משאל העם הדרמטי שיתקיים בקרוב בשוויץ (עוד אין תאריך) יצא לפועל לאחר שהתנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO) אספה 111,819 חתימות תומכים בהעברת ההחלטה למשאל עם. הקמפיין נועד להגביל את הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הודיעו בקבוצת הקמפיין. אם משאל העם יעבור, הבנקים בשוויץ יאבדו את תפקידם המרכזי ואת עוצמתם האדירה בכלכלה, מה שעלול לשלוח גלי הדף למערכות הבנקאיות בכל העולם. לא מפתיע לפיכך שהבנקים בשוויץ יצאו למאבק חורמה נגד ההצעה.
נזכיר שבכלכלות שוק מודרניות, בנקים מרכזיים שולטים ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא ביצירה של כל הכסף במחזור. בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, הכסף שהבנק מעביר אלינו כשאנחנו לוקחים ממנו הלוואה לא מגיע מחשבון של מישהו אחר או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית יש מאין, כמספרים במחשב, ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כוח עצום, כוח שאפילו לממשלה אין – ליצור כסף. את הכסף שהבנקים מייצרים הם מעבירים בעיקר לשכבה מצומצמת של טייקונים, ועל הדרך גורמים לניפוח בועות פיננסיות המערערות את היציבות הכלכלית מחד, אך מכניסות להם הרבה מאד כסף מריביות מאידך. מיותר לציין שמי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה כל הזמן בין ניפוח בועות לפיצוצן. נפגעים נוספים הם אזרחים שאינם "מקושרים" ועסקים קטנים שיוצרים ערך ומקומות עבודה ושלהם עוברים רק פירורים מסך כל הכסף שהבנקים מייצרים.
בהתאם למקובל בתהליך משאל העם בשוויץ – המועצה הפדרלית, המונה את שבעת השרים הבכירים ביותר בממשלת שוויץ, מגיבה לכל הצעה ומפרסמת את עמדתה לציבור בטרם מבוצע המשאל. לא במפתיע, הם "דחו" לאחרונה את ההצעה הזו. המשמעות היא שאמנם המשאל יצא לפועל, אך הממשלה תייעץ לאזרחיה להצביע נגד. המועצה הפדרלית לא הוציאה הצעה נגדית וקבעה כי הם מרוצים ממצב העניינים הנוכחי וכי לא נדרש שום שינוי במערכת המוניטרית הקיימת.
טיעוני הוועדה נגד ההצעה הם מסוג התגובות האוטומטיות הטיפוסיות של כלכלנים שאינם מכירים כלל בחשיבות ההצעה, מעצם זה שמיומם הראשון באקדמיה הם נשאבים אל הקונספציה שהמערכת הקיימת היא המושלמת ביותר, ואלה האזרחים והפוליטיקאים שמפריעים לה לתפקד כראוי. כדי להבין עד כמה תגובת הוועדה מנותקות מהמציאות ניתן לראות בנימוקי ההמלצות שלה:
"כמו מחברי היוזמה, המועצה הפדרלית מכירה בחשיבותו של מרכז פיננסי יציב. היא מאמינה, עם זאת, כי היוזמה לא תבטיח הגנה טובה יותר של פקדונות במקרה של בנקים בקשיים כלכליים, כי היא אינה מונעת קשיי נזילות במערכת הבנקאית וחדלות פרעון. זו הסיבה לכך שהמועצה הפדרלית מעדיפה את האסטרטגיה שלה לחזק את יציבותו של המגזר הפיננסי באמצעות רגולציה מתאימה. התקדמות משמעותית כבר נעשתה בתחום זה בשנים האחרונות, עם עיבוד של דרישות הלימת ההון של באזל III והדרישות למוסדות פיננסיים בעלי חשיבות מערכתית ( "גדולים מכדי ליפול")."
הטענה הזו של הוועדה חסרת בסיס ולא נתמכת על ידי אף מחקר. בסימולציה שפרסמה קרן המטבע באוגוסט 2012 הגיעו חוקרי הקרן למסקנה כי דווקא המערכת המוניטרית הנוכחית היא זו שגורמת לקשיי נזילות וחוסר יציבות בכלכלה. עוד מצאו החוקרים כי אילו היתה מאומצת רפורמה מסוג זה שהוצעה בשוויץ, היינו חווים ירידה דרמטית בתדירות ועוצמות המשברים הכלכליים בעולם וכן היו נפתרות מרבית בעיות הנזילות שהבנקים סובלים מהן כיום. בוועדה השווצרית החליטו להתעלם לחלוטין ממצאי הדו"ח והחליטו לדבוק דווקא בתאוריות ישנות, שאין להן שום בסיס עובדתי.
עוד כותבת הוועדה השוויצרית כי "יישום המערכת החדשה יגרום חוסר ודאות משפטית וחסרונות תחרותיים למוסדות פיננסיים הפועלים בשוויץ. היחלשותו של המגזר הפיננסי תהיה כרוכה בסיכונים לשאר הכלכלה השוויצרית, במיוחד בגלל שליוזמה יכולה להיות השפעה על כמות האשראי."
