במאמר שפורסם כאן אתמול בשיתוף "המשמר החברתי" בכנסת, חשפנו מסמך ששלח שר החקלאות אורי אריאל בו הוא חוזר מהבטחתו לטפל בפערי התיווך המטורפים בתחום הפירות והירקות ברשתות השיווק. במכתב ששלח ליו"ר שדולת החקלאים בכנסת, ח”כ חיים ילין, הודיע אריאל כי הוא לא מתכוון לטפל בפערי התיווך ויתרכז ב”הצפת השוק” בסחורה על ידי פתיחתו ליבוא. מדובר במהלך לא ראלי שיפיל את החקלאים ובנוסף לא יוריד את מחירי הסחורות. הסיבה לכך היא המבנה הריכוזי של הרשתות הקמעונאיות בישראל שקובעות את המחיר ואת היצע הסחורה החקלאית בשוק. אף על פי כן החליט אריאל בצעד תמוה לתמוך בו.
מי שדווקא כן פעל במרץ נגד פערי התיווך, הוא חברו למפלגה של אריאל, ח"כ זבולון כלפה. הצעת חוק מטעמו קראה להטיל פיקוח על פערי התיווך בתוצרת חקלאית ולהגביר את השקיפות כך שהצרכן יוכל לראות בכמה הרשת רכשה את הסחורה מהחקלאי. ההצעה עלתה להצבעה בקריאה הטרומית ועברה. זה קרה בנובמבר 2014, מספר שבועות לפני שהממשלה נפלה.
ההצעה עלתה שוב בקדנציה הנוכחית באוקטובר 2015, אלא שהפעם חברי הכנסת מכולנו ומהבית היהודי התנגדו לה. הסיבה להתנגדות ,לדבריהם, הבטחתו הפומבית של השר אריאל שיגיש תוך מספר שבועות הצעת חוק טובה יותר. חצי שנה עברה ואז אריאל לפתע שינה את דעתו ב180 מעלות והתנגד לטיפול בפערי התיווך. בכך כאמור נכנע לדעתם של סוללת לוביסטים שדחפו לעצור את ההצעה הזו, שעלולה היתה לעלות לרשתות השיווק בהפסד כספי אדיר.
אתמול אחרי החשיפה כאן, הפתיע אריאל ומיהר להוציא את ההודעה הבאה לעתונות: "משרד החקלאות שם לעצמו כמטרה את הורדת יוקר המחיה בתחום המזון. לאחר דיונים של אנשי המקצוע במשרד החקלאות עם האוצר גובש מהלך שצפוי להקטין את פערי התיווך להוזיל את המחיר לצרכן ולחזק את החקלאיים". תגובה מוזרה בהתחשב, שרק לפני חודש וחצי טען אריאל בדיוק טענה הפוכה במסמך שחשפנו. במסמך ציין כי לאחר דיון משותף עם משרד האוצר הגיעו השניים למסקנה שהטיפול בפערי התיווך הוא "לא יעיל".
אותו צוות בין משרדי, שמדבר עליו אריאל כעת, מחזק בדו"ח שפרסם את טענת החקלאים כי פערי התיווך בין המחיר שניתן לחקלאי עד המחיר שמוצע לצרכן הוא מופרז. עם זאת מקריאה של המלצות הצוות נראה שכל הפיקוח עליו מדבר אריאל הוא ספין אחד גדול. צו הפיקוח יכנס לתוקף רק אחרי ביצוע שימוע ציבורי ובשימועים האלה כולנו יודעים – לא רק האינטרס הציבורי מושמע. גם אם הצו יכנס בסוף לתוקף הוא יעסוק בעיקר באיסוף נתונים מהרשתות ורק אחרי כן, יקבעו שרי החקלאות והאוצר את מדיניותם בנושא, וגם זו תוגבל עד סוף שנת 2017- בקיצור מריחת זמן עוד שנה וחצי.
אנחנו פה בכל אופן נמשיך לעקוב אחר הנושא יחד עם המשמר החברתי.
