציבור גרעון נמוך יותר.
איך זה בדיוק יעשה? בדוח ביצוע הכנסות המדינה שפורסם בשבוע שעבר הופיעה "פתאם" הערה צדדית תמימה שמצריכה זכוכית מגדלת בשביל לקרא אותה: "החל משנת 2018 נכללות בחישוב הגירעון הכנסות מיועדות מרמ"י לפרויקטים במשרד הביטחון המוגדרים כהסכמי פינוי כלכלי". המשמעות של הערה זו היא הכללת התקבולים ממכירת קרקעות, שפינה צה"ל ושייכות למנהל מקרקעי ישראל, בתקציב המדינה. לפני שהוכנסה אותה הערה אי אפשר היה להשתמש בהכנסות אלה להפחתת הגרעון אלא רק למימונו. לשינוי הזו התנגדו בכירים באוצר ובינהם החשבת לשעבר, עבאדי בויאנג'ו, שטענו שמדובר בצעד שגוי, שעלול להטיל ספק באמינות הדוחות שמפרסם משרד האוצר. מדובר באותו סוג פעולה שנקטה יוון בטרם נחשף הגרעון האמיתי שלה, מה שהוביל מאוחר יותר למשבר עמוק שאיים על שלמות האיחוד האירופי.
מתוך "דוח ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש אוקטובר 2018"
כל זה עדיין לא מספיק לכחלון כדי לעמוד ביעד שהציב. לכן במקביל מפרסם גלובס שמופעל לחץ על האוצר לדחות גם תשלומים גדולים מ-2018 ל-2019, לגבות דיבידנדים מחברות ממשלתיות ולרשום הוצאות של רשות מקרקעי ישראל מחוץ לתקציב. כל הפעולות האלה אמורות להחזיר את רמת הגירעון ל3.1% אליה התחייב כחלון, והכל מבלי שיהיה צורך לשנות כלום בכלכלה. ישראבלוף אמיתי. בגלובס מדווחים כי השינוי מגיע בעקבות לחץ כבד של כחלון על חברו החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שלבסוף אישר אותו בניגוד לדעת פקידי אוצר בכירים.
כשמסתכלים אחורה מגלים שזו לא הפעם הראשונה שכחלון משתמש באקרובטיקה חשבונאית כדי להקטין את הגרעון. בסוף 2016 למשל יצאה בשורה לכאורה תמימה וחיובית מטעם משרדו ומשרד השיכון בראשות השר יואב גלנט. בהודעה נכתב כי חברת עמידר תיקח הלוואה של קצת יותר ממיליארד שקל לרכישת אלף דירות לדיור הציבורי. לפי היוזמה, עמידר תגייס את ההון מבנקים וגופים מוסדיים, והחזר ההלוואה יעשה על ידי המדינה על פני 15-20 שנה.
המהלך הזה גרם לרבים להרים גבה – הרי מדוע המדינה לא מעבירה את הכסף ישירות מתקציבה או מהלוואות שהיא לוקחת אל עמידר? מדוע היא מתחילה בתהליך המסורבל שבו עמידר תקח הלוואה כאשר ממילא המדינה היא זו שתממן את החזרתו? למעשה הם עשו כאן קומבינה – הם לוקחים במהלך הזה חלק מהחובות של המדינה ורושמים אותם במאזני החברות הממשלתיות ורשויות המקומיות כמו שעשו במקרה של עמידר.
את הקומבינה הזו לא המציא כחלון, היא היתה קיימת עוד לפניו. מי ששכלל אותה היה קודמו בתפקיד – יאיר לפיד. כך למשל במאי 2013 לפיד פנה באופן חסר תקדים לרשויות המקומיות העמידות (הכוללות 75% מכלל האוכלוסיה) וחייב אותן לקחת הלוואות מהבנקים ולהעביר אותן אל הממשלה. בתמורה האוצר איפשר לעיריות לגבות יותר ארנונה מהאזרחים ב10 שנים הקרובות. הארנונה הנוספת נועדה לעזור לעיריות לממן את החזר ההלוואות שלקחו עבור הממשלה.
מבחינת הממשלה מדובר בעסקת חלומות – גוף שלישי, במקרה זה הרשויות המקומיות, לוקח הלוואות במקומה, את הכסף מזרים אליה ובסוף אפילו מממן את אותן ההלוואות מכספי הארנונה. כך הממשלה יכולה להסתיר את החובות שלה בתוך מאזני גוף שלישי. מדובר בסוג של הלבנת חובות. במקרה זה – כספי הארנונה שאמורים לשמש לרווחת תושבי הרשות המקומית, מוזרמים למדינה בצורת הלוואות. ומדוע הרשויות הסכימו לקומבינה הזו? פה מסתבר שהממשלה איימה בסנקציות תקציביות על רשויות שיתנגדו ולכן לא הותירו להם ברירה.