זו טענה פרדוקסלית. כיום אחת הבעיות הגדולות של המערכת הכלכלית היא ניפוח בועות אשראי והוועדה בעצם חוששת שבשוויץ לא יצליחו לנפח את הבועה עוד יותר. אז נכון שהיום הכלכלה מבוססת על הגדלת אשראי ובדיוק לשם כך הוגשה ההצעה השוויצרית למשאל עם של MOMO. הרפורמה מציעה אלטרנטיבה שלא קיימת היום – על פי ההצעה כמות הכסף במשק לא תשתנה אלא רק המקור שלה. כך שבמקום שרוב הכסף יווצר ויוזרם למשק כאשראי בנקאי נושא ריבית – הוא יווצר ללא חוב וללא ריבית על ידי הבנק המרכזי, ויפוזר לציבור דרך תקציב המדינה, דיבידנדים לאזרח ואשראי ייעודי שיוזרם לציבור דרך הבנקים. חוקרי קרן המטבע מצאו שבמצב כזה הורדת נטל הריביות הרובצת היום על השוק הפרטי והעסקי היתה מזניקה את הצמיחה במשק באחוזים ניכרים. מיותר לציין שגם מנתון זה התעלמה הוועדה.
GGN5YL http://www.FyLitCl7Pf7kjQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
ערן, תודה רבה על העדכונים. אני מצטרף לתגובה קודמת ומברך אותך על הסבלנות (המופרזת אפילו, לטעמי), לכל מיני מגיבים חסרי רצון אמיתי להבין, כנראה בגלל שהם מגיבים בתשלום. אני מאוד מקווה שהצעת החוק תתקבל, ושתגיע גם אלינו בקרוב.
נזכיר שבכלכלות שוק מודרניות, בנקים מרכזיים שולטים ביצירה של שטרות ומטבעות
At least we should get our facts straight:
The U.S. is most certainly a modern economy – there, the Treasury Dept. is responsible for the creation of coins and currency, not the Central Bank which is a separate entity.
https://www.treasury.gov/about/organizational-structure/Pages/default.aspx
https://www.treasury.gov/about/role-of-treasury/Pages/default.aspx
Considering that Swiss population is about the same as Israel's, collecting ~112k signatures is impressive, although how their authenticity is determined is not mentioned.
יש חוסר בהירות בניסוח הבא:
"על פי ההצעה כמות הכסף במשק לא תשתנה אלא רק המקור שלה. כך שבמקום שרוב הכסף יווצר ויוזרם למשק כאשראי בנקאי נושא ריבית – הוא יווצר ללא חוב וללא ריבית על ידי הבנק המרכזי"
מצד אחד כמות הכסף לא תשונה ומצד אחר יווצר כסף חדש.
–
היתרון הגדול של ההצעה הוא שכסף יווצר בלא חוב. סילוק נטל החובות יהיה השג עצום להתפתחות הכלכלה ולרווחתו וטובתו של כל אדם, והפעם בלא סתירה ביניהם.
"החיסרון הגדול" של ההצעה הוא שהבנקים יצטרכו להפרד מטריליוני מיליארדים של ריביות על כסף חוב יש-מאין . ההתנגדות של המערכת הבנקאית לאובדן מקור עושרה הבלתי נתפס ברורה לחלוטין .
טענת הבנקאות\הממשלה השוויצרית : "כרוכה בסיכונים לשאר הכלכלה השוויצרית, במיוחד בגלל שליוזמה יכולה להיות השפעה על כמות האשראי.”
יכולה היתה להיות נכונה שכן כמות החוב במערכת הבנקאית בכלכלת חוב תמיד גדולה יותר מכמות כל הפקדונות. ללא יצירת אשראי חדש בלתי פוסק הכלכלה תתמוטט. אך היא מתעלמת מפרט חשוב ביותר בהצעה שהוא יצירת כסף נטול חוב.
ביטול הריבית דריבית שהיא אם כל שחיתות מוסרית חברתית חייב גם הוא להגיע .
"על פי ההצעה כמות הכסף במשק לא תשתנה אלא רק המקור שלה" הכוונה ואולי באמת זה לא היה ברור מהכתוב – שכמות הכסף ביחס להיום לא תשתנה אבל ברור שבעתיד היא תהיה חייבת לגדול
ל א. או א.פ.
הכוונה ל"יוצר אותו משום מקום" – שזה ניסוח מטעה ופופוליסטי זה מלווה ממי שבא לו ומתי שבא לו.
ז"א בפועל הוא לא פשוט נותן לכסף למישהו ורושם לעצמו שהוא נותן הלוואה למישהו הזה אלא מוכר אגח בבורסה למשל אם חסר לו כסף ואז מלווה כסף.
תשווה למשל לחברת נאוי בת"א 100 שבנק ישראל לא נותן
לה להנפיק אג"ח.
מן הסתם הבנק ינפיק את האג"ח הרבה לפני שחסר לו כסף כי
הריבית מאוד נמוכה והוא כבר מצטייד מראש וכך זה נראה
שהוא תמיד יכול להלוות בקלות ולא צריך לחפש הפקדות לפני
שהוא נותן הלוואות.
ולכן לבנקים יתרון לא הוגן על שאר המלווים כי בפועל המינוף שלהם הרבה יותר גבוה מה"לא בנקאיים" ואז הם יכולים להסתפק בריבית נמוכה יותר.
ערן כבוד על עמידתך הנחושה והאינטליגנטית לנוכח אנונימי מטעם,מכחישן ונבער ובפרט ובעיקר, סבלנותך הגרעינית ש(עדיין) לא פקעה ✌
גם חבל שאתה ממשיך להטעות את הקוראים בטענה שהבנק מייצר כסף יש מאין. זה פשוט טענה לא נכונה כי למרות שבעולם דיגיטלי כל הכסף הלא פיזי בפועל הוא רק שינוי של מספרים (גם שאתה מעביר כסף בפיפאל בפועל כסף אמיתי לא עובר אלא רק המספרים במחשב מתעדכנים) הבנק לא מיצר אותו איך שבא לו אלא לפי כמות הכסף שנמצא אצלו. בפועל בגלל שמודל ההלואות די קל לחישוב הבנק לא צריך לבצע את ההלוואות ברמה של שקל שקל אלא לתת הלוואות לפי יחס הלימות הון. אין שום ייצור כסף יש מאין.