החקלאות בארץ היא פוליטית. מי שמכיר את הנושא, יודע שהשחיתות במועצות של משרד החקלאות נבנתה בימי מפא"י העליזים. שלום שימחון סידר למספר מושבים בגליל – הכנסה ממשרד החקלאות , גם אם לא יגדלו דבר. רק בשביל שיצביעו בעדו לפריימריס. פייאנה קירשנבאות הכניסה את הבת שלה למועצת הבקר בתור מנכלית. בכל משרד החקלאות יש מועצות שמלאות ג'ובים לאנשים שלא עושים כלום (מועצת החלב, מועצת הפירות, מועצת הפרחים) , בגלל שהשלטון הוא בימין והחקלאים מסורתית מזוהים עם השמאל. אז סביר ללא יהיו בראש סדר העדיפויות.
אורי,
ראו החקלאים את האיומים שניצבים בפניהם (למשל חדווה מהבנק) ובאו לטכס עצה שתגן עליהם מפני סכנות השוק החופשי על כל פגעיו ומחלותיו. הם למדו את כללי המשחק הדמוקרטי ובמיוחד את עיקרון העל הדמוקרטי לפיו מי שמתאגד יכול לחוקק חוקים שיעבירו הון מכלל הציבור לקבוצתו המאוגדת. והם אכן התאגדו בצורת מושבים וקיבוצים. בשלב הבא ניגשו אלו לנציגי המפלגות הגדולות ורקמו עיסקה. אנחנו נצביע עבורכם בפריימריז ובבחירות הכלליות בעשרות אלפינו ואתם תאפשרו לנו לחוקק חוקים שיטיבו איתנו. ואל דאגה החוקים האלו לא יתקלו בביקורת ציבורית. החוקים יהיו משמעממים בעיני הציבור שלא כל כך מתעניין בתחרות ובמכסים. וגם אם תהיה התעוררות ציבורית בעניין ניתן יהיה להשתיקה בקלות באמצעות סיסמאות מהצורה "ירקות זה חשוב ואם החקלאים יפגעו אז לא יהיו ירקות" (וגם לא יהיה ירוק למי שבא לטייל בצפון. שביזות!)
העיסקה נחתמה. הפוליטיקאים נבחרו וקיבלו את השררה והחקלאים קיבלו יד חופשית לכתוב חוקים כיד הדמיון הטובה עליהם. לטובת העניין הם מינו את נציב "הפטור מתחרות ואספקת כסף ציבורי" הלוא הוא שר החקלאות והתחילו לעבוד במרץ.
בשלב הראשון הם חילקו לעצמם קרקעות. שהרי לגדל ירקות צריך קרקע. ועל הקרקע אפשר לבנות בית לחקלאי. ולבניו. ולנכדיו ולניניו. וגם לצימר שיהיה. והכל באדיבות הציבור שרוצה ירוק בעניים. ולבעלי המזל שהקימו את מושביהם במרכז הארץ התברר שבקרקע שהם קיבלו יש למעשה מכרה זהב וכולו שלהם.
אח"כ הגיע תור ההגנה מתחרות חיצונית. ראשית הם סגרו את הגבולות בפני חקלאים מארצות רחוקות. שהרי ירקות זה חשוב ואנחנו לא רוצים להישאר ללא ירקות.
וזה לא הספיק אז הוסיפו פטור מתחרות מקומית והקימו את קרטל הירקות, הפירות, החלב הדבש והביצים. הקרטל יקבע לכל חברי המודעון מכסות יצור כדי לשמור על מחיר מטרה שנקבע ע"י חברי המועדון ועבורם בלבד. כי הי, גם חקלאים צריכים להתפרנס.
וגם זה לא הספיק אז ביקשו מהמדינה סיבסוד. סיבסוד למשאבים, הגנה מפגעי טבע והסיבסוד האולטימטיבי פטור ממע"מ. כי ירקות זה חשוב.
אבל עדיין היה חסר משהו. החקלאים לא הרוויחו מספיק. הם העסיקו עובדים שהיה צריך לשלם להם. ישבו וחשבו החקלאים ומצאו שאפשר לייבא לישראל עובדים זולים. הגבול אמנם סגור לתוצרת מתחרה אבל הוא פתוח לעבדים. ישבו אלו וחילקו לעצמם אישורים לעלות את מסכני העולם לישראל עם הבטחת הממשל שמסכנים אלו יוכלו לעבוד רק בחקלאות או שיגורשו חזרה לאומללותם.
