יותר מ 80 פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ומומחים הודים השתתפו בדיון יוצא דופן שנערך בשבוע שעבר בדלהי ביוזמת המכון לפיתוח אנושי. המשתתפים נפגשו במטרה לדון באפשרות של יישום הכנסה בסיסית לכלל האזרחים. הדיון נערך לאחר שבסקר שנערך נקבע כי הפרקטיקה הזו היא בעלת פוטנציאל לחסל את העוני הנרחב ברחבי המדינה. כיום בערך 29.5 אחוזים מכלל תושבי הודו חיים בעוני, במיוחד באזורים כפריים. מדובר במספרים עצומים ביחס למדינה עם אוכלוסיה של 1.3 מיליארד תושבים.
תחת הכנסה בסיסית, כל האזרחים, ללא קשר להכנסתם או למצבם התעסוקתי, מקבלים סכום כסף בסיסי בכל חודש כך שיספיק להם למלא את כל צרכיהם הבסיסיים. חלק מאנשי השמאל בהודו טוענים כי מדיניות זו תשחרר אנשים מעוני, ותפתח הזדמנויות שיאפשרו לחסוך את כספי המדינה בטווח הארוך. לעומתם בצד הימני של המפה טוענים כי ההכנסה הבסיסית תגביר את התלות של האזרחים במדינה וכי בכלל אין דרך מעשית לממן אותה.
ההכנסה הבסיסית משכה תשומת לב רצינית בהודו בעקבות פיילוט שנערך שם לאחרונה ושהסתיים בהצלחה. בפיילוט חולקו לתושבי כפרים מסוימים הכנסה בסיסית בכל חודש. בניגוד לטענות המתנגדים ליוזמה, הכסף שחולק לא הביא לגדילה בהוצאות התושבים על אלכוהול או מוצרים אחרים המוכרים כבעייתיים.
בכנס נחשף כי בטווח הקצר ההכנסה הבסיסית הובילה להשפעות חיוביות רבות שכללו תזונה טובה יותר, ירידה בבעיות בריאותיות חמורות, שיעור נוכחות גבוה יותר בבתי הספר, צמצום ברמות החוב של האזרחים, והזדמנויות גדולות יותר בשוק העבודה, במיוחד עבור נשים. פרופ גיא סטנדינג, חבר מייסד של ארגון עולמי המקדם את ההכנסה הבסיסית, סיפר כי תוצאות הפילוט בהודו היו "חיוביות להפליא", והעניקו לאנשים תחושה של שליטה בכספם, בחובותיהם והעצימה נשים.
שיקול נוסף שדוחף ליישום השינוי היא מערכת הרווחה ההודית היודעה כבזבזנית ולא יעילה. החלפתה במערכת אחרת קורצת מאד לממשלה ההודית. עם זאת שר האוצר, ארון ג'ייטלי, שפך לאחרונה מים צוננים על היוזמה, כשטען כי הכנסה בסיסית לכל אינה ריאלית בארצו בשל "מגבלות פוליטיות". סקר שנערך ב2017 מצא כי הודו סובלת מרמות גבוהות של שחיתות אשר יכולות להפוך את יישום ההכנסה הבסיסית לקשה.
פרופסור ברנב ברדהאן מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, קבע בכנס כי הכנסה בסיסית של אלף רופי לחודש היא ברת מימון וזאת באמצעות הגדלת מסים על עשירים וסיום סובסידיות ממשלתיות מסוימות, שניתן להמירן בטובות יותר. ברדהאן הזהיר כי ההכנסה הבסיסית לא צריכה להחליף את כל תוכניות הרווחה הנוכחיות או להסיט את המימון של מוצרים ושירותים ציבוריים.
בתחילת השנה החלה פינלנד בניסוי שבו היא מחלקת לכ2000 מאזרחיה כ560 יורו כל חודש. היוזמה נתנה דחיפה גדולה לכל נושא ההכנסה הבסיסית בעולם. הודו לפיכך שוקלת להיות זו שתוביל את היוזמה בקנה מידה נרחב. נראה שקודם לכן היא תצטרך לפתור את כל הקשיים החברתיים והבעיות שיש לה בתוך השלטון עצמו.
