.
לפני כחצי שנה פורסם דו"ח הצוות לבחינת השימוש במטבעות דיגיטליים על ידי בנקים מרכזיים מטעם בנק ישראל. בדו"ח, שנכתב על ידי צוות מיוחד בראשות ד"ר סיגל ריבון, מנהלת האגף המוניטרי בבנק ישראל, נפרסו על פני 43 עמודים השיקולים בעד ונגד הנפקת שקל דיגיטלי (שק"ד) על ידי בנק ישראל. ד"ר ריבון, הופיעה בכנס הקריפטו השנתי 2019 מטעם בורסת הביטקוין הישראלית Bit2C כדי לדבר על הדו"ח.
שקד הוא התחייבות של הבנק המרכזי שמונפק באופן דיגיטלי ויופקד בחשבונות האזרחים שיהיו בגדר אפליקציות בסמארטפונים או במחשבים. לפי ד"ר ריבון מדובר במשהו שדומה למזומן רק בגרסא הדיגיטלית שלו, או כפי שהיא נתנה כדוגמא מזכיר בגדול את הודעת האימייל שהחליפה את המכתב המסורתי. התכונות הבסיסיות עליהן יש הסכמה לגבי המטבע הן שיהיה נגיש לכל, נגיש כל הזמן, ניתן להעברה ישירות מאדם לאדם ללא גורם מתווך (בדומה למזומן), ויהיה ניתן להמרה ביחס של 1ל-1 למזומן. לפי ריבון בשאר מאפייני המטבע אין הסכמה עד הסוף ומתקיימים על כך דיונים עד היום.
אחת המטרות המרכזיות בהנפקת שק"ד היא למלא את יעוד בנק המרכזי לספק אמצעי תשלום נוחים לציבור. "הבנק אחראי על האפשרות לבצע תשלומים באמצעות אמצעי תשלום מסוגים שונים: באמצעות מערכת אשראי, באמצעות מערכת זה"ב, באמצעות שיקים, אם אנחנו חושבים שגם המזומן הוא חלק ממערך התשלומים ואנחנו רוצים מערכת תשלומים מתקדמת יותר וגם להגביר את היתירות זו עוד מטרה של השקד" – אומרת ריבון. לדבריה מדובר במטרה עקרונית אך לא דחופה, שכן בישראל יש אלטרנטיבה של שימוש במזומן וזאת בניגוד לשבדיה למשל, שם כמות בתי העסק שמוכנים לקבל מזומנים הולכת ופוחתת בצורה דרמטית.
הבנק המרכזי השבדי הינו הבנק המרכזי הראשון שהדפיס את המזומן לפני כ350 שנה. הבנק נמצא בשלהי תהליך מסודר להטמעת מטבע דיגיטלי מהסוג שריבון מדברת עליו. אחת הסיבות שזה קורה דווקא בשבדיה ,מלבד רוח החלוציות של מנהלי הבנק המרכזי שם, היא הירידה המאד מהירה בשימוש במזומן בשבדיה. הבנק המרכזי שם מביע דאגה מכך שעסקים הפסיקו לקבל מזומן ולכן הם חושבים להשתמש במטבע הדיגיטלי כתמריץ לתחליף בשימוש במזומן. שבדיה, לפי ריבון, היא מדינה יוצאת דופן בתחום, שכן מדובר במדינה היחידה שיש בה ירידה בשימוש במזומן.
מי שמסתמנת כפוטנציאל גדול יותר להפוך למנפיקת המטבע הדיגיטלי הראשון היא אורוגוואי. ריבון מספרת כי באורוגוואי כבר נערך פיילוט קטן מוצלח בשיתוף חברות טלקומנקציה וIBM ובינתיים זה נשאר שם רק כפיילוט. על פי ריבון, בנק ישראל ממתין עד שמדינה נאורה, שאינה ונצואלה או איי מרשל, ינסו מטבע כזה אצלם בטרם הדבר יוטמע בישראל. היא לא שוללת את הרעיון שישראל צריכה להיות בין הראשונות שמנפיקות מטבע כזה. " בהקשר הזה אנחנו רואים את עצמנו כמדינת הי טק ומתקדמים לכאורה, ובעלי המון רעיונות ודמיון, אז יכול להיות שזה חלק מהכיוון שצריך ללכת אליו".
