עובדת בנק הפועלים התלוננה נגד המנכ"ל הקודם של בנק הפועלים, ציון קינן, על הטרדה מינית בנסיעת עסקים שהיתה לו עימו בחו"ל. הבנק פתח בהליך בוררות חשאי בראשות השופט לענייני עבודה לשעבר סטיב אדלר . אדלר דחה את האשמותיה. בעקבות הליך הבוררות, חתם הבנק עם העובדת על הסדר שתיקה, שקובע כי אסור לה לדבר על הנושא ובתמורה פסק אדלר כי תקבל מהבנק מיליוני שקלים. עד כאן הפרטים שידועים לכולנו. הנה 10 דברים מטרידים שאנחנו לא יודעים:
1. איך יתכן שמיליונים הועברו ללא הסבר (לא היה דיווח) מקופת הפועלים לחשבונה האישי של עובדת בבנק מבלי שהדבר הדליק נורה אדומה אצל כל שומרי הסף בדרך? היכן היו הדריקטוריון, בנק ישראל ושאר מנגנוני הפיקוח שאמורים לשמור על הכסף שלנו מפני מעילות או פעילות עבריינית בתוך הבנק?
2. בנק ישראל טוען שלא ידע על הפרשה. ההערכה הרווחת היא שקינן פרש לכאורה בעקבות תלונת העובדת. האם יתכן שבנק ישראל, שהוכיח בעבר כי הוא מעורב אקטיבי בפיטורין ובמינוי מנכלים בבנק הפועלים [ראו מקרה דני דנקנר], לא דרש הסבר לפיטוריו המפתיעים של קינן? אם דרש וקיבל הסבר שיקרי – האם מתכוון בנק ישראל לדרוש את פיטורי יו"ר הפועלים יאיר סרוסי? אם ידע בנק ישראל על סיבת ההתפטרות והתעלם או שכלל לא דרש הסבר – האם המפקחת על הבנקים מתכוונת להסיק בעקבות כך מסקנות אישיות?
3. על פי הדיווחים בתקשורת – בבנק ישראל צפויים לחקור את הפרשה ובמידת הצורך לערב גורמים שונים, בהם את המשטרה. איזו הכשרה יש לבנק ישראל בחקירת עבירות מין כדי שיוכל לקבוע מה המידה הנכונה שמצריכה הגשת תלונה במשטרה? מדוע לא פנה הבנק קודם כל למשטרה שתבדוק את ההיבט הפלילי של הפרשה?
4. האם גם הפעם יחליט בנק ישראל למנוע מהציבור לראות את מסקנות החקירה שלו? בפרשות קודמות, שהיה בהן חשש לביצוע עבירות פליליות, כמו התנהלות המערכת הפיננסית ביחס לנוחי דנקנר ופרשת הלבנות ההון בבנק לאומי, סרב בנק ישראל לפרסם את דוחות הבדיקה המלאים שלו לציבור ובכך "קבר" את הפרשות.
5. מדוע תהליך הגישור נעשה תחת חסותו ומימונו של בנק הפועלים ולא דרך ערוץ פרטי?
6. אם החליט השופט אדלר כי העובדת משקרת, הרי המשמעות היא שהעובדת ביצעה עבירה חמורה ביותר של ניסיון סחיטת מנכ"ל הבנק הגדול במדינה. מדוע לא פנו קינן ובנק הפועלים באופן מיידי להגיש תלונה נגד העובדת בגין סחיטה? בפעם האחרונה (לפני שנתיים) כשהנהלת בנק בישראל חוותה נסיון סחיטה, העביר יו"ר הבנק הנסחט, דוד ברודט, את החומרים מיד למשטרת ישראל ולפרקליט המדינה. הסוחט נכנס ל11 שנה לכלא.
7. אם לדברי השופט מדובר בנסיון סחיטה של מנכ"ל בנק – מדוע פסק לה פיצויי פרישה מוגדלים מלפנים משורת הדין במקום לדווח למשטרה על דבר עבירה?
8. האם שופט שמומן בסכום יפה על ידי גוף שמנהל הצד המואשם, יכול לקבל החלטה נגד אותו מנהל?
9. איזה ידע וניסיון יש לשופט סטיב אדלר, שהכשרתו היא בכלל בדיני עבודה, כדי לקבוע כי עובדת לא עברה תקיפה מינית? האם היו לשופט את הכלים והמשאבים שיש לחוקרי משטרה כדי לחקור תלונה לא פשוטה על הטרדה מינית שהתרחשה לכאורה בארץ זרה?
