חדוה בר, המפקחת על הבנקים. צילום מסך: יוטיוב
בתחילת 2014 פרסם לורד אדאיר טרנר, אחד הכלכלנים הנחשבים בבריטניה ומי שהיה ראש הרשות הפיננסית בממלכה, מסמך לפיו הכלכלה הנוכחית, המבוססת על אשראי, מובילה אותנו למעגל אינסופי של משברים. הוא קובע כי האשראי במשק חייב לגדול בצורה עקבית ומהירה מספיק כדי להשיג צמיחה אופטימלית, אבל מנגד גידול כזה גם מוביל אחר כך בהכרח למשבר חובות. הבסיס מאחורי טענתו של טרנר היא שבכלכלה המודרנית, הדרך העיקרית ליצור כסף חדש, להזרים אותו למשק ולייצר צמיחה היא באמצעות אשראי והלוואות שמספקים הבנקים.
עד סוף העשור הקודם צרכנית האשראי העיקרית בישראל היתה התעשייה. זו הזרימה למשק עשרות מיליארדים (דרך משכורות, מיסים, תשלום לספקים וכו') והכל בזכות אשראי שניתן מהבנקים. למעשה, התעשייה היתה אחת הגורמים הבולטים שהובילו לצמיחה הנאה שנרשמה בישראל החל משנת 2004.
ב-2008 החגיגה נגמרה – הייצוא נעצר בחריקת בלמים עקב משבר הסאב-פריים העולמי ומאז התקשה להתאושש. עם העצירה בייצוא באה עצירה באשראי העסקי. היה צורך למצוא מהר צרכן אשראי חלופי במקום התעשייה, אחרת המשק היה עלול להתחיל לסבול ממחסור חמור בכסף. הנגיד דאז סטנלי פישר זיהה את הצורך הזה וב-2008 מיהר להוריד את הריבית באופן חד.
את השפעת הריבית הנמוכה ניתן היה להרגיש כמעט מיד בההתנפלות המשקיעים על הדירות. מספרם זינק מ-51 אלף ב-2007 ליותר מרבע מיליון היום. את הריצה הזו הרגישו גם בבנקים בצורת עלייה דרמטית בכמות המשכנתאות. סך המשכנתאות במשק, שבתחילת 2008 עמד על 138 מיליארד שקל, הגיע בסוף 2016 לשיא חדש של 322 מיליארד שקל.
בדו"ח שהוציאה ב2015, הודתה חטיבת המחקר של בנק ישראל כי בזכות העלייה הדרמטית באשראי הנדל"ני ועליית המחירים בסקטור, המשק ניצל ממיתון. "התנופה שנוצרה בענף [הבנייה] על רקע המשבר העולמי יוצא הדופן בקרב מדינות ה-OECD, התאפשרה הודות לחוסנו של המשק הישראלי בעת הכניסה למשבר, ותרמה לכך שהתוצר צמח כנגד השפל במחזור העסקים העולמי והאטת היצוא" – נכתב בדו"ח.
מאוחר יותר הצטרף גם שוק הרכב לשוק הנדל"ן הרותח, והפך לגורם מאיץ צמיחה. אזרחים התחילו לרכוש רכבים תוך לקיחת הלוואות שערורייתיות וחסרות אחריות, כשהרגולטור עומד מהצד ולא עוצר את הטירוף הפיננסי. לרגולטור היתה כנראה סיבה טובה לשתוק: בסוף השנה שעברה טען שר התחבורה ישראל כ"ץ ש"מיסוי הרכב אחראי למחצית מהצמיחה במשק". גם אם הגזים והמספר הוא נמוך יותר – הרי שמדובר בנתונים מבהילים. על פי אחת ההערכות, בישראל נוסעים כיום 140 אלף כלי רכב פרטיים משלושת השנתונים האחרונים, כשכולם משועבדים כנגד אשראי. כיום חוב ממוצע של משק בית בישראל כבר עומד על כ-72 אלף שקל ללא משכנתאות!
בנק ישראל עומד חסר אונים אל מול הפרדוקס הגדול של השיטה הכלכלית אותה הוא מוביל. שיטה שמצד אחד מחייבת ניפוח בועת אשראי צרכני כדי לשמר את הצמיחה, ומצד שני לא קיים בה שום מנגנון שמאפשר להוציא את האוויר מאותה בועה מבלי לגרום למשבר. בנק ישראל התחיל לסבול מפיצול אישיות – ביד אחת הוא מנפח את הבועה ובשנייה מזהיר מפניה.
