משרד האוצר. צילום: אסף לוקסמבורג
לאחרונה צץ ויכוח מה צריך לעשות עם העודף התקציבי שנוצר לממשלת ישראל – מדובר בכ- 17 מיליארד ₪. התשובה לשאלה זו שנויה במחלוקת בקרב כלכלנים ונעה בין הורדת מיסים לבין הגדלת ההוצאה הממשלתית על שירותים חברתיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. שר האוצר, משה כחלון, יחד עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, תומכים בהורדת מיסים.
הטענה של כחלון ושמחון היא, שהורדת מיסים תגדיל לנו את הנטו ותפנה לכולנו יותר כסף בארנק. ומה נעשה עם יותר כסף בארנק? נחסוך? וודאי שלא – הם בונים על כך שהשקל וחצי שיתווספו לנו לנטו יגרמו לנו להרגיש עשירים יותר ואז נצרוך יותר, ואם נצרוך יותר נצטרך לייצר יותר ואם נייצר יותר אז נגביר את הצמיחה – בינגו! כלומר מצד אחד ממציאים לנו תכניות לחינוך פיננסי כדי לחנך אותנו לחסוך ומצד שני מבססים רפורמה שלמה על כך שנבזבז כל שקל שנכנס לנו לכיס. במילים אחרות אומרים לנו שאנחנו פה בעולם הזה כדי לשרת את הצמיחה במקום ההפך.
אבל גם אם נניח לרגע את הפרדיגמה המעוותת של הזו בצד, יש באג בתאוריה של השניים. דבר ראשון ההנחה שהורדת מיסים מובילה אוטומטית לעלייה בייצור ובצמיחה היא תאוריה שהומצאה אי שם בשלהי המאה הקודמת. היא לא מבוססת על אף נתון עדכני רציני ואין שום ערובה שהיא תקפה לעולמנו העכשווי. כך למשל היום כמעט כל עולם הייצור מקורו בסין, הודו ועוד כמה מדינות שהתעללות בעובדים הפכה בהן כבר לסטנדרט תעסוקתי. גם אם נניח שבעקבות הורדת המס נתחיל לצרוך כמו משוגעים, כמו שמקווים השניים, זה לא בהכרח יגרום לעלייה בייצור כחול לבן. במצב כזה ניצור במקסימום עוד עומס על הנמלים, על רשות הדואר ועל רשות המיסים, שיצטרכו להתעסק עם אינספור מוצרים מיובאים, שרובם מיותרים. הפרדוקס הוא שההקלה במס לא תעזור לעשירונים התחתונים שבאמת זקוקים לה. הם בכלל לא מגיעים בכלל לרף המס שיעזור להם להנות מהורדת המיסים.
ההנחה שהורדת מיסים תורמת לצמיחה נשללה גם במחקר גדול שביצע ב2015 מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. סטרבצ'ינסקי בדק את השפעת שיעורי המס הסטטוטוריים על הצמיחה ועל האי־שוויון בהכנסה בישראל ב–1960–2014. לא אלאה אתכם בפרטים אבל השורה התחתונה היתה שהורדת מיסים עלולה לפגוע דווקא בתהליכי הצמיחה ובהקטנת האי שוויון.
כשעוברים על כל הנתונים האלה לא ברור על בסיס מה כחלון ושמחון הגיעו למסקנה שהגיעו. יכול להיות שמבחינת כחלון זו החלטה פוליטית- אחרי הכל הוספת עוד מיטות לבתי החולים ישיגו עבורו פחות קולות בקלפי מהפחתת מס. יכול להיות ששמחון מצידו רואה בהורדת מיסים כסוג של פסק הלכה דתי שנפסק במסגרת לימודי תורת “השוק החופשי", ושיש לבצעה בכל מחיר. ואנחנו? עזבו – אנחנו נמשיך כנראה לשמש כמכונות אנושיות להגברת הישות הוירטואלית שנקראת צמיחה, עד שיום אחד גם שם למעלה יפנימו שכלכלה זה לא מדע אלא אוסף חוקים ישן שמזמן איבד קשר עם המציאות.
הוספת מיטות פירושה הגדלת האוכלוסיה וניפוח נוסף של
שכבת הקשישים האדירה.
כל שקל שהולך ל"בריאות" מקטין את הבריאות.
מה שמכונה "מערכת בריאות" מייצר אוכלוסיה שמנה,זקנה ודפוקה
גנטית.
