ביום חמישי, 20 לנובמבר 2014, מעל 30 חברי הפרלמנט הבריטי השתתפו בדיון היסטורי של בית הנבחרים בנושא יצירת כסף והשפעתו על החברה. זו היתה הפעם הראשונה שהנושא עלה לדיון בפרלמנט מאז שנת 1844. באותו דיון היסטורי לפני כ175 שנה, ממשלת בריטניה הכירה לראשונה בעובדה שיש בעיה בכך שבנקים פרטיים מייצרים עבור המדינה את הכסף ללא מגבלות. לכן העבירו את חוק ה-Bank Charter Act שהפך את יצירת הכסף (שטרות) ללא חוקית לאף גוף במדינה מלבד הבנק המרכזי האנגלי.
אך אם כאן המחוקקים הבריטים חשבו שסגרו את הפרצה שתאפשר לבנקים לייצר כסף, הם טעו. במשך השנים נכנס גם הכסף האלקטרוני לשימוש, אותו כסף שרשום לנו בחשבונות הבנקים שלנו במחשבים. אלא שהחוק מ1884 לא התייחס לסוג כסף כזה. כיום רוב הכסף במשק נוצר על ידי בנקים פרטיים בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ולא כשטרות או מטבעות על ידי הבנק המרכזי.
יש האומרים שפירצה זו בחוק, שהפכה כבר לסטנדרט בנקאות עולמי, למעשה מונעת חירות אמיתית מאזרחי המדינה. כך למעשה, הכסף שהבנק מלווה לנו לא מגיע משום חשבון של מישהו אחר או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום לייצר כסף. כח שאפילו לממשלה אין . את הכסף שהבנקים מייצרים הם מעבירים בעיקר לשכבה מצומצמת של בעלי הון, ויחד עם הרווחים העצומים שהם מכניסים לעצמם מריביות, הם שולטים באמצעי התקשורת והפוליטיקאים. מיותר לציין שמי שנפגע מכל המנגנון הזה הם האזרחים הלא מקושרים, עסקים קטנים שיוצרים ערך ומקומות עבודה והכלכלה שנעה כל הזמן בין פיצוץ בועות לניפוחן.
אותו דיון בפרלמנט הבריטי לפני כ5 שנים היה שיאו של דיון ער בעולם סביב האפשרות להחליף את השיטה המוניטרית הקיימת בתאוריה המוניטרית חדשה שיש המכנים אותה MMT. תאוריה זו שהומצאה לראשונה בשנות השלושים על ידי הכלכלן ארווינג פישר, הגיעה אף למשאל עם שנערך בשוויץ לפני שנה. התאוריה מדברת על החזרת הכוח המוניטרי לאזרחים. על פי תנאי הרפורמה, על הבנקים יאסר לייצר את הכסף הלאומי וזכות זו תועבר באופן בלעדי לידי המדינה. למי שבמתח, הבנקאים הפעילו מכבש לחצים והפחדות על הציבור השווצרי וזה החליט לדחות לבסוף את ההצעה ברוב גדול.
.
לפי סימולציה מעמיקה המתפרסת על פני 71 עמודים שערכו חוקרי קרן המטבע ב2012, הם מצאו כי אילו הרפורמה המוניטרית החדשה (לפי מודל "תכנית שיקאגו") היתה מיושמת לפני 50 שנה במשק האמריקאי, היינו מקבלים את התוצאות הבאות: האינפלציה בארה"ב היתה קרוב לאפס. היתה נרשמת ירידה חדה במחזוריות הגאות והשפל בכלכלה. התמ"ג היה גבוה ב10% ביחס למה שהוא היום, וכמות החובות הכללית היתה נמוכה דרסטית.
למרות הנתונים המבטיחים, יש כאלו המתנגדים להעברת השליטה על הכסף לידי האזרחים. בגלובס עלה בשבוע שעבר מאמר של חנן שטיינהרט שמסכם את הטענות כנגד הרפורמה. במאמר מנסה שטיינהרט לשכנע אותנו שמהלך זה שגוי. אמנם כמו בכל תכנית, גם השינוי המוניטרי המוצע אינו מושלם, אך רוב ההנחות כפי שמעלה שטיינהרט במאמר שלו, מבוססות על מיתוסים ושגיאות רווחות בדרך לחירות אמיתית. חג החירות היא הזדמנות טובה להתייחס לטענות אלו:
1 ברגע שתיושם השיטה המוניטרית החדשה, הסמכות להדפסת הכסף תועבר לידי הפוליטיקאים
אכן יש צדק בטענתו של שטיינהרט וחבריו. הדבר האחרון שנרצה הוא שפוליטיקאי חסר אחריות יקבל את המפתח למדפסת הכסף של כולנו. מה שפספס שטיינהרט, שלפי מודל התאוריה המוניטרית החדשה עליה מדובר בעשור האחרון, ומופיעה בספר מודרניזציה של הכסף של בן דייסון (ראש גוף המחקר המוניטרי הגדול בעולם) , בספר The Shifts and the Shocks של מרטין וולף (הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם), וגם בהצעת משאל העם בשוויץ, מדובר בלא יותר מטענה שגויה. הפרלמנט לפי ההתאוריה הזו לא יקבל את השליטה על יצירת הכסף, וזו תהיה בשליטת ועדה בלתי תלויה המורכבת מכלכלנים (זה יכול להיות גם בנק מרכזי). הוועדה לפי המודל החדש תהיה מנותקת מהדרג הפוליטי וכל תפקידה הוא רק לקבוע כמה כסף ייוצר אך לא מה יהיה השימוש איתו.
2. במודל המוניטרי החדש תבוטל כל מגבלה, אפילו רק למראית עין, על כמות הכסף המודפסת
טעות. תפקיד הוועדה הבלתי תלויה יהיה להחליט כמה כסף ייוצר על מנת לשמור על צמיחה כלכלית, אך במקביל תבחן ברמה חודשית כמות הכסף במשק כך שלא ייוצר יותר מידי כסף שיצור אינפלציה. שטיינהרט טוען ש"אם ההוצאות עולות על הסכומים הנגבים כמיסים, הממשלה פשוט תדפיס את הכסף החסר לה". מאחר שלא הממשלה תחליט כמה כסף לייצר, היא לא תוכל להדפיס כסף שתרצה, ולכן במקרה זה תצטרך לנקוט באחריות תקציבית.
