הבנקים בישראל הלוו למימון ההרפתקאות העסקיות של תשובה בסכום של 1.4 מיליארד שח. אבל מדהים יותר הוא הסכום שהלוו קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו – כ6.1 מיליארד ש"ח, אלא שלהבדיל מהבנקים הם אפילו לא דרשו בטחונות עבור ההלוואות האלה, למרות שכולם ידעו שהן מסוכנות.
אז מה קורה עכשיו? הבנקים לא מסתפקים בבטחונות שניתנו להם כי הערך שלהם ירד בנפילות האחרונות, ולכן דורשים להשתלט על שארית הנכסים הלא משועבדים של תשובה כדי להבטיח את ההלוואות שלהם. לעומת זאת בעלי האג"ח (כלומר הפנסיות שלנו) שהם בלי בטחונות בכלל, דורשות להשתלט על אותם נכסים כדי להבטיח את ההלוואות.
בעוד מנהלי הקרנות שמחזיקות בפנסיות שלנו נפגשו, דיברו, דנו, שוחחו, שוב התלבטו, ושוב דנו והתחבטו האם להשתלט על הנכסים, הבנקים לא חיכו וניסו להשתלט עליהם. אם הבנקים יצליחו אפשר יהיה להגיד קדיש על לפחות חלק מכספי הפנסיות שלנו שהושקעו על תשובה.
כאן מגיעה שאלת ה6.1 מיליארד שקל – איך יתכן שמנהלי קרנות הפנסיה שלנו הלוו סכום כסף עצום כזה לעסקי תשובה ללא בטחונות למרות שכל הנורות האדומות דלקו בזמן החתימה על ההלוואה, וזאת בנוסף לעבודה שלתשובה יש היסטוריה של תספורות, והנפילות בערך הנכסים הנוכחיים שלו נצפו שנים מראש?
אם נסתכל למשל על התנהלות קרן המורים והגננות כסיפור מייצג למה שמתחולל בתוך המוסדות הפיננסים, השאלות האלו רק מתחזקות. למרות שהקרן לא מוכרת כל כך למי שאינו עוסק בהוראה, היא הפכה לשחקן דומיננטי ובעלת משקל רב בשוק ההון. הקרן מנהלת עבור המורים והגננות קרנות בהיקף של 24 מיליארד ש"ח. זו קרן שהיתה אמורה להיות סולידית ולנהל כל שקל בחרדת קודש – הרי בכל זאת לא מדובר בכספים של בעלי ההון מהגדולים בארץ. ובכל זאת למרות כל האזהרות, היא עשתה עסקאות מפוקפקות עם תשובה בשנים האחרונות במחירים תמוהים. לא תתפלאו, שהיא גם חטפה על הדרך הפסדים גדולים בגין חלק מהשקעות אלה.
להתנהלות הזו, שמשקפת גם חלק אחר מהמוסדיים, יתכנו כמה תשובות. היום כמעט בכל מוקדי הכוח ובחלק נכבד של המערכת הפיננסית מפוזרים בעמדות מפתח אנשים שעבדו בשביל תשובה בעבר. מנגד אצל תשובה עובדים היום כאלו שעבדו בצד השני. בסרטון המצורף מתוך התכנית "האזרח גואטה" בכאן 11, אני נותן דוגמא לשלושה מנהלים כאלה בקרן המורים והגננות. יתכן שתשובה ניצל את הקשרים האלה בשביל לסגור עבורו עסקאות מפוקפקות.