למרות זאת בבנק ישראל יש חשש גדול מפני הסיכון המערכתי שטומן השקד. "שקד מאפשר לבנק המרכזי להגיע ישירות לציבור בצורה הרבה יותר פשוטה ולא צריך את המתווך הזה באמצע. אז יש לזה לכאורה יתרון, למשל זה יכול להגביר את התחרות כי פתאם במקום להחזיק את הכסף שלי באיזשהוא בנק מסחרי א' אני יכולה להחזיק ישירות בנייד שלי את הכסף, אז אותו בנק מסחרי יצטרך להתחרות עלי. אולי הוא יציע לי שירותים יותר טובים של ניהול החשבון, של עצות לחסכון של כל מיני דברים אחרים. ברור שזה יביא ליותר תחרות" – אומרת ריבון, אך מעלה גם את החשש הגדול של הבנק המרכז, "אבל מצד שני יש חשש מאד גדול ליציבות המערכת הפיננסית כי ברור שאם הבנק המרכזי מציע לאזרחים כסף נוח דיגיטלי, לא הניירות שצריך לסחוב בארנק, ויש לי משהו שיושב אצלי על הטלפון, אז איזו סיבה יש לי להסתכן ולשים את הכסף שלי בבנק מסחרי שברור שהוא יותר מסוכן מבנק מרכזי?"
פה לפי ריבון מתחילה הבעיה: כדי שהבנק יוכל לגייס פקדונות מהציבור הוא יצטרך לשלם ריבית גבוהה יותר ללקוחותיו, ומנגד גם יגבה ריבית גבוהה יותר על האשראי, מה שלטענתה ייקר את עלות האשראי ויפגע בהשקעות – כל זה במצב שגרה. "בזמן משבר, 'הריצה אל הבנק' תהיה הרבה יותר קלה. אתה לא צריך לבוא עם המזוודה הגדולה ולהוציא את השטרות, אתה פשוט לוחץ על כמה כפתורים ואופס.. כל העובר ושב שלך עובר מהבנק המסחרי לבנק המרכזי" – אלה לפי ריבון סיכונים משמעותיים למערכת שצריך לתת עליהם את הדעת וכרגע אין לבנקים המרכזיים פתרון.
סוגיה נוספת מעלה ריבון היא האם שקד ישא ריבית או לא. אם הוא לא יישא ריבית הוא ידמה יותר למזומן. אם הוא יישא ריבית הוא יהווה תחליף קרוב יותר לפיקדונות נושאי ריבית הקיימים בבנקים ולכן צפוי להשפיע במידה רבה יותר על היצע הפיקדונות בבנקים. הבנקים לא יוכלו להציע על הפיקדונות ריבית נמוכה מהריבית שתתקבל על שקד, אחרת לאף אחד לא ישתלם להפקיד אצלם את כספו. במקרה כזה הם יאלצו להציע ריבית גבוהה יותר, מפני שפיקדון בנקאי נחשב בעיני הציבור למסוכן יותר ביחס למטבע שינפיק הבנק המרכזי.
נקודה מעניינת נוספת שאליה מתיחסת ריבון היא דרך חלוקת השקד לציבור. אפשרות אחת שהשקד ישמש כ"מזומן דיגיטלי" וינתן לפי דרישת הציבור, כפי שנעשה היום עם השטרות והמטבעות.
אפשרות מהפכנית יותר, אם כי לא חדשה, היא הזרמת הכסף לאזרחים באמצעות שיטת "כסף מהליקופטר". כיום רוב הכסף במשק מיוצר על ידי בנקים פרטיים בעת מתן אשראי לציבור. בנק ישראל מעלה אפשרות שהוא יזרים את שקד ישירות לחשבונות האזרחים ללא צורך בתיווך של הבנקים באמצע. בעולם הדימויים אפשר לדמות זאת לפיזור כסף מהליקופטר. מדובר לפיכך במה שמכונה בכלכלה "הרחבה המוניטרית".
במערכות המסורתיות כיום ההרחבה המוניטרית נעשית על ידי הדפסת כסף והזרמתו מהבנק המרכזי למוסדות הפיננסיים. הבעיה הגדולה בשיטה זו, כפי שהתגלתה במשבר הסאב פריים האחרון, היא שהכספים מההרחבה המוניטרית לא הגיעו לציבור כפי שחזו, אלא נתקעו בבנקים. "כסף מהליקופטר" באמצעות שקד מאפשר לבנק המרכזי לעקוף את הצורך בתיווך המערכת הבנקאית ולהזרים כסף ישירות לחשבונות בסמארטפונים של האזרחים ובכך לייעל ולפשט את כל מנגנון ההרחבה הכמותית.
מחברי הדו"ח החליטו בשורה התחתונה לדחות בשלב זה את אימוץ מודל שק"ד. הסיבות העיקריות הן חוסר הניסיון שקיים עם מערכות כאלה ברחבי העולם והחשש ליציבות המערכת הפיננסית.