10. על פי ההדלפות – עולה כי השופט אדלר קבע שעדותו של קינן אמינה ו-"משכנעת" בין היתר בזכות הופעתו המכובדת בדיון ותפקידו הבכיר בבנק. האם מדובר בקריקטריון קביל כדי לקבוע אם ביצע הנאשם עבירה או לא? נזכיר פה למר אדלר- שסטטיסטית הרמאים הגדולים ביותר הם אותם בעלי חזות מכובדת שנמצאים בתפקידי מפתח.
שילמו לסחטנית דמי חסות כדי
שמערכת הטרור ששמה תקשורת
לא תכנס לתמונה.
וצבועים כמו ערן שהמיטו על ציביליזציה שלמה גם את הטרור
המוסלמי וגם את הטרור הפמיניסטי
מאשימים את הקורבנות על שהם מנסים להלחם בתוצאות המפלצתיות
של ה"נאורות" הליברל בולשביקית
למקסמן, שחרורון ושאר האוטופוסטים והפנטזיונרים שחושבים שניתן לנהל מדינה מתוקנת ללא סוג כלשהו של ממשל מתפקד. מציע לכם לבחון לעבור להודו, שם עבור רוב התושבים אין משטרה, אין שירותים חברתיים (או כל שירות אחר לצורך העניין) ורק 4 אחוז מהאוכלוסיה משלמת מס. לפי אופן החשיבה שלכם זה אמור להיות גן עדן (מאוד נחמד להיות שם עם כסף מערבי, לתושבים עצמם קצת פחות כיף – גם לנשים שנאנסות ונרצחות שם על בסיסי יומי קצת קשה לסגור עסקאות משתלמות עם מנהלי בנקים).
אם בדמגוגיה עסקינן, כדאי שאתה תבחן אפשרות לעבור לצפון קוריאה ולהינות מממשלה מתפקדת לתפארת.
היית יכול להמליץ להם לשקול לעבור למונקו, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, אנדורה או בליז שם יש ממשלה מצומצמת שגוזרת מיסים מצומצמים ומחוקקת מעט חוקים. לא מתעסקים שם בחימוש אינסופי של צבא הגנה. לא מחפשים שם אוייבים מדומיינים כדי להילחם בהם ולהרגיש שהעם מאוחד. לא מפלגים ומשסעים את החברה כדי שאיזה עסקן רודף שררה יוכל לשלוט בכולם. לא מעבירים מעטפות של דולרים כדי לסדר איזה חוק שיפעל לטובת האינטרסנט התורן. אין שם שרי תעמולה שתפקידם לחנך ולאלף את העם בהתאם לדעותיו של הנבחר התורן. אין שם מדינת רווחה שמרוששת את כולם. יש שם מעט חוקים, מעט משטרה, מעט בתי משפט ומעט בתי כלא.
הממשל בהודו מתפקד גם מתפקד.
למשל הודו מדורגת במקום ה 123 במדד החופש (מתוך כ 180 מדינות). http://www.heritage.org/index/country/india
מדד החופש מודד כמה הממשל נכנס לחיים של התושבים (מקום 123 מעיד על ממשל סוציאליסטי פעיל מאוד)
הודו מדורגת מקום מ130 מתוך 180 בקלות של עשיית עסקים (או בכמות ההפרעה של חוברת החמושים עם הרובה והקארי)
הבעיה של הודו, כמו כל ריכוז כח אחר, זה שחיתות. תגדיל מספיק את הממשלה הישראלית וגם ישראל תהפוך להודו
גם אני לא מצליח להבין על מה הרעש הגדול כאן.
מי שילם ?! כנראה הפוגע וחבריו מכיסם הפרטית !!
שאני מפצה מישהו שנפגע ממני, אני אמור לדווח זאת לציבור ולתקשורת ?
על פניו הרבה היו מוכנים להיפגע (בתחום הנ"ל) ולקבל מיליוני שקלים כפיצוי. ככה שאני לא מבין מה הסיפור האישי בינם, קשור לציבור ? במיוחד שטובת שניהם היא באי פרסום הסיפור, הרי אם היית מתלוננת במשטרה, לא היית מקבלת גרוש, אבל כן היית מקבלת שכל הציבור כולל התקשורת היית בוחשת לה בחיים האישיים שלה. אותו דבר הפוגע היה מוכן כנראה לשלם ממטב כספו ועמלו העיקר שהסיפור לא תצא לציבור.