מערכת הרווחה כל הזמן מגדילה את מספר העניים והמסכנים.
מערכת החינוך מגדילה את הבערות ויותר חשוב את ההתנהגות
הבהמית שמאפיינת כמעט את כל האוכלוסיה כאן.
הדבר הנכון לעשותו הוא להקטין מיסים.
מי שרוצה לצרוך,שיצרוך.
מי שרוצה לחסוך,שיחסוך.
הכי חשוב זה שפקידונים עם ניירות מהאוניברסיטה כמו ערן
לא יחליטו בשבילנו מה לעשות עם הכסף שנגנב מאיתנו
בחסות החונטה המשפטית.
כמובן שפחלון עושה את זה משיקולים "פוליטיים" (וזה בסדר
גמור,הוא הרי פוליטיקאי) אבל השיקולים שלו לא פוסלים
את המהלך שצריך להבחן לפי התועלת שלו.
כל שימוש בכסף ע"י המדינה מזיק בצורה טוטאלית.
משהו ממש רקוב ברשות המיסים אם נוצרים עודפים כאלה.
לא צריך להיות כלכלן בשביל לדעת מה יותר לאיש הפשוט.
נכון שבמדינות עם כלכלה חופשית האדם העני מרגיש עני מאוד כאשר הוא משווה עצמו לשכבה העשירה אבל בפועל מצבו הרבה יותר טוב מחברו מאותו עשירון שנמצא בכלכלה סוציאליסטית הקומוניסטית.
עובדה אף אחד מהמעמד העני במערב לא שואף לעבור למדינות כמו ונצואלה או רוסיה.
זה הטיעון האהוב על תומכי השיטה הקפיטיליסטית. "עדיף מאשר להיות תחת כלכלה מסוג X כושלת וגם היום הרבה יותר טוב מבעבר".
כמובן שזה טיעון של טיפשים, כי אתה נועם היית יכול להיות תחת כלכלה Z שהיא לא X ולא קפיטליסטית שאם היית חי תחתיה היית אומר את אותו טיעון טיפשי "עדיף כלכלה Z מאשר קפיטליסטית ולכן אני אשאר איתה לנצח", מה זו הכלכלה Z הזו? זה לא חשוב מה אני חושב שהיא, אבל לחשוב שזהו בני האדם הגיעו לשיא היכולת המחשבתית שלהם בבניית מערכות כלכליות זו טיפשות. ואם אתה רואה עוולות במערכת הקיימת זה אומר שיש לאן לשאוף וצריך לזרוק את המערכת הקיימת.
גם לפני המהפיכה הצרפתית היה יותר טוב מבעבר אבל אז כבר לא היה. כמו שאומרים יש שלב שבו זה הולך להיות הרבה יותר גרוע לפני שזה יהיה יותר טוב.
הורדת מיסים נועדה להייטיב עם השכבה המבוססת שמשלמת הרבה מיסים. כל מה שכתבת על זה שיותר כסף יגרום לצריכה וצמיחת המשק מזמן הוכח כלא נכון. לצערי בארץ מעתיקים כל הזמן את המודל האמריקאי. שם טראמפ רוצה להייטיב עם קהל בוחריו העשירים הרפובליקנים.. והופ כאן בארץ קופצים כאילו נמצא הפתרון. השאיפה היא לעודד צריכה שתביא לאינפלציה כדי שאפשר יהיה לעלות ריבית. אבל גם מודל זה נכשל בכל העולם. אין אינפלציה כי מעמד הביניים שקוע עד צוואר בהלוואות ולכן הוא נזהר בכספו. והעשירים? כמה סטקים כבר אפשר לאכול?
