הבנק המרכזי של אינדונזיה קיבל החלטה דרמטית החודש. בניגוד לחוקי העולם המוניטרי שהתקבעו ב50 השנים האחרונות, הבנק החליט להדפיס כסף ולהזרים ישירות לממשלה. עד היום בשביל לגייס כסף ממשלות (וביניהן ממשלת ישראל) נאלצו ללוות אותו כאגח"ים מהשווקים הפיננסים. מדובר במהלך יקר שמשעבד את הדורות הבאים לתשלום ריביות בסדר גודל עצום.
בישראל למשל מדובר כרגע על כ-40 מיליארד שח שאנחנו משלמים בכל שנה על הריביות שהמדינה לוקחת ועוד תיקח. התשלום מעיק על התקציב מה שמחייב לקצץ בהוצאות לאזרח ולהגדיל את גובה המיסים. הגדלת החובות למימון המשבר מעיקים על נסיונות ההתאוששות ממשברים כלכליים, שכן מימון הריבית נופל על כתפי הממשלה וגוזל מממנה משאבים יקרים שיכלו להיות מופנים לצורך סיוע לאזרחים במשבר.
המשמעות של המהלך כעת מטעם הבנק המרכזי באינדונזיה היא שהוא ירכוש ישירות ובאופן פרטי אג"ח של הממשלה בכמות של לפחות 40 מיליארד דולר. אמנם האגחים הללו ישאו ריבית של 4.25%, אולם ברור שלריבית זו אין משמעות אמיתית שכן הבנק המרכזי לא יאפשר למדינה שהוא מייצג להגיע לידי חדלות פרעון ויוכל להמשיך לגלגל את החוב הזה עד אינסוף למעשה.
עד כה היה נהוג שהבנק המרכזי רוכש את האגחים דרך השוק המשני. כלומר הממשלות היו מוכרות את האגח לקרנות השקעה והבנק המרכזי היה רוכש את האגח מאותן קרנות. רכישה ישירה של החובות יש הטוענים שפוגעת בעצמאות ובהפרדה של בין מימון פעולות הממשלה לבין העברת כספים ישירה על ידי הדפסה של הבנק המרכזי.
המהלך הזה מגיע לאחר שאינדונזיה נכנסה אל תוך מיתון עמוק וכל הצעדים המוניטריים המקובלים ובינהם הורדת הריבית לאפס לא עזרו. בישראל לעומת אינדונזיה, נחקק חוק האוסר על הדפסת כסף בשנות ה80 בעקבות ההיפר אינפלציה שהשתלטה על המדינה, אולם כעת בעקבות משבר הקורונה יותר ויותר קולות קוראים לשנות את החוק ולאפשר לבנק ישראל להזרים את הכסף המודפס ישירות למימון תקציב המדינה. . אחד הקולות המפתיעים היה אהרון פוגל, האיש שחוקק את החוק להפסקת הדפסת הכסף ב1985, שקרא השבוע בפודקסט אצל שאול אמסטרדמסקי להדפיס כסף בשביל לממן את הוצאות הקורונה במקום להטיל חוב על העתיד.
נכון לרגע זה בבנק ישראל לא מתלהבים במיוחד ממהלך כזה. הם חוששים מיצירת תקדים, שבו יועבר כסף מודפס ישירות למימון פעילות הממשלה גם בזמני שגרה. דבר זה עלול לגרום, לדברי בכירים בבנק, ל"מדרון חלקלק" שיגרום לאינפלציה בעתיד, כפי שהיתה פה בשנות ה-80 טרם העברת חוק "אי ההדפסה". עוד מעלים גורמים מצד בנק ישראל את החשש שמהלך כזה יגרום לאובדן אמון של משקיעים בשקל. אם מסתכלים על אינדונזיה לפחות, נראה כי החשש הזה שם לא ממש התממש. הרופיה איבדה מאז ההכרזה על הדפסת הכסף כאחוז אחד בלבד משוויה, אבל התחזקה בלמעלה מ10% מאז הרבעון האחרון.
אם לא תהיה ברירה ולא יהיה פתרון למצב הקיצוני שנוצר לכלכלה בטווח הקרוב, בנק ישראל יאלץ ככל הנראה גם הוא לנקוט במהלכים קיצוניים לפתרון המשבר. הנגיד אמיר ירון הבטיח כי בנק ישראל לא יהסס להפעיל כל כלי במסגרת סמכותו ככל שידרש כדי להוסיף ולתמוך בפעילות הכלכלית. כל שנותר הוא רק להמתין ולבחון האם אחד הכלים שיתווספו לסט הכלים שיעמדו לרשות ירון תהיה גם מדפסת הכסף בשירות הממשלה.