3. הבנקים המרכזיים שולטים גם כך בכמות הכסף המיוצרת וכבר היום זה לא עובד
במסמך שהוציא הבנק המרכזי האנגלי ב2014 הוא מכנה את הטענה הזו של שטיינהרט כ"מיתוס". הבנק קובע שהוא ובנקים מרכזיים בעולם יכולים להשפיע אך לא לשלוט על כמות הכסף במשק. ההשפעה של הבנק המרכזי מוגבלת ונעשית באמצעות כלי הריבית שברשותו, שהוכח כלא יעיל במשבר האחרון. זה נכון שהבנקים המרכזיים הדפיסו טריליונים מאז משבר 2008, אך ביחס לכלל הכסף שמיוצר על ידי הבנקים הפרטיים מדובר באחוזים בודדים בלבד. הטענה המרכזית של תומכי הרפורמה המוניטרית החדשה שברגע שלבנק המרכזי תהיה שליטה על כמות הכסף והיא תוזרם לאזרחים במקום לניפוח בועות פיננסיות, זה יהפוך את הכלכלה ליעילה הרבה יותר, כפי שנקבע בסימולציה של קרן המטבע.
4. השינוי המוניטרי יוביל לכך שהבנק המרכזי ישלוט במרבית הנכסים והחובות במדינה
"הדוגמה האולטימטיבית שמביאים חסידי התיאוריה המוניטרית המודרנית היא של יפן, שבה הבנק המרכזי מחזיק, קרי הדפיס, כ-43% מהחוב הממשלתי העומד על כ-250% מהתמ"ג" – כותב שטיינהרט.
זו דוגמא תמוהה של שטיינהרט שאפילו המתנגדים הגדולים לMMT לא מעלים, שכן התאוריה החדשה שונה בתכלית מזו שמיישם הבנק המרכזי היפני. לפי המודל המוניטרי החדש לא תהיה אפשרות לבנק המרכזי לרכוש נכסים או חובות. להיפך – אחת ממטרות הרפורמה היא למנוע מהלכים כאלה מהבנקים המרכזיים. הכסף החדש שתייצר הוועדה הבלתי תלויה יוזרם למשק בארבע דרכים אפשריות: מימון הוצאות ממשלה, במקום מסים או גיוס הון; תשלומים ישירים לאזרחים (הכנסה בסיסית אוניברסלית). מימון חובות קיימים, ציבוריים או פרטיים ומתן הלוואות חדשות דרך בנקים או גופים מתווכים אחרים. כל המנגנונים האלו אמורים להיות שקופים ולא כאלה שנחשפים לציבור בדיעבד.
הצעה נוספת לרפורמה מוניטרית המבטיחה חירות אף גדולה יותר היא של ברנארד ליאטר, אדריכל מטבע היורו, שנפטר השנה. הוא תמך בכך שכל קהילה תוכל לייצר מערכת מטבע משלה במקום המטבע המונופליסטי הקיים היום. לפי התאוריה של ליאטר, בצורה כזו תיווצר תחרות על המטבע הטוב ביותר, שישרת בצורה הטובה ביותר כל קהילה לפי צרכיה. נראה שדווקא הצעה זו שנכתבה בפירוט במספר ספרים שפרסם, היא ההגיונית ביותר אך גם מרחיקת לכת מבחינת תודעה הציבור והאג'נדה השלטת. לפיכך נראה כי יעברו עוד שנים ארוכות עד שתיושם אם בכלל התאוריה של ליאטר.
ביטקוין
תשובה נכונה
התיאור המוצג במאמר הינו נכון, אבל אינו מתייחס למקור הבעיה.
מקור הבעיה הינו הניתוק בין המשאבים, שבעיקרם הם משאבים אינטלקטואליים, לבין הרישיון להדפים או לייצר כסף.
מי שנהנה מייצור הכסף אינו זה שיוצר את הערך המוסף, אלא המנהל אותו, מתוך אינטרסים זרים.
העולם מנוהל כיום כמשאבת משאבים שמעבירה את השליטה בערך המוסף אל מחוץ למערכת שמייצרת את הערך המוסף.
חוסר איזון זה, המגובה בראייה ארוכת טווח, הוא זה שמביא את התרבות האנושית למצבה.
רק גלובליזציה מלאה כולל ירדן והפלסטינים תפתור את כל הבעיות של האנושות
מאמר חשוב של ערן הילדסהיים וגם תוספת בעלת ערך של אריה בן דוד שיודעים על מה הם מדברים. הייתי מציע לקוראים ללמוד את הנושא יותר לעומק לפני שהם מגיבים בבורות על נושא די מורכב שדורש הבנה יסודית. התרומה שלי לנושא היא בכך,שבעתיד, בגלל התמעטות המשרות והמקצועות עקב חדירה מסיבית של האוטומציה והרובוטיקה, לא יהיה מנוס מכך שהמדינה באמצעות מערכת הדפסת הכסף המתוקנת – כמוצע בפוסט זה – תחלק לאזרחים כסף בצורת מס הכנסה שלילי, קצבה קבועה לכל אזרח, תשלומי העברה וכן הלאה, כדי לאפשר הן לפרט רמת חיים סבירה לפחות והן למשק עצמו תוצר מקומי גולמי שהולך וגדל לטובת כולם. ובא לציון כסף נטול חוב. אמן.
לטעמי יש רק להעביר את המשכורות לידי העובדים ללא תיווך הבנקים למשיכה במזומן.
לעובדים תנתן החופש לעשות בכספם כל העולה על רוחם.
ובנוסף יש לעצור את מתן ההלוואות שניתנות ללא מעצורים לאלו שאין להם בטחונות וערבויות נגדיות.
ומה לגבי קונפדרציה ביטחונית?
בהמשך למאמר המצוין של ערן מספר הרחבות:
1. מינוי הועדה המוניטרית הבלתי תלויה יהיה כמו מינוי שופטים לבית המשפט העליון בארץ, כמה שיותר רחוק מפוליטיקאים, למרות שכמו שטוען חנן בצדק, הם ינסו להתערב.
