משה כחלון בכנס הרצליה. צילום מסך מתוך יוטיוב
ב-31 לינואר נכנסה לתוקף אחת משתי הבטחות הבחירות הגדולות של כחלון: לחולל שינוי באחד השווקים הריכוזיים בלב ליבו של המשק – הבנקים ושוק האשראי. אחרי חודשים ארוכים של דיונים בוועדת הרפורמות, החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל עבר בכנסת בשלוש קריאות.
כחלון לא החמיץ כמובן את ההזדמנות להכריז על המהפכה שחולל. "הרפורמה שעברה היום היא לא פחות מהיסטורית עבור אזרחי מדינת ישראל" אמר בדרמטיות אחרי ההצלחה בהצבעה הטרומית, "במהלך הדרך היו הרבה אנשים שהרימו גבה ולא האמינו שנצליח, אנחנו האמנו וידענו לאורך כל הדרך. אני בטוח כי הרפורמה הזו תגדיל את התחרותיות במערכת הבנקאית, תכניס שחקנים קטנים וחזקים ובסופו של דבר תביא גם לירידת מחירים".
הדרך לאישור החוק דרשה מאמצים אדירים. אחרי הכל, בחלק הארי של השוק שולטים שני שחקנים רבי עוצמה, בנק הפועלים ובנק לאומי, ובנק ישראל המפקח עליהם מנופף ב"יציבות" כערך עליון. אך משהושגה המטרה ונחקק החוק, התברר כי המאבק האמיתי רק החל – הדאגה לכך שהחוק לא יישאר על הנייר בלבד. לצורך זה הוחלט בלחץ הארגונים החברתיים על הכנסת סעיף 12 לחוק, שהסדיר את פעילות ועדת המעקב אחרי יישום הרפורמה.
תפקידה העיקרי של הוועדה כפי שהוגדר בחוק הוא לקבוע את יעדי החוק ולפקח אחרי ביצועם. בראשה עומדים מנכ"ל משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, כשחוץ מהם חברים בה עוד חמישה נציגים מבנק ישראל, רשות שוק ההון, הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר. ועדה זו היא כעת הלב של הרפורמה בבנקאות. באפשרותה לגרום ליישום מהיר של החוק, להאיץ הקמת בנקים חדשים, ולהכניס שחקנים חדשים לשוק כרטיסי האשראי. מצד שני, אם רק תרצה, בידיה היכולת גם לקבור את החוק.
על פי החוק, עד תחילת מאי, הוועדה היתה אמורה לפרסם באתר משרד האוצר תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה של הגברת התחרות בשוק הבנקאות. במילים פשוטות – הוועדה היתה אמורה לפרסם את לוחות הזמנים והיעדים לביצוע החוק. ללא פרסום נתונים אלה, החוק שהתגאה בו כחלון לא יהיה שווה אפילו את הנייר עליו נכתב.
אלא שנכון להיום באתר משרד האוצר לא פורסם ולו יעד מדיד אחד. במשרד לא יודעים להגיד גם מתי הנתונים יפורסמו, אם בכלל. הפרסום היחיד של משרד האוצר בנושא היה כ-100 ימים לאחר העברת החוק וכלל קריאה לציבור להציע קריטריונים על פיהם יקבעו היעדים לביצוע הרפורמה. התנהלות זו גרמה לגורמים שהיו מעורבים בחקיקת החוק להרים גבה. נציגי האוצר ובנק ישראל ישבו בוועדת הרפורמות והיו שותפים לדיונים, כך שהחוק וכוונת המחוקק היו ידועים להם. למרות זאת טרם פירסמו יעדים, מספרים או לוחות זמנים. יותר מכך – אם רצו באוצר ובבנק ישראל לשתף את הציבור בתהליך, מדוע עשו זאת רק אחרי שהמועד שהציב להם המחוקק עבר ולא בתחילתו של התהליך?
במשרד האוצר התחמקו מבקשתנו למסור תאריך מעודכן לפרסום היעדים והתבחינים של ועדת המעקב. להלן תגובתם המלאה: "הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שבמשרד האוצר החליטה לערב את הציבור בטיוטת התבחינים. ב-23 במאי 2017 נגמרה התקופה להערות הציבור וכעת אנו לומדים הערות אלה. לכשיסתיים תהליך זה נפרסם את התבחינים הסופיים".