דוווקא בגלל כל זה, האזהרה של המפקחת על הבנקים חדווה בר מפני לקיחת הלוואות מוגזמות, תמוהה. הרי ללא אותן "הלוואות רעות", הצמיחה במשק, והבנקים עליהם אחראית בר, היו היום במצב רע מאוד. בר טענה בשבוע שעבר ש"אשראי זה כמו מלח – יותר מדי זה לא טעים ולא בריא. יותר ויותר משקי בית מציגים קשיים להחזיר את החוב". זו אזהרה חלולה בסגנון "שלא תגידו שלא אמרתי לכם". מעין כסת"ח לקראת היום שבו המשק לא יוכל לשאת יותר את הר החובות ויקרוס, כפי שקרה בלא מעט מדינות מערביות רק לפני פחות מעשור.
אז מה גרם לבר להתעורר דווקא עכשיו? מביקורות שערך לאחרונה הפיקוח על הבנקים, הוא מצא שהסיכון הגלום בתיק האשראי הצרכני גדל. הפיקוח מעיד על גידול התארכות התקופה לפירעון הלוואות ועליית היקף החוב של הלווים. גם בהשוואה למגזר העסקי, מצא הפיקוח, תיק האשראי הצרכני מאופיין בשיעורים גבוהים של הלוואות הניתנות ללא ביטחונות ושל הלוואות שהתקופות לפירעונן ארוכות. הפיקוח יודע לספר גם כי בשנים האחרונות הסתמן גידול של מספר הלקוחות המתקשים להחזיר את חובם, תופעה המשתקפת בעלייה של יחס המחיקות ובשיעור ההוצאה להפסדי אשראי.
אם בועת האשראי הצרכני מופיעה בדו"ח כפצצה מתקתקת, שוק המשכנתאות, לעומתו, מתואר כפצצת אטום. "הפנמת הסיכונים הגלומים באשראי לדיור על ידי הבנקים, ובהכוונת הפיקוח על הבנקים, הייתה אחד הגורמים העיקריים לעליית הריבית בשנתיים האחרונות – התפתחות הפועלת למיתון של עליית הביקושים למשכנתאות ולמיתון של עליית מחירי הדירות" – נכתב בדו"ח.
כלומר הפיקוח מודה שהשוק הפך להיות מסוכן. אבל הסכנה הגדולה יותר טמונה בבשורה החיובית לכאורה, לפיה העלאת הריבית על המשכנתאות מיתנה את קצב עליית מחירי הדיור. למעשה, ברבעון האחרון המגמה אף התהפכה ולפי מדדי הלמ"ס מחירי הדיור התחילו לרדת. אם הירידות ימשיכו גם ברבעונים הבאים הן עלולות להפוך במהירות לחדות. בנק ישראל לא מסתיר את העובדה שמבחינתו תרחיש כזה הוא תרחיש אימים.
בדו"ח הפיקוח על הבנקים מצוין שירידה ניכרת ומהירה של מחירי הדירות צפויה להקשות על לווים בהחזר המשכנתא ולפגוע כך גם בבנקים. אם הירידות הללו ילוו גם במשבר גדול באירופה, הדבר עלול, לפי הדו"ח, לשאוב את הכלכלה הישראלית אל תהום עמוקה. במקרה כזה, טוען בנק ישראל, תירשם ירידה חדה של הפעילות הכלכלית המקומית, ירידה חדה של הייצוא, עלייה חדה של האבטלה והתרסקות הבורסה בת"א בכחמישים אחוז עד סוף 2018.
אז האם בבנק ישראל מריחים משבר גדול בדרך? עדיין מוקדם להגיד. בכל מקרה, את חגיגת האשראי הזו אף נגיד או ממשלה לא יעצרו מיוזמתם, אחרת ישראל תאבד את מקור הצמיחה העיקרי שלה. האזהרות של בנק ישראל מהיציע דומות למי שעומד במרפסתו ושופך דלי מים על עוברים ושבים ברחוב תוך שהוא מזהיר אותם מלהירטב. ובמילים אחרות, נראה שיש בבנק ישראל מי שמתחיל להכין כבר עכשיו את תיק ההגנה מפני ועדת החקירה שתקום בעתיד לבדיקת המשבר, שבמוקדם או במאוחר יגיע.
הכותב הוא מגיש התכנית הכלכלית של תאגיד השידור הציבורי "כאן תרבות", פרשן בלילה כלכלי ועורך "הכלכלה האמיתית"
הקפיטליזם קרס!
בנק ישראל עוצם עיניים. דודו זקן אמר לפני שנתיים שאחוז המשכנתאות בריבית משתנה הוא 73%. זאת הפצצה. אילו הבנקים היו הוגנים ולא דוחפים ריבית משתנה, לא היתה פצצה.
