מחקר אוסטרלי שפורסם בוושינגטון פוסט ובטלגרף מצא כי אחד מכל חמישה מנהלים בכירים הוא פסיכופת. מדובר בכמעט אותו יחס ששורר בקרב האסירים בבתי הכלא. המחקר, שבדק 261 אנשי מקצוע בכירים בארצות הברית, מצא כי ל-21 אחוזים היו רמות משמעותיות של תכונות קליניות המאפיינות פסיכופת. שיעור הפסיכופטים בקרב האוכלוסייה הכללית עומד על אחד למאה. אחת ההגדרות המקובלות לפסיכופט היא מישהו שלא אכפת לו על מאנשים אחרים וכזה שסובל מהשפעות אנטי חברתיות.
נתן ברוקס, פסיכולוג משפטי שניהל את המחקר, טוען כי בעקבות הממצאים עסקים חייבים לשפר את תהליך הגיוס שלהם. ברוקס טוען כי חברות המגייסות מנהלים נוטות להתמקד במיומנויות של המועמד ולא בתכונותיו אישיות. זה לדבריו מוביל את אותן חברות לשכור "פסיכופתים מצליחים". מנהלים כאלה עלולים לנקוט בפרקטיקות לא מוסריות ובלתי חוקיות או להשפיע באופן שלילי על עמיתיהם בעבודה. "בדרך כלל פסיכופטים יוצרים הרבה כאוס ובאופן כללי נוטים להסית את העובדים אחד נגד השני," אמר ברוקס."עבור הפסיכופטים, [הצלחת החברה] היא משחק ולא אכפת להם אם בדרך הם מפרים כללי מוסר".
המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 עורר חוקרים רבים בנסיון להתחקות אחרי התכונות שאפשרו להרבה חברות לפתח תרבות ארגונית שכללה התנהגות לא אתית. המחקר של ברוקס, שנערך יחד עם עמיתים מאוניברסיטת בונד של אוסטרליה וחוקר מאוניברסיטת סאן דייגו, התבסס על מחקר של רפרנטים בענף ניהול שרשרת האספקה ברחבי ארה"ב. הממצאים, שהוצגו ביום שלישי בקונגרס אגודת הפסיכולוגים האוסטרלי במלבורן, אמורים להתפרסם בכתב העת האירופי לפסיכולוגיה.
בסקר שנערך לפני כשנה ופורסם ב"אידיפנדנט" – נמצא כי המקצוע אליו נמשכים הכי הרבה הפסיכופתים הוא לתפקיד המנכ"ל. מקום שני אגב ברשימה המפוקפקת הזו הוא עריכת דין ואחריו תקשורת.
החוקרים בראשות ברוק בוחנים כבר עתה דרכים שבעזרתן ניתן יהיה לסנן פסיכופתים פוטנציאליים בתהליך הגיוס.
עד אז – למי שמעוניין לדעת האם הוא מנוהל על ידי פסיכופת, הנה כמה סימנים להפרעת אישיות אנטי חברתית מתוך הNHS (שירות הבריאות האנגלי):
1. ניצול, תפעול או הפרה של זכויותיהם של אחרים
2. חוסר דאגה, צער או חרטה על המצוקה של אנשים אחרים
3. קושי לשמור על קשר לטווח ארוך
4. חוסר יכולת לשלוט בכעס
5. חוסר אשמה, או חוסר יכולת ללמוד מהטעויות עצמיות
6. האשמת האחרים בבעיות
7. אי קיום החוק באופן חוזר
באופן אירוני רק החודש וולס פארגו, הבנק השני בגודלו בעולם, שילם 185 מיליון ד' לרשויות לאחר שחשבונות רבים זויפו או נכפו על לקוחות שלא ידעו על קיומם. מנכ"ל הבנק האשים, איך לא, את כל 5300 עובדיו בהונאה ובהתנהגות נבזית. מעניין שהוא לא מצא שום קשר בין פעולות עובדיו ללחץ שהופעל עליהם מלמעלה לפעול בצורה לא מוסרית ואתית תוך העלמת עין מצד ההנהלה הבכירה.
למקסמן:
החיים הם אשליה. העולם הוא אשלייה.
החיים בבשר נקראים מבחן האשליה או מבחן הבשר.
השרדות בבשר איננה מוסרית כשהיא מנוגדת להשרדות הרוח.
הרוח הוא חרות האמת הנצחית המשוחררת לעד מכבלי השעבוד אשר לחושים ולבשר.
המקריב מאהבה הוא האמיתי הוא לאלהים ואלהים לו.
כאמור המוסר מוחלט ואמיתו מוחלטת.
