מפתח השיטה
אחת מהדמויות בספרו של ג'וזף הלר "מילכוד 22" היא קולונל קרגיל, שהתפרסם ביכולתו להרוס גם את התאגיד המצליח ביותר. משולם ריקליס, שחלקכם מכירים אותו כאיש עסקים ישראלי-אמריקני וחלקכם האחר כבעלה העשיר של טלי סיני מתכנית הראליטי "המעושרות" , שיכלל את השיטה כדי להעשיר את עצמו.
ריקליס היה מהראשונים שהשתייכו למועדון אנשי העסקים המפוקפק שמכונה "פושטי החברות". הוא פיתח את הטכניקה לרכישת חברות עתירות נכסים או מזומנים, והעבירן בתוך כמה שנים לפשיטות רגל עם חובות עצומים, כאשר נושיהן נשארו לרוב בידיים כמעט ריקות. כך למשל באוגוסט 2001 פנה לבית משפט לפשיטות רגל תאגיד הקמעונאית הקנדי דיילקס (DYLEX) שאותה רכש ריקליס עם מזומנים בשווי 8 מיליון דולר. החברה הגיעה לבית משפט עם חובות של 50 מיליון דולר. נושיה קיבלו החזר של 18 סנט לדולר.
חברת E-II הולדינגס נרכשה על ידי ריקליס כשהיו בידה נכסים בשווי 500 מיליון דולר. הנכסים, לטענת נושי החברה, הועברו לחברות שבשליטת ריקליס וכשהיא פנתה לבית המשפט בבקשה להגנה מפני נושים, עמדו חובותיה לבעלי האג"ח על 1.5 מיליארד דולר. לאחר ארגון מחדש קיבלו בעלי האג"ח 46 סנט לדולר ובעלות על החברה.
כך זה עובד
ריקליס לא לבד בעסק הרווחי הזה של 'פושטי החברות'. בארה"ב, באירופה ובארץ החלו אנשי עסקים לאמץ את השיטה הזו יותר ויותר. כך היא עובדת:
בשלב הראשון מדובר ברכישת מניות בתאגיד והשתלטות עליו באמצעות הלוואות אישיות, כפי שדנקנר השתלט על אי.די.בי. וכפי שאלוביץ השתלט על בזק. גיוס ההון לצורך הרכישה מגיע מהלוואות מהבנקים והלוואות מהציבור דרך קרנות הפנסיה והגמל, לעיתים תוך ניצול קשרים אישיים עם מנהלי הקרנות והבנקים.
בשלב השני מתחיל שלב שאיבת קופת החברה על ידי חלוקת דיבידנדים, כולל בגין רווחים עתידיים כדי להחזיר לבנקים את ההלוואות.
במקביל מתרחשת לרוב בזיזת התאגיד בעסקאות בעלי עניין בהן הרווח זורם לכיסם וההפסד נופל על התאגיד ועל בעלי האג"ח שהלוו את הכסף. אחת השיטות לעשות זאת היא רכישת נכסים פרטיים של בעלי העניין ע"י התאגיד עצמו במחירי מקסימום. במקרים מסוימים יביאו 'פושטי החברות' את התאגיד עד לכדי פשיטת רגל, כאשר הם או מקורביהם או אנשי קש רוכשים את פעילותו מכונס הנכסים במחירי סוף העונה.
תהליכים דומים מתרחשים בישראל. לפני למעלה מעשור הביאה קבוצת פלד-גבעוני בהנהגת טל יגרמן את מפעל פויכטוונגר לפשיטת רגל לאחר שרוקנו את קופת החברה. לפני מספר שנים הביא צביקה בירנבאום את חברת פולגת לפירוק וזרק את 300 עובדיה לחסדי הביטוח הלאומי. לפני כן דאג לרוקן את קופתה ולגרוף דיבידנדים עצומים באישור בתי המשפט. מקרה נוסף מפורסם הוא פשיטת הרגל של מעריב שהותיר את העובדים ללא פנסיות, שכר ופיצויים.
