איך המדד למחירים לצרכן השלילי מסתדר עם העליות שכולנו מרגישים היטב ואיך זה מסתדר עם עליות מחירי הדיור שכבר לא מאפשרות לרכוש דירה בלי להשתעבד לבנק לעשרות רבות של שנים?
אז הנה סיפור מעניין: בשנות ה-90 ישבה ועדה של כלכלנים וסטטיסטיקאים, שהחליטה לשנות את שיטת המדידה ולהוציא את מדד מחירי הדיור מחישוב האינפלציה של הלמ"ס. האינפלציה באותה שנה צנחה אז בבת אחת בעשרות אחוזים. במקום מחירי הדיור נכנס במדד מחיר השכירויות שהוא פחות תנודתי ביחס למחירי הנדל"ן.
במדידת האינפלציה מוסיפים עוד מניפולציה חביבה. היא נקראת: רגרסיה הדונית. המשמעות היא שהלמ"ס מעריכה שאנחנו מוכנים לשלם יותר על מוצרים, רק מכיוון שהם השתפרו מבחינת איכותם גם אם אין בחנויות כבר את המוצר הישן יותר. כך למשל מחשב חדש מבחינת הלמ"ס יחשב באותו מחיר של מחשב מדור קודם גם אם מחירו עלה.
המניפולציות על המדד הן כה רבות, עד שהסטטיסטיקן הראשי בזמנו בלמ"ס, פרופ' שלמה יצחקי, הודה באפריל 2012 בקולו ברדיו כי סל המחירים לצרכן שעל פיו נמדדת האינפלציה לא משקף את סל המוצרים של האזרח. אגב – יצחקי עצבן מאד בהתבטאויות שלו את הבוסים במשרד ראש הממשלה (אז עדיין נתניהו) כשהודה ש"במשך שנים הלמ"ס הוציאה נתונים לא נכונים" ושנעשו מניפולציות על מספרים.
הוא טען בין השאר שאין נתוני התפלגות רכוש במדינת ישראל כמו ברוב מדינות ה-OECD ככה שניתן יהיה לראות התפלגות ההון בעשירונים, כמה מניות, אג"ח וכו כי לטענתו נגיד בנק ישראל הורה לו "לא להכנס לזה". הסיבה לדבריו: "כי מעדיפים שלא יהיו נתונים. יותר נוח שאין נתונים".
עוד אמר יצחקי שבאוצר לא נותנים לו תקציב כדי שיביא נתונים יותר מהימנים. יצחקי פוטר אחרי 11 שנה בתפקיד בהודעת מייל שקיבל זמן קצר אחרי ההתבטאויות שלו. כמה מפתיע.
ואפרופו בנק ישראל – הצגת אינפלציה נמוכה שלא משקפת את המציאות, גם אם נניח שלא נעשתה בכוונת מכוון, בהחלט משרתת אותו. ניתן רק לדמיין את הכאוס שעלול היה להתחולל במדינה אילו רק היו מפרסמים את המדד האמיתי.
אינפלציה גבוהה הייתה מפעילה לחצים על בנק ישראל להעלות את הריבית כדי לייצב את רמות המחירים. עליית ריבית כזו עלולה הייתה עלולה להביא למשבר נדל"ני ופיננסי, כך על פי דוח של מחלקת המחקר של בנק ישראל
כלכלה הוגנת שוויונית וחירותית מתחילה קודם כל בחוקי מדינה הוגנים ואכיפה הדוקה שלהם ואת שני הדברים האלה אין באף מדינה היום לא קפיטליסטית ולא קומוניסטית השוחד הוא זה שמכתיב את סדר היום בכל העולם וכתוצאה מזה השחיתות חוגגת
גם ספירת מספר המובטלים הוא שיקרי לחלוטין והמספר האמיתי גבוה פי 2 לפחות. איך אומרים..אפשר לטבוע גם בבריכה שעומקה הממוצע הוא חצי מטר, תלוי איך מודדים .