2. במחקר שנעשה על קנדה בין 1935 ל1975 על ידי דר' ג'וש קולינס הוכח שלמרות שהבנק המרכזי ייצר סכומי עתק שהצילו את כלכלת קנדה מהמשבר הכלכלי נגדול ומהקשיים האדירים של מלחמה"ע השניה-
קנדה התרוממה לשיגשוג בלתי רגיל, בנתה תשתיות מדהימות, עם אפס אינפלציה והורדה של החוב הלאומי.
3. קוסטה ריקה שהייתה המדינה הענייה והנכשלת ביותר באמריקה הלטינית הפכה לאחר המהפכה שם למדינה המשגשגת ביותר שמתחרה עם סקנדינביה על ההובלה בקיימות סביבתית ועם בנק מרכזי שפועל למען האנשים והעסקים, ומתחרה כיום בהצלחה עם בנקים פרטיים כשהוא החזיק עד לאחרונה כ-70% מכלל הפעילות הבנקאית במדינה.
4. BND הבנק הציבורי של מדינת צפון דקוטה משרת את תושבי המדינה וגורם לה להיות המשגשגת ביותר הן מבחינת עסקים קטנים וגם מבחינת הרווחיות של הבנק שמתחרה ומשיג את מרבית הבנקים הפרטיים. רווחי ה-BND מוזרמים חזרה לתקציב המדינה.
5. כפי שמתואר וצויין, המפתח למערכת מוניטרית הוא מערכת של אקוסיסטם שבה יש ריבוי מטבעות שמשרתות כלכלות וצרכים רבים, המדינה תייצר את מה שנדרש לתשתיותיה בתחבורה, אנרגיה, בשיכון, בחינוך, בריאות, סביבה ועוד…עיריות, בתי ספר, אוניברסיטאות, חברות עסקיות וכל קבוצת עניין אחרת יכולים לשפר את שיתוף הפעולה שלהם ולהביא לשיגשוג בעזרת מטבע משולב עם מרקט פלייס, והטכנולוגיות של הבלוקצ'יין נותנות כלים חדשים להתגבר על בעיית הריכוזיות של המערכת הקיימת שבה 42 עשירי העולם צחזיקים בנכסים זהים למחצית תושבי כדור הארץ.
מערכת מטבע שמיוצרת כיום ב-%97
על ידי בנקים פרטיים לצרכיהם הפרטיים,
דומה למצב שבו היו מייצרים רק נעליים מספר 45 וכל אלה שלא מתאים להם אז שאיכשהו יסתדרו עם זה…
1. אין כזה דבר "בלתי תלוי"
2. מלחמת העולם השנייה החריבה את אירופה כליל. כל מדינה מערבית מחוץ לאירופה "עשתה קופה" ביצור ויצוא לאירופה
3. קוסטה ריקה כ"כ משגשגת שלפניים שנתיים הנשיא הודיעה שהיא על סף פשיטת רגל
4. מה זה "משגשגת ביותר"? זאת מדינה קטנה (750 אלף תושבים) שעיקר התעשייה היא אנרגיה וחקלאות. מבחינת שכר חציוני היא מקום 19 בארה"ב – לא רע אבל גם לא "משגשגת ביותר"
5. פה אנחנו מסכימים – בערך. אכן, צריך לעודד ריבוי מטבעות (מסכים). מכאן זה הבערך: הדרך היחידה לעשות זאת באמת היא ע"י ביטול המונופול של השקל (כלומר, אתה לא חייב להחזיק שקלים) , מה שאומר ביטול מס הכנסה. אם מס הכנסה נשאר, אתה חייב להחזיק שקלים, כלומר, לא עשית כלום. בעולם עם מס הכנסה כל המטבעות החלופיים הם למעשה מטבעות שזקוקים לאישור המושל ונשלטים ע"י הממשלה.
ראשית תודה לערן על מאמר יסודי ובהיר. לגופו של ענין ברצוני להבהיר:
1. אינני תומך בשיטה הקיימת של בנקאות ברזרווה חלקית. ואני מסכים עם טענותיו של ערן לגביה, וכן עם מסקנות תוכנית שיקגו.
2. הבעיה שה MMT שהיא אינה אלא אותה גברת בשינוי אדרת, ככל שמדובר ביצור אינסוף כסף. אחרי הכל מה יהיה ההבדל בין וועדת המומחים של ה MMT והוועדה הפתוחה של הפד (או בנק ישראל) העושה מניפולציה גסה במחיר הכסף , וממילא בכמותו.
3. כמו שהפוליטיקאים ביטלו את המגבלות על יצור הכסף שסטנדרט זהב יצר, כך הם יאיינו את "וועדת המומחים. זה דרכו של עולם וזה טיבעו של הפוליטיקאי ואדוניו מהכסף הגדול.תמיד ירצו לקחת כסף שאין.
4. הפתרון לבעיות הבנקאות ברזרווה חלקית מייצרת, והן רבות, הוא לוותר על מנגנון זה בכללותו, ולא להחליפו בחלום חדש, כאילו הפוליטיקאים ושלוחהם, (מי ימנה את וועדת המומחים ?) , יהיו צדיקים יותר , או יעילים יותר, מהבנקאים, המרכזיים או המסחריים …
קודם כל הכסף יכול להיות מיוצר ללא חוב זה לכשעצמו משמעותי מאוד.
שנית מחיר הכסף לא תלוי רק בכמותו אלא גם בכמות המוצרים והשירותים לכן להסיק כי הדפסת כסף היא מניפולציה במחירו היא שגויה, הרי מחיר הכסף צריך להיות תלוי בכמות ובהיצע של כל סחורה לכן לא יתכן כי סחורה תעלה יותר או פחות רק משום ששינו את כמות הכסף. הטענה של הרפורמיסטים היא שאפשר לשמור על אינפלציית מחירים קרוב ל0.
