הרעיון של הכנסה בסיסית קיים בעולם כבר מעל 100 שנה והוא נקרא בשמות שונים כגון דיבידנד לאומי, דיבידנד חברתי, והכנסה בסיסית כללית (UBI) . הביטוי שהתווה פרופ' מילטון פרידמן לרעיון הוא "כסף הליקופטר". "כסף הליקופטר" מתאר למעשה מצב שבו הממשלה כאילו טסה עם מסוק ומפזרת כסף מעל ראשי האזרחים והמשק.
אותה הכנסה בסיסית מנסה לפתור בעיה גדולה. כיום קיים לאוכלוסיה מחסור בכוח הקנייה הדרוש כדי לקנות את מלוא הייצור של המוצרים והשירותים שהמשק יכול לייצר. כך למשל נוצר מצב שבו אין לאנשים מספיק כסף כדי לרכוש מזון, בזמן ש-40% מאותו מזון מושמד כעודפי יצור בכל שנה. כך למשל הטכנולוגיה המתקדמת הופכת לאויב האזרחים שמוצאים את עצמם חיים לא פעם בעוני ובלחץ נוראי כתוצאה מאבטלה (שמובילה למחסור בכסף), בזמן שיכלו להנות מזמן הפנאי שפינתה להם אותה טכנולוגיה. כל זה הוביל את הכלכלנים למסקנה כי צריך להגדיל את מרכיב הכנסות האזרחים (ולאו דווקא דרך עבודה) כדי לסגור את הפער ביכולת הקניה החסרה.
אז איך מתבצע אותו "כסף הליקופטר"? הנה שלוש גרסאות מקובלות לאותו מהלך:
הגרסא הראשונה כבר מיושמת או יושמה בשנים האחרונות באירופה, ארה"ב ויפן. היא ידועה בשמה המקצועי כ"הקלה כמותית" או QE בפי האמריקאים. במערכת זו הבנק המרכזי ממטיר כסף מלמעלה אבל לא על האזרחים אלא על המערכת הפיננסית. מדובר במערכת מסורבלת שמזרימה כמויות כסף דמיוניות,שמודפסות על ידי הבנק המרכזי, הישר אל תוך הוריד של הבנקים ובתי ההשקעות. הבעיה שהכספים שנכנסים לאותה מערכת גם נתקעים שם. התוצאה: המאזנים של חברות הפיננסים מתנפחים, הכיסים של מנהלי ובעלי הבנקים תופחים והמניות עולות בלי שום פורפורציה למה שקורה בכלכלה האמיתית. רק האזרח הפשוט שלא שותף לחגיגה הזו, לא מבין על איזו התאוששות כלכלית מדברים איתו כל הזמן במדיה הכלכלית.
הגרסא השניה צוברת תאוצה בשיח הכלכלי בעיקר באירופה. הרעיון הוא שהכסף שמדפיס הבנק המרכזי ינותב ישירות אל האזרחים במקום שיעבור למערכת הפיננסית. הכינוי שהתכנית הזו קיבלה היא הקלה כמותית לאנשים ("QE for the people") כהתרסה להקלה הכמותית המסורתית (QE) שיש היום אשר מזרימה כסף בעיקר למערכת הפיננסית. הכסף במקרה זה ינתן לאזרחים בדמות תשלום חודשי קבוע. כל אזרח ללא יוצא מן הכלל יוכל להשתמש בכסף לצריכה, לבטלה, לפנאי או להחזרת חובות (ראו הסבר של פרופ' סטיב קין בראיון למטה).
למעשה מדובר בשינוי דרמטי בכללי המערכת הפיננסית ובמאזני הכוחות בעולם. וכן, זה גם פוגע בבנקים. כיום הבנקים קיבלו לידם את המונופול על יצירת הכסף במשק והם מזרימים אותו רק לאזרחים שיסכימו לשלם להם בעבורו ריבית (בזמן לקיחת אשראי). ב- QE for the people יוכלו האזרחים לקבל כסף חדש מהבנק המרכזי נטול חוב וריבית ובכך יעקפו באופן חלקי את הבנקים. המהלך שובר למעשה את מונופול הבנקים ושליטתם בכסף.