שמבסס דבריו על שקרים ופרדוקסים מוליך שולל ומולך שולל, עולמו עולם השקר והמרמה.
עדיף לאבד חיים מאשר לשרוד כתולעת שכך הצגת את שרידותו של העם היהודי.
כעת צא ולמד מה פרוש הדבר.
פרוש הדבר שהפחדן משקר, ובמיוחד מאלהים שהוא האמת והאהבה.
השואה? היא מה שהעם היהודי הביא על ראשו מרוב מרמתו ונכלוליו, שגרש אלהים מעל פניו ולא חדל עד עצם היום הזה.
שנא את האור ואהב את החושך.
אהבת אלהים איננה כופה עצמה על איש. אהבת אמת היא. שאיננו חפץ בה נשאר בלעדיה.
דבריך על אלהים הם כפירה מבזה בו, או שאחרת אינך מאמין ומעולם לא האמנת.
אלהים הוא האמת הנצחית. האמת האחת ואין בלתה.
אילו היה אלהים משקר לא היה עולם קיים ולו לרגע.
"ויש מקרים שחייבים לשקר כלומר חובה מוסרית לשקר"
כשמישהו חושב כך, אז יש לו א מ ת שחושפת את המצב והנסיבות באורה.
באותם מקרים מיוחדים השקר חדל להיות בגדר שקר.
כלומר, בכל מקרה לשקר איננו מוסרי.
ויש מקרים שמישהו חושב שחייבים לשקר – חושב כך למען השרדותו האישית.
מחשיב את האגו והשרדותו בבשר יותר מאשר את האמת, מסלפה ומעוותה של אמת הוא עד בוא גאולתו.
והתוצאה אותה תוצאה כמו תמיד, לא אמת, לא חיים, לא אושר, לא חרות, לא אהבה.
נפילה אחר נפילה, וייגון וייסורים והתבזות עצמית. והישועה והגאולה רחקים ממנו.
שבחר להקריב אנוכיותו, שהסתלק מאנוכיותו, גאל עצמו.
הבוטח באלהים בטחון אמת לעולם לא ישקר! דבריו אמת או שלא יאמר דבר, אך לא ישקר.
ידע בשעת מבחן שעזרה בוא תבוא ובניגוד לכל הסיכויים.
האמיתי לא ישקר לעולם, התוצאה לא מענינת אותו. איננו חרד להשרדותו הפיסית.
הוא ברוח ובאמת מהותו.
אין דבר שבעולם שיכול לפגוע בו, להפילו ולהרחיקו מאמת מהותו חוץ מהשקר.
הזדהות משעבדת לאשליית הקיום בבשר ול"אני" המשתקף ממנו שוללים מהאדם חרות אמת. הוא שבחר בכך.
"התורה היא על תנאי של: וחיי בהם ולא שימות בהם."
חלק מהתורה הוא אמת רוחית הכתובה בשפת צופן והשאר הוא האדם, כלומר משקפת את האדם הכבול בידי אשליית חושים משעבדת ואנוכיותו המעוורת.
משקפת היא את בערותו.
מנסה האדם לעבוד את אלהיו בחושיו ומתוך כך מרמה ומסלף ומעוות את האמת על פי צרכיו.
"וחי בהם" – חי ברוח, באמת באלהים. יקריב את הארצי כשמתקיימת סתירה בינו לבין האלהי.
"המקרה של אשת איש שאברהם אבינו …"
לא היו דברים מעולם. שנכתב בתורה הוא עיוות של שארע שלא הובן כראוי ע"י בני אדם.
מדובר על מעשה אלהי שאין בינו לבין חיי בשר דבר וחצי דבר.
כתבתי למי שאין לו מוסר, שהמוסר בעיניו הוא פרדוקס, שהשרדותו הפיסית היא צורך עליון מעל הכל.
שאיננו אמור להבין את דברי, אך אחזור שוב על עיקרם:
החיים בבשר הם מבחן, מבחן האשליה.
המוסר הוא דרך לשחרור מאשליה.
יש ואדם יבחן במבחן עליון(מבחירתו), נאמנותו למוסר ובטחונו באמת המוחלטת יושיעוהו.
(אפ)
צדיק, בוא נסכם שאני ואתה חלוקים ושלום עליך ועלי.
אבל זאת כן אני אומר לך: כל המלל שלך אני מכיר, את המלל שלי אתה לא מכיר. כלומר אני כותב את דברי אחרי שאני מכיר את התזות שלך, ולכן קודם אתה אמור לעיין בדברי לעומק ואחר כך תאפשר לנו לדון ולהתווכח.
