בשבוע שעבר סיפר יצחק תשובה שנתניהו ושטייניץ הודיעו לו כי הם מחויבים לאישור מתווה הגז בתוך מספר ימים. רק נאיבים יוכלו להאמין שתשובה יעלה אמירה דרמטית כל כך בכנס סגור לאנליסטים ומנהלי השקעות, מבלי שהיה מעורב או לכל הפחות מודע לפרטי פרטים בקומבינת התפטרותו של דרעי ממשרד הכלכלה – מהלך שלמעשה סולל את הדרך לאישור המתווה. במילים אחרות תשובה מאשר עובדה שעד לפני שנה היתה נחשבת כדמיונית: ממשלת ישראל, הריבונית לכאורה, הסכימה לשנות את הרכבה ולגרום לפיטוריו של שר בכיר, והכל כדי לשאת חן בעיני בעליו של תאגיד פרטי! למרות המשמעות הבלתי נתפסת של המהלך, זו דווקא היתה הבשורה הפחות גרועה לדמוקרטיה הישראלית בכל הסיפור הזה.
אמנון פורטוגלי, שמשמש כחוקר במכון ואן ליר, מספר לנו שישראל חתומה כיום על כ-40 הסכמי סחר והסכמי הגנה על השקעות חוץ בילטרליים. הרוב המכריע של הסכמים אלה כולל את מנגנון 'יישוב סכסוכי משקיע-מדינה' המכפיף את ריבונות המדינה, אפשרויות חקיקת הכנסת, עצמאות בתי-המשפט וזכויות אזרחי ישראל להחלטות של משקיעים ותאגידים רב-לאומיים. מדובר בתאגידים בעלי עצמה וההסכמים חושפים את המדינה לתביעות מתאגידים אלו בהיקף של מיליארדי דולרים. למרות הפוטנציאל ההרסני בהסכמי הסחר האלה על הדמוקרטיה, הם אינם מפוקחים ע"י הכנסת ואינם עומדים לדיון ציבורי.
ולענייננו – נובל אנרג'י האמריקאית שומרת לעצמה את האפשרות לתבוע את ישראלבמיליארדי דולרים בבוררות בינלאומית באמצעות אחד מהסכמים אלו שחתומה עליהם ישראל. הבעיה היא שבהסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב אין סעיף 'יישוב סכסוכי השקעות בין צד מתקשר לבין משקיע', המאפשר לה לתבוע את ישראל. כיצד נובל עקפה את "המכשול"? היא עשתה זאת באמצעות הסכם הסחר של ישראל עם קפריסין, שכולל את אותו סעיף. לצורך זה היא הקימה במיוחד ומבעוד מועד חברת בת בקפריסין לפני שלוש שנים. באמצעות אותה חברה היא מנהלת את הדיונים המשפטיים והפעילויות שלה אל מול ממשלת ישראל. בשלב זה אין לנובל סיבה מספיק טובה בשביל להגיש תביעה נגד ישראל, אבל שימו לב מה יקרה אם וכאשר יועבר מתווה הגז בעקבות העברת הסמכויות בעניין מדרעי:
מתווה הגז כולל סעיף 'ודאות רגולטורית' , כלומר התחייבות של הממשלה למנוע כל שינויי חקיקה בנושא משק הגז ב-10 השנים הקרובות. הדבר יאפשר לנובל לתבוע את ישראל ולזכות במיליארדי דולרים, אם וכאשר "תעז" ממשלה עתידית לשנות את ההסכם עימה. זאת גם אם תמצא אותה ממשלה עתידית שההסכם לא הוגן או נולד בחטא! אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקליים וכלכליים, התריע על כך בישיבת הממשלה שבה אושר מתווה הגז. כך צוטט אומר: "סעיף הוודאות הרגולטורית הוא חריג בהיקפו ובזמן. הסעיף הזה יאפשר לנובל לתבוע אותנו במיליארדי דולרים במידה שנשנה את הרגולציה. אני לא אומר לכם סתם, נובל כבר עושים כנראה הכנות לעניין הזה. הם פתחו חברה בת בקפריסין והעבירו אליה את הפעילות, כנראה כדי להשתמש בעת הצורך בהסכם הבילטרלי שיש לישראל עם קפריסין – מה שיאפשר להם בוררות חובה בינלאומית במידה שנעשה שינוי ברגולציה."
למעשה במערכה השניה כאשר יאושר המתווה, תגדל מתחת לאפינו מפלצת על תאגידית, שתעמוד מעל החוקים והדמוקרטיה בישראל. זהו נתון שצריך להדאיג כל אחד מאיתנו ללא קשר לטיבו של המתווה והיתרונות הכלכליים שלו (אם יש כאלה).
למדינה יש כיום מספר דרכי פעולה אפשריות:
* לבטל מוקדם ככל האפשר את הסכם הסחר עם קפריסין שנחתם ב-13 לאוקטובר 1998 ונכנס לתוקף ב-17 ליוני 2003. הסכם זה תוקפו פג, אם לא הוארך, בתום 10 שנים מחתימתו/כניסתו לתוקף.
* לבטל את כל הסכמי הסחר הכוללים סעיף 'הסדרי סכסוכים משקיע-מדינה.
* לחתום מחדש על הסכמים אלו בתנאי שסעיף זה או דומה לו לא יופיע בהם.