לסיום ההבדל החשוב הוא הדרך בא הכסף יוזרם למשק, או דרך הוצאה ממשלתית או דרך חלוקה לאזרחים מה שמעלים כמעט לחלוטין יכולת לשחיתות כי לחברי הועדה לא תיהיה שום יכולת להינות מכוחם באופן חריג מכל אזרח אחר במדינה, לשום חברה פרטית לא יהיה אינטרס לשחד אותם
ערן, אתה קולט שהחודש עברת מבלוגר לאתר הזה..איך עברו 4 שנים כל כך מהר..ועדיין שום דבר לא השתנה..
האמת מ- 2011 ועד עכשיו שום דבר לא השתנה..:(
בוריס – אני אפילו הספקתי לשכוח 🙂 אבל אתה צודק לגמרי . מדהים איך שהזמן רץ
למה אתה כזה שלילי בוריס?
ב 2011 כל הבנקים המרכזיים בעולם היו גופים פרטיים שנשלטים ע"י בנקסטרים ואירגוני סתרים אחרים.
היום כל הבנקים המרכזיים הם גופים ממשלתיים ומאויישים במומחים בעלי-שם שפועלים לטובת העם.
אז למה אתה אומר שאין שינוי?
יואל, אין כאן עניין של שליליות , אלא פשוט עובדות . תקרא את המאמר ותראה שרבות מהנקודות בו לא יושמו בפועל ונותרו רק כדיונים תיאורטיים. הדיונים האלה חוזרים אחורה בזמן עוד קודם ל2011..תאמין לי הייתי בכולם, או לפחות קראתי רבים מהם עוד בבלוג הישן . אגב לא ברור לי אם לצחוק או לבכות לגבי "השליטה" של "..גופים ממשלתיים ומאויישים במומחים בעלי-שם שפועלים לטובת העם"… בוא נהיה אופטימיים כדבריך ונבחר לצחוק מהאמירה הזאת
על זה אני מדבר בוריס, על עובדות.
היית שותף לדיונים באתר זה עוד לפני 2011, נכון?
אז אתה כבר יכול לזהות שינוי חיובי גדול אחד לפחות –
ב 2011 כל הבנקים המרכזיים היו גופים פרטיים בשליטת גורמים אינטרסנטים רבי עוצמה.
כיום כל הבנקים המרכזיים הם גופים ממשלתיים שמאויישים בטובים שבמומחים הבלתי-תלויים שוועדה ממשלתית בלתי-תלויה יכולה לבחור.
אז למה אתה כזה שלילי?
הפתרון פשוט צריך שיהיה בנק אחד עם כסף דיגיטלי לכל העולם שגובה 20% מכל הפקדה שתשמש גם כמס למדינה וגם כעמלה לבנק על שמירת הכסף 19% ילך למימון הממשל ואחוז אחד יצבר בבנק וינתן כהלוואה במקרה הצורך ליחידים עסקים או לממשל
ומה לגבי קונפדרציה ביטחונית עם ירדן והפלסטינים
מה המאפיין שלפיו אתה מזהה אותי כל הזמן?
חברים יקרים, תראו מזה, נושא יצירת הכסף לעולם לא היה נושא באידאולוגיות הגדולות. כלומר זה בכלל לא שייך לשיח האידאולוגית בין הקפיטליסטים לסוציאליסטים. זה נושא טהור שחמק מבני אנוש במאות האחרונות והבנקים חגגו על חשבון כולנו (= הקפיטליסטים והסוציאליסטים).
והנה מיהם הקופצים בראש שרק מנסים לדון בנושא ? פלא פלאים כל הקפיטליסטים החזירים נגד שינוי השיטה.
ואפשר לחשוב שהמצב הקיים עוזר לקפיטל. וזה הרי ההפך, הקפיטל רואה שהשיטה הקפיטליסטית תמיד נכשלת ונגמרת עם מלחמות, והם לא מבינים שהסיבה העיקרית לכך זה בדיוק הנושא הזה. אז למה הם הקופצים בראש ? הרי הדיקטטור הכי גדול בכל ימי ההיסטוריה האנושית היה יצרן הכסף. אם בני אנוש בנאורות ניסוי להתפטר מהמלכים הדיקטטורים, הם לא בדיוק הבינו שהדיקטטור האמיתי זה יצרן הכסף הציבורי.
לליברליזם ולנאו ליברליזם, זה אמור היה להיות הדגל של חירות האדם.
אביגיל שואלת את דוד: אתה המלך ?
דוד עונה בשאלה לאביגיל: וכי לא משחו אותי למלך ?!
עונה אביגיל: עדיין מוניטה (מטבע) דמרן (של המלך) שאול קיים.
(תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ב)
אנו רואים שמאז ימי תרפפו דיקטטור = יצרן המטבע. כלומר אם אין לך מטבע, אז אתה לא מלך = הגיונה של אישה חכמה פשוטה = אביגיל.
אז המלחמה האמיתית של הליברליזם אמור היה להיות נושא יצירת המטבע הציבורית.
והנה כאן באתר המכובד של ערן, תמיד הליברטריאני הקלסי, הוא הקופץ בראש כל פעם שערן היקר מזכיר את הנושא.
וזה לא רק כאן, בכל העיתונות ובאקדמיה תמיד הם הם בעד המשך השיטה, שזה לגמרי קרה לנו במקרה ובהיסח הדעת. כלומר השיטה הקיימת זה טעות אנושית = פשוט לא היו מודעים לנושא במאות האחרונות. כלומר זה בכלל לא היה נושא של וויכוח אידאולוגית בין הקבוצות. אז מה יש לכם רבונו של עולם ?
שני נושאים כלכליים לא אמורים להפריע לנאו ליברליזם.
1, יצירת הכסף 2, שכר בסיסי = שוויון ביצירת הכסף הציבורי.
אז מה יש לכם רבונו של עולם ?
המסקנה, לא חירות האדם מעניינת אותכם, רק שיעבוד האדם ודיקטטורה.