ולכן אני מציע לך לדון בכל הדברים האלה בדף שלי במקום לגזול מקום מהאתר הנפלא הזה שלא עוסק בעניינים הלאה כלל. האתר הזה עוסק אך ורק בנושא החברתית כלכלי.
אכן כן. לתורה שבעים פנים. אמנם אני חולק על מקסמן כי ישנו גם צד רוחני אך פירושיו לתורה הם גילוי סודות ממש. ומציע לך ולכל חפץ חכמה להתעמק בדבריו שכולם מוכחים יפה מן הכתוב, חזל והמפרשים הגדולים. ואמר הרמבם שאיפה שיש פרדוקס שם יש סוד גדול.
שלום מקס,
אני לא מספיק בקי בפילוסופיה היהודית בשביל להתייחס ל"אור השם"… במיוחד מכיוון שאף פעם לא קראתי אותו :/
אני יוצא מנקודת מוצא שהרמב"ם, חז"ל ושאר המפרשים הגדולים, בחרו את מילותיהם בקפידה כדי לבטא את מה שהתכוונו לו עם מינימום אפשרות להטעיית הקורא.
בנוסף, אם מפרש גדול כמו הרמב"ם פירש על פי גישה זו או אחרת יש להתייחס לפירוש בהקשר המתאים, ובטח שלא להסתמך על הדברים לתמיכה בגישה כוללנית כלשהי מחוץ להקשר זה.
הגישה של "בכל שלב יש 0 או 1" נקראת "עץ בינארי".
השימוש בטכניקה זו מתאים לחלק מהמקרים, ואינו מתאים לאחרים.
במלים אחרות: גישת ה-"0 או 1" היא גישה חלקית.
היא ניתנת להרחבה בצורות שונות, לדוגמה ע"י "לא ידוע"/"לא נקבע עדיין", כפי שזה מתבטא במיחשוב קוואנטי, או ע"י "שניהם" ו-"אף אחד מהם" בפילוסופיה הבודהיסטית למשל, וכו'… אני בטוח שיש מקבילה לכך ביהדות, אך כאמור, איני בקי מספיק בתחום זה.
אני מסכים עם רוב מה שכתבת בפוסט שלך, (הקישור שהצגת), למרות ששוב כללת שם דוגמה או שתיים שיש בהן בעיה לוגית לדעתי, (לדוגמה: "אמרו חז"לינו שהאלוהים בורא עולמות ומחריבן" מול ההסבר שלך "והעולמות נחרבות מאליו"… אם אמרו "מחריבן" ולא "נחרבות", הרי לכך התכוונו).
בנוסף יש שם כמה הנחות יסוד שלדעתי צריך להסכים עליהן לפני שמשתמשים בהן לתמיכה בתיאוריה, או להמנע מהסתמכות עליהן.
לגבי החמור:
אני חושב שיש כאן בעיה של הגדרת "רציונל", שבסיסה בחוסר הבנה של המציאות, או התעקשות לפשט אותה מתוך מטרה להבינה, עד כדי כך שהמודל כבר לא מייצג אותה.
אם החמור של בורידן הוא דטרמיניסט, ואם דטרמיניזם הוא חד-חד-ערכי במובן הסיבה-תוצאה שהצגת בפוסט שלך, אז כן, הוא ימות, כנראה מצמא לפני הרעב…
זה עדיין לא הופך אותו לרציונלי, או את (החמור:) הבוחר באחת משתי האפשרויות לאי-רציונלי – האחרון פשוט משתמש ברציונל עדיף, שבו השאלה "באיזו אפשרות אבחר" היא משנית.
אלון היקר
אני משתמש עם שפת המונים כעיקרון ולכן אני לא מפשט הכל.
לגבי נקודת המוצא שלך כלפי הרמב"ם וכמותו.
עיין בפוסט הזה (הפוסט דן בנושא אחר, אבל בעקיפין תבין שנקודת המוצא שלך לא נכון.)
https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/2zuFohLD9ke
אותו דבר כלפי חז"לינו, שהם אומרים שהקב"ה מחריב הכוונה שהוא סיבת הסיבות, ולא שהוא מחריב בעצמו. אחרת הקושיה חוזרת אייך הוא בונה אם הוא צריך להחריב ?
טעות (כתבתי "אני לא" במקום "אני כן")
אני מפשט הכל בגלל שאני משתמש עם שפת המונים לצורך המונים כמוני.
שלום לכולם,
אני לא משוכנע שאחוז הפסיכופתים הוא כפי שנטען.
אני אפילו לא משוכנע שהמסקנות אליהן הגיעו החוקרים מבוססות ברמה סבירה.