הסבר של הבנק המרכזי האנגלי ליצירת הכסף בכלכלה המודרנית:
http://www.bankofengland.co.uk/publications/Documents/quarterlybulletin/2014/qb14q1prereleasemoneycreation.pdf
קראתי ועם כל הכבוד נראה לי שאתה מתבלבל בין פרוצדורה למהות. הפרוצדורה המודרנית אכן לא עובדת כמו שבנקים עבדו לפני 300 שנה ולא כל כל הלוואה הבנק לוקח את הכסף פיזית ומלווה אותו אבל במהות זה בדיוק מה שהוא עושה וזה מבוצע על ידי קביעת יחס הלימות ההון. יחס הלימות ההון הוא מספר שלפיו באופן מתמטי אפשר להראות איך הבנקים כן מבצעים את תהליך ההלוואה "לפי הספר" למרות שבכלכלה הממוחשבת אין צורך לבצע התאמה של אחד לאחד מול הלוואות. אם אני אחזור לדוגמא שנתתי עם פאיפאל אז לפני 200 שנה היית צריך שאדם עם סוס יעביר את הכסף בפועל והיום צריך רק מחשבים ולכן לא צריך שסניף לאומי בתל אביב יחכה לכסף שהגיע לסניף בקרית שמונה אלא מספיק שבכללי הוא עומד ביחס הלימות ההון.
אם קראת אז אשלח אותך שוב למסמך ושים לב לדגשים הבאים שם:
1. במסמך של הבנק המרכזי האנגלי כתוב במפורש שהכסף הוירטואלי שמייצר הבנק לא קיים לו בכספות.
2. אין קשר בין יחס הלימת הון לכמות הכסף שבנק יכול לייצר – ראה מאמרים של פרופ ענת אדמתי שמסבירה זאת היטב. אם כבר אתה מתכוון ליחס רזרבה אבל גם לזה מתיחס הבנק האנגלי ומבהיר שיחס זה הוא לא מגבלה על כמות הכסף שמייצר הבנק (בניגוד לנלמד באקדמיה).
3. הדוגמא של פיפאל אינה נכונה. פיפאל לא מיצרת כסף היא פשוט מתווכת בין צד א לצד ב. מעבירה כסף מצד אחד לצד השני להבדיל מהבנק שמייצר כסף בכל פעם שהוא נותן הלוואה ולא לוקח אותו מאף חשבון של מישהו אחר.
שולח אותך למחקר היחיד שנעשה בנושא על ידי פרופ ריצ'ארד וורנר ב2014. הוא מתיחס בין השאר להערות שלך ובמחקר שולל אותן על הסף:
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1057521914001070
זה מאוד פשוט. אם ניקח באופן תאורתי בנק כלשהו ונחליט לסגור אותו ואז נבקש מכל הלווים להחזיר את ההלוואות ואחר כך נחזיר את כל הפקדונות למפקידים במידה והבנק מייצר כסף מכלום הבנק ישאר עם יותר כסף מאשר ההון העצמי שלו וזה לא מה שקורה. בגלל שהבנקים המודרנים הם גופים מאוד מסובכים קצת קשה לודא שבכל רגע נתון הבנק עומד בכל היחסים שנקבעו לו (ולא תמיד אכפת לבנק המרכזי) אבל בסוף בשום שלב לא נוצר כסף יש מאין. ה"יש מאין" נראה ככה כי גם במצב שבו אני לדוגמא מלווה כסף לחבר שלי יצרתי כסף "יש מאין" כי לי יש כסף שחייבים לי ולחבר שלי יש כסף אמיתי ביד אבל בפועל אחרי שהוא יחזיק לי ה"יש מאין" הזה יעלם.
תאורטי
אני חושב שמיצינו. שלחתי לך את כל המסמכים הרשמיים שמסבירים מה קורה בפועל (לא בתאוריה) בזמן יצירת הכסף. אתה מעדיף להשתעשע עם תאוריות שונות ומשונות – אני פה ברשותך פורש מהדיון.
דרך אגב, אם כבר יחס הרזרבה משמש את הבנק בעיקר כד לספק נזילות מיידית לאנשים שמושכים את הכסף (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%94%D7%A8%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%94) אבל היחס הראשי שהבנק אמול לעמוד בו הוא הלימות ההון (https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F).
קצת עצוב שאתה לא ממש מבין איך עובד בנק. אם הבנק היה מחזיק את כל הכסף בכספות הוא לא היה נקרא בנק וכל הכלכלה המודרנית לא היתה יכולה לפעול.
מודל ההלוואות די קל לחישוב? מה זה? ומה הקשר בין יחס הלימות ההון לבין ייצור יש מאין? הלימות ההון לא אומרת דבר על מהיכן מועברים השקלים הוירטואלים לחשבון הבנק שלך כאשר אתה לוקח הלוואה. אם אין ייצור יש מאין אז באיזה שהוא חשבון בנק אחר מספר השקלים צריך לרדת.
אם אין ייצור כסף יש מאין אז כיצד כמות הכסף M1,M2 במשק גדלה? מישהו צריך לייצר את השקלים הוירטואלים הנל. (אפשר להסתכל באתר בנק ישראל ולמצוא שם את כמות הכסף במשק ולראות כי היא גדלה כל שנה).