"פושט החברות" הגדול בהיסטוריה
הדוגמאות של ריקליס, פלד ובירנבאום הם אפילו לא גרעינים ביחס למה שהתרחש רק בשבוע שעבר בבריטניה. רשת החנויות הענקית הבריטית בריטיש הום סטורס – BHS נכנסה להליכי פשיטת רגל ב-25 לאפריל. ההספדים הארגוניים לא אחרו לבוא. עיתונאים ואנליסטים במגזר הקמעונאי שיתפו את מומחיותם בהסברים על כיצד מרכזי הקניות מחוץ לעיר והמסחר האלקטרוני חיסלו את חנויות הכל-בו הנמצאות ברחוב הראשי של העיר. ניתן לדעתם לסכם את הסיפור בצורה פשוטה: השינויים בצורת הקניות והגאות של הזמן הטביעו את BHS. במילים אחרות הם טענו שכוחות השוק או כוחות הקפיטליזם עשו את שלהם.
אבל הסבר זה הינו חלקי במקרה הטוב. בסיכומו של דבר, לא כל החברות הקמעונאיות פשטו את הרגל. ההסבר הכלכלי-דארוויניסטי, שעבור העובדים אף אחד לא היה מסוגל לעשות משהו, אינו מלא ואינו מדויק. המציאות היא שגם אם ההיבט הקמעונאי של סיפור BHS מיושן, הרי שהתרגילים הפיננסיים שהיו מאחורי הקלעים הם בהחלט מודרניים ומעודכנים. תרגילים פיננסיים אלו מאפיינים את המציאות המכוערת של הקפיטליזם החזירי בחסות אותו מועדון של 'פושטי החברות'.
רשת בריטיש הום סטורס נתפסה כרשת שמרנית לא מלהיבה במיוחד, שאפשר לסמוך עליה. נרכשה בשנת 2000 ע"י טייקון, פיננסייר, שלא היו לו אף אחד מהאיפיונים האלו – סר פיליפ גרין. מייד עם הרכישה דווח שמשך את אחד הדיבידנדים הגדולים והמהירים בהיסטוריה העסקית. למעשה המאפיין הבולט ביותר של השנים הראשונות בבעלותו של גרין היה חלוקת דיבידנדים של 400 מיליון ליש"ט לאשתו במונקו, כך שהוא חילץ ערך כפול מהמחיר של 200 מיליון ליש"ט ששילם עבור BHS.
כאשר גרין קנה את BHS במאי 2000, הוא התעקש שזה לא יהיה מסובך להחיות את הרשת הקמעונאית ולהביא לשגשוגה. הוא היה משוכנע שהוא ניחן בכישורים להבטיח את עתידה ולהפוך אותה לבסיס של אימפריה קמעונאית. אבל בשנה שעברה, לאחר שלא הצליח במשימתו, גרין מכר את BHS במחיר הסימלי של 1 ליש"ט לקבוצה כמעט אלמונית של משקיעים פיננסיים אשר הנהיגו אותה לקריסה תוך כ- 13 חודשים.
גרין קיבל חברה עם תוכנית פנסית מאוזנת כספית, למעשה עם עודף אקטוארי קטן. אבל מה שהועבר למערכת הפנסיונית של BHS במהלך השנים היה נמוך בהרבה ממה שנדרש כדי להתמודד עם המשבר של 2008-09. עכשיו, עם ריבית שעדיין תקועה ברצפה, העלויות של תשלומי הפנסיות גדולים מאי פעם, והגירעון הפנסיוני של הרשת הסתכם ב- 571 מיליון ליש"ט. זה לא הפריע לגרין למשוך מהחברה יותר כספים עבורו ועבור משפחתו מאשר הגירעון הפנסיוני של הרשת. סך הכל מדובר ביותר מ 580 מיליון ליש"ט בדיבידנדים, דמי שכירות וריבית על הלוואות. עכשיו, רגולטור הפנסיה הבריטי שוקל האם לתבוע מגרין בין 200 ל 300 מיליון ליש"ט כדי לעזור למלא את החור השחור בתוכניות הפנסיה של BHS, שהתפתח מאז 2000.
גרין ואשתו טינה הם המשפחה ה-29 ברשימת עשירי בריטניה שפורסמה בסאנדיי טיימס באמצע אפריל. העיתון העריך את השווי שלהם ב- 3.22 מיליארד ליש"ט. סך זה אינו כולל את 280 מיליון הליש"ט שמציעים שמשפחת גרין תעביר לרגולטור הפנסיה.