העולם הוא בעל משאבים מוגבלים אך עדיין לא הגענו לקצה. כרגע אין מחסור במשאבים.
לדוגמא: מים – באוקינוסים יש מים שמספיקים למיליון שנים. מים מתוקים מספיקים ל-30 אלף שנים. מים מתוקים באגמים מספיקים ל-5000 שנה. גם אם ננצל 1% מהמים המתוקים באגמים זה יספיק לנו ל-50 שנה. אם נניח שהמים באגמים מתחדשים כל שנה (הרי מים שאנו מנצלים לא נעלמים מכדור הארץ אלא הם חוזרים למקום ממנו יצאו באופן מחזורי) אז גם אם ננצל 1% ממי האגמים זה יספיק לאוכלוסיה גדולה פי 50 מאוכלוסית כדור-הארץ היום.
אנרגיה – האנרגיה שמגיעה מהשמש היא פי 7500 מהאנרגיה שאנו משתמשים בה ואנו משתמשים בבזבזנות באנרגיה. פרט לכך יש אנרגיה אטומית ואנרגיה גאו-תרמית בכמויות גדולות.
מזון – כבר כיום מושלכים לפח עשרות אחוזים מהמזון המיוצר. כמו כן לידיעתך גם לפני 2000 שנה ארץ ישראל (כולל עבר הירדן) יכלה לפרנס 5 מיליון אנשים (שני-שלישים מתוכם היו יהודים). עיין בספרו של יוסף בן-מתיתיהו. אם ארץ ישראל יכלה לפרנס אז 5 מיליון איש אז העולם כולו יכל בודאי לפרנס 5 מיליארד איש אז. היום אם התפתחות הטכנולוגיה אפשר לדעתי לפרנס פי 10.
כל יתר הסיבות שהעלת אינם נובעים ממחסור אמיתי אלא בעיות פסיכולוגיות. זה לא מחסור.
היום יש לכולם מספיק לצרכים הבסיסיים ואפילו הרבה יותר מכך.
עליה מעריכית במספר התושבים היא אכן בעיה אבל הפנסיה לא קשורה לזה. צריך לנסות לעצור את הריבוי הגבוה.
תודה על הכתבה.
יש מקור רישמי לידיעה?
https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-07-27/indonesia-s-direct-financing-is-test-case-for-emerging-markets
כל הדיון לגבי הדפסות הינו מגוכך כי הוא נובע מכללי משחק כלכליים פוליטיים הנובעים מהיגיון בר חלוף. בוא נצא מהקופסא ונבחן את ההיסטוריה. 1.מי קובע ועל אילו פרמטרים כמה כסף להדפיס. האם גודל האוכלוסייה? ונניח שעלו , כמו שהיה בגלי העליה, ו בגרמניה, מיליון שנים שלוש..ואז צריך לייצר להדפיס לחלק כסף. 2. מי קובע מה הם השירותים הציבוריים שיש לספק כחובה לכלל הציבור.הוספנו פוליטית שירותים כגון:
חינוך חינם רפואה חינם דירה לכל משפחה חשמל מים וכן הלאה. המשמעות אוטומטית יצור וחלוקה של עוד כסף והגדלת היקף העובדים הציבוריים. 3.יש תקופות ששומטים חובות ומחליפים את המטבעות: מצבי מלחמה , בארה"ב פעמים שינו את הקשר הדולר והזהב( באירופה לאחר כל מלחמה רבת היקף או החלפת השלטון למשל נפוליאון, היטלר, השיקום לאחר מללחמות העולם,מעבר לאירו,,, משבר כלכלי חמור מחליפים את המטבע ויוצרים שערי חליפין חדשים…
4. שמיטת חובות והחלפת מטבע הינה אירוע המתרחש בכל העולם, עוד מימי יוון ורומי, כל כמה עשרות בשנים. הכסף הינו רק אמצעי למימוש השלטון.
5. הנושא היחיד החשוב למדינה לחברה, הינו יצירת אמצעי קיום סבירים וטובים לאוכלוסייה באמצעות אפשרות של עבודה לכל 1 ( אחרת יחלקו כספים לקיום בחינם)והפעלת אמצעי חליפין לסחר המקובלים על האזרחים.
6. כסף דיגיטלי הינו הפתרון.
7. בנק ישראל צבר רזרבה פי 4 5 ממה שהיה מקובל ומוסכם בעבר , סך של 30 מיליארד.כסף זה, בשינוי חקיקה, יכול לשמש את המנשלה ולפדות את חובות המדינה , החובות שלנו האזרחים, ונחסוך 40 מיליארד ריבית.