ברור שזהו העתיד. כבר עתה הכלכלה קורסת, והמגמה רק הולכת להחמיר עם כניסת הרובוטים והמכשירים האוטונומים שיוציאו את רוב האוכלוסיה משוק העבודה.
איזה רובוטים?
קודם כל יש חדי קרן, אח״כ גמדי תחתונים ורק בסוף רובוטים ופיות
הסבר מהיכן יבוא המימון לקצבה האוניברסאלית ומדוע היא ותשלומי העברה נוספים הם חיוניים דווקא לכלכלות העידן המפותח טכנולוגית.
קצבה כללית לכל אזרח היא כמעט צורך קיום בימינו
כאשר הרובוטיקה והאוטומציה מיתרים משרות בקצב מסחרר כאשר את החלק הארי של יצור המוצרים והשירותים, מייצרת האוטומציה ללא צורך בכוח אדם אנושי.
. נוצר פרדוכס:
בעוד שכושר היצור מרקיע לשחקים, כלומר המשק יכול לצמוח באופן מדהים כתוצאה מאוטומציה והרובוטיקה הנוסקים, האזרחים נותרים חסרי כוח קניה, מפאת התמעטות הצורך בכוח אדם אנושי כדי ליצר מוצרים ושירותים.
את כוח האדם האנושי הולכים ומחליפים האוטומציה המקפת והרובוטיקה שכוחם ביצור מוצרים ושירותים מבוקשים, הולך ומתעצם ומכרסם באופן קשה בצורך בכוח אדם אנושי וכתולדה מכך, בכושר ההשתכרות של בני האנוש, עקב גידול האבטלה הגלויה והסמויה וביחס ישר לכך לקיטון כוח המיקוח של השכירים, לירידה הולכת ומתמשכת זה עשרות בשנים בגובה שכר השכירים, בכל ארצות העולם המפותח. אם חלקו של כוח האדם המועסק הולך ומצטמצם, עקב החלפתו באוטומציה ורובוטיקה, הולך ומצטמצם ביחס ישר גם מרכיב השכר בעלויות התפעול והיצור של מוצרים ושירותים. אולם בו זמנית, כושר היצור של מוצרים ושירותים מבוקשים במשק [שזוהי בעצם הכלכלה או במה שמוגדר כתוצר המקומי הגולמי תמ"ג] רק הולך ונוסק.
וכך נוצר פער ההולך וגדל; בעוד המשק יכול ליצר הרבה יותר מוצרים ושירותים מבוקשים, כלומר נוצר פוטנציאל ענק לצמיחת כל המשקים המפותחים מחד. אבל מאידך, הולך ומצטמצם כוח הקניה בידי הציבור הרחב, בידי רוב העשירונים רק הולך ומצטמצם. ונוצר פער בלתי נסבל בין מה שהמשק יכול להעניק לתושביו מבחינת כושר הייצור שבו, לבין כוח הקניה של האוכלוסיה.
את הפער הזה בין כושר היצור הפוטנציאלי של מוצרים ושירותים לבין כוח הקניה הפוחת של כלל האוכלוסיה אמורה להחליף האידאה הפשוטה שיש להגדיל באופן מלאכותי את כוח הקניה של האוכלוסייה, כדי יצור שוויון בין כוח היצור של מוצרים ושירותים מבוקשים, לבין כוח הקניה שלהם. הדרך להגדיל את כוח הקניה של האוכלוסיה היא באמצעות הקצבה האוניברסאלית. אבל לא רק זאת, יש גם לתת לאזרחים מס הכנסה שלילי, להגדיל את קצבות הנכות וקצבות הזקנה. המדינה רק צריכה לדאוג שלא תפגע המוטיבציה לעבודה. אבל ניתן לתמרן בתוך עקומת היצור הזאת, בדרך שתגדיל מאוד ובהדרגה את כוח הקניה של האוכלוסיה. למעשה, אהב”ה = קצבה כללית יכולה בעצם לחלץ את המדינות המתקדמות טכנולוגית ממלכודת העוני, שכיום הולך וכובש יותר נתחים דווקא מבין המעמד הבינוני. בעתיד, יהיה קשה לדורות הבאים לדמיין כיצד מדינות עשירות בטכנולוגיה היו עשירות גם בכיסי עוני ממאירים.