קרן הגנת הפנסיה בניהול הממשלתי מתכוננת להציל את גמלאי BHS. בינתיים אנו מקבלים פעם נוספת ראיות והוכחות לאינטרסים המנוגדים, לחוסר ההתאמה המוכר בין רווחים פרטיים והפסדי הציבור. בינתיים, חנויות סגורות, קליפות חלולות ימלאו את הרחובות הראשיים בערים, סיפור נוסף של מרחב משותף שהושחת לאחר שחמדנות פרטית קיבלה יד חופשית לפעולה וקהילה שרגילה ל'תספורת' תישאר עם עוד התפרצות מגעילה של פצעי שוד עסקי.
מה עושים?
נדרשת רפורמה חקיקתית דחופה לשנות את המצב. עד אז יש לממש ולאכוף את החוקים הקיימים, וחייבים להכניס נורמות התנהגות חדשות:
• יש לשנות את חוקי העבודה כך שאי תשלום לפנסיה ולפיצויים לעובדים, ו/או ניכוי משכר העובדים עבור פנסיה ופיצויים ואי העברתם מיידית לקרנות המתאימות, יהיו עבירות פליליות.
• יש לחוקק חוק שיחייב העברת כספי הפנסיה לקרנות הפנסיה מדי חודש, ויאסור כל הסדרים אחרים בין התאגיד וקרן הפנסיה, עם אחריות אישית למנכ"ל החברה ולמנהל הכספים.
• יש להגביר את האכיפה של חוקים אלו ע"י משרד התמת.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
DCwFI2 http://www.FyLitCl7Pf7kjQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
החברה לישראל בראשות משפחת עופר עושה את אותו הדבר בצים ובמפעלי ים המלח.
בצים ההתנהלות פשוטה – צים משכירה כל אנייה לעידן עופר בשקל ואחרי זה שוכרת את אותה אונייה בכמה מיליונים. ככה החברה מפסידה, הממשלה לא מקבלת מיסים, בעלי האג"ח מקבלים תספורת. העובדים עפים ומוחלפים בימאים מאפריקה. ומניית הזהב של המדינה לא מתפקדת.
בכי"ל נעשה תהליך דומה. את האשלג-זרחן-ברום שמייצרים במפעלי ים המלח, הם נמכרים לחברת בת שרשומה מעבר לים במחיר שקל אחד לטון. חברת הבת מעבר לים רשומה במדינה ללא מיסוי. קונה בשקל ומוכרת כל טון בעשרות דולרים. וכך הרווחים נשארים במשפחת עופר. המדינה המשקיעים והעובדים אוכלים אותה.
למה ללכת לכיוון הפנסיה יא סוציאליסט?
המפסידים הם קודם כל בעלי האגח – הם אלה שצריכים להגן על עצמם.
הרי מדובר בהונאה בחסות החוקים.
פנסיה שמנסיה כל הפחדנים דואגים לפנסיה כאילו זה מה שיעזור להם בחיים.
פשוט נורא העליבות והריצה לביטחון במחיר של ויתור על החופש.
ראשית, תודה על הכתבה. ולמגיבים השונים – כל התגובות ראויות ושמחתי לקרא אותן. אולם, לדעתי, אין פתרון קל.
אם האחריות לחסכון לפנסיה תוטל על העובדים, הרי שרבים עשויים להעדיף טיסה לחול עם המשפחה מאשר חיסכון לגיל הפרישה. כפי שהיה עם קופות הגמל ל=15 שנים. ולכן, ראוי שחלק מהשכר הנוכחי מופנה גם לחיסכון עתידי.
לצערי, פתרון ביניים שקיים IRA – ניהול החיסכון הפנסיוני על ידי החוסך תוך הפחתת דמי ניהול – אינו מקובל. כאשר בתי ההשקעות לא מפרסמים אותו ומרבית החוסכים חוששים להשקיע בעצמם. יש פתרון נוסף, של חיסכון פנסיוני פסיבי באמצעות תעודות סל, שגם עלותו נמוכה, יחסית.
לדעתי, הבעיה היותר גדולה בנושא הפנסיה זה הריבית הנמוכה. כאשר חוסכים רבים החלו לחסוך בשנים בהם חישוב ההפרשה נעשה על בסיס ריבית מסויימת שהיום היא דימיונית.