בטח לא מספיק בשביל לטעון כי המחקר: "..מצא", "..מאשש תחושות", "..1 מכל 5 מנכלים הוא פסיכופת", או כל טענה דומה אחרת.
בואו נבדוק רגע מה שנאמר ובאיזה הקשר:
המחקר לעיל – שהוא למעשה סקר יותר מ"מחקר", מכיוון שלא בוצעה אבחנה של המנהלים עצמם באופן ישיר ע"י בעלי מקצוע מנוסים – מסתכל על ההתנהלות של אנשים בסביבה שמעודדת אותם להתנהגות קרה ואגואיסטית, האשמת אחרים וכיו"ב… אך עד כמה שאני רואה אין התייחסות להשפעה זו כלל.
די מקובלת הדעה כי מערכות הכלכלה, הפוליטיקה והחוק בישראל ובמדינות רבות אחרות מעודדת התנהגות מושחתת ואנטי חברתית.
כפי שכבר נאמר כאן, פוליטיקאים מעטים מצליחים לשמור על עקרונותיהם לאורך זמן.
לפי המאמר הנוכחי, גם מנהלים בכירים כנראה כושלים בכך, אך (אולי) במידה פחותה ממשרות מקבילות בפוליטיקה.
כלומר, אפשר לטעון שאנשים ללא אופי חזק במיוחד יתנהגו כפסיכופתים אם המערכת "תדחוף" אותם לכיוון זה באינטנסיביות מספקת.
אפשר לטעון שהשוני ב"אחוזי הפסיכופתים" – בין תחומי הכלכלה והפוליטיקה לקהל הרחב – מושפע ממידת ההגנה של החוק עליהם.
מצד שני, אולי אחוזים אלו מדויקים, ואם המערכת ו/או החוק ישונו אז מספר הפסיכופתים האמיתיים "שישרדו" בדרך לצמרת יקטן באופן אובייקטיבי בהתאם למצב החדש.
…אבל לפחות על פניו, לא נראה כי גורמים אלו נבדקו או בודדו במחקר לעיל.
אפשר לשער ולטעון עוד כהנה וכהנה הסברים אחרים לתצפיות שנעשו, אך לטובת הקוראים אקצר ( באופן יחסי 🙂 )
כפי שאני רואה את זה יש מספיק שאלות פתוחות כדי לשלוח את המחקר הזה חזרה לשלב איסוף הנתונים ואולי אף לפני כן, לשלב פיתוח המתודולוגיה.
אני חושב שהעלת נקודה מענינת.
אפשר לטעון שעמדות כח מושכות פסיכופטים (מנכלים, חברי כנסת, שוטרים, שופטים וכו')
אבל מצד שני אפשר לטעון שכח משחית ויוצר פסיכופטים (או מוציא את הפסיכופט שבאדם).
אני חושב שבשני הטענות יש אמת. ואני גם חושב שאתה צודק שאתה טוען שהמחקר הזה הוא לא יותר מאנקדותה משעשעת. הייתי מנחש שלא בדקו בסקר הזה שרים ואנשי אקדמיה. אני עוד מנחש שלא עשו הפרדה בין מנכלים של חברות ממשלתיות, מגובות ממשלה (כמו הבנקים של ולסטריט), לחברות שאשכרה צריכות להתחרות בשוק החופשי.
בנוסף, אני לא יופתע שחבר הממשלה התורן ינפנף במחקר זה (או דומה לו) כדי להצדיק עוד פיקוח על המנכלים הפסיכופטים.
כותרת: מחקר מצא ש שמונים אחוז מאנשי התיקשורת והעיתונאים הם פסיכופטים. מחקר שנעשה על אנשי התיקשורת בישראל גילה כי רובם הגדול הם פסיכופטים מסוכנים, שאין להם כל יחס רגשי ונפשי אל ציבור קוראיהם והם נהנים להתעלל בו, לרמות אותו, להוליכו שולל ובכחש ולשטוף את מוחו. כמובן, בלוג זה עורכיו וכותביו נימנים עם המיעוט השפוי, ללא כל ספק.
"כתב העת האירופי לפסיכולוגיה"?
יש כתב עת שנקרא ככה?
שים לב, החיפוש שלי בגוגל היה אפילו קצר יותר מהזמן שלקח לי לכתוב את התגובה הזו… מצד שני, כתבתי יותר ממך ויכול להיות שאתה מקליד מהר ממני 🙂
בכל מקרה, לשאלתך:
http://ejop.psychopen.eu/index.php/ejop
ל'מצא חן בעיני' היקר
מוסר היא יחסית כמו שהאמת היא יחיסית, הכל יחיסית למטרה שלך או של הוריך או של החברה.