יואל היקר, הכלכלה לא מתחזקת מבוגרי משרד החינוך החילוני ולא היא שממלאת את שורות הבה'דים
צמיחה דמוגרפית היא המפתח לצמיחה כלכלית. ואם את זה אתה לא מבין עדיין, תראה מה קורה באירופה
ולזה צריך להוסיף את העיוות שנחשף לפני כמה שנים בחישוב שכר הדירה הנכלל במדד.
עד לאותו הזמן החישוב של שכר הדירה לצורך המדד נלקח רק ממי ששכרו את אותה דירה ברצף מספר שנים. וכך שוכרים שהעלו להם את שכר הדירה וכתוצאה מכך החליטו לא להמשיך לשכור את אותה דירה נגרעו מהסקרים משום שכבר לא עמדו בתנאים להיכלל בסקר.
ומאחר שבעלי דירה נוטים להעלות את דמי שהכירות בכניסת שוכרים חדשים, ושוכרים קיימים יכולים לשכנע את בעל הדירה לא להעלות את שכר הדירה (או למתן את העליה) במיוחד כשנוצרים יחסי אמון בין השניים, דמי השכירות שנכללו במדד לא שיקפו את דמי השכירות האמיתיים ששוכרים חדשים נאלצו לשלם.
העיוות הזה תוקן במידה מסויימת אבל עיוותים רבים אחרים עדיין קיימים. למעשה, בתקופת הקורונה, המדד המפורסם לא מייצג את עלות החיים האמיתיים. שכן מבנה ההוצאות השתנו בצורה מהותית כמה פעמים במהלך התקופה וברור שמרכיבי המדד לא שיקפו את ההוצאות המשתנות.
אלא שלמרות כל העיוותים שגורמים למדד להיות נמוך מערכו האמיתי, נראה שמצב זה כנראה עדיף לאזרחים. משום שהוצאות ציבוריות ופרטיות רבות צמודות למדד. למשל מסי ארנונה, שכר בכירים, הצמדה למדד של הלוואת משכנתא.
אילו המדד היה משקף את עליית יוקר המחיה האמיתית, הציבור היה נאלץ לשלם הרבה יותר. פעם אחת עבור המוצרים שהתייקרו ופעם שניה עבור כל ההצמדות למדד.
ומזה נובע החשש הגדול מאינפלציה, היא יכולה בקלות להפוך לתהליך שמזין את עצמו.
כך שמדובר בבלוף. אבל בלוף שדי עוזר לכולם בטווח הקצר. בטווח הארוך זה כמובן יתפוצץ אבל למי אכפת מהטווח הארוך במדינה.
כיום יש ממוצע של 7 ילדים לאישה חרדית , בערך פי 2.5 מאישה חילונית.
יש תחזית להכפלת כלל אוכלוסית ישראל בשנת 2050.
מחצית מהאוכלוסיה תהיה חרדית. ובחישוב הערבים עם החרדים, ישראל החילונית היהודית תהפוך למיעוט לפני 2050. הרבה לפני.
אז נניח שנצלח את הקורונה,הצפיפות בארץ ישראל הקטנה והיקרה,ההתחממות הגלובלית, את איראן או את הפלסטינים השכנים שקצת שקטים יחסית היום, מה הסיכוי שישראל שלנו תחזיק מעמד מול הדמוגרפיה מבפנים? מה יקום כאן ומי ישרת בצבא וימשיך להניע את הכלכלה?
אין צורך לשאול את הלמס. האינטרס של הלמס זה להרגיע ולהרדים.
צריך פשוט לחשוב לבד. שבתנאים של היום, ניתן לחשב בערך ,את הסוף של כל מה שאנחנו מכירים.
יהיה בסדר הישראלי , לא יעבוד כאן.
אבל יהיה בסדר אחים יקרים.