וכך ראו החקלאים כי טוב. הם גילו כי הדמוקטיה איפשרה להם להרוויח באמצעות כתיבת חוקים יותר מאשר באמצעות יצירת ערך או לקיחת סיכון. וכשהרווחים לא מספיקים אפשר לכתוב עוד חוקים שיסדרו את העניין. אפשר להעביר עוד תקציבים. אפשר לתת עוד פטורים מתחרות. אפשר ליצור עוד קרטלים. והיד נטויה.
אבל דינה של כל תעשיה שרווחיה מבוססים על חוקים, על הקלות, על פטורים מתחרות ועל סיבסוד הוא להתנוון. וכך גם דינה של החקלאות הישראלית להתנוון. להיות תלוייה בעובדים זרים. להיות בעלת פיריון נמוך. לסבול מחוסר בחדשנות וחוסר בטכנולוגיה. לחלקלאות הישראלית לא נותרה כל סיבה להתייעל. כי בעצם אין תחרות. ורווחים נוצרים באמצעות כתיבת חוקים ולא באמצעות ייצירת ערך עודף.
אין לי דבר נגד חקלאים. אבל אני נגד מפחידנים. ואני נגד אנשים שדורשים לעצמם פטור משוק חופשי על חשבון המסכנים האמיתיים שלא מאוגדים בשום מליציית מיסוי וסיבסוד. ואני נגד הטענה כי אם לא נעביר כל חודש צ'ק שמן למועדון החקלאים אז לא יהיו ירקות. כי משום מה מסתבר שהצ'ק הזה אינפלציוני ומי שמשלם אותו זה אנשים רגילים שמצבם לא יותר טוב ממצבם של החקלאים. רק שלראשונים אין קרקע שהם קיבלו מהמדינה.
Fear mongering היא כנראה המיומנות הכי שימושית בדמוקרטיה.
אורי, למעט אולי חיטה (שאותה אנחנו קונים מארה"ב) אנחנו לא חייבים לגדל פה כלום. אפשר הכל להביא במטוסים או משאיות. אם הגידול בארץ זול יותר (או אפילו יקר במעט) נשמח לקנות תוצרת כחול לבן אבל אם הגידול בארץ יקר בהרבה אז כדי לשלם "מס" ירוק בעיניים של מיליארדים בשנה נראה קצת מוגזם (אם משפחה מוציאה בחודש 100 ש"ח יותר ממה שהיא צריכה ההפרש מסתכם ב 2.5 מיליארד בשנה). אין לנו שום מטרה לאפשר לחקלאים לחיות כמו שאין לנו מטרה לתת מפרזלי פרסות או חלבנים להרוויח את לחמם. המטרה שלנו כחברה היא שהיא תהיה בסיפוק הצרכים שלנו ואם יש תחום שבו אנחנו לא יעילים עדיף לנו ליבא ולהסיט את אותם אנשים לחומים בהם אנחנו טובים יותר. כמו כן, שוק תחרותי אמור בטווח הארוך להשאיר אית אותה כמות של חקלאות רק יותר יעילה כי יש לחקלאים בישראל עדיפות על חקלאים בכל מקום אחר בגלל העלות הנמוכה של שינוע המוצרים שבמקרה של ירקות ופירות היא חלק גדול מהעלות הכוללת.
לגבי פיקוח, זה יהיה יום עצוב שנתחיל לפקח על המחירים בתחום כי כל רעה חולה תיפול עלינו – גם המחירים יעלו הרבה יותר מאשר בשוק רגיל וגם פתאול יהיו 8 סוגים של עגבניה שזאת שבפיקוח תהיה ראויה רק למאכל בהמות.
ערן, הייתי שמח להבין לפי ההגיון שלך איך רשת שקונה בשקל ומוכרת ב 6 שקלים כמו מגה הגיעה לפשיטת רגל? האם הבעלים עשה בכל סוף חודש מדורה ושרף את כל הכסף שהוא הרוויח או שפשוט לא ממש משתלם להיות רשת סופרים בימינו שאם אתה קצת פחות יעיל מאחים שמרוויחם 2 אחוז אתה צריך לסגור את העסק?