תמיד יהיה איזה יהודון ,שתמיד נגד ,שבטוח שהוא ,ורק הוא יודע…
לא יודעת איפה אתם חיים?!
טראמפ השתלט על הבנק המרכזי שכל הבנקים בעולם משועבדים לו.
יהיה רק מטבע אחד שצמוד למתכות, אז למה להדפיס?
ובישראל להדפיס כסף שילך למושחתים?
השיטה משתנה ולכן חובות יימחקו – לא כי רוצים למחוק כי בשיטה החדשה לא תהיה אופציה להחזר החובות.
כל הכלכלה משתנה
נדבר בנובמבר
ביי
בניגוד לאגדה האורבנית שהזרמת כסף נטול חוב על ידי בנק מרכזי יוצרת היפר אינפלציה, המציאות המוכחת היא שאין זה כך אם הכסף מוזרם לכלכלה הריאלית, לתשתיות שונות, לייצור ולקידום נושאים חברתיים וציבוריים כגון חינוך, בריאות וכו…לינקולן הראה זאת עם הגרינבקס שייצר ובעזרתם הציל את הכלכלה המרוסקת במחמת האזרחים כשנגמר לא הכסף לשלם אפילו לחיילים, גרמניה עשתה זאת מיד לאחר עליית היטלר לשלטון, קנדה בין אמצע שנות ה-30 ועד אמצע שנות ה-70 וגם קוסטה ריקה ייתרו שגשוג גדול ללא אינפלציה וללא הגדלת החוב הלאומי.
המפתח הוא כפי שמבהירים לדוגמא בפוזיטיב מאני לדאוג לכך שלא בנקאים פרטיים ולא פוליטיקאים יחליטו כמה כסף מיוצר אלא גוף מרכזי בלתי תלוי…אנגליה אגב מזרימה למעשה בעזרת הבנק המרכזי תקציבי ענק דרך משרדי הממשלה אל הכלכלה הריאלית בדרך מאד חכמה ואפקטיבית.
כפי שאמר מרטין וולף הפרשן הראשי של הפיננשל טיימס השאלה כבר איננה "אם" אלא "איך"…
אין מחסור.
מחסור הוא המצאה אנושית.
בגלל האינטרסים…
השליטה המירכוז וכו..
איש חכם אמר: אם בנקאות ברזרבה חלקית אם בכלל, אז למה שלא הציבור יחלק את הכסף?! למה צריך את הבנק באמצע?
לגבי אם לא מיצרים דברים אין דברים: נכון תמיד. השאלה היא רק מה מדברן את הציבור ליצור דברים?
מה עוד, שאין כסף לא קונים ושלא קונים לא כדאי לייצר דברים.
הווה אומר הדפסת כסף על ידי הציבור לציבור, יזרים את הכלכלה שוב שזה אומר היצור ימשיך ביתר שאת וביתר עוז כי יש קונים.
לסיכום:
השיטה של לדרבן את הציבור לקחת אשראי, לא עובד בעת מגיפה, בעת שאף אדם לא יודע מה יהיה מחר. ולכן הציבור לא לוקח אשראי. זה הסיבה שכל המדינות יתחילו להדפיס כסף בחינם ובצדק.
לגבי ישראל: הם תמיד לומדים חמישים שנה אחרי העולם. אז חכו חמישים שנה עד שזה יבוא לכאן.
יואל בבקשה
הא בדיוק כמו בגרמניה לפני כמעט 100 שנה, ונצואלה, זימבבואה, ישראל של שנות השמונים, תורכיה ארגנטינה וכו
כל אלו לא היו הדפסות אמיתיות, הפעם זה בטוח יעבוד
לכל השוטים , הודעת שרות. כמו שאיש חכם אמר לא מזמן: אם לא מיצרים דברים, אין דברים. לא משנה כמה ספרות תזין למחשב
יחד עם זאת אם לא תזין מספיק מספרים למחשב תוכל לייצר הרבה פחות כי לא יהיה לך איך לשלם לעובדיך ולא יהיה מספיק מספרים לציבור כדי שיוכל לקנות ממך.
בין 0 ל 1 (ובין כל שני מספרים שלמים) יש אין סוף מספרים
מדהים.
אפשר לפתור את בעית המחסור באמצעות הדפסת כסף.
איך לא חשבו על זה עד עכשיו?
אם אינפלציה זה משהו שהיה קיים רק במילניום הקודם, הרי שאפשר להדפיס כמה ניירות שרוצים.
אז למה שלא כולם יהיו עשירים?