בנוגע לריקון חברות מנכסים –
מאחר ומדובר בחברות בע"מ, ומאחר והוגדרו כבר תנאי סף לחלוקת דיבידנד (ואגב, חברה מפסידה לא יכולה לחלק דיבידנד, אבל באישור בית משפט אפשר לחלק דיבידנד מרווחים רעיוניים כמו פולגת ופרטנר). נראה לי שהדרך הנכונה היא לדרוש כספים בחזרה. כלומר, במידה ויתברר בעתיד שהדיבידנד שנמשך על ידי בעל שליטה בחברה גרם לחברה להידרדרות פיננסית – יוטל עליו להחזיר את הכסף. סעיף זה יכול היה להיות מופעל הן על נוחי דנקנר. והן על סיפור אילן בן דב. בנוסף, יש להגביל לחלוטין את יכולתו של בעל שליטה למשוך כספים שלא באמצעות דיבידנד כמו העסקת בני משפחה ומקורבים.
שלום אני גברת, הצטיינות תקווה, מלווה הלוואה לגיטימית הלוואה אמינה להלוואות
בתוך לתנאים ברורים ומובנים בריבית 2%. מ
USD 12,000 $ כדי 8,000,000 $, יורו פאונד בלבד. אני נותן הלוואות לעסקים,
הלוואות אישיות, הלוואות לסטודנטים, הלוואות רכב הלוואות כדי לשלם את החשבונות. אם אתה
צריך loana
יש לך לעשות הוא בשבילך לפנות אלי ישירות
ב: (merithope6@gmail.com)
אלוהים יברך אותך.
בכנות,
גברת: כשרון תקווה
דוא"ל: (merithope6@gmail.com)
הערה: כל התגובה צריכה להישלח: (merithope6 @ gm
הדר, את יודעת איפה לא היו חברות בע"מ? בברי תהמועצות.
שם גם לא הייתה חובה להפקדה לפנסיה, כי הממשלה היא זאת שמעסיקה וזאת שמשלמת או לא משלמת פנסיה.
הכותב כאן אומר בעצם, שהפיתרון לבעל או אבא מכה, הוא לא לעזוב אותו, אלא לשים פלסטר כל פעם שהאבא המכה הזה מכה חזק מידי… פיתרון סוציאליסטי לחלוטין
השימוש במושג "קפיטליזם חזירי" אינו במקום. זהו ניסיון של הכותב להגניב את דעותיו הפרטיות לכתבה שאמורה לספק תיאור אובייקטיבי של תופעה בעולם העסקי.
מעבר לכך לא נראה לי שלא באמת קיים דבר כזה בעולם שנקרא "קפיטליזם חזירי". לרעיון בדבר בעלות פרטית על רכוש, חופש להתקשר בחוזים המבוססים על בחירה ועל יוזמה אין שום דבר משותף עם חזיר.
אני גם בטוח שהכותב מספק את שירותיו תמורת תשלום ונהנה מדי פעם ממותרות ומנעמים במקום לתרום את הכנסותיו לאנשים רעבים באפריקה.
ולעצם העניין, לא ברור עד כמה הכתבה נוגעת לישראל. בישראל יש חוק פנסיית חובה. מעסיק שלא מפריש לעובד פנסיה עובר על חוק שכבר קיים. במקרה של פירוק, שכר העובדים והתוספות הסוציאליות שלהם הם זכאים זוכים לקדימות בתשלום החובות. אין שום קשר לקפיטליזם חזירי.
ובאשר לבזיזת החברה במטרה לגרום לפירוקה. כל המידע בדבר הדיבידנדים ועסקאות בעלי העניין היה גלוי וידוע לכולם. בעלי החוב בחרו מרצונם החופשי להלוות לחברה המתוארת על אף משיכת הדיבידנדים. הם היו יכולים להלוות את כספם לחברות אחרות שמתנהלת טוב יותר. גם כאן אין שום קשר לקפיטליזם חזירי. מי שרוצה למשוך דיבידנד עצום שימשוך – נראה אותו מצליח לשכנע פריירים שיקנו את האג"ח שלו. ואם הוא מצליח, שיהיה לו לבריאות.
אני גם מחזק את הצעתו של שחרורון (שזו גם הדרך שבה מתנהלת ההפרשה לחיסכון הפנסיוני במדינות נוספות בעולם) לפיה במקום עוד הצעות לשלל חוקים, רגולטורים, אישורים, טפסים, וועדות ותקציבים מדוע לא לנתק את החיבור בין מקום העבודה וההפרשות הפנסיוניות של העובד?
מדוע לא תהיה האחריות להפרשה הפנסיונית כולה בידי העובד?