מצד שני אי אפשר לפסול אפשרות שלתשובה למרות הכל לא היתה השפעה על החלטתם, ושזו נעשתה משיקולים ענייניים לטובת המורים והגננות, כפי שהם ראו זאת באותה תקופה. למשל, אומרים לי גורמים בתוך המערכת הפיננסית, כי מתן הלוואה ללא בטחונות מאפשרת למנהלי הקרנות לקבל תשואה יותר גבוהה על ההלוואה כי היא לכאורה יותר מסוכנת. יתכן גם כי המרדף אחרי תשואה גבוהה בשוק שנמצא עם סביבת ריבית אפסית – אילץ את המנהלים ללכת להשקעה מסוכנת כזו. בכל מקרה אותם מנהלים צריכים להסביר מה גרם להם להשקיע בהשקעות שנויות במחלוקת, שאחרים העדיפו להתרחק מהן כמו מאש.
יגאל גואטה ניסה לברר את הדברים מול אותם מנהלים ישירות. כפי שתראו בסרטון – הוא לא נחל הצלחה גדולה במיוחד במשימה זו.
הסיבה הפרוזאית למה נותנים לו הלואות ללא ערבות היא הדפוס שייצר תשובה: תהיה לצידי בזמן שאתה פקיד אוצר\בכיר במשטרה\בכיר במוסדיים משרה מתגמלת במיליונים בחברת דלק מובטחת. לא כלכלה לא גרפים לא שורט ולא מורט. די להביט ברשימת בעלי התפקידים בדלק ולשאול "איפה עבדת קודם?"
שורף לכם הshort squeeze אני רואה, אותה כתבה פופוליסטית בכל מקום מבלי לציין את הדירוג של קבוצת דלק
חרטטן בגרוש מה פופוליסטי פה בדיוק ? לציין תדירוג של קבוצת דלק ? אתה מנסה לשחק אותה איזה מבין גדול יא בדיחה ? דירוג האג"ח של הקבוצה הבזויה הזו דלק הוא זבל זה מספיק ! יאלה תתקדם מת על ליצניי חצר שךא סיימו כיתה י ומשחקים אותה פרופסורים לכלכלה
הכל נכון, אבל יש גורם נוסף: מאז ומעולם, אנשים קידשו לעצמם אליל קסום בעל כוחות על-טבעיים. כלכלה מודרנית מאיישת את התפקיד הזה בטייקונים.
פרטים נוספים בספרו של הכלכלן הצ'כי Tomáš Sedláček (2012, ובספרים קריאים יותר שנכתבו בעקבותיו).
מנהלי קרנות משקיעים OPM, ו-"תספורות" של טייקונים הם OPM, ולכן לדאבוננו לא לחנם הלך הזרזיר אצל העורב.
לפי הבנתי הבנקים מייצרים כסף קונים אג"ח מהממשלה ומעבירים לה את הכסף הזה.
מה עושה הממשלה בכסף? נותנת אותו כמענק לחברות שונות? נותנת אותו כהלוואה לאותן חברות? קונה את מניותיהן של אותן חברות?
כל מי שמבין קצת בהשקעה במניות , מבין שאין כאן עניין של חשיבה מוסרית ,אלא הכל מסתכם בעלות תועלת , סיכון סיכוי לרווח או הפסד. כמעט כל קופות הגמל, קרנות הנאמנות ושאר אפיקי ההשקעה המחזיקים את נכסי הציבור, בוחנים את הסיכויים לרווח ביחס לסיכון להפסד. ברגע שהסיכוי להרוויח גדול משמעותית מההפסד , הם משקיעים כשהם מודעים לחלוטין מה היחס רווח-סיכון. השיקולים הם קרים לחלוטין. התחרות להראות תוצאות רבעוניות העדדיפות על שאר המתחרים , מוביל לעיתים להשקעות יחסית מסוכנות על מנת לשבור את השוק ולנצח את היריבים המירוץ המטורף להיות במקום הראשון. קרן נאמנות שתראה 80% אחוז רווח בשנה תמשוך פי כמה יותר "לקוחות" חדשים מאשר קרן שתשיג תשואה של 3% לשנה. הכלכלה בבסיסה בנויה על לקיחת סיכונים בידיעה שהפסד הוא אופציה ריאלית , אך אם הרווח עולה על ההפסד אין משמעות , בטווח הארוך, להפסדים הקטנים יותר בדרך.
