ערן הילדסהיים מתוך "המפצח" במגזין עם אשרת קוטלר. לכתבה המלאה לחצו כאן
לפני כחודש החליטה המפקחת על הבנקים, חדווה בר, לצאת בקריאה לציבור: "התמקחו על הריביות והוזילו עלויות". דבריה של בר הגיעו בעקבות התנפחות בועת האשראי הצרכני בישראל. אבל בחודש שעבר התברר, שבעוד בר קראה לאזרחים להתמקח על הריביות, בנקים העלו את הריביות על המשכנתאות בהכוונתה. הדברים האלה רשומים שחור על גבי לבן בדוח של הפיקוח על הבנקים שפורסם בחודש מאי לסיכום הפעילות הבנקאית ב2016.
הדברים הם מדהימים במיוחד שכן פעם ראשונה שבנק ישראל מודה בפומבי שהוא אחראי לתאום מחירי הריביות על המשכנתאות בין הבנקים. פעם ראשונה שגוף רגולטורי מטעם המדינה מודה קבל עם ועדה שהוא חוסם במכוון את התחרות. אם הממונה על ההגבלים למשל היתה מורה לרשתות השיווק להעלות את מחירי מוצרי החלב בו זמנית – הארץ היתה בוודאי גועשת ורועשת. לא במקרה של הבנקים. הבנקים הם מסתבר מעל החוק. אם מסתכלים למשל על השנים האחרונות, בנקאים סייעו לאזרחים אמריקאים בביצוע הלבנת הון, בהעלמות מס וביצעו פעולות מרמה ואיש שם לא נכנס לכלא שלא לדבר על להחקר במשטרה (כפי שהיה למשל בפרשת לאומי בארה"ב למשל).
המערכת הבנקאית צברה כל כך הרבה כוח עד כדי כך, שהמערכת המשפטית מהיועמש (שמסרב כבר שנתיים וחצי לפרסם את מסקנות הבדיקה שלו בנושא הסיוע להעלמות המס בלאומי) ועד בגץ (שדחה בשנים האחרונות 3 עתירות נגד החלטות תמוהות של בנק ישראל), פוחדים להיות אלה שיפילו את קובית הדומינו הראשונה שתפתח את תיבת הפנדורה שנקראת המערכת הבנקאית בישראל.
למעשה היום אין מישהו שיכול ורוצה להגן על הציבור מפני הבנקים מלבד המחוקק שגם הוא לא מראה חשק יוצא דופן לעשות את זה. בסך הכל הריביות על המשכנתאות זינקו בהכוונת בנק ישראל בכ70% וייקרו את עלות הדירה (מחיר הדירה + המשכנתא) במאות אלפי שקלים בתוך שנה וחצי. גם אם תרצו להוזיל את מחירי המשכנתאות ותפנו ליועצי משכנתאות מוסמכים, הבנקים הכינו רשימות שחורות של יועצים שפוגעים להם ברווחים, כך שהם לא יאפשרו לכם להיעזר בשירותיהם. ספק גם אם הנחיה חדשה שהוציא בנק ישראל בעניין בשבוע שעבר תשנה את מדיניות הבנקים.
"אם הממונה על ההגבלים למשל היתה מורה לרשתות השיווק להעלות את מחירי מוצרי החלב בו זמנית – הארץ היתה בוודאי גועשת ורועשת. לא במקרה של הבנקים. הבנקים הם מסתבר מעל החוק." – ציטוט מהכתבה
אני לא יודע איך הגעת למסכנה שהבנקים מעל החוק, רק לפי המשפט שכתבה כאן ההאשמה היא לא בבנקים אלה בציבור ואני יסביר.
למה הבנק לא אשם?
הבנק הוא גוף כלכלי וכמו כל גוף כלכלי המטרה שלו היא וזה להרוויח כסף
המוצר אותו מוכר הבנק זה כסף אם אתה רוצה תקנה אם אתה לא רוצה אל תקנה.
למה הציבור אשם?