אם כמות הכסף גדלה אזי מישהו או משהו מגדיל אותה באיזה שהוא אופן, והשאלה היא מי או מה הוא אותו מישהו, מה התשובה שלך לחידה?
לא שמתי לב להתכתבות הארוכה,
לתגובתך האחרונה. זה באמת כבר מגוחך כאשר אתה אומר שאתה נותן הלוואה לחבר אז ייצרת כסף. כי בהחלט כמות השקלים שיש במחשבי הבנקים או במזומן במשק לא גדלה.
בניגוד גמור למה שקורה כאשר בנק מלווה כסף.
ולגבי התרגיל התיאורטי שהצעת, מאין אתה יודע שזה לא יקרה? בפועל כאשר אדם מחזיר הלוואה לבנק הכסף הזה נמחק ונעלם מן העולם ולכן מה שאתה אומר לא יקרה, אך כל עוד ההלוואה לא הוחזרה לבנק יש בעולם יותר שקלים מאשר לפני ההלוואה.
כיצד הכסף הזה נמחק? כל הלוואה שהבנק נותן נרשמת בשני צידי המאזן ולכן כל הלוואה שהבנק נותן היא גם התחייבות שלו שהוא צריך להחזיר וכאשר הוא "מחזיר" אותה הכסף הזה נעלם מן העולם.
מדהים איך באתר הזה כל האנשים חושבים שאם יש לך בחשבון X שקלים אז חייב להיות איזה תא שבו בפועל נמצאים אותם X שקלים. אם עוד לא הבנתם עד עכשיו כמעט כל הכסף בעולם הוא לא אמיתי ונמצא במחשבים. גם בנקים לא מגדילים את כמות הכסף הפיזי בעולם וגם לא מדפיסים כסף. לבנקים יש את הזכות לרשום את אותו כסף מספר רב של פעמים כתוצאה מכך שכמעט כל האנשים לוקחים את כסף שהרוויחו ושמים אותו בחזרה בבנק ולכן הבנק מלוואה לאחד שמעביר לשני שמחזיר את זה לבנק ואז הוא יכול להלוות שוב חלק ניכר מהכסף וזה אותו כסף!!
אם נניח שיש רק בנק אחד במשק עם הון עצמי של 100 ש"ח הוא יכול להלוות 90 ש"ח למישהו שקונה בזה מוצר. האדם שקיבל את כסף מפקיד אותו בחזרה בבנק ואז הבנק יכול להלוות לאדם שלישי 81 ש"ח בגלל ה 90 ש"ח שקיבל. ה 81 שחוזרים אליו יאפשרו להלוות עוד 73, ואז 67 ואז 61 וכן הלאה. בסוף יוצא שבנק עם הון של 100 ש"ח הלווה 1000 ש"ח לקבוצה של לווים ובבנק יש רק 100 ש"ח פיזיים אבל הוא בשום שלב לא יצר כסף יש מאין.
ל-א:
איך אתה מסביר ע"פ המודל שציירת שהיחס בין חוב לאומי לבין תמ"ג של מדינות רבות בעולם הוא יותר מפי 2,3,4, ואפילו 5? בדוק את יפן!
בישראל, להערכתי סך החובות גדול כמעט פי 2 מסך הפקדונות, יתכן אפילו יותר.
איך אתה מסביר את הנתונים האלה?
יצירת כסף-חוב יש-מאין, במחשב, יכולה להסביר נתונים שכאלה.
היית משתכנע, אם היה אפשר לבדוק את תוכנות הבנקים ולהראות לך שמתן הלוואה איננו תלוי כלל בהפקדות, שהנתון הזה איננו נלקח בחשבון, שמה שהתוכנה עושה הוא לרשום חובה+ריבית ע"ש הלווה וזיכויו בגובה ההלוואה.
א. מדינות לא מחויבות ביחס הלימות הון והן יכולות ללוות כמה שבן רוצות בתנאי שמישהו מוכן לתת להן כסף בריבית המוצעת אז זה שהמדינה מגייסת כסף פי כמה מהתל"ג זה לא ממש קשור לבנקים. התל"ג הוא סכום הכסף שמתגלגל בשנה במדינה והוא בטוח לא קשור לכמה כסף יש בחובה מול כמה בזכות.
ב. כל החובות הינם בכסף שכן בנק לא מאפשר כמעט חוב בשום צורה אחרת אבל הנכסים של הציבור יכולים להיות בצורה של מניות או אג"חים, נדל"ן בחו"ל, כסף בבלטות וכו'. אתה בטח אמור להבין שאם מייצרים כסף יש מאין דווקא הצד של הפקדונות היה אמור לגדול כי מישהו קיבל כסף מכלום.
ג. אני יכול להגיד לך בלי לבדוק שהבנק לא מבצע לכל הלוואה של 50 אלף בדיקה אם הפקידו כרגע כסף מהצד השני וזה כי לבנק כמו פועלים שיש לו כ 30 מילארד ש"ח הון עצמי אותה הלוואה לא משנה כהוא זה אבל אם הבנק יצטרך לתת הלוואה של מיליארד ש"ח ללווה הוא בטח יבדוק האם הוא יכול במסגרת הלימות ההון שלו ואותה הלימות הון מפורסמת על ידי הבנקים בכל רבעון.