בעולם כזה יהיו פחות חוקים פחות, פחות רגולטורים, פחות משפטים, פחות אנשים בכלא, פחות בירוקרטיה ודוחות שנתיים ברורים יותר.
(ולא פחות חשוב – לא נצטרך לרוץ אחר חברה שעבדנו בה לפני עשר שנים (שבמהלכם היא כבר נמכרה לחברה אחרת – כלומר היא בעצם כבר לא קיימת) במטרה לקבל טופס שאיתו צריך להגיע למס הכנסה כדי לקבל טופס אחר שמאשר שהכספים שהופקדו בחשבונננו הם אכן שלנו)
גם במקרה הזה הכותב מציג תפישת עולם אחת, התפישה שלו כמובן, לפיה מדינת הבייביסיטר צריכה להפעיל עוד כוח ועוד אלימות לטובת אזרחיה.
אין שום הצגת אלטרנטיבה לפתרון הבעיה. שום מקום לדעות שונות (בהתאם למסורת הסוציאליסטית). וכמובן שום ניתוח כלכלי של האפשרויות השונות.
כל מה שאתה טוען הוא קישקוש מוחלט. אתה מתייחס להיות חברה בע"מ כאל דבר מובן מאליו שברור כי הוא נובע מהזכות לקניין, מהיד הנעלמה ומהשוק החופשי הדימיוני. אם היה שוק בו באמת אנשים מתקשרים בחוזים אחד אם השני אז נניח שהיית יכול להגיד שקיים שוק "קפיטליסטי טהור". אך בפועל אנשים מתקשרים בחוזים עם ישויות דימיוניות שפושטות רגל ולא ניתן לשים אותן בכלא ולא לדרוש מהן שישלמו את משכורתיהם או רווחיהם העתידיים כי הם מפסיקים להתקיים לפתע. אנשים משקיעים באגח הזבל הנל לא בגלל שהם עשו חוזה עם החברה או הבעלים הגנבים הנל אלא עשו חוזה עם ישויות דימיוניות אחרות המשקיעות את כספן ולעיתים גם בעליהן הגנבים עושים יד אחת עם הגנבים האחרים הרי כולם באותה קליקה של גרד לי ואגרד לך. כל עוד יש חוקים על גבי חוקים המגינים על ישויות דימיוניות ונותנים להם כוח מוגזם כנגד האזרח הבודד אמנון פורטוגלי לא רק שהוא צודק בכך שהוא מכנה את הקפיטליזם הקיים במונח אחר אלא כל אדם שלא דורש עוד ועוד חוקי הגנה מפני הישויות הדימיוניות עד לביטולן הוא פשוט תינוק שנשבה בידי האליטות המאמין בסיפורי מעשיות.
התגובה שלי כבר הוכנסה אני רק מבקש לקבל את הפוסטים גם למייל שלי.
תודה על מאמר חשוב זה.
מכוון שהרגולטורים נמצאים תמיד כמה צעדים אחרי בעלי ההון, דרוש משהו חדש.
לדוגמא, להקים "טריבונל ציבורי", במסגרת עמותה לא למטרות רווח שמטרתה יהיה לעקוב אחר תופעות כאלו, ולהציף את המעשים שלהם ברשתות החברתיות ובמדיות, ולהתריע בפני נמשקיעים בחברה, ובפני משקיעים פוטנציאלים בחברה, לשלוח מכתבי התראה לחברי הדירקטוריונים של החברה ולחברות הביטוח שמכסות סיכונים של דירקטורים אלה, לשלוח מכתבי התראה למשקיעם מוסדיים שמנהלים כסםי ציבור (פנסיה, גמל,..), להזהיר אותם מרכישת מניות ולהתחיל למכור מניות כאלה, ועוד.
העובדים והמתנדבים בעמותה זאת יכולים להיות בוגרי מגמות כלכלה, רואי חשבון, עורכי דין, וסטודנטים בשנה ג' באוניברסיטאות והמכללות. ניתן להעזר בבכירים במשק, שברצונם לנקות
תופעה מכוערת זאת במשק.
כמה שתזהיר זה לא יעזור לעולם האזרח הבודד יהיה בעמדת נחיתות מוחלטת מול החברות בעמ שלא לדבר על התאגידים הגדולים. נדרשת מהפיכה בכל חוקי הכלכלה (קניין, קרקעות, חברות,בנקאות) אם אנחנו לא רוצים להיות יותר עבדים ממה שאנחנו היום
אגב, מילת מפתח במאמר הייתה שהרגולטור הבריטי "שוקל"(!) האם לתבוע את סר גרין.