"ההשפעה של הבנק המרכזי מוגבלת ונעשית באמצעות כלי הריבית שברשותו, שהוכח כלא יעיל במשבר האחרון"
זאת חתיכת under statement! המשבר האחרון נגרם ע"י קביעת ריביות נמוכות בצורה שרירותית ע"י בנקים מרכזיים. אני מניח ב'לא יעיל' כוונתך שהמשבר נגרם ע"י 'כלי הריבית'…
לא יעיל הכוונה שהריבית ירדה לאפס ועדיין בנקים לא הסכימו להגדיל את כמות ההלוואות
כוונתי לטעון שהמשבר של 2008 נגרם כתוצאה מהריבית הנמוכה השרירותית שנקבעה ע"י הבנק המרכזי (הפד) בשנים שקדמו למשבר. אם כלי הריבית גרם למשבר אזי הוא בהחלט לא יעיל בהתמודדות עם המשבר שגרם…
לא ברור לי מה זה "ריבית נמוכה"
בשנים שקדמו למשבר הריבית עלתה עד לסביבות 5%. הפד התחיל להוריד ריבית ככלי לריסון המשבר. כלומר, הריבית לא ירדה לפני המשבר (היא הייתה במגמת עלייה), ולא הייתה נמוכה (במונחים של היום לפחות)
מניפולציה של ריבית גורמת נזק- ודווקא כן הגדילה את כמות ההלוואות. היום בארה"ב יש בועה בהלוואות רכב ולימודים בנוסף לבועה בדיור. זה נובע בדיוק מריבית נמוכה ומעודף הלוואות שהבנקים נותנים
אבל בשנים שקדמו לשנים שקדמו למשבר הריבית הנגיד דאז גרינספאן
הוריד את הריבית כדי 'לעודד' הכלכלה אחרי פיצוץ הדוט.קום ו 9.11
As a result of those 2001 decisions, both rates are low by historic standards. In January 2002, theFederal Reserve's federal funds ratetarget of 1.75 percent resulted in the lowest average federal funds marketinterest rates since 1961. The January 2002 discount rate of 1.25 percent was the lowest since 1948.
"התאוריה מדברת על החזרת הכוח המוניטרי לאזרחים"
וגם
"הדבר האחרון שנרצה הוא שפוליטיקאי חסר אחריות יקבל את המפתח למדפסת הכסף של כולנו"
לא, זה ניסיון להחזיק את המקל מ 2 קצותיו.
אם אותה 'וועדה בלתי תלויה' תמונה ע"י קבוצת אנשים בלתי-נבחרים (כמו בג"צ) אז 'הכוח המוניטרי' לא בידי 'האזרחים'
אם הוועדה תמונה ע"י נבחרי הציבור אזי אותו פוליטיקאי לא אחראי גנרי יקבל את המפתח למדפסת.
זה או-או ומשחק בנדמה לי, אין דבר כזה וועדה בלתי תלויה, חבריה לא ירדו עם לוחות הברית מהר סיני ואין שום סיבה להניח שהפעם הכוח שיהיה ל'בלתי-תלויים' לא ינוצל לרעה. יש אינספור דוגמאות עבר לכך ובדיוק אפס דוגמאות נגדיות.
"המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום לייצר כסף. כח שאפילו לממשלה אין"
וגם
"זה נכון שהבנקים המרכזיים הדפיסו טריליונים מאז משבר 2008"
בהינתן שבנק מרכזי הוא גוף ממשלתי אזי לפחות אחת מהטענות שגויה ו/או שקרית.
ערן היקר, אנו הולכים זה עשור בדרך הזו ושום דבר לא זז.
דעתי היא, שהדרך היחידה שיכול לעזור זה אך ורק אם מערכות הצדק בעולם, קרי מערכת המשפט, יחליטו פשוט שאין "מלווה ולווה" ביצירת הכסף. וזה באמת המצב מבחינת משפטית והצדק הנכון.
הרי אייך יכול שופט לקחת את היזמות שלי ולהעביר אותו לבנק = זייפן הכסף הציבורי ?
השינוי יכול לבוא רק משם. ולא משום מקום אחר, בוודאי לא מפוליטיקאים.
לדעתי אקדמאים דווקא במשפט, בכל העולם, יכולים להזיז משהו בנידון.
הנה אלגוריתם פשוט לשינוי השיטה המוניטארית בלי לבלבל את המוח יותר מדי ובלי להעביר יותר מדי חוקים.
1. בנק ישראל מאפשר לכל אזרח או חברה לפתוח חשבון מגובה 100% בשקלים חדשים.
2. בנק ישראל מודיע שלא יחלץ שום בנק מסחרי שיקרוס.
3. הממשלה מודיעה שכל התשלומים אליה וממנה יתבצעו באמצעות המטבע שהיא מנפיקה – שקל חדש, ולא אשראי בנקאי. זהו מהלך קל לביצוע משום שכל בנק מסחרי נדרש לשמור עתודות מטבע בבנק ישראל. לכן תשלום כלשהו למדינה וממנה יתבצע באמצעות גריעה או הוספה של עתודות המטבע. במידה ומדובר בחשבון המנוהל בבנק ישראל ההתחשבנות כמובן תהיה פשוטה הרבה יותר.
4. סיים.
– איפה ובאיזה שלב מיוצר כסף? מי קובע כמה?
– אי חילוץ בנקים זו סתם טיפשות שפוגעת בכלכלה בגלל כסף שהוא תכלס וירטואלי.
אין שום סיבה שהמדינה לא תקח את הבנק תאזן אותו ותמכור אותו חזרה. כאשר היא מגינה על בעלי הפקדונות אך מחזיקי המניות ואגרות החוב מפסידים. בניגוד לחילוץ הנעשה בימינו בו בעצם מחלצים את בעלי המניות והאג"ח שהם אמורים להיות נושאי הסיכון במקום את בעלי הפקדונות.
בתוכנית המוצעת הנפקת המטבע תיעשה ע"י בנק ישראל כפי שנעשה כיום.
בנקים לא אמורים להיות מחולצים כפי ששום חברה אחרת לא אמורה להיות מחולצת. זה אחד העקרונות של שוק תחרותי וחופשי. כפי שסלקום לא תחולץ ע"י הממשלה במקרה ותיכשל כך גם בנק הפועלים לא אמור להיות מחולץ על ידה. וזה גם אחד העקונות של הצדק. גברת כהן לא צריכה לממן חילוץ בנק כושל. היא לא נהנתה מהרווחים של הבנק ואין שום סיבה שהיא תשלם על ההפסדים.