The Marker מאתמול
סקר שנערך ב-2016 מצא כי יותר ממחצית מהצעירים בארה"ב כבר אינם תומכים בקפיטליזם.
אבל על פי בוריס היקר, יש לנו "אקדמיה" אז מה לנו מה חושבים האנשים ?
מהיום נאמר בוקר וערב "שמע ישראל השם אלוהינו = אקדמיה"
אם רק היו לוקחים את הרעיון שלי לבטל מיסים ולייצר כסף הכל היה בא על מקומו
אל תדאג מס עקיף יקר (תרתי משמע)
ביבי כבר לקח ברצינות את הרעיון וברגע שהוא יגרוף 140 מנדטים יהיה לו את הכוח הדרוש לספק הב"ל לעם ולהקים קונפדרציה ביטחונית עם ירדן והפלסטינים…
הוא גם יחייב את הפרות להטיל ביצי זהב.
נו יואל,
אם ב.ז.הרצל חוזה המדינה היה חושב כמוך, לא היתה קמה מדינת היהודים.
חלומות חיוביים מראים את הכיוון, בסוף מתממשים בחלקם למרבה הפליאה.
הטענה היחידה שלכם נגד הרעיון הייתה שייצור הכסף יצא מפרופורציה והכלכלה תהרס לדעתי זה לא יקרה א. כי יהיו חוקים בעניין. ב. כי זה לא ישתלם למקבלי ההחלטות להרוס את הכלכלה שבה הם חיים וממנה הם אוכלים.
אני באמת לא מבין את כחלון הזה.
אם הוא היה קורא את אתר זה בקביעות הוא היה יודע שניתן להטיל מיסים כבדים על 'רובוטים', 'מכונות חושבות' ואולי אפילו 'אוטומציה' בלי שאף אזרח יתלונן.
בנוסף ניתן להורות לבנק ישראל להדפיס שקלים בלי הפסקה כדי לממן לכווולם חיי רווחה ללא עבודה.
מה אם אינפלציה? פשוט מכריזים שהמטבע יהיה 'כסף בר-קיימא' ושהוא 'איננו מופק מחוב'.
מי ייפקח על כמות המטבע המיוצרת? וועדה של 'מומחים בעלי שם שאין להם שום אינטרס' כמובן.
כן כן… כל כך הרבה צרות היו נחסכות אם רק כחלון היה עושה הדבר הנכון
גרף של קו ישר מסמל יחס ישר בין X לבין Y.
X-עלות הייצור.
Y-כמות הייצור.
שפע הוא תוצאה של שימוש בטכנולוגיה.
שפע מאפשר דברים שגרף ישר איננו מאפשר. שפע פרושו שהגידול בייצור גדל הרבה יותר לעומת הגידול בעלות.
הגרף של שפע דומה לגרף מעריכי. הוא נוסק כלפי מעלה עד גבול מסוים.
הוא נוסק מעל גרף ישר וגובהו מעל הישר הולך וגדל ככל שהעלות גדלה.
גם כמות הכסף צריכה לגדול בצורה מעריכית על מנת להתאימה לשפע, בתנאי שהכסף יחולק לכל בשווה באופן שהצריכה תתאים לשפע.
יש בכך מענה להשגותיך.
השאלות ביחס לשפע הן אחרות ונוגעות לניהולו הנכון, לסמכויות,
לשמירת האיזון בין הכסף לשפע, למניעת ניצול יתר, לפטנטים וזכויות יוצרים, לזכויות בעלות על חומרי גלם, לזיהום הסביבה, לצורך בהגבלת הילודה, ועוד.
"גם כמות הכסף צריכה לגדול בצורה מעריכית על מנת להתאימה לשפע"
ומה קורה כאשר ,מעשה שטן!, ה'שפע' הלא ממש מוגדר לא עולה בצורה מעריכית כמו שציפית? מה קורה אם הוא דווקא קטן?
האם במקום לחלק כסף לעם מתחילים לקחת ממנו?
"בתנאי שהכסף יחולק לכל בשווה באופן שהצריכה תתאים לשפע."
אבל עם 'שפע' הוא תוצאה של התקדמות טכנולוגית למה לחלק את הכסף שווה? לא כולם מקדמיפ הטכנולוגיה בצורה שווה, חלק לא מקדמים כלל ואף מנסים להוביל אותה אחורה.
"לצורך בהגבלת הילודה"
ואיך בדיוק זה הולך להתבצע? עיקור כפוי?