הציבור מגיע לבנק ולוקח את הכסף על מנת שיוכל לקנות בלי לתכנן נכון את העתיד
אם זה דרך הלוואות או דרך תשלומים בכרטיס האשראי וזה גורם שהתחייבויות שלו גבוהות מההכנסות ולכן רוב הפעמים הם יכנסו לתסבוכת.
השאלה כאן היא האם הבנק אחראי לחנך את האזרח איך להתנהל כלכלית? התשובה היא לא הבנק תפקידו למכור לכם כסף.
האחרויות על החינוך של התנהלות פיננסית היא בראש ובראשנה עליכם ואתם אחראים לילדים שלכם.
אחרי זה יש את האחריות של המדינה (שהיא משנית) וזה לספק את כל הכלים כדי שאזרחים יוכלו ללמוד איך להתנהל כלכלי.
כל עוד אנחנו מדינה דמוקרטית יש לנו את האפשרות ללכת וללמוד כי המדינה לא מונעת מאיתנו ואפילו יש "מעוף" שם יש קורסים שמסובסדים על ידי המדינה.
אז להאשים את הבנק שהוא מעלה ריביות (כי הוא רוצה להרוויח) זה כמו להאשים את מוכר הפלפל שעלות המנה היא 4שקל אבל מוכר אותה ב-10 שקל.
ההאשמה היא רק על האזרח ואם האזרח רוצה שממשלה תכתיב תקרת גג לגובה העמלה שיצאו ויפגינו (בלי לקחת את זה לשום מקום פוליטי).
שלום היקר
אז לא ידידי היקר, כסף זה לא מוצר. כזו בדיחה כבר מזמן לא שמעתי.
כסף זה תרגום שעות עבודה של החברה. שטר בעלות על עמל אנושי. אמצעי חליפין.
בשום אופן לא מוצר.
אם כסף זה מוצר הוא היה צריך אמצעי חליפין שקוראים לו במקרה כסף.
הטיפשות זועקת עד השמים. לא מספיק שהבנקים לקחו על עצמם בלי רשות להדפיס את הכסף החברתי. הוא עוד דורש על כך ריבית ?!
יואל
כל כסף זה דמיוני (אפי' זהב שמבחינת חומר גלם לא שווה הרבה).
בני אנוש המציאו משהו דמיוני ונותנים לו את ערכו (על ידי האימפריה המשטר וכדומה) כאמצעי חליפין.
1. הכסף כאמצעי חליפין 2. הכסף הוא שטר בעלות על עמל אנושי
יוצא מכאן שכמות הכסף אמור לתרגם את העמל האנושי. כלומר צריך להיות כמות כסף מוגבל לפי ההון האנושי = צמיחה.
אם המשטר ידפיס יותר או יבוא זייפן וידפיס כמה שהוא רוצה ?! אז הכסף לא יהיה שווה את הנייר שלו.
אם המשטר ידפיס פחות ?! אז פשוט בני אנוש לא יעבדו כי אין להם לשלם על העמל.
אז במאה האחרונה הבנקים (בלי לשאול את האדם או את החברה או את המשטר) עלו על רעיון פשוט. אם כסף מדרבן אנשים לעבוד, אז בוא נזייף להם הרבה כסף.
אבל יהיה אינפלציה כנ"ל, אז מה הועלתה ? ולכן בכדי להבטיח שהכסף המזוייף יקבל את תקפו, אז דרשו התחייבות שלי שבעתיד הקרוב והרחוק אני יצמיח עם עמלי. כלומר הבנק מדפיס עכשיו בהווה את הכסף על חשבון הצמיחה שלי בעתיד.
אז יש הרבה כסף בשוק ואפשר לבנות את מגדלי בבל ומחלפים וכבישים ומה לא ?