חילוץ של פירמה ע"י המדינה "שתאזן ותמכור" זה פשיזם. והסוף ידוע – המדינה לא תאזן ובטח לא תמכור.
שים לב שבתוכנית המוצעת לכל אזרח או פירמה תהיה אפשרות לנהל את כספיה בחשבון שיופעל בבנק ישראל ויגובה ב 100%. לקוחות שיבחרו לנהל את חשבונם בבנקים מסחריים יהיו חשופים לסיכון ועל כן ידרשו תמורה בעבור זה. וזהו עצם העניין, ביטול הזהות בין מטבע ואשראי. בנקים מסחריים מייצרים אשראי (וירטואלי) והמדינה מייצרת מטבע (ממשי). ואת זה אפשר להשיג באמצעות פעולות פשוטות כפי שתיארתי.
היום בנק ישראל לא מייצר את הכסף. הבנקים מייצרים כאשר אתה לוקח הלוואה, וזה שורש הבעיה לא זה שבנקים קורסים. אתה מציע בעצם להשאיר את הכוח אצל הבנקים. דהיינו להחליט לאן הכסף במשק זורם.
כמו שאמרתי ברור שאין סיבה שגברת כהן תממן חילוץ. ולכן הפקדונות שלה צריכים להיות מחולצים ולא בעלי המניות והאגח כמו שכתבתי.
בכל הקשור לתשתיות ובנקים הם בהחלט תשתית למדינה ודאי יש אחריות לדאוג שהתשתיות ימשיכו לתפקד ולכן המדינה חייבת לחלץ בנק. כנראה יש לנו אי הבנה מה זה חילוץ בנק. כמו שאמרתי חילוץ בנק צריך להיות שהוא מולאם, הפקדונות נשמרים ובעלי המניות והאגח מפסידים את חלקם היחסי ואולי אף את הכל.
"היום בנק ישראל לא מייצר את הכסף".
לא נכון. בוא נעשה ניסוי. פתח את הארנק ותוציא את המטבעות והשטרות שלך ממנו. מי יצר את הפרטים האלו? בנק ישראל או בנק לאומי?
למעשה בנק ישראל הוא היחיד שמייצר את המטבע. ואילו בנקים מסחריים מייצרים אשראי שזה דבר שונה. אשראי זה דבר ווירטואלי ומטבע זה דבר ממשי.
מה שיש לך בארנק זה מטבעות ושטרות שבנק ישראל יצר. מה שאתה רואה באתר האינטרנט של הבנק זה אשראי בנקאי.
הטעות שלך היא הבעיה שממנה אנו סובלים. אתה יוצר זהות פיקטיבית בין שקל חדש ואשראי בנקאי. וכך נוצר שיוויון מדומיין בין 1 ש"ח ל 1 נק' אשראי. ואחרי שנוצר השוייון אפשר לשלם באשראי כפי שאפשר לשלם במטבע. ואז המערכת שמייצרת את האשראי יכולה לנצל את המצב לטובתה על חשבון כל השאר ואת זה בדיוק רוצים למנוע.
ההצעה שכתבתי תקטין את משמעותית כוחם של הבנקים, תגביל את יכולתם לנצל לרעה את מצבם היחודי ותבטל את היתרון הלא מוצדק שהם מקבלים. משום שהאשראי שהם מנפיקים יתומחר בהתאם לערכו האמיתי. ולא לפי היחס המדומיים של 1 שקל חדש = אשראי. (שים לב שבמצב הזה אשראי בנקאי יוכל גם להיות שווה יותר משקל חדש במקרה שהמדינה תחליט להתפרע כך שזה עוד יתרון לשיטה שאתה מקבל בחינם)
גברת כהן לא צריכה לממן את החילוץ של עצמה. מה ההיגיון בלשלם עבור החילוץ של הרכוש שכבר שלך משום שמישהו אחר החליט להמר עליו?
לכן השלב הראשון של ההצעה יהיה מתן אפשרות לנהל חשבון בנק מגובה 100%. כך שגברת כהן לא תצטרך לחלץ את עצמה בגלל שטויות של אחרים.
הטיעון שבנק הינו תשתית חיוניות ולכן צריך לחלץ אותו הינו טיעון פשיסטי. גם חיבור אינטנט זה דבר חיוני והממשלה לא אמורה לחלץ אף חברת תשתית אינטרנט אם זו תיקלע לקשיים. התפקיד היחידי של הממשלה בתחום הזה הוא ליצור תחרות מספקת וכך להקטין את הסיכון לכשל. כשמתקיימת תחרות מספקת וכשמתקיים שוק חופשי, ניתן להתגבר בקלות על כישלון של חברה אחת. וזה גם מדרבן את החברות לא להיכשל.
כל הסיפור פה הוא על יצירת האשראי בטח שלא על השקלים הפיזים.
איך האשראי יתומחר אחרת? האם הוא יקרא שקל פועלים ולא שקל חדש? במקרה הזה האם כל אחד יהיה רשאי לפתוח בנק עם מטבע משלו?
כל נושא הגיבוי בכסף פיזי אין לו שום משמעות בכלכלה מודרנית, הדבר היחיד שחשוב פה הוא רק מי מייצר את ה"אשראי" במשק, שהוא רוב הכסף במשק, כולם פה יודעים את זה, כל מי שברפורמה מוניטרית יודע את זה רק חכמולוגים כמוך וכמו עומר מואב נתפסים לסמנטיקה אוי איזה טיפשים כולם הם אומרים שבנקים מייצרים כסף בעוד הם מייצרים אשראי נו באמת….
כמו שאמרתי חילוץ איננו הצלת החברה בע"מ עצמה, שזה אכן יהיה פשיסטי, החילוץ הוא הלאמה של התשתית. וכן ודאי שהמדינה צריכה להתערב אם חברת תשתיות של סלולר או אינטרנט איננה יכולה להריץ את התשתיות שלה יותר. המדינה צריכה להלאים (לקנות) , לשקם ולבסוף למכור ברווח חזרה לשוק הפרטי. האם אתה מציע שמיליוני אזרחים ישארו לכמה חודשים ללא קליטה או אינטרנט כי חברה קרסה? עד שהשוק הפרטי ימצא לזה פתרון?