כמו שמגה נוהלה גם אם היתה מוכרת מלפפונים ב20 ש"ח היא היתה פושטת רגל
אני לא מכיר עסק עם 500 אחוז רווח שיכול לפשוט רגל. גם רמי לוי שהוא הכי יעיל בתחום לא מרוויח יותר מ 2 אחוז על המחזור אז איפה כל הכסף????
גם שופרסל בניטרול רווחים מנדל"ן שבבעלותה מפסידה כסף בשנים האחרונות.
שחרורון שלום.
הסיבה האמיתית ליוקר המחירים-בכל קטגוריות הצריכה-הינה ה"אוליגופול".OLIGOPOLY.
אוליגופול (מיעוט מוכרים) הוא מבנה שוק שבו ענף מסוים נשלט על ידי מספר קטן של מוכרים (אוליגופוליסטים) ש"שולטים בשוק" ומכתיבים בו את התנאים (מחירים והיצע המוצרים).
קיום מתחרים ספורים בשוק הירק-חקלאות-ירקות ופירות- והעדר "תחרות משוכללת" אמיתית , גורמים לכך שאוליגופוליסט מודע לפעולות רעהו ושווקים אוליגופוליסטים, מאופיינים במידה רבה של אינטראקטיביות בין השחקנים העיקריים בשוק.כל פעולה מצד אחד האוליגופוליסטים זוכה במהרה לתגובה מן האחרים.
תכנון אסטרטגיה אוליגופוליסטי תמיד לוקח בחשבון את צעדיהם הסבירים של שאר השחקנים בשוק, היות שקיימים מועטים כאלו והדבר אפשרי.
מסיבה זו שווקים ותעשיות אוליגופוליים מועדים בסבירות גבוהה להיווצרות קנוניה כלשהי וקרטל בפרט. למעשה מונופול חלקי על מחירים או מלא (בעת תיאום קרטלי).
***בישראל קיימים מספר רב של אוליגופולים בשווקים דוגמת:
בנקים, פנסיה וביטוח, תקשורת (קווית, סלולרית, אינטרנט, חו"ל),מדיה (טלוויזיה ועיתונים), מזון (רשתות שיווק ויצרנים לדוג' = אסם-נסטלה, קבוצת שטראוס ותנובה ששולטות ברוב תחום ייצור המזון), רכב, שיחות חוץ, דלק, טלוויזיה, ועוד ועוד ועוד.
רק טוב והרבה
אז למה האוליגופול נשמר?
אם זה כזה משתלם לפתוח רשת מזון/בנק/חברת ביטוח וכו, למה אין מתחרים חדשים?
כנראה שאני לא מבין את הלוגיקה לכן אשמח להסבר:
איך הצפת השוק בסחורות לא יגרום לירידת מחירים? ואיך זה מתישב עם העובדה למשל שמחיר עגבניה הגיע ל10 שקלים בעת מחסור, וחזר למחיר רגיל שנגמר המחסור
מדובר באותה תאוריה כלכלית שמוכרים לסטודנטים בחוגי הכלכלה – שאם תגדיל את ההיצע המחיר ירד. זו מנטרה שנכונה לתנאי שוק חופשי ולא לסקטור הנשלט בידי כמה שחקנים גדולים. בוא ניקח למשל דוגמא תאורטית שהשר אריאל "מציף" את ישראל באלפי טונות של ירקות תוצרת חוץ. הבעיה היא שהוא יכול להכניס כמה משאיות מלאות ירק לישראל אבל אם השחקנים הגדולים כמו רמי לוי ושופרסל לא יקנו אותם – המשאיות ישארו מלאות והירק ירקב עליהם.
לגבי המחיר- מי שקובע את המחיר הם בדיוק אותם שחקנים. היום הם קונים למשל מלפפון בשקל ומוכרים ב-6. מה ימנע מהם לקנות בשוק "המוצף" מלפפון בחצי שקל ולמכור אותו ב-6? הרי הם אלה ששולטים בשוק. הפתרון הוא או להטיל פיקוח או לפרק את אותם גופים גדולים כך שתיווצר תחרות או להגביר את השקיפות כדי שאנשים לא יחשבו שהבעיה היא בהיצע וביקוש.
לגבי מחירי העגבניות- הם משחקים עם המחירים – פעם זו העגבניה שעולה הון ופעם זו הנקטרינה ופעם זה הענבים ובחלק לא קטן מהמקרים בלי שום קשר להיצע הירק בחוץ.
אז למה אין שוק חופשי?
אם יש רווח של 600% על מלפפון למה אתה לא רואה מתחרים נוספים שנכנסים לשוק רשתות המזון?
השאלה היא אחרת: למה ציפית בכלל שיהיה שוק חופשי? השוק היום בבסיסו לא מאפשר תנאים של שוק חופשי ולא רק בחקלאות אלא כמעט בכל סקטור אפשרי (למעט סקטורים בודדים). כל עוד מי שמחליט מי יהפוך לטיקון ומי לא הוא קרטל בנקאי שמוגן על ידי בנק מרכזי ומי ששולט בחקיקה הם בעלי הון – אז שוק חופשי ישאר בסך הכל כמושג אמורפי שנלמד באקדמיה
הנה מה שאתה טוען (תקן אותי אם אני טועה): אין שוק חופשי כי יש חבורה של אנשים (קרטל בנקאי) שמחליטים מי יכול להתחרות ומי לא. אותו קרטל בנקאי מוגן על ידי בנק מרכזי. הבנק המרכזי קיים בגלל חוק, ומי ששולט בחקיקה הם בעלי הון.
חוקים נחקקים ונאכפים ע"י הכנסת והממשלה. שתי שאלות:
1. כיון שהחקלאים (ואולי גם ה"משמר החברתי") מעבירים מידי פעם חוקים (ראה 3.6 מילארד ש"ח תמיכה ממשלתית בחקלאות) – האם הם גם בעלי הון?
2. כיון שבעלי ההון שולטים בחקיקה, כל הוספת כח לכנסת היא למעשה חיזוק בעלי ההון. כלומר, לבקש שהכנסת תפקח על מחירים היא הגדלת כח שתשרת בעלי הון?
1. אם תשאל את החקלאים הם לא יבינו על איזה 3.6 מיליארד ש"ח אתה מדבר. בטח גם שהכסף לא זורם לחשבון הבנק שלהם – אחרת מספרם כנראה לא היה מצטמצם בעשרות אחוזים בתוך כמה שנים ואלה שנותרו לא היו נתונים בחובות כל כך גדולים. מה שנקרא "עקוב אחרי הכסף" ותראה לאן הוא מגיע.
2. יש שתי אפשרויות כדי לטפל בבעית ההון שלטון –
הראשונה זה לבטל את השלטון ולהשאיר את הבמה רק להון.
השניה זה להגביר את השקיפות ולחזק את אגף המחקר של הכנסת ככה שחכים לא יהיו תלויים במומחים מטעם כדי להעביר הצעות חוק.
זה קצת מצחיק שבשוק שבו יש מאות אם לא אלפי חנויות מכולת שמוכרות למיטב זיכרוני ירקות אומר לנו ערן ששופרסל יכולה לקבוע את מחיר העגבניות ולמכור אותם ברווח של 500 אחוז והמכולות הקטנות שמוכרות במחיר גבוה יותר כנראה מעדיפות רווח של 1000 אחוז כדי שכל בעל מכולת יוכל לחזור בערב לווילה שלו בכפר שמריהו ולשרוף כסף סתם בשביל הכיף.
1. לטענתך, הסיוע לחקלאים יוצא מהכיס שלנו, מגיע לממשלה אבל לא מגיע לחקלאים, אז לאן הוא מגיע?
2. אמרת שהון שולט בכנסת ומשתמש בה כדי להעביר כספים מהאזרחים אל בעלי ההון בכפייה. אם תצמצמם את סמכות הכנסת, איך בעלי ההון יעבירו כספים אל כיסם?
שחרורון תן לי להסביר לך כמה עובדות על חקלאות . עושה רושם שאתה מרוכז מידי בנוסחאות כלכליות מהרי מואב.
אני מניח ששחרורון אוהב לאכול פירות וירקות טריים ובריאים . אתה יודע בלי זרחן אורגני וכאלה .בשביל ששחרורון יוכל לאכול פירות וירקות טריים מישהו צריך לגדל אותם עבורו כל שנה כל השנה. בחורף ובקיץ. הכל למען הבריאות של שחרורון.
אני מניח ששחרורון אוהב לצאת עם המשפחה לטייל ברחבי ישראל הקטנה בצפון במרכז ובדרום. אני גם מניח ששחרורון אוהב לראות ירוק מול העיניים כמו כל בן אנוש. ירוק עבורנו זו בריאות.
בשביל ששחרורון יראה ירוק מול העיניים במדינת ישראל מישהו צריך לגדל גידולים ירוקים על כל שטחי הבר. למישהו הזה קוראים חקלאי.
איך עןבד חקלאי במדינת ישראל של 2016 . דוד החקלאי הולך לבנק השכונתי ויושב שם עם פקידת ההון החוזר. מה זה הון חוזר. זו מאין הלוואת בלון. אם ניקח גידולי קיץ לדוגמה כמו אפרסקים ענבים וכו׳. כל ההוצאות של החקלאי לאורך השנה משולמות דרך הלוואה בנקאית. הלוואה זו נסגרת לאחר הקטיף בתקווה שיהיה ממה להחזיר. רק לסבר את האוזן של שחרורון , גידול מאה דונמים כרם מאכל מחייב ניפוח בלון של כמיליון וחצי ש״ח. זה דומה בשאר ענפי החקלאות .
עכשיו שחרורון צריך להבין שבימים שהוא ישב בבית במזגן מצטנן מהשרב הנורא של היומיים האחרונים היו כמה חקלאים שקיבלו חום מרוב עצבים ודאגה . הסיבה היא שפגעי טבע כאלה או כמו ברד לא צפוי יכולים לחרב עונה שלמה. ואפילו אם אותו חקלאי עשה ביטוח לעניין, עדיין במקרה הטוב הביטוח יכסה את עלות הגידול ולא את אבדן הרווח ועלות החיים של החקלאי .
פגע טבע שאינו טבעי אבל פגיעתו רעה אף יותר הוא פגע האוליגופול הסיטונאי בראשות מדליק המשואה רמי לוי. גם הוא יכול בהחלטה של רגע לחרב עונה שלמה סתם כי הוא חושב שהוא יכול.
בכל פעם שמתחרבת עונה מחכה החקלאי לטלפון של חדווה הפקידה של ההון החוזר. זוכר אותה נכון ?. בהתחלה כמו כל פעיל שוק אפור היא מזהירה. מבקשת לחזק ביטחונות למשכן את המשק ועוד פטנטים של גובים. בהמשך אם בטעות נופלות שתי עונות כאלה ברצף היא שולחת את הגובים לסגור את העסק ולגרש את החקלאי מעיסוקו.
רמת הסיכון של החקלאי מפגעי טבע ומזיקים לא דומה לאף מגזר אחר. תוסיף על זה פגע טבע כמו האדון לוי ואפשר לסגור את העסק.
ואז מה יהיה. איך יהיה לשחרורון פירות וירקות טריים. איך שחרורון יראה ירוק מול העיניים בטיול של שבת.
אני יודע ששחרורון טס מידי פעם לטיול באירופה הקלאסית. אני גם בטוח שהוא הגיע לשוויץ ונהנה מהנוף ההררי והמשקים החקלאיים שמגדלים את הפרות עם הפעמון. האם שחרורון חושב שהחקלאי מחזיק את הפרות ממכירת תנובת החלב שלהן.
ממשלת שוויץ מחזיקה את הפרות ואת החקלאי מכיוון שהיא יודעת ששחרורון מגיע לטיול בקיץ , לן בבתי מלון, אוכל במסעדות ורוצה לראות את הפרות באחו. אז ממשלת שוויץ מבינה שהיא צריכה להשקיע בעניין.
אתה מבין ,לא הכל רואים דרך החור של הגרוש. ובמקרה שלנו הגרוש זה מה שמוכנים לשלם לחקלאים עד שייעלמו מהנוף כולל הנוף .
אורי ידידי
את מניח יותר מידי הנחות , חלקם פשוט לא נכונות
מה שאתה אומר זה שאתה חושב שאנחנו צריכים לשלם לחקלאים כדי שישארו בעסק. מישהו אחר יכול להגיד אותו דבר על נהגי מונית, מחלקי קרח ומורי קרטה וזה בסדר
אם אתה רוצה לשלם לחקלאים שלח להם צק או אסוף תרומות. זה קל לשלם בכסף של מישהו אחר עבור הדברים שאתה מאמין בהם
למרות מה שכתבתי, אני רוצה לעזור לחקלאים. לחלק כסף לאנשים רק מחמיר את המצב, לכן אני שואל מהיא שורש הבעיה
למה יש ״קרטל״ רשתות שיוק וסיטונאים. כי אם לא יהיה קרטל לכולם יהיה טוב יותר, גם לחקלאים
לא שחרורון ממש לא הבנת אם זה מה שענית. יש לך אינטרס לשמור את החקלאים בחיים. הם לא צריכים יותר מזה. האינטרס פורט בהרחבה לא אחזור על הנימוקים.
אתה צריך לאכול לכן אתה צריך חקלאים. זה ממש לא דומה לשאר המקצועות וגם על כך כתבתי. אתה לא צריך לשלם. אתה צריך ליצור סביבה שתאפשר את הקיום. אתה יודע למה יש פיקוח על מחירים של מוצרי יסוד. ? .כי החלטתנו שיש מוצרים שאסור לעשוק באמצעותם והם בסיס הקיום של האדם. כך גם החקלאות שיש לה יתרונות רבים נוספים. הדבר קשור קשר ישיר לשיטת המוניטארית גביית ריביות עושק גם מהאוליגופולים והסיטונאים. אבל זה ממש למתקדמים . בו נישאר בתחום המובן לכל . המטרה היא לאפשר לחקלאים לחיות כדי שאנחנו נוכל לחיות. אם זה כולל פיקוח על מרווחים אז צריך לפקח. זה לא אסון טבע . כל מונופול מקבל פיקוח כדי שלא יעשוק את הציבור וזה גם המקרה הזה.
אורי, למעט אולי חיטה (שאותה אנחנו קונים מארה”ב) אנחנו לא חייבים לגדל פה כלום. אפשר הכל להביא במטוסים או משאיות. אם הגידול בארץ זול יותר (או אפילו יקר במעט) נשמח לקנות תוצרת כחול לבן אבל אם הגידול בארץ יקר בהרבה אז כדי לשלם “מס” ירוק בעיניים של מיליארדים בשנה נראה קצת מוגזם (אם משפחה מוציאה בחודש 100 ש”ח יותר ממה שהיא צריכה ההפרש מסתכם ב 2.5 מיליארד בשנה). אין לנו שום מטרה לאפשר לחקלאים לחיות כמו שאין לנו מטרה לתת מפרזלי פרסות או חלבנים להרוויח את לחמם. המטרה שלנו כחברה היא שהיא תהיה בסיפוק הצרכים שלנו ואם יש תחום שבו אנחנו לא יעילים עדיף לנו ליבא ולהסיט את אותם אנשים לחומים בהם אנחנו טובים יותר. כמו כן, שוק תחרותי אמור בטווח הארוך להשאיר אית אותה כמות של חקלאות רק יותר יעילה כי יש לחקלאים בישראל עדיפות על חקלאים בכל מקום אחר בגלל העלות הנמוכה של שינוע המוצרים שבמקרה של ירקות ופירות היא חלק גדול מהעלות הכוללת.
לגבי פיקוח, זה יהיה יום עצוב שנתחיל לפקח על המחירים בתחום כי כל רעה חולה תיפול עלינו – גם המחירים יעלו הרבה יותר מאשר בשוק רגיל וגם פתאול יהיו 8 סוגים של עגבניה שזאת שבפיקוח תהיה ראויה רק למאכל בהמות.
אם באמת תמיכה בחקלאות זה כזה חשוב הרבה אנשים יסכימו לתרום מכספם באופן חופשי.
אם הרוב הוא כזה טיפש כמו שאתה טוען הנה ההצעה שלי. מצא קבוצת משקיעים וקנה משקים חקלאים. ביום שיגמר האוכל אתה תעשה החזר נאה למשקיעים שלך
בכל אופן, אני מוכן לקחת את הסיכון שלי עם חקלאים. זכותי.
מדהים אותי החוצפה של הקולקטיביסטים לקבוע שהם יודעים טוב ממני מה טוב בשבילי, ועוד להיחס אלי כמו תינוק וליטול את כספי כביכול לטובתי.