(רק דיור ומים וחשמל ואוכל בסיסי חסר לנו אבל השאר ? חבל"ז !! ביבי למשל ממש מבסוט הרי כלכלת ישראל רק צומחת. איי האזרח אוכל חרה ומחזר את השתן שלו ?! טוב יש ברירה טבעית טוען אבי שמחון הטיפש)
היוצא מכאן היא שאי אפשר להדפיס כסף סתם. הזייפן (הבנק) חייב אותך בכדי שתתחייב בעתיד להצמיח את ההון, כי בלעדי ההבטחה שלך אין תוקף לכסף.
גם יוצא מכאן שאי אפשר למחוק סתם חובות. כי בכדי למחוק לך את החוב, צריך להיות הצמיחה שלך בשוק למכירה, בכדי שמישהו ייקח משכנתא ויקנה את הצמיחה שלך והנה חזר המחיקה למחזור הכסף.
והיות שהכסף אמור לתרגם את ההון החברתי, אז אין מחיקות סתם. אתה חייב לחזיר את הכסף בכדי שיהיה כסף בשוק. אז תשאל במילא שאני מחזיר מוחקים את הכסף ?! על כך אני מסביר לך שלא היא, נכון שמוחקים את הכסף שלך אבל הצמיחה שלה קיימת בשוק ומישהו קונה את זה על ידי לקיחת אשראי חדש והנה יש את הכסף במחזור.
ולכן אי אפשר להדפיס סתם כסף ואי אפשר למחוק סתם כסף.
אני מקווה שעכשיו מובן לך אייך פועל השיטה.
שחרורון כרגיל
שוכח את עלימות הקפיטליזם.
האם זה בגלל שהוא מרגיש שייך לאלפיון ?
האם זה בגלל שהוא מזדהה עם צליל השלשלאות ?
נשמע כמו האליבי לשוד המושלם.
מצד אחד המפקחת על הבנקים מובילה מהלך של תאום בין הבנקים להעלאת הריבית, הגברת עושק הציבור וכדי שמי שינסה להשוות בין הבנקים על מנת לקבל ריבית קצת יותר טובה יתקל בקיר בטון, אבל מצד שני שומרת על מראית עין של דאגה לציבור – "חברה, תתמקחו על הריביות!"
אין ספק שהתפקיד קטן עליה, יכולה כבר בקלות להתקדם, למשל לנהל בנק.
ערן, לפי הציטוט הריבית על המשכנתא מושפעת מעלות גיוס הכסף ע"י הבנקים אבל אם הבנקים מייצרים את הכסף מהאויר איזה עלות גיוס יש להן??
אייל היקר
אני לא ראיתי גיוס כסף בציטוט. אני רואה העלות גיוס המקורות של הבנקים.
והיות שהבנקים מוכרים את המשכנתאות לחברות ביטוח\פנסיה. אז משכנתאות בסיכון אף ביטוח\פנסיה לא תקנה מהם את המשכנתאות. כלומר הקונים (הביטוח) דורשים פחות סיכון ויותר רווחים = ריבית גבוה.
שזה כמובן לא עונה על השאלות החשובות:
אם בנק יכול לייצר כסף יש מאין ולא מוגבל ע"י רזרבה חלקית אז למה הבנק צריך לאג"ח ולמכור משכנתאות? למה להציע פקדונות ללקוחות? למה למכור אג"ח ומניות ולגייס כסף אם לבנק יש כיסים ללא תחתית?
למה לא פשוט הבנק לא מלווה לעצמו או בנקים מלווים אחד לשני כל סכום שהם רוצים ואז פשוט למחוק את ההלוואה?
אם תענה שזה אסור עפ"י חוק ובנק ישראל מונע את זה אז אני אשאל איך בנקים מדפיסים יש מאין למרות שגם זה בניגוד לחוק?
זה פשוט מהלך של ניסיון למתן סיכונים
בנק אומנם יכול ליצר כמה ספרות ממוחשבות שהוא רוצה, אבל בסוף היום, יש איזה רמה של דרישה למזומן. הרגע בו בנק אחד לא יעמוד בה, ולא יצליח לספק מזומן, יהיה הרגע בו הקקי יפגע במאוורר
שבנק נותן משכנתא, הוא מיצר התחיבות לספק מזומן על סמך ההתחיבות של הלווה לספק מזומן (או התחיבות של בנק אחר לספק מזומן). או בקיצור, מגדיל את ההתחבויות לספק מזומן של הבנק שמשטטות בחוץ.