בצד השני של כל בנק ש״דחף״ משכנתא בריבית משתנה היה אדם בוגר שהסכים לקחת משכנתא כזאת מרצונו החופשי
אם באמת 73% מהמשכנתאות הם בריבית משתנה, צפוי לנו bail out רציני. השאלה האם זה יהיה חילוץ של הבנקים או של האנשים
מר אנונימי (לא מזוהה), ברור שהחילוץ יהיה של הבנקים ולא של האנשים.
הנדל"ן לא יסבול מפגיעה קשה, המחירים אולי ירדו אך לא יפלו. יהודים בחו"ל שהיום מהססים או שאינם בעלי אמצעים גבוהים ירכשו נדל"ן כהשקעה. גם זרים עשויים להיכנס לשוק הישראלי לרכישת נדל"ן.
חנה היקרה ,
למשקיעים מחול בשער מטבע כזה זאת השקעה יקרה ולא כלכלית צריך היום 30% יותר מזומן ביורו בשביל לקנות דירה זה לא מה שהיה לפני שלוש שנים .
בהערכה ,
גיא
כבר מזמן אמרתי שבסוף כוחות השוק הם החכמים ויצילו הרבה ערים, ובראשם רמת גן- מקריסה. ולא רק כלכלית מפני שהנזק שנגרם לעיר מבחינת איכות החיים היא אנושה ולא ניתנת לתיקון כשהמצב הכלכלי יחזור להשתפר
רק מי שעדיין משלם משכנתא יפגע
גם אם המחירים ירדו ב50 אחוז,
לכמה אחוזים ממשקי הבית יש משכנתא?
כל המשק יפגע מעצם העובדה שהנדלן הוא הקטר הכלכלי של המשק כבר כמעט עשור. יש השלכות כבדות בניפוץ בועת הנדלן על הצריכה (הציבור מאבד את "אפקט העושר") הכנסות המדינה, והריביות שגובים הבנקים.
ל45% ממשקי הבית יש משכנתא!
הפצצה כאן ל-8-10 השנים הבאות.
ואם הממשלה תמשיך לפזר כסף שאינו צמיחתי היא תהיה זאת שתכבה את האור בנתב"ג
אני מחכה לרגע שבו יתחילו לדבר על ״שמיטת משכנתאות״ (כלומר, שמי שהתנהל באחריות יממן את זה שלווה עד גובה העיניים)
ערן, יש סימוכין לטענה הזאת?
"כיום חוב ממוצע של משק בית בישראל כבר עומד על 70 אלף שקל ללא משכנתאות!"
נראית לי די קיצונית.
תחלק את סך כל חובות משקי הבית (בלי משכנתאות) במספר משקי הבית ותגיע אפילו לתוצאה קצת יותר גבוהה מ70 אלף למשק בית
ערן אתה אלוף האנלוגיה.מהמכונית ללא הברקס בתחילת דרכך ועד הלום ,"התזת-מים … ".
🙂
תודה איב.
אשראי צרכנים (כלומר חובות שצרכנים לוקחים בעיקר לרכישת מוצרי צריכה כדירות ורכבים) הוא היצרן הגדול ביותר של חוב (ולכן כסף) כיום. צריך להמשיך ליצר עוד כסף, כי שאתה לווה משהו את צריך להחזיר את הקרן ואת החוב.
הבעיה שהחרא מתקרב למאורר, ברגע שיקרה משהו שיגרום להרבה אנשים לא להצליח להחזיר את החובות שלהם, הרבה כסף יעלם. כלומר, תוצר דיפלציה. דיפלציה תוריד את כמות הכסף, ותגרום לעוד אנשים לא להצליח להחזיר את החובות שלהם, מה שיגרור ירידה נוספת בכמות הכסף וכו'
דיפלציה היא איימת הבנק המרכזי, והסיבה העיקרית להדפסת כסף מסיבית והורדת ריבית. מה שקורה היום הוא שמכינים אותנו לשלב הבא: אליקופטר כסף. שהדיפלציה תרים את הראש שלה שוב, נשאר רק שני כלים בארגז הכלים הממשלתיים:
1. להגיד סליחה טעינו. אנחנו לא מסוגלים לשלם את החובות שלנו. אנחנו, ממשלת ישראל, הובלנו את ההונאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה – מטבע ציוי. עכשיו אנחנו נעמוד כמו גברים ונישא בתוצאות מעשינו.