מבדיקה שעשיתי בבנק לאומי סך האשראי לציבור עמד בסוף 2015 על 265 מיליארד וסך הפקדונות של הציבור עמד על 328 מיליארד (http://www.leumi.co.il/static-files/10/LeumiHebrew/financial_statements/100011514.xls)
"מגייסת כסף פי כמה מהתל”ג זה לא ממש קשור לבנקים."?
זה אומר שנוצר חוב בבנקים כשצריך להחזיר את ההלוואה+הריבית.
"אתה בטח אמור להבין שאם מייצרים כסף יש מאין דווקא הצד של הפקדונות היה אמור לגדול כי מישהו קיבל כסף מכלום."
ההפך! מדובר על כסף חוב יש-מאין.
הריבית על החוב גדולה מהריבית על הפקדונות, לכן הסכום הכולל של החוב גדול תמיד מהסכום הכולל של הפקדונות.
דוגמה:
נניח שלבנק הון עצמי של 100 ש"ח.
אם הבנק מלווה 100 ש"ח בריבית 20% ונותן 10% על הפקדה, כשהלווה יחזיר 100 הוא עדין ישאר חייב 20,
הבנק יתן לו 10 על הפקדון והתוצאה הסופית היא שהלווה ישאר חייב 10 לבנק.
הלווה תמיד נשאר חייב והבנקים תמיד מרוויחים את הפרש הריביות.
כעת יש בבנק 100 ש"ח ועל שם הלווה רשום חוב של 10 ש"ח.
הבנק יציע ללווה הלוואה חדשה של 110 ש"ח(שאין לו) על מנת לשמור על מחזור כסף בגובה 100 ש"ח, דבר ששוב יגדיל את חובו של הלווה.
במילים אחרות, הלווה(הציבור) תמיד ישאר חייב לבנקים והחוב הזה לעולם לא יפרע.
מאחר שמדובר בריבית דריבית החוב הזה מכפיל את עצמו, למשל, בריבית של 10% בתוך 7 שנים. בתוך 25 שנים הלווה יהיה חייב לבנק 100 ש"ח שלא תהיה לו כל אפשרות להחזירם.
אתה טוען שהבנקים מחוייבים לכך שגובה הלוואותיהם לא יגדל מפי 50 מגובה הפקדונות(ביחס רזרבה 1:10).
יתכן או קרוב לוודאי שהבנקים עומדים בתנאי הזה.
התנאי הזה מטיל מגבלה רק על גובה ההלוואות, הוא לא מטיל כל מגבלה על גובה החובות בבנק.
מובטח לך שגובה החוב הכולל של כל הבנקים גדול בהרבה מגודל סכום כל הפקדונות שבהם, בגלל הריבית דריבית.
קיום נכסים פיסיים לא ישנה דבר לגבי התוצאה הזאת.
הבנק תמיד צריך להגדיל את גובה ההלוואות שנותן על מנת שמחזור הכסף לא יעלם בתוך מחזור החובות.
נחזור לדוגמה:
הבנק יציע ללווה 110 ש"ח.
אבל לבנק יש רק 100 ש"ח(זאת נקודת ההתחלה). מכאן שהבנק חייב לייצר כסף יש-מאין!
אתה יכול להבין שהלימות הון ורזרבה אינם יכולים לקיים את מחזור הכספים ושהבנק מייצר כסף-חוב יש-מאין.
הבנק תמיד יוכל להגדיל את ההלואות שנותן שיופקדו אצלו ולשמור על יחס רזרבה תקין, אבל גובה החובות הרשומים ע"ח הלווים יגדל תמיד.
פרוש הדבר שמחזור הכסף יכול לגדול ללא כל מגבלה חוקתית, והוא חייב לגדול אחרת יתמוטט, וכל זאת מבלי לעבור על חוק ההלימות וחוק הרזרבה, והדבר יראה כאילו אין לכך כל קשר ליצירת כסף יש-מאין.
ואכן לחוק ההלימות וחוק הרזרבה אין קשר ליצירת כסף יש-מאין.
הקשר הוא להגדלת מחזור הכסף בלבד.
ההוכחה שכסף נוצר-יש מאין היא בעצם גידול מחזור הכסף עצמו !
ביחס לנתון האחרון שהבאת (משעה 17:40)- יתכן לגבי בנק אחד, עליך לבדוק לגבי כל הבנקים.
יתכן שהנתון הזה משקף הפקדות במטבע חוץ מיצוא + הלוואות חוץ.
א,
נו באמת, אף אחד כאן לא חושב כי הבנק מייצר כסף פיזי.
מה זה בדיוק אומר שהבנק יכול לרשום את אותו כסף מספר רב של פעמים? האם יש מעקב על כל השיכפולים של הכסף הזה? אני יכול גם לקרוא לזה שהבנק מדמיין את אותו כסף לחשבונות, או שהבנק מקליד אותו, או שהבנק משקלל אותו אך מה זה משנה איך אני קורא לפעולה?
המספרים בחשבונות משתנים ולכן סך הכסף במשק M2,M1 כל הזמן עולה! ולכן נוצר כל הזמן עוד כסף (לא פיזי)
עדיין לא ענית כיצד כמות הכסף עולה, אין זה משנה אם אתה קורא לזה רשימת אותו כסף מספר פעמים או אם אתה קורא לזה אשראי (ולא כסף) התוצאה הסופית היא זהה,
שיש בשוק יותר שקלים (לא פיזיים).
גם אתרים באינטרנט הם וירטואלים אך כאשר אני משכפל אתר אחד לאחר ברגע זה יש יותר אתרים ודפים באינטרנט.