שמישהו לא מחזיר משכנתא, ההתחיבות של הבנק נותרת ללא כסוי ומעלה את הסיכוי לכך שלבנק לא יהיה מזומן בעת דרישה
בנק ישראל הוא זה שמודאג מזה כי מנהלי הבנק נהנים מהרווחים אבל לא נושאים בתוצאות ההפסדים, כיאה לפאשיזם
שוב, עלות גיוס המקורות של הבנקים, זה לא כסף רק מבקשי כסף = משכנתאות ואשראי.
והיות שיש תחרות כביכול בין הבנקים, הבנק צריך לממן את המגייסי לקוחות (שבתנאי חוסר תחרות אין את ההוצאה הזאת),שגם בזה יש התחרות כלומר יש ביקוש למגייסי לקוחות יותר מההיצע ולכן עלות גיוס הלקוחות עולות ועולות.
זה משמעות הציטוט הנ"ל לדעתי.
רק הוספתי לעיל שגם מכירת המשכנתאות לחברות ביטוח גורמת לעלות גיוס המקורות.
לשאלת יואל למה צריך בנק למכור משכנתאות הרי היא עושה כסף בלי תחתית.
זה שאלת שטות, הרי מה אתה מעדיף כסף עכשיו או כסף סיכון ? משכנתאות זה סיכון והנה חברות הביטוח משלמים כסף עכשיו.
מה עוד, עוד לא הבנתה שבנק לא יכול ליצר כסף סתם, הוא חייב התחייבות של צמיחת הון חדש בעתיד בכדי ליצור כסף מאין עכשיו. בכדי שהבנק ידפיס כסף הוא צריך אותך כמתחייב שבעתיד תצמיח את ההון החדש.
מקסמן
זאת בדיוק הנקודה שאני מתייחס אליה
למה בנק פרטי לא יכול לייצר כסף יש מאין? אם הוא יכול בלחיצת כפתור לייצר כל סכום שהוא ברגע ההלוואה ואם, כמו שערן טען בכתבה על פישמן, גם מחיקת הקרן איננה בעיה עבור הבנק מה מפריע לבנק להלוות לעצמו ואז לבצע שמיטת חובות? זה לא שהכסף הולווה מכמות נתונה של כסף… מה עוצר פיזית במציאות מתרחיש בו בנק יוצר לווה פיקטיבי ומלווה לו טריליון שקל יש מאין ואז שומט את החוב לאותו לווה?
אנחנו נמצאים עכשיו בסופו של עידן, וכמו ברומא לפני ההתפוררות הסופית של האימפריה, השחיתות חוגגת.
״אם הממונה על ההגבלים למשל היתה מורה לרשתות השיווק להעלות את מחירי מוצרי החלב בו זמנית – הארץ היתה בוודאי גועשת ורועשת״ – כמו שמידי פעם הממשלה משנה את המחיר של המוצרים ה״מפוקחים״, או כמו ש״מועצת״ החלב משנה את המכסות של החקלאים , אולי כמו ש״מועצת״ הפרות והירקות בוחשת בקלחת, אולי כמו שהממשלה קובעת כמה נשלם למי שמטפל בשמה בגביית מס הפנסייה, או שהמושל מחליט איך נחשב נסיעה במונית ומפעיל אלימות כנגד כל מי שמנסה להתחרות
מטעמי הסוציאליזם. לפעמיים זה לובש צורה של פאשיזם ולפעמים של קומוניזם, אבל תמיד המפסידים הם אנחנו
Pick and choose …?
The first line in the quoted text contradicts (by implication) the main claim of this website – that banks create loan money out of thin air.
As far as interest going up.. pension funds can step in at any time and compete in the mortgage business – the majority of that business in the U.S. for example, is controlled by such funds, not the banks.