חברת נובל אנרג'י עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד האנרגיה, ארגון "שומרי הבית" ושלומית ולנסי, אחת הפעילות במאבק נגד הצבת אסדת הגז. בעתירה טוענת נובל כי המשרד מתכוון להעביר ל"שומרי הבית" ולציבור את סקר הסיכונים שעשתה חברה חיצונית לחברת נובל אנרג'י לקראת הקמת האסדה מול חוף דור. הסקר כולל בין השאר, מידע על הסיכונים הבריאותיים שיכולים להיגרם מקונדנסט שיופק באסדת הגז האמורה להיבנות כעשרה קילומטרים מחוף דור.
הקונדנסט הוא תוצר לוואי המתקבל בעת זיקוק גז טבעי, ומשרד הבריאות מתייחס אליו כאל חומר מסוכן המחייב את המחזיקים בו להחזיק בהיתר רעלים. הוא מכיל חומרים מסרטנים, דליק ונפיץ. לטענת ארגון "שומרי הבית", כמויות הקונדנסט שצפויות להיות מיוצרות על אסדת לוויתן יהוו סיכון לתושבים באזור.
בחודש ינואר השנה פנו התושבים בבקשת חופש מידע למשרד האנרגיה, כדי לקבל לידם את סקר הסיכונים שעשתה חברה חיצונית לחברת נובל אנרג'י לקראת הקמת האסדה מול חוף דור. לדעת נובל אנרג'י סקר הסיכונים האמור כולל סודות מסחריים, וגילוי הסקר עלול להוביל לפגיעה באינטרסים הכלכליים של החברה ולגרום לה לנזקים, תוך חשיפת סודות בפני מתחריהם. הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה שקלו את העמדה האמורה של החברה, והם סבורים שלמרות התנגדות נובל, הציבור זכאי לקבל את המידע.
במשרד האנרגיה הסבירו את הסיבות לעמדתם ולהעברת הנתונים: "שקיפות היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. בלי מידע אמין ובלי שקיפות אין אפשרות להליך דמוקרטי תקין, אין דמוקרטיה". סקר הסיכונים יאפשר לציבור לקבוע עמדה מושכלת בנושאים שהם חיוניים לציבור והציבור יפגע האם המידע האמור לא יהייה בידי הציבור. המבחן הוא בנחיצות של המידע לאזרחים מול סודיות מסחרית. במקרה של האסדה, סקר הסיכונים הינו מידע חיוני לאזרחים וצריך להיות גלוי לאזרחים, וצורך זה גובר על דרישת נובל לסודיות.
במדינה מתוקנת זו היתה תשובת משרד האנרגיה אבל לא במדינה שמכורה לגז אשר נשלטת ע"י תאגידי הגז ופועלת למענם. במדינה כמו בישראל משרד האנרגיה מסביר: "המידע האמור כולל לדעת החברה סודות מסחריים, וגילוי המידע עלול להוביל לפגיעה באינטרסים הכלכליים של החברה ולגרום לה לנזקים, תוך חשיפת סודות בפני מתחריהם. הגורמים המקצועיים במשרדנו שקלו את העמדה האמורה של החברה, והם סבורים גם כן שמהטעמים האמורים אין מקום למסור מידע נוסף".
אין בהסבר של משרד האנרגיה דבר וחצי דבר על האינטרס הציבורי. הכל מתנהל לפי דעת התאגיד וכפוף לאינטרסים הכלכליים של התאגיד. כשזה המצב לא נותר אלא לאזרחים לעתור נגד המשרד שאמור להגן עליהם. בשבוע שעבר הוגשה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים, באמצעות עוה"ד איל עופר, עתירת חופש המידע. עיקרה, בקשת חופש מידע שהוגשה בינואר השנה, לאחר שרשות רישוי הגז בחיפה אישרה את צנרת הקונדנסט הימית. הבקשה התייחסה לסקר הסיכונים לצנרת הקונדנסט, שבוצע ע"י חברת נובל אנרג'י. הבקשה סורבה בטענה שמדובר בסוד מסחרי של חברת נובל אנרג'י.
הכותב הוא חוקר במכון חזן
אם ישנה אנוכיות, אז החרות איננה.
אנשים מבלבלים בין חרות לאנוכיות. מזהים חרות עם אנוכיות ומתכוונים לרדיפת בצע.
אריק היקר
שאני יבין אותך יותר טוב.
אתה כקפיטל צריך את המשטר ? כן או לא ?
לפי מה שאני הבנתי ממך, אתה כן רוצה משטר ושהמשטר ישרת אותך מה שיותר (מול סוציאליסט שלדעתך טוען שהפרט צריך לשרת את המשטר הדמיוני). הווה אומר אתה כן רוצה משטר.
אז הנה יבוא העצלן או העני ויטען: אני גם רוצה שהמשטר ישרת אותי.
שניהם רוצים חירות, ואחד מהם רוצה חירות טוטלית שזה אומר בלי לעבוד ובלי כלום.
הוא לא צריך להיות סוציאליסט או קומוניסט בשביל זה, הוא רוצה פשוט חירות.
בוודאי שחירות אמיתית = חירות מעבדות שזה אומר: 1, חירות מהמלכויות 2, חירות ממחלות (מהטבע ומאסונות טבע) 3, חירות מהמוות.
במצב חירותית כזה אם אתה רוצה להמציא את הקניין (לא מדובר בקיבוץ וחברה, מדובר על חירות פרטית טוטלית כמו כל האורגניזמים בטבע) ושהזולת יקבל על עצמו את הצוו המוסרי של לא תגנוב ולא תרצח (הרי שניהם מומצאים בעקבות המצאת הקניין), אתה רציונלית ומציאותית צריך לכל אדם בעולם כולל צאצאיו שעוד לא נולדו, יקבלו קניין פרטי.
אתה בעצמך אומר שאין חירות בלי קניין פרטי (אתה לכאורה טוען את זה במסגרת החברה\המשטר) אתה אומר שכל שיטה\מסגרת חברתית בלי קניין "לא עבד".
אז א' אם זה אידאל כפי שאתה אומר, אז זה לא צריך לעבוד. אגב בעלי החיים הנוודים פועלים ככה וזה כן עובד להם. ב' הקפיטליזם גם לא עובד הרי המשברים הכלכליים\החברתיים בשיטה הם חלק של השיטה. בזה יודה לך כל כלכלן מתחיל (לא חסיד שוטה של השיטה, חסיד שוטה בדרך כלל לא מבין בכלכלה). ג' הקפיטל שולל את הקניין מראש מכל נולד כפי טענת מילטון פרידמן שצריך גם לשלול את הירושה ככה כל הנולדים אפי' ילדי עשירים יהיו שוויוניים.
כלומר הנאו ליברל בהחלט חושב צריך שוויון בשלילת הקניין מכל בן אנוש בכדי שהם יהיו חלק בחלוקת העבודה.
מילטון פרידמן בהחלט דורש שהמשטר יכפה חינוך חובה עם ליבה. אפי' חושב שהמשטר חייב לשלם לנתיניו הכשרה מקצועית לשליש ולרביע.
לאור כל זה, נשאר רק השאלה מה עושים עם חלוקת הצמיחה המשותפת שלנו בחלוקת העבודה הכפייתית.
הסוציאליסט יטען שצריך לחלק בשווה, והקפיטל יטען שלא.
זה כל הוויכוח המציאותית כאן.
וכל בר דעת רציונלית ומוסרית יטען שהסוציאליסט צודק.
אם זה כן עבד או לא עבד, זה לא הדיון כאן, הדיון כאן היא חירות הפרט בתוך המסגרת החברתית. הסוציאליסט לפחות מקבל משהו ולכן יש לו חירות כלשהי. האזרח הקפיטליסט יכול לעבוד 24\7 ולהפסיד הכל כי יש ברירה טבעית.
"לגבי עניות ועשירות"
שוב, הדיון היא לא כמה כל אחד עובד. מה עוד שאתה יודע שהעני תמיד עובד כפול מהעשיר.
הרי בלי עניים אין עבודה וחלקת העבודה (את זה מבין מילטון פרידמן טוב מאוד, אתה בוודאי מכיר את הנוסחה המתמטית שלו שהישראלים קוראים לזה "מקל וגזר").
העני הוא זה שנולד בלי הטבע ובזה לפי מילטון פרידמן כולם צריכים להיות שווים בכדי שתתקיים חלוקת העבודה ואמצעי חליפין ושוק.
הנאו ליברל לא חושב שהאדם צריך להיות בן חורין, הנאו ליברל טוען שצריך לאפשר לאדם לזכות בחירות. עם התנאים ההתחלתיים שאמרתי לעיל. שזה אומר שהאדם שהוא נולד אין לו כלום.
כאן במסגרת הזו, העני הוא עני בגלל כולם והעשיר הוא עשיר בגלל כולם.
אתה מבין ? יש משחק שכזה שחוקיה היא כדלהלן: 1, נשלל מכל אדם את חירותו מראש בכדי שהוא יהיה חלק בחלוקת העבודה. שזה אומר אין קניין לאף אחד. 2, נכפה עליו חינוך חובה והכשרה מקצועית על חשבון החברה כולה = המשטר משלם את זה.
ואז הנאו ליברל דורש חירות לזכות לחירות שזה אומר לזכות בקניין.
לכן אמרתי לך שזה חירות דמיונית. כי א' רוב האזרחים עניים טוטליים בלי שום עזרה (בניגוד בשיטה הסוציאליסטית), והעשירים הם המעט (בניגוד לחברה סוציאליסטית צומחת ששם רוב רובו של הנתינים הם עשירים כמו דנמרק ועוד). ב' המשטר הקפיטליסטי חייב לשלול ממך את ההורות בכדי לכפות עליהם את הליבה ולכן אפי' המשפחה לא שלך ובשביל מי אתה צריך קניין אם לא למשפחה. ג' הקניין מוגדר על ידי המשטר. כלומר הם לא חוקי יסוד שקודמים לסמכות החברה\המשטר (אפי' לנשום אין לנו זכות מוקנה). מה עוד שתמיד אתה יכול להפסיד את הקניין בשוק. נגיד שיש תרופה לסרטן והיא יקרה מאוד, אז אתה מוכר את הקניין בשביל התרופה.
ולכן אני מסביר לך ולכל הגולשים. חירות אמיתית היא שכל נולד נולד עם קניין. וחלוקת העבודה הוא חלק מהשוק כלומר אם הוא רוצה להיות חלק אז הוא במשחק ואם לא,אז לא.
ואז אפשר לטעון שהעני הוא עני בזכות עצמו והעשיר הוא עשיר בזכות עצמו.
אפי במצב חירותי כזה שהעני הוא עני בזכות עצמו, אתה לא רוצה שהוא יגנוב ממך ושימות בשקט מרעב. כאן בא המצווה של צדקה ומתנות עניים. ומכאן תבין למה קודם תתן צדקה לשכן העני ולא לעני רחוק ממך. אם כי תמיד צריך לדאוג לכולם אפי' לרחוקים כי הכובשים באים גם מרחוק. מכאן המושג שבני אנוש "ערבים זה לזה".
כל שיטה אחרת, דורש ממך להיות לוחם (לשמור על הקניין מעניים וממזרים = הכובשים). וכהורה קל לנו לגייס את צאצאינו הילדים\הרווקים בשביל הלחימה. ואז נשאלת השאלה בשביל מה כל עמלינו, אם עמלינו שהם בעיקר הצאצאים שלנו, מוקרבים למולך ?!
זה כל תורת היהודי על רגל אחת.
הניסוי החברתי הכי מוצלח זה "היהודי"
היהודי הוא תמיד בן חורין (כי יש לו חוקה אישית ככה שהוא לא צריך משטר וגננת), ותמיד נודד לחברות ומשטרים שנותנים חירות כלכלית וקניינית.
ומהי התוצאה ?! מעל 80% הפסד !! כלומר כל כמה דורות היהודי מאבד 80% מצאצאיו, או להתבוללות או לרציחות והשמדות וכו'
המצב הזה קורה מאז שמואל הנביא שהיהודי דרש מלכות\משטר ככל העמים.
הם דיי מהר הפסידו את המשטר\המלכות ושרדו בגלותדווקא בגלל החוקה האישית הבת חורין. אבל שיחקו תמיד את המשחק הקפיטליסטית בכל חברה וחברה בכל אומה ואומה. והנה יש לך ניסוי חברתי שנמשך אלפי שנים והנה התוצאות שכל עמלם יורד לטמיון רח"ל.