נראה לי שגם בזימבבואה ובונצואלה הבנק המרכזי הדפיס ניירות לשימוש הממשלה. אולי כדאי לבדוק למה זה גרם שם.
רק חסר לנו שיקום איזה מישהו שיבטיח לכולם שהמדינה תפתור להם את כל הבעיות אם רק נבחר בו ונסכים לתת לו סמכויות בלתי מוגבלות.
אז מה, הבלוג הזה הפך לכזה שמציע פתרונות פופוליסטיים בנאליים (וחסרי אחריות) לבעיות כלכליות מורכבות?
אתה יכול להסביר למה יש מחסור? הרי מים, מזון, אנרגיה – יש בשפע.
תרופות וטיפולים רפואיים משתפרים מיום ליום.
גם כוח עבודה יש בשפע כי היום מכונות יכולות לעשות את העבודה של בני-אדם.
אז למה יש מחסור? למה אין מקומות בבתי-חולים? למה מחירי הדירות בעננים? למה יש אבטלה?
אפשר לדעת למה לדעתך יש מחסור?
הרי בעולם יש שפע של מים, מזון, אנרגיה, אדמות.
כמו כן התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת לנו לייצר דברים בכמויות גדולות בהרבה מאשר בעבר.
לא אמור להיות מחסור.
אז למה במדיניות הכנכלית היום, יש מחסור?
יש מחסור מכמה סיבות. זוהי תופעה אנושית, שילטונית, כלכלית, ופיזיקלית.
ברמה האנושית – בני האדם לעולם אינם מסתפקים במה שיש ותמיד רוצים יותר. יותר חפצים, יותר חוויות, יותר שירותים, יותר אוכל, יותר מקום ויותר הכל. תופעת המחסור הייתה מצטמצמת אילו כל אחד כיום היה מוכן לחיות ברמת החיים של סבא וסבתא שלו. אך כמובן שאף אחד לא מוכן לעשות זאת.
ברמה השילטונית, גם כאן השילטון רוצה יותר לשלוט. המערכות הציבוריות רוצות עוד סמכויות, עוד עובדים ועוד משאבים גם כשאין צורך בכך. אנחנו רואים כל שנה איך הצבא דורש תוספות למרות שהצורך הצבאי של המדינה הצטמצם מאוד ב 40 השנים האחרונות. אנחנו רואים כיצד כל כמה שנים המדינה מעלה מיסים, מוסיפה מיסים חדשים וצוברת חובות למרות שהעוני נמשך, מספר המיטות בבתי החולים נשאר קבוע וכמעט אף אחד לא חושב שהמדינה באמת מספקת לו שירות בשווי שהיא לוקחת ממנו.
התוצאה היא מחסור, האזרחים צריכים להצטמצם כדי לתחזק פוליטיקה שגודלת כל הזמן מבלי לספק שום תמורה. ודוגמא טובה לכך היא ההמצאה ההזויה, ראש ממשלה חלופי. כתוצאה מכך המדינה לוקחת יותר ולא מספקת שום תמורה וכך נוצר מחסור.
ברמה הכלכלית, העולם נוטה ליצור תאגידי ענק. זוהי תופעה שמתקיימת הן בקפיטליזם והן בסוציאליזם. ככל שיהיו פחות מתחרים בשוק נתון, כך התאגידים יצרו מחסור מלאכותי בשוק וכתוצאה מכך למקסם רוווחים. כמובן שישנן אפשרויות להתנגד לכך, אבל בסוף הכסף הגדול קובע. ובמשך תקופות ארוכות התאגידים יהיו אלו שיקבעו כמה מוצרים לייצר.
וברמה הקיומית, אנחנו חיים בעולם בעל משאבים מוגבלים. כמות החומר והאנרגיה בעולם סופיים. במקומות רבים בעולם מזון, מים ואנרגיה הם משאבים במחסור. למעשה במשך רוב שנות הציביליזציה משאבים אלו היו במחסור. אנרגיה ומקום הינם משאבים במחסור גם בעולם המערבי המודרני. כמו כן גם השכלה ובריאות. בשנים האחרונות הטכנולוגיה איפשרה להגביר את התפוקה אך אין שום וודאות שהיא תוכל לעשות זאת בעתיד. ובכל מקרה מערכת סופית וסגורה לא יכולה לתחזק מושבה הגדלה בצורה מעריכית. בסוף זה חייב להגיע למחסור. הטכנולוגיה יכולה ליצור תוספת זמן אבל בסוף גם זה יגמר.
ובתור אחד שדורש מהמדינה שתממן את הפנסיה שלו באמצעות כספם של הילדים והנכדים שלו, אתה בוודאי צריך להבין מהו מחסור וכיצד הוא נגרם.