א. כשמדינה מגייסת כסף זה לא קשור לבנקים כי הם לא צריכים להחזיר את ההלוואה אלא המדינה (דרך גבית מיסים) וזה כמובן לא נכנס אליהם לספרים. את החוב של מדינה צריך לבדוק מול הנכסים ולאזרחי מדינת ישראל יש נכסים פי כמה מחוב המדינה (רק 2 מיליון בתים שווים פי 3 מהחוב).
ב. ראה מאזן בנק לאומי ובלי לבדוק זה נכון בהגדרה בכל הבנקים (תבדוק לבד). הריבית על החוב אינה חלק מהחוב אלא נלחקת על ידי הבנק אחת לתקופה (כל חודש) והיא בעצם חלק מהרווח של הבנק והופכת להיות חלק מההון העצמי. הבנק לא מחשב את כל הריבית לאורך כל זמן ההלואה ומכניס אותה כחוב. גם אין ריבית דריבית כי הריבית נלקחת בכל תקופה (בדרך כלל גם עם חלק מהקרן).
ג. הדוגמאות שלך לא ממש ברות ביצוע כי בנק לא יכול לתת הלוואה ללווה בודד בגובה ההון העצמי או יותר ממנו. לגבי הפרשי הריבית ראה סעיף ב
ד. בעולם המודרני ריבית היא חלק מכללי המשחק אבל מכיוון שהרווח של הבנק לא עולה כל הזמן בלי קשר למחזור העסקים ניתן להבין שזה לא משהו שעולה כל הזמן ובעצם הציבור משלם לבנק ריבית על שירותיו כמו שאתה משלם לביביסיטר על שירותיה. כמו שכנראה לעולם יצטרכו ביביסיטרים כנראה גם לעולם יצטרכו בנקים ומישהו ישלם להם ריבית.
ה. אני מכיר המון אנשים שהצליחו להחזיר את ההלוואות שלהם עם הריבית כך שלהגיד ש"החוב הזה לעולם לא יפרע" ממש לא נכון במעל 99 אחוז מהלווים.
ביחס רזרווה של 1:10 הבנקים יכולים להלוות פי עשר מההון שלהם (בנק לאומי הלווה 265 מיליארד על 30 מילארד הון עצמי).
ו. משום מה אתה לא מעלה תהיות על זה שאנחנו תמיד צריכים לשלם לאנשים אחרים על עבודה שהם עושים בשבילנו ולכן זה מייב עליה בכמות הכסף. אז זהו שזה לא. גם בנק שלוקח ריבית בסוף מעביר את אותה ריבית בחזרה למשק דרך שכר לעובדים שלו או דיבידנדים לבעלי המניות והריבית היא בסך הכל מכשיר להעברת כסף מאנשים שלוקחים הלוואה לאילו שנותנים אותה ולאלו שמבצעים בפועל את מתן ההלוואה. זה בטח לא אומר שכמות הכסף חייבת לגדול. הוא בסך הכל עובר ממקום אחד למקום אחר כי את הריבית אותם אנשים משלמים על ידי עבודה שבעצם לוקחת את הכסף מאותם אנשים שהרוויחו אותו ממתן הריבית (כשאתה קיבלת דיבידנד מהבנק והשתמשת בכסף ללכת למסעדה אז כל עובדי המסעדה קיבלו כסף כדי שיוכלו להחזיר ריבית על הלוואה אם יש להם).
ז. הגידול היחידי בכסף יש מאין מבוצע על ידי המדינה שיכולה להדפיס כסף.
בסוף בנק מגדיל או מקטין את מחזור הכסף במשק דרך מנגנון ההלוואות אבל בשום שלב הוא לא מייצר כסף יש מאין. למיטב ידיעתי אף אחד לא יכול לאכול כסף ולכן כל כסף שהבנק מייצר לפי טענת הבלוג היה בסוף חייב לעבור לצד הפלוס והמטבע היה נמחק כי אם בנק יכול ליצר כמה כסף שבה לו איזו משמעות יש לכסף? כשמדינות (שלהן מותר לעשות את זה) עשו את באופן נרחב המטבעות שלהם נמחקו.
ל-א:
א.
השאלה כאן היא האם לקיחת הלוואה ע"י המדינה כרוכה ביצירת חוב ? כן!
תשובתך:"כשמדינה מגייסת כסף זה לא קשור לבנקים כי הם לא צריכים להחזיר את ההלוואה אלא המדינה (דרך גבית מיסים)"
נחזור לדוגמה:
הערה: הדוגמאות הם סימליות וקיצוניות על מנת לפשט את החישובים.
אם מחזור הכספים הוא 100 ש"ח ואם תקציב המדינה הוא 50 ש"ח(50% מס), והמדינה לקחה 50 ש"ח הלוואה, אז מהיכן היא תחזיר אותה?
היא תצטרך להעלות מיסים. היא תצטרך ל 100% מס. תקציבה יעלה ל 100 ש"ח שמתוכם 50 ש"ח יופנו להחזר ההלוואה.
בידי התושבים ישארו 50 ש"ח. במילים אחרות האזרחים ישקעו בחובות .
כשהמדינה לוקחת הלוואות מישהו צרך לשלם עליהן, והתשלום נעשה על ידי תושבי המדינה ישירות או בעקיפין ע"י העלאת מיסים, מחירי שרותים ומחירי חומרי גלם ואנרגיה, העלאת מחירי מזון, בתים ורכוש.
מכאן, מובן מאליו שהחלשים באוכלוסיה יכנסו לחובות שלא יהיה ביכולתם להחזיר.