יש כלל האומר "הרוצה לשקר מרחיק עדיו" ולכן לא מקובל לדבר עם שפת חרשים, דבר ברורות ותאמר לנו את שתי המילות קסם שלך ונבחן אותו עם השכל האלוהי שלנו (= המלאך בין האדם לאלוהיו, הוא שכלו !! אבן עזרא), ככה אולי גם אתה תזכה להבין את מילות הקסם שלך לעומק ולא תתלה את עצמך ואת תבונתך ובאילנות גבוהים.
שהגוי הגיע להלל ורצה להבין את התורה כולה על רגל אחת, אז הוא נתן לו את הצוו הקטגורי של קאנט (בשלילה): "דעלך סני – לחברך לא תעביד. זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". כלומר: מה שעליך שנוא לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה (על רגל אחת) והשאר פירוש הוא, לך ללומדו (תלמוד בבלי שבת לא/א). המהרש"א מפרש שם, שהדבר נלמד ממצוות "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח).
תשים לב שהלל היה יכול לומר כמוך, יש שתי מילות קסם וחסל. או לומר שהיית התגלות משמים, ולמה לא אמר זאת ? כי לא רצה להרחיק את עדיו !
אגב: קניבל לא מסכים שאני יהיה קניבל כלפיו. כלומר אי אפשר מצב שכל בני אנוש יסכימו להיות קניבלים, הרי הקניבל לא רוצה שנאכל אותו חי, ככה נדרש ממנו לא להיות קניבל כלפי זולתו.
========================================
ל'מוסר הוא קיים מוחלט' היקר.
אמרת
כבר מזמן לא שמעתי כזאת שטות, איפה הוא קיים ? בעולמות המגבילים ?
ובכן המוסר לא עומד מכוח עצמו כמו שהאמת לא עומד מכוח עצמו.
ראה כאן "המוסר לא עומד מכוח עצמו" https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/4ALX1nw62TN
שאנו מחפשים אמת מחוץ לנו למשל בטבע, שם אפשר לטעון שיש אמת אבסולוטית, אבל אמת חברתית או אידאולוגית או אמת מוסרית וכו' הם תמיד יחסית כי הם כולם אמצעיים לנו ולא ההפך שאנו אמצעיים לאמת ולמוסר.
ביהדות החשיבה הזאת שלך היא עבודת אלילים ממש. הרי אתה נותן למשהו דמיוני מבחוץ לקבוע לך מה מותר ומה אסור מה מוסרי ומה לא, ואז אתה סותר את העיקר העיקרים של היהדות שאומרת שאין שום סמכות אלילית, רק השכל האלוהי שלך הוא הסמכות שלך.
אם אין מוסר מוחלט, אז לשקר זה מוסרי?
שלא מדבר דברי אמת אין טעם לדון עמו.
ואם דבריך דברי אמת, אז כדבריך – "האמת לא עומד מכוח עצמו".
כלומר, דבריך אינם עומדים מכוח עצמם, אז לשם מה לדון?
"אז לא תגנוב ולא תרצח הם דוגמא דיי פשוטה שהם לא אבסולוטיים."
והנה בהתיחס לעצם הטענה האם היא אבסולוטית או שלא?
אם היא אבסולוטית היא סותרת את תוכנה, ואם לא , אז תוכנה הוא אבסולוטי.
פרדוקס!
"המוסר לא עומד מכוח עצמו"
כנ"ל. פרדוקס!
"למעשה אין שום חוק אנושי שהיא אבסולוטית."
כנ"ל.
"והוכחנו ששום דבר לא עומד מכוח עצמו"
כנ"ל.
"ברצוני לומר שבכל רגע בזמן אפשר ללכת קדימה או אחרה ואין שום דבר מחוץ לנו (ישות או תודעה או מוסר או תבונה) שמוביל למשהו טוב יותר או רע יותר"
וזה גם מה שאומר העיוור מלידה שאין אור ואמת וטוב מוחלטים.
וקיים גם העיוור שעיוור את עיני עצמו ברוב יהירותו, שגרש את האור מעל פניו, ואומר אין האור קיים, לא קיים ולא היה מעולם, לא מחוץ ולא מפנים.