אתה ודומיך מעקשים לקבוע כי מטבע=אשראי ואז בוכים שזה לא הוגן שהבנקים מייצרים אשראי. אכלו לי, שטו לי, הנפיקו לי אשראי בלי ששיתפו אותי.
אולי במקום להילחם בתחנות רוח ולהתלונן על כך שהבנקים מנפיקים אשראי, תנסו לחשוב קצת ולהתנתק מההזיה שמטבע=אשראי?
שאלת איך אשראי יתומחר אחרת? אז הנה התשובה הפשוטה: נניח שיש לך אפשרות לנהל את ענייניך הפיננסים במערכת מגובה ב 100% (סעיף ראשון של ההצעה שלי), מה יגרום לך לוותר על האפשרות הזו ולנהל את עניינך במערכת שמגובה חלקית?
הגיבוי המלא הוא הדבר החשוב ביותר במערכת פיננסית משום שזה מאפשר להתנתק מהבנקים ומהרזרבה החלקית שלהם. זה מאפשר להגן על לקוחות שלא מוכנים לקחת חלק בסיכון הפיננסי. וזה מאפשר לבנקים שנכשלו לקרוס. זה מחסן את המערכת הפיננסית נגד זעזועים. וזו שיטה הוגנת יותר משום שהיא מאפשרת לאינדבידואל לשמור על רכושו.
כך שבמקום להתבכיין על מי מייצר אשראי כדאי יותר לאפשר, למי שרוצה, להתנתק מהאשראי הזה. כלומר לאפשר חשבונות חיסכון בגיבוי מלא.
ובאשר לרעיונות הפשסיטים שלך, בוא נעשה ניסוי מחשבתי נוסף,
נניח וחברת אופנה קורסת, האם המדינה צריכה לחלץ אותה? ברור שלא. יש מספיק חברות אופנה אחרות.
ואז נתקדם, נניח שרשת קמעונאית קורסת (קו-אופ, קלאבמרקט), האם המדינה צריכה לחלץ אותה? ברור שלא למרות שיש פחות תחרות בענף ולמרות שמדובר בסוג של תשתית, עדיין הממשלה לא צריכה לחלץ. משום שכשמתקיימת תחרות מספקת אז השוק יכול לספוג את נפילה וגריעה של פירמה מהשוק.
והדבר נכון לכל תחום שבו אפשר לייצר תחרות. גם אם התחום מוגדר כתשתית. ובפרט הדבר נכון עבור הבנקים. כי כשיש תחרות לא צריך לחלץ שום חברה. ומכאן שהתפקיד של המדינה הוא ליצור תחרות מספקת.
והמחשבה שהמדינה "תחלץ, תשביח ותמכור" היא הזיה גדולה שלא ברור כיצד מישהו יכול להאמין בכך. מדינת ישראל מחזיקה במניות בנק לאומי שהולאם ב 84. כנראה שהיא עדיין בשלב ההשבחה.
וזה המצב היצב שתסיים איתו אם מישהו חס-וחלילה יאמץ את שיטתך. בסוף נסיים עם מדינה שמחזיקה בכל ענפי המשק. מנסה להשביח אותם ולמכור בהזדמנות המתאימה (למקורב המתאים כמובן). והנה פשיזם במיטבו.
במקום להילחם ביצרני האשראי תילחם על זכותך להחזיק בחשבון מגובה באופן מלא.
אין ספק שמדובר בהצגה מרשימה של משחק בנדמה-לי והתעמלות מנטלית
1. הבנקים לא נפרדים מהממשלה. הבנקים הם מוסד ממשלתי או לפחות תחת שליטת הממשלה. לא חושב ככה? נסה לפתוח בנק.
2. הבנקים מנצלים את כוחם בגלל שקוראים להם ״בנקים״ לא בגלל שהם בני אדם. אם תשנה את שמם של בעלי הכח ל״ועדה בלתי תלויה של כלכלנים״ הכח יהיה שונה. אלא עם הועדה הזאת מורכת מחדי-קרן ופיות, הם יושחתו וינצלו את כוחם באופן מידי
3. הועדה המרכזית או כל אוסף אחר של בני תמותה מסוגל לתכנן כלכלה של מדינה, לחשב אינפלציה באופן מדויק, לחשב תלג וכו. חבל שהמציאות היא שונה. יותר תכנון = יותר ונצואלה. אין סיבה שהפעם זה יהיה שונה
4. וכמובן הדמגוגיה שמדובר בהחזרת השליטה ל״אנשים״ ל״עם״ ל״עובדים״. זה כמובן בולשיט. שליטה ממשלתית היא לא שליטה של העם. מדובר בהעברת שליטה מקבוצה א לקבוצה ב. גם אין שום סיבה שהכסף ״יגיע לידי האזרחים״. למעשה הבנקים המרכזים הוכיחו אחרת בהדפסת הכסף האחרונה
1. הבנקים הם מוסד תחת רגולציה אך ודאי לא ממשלתי. בארה"ב זה די קל לפתוח בנקים ואפילו קואופרטיבים. (קרדיט יוניון)
2. זה נכון. אבל אין כזה דבר חברה אנושית בלי נושאי תפקידים שהחברה החליטה להעביר אליהם חלק מהכוח לתקופה מסויימת של זמן, במגוון דברים. לכן זו פנטזיה של חדי קרן שיש אפשרות כזו לחברה אנושית בלי אנשים עם יותר כוח. השאלה היא רק מה היא כמות הכוח וכמה ניתן להשחיתו. ואם נשווה בנק שיכול להחליט להדפיס לטייקון כמה מיליארדים ולעסק הקטן לא לעומת ועדה שצריכה לקבל החלטות כלליות כגון סך כמות הכסף ולהקציב כמה כסף יחולק באחת מהדרכים הנל זה הרבה יותר טוב והרבה פחות כוח שניתן להשחית.