בהתחשב בחובות העתק שנמצאים בהם אזרחים היום, הדיפלציה השוררת בעולם, וכשלון כל תכניות ההקלה הכמותית של הבנקים המרכזיים להאיץ את הכלכלה, מדובר בפתרון שהכי מתקבל על הדעת. למרות זאת הסיכוי, שהבנקים יחד עם סוללת הלוביסטים שמלווה אותם, יוותרו ללא מלחמה על המונופול שלהם בשוק הכספים, הוא קלוש. יתכן שרק זעזוע גדול בדמות משבר יאפשר מימוש אופציה זו.
הגרסא השלישית דומה לגרסא השניה אלא שכאן היא מרוככת יותר, כך שהבנקים יוכלו "לבלוע" אותה. גם פה מוזרם הכסף ישירות לחשבון הבנק של האזרחים בדמות הכנסה בסיסית בכל חודש, אלא שבמקרה זה מקור הכסף לא יהיה בכסף חדש שייוצר על ידי הבנק המרכזי, אלא בכסף קיים. מאיפה לפיכך יגיע אותו כסף? אז אפשרות אחת היא מרווחי משאבי הטבע כפי שכבר קורה באלסקה. לעומת זאת ממשלה בלי משאבי טבע תאלץ לממן את ההכנסה הבסיסית הזו מכספי מיסים וצמצום ניכר במנגנון הרווחה והקצבאות, שיתייתר עם חלוקת הכסף הזו. החסרון כאן הוא שהאזרחים יאלצו לשלם מיסים כדי שהממשלה תוכל לשלם להם אותם בחזרה כהכנסה בסיסית. למרות זאת, הגרסא הזו היא זו שהולכת ותופסת תאוצה בעולם.
השוויצרים כבר הודיעו שיצביעו במשאל העם הקרוב ביוני האם ליישם הכנסה בסיסית בשווי 3,200 $ לחודש לאזרח. גם בפינלנד החל משנת 2017 יקבלו 100 אלף מאזרחי פינלנד הכנסה בסיסית של כ–800 יורו בחודש על פי מודל זה. העיר ההולנדית אוטרכט השיקה בינואר ניסוי דומה בו 300 נתמכי סעד מקבלים את ההכנסה זו. השבוע היתה זו אונטריו, הפרובינציה המאוכלסת ביותר בקנדה, שהפתיעה עם ההודעה כי תנהיג גם אצלה הכנסה בסיסית חודשית. אונטריו הצהירה כי "בקרוב תשלח המחאה חודשית לתושביה במסגרת השקת ניסוי ובדיקת המשמעויות של ההכנסה הבסיסית".
כרגע מדובר בניסויים מעניינים ומרתקים שיכריעו האם התופעה הזו היא רק בתחילתה או שמא היא תיקבר עוד הרבה לפני שתגדל.
3wcmon http://www.FyLitCl7Pf7kjQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
UZ1lRZ http://www.FyLitCl7Pf7kjQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
[…] מוניטריים כמו איך יממנו את העניין? (על כך תוכלו לקרא בהרחבה כאן), או איך ייקבעו את גובה אותה הכנסה? מה יהיו ההשלכות […]
בעתיד כל הכלכלה תעבוראוטומציה, וזו תהייה הדרך לשמר את המבנה הקפיטליסטי. זה הפרתון. כסף ללא חוב מהממשלה ישירות לכיסי האזרחים. אם ישאלו את האזרחים הם יצביעו בעד
אז אתה מציע בעצם את חוקי הג'ונגל. אין לי בעיה עם זה. רק בתגובות שלך תגיד צריך לבטל כל החוקים ושכל אחד יישא בתוצאות מעשיו וכל אחד יחליט מה יהיה דינו של כל אחד אחר. ולא קישקושים על יזמים שנלקח מהם משהו בכח.
מי שמספיק טיפש לא לרצות לחיות בחברה עם כללים מוסכמים שיבושם לו. הנקודה שלי היא שמי שכן חי בחברה כזו חייב לה הרבה לעומת מצבו בחוקי הג'ונגל. הנקודה השניה שאני תמיד מנסה להעביר היא שיש כללים נוספים הדרושים על מנת שכל נולד חדש אכן יסכים לכללים שלא הוא הסכים עליהם. כגון על מנת שמישהו יסכים לקניין קרקעות הוא חייב לקבל קרקע מהחברה. אחרת למה שהוא יסכים לכבד קניין של מישהו על קרקע בגלל שכך היה לפני שנולד?