לסיכום:
תמיד אבל תמיד עדיף לסגור עניינים ביניהם, מללכת לגננת\משטרה\הרשויות.
הרי תמיד פניה לרשויות, שניהם נפגעים ושניהם לא מרוויחים מיזה כלום, וכמובן שניהם נראים כמו ילדי גן שצריכים גננת.
אני רוצה שנבין דבר אחד פשוט. כל המשטרים בכל ההיסטוריה היו צריכים להוכיח לנו שבלעדיהם איש את רעהו בלעו, שזה אומר שבלעדיהם כולנו היינו אונסים כל בחורה ברחוב ובוודאי היינו כולנו פדופילים. ולכן מגיע להם 18% מע"מ מכל מה שאנו מכניסים לפה, כולל 60% מעמלינו החודשי.
אז בכדי לשכנע אותנו שזה המציאות, הם יתנו לנו בכל מדורת חדשות סיפורי אונס ופדופיליה.
ככה כולנו נהפכים לילדי הגן שצריכים תמיד את הגננת.
ולכן אני פונה לערן היקר ומתחנן: אנא אל תכנס לפינה המלוכלכת הזו. כי קוראך הם אנשים שלא צריכים גננת. וקוראך יודעים להבין סיפור כזה לאשורו.
מקסמן היקר
מי ששילם את המיליונים תמורת דמי שתיקה הוא אני ואתה דרך חשבון בנק הפועלים ולא קינן.
מקסמן שאפו!
הפתעת אותי לטובה עם הניתוח של הבעיה.
בניגוד למה שאמרת רוב הציבור ובכלל זאת רוב קוראי האתר הזה כן מחפשים גננת.
הם רוצים 'הנהגה' ורוצים 'ניהול נכון' וקוראים שהמדינה 'תחלק מחדש' ו'תפקח' ו'תווסת'
תעבור על הכתבות פה בכולן הקו המנחה והמסקנה הסופית היא שאנחנו צריכים יותר ניהול ממשלתי אבל 'קצת אחר'…
לעיונך התגובה של ערן – הכסף שקינן שילם דמי שתיקה איננו כספו של קינן אלא שלך ושל ערן. האם הכסף ששילמת (נניח אתה לקוח של פועלים) עמלות עדיין שלך כדי לחוות דעה על מה קינן מבזבז אותו? אם כן האם הבוס שלך מקבל דין וחשבון על כל פעם שאתה מעביר את כרטיס האשראי? או אולי הלקוחות העסקיים של מקום העבודה שלך מגלים עניין? לא?! אז למה המקרה של קינן שונה?
למה כולם מניחים אוטמטית במצבים כאלה שהמתלוננת צודקת והנאשם אשם עד שלא יוכח אחרת?
אם לעובדת כל כך חשוב להוציא את הצדק לאור , למה העובדת לא סירבה לקבל את הכסף ופנתה למשטרה במקום?
יש לי ספק גדול אם אתה היית מוותר על 4 מיליון שקל ופונה למשטרה.
מכיוון שקורבנות של עברות מין שמתלוננות עוברות מסכת התעללות והכפשה הן על ידי גורמים רשמיים (משטרה, עורכי דין, ולעיתים אף שופטים) והן על ידי מקורבים למיניהם של התוקף, ועל אחת כמה וכמה אדם במעמד גבוה.
למעשה רוב קורבנות עברות המין אינן מתלוננות כלל וכלל וגם לא מגיעות ל"סידור" עם התוקף.
אני משוכנע שמעבר דרך המשטרה ובתי המשפט הוא סיוט. זה סיוט לקורבן של תקיפה מינית או לקורבן של אשמות כזב.
אם אכן היתה תקיפה נחסך לקורבן (האשה) שנים של עו״ד חופרים בתחתונים שלה. אם מדובר באשמת כזב נחסך לקורבן (הגבר) כתם שלא ירד גם אם יזוכה
לכן, עושה רושם שטוב שסגרו את זה בינהם
אין בעיה אם הם היו סוגרים את זה בינהם הבעיה שהם סגרו את זה בינה לבין בנק הפועלים במימון הבנק ובחסות הנהלת הבנק מבלי שהדבר דווח כלל לרגולטור כפי שמתחייב במקרים אלה.