כחלון הוכיח שאם רק ירצה, הוא מסוגל להרים בתוך ימים ספורים תכנית כלכלית משמעותית כמו "נטו למשפחה". דווקא בנוגע לרפורמת הכתר שלו הוא מגלה סובלנות לא מוסברת לסחבת המתמשכת. יתכן אולי שהוא מבין שבתרחיש הכי אופטימי, בנק חדש יקום בישראל רק אחרי הבחירות הבאות, והוא מעדיף לברור את מלחמותיו ולאפשר את מסמוס החוק לטובת שקט מהבנקים ומבנק ישראל. במקרה או שלא במקרה, בחודשים האחרונים זוכה כחלון ליחס אוהד ולגב מקצועי מצד הבנק המרכזי. אותו בנק שעד לערב העברת החוק לא החמיץ הזדמנות כדי לבקר את כחלון.
כחלון מאותת למערכת הבנקאית שהעסקים כרגיל, והמסר עובר. "גלובס" פרסם אתמול כי חברת כרטיסי האשראי כאל, השייכת לבנק דיסקונט, החליטה להעלות את מחירי עמלות הסליקה לראשונה מאז עבר חוק הרפורמה בבנקים. השנה נמנעו חברות כרטיסי אשראי מהעלאת העמלות לאור העברת החוק, שאחד ממרכיביו הוא הכנסת שחקנים חדשים לשוק הסליקה. כעת כשיישום החוק נכנס למקרר, חוזר הביטחון לבנקים ואיתו הרעב להגדלת הרווחים.
אתמול הוחלט בוועדת הכלכלה של הכנסת לקיים ב-10 ביולי דיון מיוחד במצב יישום הרפורמה. בוועדה ינסו להבין בין השאר מדוע החוק של כחלון לא מיושם בפועל אף על פי שעבר בינואר בכנסת. חוסר העניין שמפגינה התקשורת בכל הנושא מאפשר לכחלון לנטוש את הרפורמה בבנקים מבלי לשלם על כך מחיר ציבורי. הרושם שנותר בציבור הוא שהחוק עבר והבנק החדש בדרך, כשאף כלב שמירה לא עוצר כדי לבשר שמדובר כרגע באשליה שיצרו מנגנוני היח"צ של שר האוצר. התקשורת, שיוצאת בימים אלו באיחור של שנים בקריאה לחקור ולשנות את מנגנון מתן האשראי בבנקים בעקבות נפילת פישמן, נותרת אדישה כשמדובר בשינוי מערכתי שנותן סיכוי מסויים לערער על ההגמוניה של הפועלים ולאומי בשוק הבנקאי אחרי 47 שנים.
טוב שיש את 'הכלכלה האמתית' לדווח לנו מה באמת מתרחש בכלכלה, בעוד שאר התישקורת מועלת בתפקידה והכה לערוצי תעמולה של כל המרבה במחיר.
אתה מתכוון לפודלים שב-DNA שלהם כתוב – שחור על גבי תקנון – שיש לרצות את הבוס, ומי שלא מבין את רצונו של הלה, לא ראוי להיות חבר באגודת העיתונאים?
יש כאן "שירקס" בין בנק ישראל וכחלון, עבור בנק ישראל זה סדין אדום (אסור לנגוע ביציבות הבנקים ובמקומות העבודה העתידיים של בכרי בנק ישראל). כחלון ירד מביצוע החוק ובנק ישראל יתמוך ויפאר ויהלל את תוכנית משפחה נטו ,או איך שזה נקרא, וכך כולם יהיו מבסוטים!
הדר ושחרורון היקרים
יש דבר נפלא שהאלוהים (או הטבע אם תרצו) נטע בנו מראש
והיא “הבינה האחדותית = 1+1=2”
ולכן לעולם, אבל לעולם אי אפשר להתווכח על הבינה עצמה (כל פילוסופי ההיסטוריה הבינו את זה) והיא לא צריכה לעמוד בעיקרון ההפרכה.
היוצא מכאן היא, או יש כאן חוסר הסברה\הבנה, או מישהו פשוט מתפרנס מיזה, כלומר העבודה שלו היא בדיוק זה, לבלבל אנשים את המוח.