אתם מדברים על רובוטים מסתוריים אבל לא מביאים אף דוגמא קונקרטית.
נכון שעוד הרבה זמן לכולם יהיה רפליקטור, אבל הזמן הזה הוא לא עכשיו
שוב ושוב שקרים מפי אילו שכבר הוכח עבורם שניתן לממן. הרי איך מממנים ממשלה היום? השאלה היחידה היא לא האם ניתן לממן אלא האם יש הסכמה על דרכי המימון לכן זו שאלה אך ורק מוסרית ערכית ולא שאלה כלכלית מתמטית שאפשר להגיד שאין לה פתרון.
מילא אם כל הקשקשנים היו אומרים שהכנסה בסיסית זו לא שאלה רלוונטית כי הם בעד ביטול כל מימון של הממשלה (דהיינו ביטול כל המיסים), אבל הם משתמשים בטיעונים פסאודו מדעיים שלא ניתן לממן. ואם הם לא בעד ביטול המיסים אז זו רק שאלה של אילו מיסים מבטלים אילו מגדלים ואילו מוסיפים ואילו שרותים חברתיים מבטלים שזו שאלה חברתית נטו
אתה לא יכול לממן
הסכום שדרוש כדי שכל האנשים יוכלו לא לעבוד ולהמשיך לחיות גדול מסך ההכנסות הממשלה ממיסים. זה חשבון בסיסי.
הכנסות המדינה הם קצת פחות מ300 מילארד ש״ח. החזרי חוב שנתיים הם בערך 140 מילארד. מה שמשאיר אותך עם 160 מילארד ש״ח
יש מעל 4 מליון בוגרים במדינה. חלק 160 מילארד ש״ח בין 4 מליון בוגרים. קיבלת 3,300 ש״ח לחודש לאדם. אם אתה חושב שאפשר לחיות מהסכום הזה בלי לעבוד אני ממליץ לך להתבונן שוב בנתונים.
וזה בלי לקחת בחשבון שהפסקת את כל שירותי הממשלה. הכל כולל הכל. כלומר, ב 3,300 שח אתה תשלם על שירותי בריאות, על נסיעה בכביש, על משטרה, על צבא, על בי״ס לילדים וכמובן אוכל ושכ״ד. כמובן שח״כ יסתפקו ב 3,300 שח לחודש (כי הממשלה לא מיצרת כלום).
כרגיל, לא יודע אם זו סתם דמגוגיה או אי הבנת הנקרא ויכולת ניתוח טקסט והבנת הטענות המרכזיות.
אתה יכול לטעון מפה עד לפלנד על הסכום וזה לא משנה, כי הטענה המרכזית היא שאפשר להוריד, להעלות, לשנות, להוסיף מיסים שירותים וכו על מנת לממן, לשמוט את החובות (כמו שמדינות אחרות עשו) ועוד ועוד.
אז מה נשאר? ויכוח האם פעולה X או מס Y הוא אפשרי, לא אפשרי, יתרום לכלכלה, לא יתרום וכו וכו. למזלנו כלכלה זה מדעי החברה ולא מדע מדויק ויש כלכלנים שטוענים כך או כך, ואני טוען כך ואתה טוען כך וכבר הסכמנו אני ואתה במקום אחר שלא ניתן להכריע. ולכן שוב אומר שזו החלטה ערכית-פוליטית נטו. גם הסכום כלל לא משנה, מי יודע אילו השפעות יהיהו למהלך בעתיד? אני יכול לדמיין ולטעון טענות איך הכל יהיה נפלא וכל החששות שלך הן דימיוניות ואתה יכול לדמיין להיפך.
ה560 יורו שהולכים לחלק בפינלד ודאי לא מכסה הכל, כך שכנראה שיש עוד אנשים שחושבים שלא הערך המכסה בדיוק X דברים הוא החשוב.
גם ברור לכל בר דעת שזה לא יכול להיות סכום מנותק מהמציאות, ואם כיום יש סל תרופות ולא כל תרופה נכנסת, אז יש סל הכנסה בסיסית ומה לעשות אולי לא תמיד הוא יכסה הכל, בכל מקרה העקרון הוא החשוב, כיצד הרווח מעצם התאגדות האזרחים חוזר חזרה לאזרחים.