העולם המערבי כיום יכול לספק באותו הסכום שמסתובב במערכת אך כל הצרכים הבסיסיים של כל האזרחים. תחבורה, דיור, ביגוד, חינוך, אוכל, בריאות ותשתיות.
הבעיה היא שהבנקים והמערכת הפיננסית יצרו עולם חדש, עולם בו האדם אינו צלם אלוהים אלה מכונת כסף המיועדת להגדלת הצמיחה שלהם והעושר שלהם בעוד שאר האנשים שיוצרים ערך אמיתי משועבדים לכלכלה הציונית הזאת.
אם פעם אדם היה מגדל את ילדיו, בונה את ביתו, וילדיו היו דואגים לו כשהוא היה זקן, היום הכל מתומחר ואחרים עושים את זה במקומו. אבל מה אם נחזור לעולם שחציו סחר חליפי וחציו עבודה בשכר? ואדם יוכל לבחור אם לגדל עצים או לטייל בעולם? מה אם העולם יעניק בסיס לכולם ללא כל קשר אם הם עובדים או לא? זה לא היה ככה אלפי שנים? לא היה בכל בית ושבט ילדים וזקנים, בטלנים, חולים ויולדות?
אין צורך בכל העובדים היום ומעל מחצי מכוח העבודה לא מנוצל כראוי. אבל בשביל המערכת שהפכה אותנו למכונה מהלכת שחייבת להמשיך לייצר ולצרוך זה מה שצריך.
דבר נוסף – רוב הכסף מגיע למדינה ממיסים עקיפים, ממיסוי חברות וקרקעות וכדו' ולכן לא נכון להגיד שהכסף יגיע מהעובד הפשוט והוא יקבל פחות ממנו, למרות וזה המצב הקיים היום כשהעובדים מממנים מערכות ביורוקרטיות עצומות.
סוג המשפטים האהובים עלי: ״מה אם העולם יעניק בסיס לכולם ללא כל קשר אם הם עובדים או לא?״
מי זה ה״עולם״? מה שאתה רוצה בעצם זה שחלק מהאנשים יעבוד ויממן בכפייה חלק אחר שלא יעבוד (אתה בעד זה כל עוד אתה שייך לאלו שלא עובדים)
באמת מוטב שרעיונות כגון אלו יגנזו כבר כעת, בטרם יגרם נזק של ממש.
בעיות עקרוניות:
1. מי קובע כמה זה "הכנסה בסיסית"?
2. אם יש עודף תוצר וחוסר ביקוש אז מחירים צריכים לרדת. לחילופין, היצרן יקטין את תפוקתו. זה הקטע של השוק.
הגרסה הראשונה היא הון-שלטון בצורתו הנבזית ביותר.
הגרסה השניה היא מתכון בטוח לאינפלציה פראית.
הגרסה השלישית היא בערך לנסוע מירושלים לתל-אביב דרך אילת.
אם יש משאבי טבע – אז פשוט תקטינו את המיסים, או תחזירו חובות.
אם דרך מיסוי – הגדרה חדשה למונח "שוד".
1. מי שהאזרחים יחליטו שיקבע – הבנק המרכזי? הממשלה? צוות שרים מיוחד? משאל עם?
2. זה נכון אם השוק היה חופשי אבל למשל בחקלאות המחיר יורד ולא מגיע לצרכן בגלל כל פערי התיווך.
הגרסא השניה היא לא מתכון לאינפלציה כי כמות הכסף לא משתנה – רק הכתובת לכסף משתנה
בחקלאות השוק לא חופשי כי המדינה שומרת אותו לא חופשי. מועצת הפירות והירקות למעשה משמרת סוג של קרטל. וכולם מפסידים, החקלאים ואנחנו (אתה בעצמך כתבת על השמדת ירקות בהוראת המושלים). קלאסי. המדינה התערבה ויצרה בעיה, אז נדאג שהיא תתערב עוד ותיצור עוד בעיות. לא יותר פשוט להוריד מיסים ולהפחית התערבות ממשלתית (במקרה הזה לסגור את מועצת הפירות והירקות)?