לעניות דעתי, הטעות הבסיסית של ערן הילדסהיים בכתבה זאת באה לידי ביטוי במשפט הזה: "אומרים לנו שאנחנו פה בעולם הזה כדי לשרת את הצמיחה במקום ההפך". והטעות היא שהצמיחה עצמה יכולה לשרת את גידול כוח הקניה של האוכלוסייה וגידול כוח הקניה של האוכלוסייה יכול לשרת את הן את האינדיוידואל הן את המשק. אין סתירה בין השניים. אומנם נכון, אם הצמיחה מחלחלת לכלל האוכלוסייה, היא מחוללת הרבה שפע וטוב. גם נכון שאם אינה מחלחלת לכלל האוכלוסייה היא נצברת אצל בעלי המאה והם מתעשרים מעבר לכל דמיון בעוד האוכלוסייה מתרוששת. וכדי שלא יקפצו כאן ויגידו שצמיחה מעודדת פגיעה בסביבה, אציין שכיום המושגים של צמיחה ידידותית לסביבה, משקללים גם שימוש בטכנולוגיות ידידותיות ומרפאות סביבה כמו חשמל סולארי למשל או ננוטכנולוגיה מולקולקרית לשיקום הזיהום הסביבתי בפלנטה [בעתיד]. אמור מעתה, צמיחה ברת-קיימא באמצעות כסף בר-קיימא היא לרווחה אמיתית של האנושות וגם אתר זה, הכלכלה האמתית וערן עצמו הם ממבשריה של כלכלה בריאה זאת. הרי גם מתן קבצה כללית אוניברסאלית שאתר זה תומך בה, היא כמו מיסוי שלילי, כלומר הגדלת כוח הקניה של האוכלוסייה. לכן הגדלת כוח הקניה הוא רק חיובי. אין המהלך לבדו פותר את כל בעיות המשק ובני האנוש, והוא כשלעצמו אכן יכול ליצור בעיות חדשות אם נעשה באופן בלתי מתוכנן וחסר ראיה מערכתית. אך לשלול גידול כוח הקניה באמצעות הורדת מסים על הסף, גם הוא טעות לעניות דעתי.
בלי להתפלסף מידי.המשטר הניאו הליבראלי המשתולל בארץ מתחילת שנות השמונים,קיים להרבות הפרטות ,טייקונים,ולדאוד לרווחתו של המעמד העליון.כל האחרים התומכים במשטר,אין להם כנראה בעיות כלכליות.עובדה כל מפלגות הימין והשמאל גם יחד הן ניאו-ליבראליות.
זה לא שאין בעיות כלכליות כל האחרים(מלבד אולי הזקנים הסוציאליסטים מאירופה) פשוט לא שמעו ולא יודעים על כלכלה שהיא לא ניאו ליברלית או סוציאליזם/קומוניזם בחסות הממשלה. האם כלכלנים באוניברסיטה לומדים את התיאוריות של מרקס? של הבית ספר האוסטרי? של הנרי ג'ורג ואחרים?. אם לכלכלנים עצמם אין מושג בכלכלה מה יגידו אזובי הקיר.
לתואר בכלכלה היום צריך לקרוא תואר בניאו ליברליות, ולא בכלכלה.
למה הדבר דומה לתואר בפסיכולוגיה שבו לומדים רק על פרויד או תואר בדתות שבו ילמדו רק על הפרוטסטנטים.
אם כל יהבה של הכלכלה הוא להגדיל את הצריכה משמע להרויח יותר
הפתרון הכי נכון הוא לצמצם את הצריכה
אבל עם פירוד כזה בינינו כחברה אין סיכוי שדבר כזה יקרה.
אצל החרדים מקרים כאלה של חרם צרכנים קורה ומצליח.
אולי נלמד מהם
לדעתי יותר נכון להוריד את המע"מ ולא את מס הכנסה..
גם המעמ וגם מס הכנסה זה גניבה מהעובדים ומהיצרנים, פעם אחת על זה שיצרת ואז פעם שניה על זה שמישהו קונה את המוצר שלך.
אכן מעמ זה מס הזוי המסתתר מאחורי ראשי תיבות. "מס ערך מוסף", אתה מוסיף ערך לכלכלה ואז אתה נענש! הזוי.
אז אם אין מס הכנסה ואין מעמ מאיפה הכסף לממן הוצאות ציבוריות? ממס על משאבים ציבורים ורנטות כלכליות. למשל, מס על רווחי ייצור כסף, מס על רווחי ערך הקרקע, מס על רווחי משאבי טבע, מס על רווחי ביטוח, מס על רווחי פטנטים.
כל המוצרים הנ"ל הם או ציבוריים דהיינו אף אחד לא יצר אותם בעצמו או שהם מיוצרים בחסות האזרחים(ממשלה) או שהם מוצרים מונופוליסטים מוגנים בחוקים ורגולציה דימיוניים בחסות האזרחים. מה גם שכל המוצרים הנל הם לא יצרניים! הם לא מייצרים ערך רק מרוויחים מהערך אותו מייצרים היזמים והעובדים. לכן אילו הם המיסים המוסריים ביותר למסות את מי שגונב ערך ולא את מי שמייצר ערך.
במקום ש"החברתיים" יציגו דרישה ברורה להקטנה של החובות, הם עוד מחפשים על מה להוציא "עודף תקציב" – פיקציה בפני עצמה.