ההסתכלות על הקריסה של תשובה או בכלל חברות שנפגעו קשות מהקורונה , הם ראיה בדיאבד. עד אז ההשקעה בחברות האנרגיה של תשובה,בייחוד של תשובה , שהצליח להפוך למונופול וליצור קשרים משמעותיים עם אנשי מפתח , בעיקר פולטיקאים , דווקא היו השקעה מעולה בשל התשואה העדיפה שהיתה לו ביחס לענפי השקעה אחרים. להסתכל בדיאבד היא הדרך הקלה ביותר "לחזות" את העתיד כשהוא כבר התרחש. גם חברת "טבע" למשל שכמעט כל בתי ההשקעה השקיעו בה את מיטב כספי הציבור, התרסקה בעקבות סיום 20 שנות המונופול על תרופת הקומפנסון והפיכתה לתרופה גנרית. ישנם עשרות חברות ענק שהתרסקו בשל נסיבות דומות, כמו קודאק או נוקיה שבעבר שלטו באופן מוחלט בשוק . בהסתכלות לאחור החברות של תשובה לא היו חברות רעות מבחינת ההשקעה בהם ולהיות חכם בדיאבד, היא חוכמה קטנה מאוד שבאה מפוזיציה של הסתכלות צרה, ביקורתית ובעיקר מחוסר מוחלט של הבנה איך שוק ההשקעות בנוי.
נראה שאתה קצת נאיבי. או שאתה מצטט את ספרים שמסבירים איך שוק צריך להתנהג אבל לא איך הוא מתנהג בפועל.
חברת ניהול השקעות מלאה באינטרסים שונים ומגוונים כאשר חלקם סותרים זה את זה. האינטרס "להכות את השוק" הינו רק אינטרס אחד מתוך שלל האינטרסים והוא לאו דווקא החשוב שבהם. חברת ניהול השקעות מורכבת בין היתר ממנהלי השקעות, הנהלה בכירה, דירקטורים ובעלי שליטה. לכל אחד יש את האינטרס שלו ונדיר שהאינטרס של כולם מיושר עם האינטרס של הלקוחות.
דוגמא מהימים האחרונים היא הפרשות בכלל ביטוח ובמגדל. הדיווחים חושפים חלק מהאינטרסים הסמויים שמשפיעים על קבלת ההחלטות בחברות האלו. החל ממשחקי אגו (מגדל) וכלה באינטרסים של בעלי שליטה שגוברים על האינטרסים של החוסכים ומקסום התשואה (כלל). אנו רואים גם חברות שבהן החלטות מקצועיות מגיעות "מלמעלה" (נוני מוזס ותיק 2000). ואלו הם לא היוצאים מן הכלל אלו הם הכלל. האינטרסים של "הכסף הגדול" שונים מאלו של "הכסף הקטן" ולעיתים אלו ואלו נמצאים בקונפליקט.
אפילו בקרב קבוצת מנהלי ההשעות עצמם האינטרסים יכולים להיות מגוונים. הרי מדובר באנשים שמסתכלים על התפקיד הבא שלהם. ולפעמים מתברר שתפקיד זה יהיה אצל הטייקון שהם הלוו לו כסף כשהיו מנהלי השקעות.
לזה תוסיף את הציבור השבוי שנאלץ למסור מדי חודש חלק מהכנסתו לחברות הניהול, תחרות מועטה בענף, בורות פיננסית (כנראה מתוכננת), קושי לעבור מחברה לחברה ורגולטור שבוי שברוב המקרים עומד לצד המפוקחים שלו במקום לצד החוסכים.
והתוצאה היא שוק השקעות שיעדיף להעסיק סוכני שיווק מאשר מומחי השקעות.
כשמבינים איך באמת השוק המוסדי פועל, מגלים כי מיקסום התשואה (אפילו ביחס לסיכון) אינו אחת המטרות החשובות של החברות.