3. טוב זה כמובן קישקוש שהופרך ביפן (ראה הספר והסרט נסיכי הין), זה מופרך בסין של ימינו, וזה מופרך בכל מגה-תאגיד. כולם מתכננים את עיניניהם הפיננסים. ושוב להתוות מלמעלה אם כמות הכסף החדש תוזרם דרך הלוואות, דרך כיסוי חובות או דרך הכנסה בסיסית זה מאוד מאוד רחוק מלהתערב בכלכלה ולתכנן אותה.
4. יש דברים המשרתים את האינטרס הרחב של האזרחים ולכן כל החלטה כזו היא בהחלט החזרת השליטה לעם. מעבר לכך הכסף בהחלט יגיע לאזרחים אם הכסף החדש ישמש לתשלום חובות פרטיים או להכנסה בסיסית. זו כמובן הדרך הטובה ביותר לחלק את הכסף החדש. דיווידנד לאזרחים. הוגן ולא ניתן להשחתה. הדפסת הכסף האחרונה לא הגיע לאזרחים בדיוק בגלל שהיא נעשתה בשיטה הישנה ולא בשיטה החדשה המוצעת לכן הטענה שלך פשוט מגוכחת הרי זה השינוי המבוקש.
1. אין לך באמת מושג על מה אתה מדבר. אם אתה מסוגל לפתוח בנק בארהב עזוב תגובות ואינטרנט, אתה עומד להיות אדם עשיר
2. לא צריך ממשלה בשביל זה. אתה מציע שירות אני רוכש את השרות שלך ומעביר לך כסף (כח)
3. יפן היא דוגמא לתכנון מרכזי שהוביל מדינה סופר פרודקטיבית ל30 שנה של קפאון כלכלי
4. לא אתה ולא אף בן אנוש יכול לקבוע מהו ״טובת הכלל״. במקום לחלק דיבידנד, אל תשדוד וזהו. ככה כל אחד יעשה בכספו מה שטוב לו
1. 5,757 credit unions. צריך בין 100 אלף דולר למיליון דולר לפתוח קרדיט יוניון לעומת 75 מיליון לפתוח בנק בארץ. תעשה בבקשה אתה מחקר.
2. מה הקשר לממשלה. הדיון הוא על כוח. ואין כזה דבר חברה אנושית בלי אנשים שקיבלו כוח מהקהילה. תקרא להם ממשלה, מועצת שבט, מועצת החכמים, השופט, השוטר או כל דבר שתבחר יש להם כוח והוא לא נובע משירות כספי אלא החלטה של הקהילה. ככה זה עובד לאורך כל ההיסטוריה האנושית. אלא אם כן אתה חי בעולם הפנטזיה הדימיוני של חדי קרן של הליברטריאנים.
3. שוב טועה ומטעה. זה הוביל את יפן להיות הכלכלה השניה בעולם אחרי שהוחרבה במלחמת העולם ה2. לך תקרא את הספר או תצפה בסרט. הקפאון החל לאחר שבוטל התכנון המרכזי ונתנו לבנקים להשתולל עם טא דא דאם מימון נדלן!
4. טיעון לא רלוונטי. מיכוון שהדיון הוא על איך צריך לעבוד מנגנון הכסף של המדינה שהוא של כל האזרחים. כרגע יש מנגנון כזה והדיון הוא עליו בטענה שכרגע המנגנון כמו שהוא הוא לא תקין. אתה יכול להגיד אני לא רוצה להשתתף בדיון הזה בכלל כי אני חושב שלא צריך להיות כסף ממשלתי אך אם אתה רוצה להשתתף בדיון הזה אתה צריך להסביר מדוע מנגנון הכסף כמו שהוא היום הוא לא החלטה מה היא "טובת הכלל" בניגוד להצעה החדשה שהיא כן להחליט מה היא טובת הכלל.
לדעת לשתמש בויקיפדיה לא אומר שאתה יודע על מה אתה מדבר. קרדיט יוניון זה לא בנק, ואם זאצ, אם אתה יכול לפתוח אחד עם 100 אלף דולר-רוץ ילד – פתח אחד – אתה מבטיח לעצמך הכנסה טובה לכל החיים
2. נכון. יש מוכר, יש ספק שרותים , יש קונה ויש גנב
3 . מלחמת העולם השנייה הסתיימה קצת לפני שנות ה90 , הזמן בו הכלכלה היפנית קפאה
4. אין כזה דבר ״טובת הכלל״ זה תרוץ של אנשים לכפות את דעתם על האחר. טובת הכלל היא הסכום של פרטים עושים מה שטוב להם
1. קרדיט יונייון זה לא בנק? נו באמת, יאללה צא ולמד.
2. לא מובן. לא עונה לטיעון. נשמע כמו דמגוגיה.
3. מההה? נכון ממלחמת העולם השניה עד שנות ה90 יפן הפכה להיות מעצמה כלכלית תחת משטר בנקאי רגולטורי כבד שהכתיב להשקיע בתעשיה. אכן בשנות השמונים משטר כמו במקומות רבים בעולם עורער עי לחצים מהאמריקאים, ביפן התפתחה בועת נדלן ומאז קריסתה יפן נמצאת בקפאון. בכל מקרה כך או כך אין ספק שבמשך 40 שנה זה הביא לפריחה של יפן וזה הוכחה שתכנון עובד. כמובן התעלמת מסין ומכל תכנון היררכי שודאי כל מגה תאגיד עושה. אף תאגיד לא אומר "אהה בא ניתן לכל המחלקות ותתי החברות לעשות מה שהם רוצים כי תכנון לא עובד" כולם מתווים דרך.
4. כרגיל מתעלם מהטיעון העיקרי. בסדר אין טובת הכלל מה זה רלוונטי לדיון כיצד כסף (אשראי) של המדינה צריך להיות מיוצר. או דרך גופים פרטיים שנמצאים תחת רגולציה כבדה של הממשלה או עי ועדה שתחליט כמה לייצר וכמה לחלק לבנקים להלוואות, לממשלה להוצאות ולאזרחים כדיווידנד. אם יש לך דרך שלישית או שאתה חושבת שהדרך הקיימת היא הטובה יותר אז אמור זאת ונמק, מעבר לכך תפסיק לקשקש.