הדרישה להוצאות "חברתיות" רק מספרת את האמת על "החברתיים" שרוצים לגזור קופון פוליטי מהסיטואציה הזו, במקום לדרוש את הדבר הכי הגיוני מבחינה חברתית – להפסיק להעמיס את הנטל של הדור הנוכחי על הדורות הבאים – העוול החברתי האולטימטיבי.
מעבר לזה, התוכניות להשתמש באנשים כמכונות צמיחה הן התגלמות הפשיזם.
יש עוד הרבה פרמטרים. המעמד "הגבוה" של עשירונים שמונה עד עשר גורר תסכול של שנים מכך שהוא משלם 90% מהמס הישיר בישראל. המס השולי כל כך גבוה שהמדינה היא המרוויחה העיקרית מכל שקל נוסף של הכנסה עבור אותם עשירונים
"לאחרונה צץ ויכוח מה צריך לעשות עם העודף התקציבי שנוצר לממשלת ישראל " – גם צץ ויכוח מה צריך לעשות עם המושבה הישראלית על מאדים, איך לטפל במטילי הזהב שנפלו מהשמים ביום חמישי שעבר ומה לעשות עם הדיסק האבוד של ג'ורג מוסטקי שהתגלה בחפירות בחניון של קניון עזריאלי. נו באמת, 137 מילארד ש"ח מהתקציב הנוכחי (בערך 25% מהתקציב) מיועדים להחזר חוב, איזה עודף תקציבי?
"במילים אחרות אומרים לנו שאנחנו פה בעולם הזה כדי לשרת את הצמיחה במקום ההפך."
האם זה לא מה שכל החברתיים אומרים? הפרט אין לא זכות קיום כלעצמו, רק כמשרת של האחר.
האחר יכול להיות השכן, העם, גזע, הפרוליטריון וכו'
אז למה לתקוף את כחלון את שמחון שמאמינים ואומרים מה שכל חברתי חושב ואומר?
"אינספור מוצרים מיובאים ומיותרים." – נחמד שהחלטת עבור אחרים מה מיותר או הכרחי עבורם.
"בסין, הודו ועוד כמה מדינות שהתעללות בעובדים הפכה בהן לסטנדרט תעסוקתי" – עבודה קשה בשכר נמוך ומבחירה אישית של הפועל היא 'התעללות', תשלום מיסים שנעשה בכפיה עם אקדח ממשלתי לראש של העובד- כלי מצוין לקידום שיויון וקידום המשק…
הסטנדרטים של החברתיים זה משהו…
אני לא נציג החברתיים אבל התאוריה החברתית מדברת על להעביר כסף מאלה שיש להם לנזקקים ולשירותים חברתיים. במקרה הזה לפי המחקר של סטרבצ’ינסקי זה לא מה שקורה אלא במקרים מסוימים אפילו ההפך.
"“בסין, הודו ועוד כמה מדינות שהתעללות בעובדים הפכה בהן לסטנדרט תעסוקתי” -לפי דו"ח של מדד העבדות העולמי יש בהודו כיום 18.3 מיליון עבדים, בסין 3.38 מיליון.
גם הפורץ, השודד, הגנב, הכייס והנוכל פועלים לפי אותה תאוריה חברתית ומקדישים את חייהם להעברת כסף מאלה שיש להם לנזקקים.
כמו החברתיים, הם לוקחים לעצמם את הזכות להגדיר מי זה שיש לו, מיהו נזקק ואת הרשות לפעיל אלימוצ וכפייה כדי להשיג את מטרתם
הדיון מה לעשות עם ה"עודף" איננו רלוונטי
בפועל אין כלל עודף תקציבי
האתר חוסם לינקים אז פשוט אני אפנה לכתבה האחרונה של 'קו ישר'
העליה בתגמולי המיסים לא תכסה את הגרעון השוטף בתקציב המדינה.
הדגש הוא על ה'שוטף'. מדובר על תשלום קבוע שהמדינה משלמת כל שנה כדי לגלגל את החוב של שנה קודמת הלאה וגם להוסיף קצת חוב חדש בגלל שהוצאות השוטפות תמיד אבל תמיד גדולות מהתקציב לאחר תשלום ההלוואה.
אז אולי הורדת מיסים פופלרית יותר ממיטות בבתי חולים אבל הפחתת הגרעון או החוב פופלרית עוד פחות מהמיטות…