ובנוגע לאינפלציה. אם הכסף כבר מודפס אז כן. הטענה היא כנגד עצם הדפסת הכסף. כלומר, הפתרון הוא לא לחלק את הכסף המודפס לאזרחים, אלא לא להדפיס כסף מלכתחילה.
"כיום קיים לאוכלוסיה מחסור בכוח הקנייה הדרוש כדי לקנות את מלוא הייצור של המוצרים והשירותים שהמשק יכול לייצר"
האם התפקיד של האזרחים הוא לצרוך את כל מה "שהמשק יכול ליצר"?
האם האזרחים צריכים לשרת את רצונות השוק או שהשוק צריך לשרת את רצונות האזרחים?
האם יתכן שהשוק מייצר יותר מדי מוצרים ושירותים?
האם יתכן שהשוק מייצר דברים שאף אחד לא צריך?
האם אדם שמן צריך ללכת לקנות עוד המבורגר רק בגלל שהמשק יכול לייצר לו אותה?
האם אדם יכול להחליט שמוטב לו לחסוך את כספו ולא לצרוך אותו על שירותים ומוצרים "שהמשק יכול לייצר"?
המשפט המצוטט הינו שקר
אין לעולם לא יכול להיות "מחסור בכוח קניה", "מחסור בביקוש" וכו'…
הביקוש הוא אינסופי, הוא איננו מוגבל
כל אחד יכול "לבקש", לרצות משהו או להשתוקק או להזדקק זה קל מאוד.
לדוגמה לי יש ביקוש ליאכטה למטוס פרטי ואי בבאמס על שמי… למה הביקוש הזה לא יוצר יאכטות מטוסים ואיים? אתה יודע כמה אני מבקש לזה?
אני יודע שכלכלה (כאסכולה פילוסופית), זה קצת מילה גסה פה אבל ההסבר הוא די פשוט
״קיים לאוכלוסיה מחסור בכוח הקנייה הדרוש״ – זה אומר שיש מוצרים שאנשים לא קונים כי הם יקרים מידי. שזה טבעי, הגיוני ובריא. אין עם זה שום בעיה, וזה שמשתמשים במילים מוזרות כדי לתאר תופעה די פשוטה לא הופך את זה לבעיה.
המצב הזה די פותר את עצמו. הנה איך: אם אין מספיק קונים המחיר יורד. טאא-דההה!
כלומר, אם מישהו מיצר מטוס פרטי ודורש 100 מליון דולר עבורו, ואף אחד לא קונה, המחיר ירד עד שיהיה קונה (ללא צורך בממשלה). יכול להיות שהמחיר ירד עד כדי כך, שיואל יחליט לקנות לעצמו מטוס כדי לטוס לאי הפרטי שלו
* האם התפקיד של האזרחים הוא לצרוך את כל מה “שהמשק יכול ליצר”?
לא תפקיד צורך. לא כל מה שהמשק מייצר אלא כל מה שנחוץ לו.
* האם האזרחים צריכים לשרת את רצונות השוק?
לא אבל זה מה שקורה היום ולכן צריך לשנות את השיטה הזו.
* השוק צריך לשרת את רצונות האזרחים?
ככה אמור לתפקד שוק בריא
* האם יתכן שהשוק מייצר דברים שאף אחד לא צריך?
לא כי אחרת הוא לא היה מיוצר. הבעיה היא שלא כל אחד יכול לקנות מה שהשוק מייצר ואני לא מדבר על איפונים אלא על דברים בסיסיים יותר כמו אוכל.
* האם אדם שמן צריך ללכת לקנות עוד המבורגר רק בגלל שהמשק יכול לייצר לו אותה?
כן אבל לא בגלל שהמשק יכול ליצר לו את ההמבורגר אלא בגלל שהוא דורש עוד המבורגר מהתעשיה. הבעיה היא לא עם השמן אלא עם הרזה שלא יכול לצרוך את העגבניה שהמשק יכול ליצר כי אין לו כסף
* האם אדם יכול להחליט שמוטב לו לחסוך את כספו ולא לצרוך אותו על שירותים ומוצרים “שהמשק יכול לייצר”?