2. חלוקת כסף ישירות לאנשים. קוראים לזה בשמות יפים ("הכנסה בסיסית בטוחה"), אבל למעשה זה הכנסת מכונות הדפוס להילוך גבוה. זה יקנה עוד קצת זמן למעמד השולט, אבל בסוף זה יחריב את מטבע ואת הכלכלה.
ב 100% המקרים בהסטוריה, המושלים בחרו באופציה 2. ב 100% מהמקרים בהיסטוריה התוצאה הייתה החרבת המטבע
שאלה –
האם קיימים נתונים על מס׳ הדירות המוצעות למכירה עקב חוסר יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא?
לי היקר.
אייך אפשר כזה נתון ? האם שמישהו מוכר דירה הוא אמור לדווח למה הוא מוכר אותה ?
יש נתונים פשוטים כמו כמה דירות עיקלו השנה, למשל ב2016 מדובר על 16000 דירות.
יש נתונים על איחורים בתשלום החודשי (שזה לא אומר כלום כי הבנקים עושים הכול שהם יאחרו בתשלומים (מקשים עליהם בכוונה), ככה יש להם הרבה יותר רווחים = ריבית של שוק שחור. מה עוד יש להם סיכוי גבוה לזכות בדירה הרי ה 16000 אלף בשנה תוכיח. מה עוד, משפטית המערכת בעדם במאה אחוז. מעל תשעים אחוז חייבים מול הבנק מפסידים את הדירה. כלומר מערכת המשפט הישראלית היא בורר של המאפיה שזה מעוד כדאי לבנקים לגרור אותך לשם)
"מאוד כדאי לבנק לגרור אותך לשם"
יש לי שאלה קצת מפגרת.
המדינה נותנת זיכיונות לחברות שפועלות בשטחה ומשתמשות במשאביה תמורת משהו וזה מעוגן בהסכם ביניהם.
א.מי מפקח על הסכם כזה ובודק שהוא טוב למדינה דהיינו לאזרחיה?
ב.נניח ומשהו מהתנאים הראשונים השתנה וההסכם פוגע בה דהיינו באזרחיה.
יוצא מצב נתון שהמדינה נותנת אישור לגורם חיצוני לפגוע בה דהיינו באזרחיה.
זה הגיוני?
ג.יכול להיות שבנק מקבל זיכיון מהמדינה להשתמש באזרחיה כאמצעי לעשיית רווח כמו שחברות מקבלות זיכיון לכרות משאבי טבע?
ד.האם הזיכיון בכלל ניתן מהמדינה או על ידי גופים חיצוניים?
דניאל, מפגרת אינה מילת גנאי, עדיף לומר שאלה בסיסית, או משהו דומה 😉
א. אף אחד. ״מדינה״, זה ישות מופשטת ולא משהו אמיתי. יש קבוצה של אנשים שמושלת. אותה קבוצת אנשים דואגת אינטרסים של עצמה. כלומר, אולי יש העמדת פנים של דאגה לאזרח ואולי לפעמים יש לך ולמושל אינטרס זהה, אבל בפועל הם לא מיצגים אותך, לא דואגים לך ואין באמת פיקוח
ב.כן. זה קורה כל הזמן: בנקים, חברות ביטוח פנסיוני. למעשה גם גופים ממשלתים פוגעים באזרחים, למשל: משרד חינוך, רשוצ המיסים, הוצאה לפועל וכו
ג. זה בדיוק מה שקורה. יותר מזה. ממשלה לא מתכננת תקציב בהתאם להכנסות שלה. ממשלה לווה כסף בהתאם להכנסות הצפויות ממיסים. במילים אחרות, ממשלה ממשכנת את האזרחים שלה
ד. שוב, אין כזה דבר ״מדינה״. יש אנשים בעמדות כח שעושים לביתם.
צודק שאלה בסיסית עדיף
שחרורון תודה על התשובה
למרות שאם זה נכון אז היא קצת הזויה ויש לזה המון השלכות
א.שכל המדינה זה אשליה.
אין באמת דמוקרטיה.
לא כולם שוים בפני החוק.
ב.יוצא שזה משחק עולמי כי הרי כל הכלכלות משולבות ותלויות אחת בשניה פחות או יותר.
שזה הזוי כי יוצא שכל השלטונות משחקים במשחק שחוקיו לא ידועים לאזרח הפשוט.
ג.יוצא שרוב העולם חסר מודעות לדבר הזה.
ואם זה נכון לא היו צריכים להתרעם על כך?
לסיכום: אני מנסה לעכל את התשובה שוב ושוב והיא לא נשמעת הגיונית.
למרות שאם אני מסתכל על המצב בארץ משהו באמת מסריח.