העיקרון הוא עיקרון לוגי ואינך יכול לעקוף אותו באף דרך.
הלוואה תמיד יוצרת חוב שגדל בריבית דריבית.
האם הרכוש שבידי תושבי ישראל מכסה את חובותיהם? לא.
הדבר היחידי שיכול לכסות חוב הוא כסף באותו הגובה של החוב.
בתים ורכוש אינם כסף. ניתן להמירם לכסף, אך לא יותר מאשר לסך כל הכסף שבמחזור.
דוגמה:
ארבעה אנשים.
לאחד יש 100 ש"ח.
בעל המאה רוצה בית. אחד מהאנשים בונה לו בית ומקבל 100 ש"ח. בעל המאה גם הוא רוצה בית ואחד מהאנשים בונה לו בית ומקבל 100.
התהליך חוזר על עצמו עד שלכולם יש בית. סך כל הכסף במחזור נשאר ללא שינוי 100 ש"ח, למרות שסך שווי הבתים הוא 400 ש"ח.
לעולם לא יהיו במחזור 400 ש"ח ואם כל אחד מבעלי הבתים ירצה למכור את ביתו במחיר קנייתו 100 ש"ח הוא לא יוכל לעשות זאת.
יהיה עליו להוריד את מחירו כך שיתאים לכמות הכסף במחזור(ולכמות המוכרים), כלומר ל 25 ש"ח.
במילים אחרות: אין קשר בין כמות הנכסים לבין כמות הכסף שקיימת.
ב."ראה מאזן בנק לאומי ובלי לבדוק זה נכון בהגדרה בכל הבנקים"
השאלה כאן היא האם סך כל הפקדונות בבנקים גדול מסך החובות? בהחלט לא!
תשובתך על סמך מקרה פרטי -בנק לאומי היא שכן.
אומר לך זאת: או שהבנק מטעה את הציבור, או שלא הבנת את הנתונים שהבנק מפרסם, או שהלוואות חוץ מופקדות בבנק.
אם החוב הלאומי של ישראל גדול פי 2 מכמות הכסף שבידי תושביה, אז לא יתכן שסך כל הפקדונות בבנקים של תושבי ישראל! גדול מסך חובותיהם!
"הבנק לא מחשב את כל הריבית לאורך כל זמן ההלואה ומכניס אותה כחוב. גם אין ריבית דריבית כי הריבית נלקחת בכל תקופה"
דוגמה:
100 ש"ח הלוואה:
הריבית 10%.
ההחזר בשנה ראשונה 10 ש"ח.
ההחזר בשניה 9 ש"ח.
לאחר 15 שנים בחישוב לא מדויק 80 ש"ח.
בשיטת ריבית דריבית יהיה על הלווה להחזיר פי 4 מגובה ההלוואה.
אתה צודק, שהשיטה שציינת איננה ריבית דריבית, אך היא בהחלט יוצרת חוב שגדול מגובה ההלוואה!
בדוגמה, הלווה קיבל 100 ועליו להחזיר 180, מהיכן ?
כל פעם שמישהו לוקח הלוואה נוצר חוב שגדול מגובה ההלוואה.
לכן מחזור הכספים מבוסס על הלוואות הולכות וגדלות על מנת לפרוע חובות קודמים, לכן אין כל אפשרות שהפקדונות יעלו על החובות.
ג. הבנק לא יכול לתת הלוואות יותר מסך כל ההון העצמי שלו, כך אתה טוען.
יש כאן נקודה עדינה:
מנין ההון העצמי של הבנק? האם הוא מחושב כהון של המפקידים או שהוא נתון קבוע שהבנק מביא איתו מרגע שהוקם?
אם מחושב כהון של המפקידים, אז אין גבול לגודל הלוואות שהבנק יכול לתת בתנאי שהן יופקדו בו.
אם קיים קבוע שביחס אליו מחושב גובה ההלוואות, אז הבנק מוגבל, כדבריך.
למיטב ידיעתי, ההון העצמי של הבנק מחושב על פי גודל הפקדונות שבו. כלומר, אין כל גבול תיאורטי או אחר לגודל ההלוואות שהבנק יכול לתת.
ד. לא רלוונטי לדיון.
ה. "אני מכיר המון אנשים שהצליחו להחזיר את ההלוואות שלהם עם הריבית כך שלהגיד ש”החוב הזה לעולם לא יפרע” ממש לא נכון במעל 99 אחוז מהלווים."
אפשר לומר – טועה ב 99%. החובות של כלל משקי הבית גדולים מסך הפקדונות שלהם. במגזר הציבורי כנ"ל.
רק במגזר היצרני הדבר נכון. הסך הכל של הפעילות הכלכלית במדינה מכל הסוגים קטן מגובה חובותיה.
"ביחס רזרווה של 1:10 הבנקים יכולים להלוות פי עשר מההון שלהם (בנק לאומי הלווה 265 מיליארד על 30 מילארד הון עצמי)."
האם 30 מיליארד שייכים רק לבעלי הבנק ?
האם ההון הזה כולל את רווחי הבנק מהפרשי ריביות? כי אם כן, אז זהו כסף חינם, יש-מאין שנוצר על גבם של לוקחי ההלוואות.
האם במקרה זה אתה מבין מה פרושה של המילה "הונאה"?
אם נקרא להון העצמי של הבנקים "מחזור הכסף הראשוני ההתחלתי", אז מחזור הכסף יכולה לגדול עד לפי 16 מגודלו הראשוני, ביחס רזרבה של 6% שקיים בישראל.