עוד פרופסור לכלכלה חחחחחחחחחחחח אני בטוח שאם היה לך שוכר לדירה שלא משלם שכירות היית דואג להעיף אותו…ואז נתקע חודשים עם הדירה ריקה….ואז השוכר שהעפת חוזר ורוצה להשכיר תדירה…אז היית משכיר לו שוב כי היית עושה שיקול קר של עלות מול תועלת נכון יא בדיחה !
גואטה מיתמם, תסמונת "ד"ר רק שאלה". נו, באמת. כשבבנק מזרחי פנה אליי "מומחה" להשקעות, אמרתי לו שאני מעריצה אותו, משום שהצליח להפוך בעיה נפשית של התמכרות להימורים למיקצוע. הסברתי לו, שהכישרון שלו לא יסולא בפז דווקא משום שמה שמוריד אחרים לפשיטת רגל עד לפשיטת יד, הוא הופך לפשיטת עור – של אחרים. הוא מהמר על הכסף שלי. "ואני לא אתן לך גרוש, אלא אם כן תגיד שזה מיועד לטיפול בהתמכרות שלך. וגם אז, רק אמליץ על פסיכיאטר טוב לטיפול ולא אתן לך אישור להשקיע את הכסף שלי, כי לא נותנים למיתמכר כרוני (מיקצועי) את הסם לו הוא מתמכר". גם לי, כמו לגואטה, טרקו את הטלפון, אבל הכסף שלי נשאר אצלי.
נשאר אצלך אבל נשאר קטן.
אחת הבעיות הגדולות של אזרחי ישראל
הוא שהם חוששים להשקיע בגלל כתבות כמו זו
ואז בסופו של דבר יש להם הון קטן.
ולא, השקעה בבורסה אינה הימור. קל להבחין בין הימור להשקעה.
בהשקעה יש תוחלת חיובית (בדקי את ממוצע תשואת הבורסה לכל משך
תקופות גדול מחמש שנים ותראי) לעומת הימור שיש לו תוחלת שלילית.
איני יודע במה הדוקטורט שלך אבל אני מקווה שמושג התוחלת היה חלק
מלימודייך.
יובל,
מי קבע שהערך החשוב ביותר הוא מיקסום ההון?
אולי אנשים רוצים לחיות לפי ערכים אחרים?
אולי אנשים לא רוצים להיות חשופים לתנודתיות משום שהשפעת ההפסד חמורה מהשפעת הרווח?
אולי אנשים לא מעוניינים להשקיע בחברות כשהם מתעבים את בעלי השליטה או את אופי החברה ותחום עיסוקה?
ואם מיקסום ההון אינו הערך היחידי האפשרי אז אי-אפשר לטען שזו בעיה של אזרחי ישראל.
השקעה בהגדרה הינה הימור. גם כשהתוחלת חיובית. זו הסיבה שהיא נותנת תשואה עודפת. השקעה בחברה הינה הימור שהחברה לא תפשוט רגל. ומבחינה היסטורית כמעט כל החברות פשטו רגל (כמה חברות שאתה מכיר היו קיימות גם לפני מאה שנה?) כך שמדובר בהימור מסוכן במיוחד.
תוחלת חיובית אינה מבטיחה רווח. ותוחלת שלילית אינה מבטיחה הפסד. אפשר להרוויח הון בקזינו ואפשר להפסיד את התחתונים בשוק ההון.
ובכל מקרה התוחלת החיובית של שוק ההון אינה תוחלת טכנית כמו בקזינו אלא סיכום התצפיות מהעבר (הקרוב) ואין שום וודאות שמה שהיה הוא שיהיה. חלק מהתחזיות טוענות דווקא את ההפך.
והטענה בדבר תשואה חיובית במשך כל תקופה של 5 שנים שגויה. פייק ניוז.
חשוב ושווה שתקראו את ההסבר המצוין של ערן ושתפיצו אותו:
למה ואיך נשרפו הפנסיות בלפיד של תשובה (הקבלה לתקלות באסדת לוויתן.
גם חשוב מי הציף והתריע זמן רב לפני שזה קרה : ארגון @שומרי הבית
המדינה גונבת את הציבור יותר מי שבעים שנה
אז מה חדש ?
כסף קטן
היהודים תמיד עבדים לממשלה של גנבים
צודק ברוב מה שכתבת .
המדינה ב-40 השנים האחרונות מתנערת מאזרחיה ומכל חובה אליהם.
לעומת זאת, הממשלה ב-30 השנים הראשונות של המדינה היתה מדינת רווחה וגם נתנה כסף לאזרחים.
בבקשה לדייק בעובדות .
אני שמח שזה קורא לאנשים הטובים במדינה " המורים" מגיעה להם שהפסידו את כל כספם. יש להם מה ללמוד ואין להם מה ללמד.
אני לא מבין מה הדאגה הזאת לפנסיה.
עפ"י אתר זה התוודעתי לבשורת ההב"ל, הכנסה בסיסית לאומית.
הזקנה עוד רחוקה מאוד אבל ההב"ל ממש מעבר לפינה! לפחות זה מה שכבר שנים נטען באתר זה.
למה לחסוך ולדאוג לדמי ניהול או תשואות כשהעתיד מבטיח דמי כיס מהמדינה?
"יתכן גם כי המרדף אחרי תשואה גבוהה בשוק שנמצא עם סביבת ריבית אפסית…"
כאילו מדובר באיזו תופעת טבע שפשוט קרתה; השמש זרחה, הריבית ירדה ועולם כמנהגו נוהג.
בפועל הריבית נקבעת ע"י בנק ישראל, גוף ממשלתי עם מונופול על הפקת מטבע.
למה אין שום התייחסות לחלק של המעורבות הממשלתית בתחום המטבע והריבית שום התייחסות?
התשובה היא ״לקוחות שבויים״
המדינה (דרך מס פנסיית חובה) מביא לקרנות הפנסיה לקוחות שבויים. לא משנה מה ה״ביצועים״ של הקרנות אתה עדיין חייב להיות לקוח של אחד מ4-5 קרנות
ביטול מס פנסיית חובה יביא לעלייה פלאית באיכות המוצר
יש לך מגוון אדיר (מאות) קופות גמל פנסיוניות במסלולים שונים, כולל מסלולים בניהול עצמי. זה שאתה לא מבין בתחום לא אומר שאתה צריך לחסוך דווקא במוצר כזה או אחר. אני ממליץ לך ללכת לבעל רשיון (גילוי נאות אני כזה) ולקבל הדרכה מקיפה בנושא. אח"כ תבחר לחסוך באיזה מוצר פנסיוני שבא לך.
יש הרבה מסלולים יש מעט חברות שמציעות אותם ומתחרות אחת בשנייה. כיון שאתה מהתחום אני מקווה שאתה מבין את ההבדל
בנוסף הממשלה כופה עליך להיות לקוח של אחד מקומץ החברות ולא נותנים לך אפשרות לקחת את הכסף ולנהל בעצמך
אנשים בדרך כלל לא מבינים משהו שפרנסתם תלויה בכך שלא יבינו אותו- אבל לצערנו, אם אתה מתחת גיל 50 אתה לא תראה פנסייה ועדיף לך למשוך את הכסף למרות המס
יורם אם מותר כזה מגוון של תוכניות אז למה יש הגבלה על החברות שיכולות להציע אותן (כמו שאמר וצדק שחרורון)? זה אף פעם לא הפריע לך בשנות עבודתך במקצוע הזה? הרי אפילו לא התייחסת לכך בתגובתך. נקודה עיוורת אצלך משום מה. בלי להעליב, אבל או שאתה לא אמין, או שאתה לא מבין יותר מדי.