חבריה היקרים
אתם חייבים לקרוא את הכתבה של "עומר מואב" ב themarker
כולנו נשלם: כך תעבוד המכונה להדפסת כסף של פייסבוק
עומר מואב
19.06.2019 15:24
(פשוט למות מעצם המחשבה אייך אדם יכול לדבר כאלה דמגוגיה max)
יואל היקר
אתה יכול לדבר בשמך ולא בשמי, רק טיפש יכול לדבר בשם הזולת. אני כאן ואתה יכול לשאול אותי מה אני חושב. אלא מה, אתה דמגוג זול וחכמולוג שחושב עם פסיכואנליזה זול אתה יוצא חכם. כאלה טיפשים אכלנו בארוחת הבוקר כבר בישיבה קטנה.
לעצם הטיעונים שלי (שאתה לא יכול להבין דבר מתוך דבר. הרי לפי הדמגוגיה שלך אנו רואים את זה תמיד. אפי' מזה בנקאות ברזרבה חלקית אתה לא מסוגל להבין. הנה לעיל אתה עוד ממשיך להכיש את זה מרוב שאתה מרגיש מזה חכם ?!):
אין הוגה פילוסוף שלא מבין מהן זכויות טבעיות של האדם. ואפי' ההוגים הכי חסידים שוטים של משטר מדינה, מבינים שיש זכויות בסיסיות לאדם שהיא קודמת לזכותו של המדינה משטר.
אז קודם זה האדם ורק אחר כך זה המדינה שכל תוקף קיומו היא להגן על האדם. האדם והחברה ביחד משותפים בחלוקת העבודה ויש להם אמצעי חליפין.
חלוקת העבודה פלוס אמצעי החליפין מאפשרת עניות ועשירות לפי עמל של כל אחד או לפי הנוכלות של כל אחד. תפקידו של המדינה היא לדאוג לכל אזרח. כי חלוקת העובדה פלוס האמצעי חליפין לא פועל בשוויון. כלומר אם המדינה לא תדאג לשוויון, אז לא תהיה מדינה ולא תהיה חלוקת העבודה ולא תהיה מטבע. ואז אין יותר עשירים ועניים.
הנאו ליברל בא כילד מפגר שלא מבין בכלום, וחושב שזה שיש קניין וכסף וכפיה להיות בחלוקת העבודה, זה בא מאלוהים או מה, הילד המפגר הזה לא מבין שאין קניין ואין כסף ואין כפיה להיות בחלוקת העבודה בלי משטר\מדינה.
הילד המפגר הזה זועק: "לכל דבר יש מחיר" (ככה אומר פרופ' דני פילק בלי להבין את האבסורד שבדבר, הרי אם לכל דבר יש מחיר, אז מהו המחיר שאלוהי הליברליזם עצמו משלם ? הרי בכדי לשכנע את האזרחים לסגוד לאלוהי הליברליזם הוא צריך לשלם משהו. אז זהו הוא לא צריך לשלם הוא פשוט כופה את אלוהותו עם המשטר עצמו. והנה קיבלנו משטר טוטליטרי באופן מוחלט והבינו את עומקם של דברים)
לסיום יואל היקר: אני מציע לכל נאו ליברל לפחות לסתום את הפה ככה לפחות לא יגלה לאף אחד כמה הם מפגרים. אין שיטה אנושית מאז ומעולם שהיא כל כך פרדוקסלית פנאטית חובבנית ובעיקר מפגר כמו השיטה הנאו ליברלית. אף אחד שם לא יודע מה היד השני שלו עצמו אומר וחושב.
לאלון היקר.
לא, ידיד היקר, אין הרבה לוחות, יש רק אחד וזה יום והלילה על פי האור והחושך (זה לא טריוויאלי, כי בקטבים אור וחושך משמשים חצי שנה כל אחת. מה עוד שיש כבר אש וחשמל השעון יכול לקבוע את היום והלילה, והנה רק בחצות הלילה אנו מחליפים את היום במערכות המדיניות)
ויש שבוע (שזה גם לא טריוויאלי הרי יכולנו לעשות חמש או שמונה ימים שבוע, והנה כל בני אנוש נוהגים שבוע = שבע ימים). יש חודש (שלא כל כך רלוונטי כמה ימים בדיוק) ויש שנה = ארבע עונות = שנה (וזה גם לא טריוויאלי הרי לפני המבול כל עונה היה שנה וזה מה שמסביר את הגילים המופלגים לפני המבול. כי אם כל שנה שלנו הם ארבע שנים שלהם, אז רק בגיל מאה מתחתנים.)
תנסה להפר את זה, הכל בשם החופש המדומה, האם יהיה בתי ספר ? יהיה מקומות עבודה, מפעלים, חלוקת העבודה וכו' וכו' ? אתה מבין ?
בוודאי שאסור לכפות לוח שנה על בני אנוש, אבל בני אנוש בעצמם שיש להם קצת שכל ותבונת המונים, הם רוצים לוח אוניברסלי לפחות במה שנוגע לחלוקת העבודה ולכל מה שאדם כפרט צריך את הזולת כחברה.
אותו דבר מטבע. מטבע זה אמצעי גרידה שמאפשר את היעילות של חליפין שיש חלוקת עבודה אנושית.
