"בקצת זמן שיש לי פה אני אנסה לשכנע אתכם שעליות מחירי הדיור הן חלק מובנה בתוך המערכת הכלכלית שקיימת בכל העולם. הן הכרחיות על מנת שאותה מערכת תוכל להמשיך להתקיים. מדובר במערכת כלכלית שמבוססת על ניפוח חובות ועל הגדלה עקבית של הצריכה במשק בכל שנה. ללא ניפוח מחירי הנדלן, המערכת הזו לא היתה יכולה להתקיים. מיד אסביר למה.
כשאני מדבר על כלכלה מבוססת צריכה שהולכת וגדלה – למה בדיוק הכוונה? זה אומר שאם תפסיקו מחר, תפסיקו כלכם לצרוך – הכלכלה שלנו תתמוטט תוך זמן קצר. אתם יודעים מה- בואו ניקח תרחיש קצת יותר ראלי – שבו כולנו מתחילים החל ממחר בבוקר לצרוך בדיוק מה שאנחנו צריכים – לא פחות ולא יותר. ממחר לא הולכים לקניונים לקנות עוד שטויות שאנחנו לא צריכים רק בשביל לגרום לעצמנו ריגוש שימשך שעה עד העונג הבא. במצב כזה הכלכלה שלנו תגלוש למיתון ומשבר עמוק בתוך כמה חודשים בודדים.
עכשיו אתם שואלים בטח 'איך אתה יכול להגיד את זה בכזה בטחון'? על מה אתה מסתמך? אז אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לניסוי הגדול בעולם שנערך בנושא לפני שנה וחצי. הוא התרחש פה בארץ. זוכרים את 'צוק איתן'? זוכרים שאף אחד לא רצה להוציא את האף מהבית באותה תקופה אלא רק אם הוא באמת היה חייב? יצאנו לצרוך רק כשהיינו חייבים וקנינו רק מה שצריך, הקניונים היו ריקים, מקומות הבילוי היו נטושים. ומה היתה התוצאה? מאות עסקים הודיעו שהם על סף פשיטת רגל. הצמיחה של 3% שהיתה ברבעון הקודם למבצע , צנחה פתאם לכמעט 0%. וזה רק בגלל פחות משלושה שבועות שצרכנו מה שצריך!! רבעון לאחר מכן, כשהמערכה נגמרה וכשחזרנו לצרוך כמו מטורפים, הצמיחה זינקה שוב ל- 7%.
עכשיו נשאלת השאלה – איך גורמים לנו להתנהל ככה כמו עדר שמובל לצרוך כאילו אין מחר? מי זה אותו גורם שמנווט אותנו לעשות את זה – הרי שר האוצר לא מופיע בטלויזיה ואומר "צאו לצרוך" ואנחנו צורכים. אז פה יש שלוש דרכים שבעזרתם מניעים אותנו לצרוך:
דרך אחת זה על ידי צבאות של משרדי יחסי ציבור שנשכרו על ידי התאגידים הגדולים. אותם משרדים פשוט דואגים שמי שלא יישר קו עם תרבות הצריכה המטורפת הזו – פשוט ישלם מחיר חברתי כבד.
פה אני רוצה לשלוח אתכם למסכי הטלויזיה ואתרי החדשות, שמראים לנו תורי ענק של אזרחים מול חנויות של תאגידים שהוציאו סמארטפון חדש. מדובר בצרכנים שרוצים להיות הראשונים שרוכשים את אותו הסמארטפון שהוסיפו לו עוד איזה חצי פיקסל נוסף על המסך. ושלא תבינו אותי לא נכון – חצי פיקסל למסך זו תכונה מאד חשובה לטלפון, במיוחד, היה מי שאמר, אם אתם נץ.
אבל העצוב בכל הנושא הזה שהבן שלי, שהוא היום הוא בכיתה א –אם הוא לא יבוא בעוד כמה שנים עם סמארטפון שכולל את אותו חצי פיקסל לכיתה, הוא ינודה חברתית- הוא יחשב "מסכן" . אני אעמוד אז בפני דילמה של או להכנע לתרבות הצריכה או לגרום לבן שלי לשלם מחיר חברתי לא פשוט- וזו בדיוק הדילמה שהם רוצים שנעבור!