ואפשר להבין אנשים כאלה כי הם עבדים כמונו וצריכים לשרוד.
Keep a close eye on..Italy – it's in MAJOR economic trouble and is well on its way to becoming second Greece – if it goes down the EU is history. Over the weekend, two more Italian banks failed over- Banco Popolare di Vicenza
and Veneto Banca.
Public debt level is already 132% of GDP… and rising
רק הציבור יכול לעשות סדר.
צריך לעשות כמה דברים 1. להחכים את הציבור בזכויות המוסריות הבסיסיות שלהם מול המשטר הפשיסטי (חוברת הסברה במיליונים עתקים בשלוש\ארבע שפות שתגיע לכל אחד ביד אישית. לא לסמוך על פרסום בעיתון או באינטרנט) 2. להחכים את הציבור מי הבעיה באמת (לא הפוליטיקאים רק בנק ישראל והבנקים ונערי האוצר הפועלים למען אסכלה זרה של אימפריה זרה = אסכלת שיקגו)
3. לתת לציבור להבין שרק הוא יכול לשנות דברים (לא בחירות ולא פוליטיקאים) על ידי יציאה לרחוב.
כחלון הלך לטיפול קוסמטי בנטו למשפחה שלו ולא היה לו האומץ לעשות טיפול שורש מול גופים מפלצתיים בכוחם, כמו בנקים חברות אשראי וביטוח.
כך עשה גם בטיפול בבועת נדלן כשבחר להשתיק מגזר הצעירים בהגרלות ולא להוזיל מחירים לכלל הציבור.
כל ההתנהלות של כחלון מאז נבחר, משקפת עד כמה בלתי אפשרי לבצע מהפכות מול האליטה הכלכלית בארץ.הוא בא עם כוונות טובות אבל לאחר שהתיישב על הכיסא הבין מי בעל הבית , בעלי הממון.
הוא ביצע שורה של הבנות מולם בשקט ועבר לטקטיקה של טיפול מסביב לבעיות ולא הגורמים לבעיות.
אני מאמין שלמרות שלא קיים את הבטחות הבחירות שלו, לא בדיור ולא במונופולים ובנקים, כחלון במהלכים תקשורתיים וחלוקת המתנות שוחד הקטנות שלו לעם מבסס את מקומו לקדנציה נוספת.
אבל כחלון עושה את מה שהוא יכול, כי את מה שצריך לעשות לא ניתן ליישם בישראל היום.כשהבנקים ובעלי ההון הם בעלי המדינה באמת.
הפוליטיקאים בהחלט חלשים מהם.
צריך לחשוף את זה, אבל מה לעשות, התקשורת והעיתונות גם בכיס של בעלי הכסף במדינה.
אנחנו בבעיה.
צוחקים עלינו
מזלזלים בכוחנו
רומסים אותנו
ואנחנו עדיין מאמינים שהנה מחר יבוא ונתנהג כמו אתמול
וכולם פתאום יהיו צדיקים
המנהיגים ישנו את החוקים כך שהחלש לא יופקר למוות
כלל הציבור ידאגו אחד לשני
יקימו חברה שדואגת לדור הבא שלה
שתשאיר לו שפע רוחני וגשמי ולא חורבן
מה שיש לי להגיד לכם זה רק
חחחחחחחחחחחחחח
למה? כי הוא כחלון.
מאותה סיבה שהוא שם עצמו כ"מגן על בית המשפט העליון".
מה הקשר?
ה"כישרון" לדעת טוב מאוד על איזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה.
כמו מערכת בנקאית שעושה מה שבא לה ואף אחד לא אומר מילה, כך החונטה המשפטית שעושה אותו דבר. מי שמקורב מספיק – מרוויח.
לא צריך ועדת בדיקה. מישהו צריך לספר להם על גוגל. חיפוש מהיר היה חושף את אתר התרומות של מבקר המדינה, ומראה שתחת השם "ליאון רקנאטי" (בנק דיסקונט) מופיע הסכום 500 אלף ש"ח למפלגת "כולנו" של כחלון
כחלון – נקנה ושולם. כל השאר זה הצגה