פרדוקס, אכן אין אמת אבסולוטית. המוסר. התורה ניתנה שלמה דהיינו היא אמת לא פסוק כזה או אחר, לכן היא אמת יחסית לעצמה שככללותה אין בה סתירות, אבל להוציא את לא תגנוב ולא תרצח כאמת בלי הקם להורגך ובלי שמיטה ואיסור ריבית וכו זה מוסר מזוייף של אומות העולם. מקסמן חוזר ומסביר כי התבונה האנושית היא אחדותית כמו הבורא ולכן מנקודת מוצא משותפת ניתן להגיע לאמת אחת לפי ההיגיון. ולכן התורה היא אמת ועץ חיים למחזיקים בה לא המוסר ולא אידאלים
פרדוקס:
כן מותר לשקר מתי שמותר לשקר, ויש מקרים שחייבים לשקר כלומר חובה מוסרית לשקר. במקרא האלוהים בעצמו משקר לאברהם, וחז"ל דורשים מכאן שמשקרים במקרה של שלום בית ועוד ועוד.
נתת דוגמא מאלפת. מה קודם למה, חיי, או הצוו המוסרי לא לשקר ? אם שקר היא לדעתך צוו אבסולוטית אז הצוו קודם לחייך ?!
בדיוק זה נקרא עבודת אלילים, כלומר לקדש את הצו המוסרי מעל הפרט\האדם, זאת עבודה אלילים של תורה. התורה היא על תנאי של: וחיי בהם ולא שימות בהם.
המקרא נותנת לנו שתי סיפורים בדיוק לסתור את החשיבה שלך.
1, המקרה של אשת איש שאברהם אבינו התיר בכדי להציל את חייו כלומר אילו אברהם היה דוגמט כמו אחינו לוט, בוודאי היה מת על אשתו כי אסור להתיר אשת איש.
2, בנות לוט שלא היו דוגמטים כלפי המוסר ולכן הצילו את אביהם ואת עצמן מכרת וודאי ויצא מהם מלכות בית דוד.
לסיום מי שמעמיד את המוסר או את האמת מעל האדם\הפרט, מבחינת היהדות ומבחינת התבונה הטהורה, הוא עובד אלילים. ובשביל כזו חשיבה, נכתב התורה לעם ישראל, שהם לא ילכו אחרי עבודת אלילים.
אחרי ששלחתי את תגובתי ראיתי שהדר היקר כבר ענה לך.
יש הרבה פוליטיקאים כאלו. אבל האבסורד הוא שתמיד עולים קולות מתוך הייאוש של העם המבקש איש חזק. בסופו של דבר מה שהם מקבלים זה איש חזק וחסר רגישות ואנוכי ששודד את העם ושדורס את כל מי שנמצא בדרכו. דוגמאות לאנשים כאלו הם פוטין ברוסיה, גם שם חיפשו איש חזק. היום זה דונלד טראמפ, וזה מבלי לשפוט אם זה רפובליקני זה טוב או רע.
"רפובליקני" זה טוב לאחדים ופחות טוב לאחרים.
בלי לשפוט זה רעיון טוב 🙂
ודאי שגם פוליטיקאים הם פסיכופטים בכל מקום של כוח תמצא כאלה.
יש כבר מחקרים ישנים בנושא מומלץ לראות
are you a fish head
the corporation על תאגידים כפסיכופטים
המחשבה כי הפתרון מצוי אצל אנשי כוח האדם היא הזויה, להעביר את האחריות לאיש כוח האדם המסכן במקום שהפסיכופט ישא באחריות, יש לבטל את החברות בעמ, הם היו מחוץ לחוק בארהב עד המאה העשרים, ושבעלי החברות ונושאי תפקידים ישאו באחריות מלאה
בכל מקום שהעם פסיכופתי ימצאו פוליטיקאים בדמותו. לא יתכן עם שאיננו פסיכופתי, אך פוליטיקאים פסיכופתיים.
ושוב כל הרדיקלים החופשיים פלטו את המנטרה :ביבי
ואני אוסיף ביבי וכל רוכבי האופניים.
כמה שזה נכון. יש מנכלים, ראשי ארגונים, נשיאי ארגונים- מופרעי נפש, בורים או אף חכמים, אומרים שטויות וכותבים כל שטות, מפליצי דעות בכתב ובעל פה, בושה לבוחריהם, נכלולים בהתנהגותם, עכברי שלטון, לקקנים. מיותרים לחברה העסקית, סתם אוכלי חינם.
שיבדקו כמה פסיכופאטים יש בקרב מנהיגים.