דרך שניה מבוצעת על ידי בנק ישראל שמוריד את הריבית וגורם לחסכונות שלנו להישחק בבנק.זה גורם לנו להוציא את החסכונות ולצרוך איתם או להשקיע אותם. ואגב, גם השקעה היא לפעמים סוג של צריכה אם מסתכלים למשל על השקעה בנדלן.
ודרך שלישית – לכמה אנשים פה התקלקל משהו בטלפון שלו בשנתיים האחרונות – בטריה שהפסיקה לעבוד כמו שצריך? מערכת הפעלה? אפליקציות שנדפקו? לכמה? לכולם. אתם באים להגיד לי שבטכנולוגיה היום זו בעיה באמת ליצר סוללה שתחזיק מעמד 10 שנים? 15 שנים בלי שתתקלקל? אני מזמין אתכם לקרא דיון של בית המשפט בגרמניה בעשור הקודם, ששם מוכיחים כיצד אפל משביתה במכוון בטריות כדי שנקנה מכשירים חדשים שלה. וזה לא קורה רק בסמארטפונים, זה קיים כמעט כל מוצר שאתם יכולים לחשוב עליו. זה נקרא "השבתה מתוכננת". תעשו על זה גוגל – זה נושא מרתק.
אבל כל הדרכים שהראתי לכם עכשיו הן לא שוות כלום אם אדם לא ירגיש מספיק עשיר. אם אזרח יודע שבעוד שבוע או שבועיים הולכים לסגור לו את חשבון הבנק – לא תעזור שום מניפולציה שנעשה עליו – הוא יצרוך רק מה שהוא צריך.
אז איך בכל זאת קורה הפלא הזה בארץ, שבו על פי דוח טאוב 80% לא סוגרים את החודש, אבל צורכים כמו מטורפים? איך זה יכול להיות?
פה נכנס נושא ניפוח בועת הנדלן. מחקר של בנק ישראל מראה ש70% מהאוכלוסיה בישראל מחזיקה דירה, ועל כל עליה במחירי הדיור חלה עליה מקבילה בצריכה של האזרחים. זה בגלל שהם מרגישים עשירים – פתאם יש להם נכס ששווה המון כסף-לכאורה. היום להזכירכם הצמיחה בישראל אפסית – כלומר על פי המחקר של בנק ישראל, הסיבה שאנחנו לא גולשים למיתון או משבר עמוק היא בגלל שאנשים בטוחים שיש להם הרבה כסף בדירות שלהם – כסף שלא באמת קיים. כסף שנמצא בתוך בועת חובות מטורפת שביום שהיא תתפוצץ הוא יעלם כלא היה. כשאותם אזרחים יגלו שהכסף שהם חושבים שיש להם לא באמת קיים- זה יהיה כבר מאוחר מידי מבחינתם. אבל לא רק מבחינתם אלא מבחינת כולנו.
עכשיו תראו לי שר אוצר אחד שיסכים להוריד את מחירי הדירות ולהתמודד עם כל התסמינים של משבר כלכלי כזה – אם זה אבטלה, הגדלת מיסים , הורדת דרוג אשראי וכותרות לא מחמיאות בעיתון? – לא כחלון, לא לפיד, לא שטייניץ, לא אמא תרזה ולא מישל פלטיני כשרי אוצר יעזו לעשות כזה דבר. זה מבחינתם שקול להתאבדות פוליטית.
וזאת לא בעיה רק של מדינת ישראל – המערכת הזו היא מערכת כלל עולמית. איפה שלא תשימו את האצבע היום על הגלובוס ותתקלו במדינות עם מחירי דירות שצונחים ,תפגשו שם גם משבר כלכלי –תבדקו אותי. אפשר לקחת כדוגמא מהשנים האחרונות למשל את ארה"ב, ספרד, איטליה, יפן ואירלנד.
עד שלא נשנה את כללי המשחק מהיסוד. עד שהכלכלה לא תשרת את האזרח במקום להיות פונקציה של רווחים, גדילה בצריכה וניפוח החובות, לא יעזרו לנו 100 מגשי כסף, לא יעזור לנו אף שר אוצר, אף דיור למשתכן, למזדקן והמסכן.
הפתרונות קיימים משינוי מוניטרי, כך שבנקים לא יוכלו ליצר כסף מחוב ובכך יעודדו צריכה על בסיס כלום, ועד שינוי בסיס המערכת הכלכלית ועקרונותיה. חייבים לשים את זה בראש סדר היום הציבורי, אחרת נמשיך לראות את המחירים עולים ללא סוף ויורדים רק בתקופות משבר.