האם יש לך נתון פי כמה גדל מחזור הכסף במדינה מאז היווסדה?
להערכתי הוא גדל יותר מפי 16, כלומר הבנקים מייצרים כסף על בסיס ההון המופקד בהם ולא על בסיס איזה הון ראשוני מלפני 70 שנה ששייך רק לבנק.
ו."הריבית היא בסך הכל מכשיר להעברת כסף מאנשים שלוקחים הלוואה לאילו שנותנים אותה ולאלו שמבצעים בפועל את מתן ההלוואה. זה בטח לא אומר שכמות הכסף חייבת לגדול."
טועה.
כשהריבית על החוב איננה שווה לריבית על הפקדונות, אז נוצר מחסור בכסף. נוצר חוב שגדול מכמות הכסף שבמערכת. על מנת שהמערכת לא תקרוס יש להגדיל את ההלוואות ואת החובות.
ז. "הגידול היחידי בכסף יש מאין מבוצע על ידי המדינה שיכולה להדפיס כסף."
"כסף" הוא מה שנרשם לצד הפלוס בחשבון הבנק. ההדפסה של כסף נייר מהווה חלק קטן מאוד מסך כל ה"פלוס".
יתרת הסכום מורכבת ממספרים במחשבי הבנקים שמקורם בהלוואות.
ההלוואות נוצרות על ידי הקלדת מספרים במחשב בבחינת כסך יש-מאין.
לצד יצירת הכסף יש-מאין נוצר גם חוב יש-מאין נושא ריבית יש-מאין שתמיד גדולה מהריבית על הכסף, ולכן החוב תמיד גדול מכמות הכסף.
המסקנה הסופית היא שהעולם מצוי בחובות כלפי הבנקים שלעולם לא יוכל להחזירם.
ואם לפרט, העולם מתחלק למדינות בעלות חוב ולמדינות שחייבים להן ובעלות יתרות. הסך הכל של הפלוס+המינוס יוצא מינוס.
א
יפה הסכמת כי בנק מגדיל את כמות הכסף.
תשמע בסדר לא נקרא לזה יש מאין. נקרא לזה בנק יכול להקליד ספרות במחשב ולהגדיל את כמות הכסף הדיגיטלי במשק. זו הגדרה מקובלת עליך?
האם כאשר מדינה מייצרת כסף פיזי היא עושה זו יש מאין? הרי היא לא עושה קסם והנייר מופיע. האם בכלל אפשר להשתמש בביטוי יש מאין על משהו חוץ מאלוהים?
או שזה ביטוי יותר מדי מורכב על מנת שתוכל להבין את כוונתו?
בא נפסיק עם גניבת השפה והמשמעויות של המילים
ממש דרמטי. אחוז מהאוכלוסיה השתמש בכלי מיותר בדמוקרטיה מודרנית כדי להעלות הצעה הזוייה כמו לא מעט הצעות הזויות אחרות שהועלו בשוויץ ונדחו על ידי הציבור החכם בשוויץ. גם גורל ההצעה הזאת יהיה זהה.
תודה על התגובה המנומקת והמעמיקה
כשאתה כותב דרמטי ו"פצצה" אתה אמור להסביר למה זה ככה. אם היית מביא סקר עם אחוזי תמיכה מעל 50 אחוז או קרוב לכך זה היה יכול להיות דרמטי. כשאתה מביא הצעה של אחוז אחד מהאוכלוסיה זה דומה לזה שמחר חד"ש תציע שמדינת ישראל תפוך למדינה קומוניסטית כי הם 3 אחוז מהכנסת והארץ יכתוב שזאת הצעה דרמטית ו"פצצה" כשהדבר היחידי הדרמטי הוא בזבוז הנייר והזמן על הצעה שלא תעבור גם בעוד מיליון שנה.
תעשה הפרדה: ההצעה היא בהחלט דרמטית בלי שום קשר לכמה תומכים בה. יהיו לה גם השלכות דרמטיות אם היא תעבור את משאל העם.
לגבי הנתון השני שהבאת – הייתי שמח אילו היית מביא את המקור לכך שרק אחוז אחד תומך בהצעה אחרי שהושג מינימום החתימות הדרוש כדי לקיים את המשאל ורגע לפני שהוא מתקיים.
מחר תוציא כתבה שאדם אחד החליט לבד שלא צריך יותר כסף בעולם וזה בטוח דרמטי ו"פצצה" אבל כשכותבים מאמר על נושא שלא הומצא אתמול אז זה לא מספיק שהנושא עצמו דרמטי אלא שיש התכנות לישום.
אם הציבור יחליט להעמיד את ההצעה של אותו אדם למשאל עם זה בהחלט יהיה דרמטי
לערן
האם http://www.worldeconomicsassociation.org/newsletterarticles/momo/
זאת התנועה המדוברת?
זה מה שמופיע בקישור הראשון אבל ר"ת של Swiss Association for Monetary Modernization זה לא MOMO
MoMo ראשי תיבות של Monetary Modernization
האם הקישור ששלחתי מתייחס ל MOMO? אם כן שים לב שבנייר העמדה הזה הם לא טוענים שבנקים יכולים להלוואות מעבר ליחס של הרזרבה החלקית ולכן משתמע שהם לא יכולים (עפ"י ה MOMO) להלוואות מעל סה"כ הפיקדונות שברשותם.
כל זאת כמובן בניגוד לטענתך ולטענת הבנק המרכזי של אנגליה.
ממליץ לך ואמנון פרטוגלי לבדוק את הקישורים שאתם מצרפים כי אני אכן ניגש לבדוק…