אין טעם לבדוק… נהיר לכולנו שזה כמעט 100%
לפי ההגדרה הנל כל הפוליטיקאים הם סוציופטים
ממשלה לפי הגדרה היא גוף שמנצל, מתפעל ומפר את זכותם של אחרים (זכות אדם על גופו). הממשלה מתוכננת כך שהפושעים (פולטיקאים) לא ישאו באשמה ובנוסף העובדות בשטח מראות שלא לומדים מטעויות (למשל מניפולציה של ריבית)
בנוסף, כל פולטיקאי תמיד מאשים אחר בבעיה (למשל בועת נדלן? חוסר היצע)
והדובדבן אי קיום החוק באופן חוזר. בלי קשר לביקורים החוזרים בבתי כלא. פוליטיקאים רואים את עצמם מעל החוקים שהם עצמם ממציאים (למשל: אסור לגנוב אלא אם כן זה הממשלה ואז זה מיסוי)
שחרורון,
סוציופת אינו פסיכופת.
השימוש במילים "כל", "תמיד" וכיו"ב הכללות גורפות פותח פתח להתנגדויות מלוות בדוגמאות הפוכות, (התפטרות ראש ממשלה בעקבות משאל עם, לדוגמה:)).
מיסוי אינו גניבה אם הוא משמש למטרה המוצהרת של מימון תשתיות ואינטרסים המשותפים לרוב האזרחים.
מיסוי כזה הוא דוגמה לשיתוף פעולה פורה המצדיק את קיום מבנה המדינה והמנגנון הממשלתי.
לצערנו התפתח מצב שבו המיסים משמשים למימון אינטרסים צרים, (לפעמים עד כדי אדם יחיד), ונבחר ציבור שנוהג כך אכן גונב מהקופה הציבורית עליה הופקד.
השאלה האם מיסוי "בריא" אפשרי בכלל, (לאורך זמן), היא שאלה לדיון וזמן אחר.
מחפש האמת היקר:
נזכרתי עכשיו שפעם כתבתי מאמר בשם: "הרדיפה אחרי האמת" וכדאי לך להעמיק בו והנה היא כאן בשבילך ובשביל כל המשכילים כאן.
https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/CYY2kLrG7pi
ממש דומה לנתניהו, נתניהו ועוד פעם נתניהו:
1. ניצול, תפעול או הפרה של זכויותיהם של אחרים
2. חוסר דאגה, צער או חרטה על המצוקה של אנשים אחרים
3. קושי לשמור על קשר לטווח ארוך
4. חוסר יכולת לשלוט בכעס
5. חוסר אשמה, או חוסר יכולת ללמוד מהטעויות עצמיות
6. האשמת האחרים בבעיות
7. אי קיום החוק באופן חוזר
ההייתי או חלמתי חלום?
אם אתה חושב שזה רק נתניהו אז טעות מרה בידך. לצערי או יותר נכון לצערנו רוב רובם המכריע של הפוליטיקאים הם כאלה.
שלום רפאל,
אני חושב שביבי מוביל את מדינתנו בכיוון לא טוב כמעט בכל התחומים החשובים: כלכלה, חברה, בריאות, חינוך וביטחון – והסיכוי שאצביע בעדו בבחירות הבאות קלוש עד אפסי.
למרות האמור לעיל…
לדעתי ביבי הוא אדם חם, לבבי ושולט היטב בכעסו, לפחות עד כמה שאני מסוגל לראות ממקומי.
מהקשבה לדבריו מדי פעם אני מנחש שהוא גם איש שיחה מרתק ושיש לו הרבה מה ללמד ולתרום אם רק ירצה בכך.
זה עדיין לא אומר שאצביע לו בבחירות הבאות, אבל מכאן ועד פסיכופתיות המרחק גדול, וכל תקיפה חסרת שחר כזו מקטינה את הרצינות שמייחסים לטענות לגיטימיות כלפיו, שלך ושל אחרים.
זו כמובן רק דעתי האישית,
תעשה עם המידע מה שתמצא לנכון.
לא רק פסיכופטים זו הבעיה, יש גם נרקיסיסטים ובעלי הפרעת אישיות גבולית שמתנהגים בצורה דומה. שומר נפשו ירחק!
על זה נאמר: " אלמלא השוטים (המשתגעים) היה העולם חרב " (הרמב"ם)
השוטים? אתה מתכוון לאלו עם הוודקה בפנים?
יעל
המשפט הנ"ל אומר שרציונלית האדם הרציונלי לא היה פועל ולא יוזם, היזמים בכל תחום חברתי חייבים להיות קצת לא רציונליים וקצת חסרי השכלה עמוקה.
אבל ברור שהמשפט טעות ביסודו, כי בזמנם האמינו ביקום סטטי דטרמיניסטי מוחלט (אותו סיבה אותו תוצאה) אז באמת לא רציונלי ליזום ולפעול. אבל היום ב"ה אנו יודעים כי היקום הוא דינמי ככה שאפשר ליזום ואפשר לפעול, כי באקראיות יש אפשרות לבחור את התוצאה הרצויה. כלומר ביקום דינמי האי רציוליות, היא רציונלי ! ואני הרחיב קצת בעניין שנבין את זה לעומק.