אז נכון בני החורין לא רוצים מטבע בכפיה. מה עוד, לא רוצים להיות תחת אליל הכסף. כלומר אליל הכסף לא יקבע לו האם למות מרעב או לא. או לחליפין לא ייתן לו היתר לגזול שלא בצדק בשם אליל הכסף את רוב ההון האנושי לעצמו.
אז בני אנוש עוד לא הגיעו למטבע הטובה שלא מכנס את ההון שלהם אצל יחידים. בני אנוש עוד לא הגיעו למצב שיצירת הכסף יחזור לידיהם ככה אפשר לחלק את ההון שצבר היצרן בחזרה לציבור.
אבל ברור לך שמטבע צריך להיות אניברסלי. הרי למה צריך את מקצוע החלפנות לריק אם זה עולה לנו עמל אנושי לריק ?
מה שאני טוען כאן שלבסוף ייברר (מלשון בירור) ייבחר המטבע היחידה (שהיום זה הדולר), אפי' שיש הרבה סוגי מטבע אבל כולם תלויים\משווים מול הדולר.
שחורורן היקר חושב שזה טוב, כי הוא חושב שהמטבע שייברר\ייבחר היא המועיל ביותר. וזה שטות מוחלטת. הרי הרומאים היו הראשונים שהשיגו מטבע יחידה לכל העולם. כלומר עצם זה שהם היו אימפריה עולמית, בני אנוש נתנו אימון במטבע שלהם. אותו דבר היום, עצם זה שארה"ב היא האימפריה הבלעדית היום, ההמון נותן אימון במטבע שלהם.
כלומר בסוף כל סוף האדם המודרני מאז רומי, נותן אימון במטבע חזקה = אימפריה חזקה.
לסיום:
אסור שהמטבע של בני אנוש יהיה אקראי ועוד מכוח הכפיה של האימפריה. צריך שבני אנוש יגיעו להסכמה תבונית לגבי מטבע אחידה ובעיקר מטבע שלא מכנסת את ההון האנושי אצל יחידים שלא בצדק. (רק שבעים שנה מהמלחמה וכבר מעל חמישים אחוזי הון אנושי נמצאת בידי אחוז אחד מבני אנוש)
אלון היקר
רציתי להוסיף ולומר: למה יואל היקר מתעקש על נושא הכסף ואייך הוא נוצר?
פשוט מאוד. הרי הטיעון שלו היא תמיד שאם המדינה תתן למי שאין לו, כביכול המדינה תיקח את זה מאחר.
הטיעון הטיפשי הזה נופל, ברגע שהוא מבין מהי מטבע ואייך היא נוצרת. כלומר הוא מבין טוב טוב שיש לחברה משאב טבעי שזה יצירת הכסף ואפשר לחלק אותם לציבור. בלי שינזק מישהו מהם.
את זה יואל לא יכול לקבל כמובן. הרי הטיעון שלו נפל.
"רק טיפש יכול לדבר בשם הזולת"
אולי כדאי שאזכיר לך מקסמן שזה אתה שכול הזמן טורח לדבר ו'לצטט' אחרים: מילטון פרידמן, לוק ועוד..
זה אתה שכותב איזה משפט מוסיף גרשיים כאילו מדובר בציטוט נאמן למקור ובונה תילי תילים של מסקנות ופרשנויות על אותו ציטוט שקרי.
אז עצה לי אליך – מי שגר ב'ארמון בארץ ישראל' עשוי זכוכית שלא ינסה להשליך אבנים.
"אכלנו בארוחת הבוקר כבר בישיבה קטנה"
רגע אחד, לא אמרת שגדלת והתחנכת ב'חוף ים מטריף בעולם'?
ועכשיו אתה משנה גרסה ועובר לישיבה?
הנה לך – יואל היקר – עוד כמה שקרים שלך.
1, לעולם לא אמרתי שיש לי ארמון בארץ ישראל (יש לי אח שמושקע בנדל"ן בארץ ועל כך סיפרתי לפעמים)
2, לעולם לא אמרתי שנולדתי והתחנכתי בחוף ים מטריף. כן אמרתי שמשפחתי עשירה מאוד ויש לנו ולי הון שלעולם לא אתה ולא צאצאיך יגיעו לדבר הזה. הרי אתה לפי ההתנהגות שלך לא נראה לי שמישהו עושה איתך עסקים, ושזורעים בטטה נולדים בטטות.
3, לעולם לא תתפוס אותי בציטוט לא נכון. רק כמובן יש לך שתן מוחי יותר ממוח, אז אני בהתנדבות מסביר לך מה אומר כל ציטוט וציטוט.
אני נוהג כאן לעשות גרשיים כי אי אפשר כאן לעשות דגש על מילים ומשפטים.