השאלה הנכונה היא האם בכלל האדם יכול בכלל לחסוך בהתחשב בכך שהיום יש מחסור בכסף ובישראל 80% לא מסיימים את החודש.
״אין ארוחות חינם, כסף לא צומח על העצים, אין כזה דבר לקבל משהו תמורת כלום, לכל פעולה יש השלכות״ – אם אתם לא מסכימים אם המשפטים למעלה, תעצרו פה ותקראו משהו אחר (חבל על הזמן שלכם).
הכנסה בסיסית היא עוד תוכנית ממשלתית. ישנן 3 דרכים לממן תוכנית ממשלתית (כל תוכנית ממשלתית):
1. מיסוי ישיר – נקח כסף מכל מי שעובד, נשים אותו בערימה ונחלק אותו שווה בשווה בין כל האזרחים.
2. הדפסת כסף ישירות לחשבון הבנק של האזרחים – זה למעשה מיסוי עקיף דרך אינפלציה. מי שעובד יגלה שהמשכורת שלו נשחקת (שקול למיסוי)
3. הלוואה – שיטה מרושעת של גילגול החובות על דור הילדים שלנו (חלקם עוד לא נולדו). אנחנו נהנה והילדים שלנו ישלמו את החשבון.
ל 1 ו-2 ישנן שלוש תוצאות אפשריות:
– למי שעובד ישאר בסוף החודש יותר כסף: כלומר, מי שלא עובד וחי על קצבאות, ימצא את עצמו עם פחות כסף.
– למי שעובד ישאר אותו סכום כסף: כלומר, גם לנזקקים יהיה אותו סכום כסף. בגדול לא עשינו כלום. סוג של ״אוננות מנטלית״
– למי שעובד ישאר פחות כסף בסוף החודש: כלומר, לנזקקים יהיה יותר כסף. כלומר, זה שם מגניב לעוד תוכנית רווחה.
את ההשלכות של שיטת המימון השלישית (הלוואות), אנחנו מתחילים לראות כבר עכשיו (ראה כתבה קודמת על ירידה מהארץ). אומנם כולם יחגגו בטווח הקצר עם כסף חינם, אבל הילדים שלנו ישלמו את המחיר (או יעזבו את הארץ).
אלדד
נמשיך את הלוגיקה שלך: רכבים חדשים הם משהו רק לבעלי יכולת (לא נעים לאף אחד).
לכן, אחרי שמלאימים את כביש שש אפשר להעביר לבעלות המדינה את כל הרכבים בני פחות משנתיים. המדינה תדאג לחלק אותם יחד עם ההכנסה הבסיסית
וואו, אתה כותב על כלכלה בלי להבין בה כלום. אתה שואל מדוע לא מזרימים כסף למשק הישראלי מחד ומנגד מילל שמחירי הדירות עולים? הרי מחירי הדירות עולים משום שלאנשים אין מה לעשות עם הכסף, מה לדעתך יקרה אם יתנו להם עוד כסף?! אתה מבין את ההבדל בין מצבה של קנדה היום (התרסקות של המטבע, הכלכלה), ארצות הברית בזמן התחלת ההרחבה הכמותית וישראל היום?
קצת התנסחות מכבדת לא תזיק אף פעם.
לפחות אל תעשה מעצמך צחוק. אתה מבין בכלכלה???
בעית מחירי הנדלן איננה כסף שלא יודעים מה לעשות בו.
הבעיה העיקרית היא ביקושים מוטרפים הרבה מעבר לביקוש הקשיח (למגורים). הסיבה היא ריבית אפסית שמעודדת לקיחת הלוואות ממונפות עד העצם.
כסף הליקופטר, בפני עצמו, לא מחולל את נסיקת מחירי הנדלן.
יש את זה כבר היום בישראל: "מס הכנסה שלילי"
אייל
מס הכנסה שלילי מיושם רק עבור אלו שעובדים וגם זה לחלקם הקטן.
הכנסה בסיסית מקבלים כולם לא משנה מה מצבך והאם אתה עובד
לערן
זה נראה לך הגיוני ורצוי?!
הכנסה ללא קשר למצבך והאם אתה עובד?