היו היה חמור (חמורו של בורידן) שהיה רעב וצמא באותו מידה, לימינו מים ולשמאלו קש. אז רציונלית אין לו סיבה דטרמיניסטית להעדיף את המים על הקש או ההפך. אז מה יקרה לחמור שלנו ?
ובכן הרבה טענו שהוא ימות מחוסר הכרעה כי אין באמת הכרעה רציונלית.
כבר אריסטו צחק עליהם ואמר שהאדם יבחר באי רציונליות כלומר יבחר באקראיות כמו הטלת מטבע או שאלת תינוק, כלומר הוא פשוט לא יחליט מה עדיף רק פשוט יציל את עצמו ממוות בטוח על ידי לבחור באחד מהם בלי סיבה רציונלית.
והמסקנה היא קריטית לכל אדם בכל רגע בחייו, כי בכל רגע בחייו הוא נופל במקרים כאלה שאין הכרעה רציונלית כי היקום באמת דינמית, ולכן לבחור באי רציונליות היא היא הרציונליות האמיתית.
אבל מאותו מסקנה יוצא שהאדם הטיפש מתייאש מהחכמה והתבונה, ואז הוא תמיד לא פועל רציונלית ולכן הוא בסכנה. ולכן אסור לוותר על החכמה והתבונה ועל הניסיון האנושי ככה הוא יוכל להיות אי רציונלי באופן הנכון כלומר בחכמה ובבינה ובדעת.
יעל: חלב! לא וודקה 😛
—–
MAXMEN: לא סביר שהרמב"ם האמין בדטרמיניזם, כיהודי הוא חייב היה לדגול בעקרון הבחירה החופשית.
בנוסף, דוגמת החמור אינה עומדת במבחן ההגיון:
1) "…יציל את עצמו ממוות בטוח.." אינו "…בלי סיבה רציונלית"!
…אלא אם כן אתה מתייחס למצבים "מוות" ו-"חיים" כשווים מבחינה רציונלית, מה שמנוגד להנחת היסוד שלך, שיש "צורך" כלשהו באחת משתי הפעולות הנ"ל, (קרי: כדי להציל ממוות).
2) מחבר הדוגמה שנתת התייחס רק לצעד אחד, (מקסימום שניים), בתהליך ההחלטה ללא התייחסות למטרה הסופית.
משל שחקן שחמט שחושב תמיד רק צעד אחד או שניים קדימה. בוודאי תסכים איתי כי – אם מטרתך היא לנצח במשחק – זו אסטרטגיה לא רציונלית בעליל.
אלון היקר
לכאורה אתה צודק כלפי הרמב"ם (אם כי הרמב"ם טען שהוא יכול לפרש את המקרא על פי אריסטו = עולם קדמון = דטרמיניזם) אבל לא בגלל היהדות כי אם תרצנו את הרמב"ם, מה נעשה עם בעל מחבר "אור השם" (חסדאי קרשקש) ?! שבמפורש אחז בשיטה הדטרמיניסטית. מה נעשה עם אחת מדעות החז"ליות שטוענת שכל נסי המקרא נבראו כבר בבין השמשות כלומר דטרמיניזם מוחלט ?!
ראה כאן מה רבי מורי אמר לי רגעים לפני שהלך לעולמו "האלוהים משחק בקוביה"
https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/Stv1AwKymVn
לגבי חמורו של בורידן:
כמו במדעי המחשב שהיא דטרמיניסטית, בכל שלב יש 0 או 1 והיא צריכה סיבה למה 0 או 1 ואם אין סיבה המחשב נעצר ולא מתקדם, ככה חמורינו היקר היה כביכול נעצר אילו היה דטרמיניסט.
כלומר נכון יש לו סיבה רציונלית לא למות אם יש לו דעת כמובן, אבל אין סיבה רציונלית לבחור בין המים או הקש אם החמור דטרמיניסט.
הסגולה של המודעות שלנו היא המודעות מה חוסר ההכרעה תביא לנו, ולכן מאוד רציונלי להכריעה בלי סיבה רציונלית בין המים לקש.
שאדם מחשב את חייו מראש אפי' סטטיסטית, החכמים הכריעו שטוב לו שלא נברא, ואז מה נעשה ? לא נוליד כי רציונלית טוב לו לא להיברא ?! בגלל זה אמרתי שאי רציונליות היא היא הרציונליות אחרת לא היינו כאן.
תודה על הקישור לפוסט שלך, מעניין מאד.
הגשתי בטעות את התשובה לך כתגובה כללית.