אני אמנם לא בריטי ולא מכיר את הפוליטיקה הבריטית, אבל ענייני הון-שלטון זהים בכל העולם ואני בטוח לגמרי שסופו של דבר הסר הנכבד יצא מהתקרית ללא פגע ומי שיישא במלוא עלות החילוץ יהיו אזרחי הממלכה, כלומר, באופן עקיף, אותם אנשים ממש שהתרמית הזו פגעה בהם ושאותם מנסים לחלץ.
ממש "הברון מינכאזון" שחילץ עצמו מהביצה בכך שמשך את ציצת שערו שלו.
אבל גם אם ייקרה נס והתובע יחליט לתבוע, ונניח שייקרה עוד נס ובית-המשפט יימצאו שופטים שסר גרין לא הספיק לשחד עדיין, ונניח שהשופטים ללא-רבב האלו יאשרו את תביעת התובע במלואה… עדיין מדובר בסכום שהוא פחות מההפסדים שגרם סר גרין לקופת הפנסיה (ואף אחד לא סח על הנושים האחרים, שוודאי כבר עומדים בתור גם הם, לנסות ולחלץ משהו מהגוויה… ואתם יכולים להיות בטוחים שהבנקים שלהם הרשת חייבת כספים ינסו לשים את ידם על כמה שיותר מהסכום שייפסק, אם ייפסק. עובדים?! קרנות פנסיה?! לא מעניינים את מנהלי הבנקים. אותם מנהלים שלא ביקשו כול בטחונות שהם על ההלוואות שנתנו לרשת מחד ומאידך לקחו הביתה בסוף החודש סכומים מגונים של כסף בעצמם).
נזר הבריאה. אנושות. הנזר, לא סתם.
מה תפקיד דיקטוריון תאגיד? האם לא למנוע שוד שכזה?
האם קוני אג״ח לא ידעו שבצד הסיכוי יש סיכון?
למה למכור חברה ריווחית עם ערימות הון בבטנה ולמה רגולטור מאשר השתלטות שכזו על ידי בעלי הון מגובי בנקים?
צריך לאסור בחוק על חלוקת דיווידנדים כשחברה בחובות.
כמו כן, צריך לאסור על לקחת הלוואות לשם מתן דיוודנדים.
הכתבה מתארת איך כל מיני מקורבים מסתתרים מאחורי מוסדות הממשלה או מגובי ממשלה (בתי משפט וקרנות פנסייה). ובזכות ההגנה ההמשלתית הם מפשיטים את העובדים והנושים מכספם (נושים זה כנראה אנשים שעשו עסקים עם החברה וצריכים לקבל תשלום).
זה עצוב.
מה שיותר עצוב הוא שהמסקנה היא שאנחנו צריכים עוד התערבות ממשלתית שתציל אותנו מהבעיה שהממשלה עצמה יצרה. הממשלה קשרה את הפנסייה עם מקום העבודה. אומנם התרגלנו לזה, אבל זה די מוזר ולא באמת מחוייב המציאות.
בנוסף, הממשלה אחראית להשמדת תחרות בשוק הפנסיה. למעשה אין פנסייה, יש הונאת פונזי או מס פנסייה אם תרצו.
הפתרון הוא הרבה יותר פשוט מזה. לבטל את חובת ההפרשה לפנסייה, ואם רוצים להיות מאוד יצירתיים, אפשר לאפשר לכל המעוניין להציע שירותי חיסכון פנסיוני.
מה שיקרה הוא מאוד פשוט. אם חברת פנסייה רוצה להשאר בעסק היא תאלץ להתיחס יפה ללקוחות שלה, באמת לעשות כסף, לגבות דמי ניהול תחרותיים ובאופן כללי ליצר ערך. המעביד פשוט ישלם משכורת. בלי קומבינות, בלי סוכני ביטוח, בלי מתווכים, בלי כל מיני חורים אליו הכסף בורח בתהליך.
שחרורון משמיד הממשלות. יש לי הצעה בשבילך. נסה בכל תגובה שאתה כותב להחליף את המילה ממשלה במילה אנחנו .