לא
עוד לא הגענו לויכוח הערכי. אנחנו משום מה מתווכחים על חשבון בסיסי
אפשר לעלות מיסים אבל זה לא יגדיל את ההכנסות , חפש:Laffer curve
ניסו את זה בעבר, אי אפשר להגדיל מיסוי עד אינסוף ולצפות שההכנסות יגדלו. יותר מזה, לפי הגדרה אנשים יעבדו פחות לכן ישלמו פחות מיסים
גם אי אפשר לשמוט שירותים, כי אפילו אם אתה שומט את כל השירותים אין לך מספיק כסף
אי אפשר גם לשמןט חובות. החובות הם לך ולי (פנסייה ואגחים).
בקיצור שלוף מחשבון ותראה עם מספרים אמיתיים איך אפשר לממן. אחכ נדבר על ערכיות
כל הטענות שלך הן בתחום שהוא לא חשבונאי כמה מיסים ניתן עוד להעלות? אף אחד לא יודע הכל השערות.
אי אפשר לשמוט חובות? שוב החלטה ערכית. מה זה אי אפשר זה חוק משמים? יש השלכות לכל דבר. אבל זו החלטה ערכית
סבבה , קפוץ מהצוק לתהום. התעלמות מכח המשיכה תגרום לו להתעלם ממל בחזרה.
רק אל תקח אותי אתך
זה בסדר לחשוב שרעיון הוא משוגע אבל לטעון שזה מדעי פה הבעיה.
לאיזה פורץ דרך במדע ולא במדע לא קראו משוגע?
מקווה שאתה מבין את זה עכשיו. כי הנשק הזה של טענות פסאודו מדעיות משתמשים גם כנגד רעיונות שאתה בהחלט תומך בהן.
דרך אגב בארהב היתה מדרגת מס של 90 אחוז, מדינות רבות שמטו חובות ובכל זאת העולם המשיך להסתובב ואנשים המשיכו לחיות. כך שאפשרי זה בטוח ובטח לא קפיצה לתהום. למרות שכבר הסברתי שהכסף של אשראי הבנקים, מס ערך קרקע וביטול חלק מהשירותים יכול לממן בלי שמיטת חובות ובלי מס על עבודה או חברות. יש תנועות רבות כולל כלכלנים בעלי שם התומכים בכך, כך שזה ודאי לא קפיצה משום צוק, יש תומכים ויש מתנגדים והדמגוגים יגידו על כל שינוי איזה אסון גדול בפתח. אז תחסוך מאיתנו את הדרמטיות.
1. מדרגת מס של 90 אחוז היא לא מס של 90. בתקופה של איזנאור אכן מדרגת המס הגבוהה ביותר הייתה 91%. בדולרים 2017, זה אומר שאתה משלם 91% על כל דולר משכורת כשכיר מעל 1.7 מליון דולר. לא בדיוק משהו נפוץ. בנוסף, אנשים כאלה יודעים איך לתכנן מס. ההכנסות מהמדרגה הזאת לא היו גבוהות במיוחד
2. ברור ששמטו חובות. ארגנטינה שמטה חובות כ 5 פעמים בעשור האחרון, בדוק את מצבה הכלכלי. עוד חברה של כבוד במועדון: ונצואלה.
3. אין שום דבר חדשני ופורץ דרך בקומוניזם. זה שאתה משנה את השם לא הופך את זה לסתם עוד מימוש של מארקסיזם. ההיסטוריה מלאה בגופות של קורבנות המארקסיזם חבל שאתה לא לומד מהיסטוריה
לסיכום, רעיונות טובים לא זקוקים לרובים. אם הרעיון שלך כזה טוב תממש אותו עי שכנוע ולא עי רובה. קרא לשחרור המונופול על מטבע ואז חלק שקלים. מי שרוצה ישתתף, מי שלא, לא.
כמו כל וריאציה של קומוניזם, גם הרעיון הזה לא יכול להתקיים ללא אלימות וכפייה. מה שמעיד על איכותו האמיתית
עוד דבר
אם ״מס ערך קרקע וביטול חלק מהשירותים יכול לממן בלי שמיטת חובות ובלי מס על עבודה או חברות״
אז תראה את החישוב. למשל: כמה ועל איזה קרקע? איזה שרותים אתה מבטל?