בכל אופן הוכחתי לך לא פעם שהציטוטים שלי נכונים.
ושוב ושוב, אתה זה מרוב שאין לך מוח מנסה לתקוף אישית ניק ווירטואלי. שזה בדיחה. הרי מישהו אמר לך כמה בני אדם משתמשים עם הניק הזה ? זה יכול להיות אבא שלך אשתך או הבן שלך.
מה עוד, אתה לא מסוגל לדבר תוכן רק לתקוף אישית משהו דמיוני = ניק ווירטואלי ושוב זה בדיחה. הרי מיד מבינים שאין לך מה לומר חוץ מלתקוף ועוד לתקוף ניק ווירטואלי.
אתה לא מסוגל להבין שהטכניקה הילדותית הזאת לא עובדת במציאות מול אנשים מתבגרים, אז אייך זה יעבוד מול ניקים ווירטואליים ?
לסיום: אף אחד מהחברים כאן לא מתייחס עליך במיוחד שאתה תוקף כמו ילד.
אני פשוט מרחם עליך ולכן הקדשתי לך כמה דקות לענות לך.
סליחה יואל היקר
מישהו כתב לי במיל שכן אמרתי שיש לי ארמון בארץ. וכנראה הוא צודק אבל לא התכוונתי לארמון ממש התכוונתי לומר כנראה שהדירה שלי בארץ שווה כמו ארמון כי היא באמת גדולה ובמקום טוב. וגם ההקשר שאמרתי את זה מוכיח זאת שזאת הכוונה.
וההקשר תמיד קשור לזיוני מוח שלך של לתקוף אישית. והחולשה שלי לעזור לריקי מוח להבין משהו אפי' שהם תוקפים כמו ילדים בריונים.
ממתי ב"י או הבנקאות בכלל באים ברעיון לטובת האנושות, מלבד לטובת בעלי הבנקים ופרזיטים אחרים תוך ריסוק העבדים. למה העבדים לא מתייחסים לזדוניות המשוועת של השיטה המוניטרית שמוצגת באתר זה ובעוד אתרים?, מה ניתן לצפות מפרזיטים פסיכופטים?
…סליחה על החפירה, עוד מחשבה אחת:
אם נחכה לממשלות ולבנקים המרכזיים לעשות את עבודתם, יכול להיות שנחכה "לנצח".
פיתוח מטבעות בעלי מאפיינים שתומכים ברווחה וחופש של כלל הציבור אפשרי וכבר היו לנו דוגמאות: וורגל, מערכות LETS ודומיהן, שמהן אפשר לקחת דוגמה תוך שילוב האלמנטים הרצויים בהן בלבד.
יישומן בצורה דיגיטלית מבוזרת הוא עניין טכני בלבד, ויכול להיעשות באופן פרטי ע"י (כמעט) כל אדם עם ידע בסיסי בתכנות – יש כבר קוד פתוח עובד ונגיש שעליו אפשר לבסס את המטבע(ות) החדש(ים).
אשמח לעזרה בעניין 🙂
ביטקוין
ההתנגדות המרכזית של בנק ישראל – לפי ד"ר ריבון – היא שמטבע דיגיטלי מרכזי עלול לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית הקיימת.
כבר ראינו כי במערכת הבנקאית הקיימת יש חוסר יציבות מובנה שתורם לריכוז ההון בידי הבנקים הפרטיים ובעליהם, תוך השפעה שלילית על כלכלת השווקים העולמיים והמקומיים, יצירת בעיות חברתיות וכו'…
איני יודע בוודאות שמה שמתכנן לנו האגף המונטרי של בנק ישראל הוא אכן עדיף על המערכת הבנקאית הנוכחית, אבל אפשר וכבר נוסו מספר שיטות מונטריות שהראו עליונות על השיטה המקובלת הנוכחית כמעט בכל תחום… למעט בתחום יעילות איסוף ההון בידיים פרטיות מועטות ;P
החלפת מערכת כושלת וחסרת יציבות במערכת טובה יותר או יציבה יותר היא אכן פגיעה ביציבות המערכת הכושלת, אך עובדה זו לא צריכה להפחיד אותנו כלל.
גם אם המערכת הבנקאית הנוכחית הייתה יציבה לחלוטין, החלפה שלה במערכת יציבה אחרת – וטובה ממנה במובנים אחרים – לא מהווה בעיה לחברה ככלל, למוסדות המשרתים את החברה, וביניהם לבנק המרכזי בפרט… אלא אם קיימים שיקולים זרים במוסדות אלו, (ובבנק המרכזי בפרט).
לא יודע אם שמתם לב, אבל בערך בדקה 8:30 הוא אומרת: "..המטבע של ישראל הוא השקל החדש, לבנק ישראל יש מונופול על ההנפקה של המטבע…"
זה הרי כבר לא חדש לנו שמעל ל-95% מהכסף בשוק מונפק יש מאין על ידי הבנקים הפרטיים, לא רק בישראל אלא כמעט בכל מדינה אחרת בעולם, אז איפה "המונופול" שהיא מדברת עליו?