שמע, חבריך הסוציאליסטים בדור הקודם עוד ניסו להעמיד פנים וטענו שהכסף לא יחולק לבטלנים, "רק" לאלה ש"לא שפר עליהם מזלם"
אתה אומר – כסף לכולם! לא עובד ולא רוצה לעבוד? קח כסף!
בריא כמו שור אבל מעדיף לישון עד 12:00? קח כסף!
מי ממן? שולמן כמובן… השולמן שכן קם בבוקר ויוצא לעבוד
ערן, הבה אומר לך למה אתה לא הגון.
אתה תפסת פוזה של עיתונאי כמו חמי שלו, לדוגמא. שכן אתה לא עונה ישירות לטענה המפורשת נגד הקו שמוביל קין. קין משאיר את המונופול על ייצור הכסף בעינו, אך מעביר אותו לסוהר שמיטיב עם הכלואים בכך שייתן להם אתנן.
שמתי לב לדבר הבא: אתה אף פעם לא עונה איך קו שכזה יימנע את שחיקת ערכו של הכסף. הרי זהו אותו כסף מונופוליסטי שהיה קודם, ואתה לא תוקף ברצינות את הטענה שחוזרת כאן שוב ושוב על פיה ערבו של מוצר מונופוליסטי יוסיף ויישחק (אלא אם כן דון קורליאונה יציע לכולנו "הצעה שאי אפשר לסרב לה" לקנות את שמן הזית שלו).
מה שאתה עושה במקום זה להגיש עוד ועוד כתבות "רעננות" שאינן אלא ססמאות ריקות החוזרות על עצמן, ומפרסמות את כסף ההליקופטר שוב ושוב, הפעם כאילו "מנקודת מבט חדשה" (שהרי זו כתבה "חדשה ורעננה"), למרות שהתוכן עצמו הוא בסך הכל חזרה על אותה פרסומת ישנה.
זה קו מוכר היטב. קו של זלזול בקוראיך ואמונה גוברת בכוחך (הרי הופעת ב"יומן" עם עודד שחר). ככל שתמשיך כך, בלי תשובות עם עומק אלא רק עם פמפום ללא הפסקה של כסף ההליקופטר שלך (וזה גם מה שאורי ירון ובעז הירש עושים) – ערכך בעיני אנשים מסוימים ירד – אבל זה הבלוג שלך וזו זכותך.
אין לי מושג לאיזה טענות של סטיב קין אתה מתכוון שאני לא עונה. מעולם לא שאלו אותי כלום עליו.
לשאלתך – שחיקת ערך מטבע לא קשורה למטבע מונופוליסטי או מטבע חופשי אלא על סמך השיטה המוניטרית עליה הוא עובד. אפשר ליצור גם מטבע מונופוליסטי שבו ערך המטבע יעלה כמו הדולר צמוד הזהב והכסף (המתכת) שהיה נהוג בארה"ב במאה ה-19 שערכו עלה לאורך זמן ארוך ואגב זה יצר בעיות לא פשוטות בעקבות כך.
ה"בעיות לא פשוטות" שאתה כותב ברוב רושם (ולא מפרט), בדיוק הן, נעוצות בעובדה שלמדינה לא היתה שליטה מלאה (כלומר מונופוליסטית) על המוצר שממנו רצתה לשאוב את ערכו – המתכות היקרות. בגלל היעדרה של שליטה זו המנגנון התפוצץ. כי המדינה לא יכלה להעשיר את עצמה באופן מלאכותי ע"י דבקות במונופול מטבעי והצמדת המוצר – מטבע חסר ערך שרק לה מותר לייצר – למוצר עם ערך אמיתי.
לכן, בסופו של דבר (וכתוצאה מביטול ברטון וודס), ערכו של הדולר כן נשחק, וזה כן קשור להיותו של המוצר/דולר מונופול של המדינה.
זה רעיון מצויין אם מיישמים אותו נכון.
גם הכלכלנים הימניים ביותר יסכימו שעדיף לחלק כסף ישירות לאזרח, תמורת ביטול כל מוסדות המדינה שעוסקים בכך – ביטול הביטוח הלאומי, ביטול דמו האבטלה, בעצם ביטול כל מערך הקצבאות, על כך משרותיו ואפליותיו.
מכוון שבישראל לעולם לא יוותרו על מערך הקצבאות מסיבות פוליטיות, הרעיון הזה לא יכול להיות מיושם.
בכל מקרה עדיף על בירוקרטיה בשביל לקבל כסף.
כרגע צריך לבזבז המון זמן על בירוקרטיה בשביל לקבל קיצבה.
כל בירוקרטיה היא עוד עלות למדינה ולכן עוד עלות לאזרח – בזבוז אדיר
של זמן וכסף.
ציטוט: ״האזרחים יאלצו לשלם מיסים כדי שהממשלה תוכל לשלם להם בחזרה את אותה הכנסה חודשית.״
כלומר, אני אתן לממשלה 100 שח ואקבל חזרה 80 שח (כי לממשלה ולמנגנון המוזר הזה גם יש הוצאות תפעול).
אתם אמיתיים?
קודם כל זו רק אחת האפשרויות. אז בלי דמגוגיה.
שנית אני אגיד לך מה עדיף בעולמו של שחרורון. לא לפני שאומר כי אינני תומך בגירסא זו של כסף הליקופטר הממומן ממיסים.
בעולמו של שחרורון עדיף כי האזרח ייצר ערך בשווי 10000 שח ב"שוק החופשי" ויקבל משכורת של "5000" ב"שוק החופשי" והמעביד יגזור קופון ללא שום תשלום לחברת האזרחים(המדינה) על כך שהיא מאפשרת לו לשעבד אנשים בעזרת חוקים שונים ומשונים המאפשרים ליישויות דימיוניות בשם "חברה בע"מ" לתבוע אנשים, להתאגד עם ישויות דימיוניות אחרות ולהתנהג כפסיכופטים בלי לשאת בשום אחריות.
ברור שרוב האזרחים לא יתנו יותר מאשר הם מקבלים. וכל עוד מגרש המשחקים לא מאוזן ברור שכל אילו שיש להם הרבה יותר, צריכים לתת הרבה יותר.
ברור כי כאשר נותנים למישהו כוח יתר הוא חייב לשלם על כך. זה לא עניין של לקחת ממי שיש לו ולהעבירו למי שאין לו. מי שיש לו קיבל לפני זה הרבה דברים שאיפשרו לו להגיע למה שיש לו.
אז אם היינו בעולם בו מגרש המשחקים תמיד מאוזן אז בהחלט זה הזוי לתת למישהו לגבות מיסים לגזור על זה קופון ולהחזיר לי את היתרה. אם מגרש המשחקים לא מאוזן אז למה בכלל אני צריך להסכים למגרש המשחקים הזה של החוקים הדימיוניים של קניין?
הדר העלת נקודה מעניינת.
לכןאני תומך בליבטניזם שכולל ביטחון,חוק ותשתיות.
הדברים המינימלים לדעתי בעולם הצפוף והמורכב של היום.
חוק וביטחון די ברור…
לגבי תשתיות בגלל הצפיפות למשל אין מקום ל 2 מערכות כבישים מתחרות.
ראינו מה קורה בכביש 6 – כביש לבעלי יכולת.
לא נעים לאף אחד ובהשקעה קטנה המדינה יכולה לקחת עליו בעלות.
הדר,
מסכים לגמרי שאין צורך בישויות דימיוניות. אחרי הכל, מדובר בחבורות של אנשים (כמו חברה בע״מ וממשלה). אני גם מסכים שהמערכת כמו שהיא קיימת היום מעודדת התנהגות כפי אתה מתאר. הממשלה ממציאה חוקים שרירותים ואוכפת אותם באימוי רובה. אין בזה צורך.
עד כאן אנחנו מסכימים. הנה משהו שאתה צריך להבין.
לגבי, האזרח שעובד אצל מישהו ויוצר ערך של 10,000 אבל מקבל משכורת של 5000. ברור שלעולם לא הקמת עסק, וזה בסדר גמור. שאתה מקים עסק אתה לוקח סיכון. משקיע מכספך ומזמנך. בשלב מסויים אתה שוכר עובד. אותו עובד יכול ליצר ערך של 10,000 שקל כי:
1. אתה לקחת סיכון והשקעת בעבר (אחרת לא היה עסק)
2. אתה מספק לו סביבה וכלים (למשל מפעל), בו הוא יכול להמיר את המיומנויות שלו
לערך.
זה יחס של שותפות. בלי המפעל העובד לא יכול ליצר (או לקבל) ערך. בלי העובד בעל המפעל לא יכול ליצר ערך. בגלל זה העובד מקבל חלק מהערך ובעל הבית מקבל חלק מהערך.
אין שום קשר לישות דמיונית בשם מדינה. אף אחד לא ״מאפשר״ לך לפתוח מפעל, כמו שאף אחד לא מחזיר לך כסף אם המפעל שלך נכשל ואתה מפסיד את המכנסיים.
אז קודם כל דווקא כן היה לי עסק. ועם עובדים. הנקודה שאתה פיספסת היא שהמדינה או בעצם חברת האזרחים שהסכימה על החוקים הדימיוניים של לא תרצח ולא תגנוב ובעלות על קרקעות וכו היא אכן זו שמאפשרת ליזום. האם ליזם שווה להיות חלק מחברה כזו עבור פרמיה? או שמא הוא מעדיף לחיות ללא חוקים חברתיים כאלה? היום זה כאלו מובן מאליו שמגיע לכל אחד להינות מחוקים אלו. "זכויות אדם" או איזה קישקוש כזה. בסופו של דבר העבדים המנוצלים מבינים שמשעבדים אותם בעזרת חוקים אלה ואז הטיפשים שחשבו כי כל אחד נולד עם הזכות לקניין מאבדים את ראשם
אלדד,
גם ליברטניזם כזה סופו להיכשל בריקבון חברתי. עד שכל הליברלים יכניסו לראשם כי כסף עושה עוד כסף וכסף שווה כוח וכוח מוביל לניצול לכן לעולם חברה כזו תתחיל חופשית ותסתיים בעבדות ואז מהפיכה. מי שרוצה למנוע את המעגל האינסופי הזה צריך מנגנונים שכל הזמן מאפסים אח מגרש המשחקים החברתי ולא מאפשרים ליצבור כוח יתר. וזה לא קשור לשילטון ריכוזי.
חבורת האנשים המכונה ״מדינה״ או ״אזרחים״ יכולה להחליט על מה שהם רוצים. הנקודה היא שזה לא מוסרי לחייב אותי להיות כפוף למשהו שלא הסכמתי לו. בדיוק כמו שאתה לא יכול להכנס לבנק ולקחת הלוואה ולהכריח אותי להחזיר אותה.
אתה למעשה אומר, ״אנחנו החלטנו שצריך א׳, לכן אתה חייב לציית, למרות שלא היית חלק מההחלטה. לא תציית? אנחנו יותר אנשים עם יותר רובים ממך״
חוקים, הם למעשה דעה עם רובה ואין בהם צורך. לעומת זאת יש כללים. כמו למשל: שלכל פעולה יש תוצאה.
כלומר, אתה יכול להחליט לקום ולשדוד או לרצוח מישהו. רוב האנשים לא יעשו את זה. חלקם לא יעשו את זה בגלל מוסר, חלק לא יעשו את זה כי התגובה של הסובבים אותם תהיה קשה וחלק לא יעשו את זה כי זה פשוט מסוכן.
שחרורון
אז אתה מציע בעצם את חוקי הג’ונגל. אין לי בעיה עם זה. רק בתגובות שלך תגיד צריך לבטל כל החוקים ושכל אחד יישא בתוצאות מעשיו וכל אחד יחליט מה יהיה דינו של כל אחד אחר. ולא קישקושים על יזמים שנלקח מהם משהו בכח.
מי שמספיק טיפש לא לרצות לחיות בחברה עם כללים מוסכמים שיבושם לו. הנקודה שלי היא שמי שכן חי בחברה כזו חייב לה הרבה לעומת מצבו בחוקי הג’ונגל. הנקודה השניה שאני תמיד מנסה להעביר היא שיש כללים נוספים הדרושים על מנת שכל נולד חדש אכן יסכים לכללים שלא הוא הסכים עליהם. כגון על מנת שמישהו יסכים לקניין קרקעות הוא חייב לקבל קרקע מהחברה. אחרת למה שהוא יסכים לכבד קניין של מישהו על קרקע בגלל שכך היה לפני שנולד?