אני רוצה לציין שתי תופעות חיוביות נוספות שיכולות לנבוע משיטת הכנסה בסיסית.
1. כיום רוב העובדים כבולים למקום העבודה שלהם. הם נמצאים שם כי זו האפשרות היחידה שלהם לפרנס את עצמם ומשפחתם. אילו הייתה אפשרות לעזוב את מקום העבודה ולהמשיך להיות מסוגלים להתפרנס (אמנם בדוחק) אפשר לצפות שיותר אנשים היו מסוגלים להעז וליזום עסק עצמאי משלהם. חלק מהעסקים היו בוודאי מצליחים, יוצרים רווחים ויוצרים ביקוש לעובדים נוספים. במקום שבו מתקיימת הכנסה בסיסית, קל יותר לקחת סיכונים. והעולם מתקדם באמצעות אנשים שמסוגלים לקחת סיכונים. היזמים המפורסמים בעולם צמחו בסביבה שאיפשרה להם לקחת סיכונים. חלקם הגדול הגיעו ממשפחות מבוססות וידעו שאם יכשלו המשפחות שלהם יהיו מאחוריהם. זו גם הסיבה שחלק גדול מהיזמים הם אנשים צעירים. כי כשאתה צעיר אתה מסוגל יותר לקחת סיכונים (לא צריך לפנרנס משפחה).
לכן מספיק שמיעוט קטן של עסקים שנוצרו כתוצאה מסביבה שמעודדת לקיחת סיכונים (הכנסה בסיסית מובטחת) יצליחו בקנה מידה גדול כדי להפוך את היוזמה למשתלמת לכלל האזרחים.
2. כיום לחלק גדול מהעובדים אין שום ערך כלכלי. הם עדיין עובדים כי הם מאורגנים בוועד כוחני שמסוגל לבטל כל ניסיון ליצור תחרות או לקצץ את תפקידם הלא יעיל במילא. בדרך כלל הטיעון של אותם וועדים כנגד כל ניסיון להנחיל רפורמה הוא חשש מפני "אלפי" מפוטרים שיזרקו לכלבים. בהרבה מקרים המדינה והציבור "קונים" את הלוקש הזה. וכך הציבור נתקע אם עשרות אלפי עובדים ציבוריים בעלי שכר גבוה שאין להם שום ערך כלכלי או חברתי שאותם צריך לממן מכספי המיסים.
ברגע שתופעל הכנסה בסיסית, תוקף הטיעון של הוועדים יחלש. במקרה של רפורמה או של קיצוץ במשרדי הממשלה אף עובד לא "יזרק" לכלבים. הוא "יזרק" להכנסה הבסיסית המובטחת לו. ניתן לצפות שהוועדים ימשיכו להילחם. הרי ברור שעדיף לא לעבוד ולקבל 15,000 שח על פני לא לעבוד ולקבל 5,000 שח. אך למרות זאת ניתן לצפות שהוועדים יקבלו פחות לגיטמיציה מהציבור ואפשר לקוות שגם מנבחרי הציבור וכך יהיה קל יותר להעביר רפורמות שאמורות לקצץ עשרות אלפי עובדים לא נחוצים במגזר הציבורי והסמי ציבורי.
כך שיתכן שהרווח שהציבור ירוויח מתוך כך שהוא לא יצטרך לממן עובדים ציבוריים יקרים ולא נחוצים יהיה גדול יותר מההפסד שיגרם עקב הכנסה בסיסית מובטחת לכל.
אני החלטתי שאני בעד הכנסה חודשית קבועה וגם אפשר ללכת עם זה צעד אחד נוסף – משגל שבועי חינם לאזרח מעל גיל 18.
כל מה שצריך זה אנשים עמידים שמוכנים לשלם יותר מסים
וכמו כן את הבנות שלכם – תלמדו לחלוק!
אני חייב להתנצל על צורת ההתבטאות המגיעלה אבל נשבר לי מהטימטום.
מישהו מוכן לעבוד ללא תמורה?
התשובה היא – כן!
הבעיה – מעט מאוד אנשים כאלה.
לא מספיק בשביל לממן את כל הפארזיטים על הפלנטה.