"זה הרי כבר לא חדש לנו…"
הטענה איננה חדשה אבל ההוכחה לנכונות הטענה אינה הוצגה עדיין.
ולא, הפניה למחקרים של בנקים מרכזיים איננה הוכחה.
הבנקים מנפקים אשראי לא מטבע
אתה יכול לקרוא לזה סמנטיקה אם אתה רוצה אבל זאת הכוונה ב״מונופול על המטבע״
הבעיה היא לא בניפוק אשראי(זה משהו שלא ניתן למנוע), הבעיה שלבנקים יש מונופול על הנפקת האשראי
והנה שוב בנק ישראל מודיע לאזרחי ישראל שהוא בעצם מייצג את הבנקים המסחריים ומעדיף את האינטרס והרווח שלהם על פני האינטרס והרווח של כלל אזרחי המדינה.
כשחושבים על זה, מדהים שלבנק ישראל יש כזה אומץ לבשר על כך בגלוי. ומדהים עוד יותר איך אזרחי המדינה מוכנים לקבל זאת.
כמובן שאינרטס של בנק ישראל היה ברור גם בלי ההצהרה הזו. הרי אף אחד לא יבוא אליו בטענות שהוא לא פעל לקדם את רווחתם של אזרחי ישראל ואת יעילות אמצעי התשלום שהוא מנפיק. אך אילו יקרוס בנק מסחרי, ראשי בנק ישראל יזומנו לוועדות החקירה ויצטרכו לתת הסברים מדוע לא מנעו את המצב.
וזוהי דינה של כל רגולציה. בטווח הקרוב היא (אולי) עוזרת. אך בטווח הארוך היא משתקת. הרגולטור לעולם לא יאפשר כניסה של טכנולוגיה משבשת לתחום פעילותו. והנה, כרגע בנק ישראל הודיע על כך לכולם.
מעניין שבנק ישראל לא חשף את המשמעות האמיתית של הנפקת מטבע דיגיטלי (או שהדברים לא הובאו בפוסט), הנפקת מטבע דיגיטאלי ע"י בנק ישראל שכל אחד יוכל לאחסן בכרטיס הזיכרון שלו, תבטל מיידית את שיטת הרזרבה החלקית. הרי שום בר דעת לא יסכים למסור את כספו לבנק מסחרי כשיש לו אפשרות להחזיקו בכרטיס זיכרון פרטי.
משעה שבנק ישראל ינפיק מטבע, כל הבנקים המסחריים יהפכו למעשה לקרנות הון סיכון (כפי שראוי שיקרה). וברור שלא כל הבנקים ישרדו את המעבר הזה.
ולכן נראה שהמערכת הפיננסית העולמית מבוססת על ההנחה ששום בנק מרכזי לא יצור מטבע דיגטאלי.
דבר נוסף, למדינה יש אינטרס מובהק לעבור למטבע דיגיטאלי. זה יאפשר לה פיקוח ושליטה טובים יותר על האזרחים. זה יאפשר פיקוח ומעקב אחר אזרחים, מניעת הון שחור והלבנת כספים, יכולת להפקיע נכסים טובה יותר. יכולת להנהיג ריבית שלילית. יכולת מיסוי פרוגרסיבי טובה יותר. ואת כל אלה המדינה תוכל לשכנע את האזרחים די בקלות לקבל. משום שמדובר בסוג של ביטקוין. וביטקוין זה אחלה. אף אחד לא יסביר לאזרחים את ההבדל החשוב שביטקוין מבוסס על אנונימיות מוחלטת והמטבע הדיגיטאלי של המדינה לעולם לא יקבל חשבונות אנונימיים.
כך שאולי כדאי להינות מהימים האחרונים שעוד אפשר להחזיק מזומן לפני שהמדינות (והבנקים המרכזיים שלהן) יבינו איזו בוננזה טוטליטארית יש כאן. אולי זה דווקא טוב לנו שהאינטרס של בנק ישראל מנוגד לאינטרס של המדינה שעבורה הוא צריך לעבוד…
אריק היקר
מטבע דיגיטלי כמזומן = כסף מחזורי, נשארת אנונימי. אחרת היא לא מזומן.
חלוקת המטבע של יצירת המטבע, זה כבר לא אנונימי, רק מה ?
אז אני לא מבין מה כואב לך כאן ? עצם יצירת המטבע על ידי הציבור ?!
אתה מצדיק בנקאות ברזרבה חלקית על ידי הבנקים ? למה אי אפשר ליצור מטבע בדיוק כמו בנקאות ברזרבה חלקים שהפלוס שלו שאין ריבית ואין השתלטות על היזמות שלי ?
בנק מרכזי ינפיק מטבע ריכוזי (ביגוד לביטקויין שהוא מבוזר).
התשלומים במערכת כזו יתבצעו אך ורק לחשבונות "רשומים במערכת". ומכאן שלא תהיה אנונימיות.
בנקאות ברזרבה חלקית היא הונאה וגנבה. השטרות שהפקדת לחשבון העו"ש שלך נלקחו ע"י הבנק לשימושיו הפרטיים בזמן שהוא מציג לך מצג שווא כאילו הוא שומר לך על השטרות שהפקדת והם זמינים לך מתי שתרצה. ולכן אני (וכל בר דעת) מתנגד לשיטה הזו.
היתרון הגדול של מטבע דיגיטאלי שמונפק ע"י בנק מרכזי הוא בכך שהוא יבטל לחלוטין את שיטת הרזרבה החלקית. משעה שיונפק מטבע דיגיטאלי ע"י הבנק המרכזי, אף בר דעת לא ירצה להפקיד את כספו בבנק מסחרי שיחזיק את כספו ברזרבה חלקית (היינו יגנוב את כספו ויחשוף אותו לסיכון).
"הרי שום בר דעת לא יסכים למסור את כספו לבנק מסחרי כשיש לו אפשרות להחזיקו בכרטיס זיכרון פרטי."
לא ברור לי מה השוס הגדול בכרטיס הזיכרון הזה?
במה הוא טוב מכסף מזומן מתחת לבלטה?
פוחד מגנב? מה מונע מהגנב לגנוב את כרטיס הזיכרון הזה ולהוציא ממך במכות את הסיסמה (אם יש)?
אז אין קניות ברשת אבל גם הממשלה לא יכולה לנעול אותך מחוץ לחשבון שלך או לנטר ולתעד כל רכישה ושירות שרכשת או מכרת.
כרטיס זיכרון לא תופס נפח. שני מיליון שקלים תופסים גם תופסים.
כרטיס זיכרון אפשר לגבות ולהחביא במספר מקומות (כולל בכספות פיזיות בבנקים).
שני מיליון שקלים לא ניתן לגבות.
כרטיס זיכרון אפשר להצפין קריפטוגרפית, שני מיליון שקלים לא ניתן להצפין קריפטוגרפית.
כמובן שכרטיס הזיכרון לא יפתור את כל בעיות העולם. כל פיתרון יצור סיכון מסויים ועלות מסויימת. אך עדיין ניתן להבחין בין פתרונות עדיפים לבין פתרונות נחותים.
חגורות הבטיחות במכוניות לא מבטיחה הגנה משולמת לנוסעי המכונית (ולעיתים היא גם עלולה להיות הגורם למוות). אלא שחגירתה עדיפה על אי-חגירתה.
אנשים שיחשבו שניהול הכסף בחברה לרזרבה חלקית בע"מ (בנק) יוכלו לעשות זאת. מי שחושב שהסיכונים ברזרבה חלקית הם פחותים יותר, שיבושם לו. רק נראה אותך חכם ביום שהממשלה תודיע שנגמרו החילוצים של הבנקים המסחריים.
"אז אין קניות ברשת אבל גם הממשלה לא יכולה לנעול אותך מחוץ לחשבון שלך או לנטר ולתעד כל רכישה ושירות שרכשת או מכרת."
בדיוק בגלל זה הממשלה מגבילה אותך בכמות המזומן שתוכל להוציא. הממשלה עדיין לא יכולה לנטר את קניית החלב שלך בסופר אבל קניות רציניות יותר היא יכולה לנטר.
כמובן שעם הזמן, הסכום המותר בתשלום מזומן יקטן. מתישהו יגלו שעדיין יש הון שחור ומימון טרור ותצא המלצה להגביל עוד יותר את הסכום המותר.
שלב ראשון במעבר ל cashless society עם מטבע ריכוזי שיאפשר שני דברים: ריבית שלילית על פקדונות והדפסת כסף עד לחורבן הכלכלה
אם בנק ישראל רוצה ליצר אלטרנטיבות הוא יכול להתחיל בלאפשר לכל מי שרוצה ליצר מטבע חלופי (כלומר אין מס על רכישה ומכירה של ביטקוין)
שחרורון היקר
מה הטעם להציע סתם קלישאות? מטבע אפשר רק אחת כמו ששעון ולוח שנה (יום ולילה שבוע וחודש ושנה) אפשר רק אחת.
תתן לכולם ליצור מטבע לבסוף ייבחר המטבע הבלעדית.
אותו דבר שעון ולוח שנה. תן לכולם להחליט מה השעה עכשיו ואיזה יום בשבוע עכשיו ואיזה יום בשנה עכשיו, לבסוף יהיה שעון\לוח שנה אחידה לכולם.
ולכן אין טעם למכור לנו קלישאות דמיוניות של חופש = פופוליזם.
צריך מטבע אחידה, זה פשוט. מי מיצר את המטבע ? זה שאלה לגיטימית !! במיוחד שיצרן המטבע גוזל את כל ההון החברתי לעצמו מעצם יצירת המטבע, ואחר כך מוכר את זה לציבור ומקבל כסף מחזורי בחינם.
המסקנה: יצירת הכסף = משאב טבעי ציבורי שאי אפשר להפריט אותה.
לסיום: מותר לנאו ליברל להיות גם הגון ולא להיות סתם איפכא מסתברא. מצטער.
"תתן לכולם ליצור מטבע לבסוף ייבחר המטבע הבלעדית." – אולי (אתה יודע שכיום קיימים עוד מטבעות מלבד השקל נכון?). וגם אם יבחר מטבע אחד כנראה שהוא יהיה טוב יותר ממטבע שקבוצה קטנה של בעלי אינטרסים כופה על כולם
שחרורון היקר
בוודאי שקיים, אבל לא מסיבת הצורך במטבע עצמה, רק מסיבות אחרות. כמו אין אימון במטבע, אין אימון ביוצרי המטבע. וכו' וכו' אבל ברור לך שאתה לא דורש מתחילה שלא תהיה מטבע יחידה. גם לוח שנה שינוי שהגיע לוחות שנה יותר מועילים. כמו מהלוח העברי ללוח הבבלי.
אבל לא יעלה על דעתך לומר בואו נעשה חופש לוחות שנה חופש שעונים וחופש וחופש.
מה הטעם ? בני אנוש צריכים בכדי להיות ביחד לוח שנה. בני אנוש צריכים אמצעי חליפין. אז שוב מה הטעם ?
מקסמן היקר,
בדרך כלל אני מסכים לפחות חלקית עם גישתך החברתית, אבל הפעם לא הבנתי את הגיון טיעוניך כלל.
קודם כל, *יש* ריבוי "לוחות שנה", (שיטות לסימון ומעקב אחרי מעבר הזמן), בעולם: הלוח היהודי, הלוח הגרגוריאני, ("לועזי"), הלוח הסיני, הטיבטי… חלקם על פי השמש, חלקם על פי הירח, חלקם קובעים שהיום מתחיל עם השקיעה, חלקם עם הזריחה וחלקם בחצות הלילה… והעולם עדיין לא נחרב 🙂
שנית, *יש* ריבוי מטבעות בעולם, וטוב שכך, כי כבר ראינו שריבוי מטבעות מוביל לכלכלה יציבה יותר, (ע"פי ברנרד ליאטר, בין השאר).
חוץ מזה, מה רע כל כך ביצירת מטבעות מקומיים, ואולי אפילו אישיים?
אתה, שכל פוסט שלישי שלך מעלה על הנס את החירות הטבעית שלנו, (ובזה אני מסכים אתך לחלוטין), צריך להיות ראשון המברכים על יוזמה כזו.
האם פספסתי משהו?
אלון
"אתה, שכל פוסט שלישי שלך מעלה על הנס את החירות הטבעית שלנו, (ובזה אני מסכים אתך לחלוטין), צריך להיות ראשון המברכים על יוזמה כזו.
האם פספסתי משהו?"
כן, הפספוס שלך היא בהבנת המונח והאבסטרקט 'חירות'. כתוצאה מכך אתה מזהה בפוסטים של מקסמן תמיכה בחירות.
מקסמן לא מעוניין בחירות, הוא מבכה אובדן ה'טבע' שנלקח ממנו ע"י 'הקפיטל החזיר' ודורש מאותו חזיר שיפוי ופיצוי בצורה של קצבת קיום ודירת שיכון.
הכסף לשם כך עתיד להילקח בכוח מאלו שאינם שותפים לחלומות הטבע ואגירת מי גשמים של מקסמן.
שמחתי לעזור
אני מקווה שהבנתם את הקלישאות של בנק ישראל.
בשוודיה השימוש במזומן פוחת אצל הציבור, ולכן שוודיה מנסה כל דרך שכן יהיה שימוש במזומן.
בישראל ?! בנק ישראל מגבילה בחוק בכפיה את השימוש במזומן. אז אייך בדיוק אנו חושבים שבנק ישראל אי פעם יאפשר את זה ? או הבנק חושבת אי פעם לעשות משהו לציבור אם היא נלחמת נגד הציבור ?
מילה לד"ר סיגל ריבון: איך לא רעדת שאת יודעת שאין שום דמיון בינינו לשוודיה ? הרי אתם עומדים במצב של להוריד את השימוש במזומן בכפיה, אז מה אתה משחקת בכאילו אתם רוצים בכאילו לדון על כך בכלל ?