הרי הטמטום הזה להוליד שזה כל עמלינו ולהפסיד את הצאצאים ?! זה הטימטום של היהודי.
מה שהורג אותי במיוחד, היא שהיהודי יודע את זה. יש לו תורה\חוקה ברורה שאין תורה ברורה יותר מיזה.
אם עד הציונות לפחות הוא טען שאין לו ברירה כי הוא בגלות, הנה הוא כבר המציא את הציונות, אז מה עכשיו ?
אגב, מכאן תבין למה רוב היהודים לא בארץ (אפי' בתחילת הציונות), כי אם כבר חירות כלכלית וקניינית, אז עדיף בגלות שהוא לא צריך להקריב את צאצאיו למולך. ואין הבדל בזה אם היהודי הוא דתי חרדי או חילוני, כל היהודים הם מספיק חכמים בעניין הזה.
הם לא מספיק חכמים לחשוב יותר משלוש דורות. וזה מה שמוזר כי כל תורתו מלמדת אותו בדיוק את זה = לחשוב יותר משלוש דורות.
מקסמן,
אריק מניח מדינה ללא משטר וממשל, מדינה ללא מדינה. כתוב בתגובות קודמות שלו.
ללא שוטרים, ללא שופטים ובתי משפט, ללא חוקים וללא מוסדות ממשל.
כיצד אתה משיב בהנחה הזאת?
משתמש היקר
אמרתה "מדינה" אמרתה משטר שוטר עם רובה.
אמרתה חברה אנושית בלי חוקים, אמרתה אין קניין ואין לא תגנוב ואין לא תרצח.
האם זה אפשרי במציאות ? בעלי החיים הנוודים הלא טורפים נוהגים ככה בכל ימי ההיסטוריה שלהם.
האדם אבל רוצה כן חברה, דבר ראשון הוא חייב את הגרעין החברתי הראשונית שזה הבת זוג. כלומר בהנחה שהדם רוצה לשרוד אישית לדורי דורות הוא חייב בת זוג שתהיה נאמנת לו (אחרת מנין לו שהילד שלו ?) בכדי לקיים את הזוגיות הוא חייב חוקים = חוקי המשפחה שאחת מהם הקריטית ביותר היא הנאמנות כנ"ל. אחרת בשביל מה כלא של חוקי המשפחה לכל החיים ?
כלומר כבר עכשיו האדם (בן ובת) מוותרים על חירותם (לדפוק מה שזז – סליחה על הגסות) למטרה נעלה של ליצור חיים + שרידותם האישית.
בשביל זה הזוג נפרד מהג'ונגל ורוצה חקלאות חינוך והתפתחות תבונת האדם במוסר וערכים ובמדעים כמו מדעי הרפואה וכו' וכו'
הרי הזוג לא רוצה שרידות שהם שכפול = בשר חמורים כפי הגדרת הנביא, הוא רוצה שכל דור יהיה יותר נבון נאור מוסרי ערכי = אבולוציה = התפתחות.
בשביל כל זה הוא צריך "קניין"
כל המשפחות הקיימות בסביבה אותו דבר, והנה יש לכל אחד קניין פרטי.
בכדי לקיים את חוקי המשפחה והחינוך והמצאת הקניין שבעקבותיו הומצאה הלא תגנוב והלא תרצח וכו' והירושה. כל זה מחייב כל בן אנוש לקבל על עצמו חוקה אישית תבונית. כלומר חוקי המשפחה למשל דורש שהבעל מפרנס את האישה ואת ילדיה שהם שלו, הבעל חייב לקיים את זה מעצמו בלי משטר ושוטר ושופט. זה מה שנקרא חוקה אישית בלי משטר ומדינה.
אותו דבר אישה חייבת להיות נאמנת לבעלה (לא להוליד לו בשקר את ילדי השכן), הוא צריכה להיות נאמנה מתוך עצמה ולא בגלל שיש שוטר ומדינה ושופט.
והנה אנו עומדים כבר במצב שיש לנו לעומק תורה שלימה שהם חוקי המשפחה וחוקי הקניין וחוקי הירושה שבעקבותיו הצווים של לא תגנוב ולא תרצח וכמעט רוב הערכים והמוסר האנושי. למשל למי שייכת משאבי הארץ אחרי המצאת הקניין ?
צריך להגדיר מראש מה עושים עם משאבי הארץ כמו מים נפט וגז ועצים וכו' וכו'
ולכן באמת לפני חלוקת הארץ על ידי יהושע הוא מציב עשרה תנאים. (אני הביא חלק מהם)
תנאי חמישית: מעיין היוצא מנחלה פרטית, כל בני העיר מסתפקין ממנו. כלומר אפי' משאב המים נפל בחלקו הפרטית, בכל זאת כל בני העיר יכולים לשאוב ממנו מים בלי תשלום כמובן. (אם בעל הנחלה חפר את המעיין בחצר הפרטי שלו אז הציבור צריך לשלם לו על הוצאות החפירה כמובן אם הם רוצים לשאוב מים)
תנאי שישית: כל בני השבטים יכולים לדוג דגים בכנרת אפי' שהכנרת תיפול כנחלה פרטית לאחד מהשבטים. כלומר אם שבט נפתלי זכו בגורל בכנרת, לכאורה המשאב הזה (עם הדגים כמובן) שייכת לשבט נפתלי, אז התנאי הראשוני היית שלא ולא, כל אדם מכל שבט בישראל יכול לבוא לדוג לעצמו דגים בכנרת.
תנאי רביעי: ואם יש לך גפן נדיר בחצר או עץ זית נדיר בחצר ואתה חושב שיש לך מונופול על הגפן הנדיר או על הזית הנדיר ?! אז טעות בידך, מותר לכל יהודי לקחת מהעץ שלך ולנטוע בחצרו
תנאי שביעי: אתה באמצע הדרך ואתה צריך שירותים ? בוטל הקניין ומותר לך להיכנס לכל בית אם אין שירותים ציבוריים. מכאן למשל החובה על החברה להקים שירותים ציבוריים. (זה לא חובה מבחינת שיש שוטר, זה חובה רציונלית תבונית אם אתה לא רוצה שפתאום יכנס מישהו לבית שלך לעשות את צרכיו)
זה דוגמא אייך בני אנוש לפני אלפי שנים הגדירו לעצמם את המצאת הקניין.
לא דיברנו על מה קורה שלאדם לא צמח בשדה שלו השנה כי לא היה גשמים או היה מגיפה בחקלאות שלו. אז יש לו זכות לרדת לשדות השכנים ולקח מתנות עניים.
זה דוגמא אייך אפשר לקיים חברה בלי מדינה משטר גננת.
הפלוס של חברה כזו, היא שכל בני החברה מלומדים תבוניים ומוסריים באופן טבעי ביותר.
בכל חברה משטרית בניה הם בדרך כלל רובוטים. המדיה והשוטר והשופט הם אומרים לו מה ואייך ומתי. (כל אחד לחוד לא מרגיש כרובוט, הוא מרגיש שכל השאר חוץ ממנו צריכים שוטר משטר רובה ושופט וגננת)
למשל לשפינוזה נטרף דעתו מהיהודי, ואמר שליהודי יש "מדינת ניידת"
כלומר הוא לא יכול היה להבין אייך בני אנוש יכולים להתקיים בלי מדינה\שוטר\שופט\רובה\חרב. הוא לא הבין את הפטנט היהודי שנקרא "חוקה אישית" = תורה תבונית טבעית = סוג של אמנה חברתית.
בכל אופן זאת הסיבה שהיהודי דורש את ארץ ישראל.
היהודי דורש את ארץ ישראל כי זה ירושתו הפרטית מהמצאת הקניין התבוני והקביל הראשון בהיסטוריה.
בלי היסוד הנ"ל אין ליהודי מה לחפש דווקא בארץ ישראל. להפך ארץ ישראל דורש ממנו עכשיו לחיות על חרב שזה קללה כמובן. כי האדם ממציא את הערכים ואת המוסר בכדי לא לחיות על חרב. מה עוד החיים על חרב אין לו מטרה הרי כל המטרה של הקניין הם השרידות האישית הפרטית לדורי דורות ואם שמירה על הקניין דורש את הרווקים ואת הרווקות שלנו ?! אז בשביל מה קניין בכלל ?
לסיום:
אפשר ארגון חברתי בלי מדינה (מדינה = ריבון שאין לך אפי' זכות מוקנה לנשום בלעדיו – השופט ברק), והיהודי הוא ההוכחה החיה לכך.
מה שאריק היקר לא מבין היא, שהמצאת הקניין דורש הסכמה משותפת בין בני אנוש (הרי אין קניין בלי שהזולת מכיר בך ומקבל על עצמו את הצוו של לא תגנוב) והסכמה בין בני אנוש לכל הנולדים בהמשך = חוקי הירושה. כלומר בלי חוקי הירושה אי אפשר להמציא את הקניין.
אריק לכאורה לא מוותר על מדינה, הוא רק טוען ובצדק שהמדינה היא אמצעי לפרט ולא ההפך. והוא צודק. כי אין להקדיש את הדמיון מול הפרט\האדם. כלומר אתה לא מקריב אדם למען משהו דמיוני שנקרא מדינה.
מה שאריק לא מבין שכמו שהוא רוצה שהמדינה תשרת אותו ותכיר בקנייניו שזכה בשוק החברתית. ככה העני שהברירה הטבעית התאכזר כלפיו והפסיד הכל בשוק, גם רוצה שהמדינה תשרת אותו. אז למה אריק היקר חושב שטיעון העני פחות טוב מהטיעון שלו ? אם חירות אי אפשר בלי קניין ככה חירות אי אפשר שתהיה עני. ואם המדינה חייבת לדאוג לחירותו אז הנה המדינה חייבת לפרנס את העני או את הנכה ואת הזקן.
יש שאלה בזמן האחרון האם אפשר לקיים חברה יהודית עם מדינה על פי היהדות.
התשובה היא שלא, כי יהודי הוא בן חורין ואין לו ריבון מעליו.
מה שכן אפשר זה להמציא חוקי יסוד שהם קודמים לסמכות המדינה.
כלומר קניין למשל זה חוק יסוד ששום כוח בעולם לא יכול לשלול מהאדם. תרגם את זה לעברית: "לכל אזרח חייב להיות דיור (כקניין פרטי) ומקור פרנסה" אחרת המדינה חייבת לפרנס אותו ולשלם לו שכירות.
למשל "לנשום" זה זכות מוקנה שאין לשופט ברק שליטה. זה נקרא חוקי יסוד שקודמים לסמכות החברה\מדינה\ריבון.
בחברה כזו או מדינה כזו, אפשר שוק חופשי באמת והעשיר עשיר מעצמו ועני עני מעצמו (זה אף פעם לא במאה אחוז כי יש עשירים במקרה = זכה בלוטו, ויש עניים במקרה = ברירה טבעית). בכל זאת כנ"ל החברה כולה חייבת לספק לעני הזה את צרכיו. (שוב, מזה חייבת ? לא חייבת כי יש אלוהים שמעניש, חייבת כי זה הרציונליות האלוהית. אם אתה רוצה חברה מתוקנת שתחזיק אלפי שנים ?! אז זה התנאים האבסולוטיים!! כל דרך אחרת, זה עבדות ולבסוף אבדון)
אני מקווה שהצלחתי להקיף את כל הנושא מכל צדדיו.
לאריק:
אין בעיה עם הקנין הפרטי אבל כן יש בעיה אם מישהו משתלט על משאב כללי ששייך לכולם (ובנוסף לכך הוא משאב מוגבל) ומחליט שזה קנינו הפרטי.
נקח אדם שיש לו שטח אדמה גדול נניח 1000 דונם. יש 3 אפשרויות לאדם לקבל שטח כזה:
1. שהוא התיישב במקום וקבע שהוא בעליו של השטח. אז מאיפה יש לו זכות לקבוע זאת? מה אם יתר האנשים שחיים בחבל ארץ זה? האם לכל אחד יש זכות להתנחל בכל מקום ולקבוע שזה השטח שלו?
2. הוא קנה את השטח. הוא יכול לקנות את השטח מאדם אחר או מהממשלה. מאיפה אותו אדם אחר קבל את השטח. או שקנה אותו מאדם אחר או שקנה אותו מהממשלה. אם נמשיך כך נגיע לזה שגם שטח זה או שאדם אחר השתלט עליו (כמו בסעיף 1) או שהממשלה החליטה שהשטח שייך לה והיא יכולה למכור אותו למי שהיא רוצה. במקרה זה נשאלת השאלה על סמך מה רשאית הממשלה (שזה בסך הכל 15-20 איש) להחליט עך שטח ששייך לכל האנשים.
3. הוא קבל את השטח בירושה. גם פה נגיע למצב שבהתחלה או שאדם מסויים השתלט על השטח או שהממשלה השתלטה עליו ומכרה למי שהיא רצתה. כמו סעיף 2.
מקסמן,
אתה כותב: "אריק לכאורה לא מוותר על מדינה"
הוא כותב במפורש שאין לו צורך במדינה ושאיננו רוצה בה (אלא אם טעיתי בהבנתו).
הוא רוצה בחברה רק כאוסף פרטים ללא חוקים וללא אכיפה של החוקים.
הוא איננו דורש דבר מהמדינה, כי מבחינתו היא איננה אמורה להתקיים.
לכן כשאתה כותב "שכמו שהוא רוצה שהמדינה תשרת אותו ותכיר בקנייניו שזכה בשוק החברתית…", אתה מאבד את משמעות דבריו.
אין אצלו "המדינה תשרת", "המדינה תכיר", הוא לא מכיר כלל בזכות המדינה להתקיים.
אם הבנתי נכון, טענתך היא שחברה ללא מדינה (להוציא היהודים) איננה יכולה להתקיים כי תמצא במלחמה תמידית על הקנין.
משתמש היקר
בוא ניתן לאריק היקר שיגיד האם הוא רוצה מדינה או לא.
אני הבנתי שהוא רוצה מדינה כאמצעי לפרט וחירותו, ותו לא. כל מה שהמדינה עושה יותר מיזה, זה מבחינתו לא המטרה שבני אנוש כבני חורין מתארגנים כחברה.
תראה משתמש יקר: יש הבדל גדול מה אריק היקר רוצה או מאמין, למה תורת הקפיטליזם או הנאו ליברליזם רוצים או מאמינים.
אריק טוען שאידאל (למשל חירות הקניין) קודם לפרקטיות של צמיחת החברה כולה. ולכן לא מעניין אותו האם הקפיטליזם מבטיחה עושר או לא מבטיחה עושר. הוא רוצה חירות וקניין.
בניגוד לאריק אדם סמית ומילטון פרידמן כן מדברים על התועלת הציבורית והפרקטיות. כלומר השכנוע של אדם סמית היא שכנוע תועלתית ולא שכנוע אידאליסטית.
אריק היקר טוען שהוא "ליברטריאן". וראה בויקי מה זה אומר. בכל אופן גם לליברטריאן הכי קיצוני יש מדינה ומערכת משפט ומשטרה. ככה שאני לא חושב שאריק היקר מוותר על מדינה.
תראה: תתמקד בתוכן ולא באיש ששמו אריק. תנסה להתווכח על התוכן ולא על האיש, שזה ממש לא רלוונטית.
לגבי שאלתך המופנה אלי:
טענתי שבני אנוש מתארגנים כחברה, כאמצעי לפרט ולמשפחתו, ולא ח"ו שהפרט ומשפחתו אמצעי לישות דמיונית שנקראת חברה\מדינה\לאום.
מה הם בעיקר רוצים מהחברה ? 1, קניין 2, שמירה על הקניין. 3, חלוקת העבודה 4, שוק חופשי. שכל אלה אמצעים בשביל לו = לשרוד אישית לדורי דורות.
יוצא מכאן שכל תוקף קיומו של החברה תלויה בתנאים האלה. ולא ?! תתפרק החברה כולה !! הווה אומר תהיה אנרכיה ואנדרלמוסיה חברתית.
עכשיו שיבוא אדם ויטען אני רוצה מדינה וחלוקת העבודה וכו' וכו' בכדי שתתאפשר לי להיות חזיר ?! זה אדם חזיר !! וסליחה ממין החזירים שאני מדמה אדם נבל כזה אליהם.
כי בתכלס האדם המודרני תלוי באוויר, הוא לא מסוגל אפי' לעשות לידה לאשתו. הוא לא יודע אייך ליצור אש, הוא לא יודע מנין החלב והלחם ואייך עושים את זה. הוא לא מבין שבלי חלוקת העבודה, הוא אפס מאופס. שזה אומר אם יש לו קצת שכל ישר הוא חייב הכרת הטוב לכל אדם בחברה כי בלעדיו אין חלוקת העבודה. אז אייך הוא רוצה להיות חזיר ? אייך הוא רוצה שאחיו ישלם לו משכורת שלימה בשביל לינה = שכירות. כלומר אייך אדם משקיע בנדל"ן ? הרי אדם שמשקיע בנדל"ן הוא אפס מאופס מבחינת דעתנות ועמקנות ובוודאי מבחינת מוסריות. הוא חזיר מארץ החזירים.
סיפרתי פעם כאן באתר את סיפור של אחי היקר.
אחי מושקע בנדל"ן מעל הראש.
תמיד הוא כעס עלי למה אני טוען שמשקיעי נדל"ן הם חזירים. עד שיצא לו לנחם משפחה (ששוכרת ממנו דירה) שבנם החייל נהרג במלחמה. הוא סיפר לי שהוא ישב שם בניחום אבלים והוא הרגיש עצמו כחזיר. הרי החייל הזה נהרג בשביל להגן על הקניין\ההון של אחי בזמן שלמשפחתו של החייל אין בכלל קניין בארץ הזאת. אתה מבין ? משפחת החייל משלמים משכורת שלימה לאחי בשביל הזכות לישון בכדור הארץ, ועוד הבן נהרג בשביל אחי היקר. לא רק משלמים משכורת שלימה לאחי, הם גם הקריבו את בנם בשביל הקניין של אחי. ובצדק אחי הרגיש את עצמו כחזיר.
אותו דבר לגבי יצירת הכסף על ידי הבנקים. יצירת הכסף הוא משאב חברתית, אז אייך קיבלו הבנקים את המשאב החברתי הכי יקר שיש לציבור ?
שמעתה פעם את הפירסומת של בנק טפחות ? הם הצדיקים עזרו למעל מיליון משפחות לקנות בית.
וואלה,,,, מי צריך את העזרה שלכם אם יצירת הכסף זה משאב חברתי כלומר זה שלי ושלך ושל כולנו ?!
מה שמטריף שאם כשלת בתשלומים, הבנק החזיר ייקח את הדירה לעצמו (לא לציבור כפי שצריך להיות והיה שיש צדק לקחת את הדירה. רק הבנק פתאום זוכה בדירה) ולמה ? כי הם חזירים !! ואנו מפגרים שמוותרים לבנקים.
לסיום: הדיונים החברתיים הם לא בגל הנכון. לא נאו ליברליזם או קפיטליזם או סוציאליזם וקומוניזם ואייך ומה זה דמוקרטיה, צריך להטריד אותנו.
צריך להטריד אותנו היסודות הבסיסיות שלנו. מהי חיים ? בשביל מה להתחתן ולהקים משפחה. בשביל מה חברה בכלל. ממה נובע המוסר והערכים האנושיים. מהי קניין מהי כסף אייך זה עובד מי מיצר אותו מהי כסף במחזור ומהי יצירת הכסף. מהי חלוקת העבודה למה באמת רוב בני אנוש לא יכולים בלי חלוקת העבודה.
שנעמיק בכל זה, אוטומטית לא נהיה חזירים, אוטומטית נהיה שיתופיים וחברתיים. אוטומטית נאהב את הזולת ואת כל החברה כולה ואת כל בני אנוש כולו.
כל הרוע באנושות בא מדבר אחד פשוט, והיא חוסר לימוד.
אריק היקר
אני חושב שאתה לא מעמיק יותר לעומק, אתה צריך להסתכל על כל התמונה מלמעלה. אחרת אתה חוטא בסוג של שטחיות ודמגוגיה זולה. ואני הסביר את עצמי.
ובכן הטיעון שלך שאסור לכפות צדקה בשביל החלשים וזקנים וכו', היא טיעון דמגוגי ושטחי. הרי אתה כופה את הצוו של לא תגנוב עם רובה, אתה כופה את המצאת הקניין שאוטומטית שולל מאחרים קניין ושוב עם רובה. כלומר אתה כופה כל כך הרבה דברים על האדם בכדי שלך תהיה קניין ואפשרות לצמוח. אתה שולל מכל אדם את הטבע ואפי' את הזכות לדרוך על כדור הארץ בלי לשלם פרוטקשן לעיר = ארנונה. אתה כופה מראש על כל בן אנוש להיות חלק בחלוקת העבודה וחלק בחברה (אסור על פי האום שלא תהיה לך אזרחות כלשהי). אתה כופה חינוך מיוחד על הילדים = לימודי הליבה, בשביל שיהיו הון אנושי. בשביל לכפות עליהם אתה חייב לשלול את ההורות של ההורים ולטעון שהמשטר הוא ההורה העליון. כלומר אפי' הילדים לא שלך.
כל זה המשטרים עושים בשביל דבר אחד ויחיד והיא: לכלכל את בני אנוש\החברה. כלומר המשטר חושב שנכון לכפות את כל זה על כולנו בכדי להצמיח את החברה כולה. הרי בטבע האדם בלי חברה ובלי חלוקת העבודה, אין עשירות ואין עניות ואין כלום, רק נוודות ציד ולקטות.
האפשרות לקונן חברה פלוס להחזיק שטח\טריטוריה בשביל הקניין ובשביל החקלאות ודיור וכו', אתה מקים משטר ומשטר זה כפיה עם רובה ושוטר. באותו מסגרת חברתית אפשרי להיות עשיר או עני. כלומר העשיר הוא עשיר בזכות כולם ולא בזכות עצמו. אותו דבר העני הוא עני בזכות כולם ולא שהוא עני בזכות עצמו, הרי מה ? חסר משהו בטבע שהוא עני ? אלא מה, המצאתה את הקניין בכפיה ואת הצוו של לא תגנוב בכפיה עם רובה ושוטר.
המשטר והשוטר יודעים שאי אפשר לקונן את המסגרת החברתית הכפייתית בלי לקחת בחשבון את המפסידים מהשיטה הכפייתית, הרי הם יתמרדו נגד המשטר והלך המסגרת החברתית. ולכן המשטר יורד לקניין הפרטי הדמיוני שלך ולוקחת ממך בשביל החלשים. אם אין לך זכות מוקנה לנשום בלי החברה ואין לך אפי' את הילדים שלך כי המשטר הוא ההורה העליון, אז מה אתה מתרגש כל כך שהמשטר בא לקניין הדמיוני שלך ולוקחת מה שהיא צריכה ? הרי אתה רובוט של החברה מתחילה. נכון אתה מדמיין שיש לך משהו, אבל באמת אין לך כלום בלעדי המסגרת החברתית הכפייתית.
בתוך המסגרת החברתית הזו, אתה כקפיטל מתווכח עם הסוציאליסט מה נכון יותר בשביל הצמיחה של כל בני החברה. אתה כקפיטל יטען שאם יתנו חופש מסוים והזדמנות, וחופש מסוים לחמוס כמה שיותר צמיחה ושיגשוג מחלוקת העבודה המשותפת ?! אז גם החלשים ירוויחו מיזה !! כלומר הטיעון היא שבתוך המסגרת הכפייתית עדיף שאדם לאדם יהיו זאבים ככה כל החברה מרוויחה. ואז קיום החברה מובטחת. הרי אף אחד לא יתמרד כי זה טוב לכולם.
השיטה הקומוניסטית לא מדרבן צמיחה ושיגשוג מהירה (אצל הרוסים לפחות, במקומות אחרים זה כן עובד) כמו אצל הקפיטל והשוק החופשי. כי בשיטה הקומוניסטית האדם משכיל מאוד לגבי השיטה ולכן הוא מתעצל יותר. כלומר הוא מבין טוב טוב מהי השיטה ומה צריך לעשות בכדי שתהיה לכולם טוב, אבל הוא מתעצל. הקפיטל מנגד הוא מדומיין ושטחי, הוא חושב שבאמת משהו שלו והוא יכול לחמוס – מהצמיחה המשותפת של כולנו בחלוקת העבודה – כמה שיותר על חשבון הזולת. ולכן הוא באמת פועל ולא מתעצל.
כלומר החברה הקפיטליסטית עושה הכל שתהיה מדומיין ככה תפעול ביתר שאת וביתר עז. ואתה – אריק היקר – ממשיך לחשוב ששלך הוא באמת שלך ?! הרי זה מה שהשיטה הקפיטליסטית רוצה שתחשבו בכדי שתפעול ותעמול כל חייך. הרי רק ככה יש צמיחה מהירה.
אני מקווה שהבנתה את האבסורד של הטיעון שלך.
בשיטה המקראית באמת אין משטר ויש לכל נולד קניין כחוק יסוד שקודמת לסמכות החברה. ויש שוק חופשי טוטלי. בכל זאת בכדי לקיים סוג חברה מקראית, המקרא נותנת זכות לכל עני לרדת לשדות השכנים לקחת מתנות עניים (מזה עני מקראי ? עני מקראי הוא זה שבנחלתו לא צמח כלום ואז ימות מרעב כי המצאתה את הקניין והחקלאות ?! כלומר בכדי לקיים את המצאת הקניין ואת הצוו של לא תגנוב, אתה חייב להבטיח שאף אחד לא מת בגלל ההמצאות האנושיות האלה). הקניין למשל עוברת בירושה שהירושה עצמה אפשרי אך ורק על ידי חוקי המשפחה, אז יוצא שלגר\פליט ולממזר אין קניינים, ולכן יחזקאל הנביא אומר שגם לממזר ולגר צריכים לתת נחלה\קניין.
לסיכום:
להחזיק בחלש זה לא מצווה מוסרית. להחזיק בחלש זה הנותן את כל התוקף של המצאת הקניין הקביל ושמירה על הצוו של לא תגנוב. בלי להחזיק בחלש אין לך קניין ואין שום תוקף לצוו של לא תגנוב.
בשיטה המקראית אתה אמור להבין את זה לבד ולפעול בהתאם. בשיטה המשטרית השוטר עם הרובה עושה את העבודה בשביל החלשים. בשתיהם – השיטה המקראית והשיטה המשטרי הכפייתית – אם החלשים ימותו מרעב בגלל המצאת החברה ?! אז יבוטל החברה כולה, ככה שכולנו נהיה עניים רוצחים וטורפים. שאל את שש מיליון היהודים שחוגגו באירופה לאן הם הגיעו לבסוף. שאתה מכנס את ההון החברתי אצל יחידים, אז ההמון יעשה שמות ביחידים ובמשפחתם בדיוק כמו שעמי אירופה עשו ליהודים.
לסיום:
היכולת והאפשרות שתהיה עשיר או עני, קורה אך ורק במסגרת החברתית (בטבע אין עשירים ואין עניים). יש מסגרת משטרית כפייתית שזה רוב החברות האנושיות. והם נותנים לעבדיהם סוג של חופש דמיוני ככה כל עבד מדומיין עמל 24\7 וחולם שהוא יהיה עשיר. המשטר – במיוחד משטר קפיטליסטית – מאוד מעוניין שהעבדים יהיו מדומיינים אחרת מי יעמול ? אבל בתכלס רק יחידים זוכים להיות עשירים באמת. וכל השאר נטולי זכויות. המשטר יודע שבמצב קיצון שכזה יבוטל כל המסגרת החברתית ולכן הוא גוזל מהעשיר ונותן לחלש\לעני. כלומר המשטר מציל את העשיר יותר מה שהוא מציל את העני כי העני ממשיך להיות עני. וזה לעומק דברי חז"ל: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית"
אם אנו דנים כלפי היהודים בארץ ישראל ?! כאן החמס של המשטר הקפיטליסטי היא מטורפת לגמרי. הרי יהודי בארץ ישראל יש לו נחלה פרטית מירושה (ארץ ישראל לא שייכת ללאום דמיוני שנקרא יהודי. היא שייכת לכל פרט מזרע היהודים מירושה משפטית), אז אייך הקפיטל שכל כך מאמין בקניין גוזל מכל יהודי את הקניין שלו ? מה עוד בארץ ישראל משאבי הארץ מראש לא נחלקו ככה שמראש הם שייכים לכל היהודים, אז אייך יהודי יכול לגזול מאחיו את משאבי הארץ ?
כלומר יהודי בארץ ישראל הוא לא עני באמת, יש לו נחלה (שגזלו ממנו אבל הוא שלו) ויש לו חלק במשאבי הארץ.
אם בכל ארץ קפיטליסטית לפחות בשביל שכירי החרב העשיר משלם יותר ובצדק כי יש לו על מה לשמור. בארץ ישראל לוקחים את כל היהודים בכפיה ובחינם כשכירי חרב אפי' שאין להם קניין בארץ. כלומר העשיר כמו העני שווים בהקרבת אדם רווק על מזבח החברה ועוד בחינם. אז מה פתאום בחלוקת הצמיחה רק העשיר זוכה והעני נשאר עני ?
מכאן תבין שהטיעון שלך כאילו לעזור לחלשים, זה לא חייב להיות דווקא חלשים מארץ ישראל, אפשר לעזור לכל חלש בכל מקום ?! זה טיעון שטחי אם לא דמגוגי. בוודאי שעניי עירך\ארצך קודמים מאותו סיבה שהם הסיבה של היותך עשיר. כלומר הם עניים כי אתה עשיר אתה עשיר כי הם עניים.
אתה חונן לאדם דעת, מי ייתן שתיתן כבר דעת לבני אנוש ושיפסיקו להיות כאלה שטחיים ופנאטיים. אמן ואמן,,,,
בברכה
Max maxmen
אמ;לק
מגיע למקסמן קניין של מישהו אחר בגלל:
טבע
מי גשמים
הקפיטל החזיר
פילגש בגבעה
חוף ים משגע בעולם
גשר למות תחתיו
פרעה מקים סכר על הנילוס
יואל היקר
הדר היקר נתן לי עכשיו הרצאה, שפשוט לנשק כל מילה.
גלגל ב youtube
"?Yanis Varoufakis: Is Capitalism Devouring Democracy"
מקסמן
אז במקום לקרוא הררי מלל לא-קוהרנטיים מפרי מדרשך אני אקשיב להררי הברות לא-קוהרנטיים מפרי מדרשו של איזה 'מומחה'?
לא תודה!
מוטב שתעזוב לטבע לאגור מי גשמים במקום
בברכה
יואל היקר
אתה לא חייב כמובן, אבל אם אתה רוצה להישאר עם ראש פתוח, אני מאוד ממליץ לך לשמוע את ההרצאה הנ"ל. חצי מהסרטון הוא דיון עם הקהל, וגם את זה מאוד אהבתיץ
פשוט תענוג ואהבתי מאוד. ותודה להדר היקר על הלינק.
אגב אני רואה שקיים ספר בעברית בשם "שיחות עם בתי על כלכלה" מאת: יאניס ורופאקיס (הוצאת שוקן 2016)
אם אהבתי את ההרצאה שלו, בוודאי אני אוהב את הספר שלו "שיחות עם בתי על כלכלה"
מי מהגולשים\ות היקרים\ות שקרא את הספר ויכול להמליץ עליו ?! תבוא עליו הברכה !!
מעניין שבאותו דף של האתר של הוצאת שוקן הם ממליצים על עוד ספר שלא קראתי
ספר בשם "קללת הכלכלה" מאת: ויויאן פורסטר
אז שוב, מי מהגולשים\ות היקרים\ות שקרא את הספר ויכול להמליץ עליו ?! תבוא עליו הברכה !!
מקסמן היקר,
המאמר שלך רצוף בשגיאות, אי-הבנות ולפעמים גם הזיות ופנטזיות.
אנסה לעשות קצת סדר בדברים.
לצערי, לא אוכל להתייחס לכל טיעוניך (משום שצריך לענות גם לדמגוג) אבל בכל זאת אצביע על הכשלים העיקריים בדבריך.
אתה מביא את תמצית העקרונות הפשיזם וטוען שמאחר שאני מקבל את העקרונות האלו, אני צריך לקבל גם את העיקרון שהמדינה יכולה לקחת מהעשירים ולהעביר לעניים. אני כמובן מתנגד לרוב העקרונות הפשיסטים שציינת ואתה יודע זאת היטב. לא ברור מאיפה הבאת את זה שאני "בעד" חינוך ליבה או בעד מסי ארנונה או אפילו בעד גיוס חובה. אתה קורא מספיק זמן את דברי ויודע שאני מתנגד לכל אלו. כך שאין לי איך להתייחס לטענה שכל הנחותיה שגויות.
לעניין הקניין הפרטי, כאן אני אכן תומך בעיקרון הזה. ראשית, משום שזה חלק מהגדרת החירות. ללא קניין לא תתאפשר חירות. ומאחר שהחירות היא הערך המקודש (זו האקסיומה שממנה אני מתחיל, כמובן שאתה יכול לטעון ש"השיוויון" הוא האקסיומה או האמונה באל היא האקסיומה במקרה כזה הדיון יהפוך לדיון בדבר האקסימה הנכונה "באמת" ולמעשה הוא יהיה דיון חסר טעם כי כנראה שאף אחד לא יצליח לשנות את דעתו השני.) ברור שמהחירות נגזרים שורה של עקרונות שאחד מהם הוא קניין פרטי. שנית, קשה לדמיין חברה ברת קיימא ללא קניין פרטי. הניסיון ליצור חברה ללא קניין פרטי (קומוניזם, וקיבוץ) נכשלו. הם לא נכשלו פעם אחת במקרה. הם נכשלו שוב ושוב. זה פשוט לא עובד. בהרבה מקרים זה מסתיים בערימת גופות, מחנות חשיבה מחדש, טיהורים ורעב המוני.
"אתה כקפיטל מתווכח עם הסוציאליסט מה נכון יותר בשביל הצמיחה של כל בני החברה." טעות.
הצמיחה לא מעניינת אותי. היא סתם בונוס נחמד. אך גם אם לא הייתה צמיחה הייתי נשאר קפיטליסט (או יותר נכון ליברטריאן). האידיאל החשוב, כפי שציינתי, הוא חירות האדם. וכל דבר נמדד לפי הערך הזה. הקפיטל לא מתווכח עם הסוציאליסט בעבור הצמיחה של החברה כולה. הוא מתווכח בעבור חירות האדם. בעוד הסוציאליסט שואף לקצץ את החירות, הקפיטליסט שואף להרחיב אותה. בעוד הסוציאליסט שואף לשעבד את האדם למדינה המדומיינת שתנהל את חייו, הקפיטליסט שואף לשחרר את האדם מעולה של המדינה שאותה הוא יצר כדי שזו תשרת אותו.
"באותו מסגרת חברתית אפשרי להיות עשיר או עני. כלומר העשיר הוא עשיר בזכות כולם ולא בזכות עצמו". טעות.
אם אני עובד 15 שעות ביום ואתה עובד 3 שעות ביום (ואם תרצה, אפשר להוסיף שאנחנו עובדים באותו תפקיד ובאותו מפעל). אני אהיה עשיר ואתה עני.
אם אני חי בצניעות וחוסך את הכנסתי ואתה פזרן ונהנתן. אני אהיה עשיר ואתה עני.
אם אני משקיע במניות ואתה משקיע בפק"ם. אני אהיה עשיר ואתה עני (או שאני אהיה עני ואתה עשיר).
אם אני עוזב את עבודתי ומקים מפעל חדש, ואתה נשאר שכיר באותו מפעל ששניינו עבדנו בו, אני אהיה עשיר (או חסר כל) ואתה עני.
ראינו שיש מרכיב משמעותי של בחירה במצב העושר. ואכן, בכל מקום בו לפרט יש אפשרות בחירה, יהיו עשירים ויהיו עניים. המצב העושר ישקף את תוצאות הבחירה. אדם שבוחר לגלוש גלים יהיה עני. אדם שיוצר ערך ושלוקח סיכון, יהיה עשיר. העשיר לא יצר את עושורו על חשבון העני. הוא פשוט יצר ערך (שגם גולש הגלים יוכל להשתמש בו אך העשיר לא יוכל להשתמש במה שגולש הגלים יצר כי הוא לא יצר כלום). אלא שהעני יבוא ולמדינה ויבקש ממנה שתקח מעושרו של העשיר ותעבירו אליו (כדי שיוכל להמשיך לגלוש גלים) כי צדק.
רבים חושבים, ואתה ביניהם, שהמציאות מייצרת עוני והמדינה צריכה לפתור את בעיית העוני. ואולי המדינה היא זו שמייצרת את העוני? הרי בכל מקום שמנסים "להילחם" בעוני באמצעות המדינה מקבלים עוד יותר עוני. המלחמה הזו מתנהלת כבר הרבה זמן ובהרבה מקומות ואיכשהו מקבלים יותר עוני. האם יתכן שהחוקים שרוצים לעזור בעצם דופקים בעיקר את העניים? מציע לחשוב מחדש ולעומק איזה משפט מתאר טוב יותר את המציאות: "המדינה מסייעת לעניים" או "המדינה גורמת לעוני". אם נגלה שהמשפט השני הוא הנכון הרי שבפחות מדינה נקבל פחות עוני.
"הכותב הוא חוקר במכון חזן"
זאת כתבה בנושא אנרגיה, נכון?
למה לא לציין שהכותב הינו 'חוקר-אנרגיה'?
"במדינה שמכורה לגז אשר נשלטת ע"י תאגידי הגז ופועלת למענם."
זאת לא אותה מדינה שגובה דמי חסות (תמלוגים ומיסים) מתאגידי הגז תמורת זכיונות/רשינות/התרים/נייר-טואלט ואם תאגיד ינסה מזלו וימקם אסדה בלי להצטייד בנייר המתאים המדינה תשלח ספינת תותחים לטבע את אותה אסדה?
איך המדינה בדיוק נשלטת ע"י ופועלת למען אותו תאגיד?
המדינה והתאגיד הם גוף אחד שמאחז את עיני הציבור כאילו מדובר בשני גופים שהאחד תחת מרותו של האחר.
למרות שהחוק מגדיר שני גופים נפרדים, בפועל באמצעות שחיתות שהחוק מאפשר ואף מעודד(קרא בכתבה על שחיתות משרד האנרגיה שמועל בתפקידו),
שני הגופים מתנהלים ופועלים הדדית כגוף אחד לטובת עצמם, ועל חשבונך.
יש לראות מעבר לנראה וכאן זה פשוט כי העובדות מדברות בעד עצמן.
אם היה חוק שפקיד ממשלתי ישלם בראשו על סיכון הציבור, הוא היה חושב פעמיים לפני כל החלטה.
וגם חוק שיחייב חשיפה בפני הציבור של חשבונות הבנקים של כל עובדי הציבור והמדינה הבכירים, יפחית את השחיתות.
"יש לראות מעבר לנראה"
מה יש מעבר לנראה? תיאוריות קונספירציה ופנטזיות שאינם מגובות בכלום.
"העובדות מדברות בעד עצמן"
פנטזיות אינן עובדות.
"למרות שהחוק מגדיר שני גופים נפרדים, בפועל.."
"אם היה חוק"
"וגם חוק שיחייב חשיפה.."
כלומר החוק הקיים לא מנע את מה שאתה מדמיין שקרה אבל אתה רוצה להאמין שחוקים נוספים יתקנו את המצב…
אוי, חברתיים!
"לא מנע את מה שאתה מדמיין שקרה"
אוי לעוצם עיניים. עצימת עיניים לא תעלים את העובדות.
העובדות לפי הכתבה: "במשרד האנרגיה סוד מסחרי חשוב יותר מבריאות האזרחים"
החלט היכן אתה עומד?
מכחיש את העובדות, ומודה באשמה?
לא מכחיש את העובדות, ולא מודה באשמה?
מכחיש את העובדות וגם את האשמה?
לא מכחיש את העובדות, וגם מודה באשמה?
"עצימת עיניים לא תעלים את העובדות."
מדויק! זה שאתה עוצם עיניים לעובדת היותי צודק ואתה טועה לא תעלים עובדה זאת – אני עדיין צודק ואתה עודך טועה.
"העובדות לפי הכתבה"
לא, כוונתך היא שהטענות עפ"י הכתבה הן… אבל הטענות שגויות, גם אם הכותב הוא 'מומחה-אנרגיה'
"החלט היכן אתה עומד?"
בעולם המציאות, איפה שאתה לא
"לעובדת היותי צודק ואתה טועה"
מתרברב, שוגה.
משבח עצמו, מעיד על אינותו.
החלט היכן אתה עומד מר יואל?
אמור את דבריך ביחס לכתבה, הבא עובדות רלוונטיות, ואל תתנפח כמו בועת סבון לפני פיצוצה. מה לא נכון ב "במשרד האנרגיה סוד מסחרי חשוב יותר מבריאות האזרחים"?
לאריק – תגובה לתגובתך האחרונה בכתבה "עכשיו זה מגובה מחקרית: הפנסיה לא תספיק לכם" שחסומה לתגובות.
–
1. חוק הוא תוצר הסכמה בין בני אדם ואז בני אדם מקיימים אותו ללא כפיה.
מטרתו להגן על חרות בני אדם, ולהיטיב עימם בשווה. ההפך מעמדתך("אחרי שהסברנו שחוק ואלימות חד הם.").
מסגרת דמוקרטית היא מסגרת שמעל לכל מקבלת את הסכמת כל חבריה לקבל על עצמם כל חוק שהתקבל באופן דמוקרטי ושוויוני גם כשאינו נראה להם.
2. חוק בגיבוי רובה הוא ההפך מחוק דמוקרטי. הוא איננו תוצר של הסכמה דמוקרטית ומחייב כפיה.
ישנו חוק צודק וישנו חוק בלתי צודק, אבל את ההבחנה היסודית הזאת אינך מקבל, מבחינתך כל החוקים אינם צודקים וביטוי של כפיה.
טיעוניך מבוססים על התעלמות מההבחנה הזאת ולכן מופרכים בעיני.
הזיותיך שאתה מיחס לי("אתה מעוניין לכפות על כולם לחשוב כמוך. ומכאן גם הטענה שאתה רוצה להחזיק ברובה") נובעות מאי-הבחנתך וחוסר-הבנתך.
רצונך לחיות ללא חוקים, סע לג'ונגלים של אפריקה וחיה שם ללא חוקים.
אני מעונין לעזור לבני אדם במסגרת מדינה. אתה טוען שרצונך לעזור, אך לא במסגרת מדינה, אך לא הבאת ראיה לכך.
כל עוד אתה במסגרת מדינה עליך להשמע לחוקיה(בתנאי שאינם סותרים הגיון ומוסר), במסגרת חוקיה עומדות לרשותך האפשרויות הבאות:
1. לפנות להליך הדמוקרטי ולנסות לשכנע.
2. לעזוב את המדינה.
טענתי היסודית:
אדם שרוצה בכנות לעזור לנזקקים והאומללים שבקרבתו ירצה בכך במסגרת מדינה או בלעדיה ולא יתרץ את חוסר רצונו ב"המדינה כופה", שמעיד על פסיכופתיות וחוסר רצון לעזור בכל מקרה. לכן גם ללא מסגרת מדינה לא היית עוזר לאף אדם.
"כי אם לשיטתך רצח הינו הימנעות מתשלום עבור אוכל לזקנים רעבים אז ההגדרה הזו תקפה לכל זקן באשר הוא בעולם."
זאת מהות טענותיך הדמגוגיות.
הטענה המדויקת היא –
רצח הינו הימנעות מתשלום עבור אוכל לזקנים רעבים, שביכולתך לעזור להם וידוע לך במפורש שאם אתה באופן אישי לא תעזור, אתה גוזר עליהם כלייה.
אלה הם האנשים שבקרבתך, מול עיניך, תושבי מדינתך שאתה חי בקרבם, קרוביך ומכריך.
דרושה קרבה ודרושה יכולת. קרבה מניחה אחריות. ויכולת היא עושר, בלעדיה אין לדבר על אחריות.
מה הקשר לזקני העולם? אין קשר.
כיצד ההגדרה הזאת תקפה לזקני העולם? היא איננה תקפה. אינך אחראי לכל העולם.
נובע מטענתך שמי שעוזר לאזרחי מדינתו, אך איננו עוזר לאזרחי העולם הוא רוצח.
זאת הסתירה שמפריכה את דבריך.
"בין שהוא השכן שלך ובין שהוא גר 6000 ק"מ דרומה ממך. ההימנעות היא אותה הימנעות בשני המקרים."
"שהיינו יכולים לוותר על מסיבת הימולדת של המדינה ולהעביר את המיליונים לאיזה חור נידח באפריקה"
ההימנעות איננה אותה הימנעות, זה הענין.
האחריות היא רק לגבי בני אדם שיש קשר ישיר עימם וההפך. לכן ההימנעות מאפריקה איננה רלוונטית. אין קשר, ואין קרבה, ואין יכולת שכן עזרה להם תבוא על חשבון תושבי מדינתך.
אדם אחראי לתושבי מדינתו שלו לפני הכל. זאת המשמעות של חיים במסגרת מדינה.
אם אתה רוצה לעזור למדינה אחרת, עבור אליה, התיישב בה והפוך לאחד מתושביה, עזור להם וחדל מצביעותך.
"לא מדובר כאן בלהציל את כל מסכני העולם. מדובר כאן במסכני כפר אחד נידח שאף אחד לא שמע עליו. וגם אם היינו מצילים ולו אדם אחד מרעב תמורת הוויתור על מסיבת היומולדת של המדינה או חגיגת הכדורגל, היה שכרנו גדול מהפסדנו."
תושבי המדינה מבקשים את טובת עצמם במסגרת מדינתם לפני הכל, ולשם כך הקימו אותה.
מי שיכול לעזור מעבר, שיעזור, אך בתנאי שקודם יעזור לתושבי מדינתו.
אחריותו היא כלפי הקרובים לו. המנעות איננה ראיה לאי רצון לעזור.
כל עוד הוא עוזר לבני אדם הקרובים לו שבקרבתו, רצונו לעזור מדבר בעד עצמו.
"שכמו שאתה לא מעוניין לסייע לרעבי אפריקה (מסיבותיך שלך) כך יש אנשים שלא מעוניינים לסייע לרעבי המדינה."
המקרים דומים, אך אתה מתעלם מתנאים ונסיבות וסדר עדיפויות שיש לקחת בחשבון שהופכים את טענתך על פיה.
כאשר מתקיימים התנאים:
1. אי מתן עזרה יפגע קשות בנזקקים לעזרתך.
2. הנזקקים לעזרה נוכחים בפניך. הם קרוביך, מכריך, תושבי מדינתך, ישובך, המקום שבו אתה מתגורר.
3. יש לך אמצעים לעזור.
אז חובתך לעזור בדרך כלשהי.
במקרה של אפריקה, התנאים לא מתקיימים ולכן אינם מחייבים. למרות זאת עזרתי להם, אך אתה לא.
במקרה של רעבי מדינתך, התנאים מתקיימים ולכן חובתך לעזור, אחרת אתה פסיכופת חסר מצפון שמנסה להתחמק מאחריותו בטיעונים מופרכים.
הפוך את טיעונך ותקבל את הנכון:
מי שלא מעונין לסייע לרעבי מדינתו, לא ירצה לסייע לרעבי מדינה אחרת. שמתעלם מהקרובים לו, אין לו כל רצון לעזור ולא יעזור.
ישנם גם התנאים שהזכרתי בתגובתי הקודמת: הפחתת ילודה, הפסקת מלחמות שהזכיר מגיב, ושהנזקקים אינם רואים בך אויב.
"לטענה הדמגוגית שלך כי מי שלא מוכן להסכים לאלימות הכופה על כלל תושבי המדינה להעביר תשלומים למען זקנים הינו רוצח."
זאת טענה דמגוגית שלך. מעולם לא טענתי זאת – בדוק! אתה הוא שמיחס אלימות לכל חוק מדינה. ואז מיחס לי את פרשנותך ההזויה.
"אתה מביא כל מיני תירוצים משונים "תרמתי פעם", "אי אפשר לעזור לכולם", "אם נעזור לכולם אז לנו לא ישאר", "אם נעזור לכולם אז יקרה אסון חמור מאוד". אבל אלו הבלים"
ברור, הגיון ועובדות הם הבלים בעיניך. הסבר איך ניתן לעזור לזרים שלא על חשבון תושבי מדינתך ופגיעה קשה ברווחתם?
מדוע מי שכבר שילם את חובו ועזר במסגרת המדינה חייב לעזור לזרים?
לסיכום טענותיך עד כאן – הן אינן הגיוניות ומתעלמות מאמת:
כשאתה מבקש להצדיק את זכותך לא לתת תרומה במסגרת מדינה,
עליך לצאת ממנה כי אינך מכיר בזכות קיומה.
כשאתה מתקיים במסגרתה אתה למעשה מאשר את זכות קיומה ואת חוקיה.
לאשר ולשלול את קיומה, ועל יסוד הסתירה הזאת להצדיק את עצמך זה מופרך.
"הטענה שלי היא כי צריך לשאוף, עד כמה שניתן, לכך שכל אחד יוכל להחזיק בדעותיו ובערכיו כפי רצונו.
ואילו נשמע מדבריך שאתה לא מוכן לקבל תפישות עולם השונות משלך ולכן קורא לכפיית דעותיך על זולתך."
אתה יכול להחזיק בכל דעה שהיא כולל בשקר, בסתירה או הזיה. לא ניתן למנוע ממך לחשוב את מחשבותיך.
זכותו של כל אדם להסכים או לא להסכים עם דעותיך, ולהאמין או להאמין לכנות דבריך, ואין בכך כפיית דעתו עליך, ולא הצדקה להזיותיך שאתה כופה עליו.
"וכפי שאתה מתנגד "לתרומה כפויה" עליך כך אנשים מתנגדים "לתרומה כפויה" עליהם" "
ובכן, אינני מתנגד לתרומה כפויה כי היא איננה כפויה בעיני. מדובר בתרוצך לאי מתן תרומה.
כשאתה פוסל מדינה, אתה פוסל את כל חוקיה, והראוי הוא שלא תתגורר בה, אבל אם אתה מתגורר בה, ראוי לכל הפחות שתקבל את אותם חוקים שהם צודקים.
שאלת הבהרה:
אם יוצע בכנסת לבטל את העזרה הניתנת לאוכלוסיות החלשות, האם תתמוך בכך?
לדעתי, אפילו בכפיה אין להתנגד למתן עזרה, זהו צו המצפון, והמתנגדים לו הם האנוכיות ורדיפת הבצע.
אפילו נימוקיך היו נכונים(והם אינם כאן), אין להתנגד למתן עזרה לעניים המבוצע באמצעות חוק מדינה.
במילים אחרות – המצפון יודע את האמת שאין להתנות עזרה מצילת חיים.
דוגמה נוספת: מתן עזרה במקרה של תאונת הדרכים; אם אין או יש חוק שמחייב מתן עזרה, אתה תיתן אותה.
זאת דעתי על הנושא. היא איננה כפויה עליך. אתה יכול לקבלה או שלא לקבלה.
שאיננו מקבלה הוא חסר מצפון, זאת גם דעתי. למרות שאיננה מוצאת חן בעיניך,
היא איננה כפויה עליך.
קבלת אמת לעולם איננה כפויה. אבל שקר ניתן לקבל רק בכפיה על ההגיון, המצפון, והכנות.
לסיכום הנאמר:
עמדתי, הרצון לעזור איננו תלוי במדינה או בהעדרה אלא נובע ממצפון ויכולת;
לדעתך, קיום מדינה וחוקיה מונע ממך לרצות לעזור.
עמדתי, הרצון לעזור איננו מחייב לעזור לכולם, ישנו סדר עדיפויות,
אחרת תיווצר סתירה בין הרצונות ליכולות והעזרה לא תינתן לאף אחד;
עמדתך, הבלים, מי שלא רוצה לעזור לכולם הוא צבוע.
כמו ילד קטן שרוצה לחיות ללא חוקים ולעשות מה ש"בא לו", אתה מתנגד לכל חוק.
זה אפשרי, הסברתי לך היכן. סע לשם ושא בתוצאות, למד מהנסיון.
אינני כופה עליך מדינה אלא מסביר שמשמעותה איננה בהכרח כפי שאתה מתאר.
כשאתה פוסל מדינה, אינך פוסל חוק מסויים אלא את כל החוקים. ואז המשמעות פשוטה – עליך לעזוב אותה מדינה.
כשאתה פוסל מדינה, אינך יכול להצדיק את השארותך בה בתנאי שחוק יתקיים או לא יתקיים. מרגע שפסלת מדינה, אין לך נימוק שיצדיק אותה.
כשאתה פוסל את המדינה, אתה בא ממקום אחר, ואם אינך צבוע אתה הולך אליו.
ואז טענותיך רלוונטיות רק ביחס לאחרים כמותך,
ואינן רלוונטיות למי שרוצה במדינה ולא רואה בכל חוק כפיה.
אם אינך פוסל את המדינה יהיו לך טענות בעד או נגד וזאת זכותך.
אתה(ולא רק אתה) רחוק מלהבין מדינה כרעיון חיובי שלא עוות ללא היכר.
אמנם, מדינה כזאת איננה קיימת כעת בעולם, אך יתכן שתתקיים בעתיד.
במבחן המצפון והתוצאה אתה נכשל:
בעוד הצדקותי יסייעו לזקנים, עניים, חלשים, ועוזרות להם בפועל, אך לא במידה מספקת, התנגדותך תרע את מצבם ואף תביא עליהם אסון וחורבן אם תיושם.
ממליץ לך על הספר
The Tuttle Twins Learn About The Law
by Connor Boyack
אם אתה מעל גיל 6 ויודע אנגלית, אתה עשוי להרוויח המון מקריאת הספר
לדמגוג,
נתחיל בזה שחוק הינו ביטוי לאי-הסכמה בין בני אדם. אם היו מסכימים אז לא היה צריך חוק. הרי אין מה לחוקק משהו שכולם מסכימים עליו. למשל אם כולם מסכימים לא לנסוע בכבישים ביום כיפור כמחוה לאלו שצמים אז לא צריך לחוקק חוק בעניין. הבעיה מתחילה כשיש חוסר הסכמה. ואז צריך חוק שיכריע בסוגיה. כלומר חוק הוא ביטוי לכך שקבוצה מובחנת כופה את דעתה על כל השאר.
כל חוק מגובה ברובה. שהרי אם לא תקיים את החוק יגיעו אליך אנשים חמושים ברובים "ויטפלו" בך. כך שחוק הוא מעשה אלימות ומבטא מחלוקת.
במשטרים דמוקרטיים, חוקים מתקבלים לפי קבוצת הרוב שכופה את דעתה על קבוצת המיעוט. אלא שאין באמת משטרים דמוקרטיים. יש משטרים ייצוגיים. וכשהמשטרים האלו חוברים להון התוצאה היא שחוקים מתקבלים לפי קבוצת המיעוט שכופה את דעתה על קבוצת הרוב. ורוב החוקים הם כאלו.
וכשהעיקרון היחידי הוא "הרוב קובע" או במקרה היותר נפוץ, "הנציגים + ההון קובעים" נוצר מירוץ לתחתית. קבוצות אינטרסים מתחרות על חקקיקת חוקים שיטיבו עימם. בסופו של דבר, הדמוקרטיה תהפוך לשיטת ממשל שמתגמלת את היכולת להתאגד. וכפי שאנו רואים הגוף המאוגד לא צריך להיות רוב. למשל החרדים מפגינים יכולת התאגדות מושלמת ולכן הם יכולים לכפות את דעתם על הרוב למרות שהם מיעוט. אותו דבר נכון לקבוצות אינטרס רבות במדינה שלעיתים אף מהוות מיעוט זניח באוכלוסיה (עובדי נמלים, חברת חשמל).
חוקי מדינה אינם מבטאים שום מוסר או צדק. הם מבטאים את האינטרסים של קבוצת האינטרס שקידמו אותם. כי כשהמדד המוסרי היחידי הוא כמות הפוליטיקאים שמסכימים איתך, הרי שאין שום מוסר ואין גם צדק. ומכאן שלחוק אין שום מטרה הקשורה בחירות הפרט. החוק נועד להיטיב עם מי שחוקק אותו.
"ברור, הגיון ועובדות הם הבלים בעיניך. הסבר איך ניתן לעזור לזרים שלא על חשבון תושבי מדינתך ופגיעה קשה ברווחתם?"
הבאתי בתגובתי הקודמת שני מקרים שבהם היינו יכולים לסייע לנזקקי העולם. היינו יכולים לוותר על מסיבת יום ההולדת של המדינה והיינו יכולים לוותר על תשלום בעבור שידורי כדורגל (במיוחד כשאין לנו שום ייצוג במשחקים) בעבור סיוע לנזקקים בעולם.
הייתי יכול לספק עוד אלפי דוגמאות. ואתה טוען שזו פגיעה קשה ברווחתינו? כלומר חיי אדם באפריקה שווים בעינייך פחות מצפיה במשחקי כדורגל?
מעניין מאוד לראות איך אתה מנסה להתחמק מהפרדוקס המוסרי של דאגה לחיי אדם. אתה מביא כל מיני תירוצים הזויים ועלובים כדי לתת לעצמך פטור מדאגה לנזקקי העולם. עיקמת את כל כללי ההיגיון והמוסר האפשריים כדי להוכיח שהחובה המוסרית היא לדאוג אך ורק לאנשים בעלי צבע פנקס מסויים.
אלא שאתה מרמה בעיקר את עצמך. נסה לחשוב על כלל מוסרי כלשהו בכל מערכת מוסר שתבחר שתלוי בצבע של פנקס. נסה למצוא עיקרון מוסרי אחד שתקף רק באיזור גיאוגרפי מסויים. נסה למצוא עיקרון אחד שתקף רק לקבוצה מובחנת ואינו תקף לקבוצה האחרת. אתה כנראה לא תמצא. משום שמוסר נובע מערך החיים עצמם. ולכן הוא תקף על כלל בני האדם. כללי מוסר אינם תלויים במקום, אינם תלויים בקירבה ובטח שאינם תלויים בצבע הפינקס.
אלא שאתה בוודאי לא תיארת תאוריה מוסרית. אתה תיארת תאוריה לאומנית. העיקרון השני בתאוריה שלך שמגביל את האחריות לתושבי מדינתך הופך את התאוריה שלך לתאוריה לאומנית. ואכן בלאומנות כמו גם בפשיזם, חובותיך נובעים מעצם שיכותך לקבוצה המובחנת והם מסתיימים בגבולות המדינה או הלאום. אתה אינך אדם מוסרי אתה אדם לאומני. החובות שאתה מעלה אינם נובעים מערך חיי האדם הם נובעים מעצם שייכותך לקבוצה. ולכן אתה גם לא מבין כנראה את הפרדוקס המוסרי. כי עבורך הוא אינו פרדוקס. החובה שלך היא אך ורק כלפי הקבוצה המובחנת והשאר יכולים ללכת
לעזאזל.
ובקרה כזה, כנראה שיהיו הרבה שלא יסכימו איתך. וכאן לב העניין. מה דינם של אלו שאינם מסכימים איתך? האם תחוקק חוק שיכריח אותם להסכים איתך? האם תשלח אותם למחנה "חשיבה מחדש"? האם תשלח אותם לגולאג? או שמא תאפשר להם להחזיק בדעה שונה (תוך כדי גידופים ונאצות) ולא להעביר את פרי עמלם לזקנים? מה דינם של אלו שאינם מסכימים איתך?
האבסורד הגדול שלך הוא שאתה בסופו של דבר פוגע בזקנים וגורם לנזק גדול יותר לחברה ולזקנים עצמם.
הטענה שלך היא שהמדינה צריכה לדאוג לזקנים. אז בוא נסקור בקצרה את תוכניות הפנסיה הממשלתיות לאורך השנים. המטרה של כולן הייתה לאפשר קיום בכבוד בגילאי פרישה. בוא נראה מה קרה:
1. פנסיות תקציביות – תוכנית שמטרתה לאפשר קיום בכבוד בגיל פרישה. בפועל התבצע שוד מאורגן של קבוצת מיוחסים על חשבון כל שאר האזרחים ובמיוחד על חשבון כל הדורות הצעירים. התוכנית הזו הרחיבה פערים וגזרה עוני על אזרחים רבים שנאלצים לשלם מהקופה הציבורית עבור קצבאות שערוריתיות. התוכנית נגנזה בשנת 2000 (ובצבא בשנת 2004). את נזקי התוכנית הציבור העובד ימשיך לשלם במשך שנים רבות כשהשיא יגיע בעוד בערך 25 שנה. בזמן זה ציבור העובדים ישלם תשלומי שיא של קיצבאות ובו בזמן יצטרך לחסוך גם לעצמו.
2. קרנות הפנסיה הוותיקות. שוב, פנסיות שערורייתיות לקבוצת מיוחסים על חשבון כל השאר ואלו שעדיין לא נולדו. כל הקרנות קרסו והיה נדרש לחלץ אותן באמצעות כספי ציבור. קרנות אלו נסגרו למצטרפים חדשים בתחילת שנות ה 2000.
3. ביטוח לאומי. בדרך לקריסה וודאית. צפי לקריסה: שנת 2035. הנה כתבה מהיום בואינט:
/ynet.co.il
articles/0,7340,L-5318954,00.html
מצאנו שכל תוכניות העזרה הממשלתית התבררו כהונאות. כשוד של קבוצת מיוחסים. משחק פרמידה כפוי. את המחיר נדרשים לשלם אלו שעכשיו בגיל העבודה וכמובן כל הדורות הצעירים. המשמעות של כל התוכניות האלו היא שגזרנו עוני על כל הקשישים של הדורות הבאים.
ואתה רוצה עכשיו עוד תוכנית ממשלתית שתעזור?
איוולת לשמה.
נושא הדיון היה הב"ל והחזירות של מי שמתנגד לכך. אתה מתנגד.
מניפולציות שעשית באמצעות הכללות, השמטת עובדות והתעלמות מהגיון, לא יצדיקו את התנגדותך להב"ל;
לכל תגובותיך התיחסתי כבר בצורה ישירה או עקיפה.
מטרת תגובותיך להראות שאין תוקף לתביעת המדינה לשלם הב"ל. כל עוד אינך מכיר במדינה ובזכותה וזכות חוקיה להתקיים, הן חסרות תוקף.
התנגדותך איננה עומדת במבחן המצפון, ואיננה קשורה לקיום המדינה .
למרות הכשלים הרבים, הרבה יותר ממה שציינת, העיוותים, השחיתויות והדיקטטורה המוסווית, אין באף אחד מהם לפטור אותך מאחריות לגבי העני שבסביבתך ובקרבתך כאן ועכשיו.
הם אינם רלוונטיים לנושא הדיון.
למרות שאין לדבריך משמעות כל עוד אינך מכיר במדינה אתיחס למספר נקודות:
"נתחיל בזה שחוק הינו ביטוי לאי-הסכמה בין בני אדם. אם היו מסכימים אז לא היה צריך חוק. הרי אין מה לחוקק משהו שכולם מסכימים עליו.
למשל אם כולם מסכימים לא לנסוע בכבישים ביום כיפור כמחוה לאלו שצמים אז לא צריך לחוקק חוק בעניין. הבעיה מתחילה כשיש חוסר הסכמה."
"במשטרים דמוקרטיים, חוקים מתקבלים לפי קבוצת הרוב שכופה את דעתה על קבוצת המיעוט."
כתבתי מקודם:
"מסגרת דמוקרטית היא מסגרת שמעל לכל מקבלת את הסכמת כל חבריה לקבל על עצמם כל חוק שהתקבל באופן דמוקרטי ושוויוני גם כשאינו נראה להם."
מכאן שכל חוק בא בהסכמה בתנאי שהוא דמוקרטי.
דוגמה לחוק שבהסכמה הוא חוק שאוסר על נסיעה באור אדום .
כשבני אינם מסכימים , הם אינם גורמים ללא מוסכם להתקיים. לכן חוק דמוקרטי לפי הגדרתי הוא תוצאה של הסכמה ולא של חוסר הסכמה כפי שכתבת.
מה שהתכוונת אליו הוא חוק דיקטטורי. במקרה של קבוצות מיעוט, אכן אתה צודק, אך זה איננו מסייע בידך להצדקת טיעונך הכללי נגד הב"ל.
"כל חוק מגובה ברובה. שהרי אם לא תקיים את החוק יגיעו אליך אנשים חמושים ברובים "ויטפלו" בך. כך שחוק הוא מעשה אלימות ומבטא מחלוקת."
כשהחוק מוצדק, אז מוצדק כוח לצורך הגנה עליו. לא כל שימוש בכוח הוא אלימות. הגנה על חייך תוך שימוש בכוח מפני מחבלים, איננה אלימות.
"חוקי מדינה אינם מבטאים שום מוסר או צדק. הם מבטאים את האינטרסים של קבוצת האינטרס שקידמו אותם."
"ומכאן שלחוק אין שום מטרה הקשורה בחירות הפרט. החוק נועד להיטיב עם מי שחוקק אותו."
חוקי המדינה מבטאים הכל, גם מוסר וצדק וגם ההפך ממוסר וצדק. הם עירבוביה.
הם דוגמה לכך שקיימים חוקים צודקים ושאינם צודקים.
חלקם מגן על חייך ומאפשר לך לחיותם כל עוד אינך פוגע באחרים. וחלקם עושה ההפך.
בלא חוקים שמגינים על חרותך, או שלא היית קיים, או שהיית בכלא.
בלא חוקים שמגינים על רכושך, היית חסר כל.
בלא חוקים שמגינים על פרטיותך, כל מידע עליך היה נחשף בפני כל, וכו'.
הכללותיך מעוותות ומציגות את כל החוקים כבלתי צודקים הנאכפים בכוח.
שחושב כמוך יעשה הכל על מנת לצאת מכאן, אחרת איננו אלא צבוע.
כשמבינים נכון, מבינים שבמסגרת דמוקרטית אמיתית רוב החוקים אינם בכפיה.
אמנם ישנה הגנה באמצעות כוח, אך גם היא חוק שבהסכמה ולא בכפיה.
כפיה בחוק פרושה ניגוד לערכי מוסר יסודיים ואי שוויון המובנה בחוק.
אינך מקבל חוקים צודקים, מוסריים, הכרחיים, שוויוניים, הגיוניים, מיטיבים, שבהסכמה, לכן אין לך חוקים שאתה בעדם, ולכן אתה נגד כל חוק.
וכשאתה נגד כל חוק, אתה נגד הב"ל יהיה מה שיהיה.
כשמישהו מגביל את הגיונו והבנתו, אין מה לדון עימו.
"כלומר חיי אדם באפריקה שווים בעינייך פחות מצפיה במשחקי כדורגל?"
מעמיד פנים כלא מבין את טענותי הקודמות והמפורטות וטוען טענת סרק.
"נסה למצוא עיקרון מוסרי אחד שתקף רק באיזור גיאוגרפי מסויים. נסה למצוא עיקרון אחד שתקף רק לקבוצה מובחנת ואינו תקף לקבוצה האחרת."
אתה מבלבל מושגים ומערבב תחומים. הסברתי כבר בתגובתי הקודמת.
יישום עינייני המדינה כפוף לטובת חבריה ולשם כך הוקמה, כשם שמשפחה מוקמת ומתקיימת לטובת עצמה, ואין המטרה נועדה לשעבד את בעליה לצורכי זרים.
מסגרת המדינה היא מסגרת. אין היא מסגרת לכל העולם. אם היתה מסגרת לכל העולם, לא היתה מדינה.
להתיחס למסגרת כמסגרת וגם כמסגרת לכל העולם זאת טעות שאתה חוזר עליה שוב ושוב..אלה הן קטגוריות שונות ואין לערבב ביניהן.
"ואכן בלאומנות כמו גם בפשיזם, חובותיך נובעים מעצם שיכותך לקבוצה המובחנת והם מסתיימים בגבולות המדינה או הלאום."
לא לאומנות ולא פשיזם.
זאת הגדרת המדינה. חובות וזכויות נובעים מהגדרת המדינה כמי שנועדה לשרת את חבריה.
ממש כמו במשפחה, חובותיך מתיחסים למשפחתך ולא למשפחה אחרת.
אבל למשתטה כמוך, זה איננו ברור.
הצבוע מאשים ב"לאומנות". לאומנות מצדיקה ניצולם של עמים אחרים. דבר שאיננו מתקרב או משתקף באיזשהו אופן מדברי.
ובכן, האם תרמת לעניי ארצך וגם לעניי אפריקה? כי אם לא, הצביעות והעמדת פנים מדברות מגרונך.
לסיכום:
למרות הפגמים שבתפקוד המדינה, חוק הב"ל עומד בפני עצמו, כוונתו טובה וצודקת, ואיננה קשורה לחוקים אחרים.
העיקרון הוא שאין להתנות מתן עזרה מצילת חיים כאן ועכשיו.
יש לאסוף את כל הכספים לפנסיה שהמדינה מחלקת לסכום אחד ולחלקם בשווה לכל אזרחי המדינה.
יש לשחרר את המדינה מכל המנגנונים שאחראים להקצאות השונות המפלות והמפלצתיות.
הסכום שיתקבל יהווה פנסיה מכובדת לכל אזרח ויאפשר גם הורדת גיל הפנסיה.
הרוצה ביותר, יהיה עליו לחסוך באופן פרטי.
תמצית דברי:
"במבחן המצפון והתוצאה אתה נכשל:
בעוד הצדקותי יסייעו לזקנים, עניים, חלשים, ועוזרות להם בפועל, אך לא במידה מספקת, התנגדותך תרע את מצבם ואף תביא עליהם אסון וחורבן אם תיושם."
לדמגוג,
המושג מצפון אינו חלק מהעולם שלך. למושג הזה אין קיום ואין משמעות במרחב המושגים שאתה מכיר. לא מדובר על משהו שאינך מבין ושאפשר להסביר לך אותו. מדובר על משהו שאינו קיים בעבורך וגם לא יכול להתקיים. אתה כמובן זורק את המילה לאוויר אך בשבילך זו סתם מילה שאינה מבטאת דבר. היא משמשת אותך אך ורק לצרי דמגוגיה זולה.
ואני אסביר. כפי שאתה בעצמך כתבת, מצב העולם שלך הוא שהסמכות נובעת מהעם או מהמדינה. מקור החובות שלך הוא הקבוצה שאליה אתה שייך (קבוצת אלו שיש להם פנקסים כחולים). אין מדובר כאן בדרך שבה מתקבלים חוקים אלא בדרך שבה אנו שופטים את טיבם של החוקים. האם החוקים מוצדקים או מוטעים. כלומר גם אתה מסכים שיש משהו מעבר לאופי חקיקת חוקים שמגדיר את טיבם של החוקים. והמשהו הזה עבורך הוא הקבוצה המובחנת. את בעצם פשיסט ולאומן. ולפשיסט אין מצפון וגם לא יכול להיות. זה לא חלק מעולם המושגים שלו. למילה הזו אין שום משמעות לפי התפישה הפשיסטית. אפשר למחוק אותה מהמילון (ואכן עושים זאת בעולם של 1984).
והסיבה לכך היא שליצירה דמיונית אין, ולא יכול להיות מצפון. המדומיין לא יכול להרגיש, לא יכול לאהוב, לא יכול לשנוא וגם אין לא מצפון. זה פשוט לא קיים ואין לזה היתכנות.
מצפון יכול להתקיים רק בנפש (וקיימת מחלוקת אם זה נכון רק לנפש האנושית או גם לנפש בעלי-החיים). מצפון הינו מאפיין של הנפש. זה נמצא רק באדם האנדיבידואל. למדינה אין נפש. גם לעם אין. וגם לכל קבוצת אנשים אחרת אין נפש. פשוט אין. קבוצה לא יכולה לאהוב ולא יכולה לשנוא ואין לה מצפון.
כך שאם למדומיין (העם או המדינה) אין נפש אז אין לה גם מצפון. ואם המדומיין הוא הסמכות אז לדרישות שלה גם אין שום ערך מצפוני. כי מצפון לא יכול להיווצר מתוקף הצו שאותו גזר מדומיין ללא מצפון. למדומיין יש אך ורק אינטרס. והאינטרס הזה הוא להגדיל את כוחו ושליטתו.
כך שהפשיסט והלאומן לא מכירים ולא יכולים להכיר את מושג המצפון. זה לא חלק מהעולם שלהם ואי אפשר לללמד אותם מצפון מהו.
ולא רק זו אלא שמצפון וחוק אינם יכולים להתקיים בו זמנית. החוק מבטל את המצפון והמצפון מבטל את החוק. משום שהתנאי לקיום המצפון הוא יכולת הבחירה החופשית. כשאתה מבטל את היכולת הזו באמצעות חוק אתה גם מבטל את המצפון.
כך שהניסיון שלך להשתמש במושג מצפון, שלגביך אינו אומר שום דבר, על מנת לשכנע את הציבור לקבל את החוק שלך זו דמגוגיה ברורה.
ועוד בענייני מצפון, אחד מעקרונות הברזל של הדמוקרטיה שאתה כה מהלל הוא חופש המצפון. כלומר למדינה (לרוב או למיעוט) אין רשות להיכנס לראשו של הפרט ולהכתיב לו את מצפונו. זוהי אקסיומה של הדמוקרטיה. והאקסיומה הזו לא התקבלה בהצבעה דמוקרטית. כלומר השיטה הדמוקטית מקדשת את הזכות לשונות מצפונית. ועל כן המצפון שלי יכול להיות שונה מהמצפון שלך ואין לך רשות לשנות זאת באמצעות כפיית אלימות.
"מסגרת דמוקרטית היא מסגרת שמעל לכל מקבלת את הסכמת כל חבריה לקבל על עצמם כל חוק שהתקבל באופן דמוקרטי ושוויוני גם כשאינו נראה להם."
לא נכון. כולנו יודעים (חוץ ממך) שיש משהו שנמצא מעל הדמוקרטיה. יש לכולם (ואולי רק למעטים) ידע אפריורי לגבי המעשה הנכון שיש לעשותו. לעומת זאת המערכת הדמוקרטית היא עיוורת, אין לה את התחשוה הזו (כי היא מערכת והיא לא אינדיבידואל) והיא מעבירה חוקים בעלי אופי שרירותי, אינטרסנטי, זמני ומקרי. וברור שבמוקדם או במאוחר (לרוב במקודם) תתרחש התנגשות בין המעשה המוסרי ולבין המעשה החוקי. ובהתנגשות הזו מתגלים הגיבורים האמיתיים של החיים שבוחרים במעשה המצפוני כפי שהם מרגישים אותו על פני המעשה החוקי.
כך ראינו גרמנים שמצילים יהודים בשואה בניגוד לחוק. כך ראינו פעילי זכויות אדם שנלחמים לביטול העבדות ולביטול ההפרדה הכפויה בין גזעים. וכולם עשו זאת בניגוד לחוקים.
ואפילו הדמוקרטיה עצמה תשפוט אותך לחומרה אם לא תבחר במעשה המצפוני על פני המעשה החוקי במצבים מסויימים. וזה מה שהביא לעולם את מושג "הפקודה הבלתי חוקית" ואת החוק הבלתי חוקי (אחרת איך חוק יכול להיות בכלל בלתי חוקי?). וזה מה שהוביל להרשעות במשפטי נירנברג שבו הרשיעו אנשים על עצם ציותם לחוקים.
כלומר לנסות לטעון שהחוקים הדמוקרטיים הם קדושים זו עוד דמגוגיה זולה מבית מדרשו של הדמגוג.
ולעניין הצעתך, אתה למעשה מציע לבטל את החיסכון הפנסיוני (שגם הוא מעשה כפיה של המדינה) ולהנהיג במקומו מס חדש שיעבור למדינה שתחלק את הכנסותיה ממס זה שווה בשווה. אתה בעצם רוצה להגדיל את התשלומים לביטוח לאומי ולבטל את החיסכון לפנסיה.
לא ברור כמה אטום צריך להיות כדי לא להבין שהביטוח הלאומי במתכונתו הנוכחית הוא מפעל בדרל לקריסה. נתתי לך לינק בתגובה הקודמת ואני מעודד אותך להמשיך לחקור בעצמך את הנושא ולראות שהביטוח הלאומי צפוי לקרוס בעוד מספר שנים. הוויכוח היחידי שמתנהל בעניין זה הוא על מספר השנים שעוד נותרו לפני הקריסה. ואת זה טוענים דוחו"ת מטעם המדינה – לכאורה אלו בעלי האינטרס הגדול ביותר להמשיך את קיום המוסד.
ואתה רוצה להגדיל את התשלומים למוסד הזה? אתה השתגעת? איך בכלל אפשר לענות לאדם שקורא להגדיל את התשלומים למוסד שנמצא בקריסה?
ואין מדובר פה באיזו טעות שמישהו עשה שאפשר לתקן או במעילה חד פעמית. מדובר בהונאת פונזי בקנה מידה לאומי וכפוי שאנשים מחוייבים להשתתף בה גם כשהם רואים את הקריסה המתקרבת. ובהונאת פרמידה הנזק לנפגעים לעולם יהיה גדול יותר מהרווח של המרוויחים. יוצא שאתה בעצמך גוזר את העוני של הדורות הבאים.
וכדאי גם להזכיר את הנזק העקיף של התוכנית שלך שפגיעתו תהיה אפילו קשה יותר מהנזק הישיר. אתה בעצם מציע ואריאנט של התאוריה "מכל אחד כפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו". נשמע לך מוכר? אין מרחק גדול בין ההצעה שלך ובין הלאמת כל הרכוש של אזרחי המדינה ופרי עמלם וחלוקתו מחדש בצורה שיוויונית בהתאם לצרכיה של החברה. אז רק שתדע שניסו לעשות את זה כבר במקומות שונים ובזמנים שונים. ובכל הפעמים הניסוי נכשל. והמחיר היה רעב המוני, טיהורים, מחנות חשיבה, גולאגים ומילוני הרוגים. מדהים עד כמה האנושות סבלה בגלל האידיליות הקומוניסטיות ועדיין יש לה תומכים שבטוחים שהפעם זה יצליח.
הלקחים שלמדנו מכל הניסיונות הקומוניסטים בעולם מעבר לכישלון המוחלט שלהם הם ראשית, שברגע שאתה מפעיל מנגנון אלים שמבצע חלוקה מחדש של ההון אתה בעצם מכחיד את האחריות האישית והיוזמה של הציבור והחברה כולה מדרדרת לעוני ונכשלות (שהרי איזה אינטרס יש לעבוד קשה כשאפשר לקבל את אותה התמורה בלי לעבוד כלל). שנית, כשבונים מערכות כפויה בעלת כוח מרוכז, תמיד יגיעו אליה הנבלים. שלישת, כל טעות של מערכת כפויה בעלת כוח מרוכז גורמת להרוגים רבים.
ולידיעתך, אני דווקא בעד הב"ל ואף כתבתי פה כמה תגובות בעבר בזכות הרעיון. אלא ששיטה כזו יכולה להתקיים רק בתנאי שתחליף את שיטת הרזרבה החלקית המשמשת את הבנקים בלבד ותבטל את יכולתם של האחרונים ליצור אשראי יש מאין.
אילו רק היית מביא את הטיעונים האלו במקום הדמגוגיה שלך והרעיונות הקומוניסטים\פשיסטים שלך היינו יכולים באמת לנהל דיון בעל אופי כלכלי, מוסרי ופילוסופי.
"למדינה אין נפש. גם לעם אין. וגם לכל קבוצת אנשים אחרת אין נפש. פשוט אין. קבוצה לא יכולה לאהוב ולא יכולה לשנוא ואין לה מצפון."
כשאינך מכיר בקיום המדינה, התוספת הזאת איננה נחוצה, בכל מקרה לא התכוונתי לומר שלמדינה יש נפש. שוב דמגוגיה שלך.
מדינה היא התארגנות של בני אדם. היא איננה יש מובחן ונפרד הקיים כשלעצמו.
כשדברתי על מצפון, דברתי על מצפון הפרט ולא מעבר לזה.
כיצד יתכנו משפטים כמו:
"המדינה מתאבלת על מנהיג אהוב", או "שמחה על מבצע הצלה מוצלח של חטופים"? לדבריך הם חסרי משמעות.
משמעותם מתקבלת כשמבינים את השימוש נכון במושגים ושפה וביחס שביניהם לבין המציאות.
שולח אותך למגרש כדורגל שם תיווכח שלמדינה יש "נפש", אפילו מספר "נפשות".
"משום שהתנאי לקיום המצפון הוא יכולת הבחירה החופשית. כשאתה מבטל את היכולת הזו באמצעות חוק אתה גם מבטל את המצפון."
כנראה שלא.
למשל, "לא תרצח", "לא תשקר"…למרות שחוקי המוסר קיימים, תמיד תוכל לבחור שלא לקיימם. חופש בחירה קיים בידך תמיד.
חוק מוסרי הוא תוצר של בחירה חופשית ומבטא את הרצון לקיימו,
כמו כן, כל חוק שהוא תוצר של רצון חופשי, מבטא את הרצון לקיימו, לדוגמה חוקי השחמט.
גם חוק שמתקבל באמצעות הצבעה הוא ביטוי של רצון חופשי.
ביחס לב"ל – לא נכנסתי לפרטים, על ה"איך, מה ולמה". ובכלל מה לך ולפרטים, אתה ששולל את המדינה?
ליתר דבריך – לגבי היחס חוק\מצפון, כבר אמרתי שהבחירה לעזור אסור שתהיה מותנית בקיום המדינה או העדרה, בחוק או בהעדרו.
אבל אם קיים חוק שהמצפון מבטא, אז הוא חוק ראוי שהמצפון מחייב.
אם לכולם היה מצפון, לא היה צורך בחוקים. אין זה אומר שחוק סותר מצפון, אלא שחוק מצפוני מצביע על המצפון.
חוק טוב יצור התנגדות אצל חסרי המצפון(כמו במקרה שלך), וזה כבר לטובה ופותח פתח לשינוי תודעתי.
לדבריך – חוק מתנגש עם המצפון של כולם ולכן אין לציית לו.
חוק טוב יתנגש עם חוסר המצפון של חסרי המצפון.
חוק רע יתנגש עם הרצון של כולם.
וישנם גם המקרים שאי-קבלת החוק תתנגש עם המצפון.
"כלומר לנסות לטעון שהחוקים הדמוקרטיים הם קדושים זו עוד דמגוגיה זולה מבית מדרשו של הדמגוג."
מעולם לא טענתי זאת. לא נמאס לך לשקר?
אוסיף שרוב החוקים במדינה גרועים, בלתי מוסריים ובלתי צודקים ויש לבטלם,
אין פרושו של דבר שאין חוקים טובים.
ע"פ מצפונך תבחר האם לקיים חוק או לא לקיימו, ואין סתירה לחופש בחירתך.
לא תבחר ע"פ מצפונך, על מצפונך(אם ישנו).
לדעתי, עליך לעמוד במבחן המציאות, כוונתי, לדוגמה, לדברי מקסמן על אחיו
(כאן למעלה) המדגימים כיצד המצפון פועל.
אם המדינה תגדיל את הב"ל, תצעק מה שתצעק, לא מענין, כי לדעתי זה צודק.
תטען שזה איננו צודק, אביא טיעונים שיסתרו את דעתך. לא תשתכנע, עינינך.
רצונך לפעול אחרת, פעל, אל תשלם מיסים, שכנע לביטול החוק, עזוב את המדינה.
לא משנה כיצד תפעל, כל עוד אתה מתנגד לחוק אתה חזיר בעיני.
מבחינה מוסרית, עשיר שנוכח בפניו עני הזקוק לעזרתו, במזון, דיור, רפואה ואיננו עוזר הוא פושע.
החוק איננו נצרך להצדקה מוסרית, הוא קובע שעליך לשלם מיסים בגיבוי רובה על אפך ועל חמתך, ובמקרה הספציפי הזה צודק.
לך עם מצפונך לאן שתלך, או מצא לך מצפון מומצא חדש. אתה מערבב ומבלבל הבחנות, מושגים ונושאים שלא לצורך, מעמיד פנים כלא מבין, מביא נימוקים נגד החוק ובאותה עת בעדו, ועוסק בדמגוגיה זולה.
בסיום תגובתך אתה כותב: "אני דווקא בעד הב"ל ואף כתבתי פה כמה תגובות בעבר בזכות הרעיון".
איך נאמר? "על ראש הגנב בוער הכובע", הוידוי שלך מראה שעיסוקך בגניבת-דעת. נגד הב"ל וגם בעד הב"ל. נגד המדינה וגם בעדה.
לא מצפון, לא כנות – גניבת דעת.
שיקחו את דבריך ברצינות, או שמדובר בליצנות, כבר לא נתון לשקול דעתך, דבריך מעידים עליך.
הבעת את דעתך, הבעתי את דעתי. אינני מסכים לדעתך, וההפך, ובזה מסתיים העינין, מלבד העובדה שכיום הב"ל הוא בבחינת לעג לרש .
מטרתי לגרום שאנשים ירצו בהב"ל. במקרה שלך, לא צלחה, כי אתה חסר כנות ומצפון, ומטרתך היתה ההתנצחות.
הוכחת זאת כאן באתר – שעם אחד כמוך אין על מה לדון.