אני יודע שזה נשמע לא הגיוני שהגוף הזר והמנוכר הידוע בשמו הממשלה הוקם על ידינו לנהל את עניינינו המשותפים למען רווחתנו . זה לפעמים ממש לא נראה ככה. בעצם זה בדרך כלל לא נראה ככה. אבל לוותר על יכולת שלטון עצמי רק בגלל שצריך לתקן כמה תיקונים ..
בחיים אין ווקום. אם תוותר על שלטון עצמי תקבל שלטון זר. אז נכון שכיום השלטון הוא יותר זר מעצמי.אין על כך וויכוח . אבל הפתרון הוא בתיקון ולא בהשמדה. אם תשמיד תקבל מפלצת עליה לא תוכן לכתוב תגובות באתר של ערן. ההם לא יהיו סובלניים לזה..
אורי,
בגלל ההסטוריה של שחרורון כ"משמיד ממשלות" (במרכאות, כיוון שזו סטיגמה מוטעית עקב אי הבנה של דבריו), הכללת את טיעוניו לרמה עליונה מבלי להתייחס לטיעוניו הנכונים מאוד.
קודם כל, כדי שלא יחשדו בי כקפיטליסט חזירי (אבל כן קפיטליסט!!):
ההצעות של אמנון פורטוגלי להחיל אחריות אישית על מעביד שלא משלם פנסיה לפי החוק הן ראויות ביותר. קודם כל שהחוק יקויים.
אבל שחרורון צודק. יש בעיה עם החוקים הקיימים. כל התחום הפנסיוני הוא באמת תרמית והונאה. יותר מידי ידיים חוטפות קופון מההפרשה לפנסיה, השוק ריכוזי כך שאין תחרות של ממש ולחוסך אין יכולת לשלוט באמת איפה ואיך מושקעים כספיו.
הכל בחסות הסדרים משונים וחוקים משונים עוד יותר. התוצאה היא גם שוק הון ריכוזי ומעוות שאינו משרת את צרכי הכלכלה. מה שנדרש הוא שוק תחרותי וחופשי שמטבעו מייצר איזונים בין כלל הרצונות והצרכים.
אורי
הממשלה היא לא אנחנו
היא לא הוקמה על ידינו (אולי אתה הקמת אותה אבל אני בטוח לא)
היא לא יותר מחבורת אנשים חמושים עם המונופול על השימוש בכח
הצד החיובי הוא שהיא אומנם לא מיצגת אותנו, אבל אני מסכים שאנחנו מאפשרים לה להתקיים במתכונתה הנוכחית
אני גם מסכים שאם הממשלה תעלם ביום אחד התוצאות יהיו הרות אסון. כמו מכור להרואין, צריך תהליך גמילה ארוך וקשה
כיון שממשלה היא סוכנות של אלימות, ואלימות היא לא פתרון לבעיות חברתיות מורכבות, אנחנו צריכים לפעול להקטנת הממשלה
צעד מעולה בכיון הוא הפרדת פנסייה ומדינה. מעבר למשמעות הפילוסופיות, אם תוציא את המדינה מהפנסיה אתה למעשה דואג שלאנשים יהיה פנסייה
שחרורון בעד חברה מבוססת חוזים, אוכפי חוזים פרטיים. בדימיונו הקודח בני אדם פשוט פתאום יפסיקו להילחם על המשאב הבסיסי של קרקע ואוצרות הטבע ויקבלו על עצמם (כנראה) איזה חוק מגוחך של הראשון זוכה (לקרקע) המאפשר לו זכות קניין על הקרקע.(אחרת לא ברור לי כיצד תימנע מלחמה על משאבים לשיטתך)
מעניין כי פגום בעיניך שחרורון כי הממשלה תקבע חוקי פנסיה, אך שיש חוקי חברות שהן אילו הגורמות לבעיה מלכתחילה זה בסדר שהממשלה קובעת חוקים בנושא?
הפתרון לי נראה ברור, אם לא היו חברות בעמ, דיוידנדים פשיטות רגל וכו כל הבלגן הזה לא היה קורה מלכתחילה.אז מדוע הפתרון לבעיה בעיניך הוא ביטול חובת ההפרשה לפנסיה ולא ביטול חברות בע"מ? הרי אם הממשלה היא בעיה יש מיידית לבטל כל דבר הנאכף על ידה, מלבד נגיד זכות הקניין הפרטי "המקודשת" (אלא אם כן הזכות להחזיק ישות דימיונית שיש לה חוקים הנאכפים עי הממשלה זה גם חלק מזכות הקניין המקודשת)