וגם אם ממש נרצה – זה לא יהיה מספיק, כי הרוב רוצים להרוויח יותר ולשלם פחות מסים, לך תבין אותם…
או כמו שאמרו במקום שכבר ניסו את השטות הזאת (בריה"מ):
We pretend to work, and they pretend to pay us
אני בטוח שזה גם מוריד פשיעה ועדיין אני נגד.
מה שצריך זה לחזק את האזרח ולהפוך אותו לעצמאי(שהכסף לא יהיה מחוב),
ולא להקל עליו.
גם בריכה של פיפי היא חמימה ונעימה אבל הריח מזכיר לך את האמת.
הודו, אותה מדינה שלא מזמן הוציאה מחוץ לחוק 85% מהמטבע המזומן שלה. מהלך שפגע קשות במי שלא מחזיק חשבון בנק (העניים)
הודו, אותה מדינה שמקדמת cashless society כדי לאפשר מיסוי מוחלט של העניים שמשתמשים במזומן
פתאום אכפת להם מהחלשים והעניים – הצחקתם את בודהה
זה מהלך להפוך את הנתינים לתלוי מדינה וענים יותר
דא שימו לב לstrawman fallacy
טענת המתנגדים: אי אפשר לממן וזה יגרור תלות בממשלה. לא אפשרי בטווח הארוך
תשובת התומכים: ניסינו את זה על מספר שולי של אנשים (לא רלוונטי) , וזה עבד בטווח הקצר (לא רלוונטי).הם לא קנו אלכוהול בכסף (לא רלוונטי), הבריאות שלהם השתפרה (לא ברור מה זה אומר וגם לא רלוונטי) , הגדלת נוכחות בביס וכו. כל זה אולי נחמד אבל לא מתייחס לטיעון שלא ניתן לממן את זה
אם פרופסור ברנב ברדהאן סיפק מספרים ומידע מעבר לניפנוף ידיים, אשמח לראות את הנתונים: כרגע זה argument from authority fallacy . כלומר, תאמינו לי, כי אני פרופסור
כדי שיהיה אפשרי לתת הכנסה בסיסית להרבה אנשים צריך להבין ששיטת המיסים לא יעילה לבטל אותה ולשנות את מערכת כלכלית מהשורש – במקום לקחת מיסים לעודד את אנשים להשקעות לטווח ארוך כי השקעה לטווח ארוך גם לא משפיעות על אינפלציה וגם מפתחת את כלכלה ומגדילה תמ"ג ,וכשרוב הכסף יועבר להשקעות לטווח ארוך יהיה אפשרי להנפיק כסף "יש מאין" ולחלק לאנשים בתור הכנסה בסיסזית וזה לא יגרום לאינפלציה
אם בהודו עסקינן אז תראו מה אומר "האבן עזרא" בלשן ופילוסוף מלפני 900 שנה.
ואם בארץ הודו, "אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר".
האבן עזרא היה בהודו והכיר טוב טוב את התרבות ההודית בזמנו.
הוא מתייחס להודו בדרך אגב שהוא רוצה להסביר שתורת ישראל נינתה להם על פי המצב התרבותי שלהם ולא כי דווקא כל חברה ותרבות וכל אדם חייב את הציוויים האלה. והוא נותן דוגמאות: "ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים", כי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. "ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר".
הווה אומר שתרבות ההודית לא צריכה בכלל (בזמנו כמובן) מערכת משפט ודינים, כי הם פשוט לא כאלה.
השאלה היא כמובן למה ? למה הם לא ואנחנו כן ? ויותר נכון לשאול מה קרה שמודרנה התרבות ההודית צריכה ועוד אייך את כל המערכות המערביות.
התשובה היא כמובן "אימוץ החוקה המערבית הבריטית". כלומר הבריטים ככובשים כפו עליהם לקבל את החוקה שלהם שזה אומר קניין בלי מעצורים וקידוש אליל הכסף ועוד ועוד.
הווה אומר, כל תרבות שמקדשת את הקניין על גבי אחיהם שאין להם, וככה כלפי אליל הכסף שכל כסף שיש לך זה על חשבון שלאחר אין. אז לא פלא שכל התרבות יורדת פלאים, שאנו צריכים באמת משפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר.