במאמר מפורסם משנות ה-30 במאה הקודמת בשם "אפשרויות כלכליות לנכדינו", הכלכלן הבריטי הדגול ג'ון מיינרד קיינס צפה שהקידמה הטכנולוגית תאפשר לנו לעבוד רק 15 שעות בשבוע כדי לספק את כל צרכינו. בשאר הזמן, הוא טען, נעסוק בפעילויות פנאי, יצירה, או סתם בבטלה.
הטכנולוגיה אכן התקדמה מאז, אפילו מעבר למה שראה קיינס בדמיונו. מה שלא התקדם היא הפרדיגמה הכלכלית השלטת, שגורסת שאנחנו צריכים לשאוף כל הזמן לייצר יותר ולעבוד יותר. הדבר יצר אבסורד: אנו חיים בכלכלת שפע – לפי חוקים וגישה כלכלית שנועדו להתמודד עם המחסור של ראשית המאה הקודמת. ראיית העולם האנכרוניסטית הזו ממנה סובלים כלכלנים והאבסורד אותו היא יוצרת, מודגמת היטב בטור פרשנות שפרסמה השבוע מירב ארלוזורוב ב"דה מרקר".
בדו"ח שפירסם בנק ישראל לפני חודש מוצגת סיבה מעניינת לכך שהשכר שלנו עולה בקצב איטי ביחס לשאר מדינות ה-OECD. לטענת הבנק, השכר בישראל נמוך כי ההון האנושי בישראל נחות. במילים אחרות, טוען בנק ישראל, עם ישראל הוא ממש לא אור לגויים ובמידה מסוימת הוא אפילו חור שחור – בכל מה שנוגע לאיכות אזרחיו העובדים ביחס לאזרחי מדינות אחרות ב-OECD. נחיתות ההון האנושי הישראלי, טוען בנק ישראל, באה לידי ביטוי בכושר הפריון הנמוך של העובד הישראלי, כלומר כושר הייצור שלו. לפי הבנק, השכר בישראל עולה בקצב איטי מפני שהפריון לעובד עולה בקצב איטי. בלי עלייה בפריון — המעסיקים לא יכולים לשלם יותר לעובדים שלהם. בנק ישראל מבסס את טענתו על נתונים סטטיסטים עדכניים ביחס לפריון בישראל ונתונים נוספים המייצגים את המצב העגום של רמת החינוך כאן.
בטור שכתבה מתייחסת ארלוזורוב לדו"ח ומציעה רעיונות לשיפור הפריון של העובד הישראלי. בראש ובראשונה היא מציעה לשפר את איכות מערכת החינוך. אין ספק שניתן למצוא סיבות רבות שיצדיקו ביצוע של טלטלה עמוקה ואפילו מהפכה במערכת החינוך שלנו, אך הסיבה של ארלוזורוב – הפיכת ילדי הדור הבא לעובדים יצרניים יותר – לא צריכה להופיע בראש הרשימה. נקודת המבט האינסטרומנטלית הזו לא ייחודית לארלוזורוב. היא רווחת מאוד בקהילת הכלכלנים. לפי תפיסת העולם הזו, האדם הוא סוג של משאב שמטרתו לקדם צמיחה כלכלית דימיונית, בדומה לפרה שהרפתן מזריק לה יותר הורמונים רק כדי שיוכל להפיק יותר חלב לשיווק ומכירה.
היה מעניין אם ארלוזורוב, והכלכלנים האוחזים בגישה דומה, היו שואלים את עצמם: למה כלכלה שסובלת מעודף ייצור, זקוקה לעובדים שמייצרים עוד יותר? מדוע אנחנו, בני האנוש, צריכים להיות פוריים יותר, כאשר כבר היום אנחנו מייצרים מוצרים ומשביתים אותם במכוון, רק כדי שנוכל לייצר ולקנות את אותו מוצר שוב? התופעה הזו, המכונה "השבתה מתוכננת", התרחשה כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת עם הגבלת משך חיי נורת הליבון ל-1,000 שעות. היום מדובר כבר בפרקטיקה רווחת כמעט בכל תאגיד גדול, ואחד מיסודות הקיום של הקפיטליזם המודרני. אפילו את תאריכי "פג התוקף" שמופיעים על מוצרי חברות המזון והתרופות התחיל האדם לקצר במכוון, רק כדי שיהיה לו תרוץ לזרוק ולייצר חדש. לפי סקר של עמותת "לקט ישראל" הצרכן הישראלי משליך לפח מדי שנה 66 אלף טונות מזון תקין רק בגלל הטעיה בתוית "הפג תוקף".
המין האנושי הגיע כבר לרמת קדמה כל כך גבוהה שהטכנולוגיה יכולה להחליף חלק גדול מאיתנו בעבודה. למעשה, היא כבר מחליפה. ומדובר רק בתחילתו של תהליך דרמטי הרבה יותר. לפי מחקר של מכון טאוב, כמיליון עובדים בישראל נמצאים בסכנה ממשית לאבד בתוך 20 שנה את משרתם לטובת מכונות ומכשירים.
גם אם נאמץ את משנתה של ארלוזורוב – נשפר את החינוך ונגדיל את מספר האקדמאים האיכותיים פי שתיים – מי בדיוק יוכל לגייס את כולם בשוק שכבר היום לא מוכן לקלוט אקדמאים מוכשרים ומחוננים בני 45 ומעלה? גם אם נכפה על כל בתי הספר ללמד לימודי ליבה, כפי שדורשת ארלוזורוב, לא ברור איך אנגלית טובה יותר תעזור להיי-טקיסט מפוטר בן 50, שרק יכול לחלום היום על זימון לראיון בעברית? לא ברור גם איך הבנה עמוקה יותר של מתמטיקה ואנגלית יעזרו לנו להתמודד בעוד עשור מול מכונות דוברות עשרות שפות המסוגלות לבצע חישובים מסובכים בחלקיקי שניה?
מתוך: YNET
ארלוזורוב וקהילה שלמה של כלכלנים מנסים לפתור את בעיות האתמול בכלים משלשום. הדבר שקול לנהג מירוצים שלוחץ בכל כוחו על דוושת הגז ברכב עם הילוך אחורי בלבד.
הקהילה הזו נתונה בקיבעון מחשבתי גדול ואיש ממנה אינו מנסה לעצור את מירוץ העכברים ולהציע פתרונות שיאפשרו לנצל את הטכנולוגיה בשביל שנעבוד פחות, ננוח יותר וננצל את הזמן עבורינו ועבור משפחותינו. בישראל עסוקים בלעודד את האזרחים לצאת לעבודה וכמה שיותר, כשהמדינה מעודדת אותנו לשלוח את הילדים לשירותי גידול חיצוניים בצהרונים מוזלים, שהפכו היום כבר יותר לערבונים ובקרוב אולי גם ללילונים. מהבחינה הזו הקו שנוקטים כלכלנים ועיתונאי כלכלה ישראלים הוא בהחלט חושך לגויים, שמצידם עברו כבר לחשיבה מתקדמת יותר.
בפינלנד למשל כבר החלו השנה בניסוי מעניין שנועד לתת פתרון לבעיות דומות. 2,000 מובטלים בגילאי 25-80 משתתפים בתוכנית הניסויית, האמורה להימשך כשנתיים. המובטלים יקבלו מדי חודש 560 יורו, שיוגדרו כשכר בסיס. הסכום אמור לספק לפיני הממוצע את כל צרכיו הקיומיים. אם הפיילוט יצליח, תורחב התוכנית לשאר אזרחי פינלנד – ללא קשר למצבם התעסוקתי.
פינלנד היא לא המדינה הראשונה שמבצעת ניסוי מהסוג הזה. בעיר אוטרכט בהולנד כבר השיקו בינואר הקודם ניסוי דומה בהיקף קטן יותר, 300 נתמכי סעד קיבלו הכנסה בסדר גודל דומה. כעבור מספר חודשים היתה זו העיירה אונטריו, הפרובינציה המאוכלסת ביותר בקנדה, שהפתיעה עם ההודעה כי תנהיג גם אצלה הכנסה בסיסית חודשית. אונטריו הצהירה כי "בקרוב תישלח המחאה חודשית לתושביה במסגרת השקת הניסוי ובדיקת המשמעויות של ההכנסה הבסיסית". בצרפת הנושא עלה מספר פעמים במערכת הבחירות הנוכחית. על הדרכים לממן כזו הצעה ניתן לקרא כאן וכאן.
כלכלנים ואנשי עסקים הידועים כבעלי חזון, כמו אילון מאסק, הבינו כבר את האבסורד בלעודד עוד ועוד אזרחים לעבוד יותר ויותר בשוק עבודה שמאבד בכל יום מהרלבנטיות שלו והמצורך שלו בעובדים חדשים. ההצעה לאפשר לאזרח להשתכר באופן בסיסי כדי לשבור את הקשר הגורדי הקיים בין עבודה – שכר – וקיום, הולכת וצוברת תאוצה בעולם. המטרה היא להתאים את חוקי הכלכלה הישנים להתפתחות הטכנולוגית ולעולם השפע. אולי כדאי שדווקא נושא זה יעמוד במרכז מחקרו הבא של בנק ישראל. מה שבטוח, מחקר כזה יגדיל את הפריון המחשבתי של העיתונאים שיסקרו אותו.
With havin so much content and articles do you ever run into any
issues of plagorism or copyright violation? My blog has a lot
of exclusive content I've either written myself or outsourced but it appears a lot of it is popping it up all over the internet without my agreement.
Do you know any methods to help protect against content from being stolen? I'd certainly appreciate it.
בעניין אם לפי ב"י העובד הישראלי נחות, מה עם הכלכלן הישראלי, מ- 24.04.2017:
איני מכיר את כל הכלכלנים הישראלים, ואיני רוצה לחטוא בהכללות, אך רוב אלה שמוכרים לי, שמכריזים על מרכולתם ומקשטים אותה בתואר אקדמי מתקדם בכלכלה, בוודאי נעדרו מהשיעור שבו לימדו את קהלת ט': יג גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי. יד עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים. טו וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא. טז וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.
עוד דבר שלמדתי על בעלי תארים מתקדמים: קידומם הוא עניין של יחסי ציבור וכסף – השגת קרנות למימון מחקרים שיפורסמו ויצטטו אותם. המלחמה המתוקשרת בין כלכלני בנק ישראל וכלכלני האוצר היא לא מחלוקת לשם שמים, אבל במקום שתתבטל היא עוד מחמירה (הצדדים מתחפרים עמוק יותר בעמדותיהם).
קראתי את הפרקים ה' ו-ט' (סוגיות בשוק העבודה; הבנייה ושוק הדיור) ושני הפרקים הראשונים על המשק. חזרתי במנהרת הזמן לשנות השבעים, ללימודי הכלכלה, ואני שוב מבין למה שנאתי במיוחד את הקורס "סקירת מחקרים בכלכלת ישראל". כבר עשר שנים שאני מתנדב ב"ידיד", וזה בית הספר האמיתי לחיים. מכ- 660 מקרים שטיפלתי בהם יצאו עשרות הצעות חוק ופוסטים במספר בלוגים. הפונים אלינו, לידיד, הם לא קורבנות הסטטיסטיקה; הבעיה של כל פונה מצביעה על תקלה במערכת (הגזמה בבירוקרטיה וברגולציה) או בפונה, שהמערכת לא השכילה להכין אותו לעבוד אתה, עם המערכת. הפונים סובלים מחוסר מידע ברור, שהוא תקלה אצל הארגון המשרת או פעולה במזיד אצלו, שמביאה לשימוש רב בשיטת "מצליח".
לא כל רעה חולה היא באשמת הכלכלנים, אך מעמדם של אלה הוא נכבד ביותר, הם לא מסרבים לכיבודים שהפוליטיקאים נותנים להם. וכשהנושא מגיע להחלטת הפוליטיקאים – התוצאות הסופית אינה דומה לבעיה שעליה ביקשו פתרון (למשל: גמל הוא סוס שתוכנן על ידי ועדה). רק עורכי דין מתחרים בכלכלנים, אך להם אין מודלים כדוגמות, אלא החוקים ו"בית המדרש" ממנו הם שאבו את עוצמתם לסבך כל סעיף.
לגביי, הדוגמאות הטובות ביותר הן בתחום הדיור וההשכלה (החינוך, כשם המשרד). ביולי 2011, מזכירות הוועדה לשינוי כלכלי חברתי – ועדת טרכטנברג – ביקשה רעיונות לפתור את הבעיות שהעלו המוחים בשדרות רוטשילד. שלחתי אליהם את הרעיונות שלי: 1) "פתרון בעיית הדיור הציבורי יפתור את בעיית הדיור במדינה". 2) ו- 3) ביטול שכ"ל במוסדות להשכלה גבוהה, תקציב המוסדות, לימודים לצעירים, והרווח של המדינה. אלה בעיות שכסף יכול לפתור אותן, ואין ביישומן הכבדה על תקציב המדינה.
אלה לא כל הפתרונות לבעיית "ההון האנושי כמכשלה בהגדלת הפריון במשק", כי יש עוד גורמים למכשלות, שכסף לא יפתור אותן: החינוך וה- DNAשל העובדים במדינה; תכנון גרוע ולא בעתו; תכנון ותיקון תוך כדי תנועה; באת לעבודה או באת לעבוד!? סמוך! פרטץ'; עיגול פינות; טרנדים מיובאים – דור ה- Y על מגרעותיו; סמים ואלכוהול; … ; עובד ישראלי בשלב מוקדם מאוד מחפש את הקידום הניהולי (עד שמגיע לדרגת חוסר הכישרון שלו); שיטת הגנה על העובד שהופך ל"מסמר בלי ראש"; אין לעובד את הגאווה המקצועית שרואה העובד בקו הייצור ואת ההערכה שהוא מקבל מההנהלה, שמקובל בתעשייה בחו"ל.
ובעיה מערכתית נוספת – העובד הישראלי מפעיל הון יצרני קטן בהרבה מהמקובל בארצות שרוצים שנשתווה להן. הפעלת ההון הזה אינה דורשת השכלה אקדמית; היא נעשית במסגרת המפעל ו- ON JOB.
התעלמו ממני. אפילו לא זיכו אותי במכתב תודה פורמאלי על היענותי לבקשתם. מכתב הפנייה אליהם בפוסט בדה מרקר קפה: "אני וועדת טרכטנברג" http://cafe.themarker.com/post/3381040/?last_method=create
בעניין תוכניות הלימודים והתאמתן לצרכי המשק, או לנעשה בחו"ל:
מדענים, רובם ככולם, אינם מגיעים למעמדם במקרה. יתכן שהביאה לכך משיכתם הטבעית למדע, או שמורים טובים הציתו אצלם את העניין לזה.
הלימודים במקצועות "ריאליים" בנויים שכבה על גבי שכבה, במשך הרבה שנות לימוד. הישגים במקצועות "ריאליים" אינם מגיעים בהברקה רגעית. כדי להגיע להישג בהברקה רגעית צריך הרבה ידע ורצוי גם הרבה מזל.
לא הכמות תקבע את מספר המדענים ואת טיבם, כי הם לא אחוזון באוכלוסיה. המדינה יכולה, או צריכה, לחזות את צרכיה ולהתחיל לכוון לכך מגן הילדים.
עד כיתה ז' כל התלמידים ילמדו את כל לימודי היסוד שיאפשרו להם לעמוד על דעתם, ויציידו אותם בכישורי שפה, תרבות והעשרה, ובכלים הבסיסיים להמשך דרכם בגיל ההתבגרות. על המחדל בכישורי שפה אין מחילה למערכת, בלי קשר לפיז"ה. לא סתם יצא השם הזה, כי פיזה זה בניין עקום, מט לנפול),
שנות הלימודים ח', ט' ו- י' יהיו שנות התיכון, שבהם כל תלמיד כבר יידע מה נטיותיו. הלימודים בכיתות הייעודיות יהיו בקבוצות הומוגניות, לא יהיו באותו שיעור תלמידים מעכבי למידה. כך, המורה יוכל להקדיש את עצמו לפיתוח הקבוצה, להעשיר אותה ולוודא שהתלמידים מגלים עניין וידע במקצועות שאותם בחרו. זו תהיה הכנה מצוינת לקראת הלימודים האקדמיים, שיתחילו בגיל 16 ויימשכו 6 סמסטרים בשנתיים.
במשך הזמן, כשעברתי את חוויות הלימודים, שלי, של ילדיי ושל נכדיי, הצעתי פתרונות משלימים, בנושאים:
# בי"ס תיכון יהיה עד כיתה י'
# השכלה אקדמית תהיה מגיל 16.
ההתייחסות העדרית למבחני פיז"ה ודומיהם מוכיחה מה שאני צועק מזמן, עוד לפני מבחני פיז"ה (2000): בית הספר התיכון צריך להיות עד גיל 16, כי הוא משמש "שמר צעיר" לילדים / נערים, וכדי שלא יצאו לשוק העבודה ויתחרו על משרות ויגדילו אבטלה.
משרד החינוך מפעיל כבר מספר שנים תוכנית בשם "אקדמיה בתיכון". תלמידים מוכשרים לומדים באו"פ מקצועות אקדמיים שנמצאים גם בתוכנית הבגרות. מי שעומד במשימה האקדמית פטור מבחינת בגרות באותו מקצוע.
לילדים ולנערים בשלב לימודי החובה אין בכלל חשיבה כלכלית לגבי העתיד הכלכלי שלהם. ראה תחפושות בפורים ושאלות "מה אתה רוצה להיות (מפורסם, …). המצב עוד מחמיר ככל שהשנים חולפות ומתקדמים לדור שיחליף את דור ה- Y. ומי יודע מה עוד יהיה.
הבעיה שהחינוך בארץ אינו מחנך ל"תרבות עבודה", לאחריות אישית, למחויבות אישית וחברתית. אחוזי ההשתמטות מהצבא מוכיחים את ההנחות האלה. המשלים שלהם הם ילדי תנועות הנוער ולא ה"חנונים", וילדי השמנת של יפי הנפש, שרוצים להגשים את עצמם, את ה"אני" שלהם, ואלה שתורתם אמנותם, שרוצים, לכל היותר – למות באוהלה של תורה.
באקדמיה שיטת הלימוד שונה; האחריות של הסטודנט גדולה יותר, הוא חייב להגיע לתוצאות המצופות ממנו ומהמוסד שבו הוא לומד.
האקדמיה אינה בית ספר מקצועי! בתוך האוניברסיטאות יש מוסדות שנקראים "בית ספר ל—-", אך לא במוסדות אלה הן מתפארות.
כל מה שהכלכלנים מספרים במאמריהם הם נתונים סטטיסטיים, שיש להם תקפות בע"מ. ובקיצור – מה שרואים משם לא רואים מכאן, או – מה שרואים מכאן לא רואים משם. הבעיה היא, שקברניטי המדינה רוצים להראות טוב בפרסומי OECD והם מנסים לשנות את התוצאות באינסטנט. המעניין הוא, שהמובילים בטבלאות מבחני פיז"ה – ארצות מהמזרח הרחוק – באים לישראל לראות איך ישראל נמצאת בראש רשימת פרסי נובל ובחמישייה הפותחת בהישגים טכנולוגיים, בעולם, ולא יחסית למספר התושבים. בישראל מתווספים מדי שנה 4,000 מהנדסים, בסין – 200,000 מהנדסים!! סינגפור אינה מעודדת לימודים אקדמיים אך מצטיינת במבחני פיז"ה.
צעיר בן 13, שיסיים בית ספר יסודי ימשיך עוד שלוש שנים בבית הספר התיכון, במסגרת חינוך חובה, בתוכנית לימודים תובענית, שתכין אותו ללימודים אקדמיים בגיל 16. מי שלא יוכל להתמיד בלימודים תיאורטיים בתיכון – יופנה ללימודים במסלולים שיתאימו ליכולתו ולכישוריו. לא "הסללה" ולא "שמרצעיר" (דרגה מעל שמרטף). מי שיסיים כיתה י' ולא ימצא את מקומו באקדמיה – יוכל ללמוד מקצוע, במסגרת חינוך חינם, או ללמוד ולעבוד בשיטת חונכות.
עד כאן זה כעין "תקציר מנהלים". הפירוט של ההצעה שלי, כפי שהתגבשה ופי שהצעתי אותה לוועדת טרכטנברג.
ביטול שכ"ל במוסדות להשכלה גבוהה, תקציב המוסדות, לימודים לצעירים, והרווח של המדינה
http://cafe.themarker.com/post/2965868/
הדיור הציבורי היה על סדר היום שלי מסוף שנת 2006, כשהתנדבתי ב"ידיד" (מרכזים לסיוע בקהילה – סיוע לאזרחים שחלשים מהפעילים בעמותה). למדתי על הבעייתיות בדיור הציבורי מהמקרים שהגיעו אליי.
במשך הזמן התחילו לדבר על בעיית הדיור – יש/אין בועת נדל"ן; יש מחסור חמור בדירות, וכמה חסרות; יש עליית מחירים שמרחיקה את חסרי הדיור מבעלות על דירה; …התעלמו ממני. הממשלה שבויה ב-דוגמה של פרופסורים ופוליטיקאים, שיש רק דרך אחת לפתור את בעיית הדיור במשק – הדרך של השר-על כחלון, שמרכז סביבו את כל מנגנון התכנון והבנייה עם עושי דברו, ולעזאזל עם האחרים. כל השיטות שלו הן גימיקים וקומבינות – אתנן או שוחד פוליטי מהכיס של המדינה, להיטיב עם שכבות שלאו דווקא זקוקות לסיוע. גם הציעו להעתיק מודלים של הנעשה בחו"ל.
נאמנים עליי דבריו של פרופ' עומר מואב: "בשנה האחת שהייתי במשרד האוצר, שבאתי מראש עם דעה שלילית על המערכת הפוליטית ועל מי שמכהן בה, הדעה הזאת נהייתה עוד הרבה יותר שלילית אחרי שנה. כי באמת זה פשוט מדהים האינטרסנטיות הצרה, הפופוליזם, החוסר אחריות, הצורך 'לקנות' כל חבר בנפרד בועדת הכספים… היכולת של חברי הכנסת בבריונות להוריד נושאים מסדר היום…".
למה לדבר על מודלים כלכליים? יש מודל אחד, חברתי, שהציגו נביאי ישראל. מה יותר ברור מישעיהו, שבפסוק אחד קבע, לפני כ- 2,750 שנים – "צדק חלוקתי", ואולי – סתם סוציאליזם: (יש' נח,7 ) "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם".
בכל פעם שניסיתי להיות יצירתי הבנתי שקשה לחדור את האגו של אלה שחשבתי שקוטנם עבה ממותני. יש להם מנטרות של שיעור ראשון בכלכלה, שרק הגדלת ההיצע של הדירות יכולה לסגור את הפער של המחסור בדירות בשוק הדיור בישראל. רק את ה- KIS הם סרבו לנסות, KISS.
בישראל חסרות (2011) כ- 137,000 דירות, או – יש עודף ביקוש של 137,000 דירות. בציניות אמרתי, שאפשר להעביר את עודף הביקוש לברלין (עכשיו, כשבברלין הכל התייקר – לוורשא), או שתהיה מגפה או מלחמה. אבל – הפתרון האמיתי הוא: המדינה תבנה (ב- 2011) 137.000 יחידות דיור עבור הזכאים לדיור ציבורי שאין למדינה דירות לספק להם, והיא שולחת אותם לשוק הדירות להשכרה, ומשלמת להם חלק (עד 95%) משכה"ד: 770 עד 3,400 ש"ח לחודש, ס"ה כשני מיליארד ש"ח לשנה.
ולאלה שהמנטרה שלהם היא "הגדלת ההיצע", שיואילו להסביר לי אם הוספת 137,000 דירות לדיור הציבורי היא לא הגדלת ההיצע בשוק הדיור בישראל.
קל לבנות את אותן דירות, כי לשם כך יש את חוק הותמ"לים, "הסכמי גג" ועוד כל מיני תופינים.
זאת ועוד: המדינה לא תעשה קומבינות עם הקבלנים, שיבנו דירות גימיק, שפירושן הוצאה של עשרות מיליארדים ש"ח מקופת המדינה עבור אוכלוסיה שלא תמיד זקוקה לתמיכה, שלמשפחותיהם יש הזדמנות לנצל את הבוננזה שהשר כחלון חשף ולהגדיל את ההון המשפחתי. הממשלה מציגה את ה"מחיר למשתכן" כהורדת מחיר הדירות, בעוד שמחיר הדירות בשוק לא ירד, אלא הממשלה משלמת את ההפרש לקבלן, על ידי קומבינות, שזה כאילו לא מתוך הקופה הציבורית. ישראבלוף. אם את הדירות האלה יבנו קבלנים זרים – לא תפגע הבנייה של "בוני הארץ", שרוצים עוד 20,000 עובדים זרים. הבאת קבלנים זרים היא כמו ייבוא קרוונים או קרווילות או פחונים או אוהלים.
כשהשוק יתקדם לשיווי משקל- הוא יהיה שוק של שוכרים וקונים. ואז – גם לא יהיה צורך בפיקוח על שכר הדירה ולא בחוק לשכירות הוגנת.
עד כאן הנושא בקליפת אגוז. מדי פעם סיכמתי נושא והעליתי אותו כפוסט בבלוג שלי בדה מרקר קפה. נראה לי שארבעת הפוסטים שלהלן עונים לכל שאלה שהתעוררה או שתתעורר.
1) פתרון בעיית הדיור הציבורי יפתור את בעיית הדיור במדינה http://cafe.themarker.com/post/2959295/
2) בנייה לזכאים במתחמים נפרדים או במעורב עם דיירים חזקים – דיור ציבורי ואינטגרציה – http://cafe.themarker.com/post/3228580/
(3 התוכנית "דיור ציבורי" היא המשתלמת ביותר. הפרוט והחישובים : http://cafe.themarker.com/post/3316534/ .
4) הסיבות לשלילת התוכנית מחיר למשתכן http://cafe.themarker.com/post/3313301/
יאיר שפי shefin@zahav.net.il
ערן יישר כח לזוית ההתבוננות. אין קשר בין הנתונים המסופקים על ידי המדיה ומוסדות תקשורת ההמונים ובין המצב בשטח. יש לי כמה רעיונות שנותנים מענה לשאלות אותן הצגת כשאלות ללא פיתרון, הבעיה היא שמערכת התנועה האוטומטית לא עוצר לבדוק את עצמה או לספור ברגים. אני לא מאשימה אף אחד. זו היתה בחירה שלי לא לשחק במשחק ה"דמוקטיה כאילו" ולרוץ לכנסת.
מקסימן חבל שהטבעת את הדברים שחלקם עם טעם – בפיסקת פתיחה אלימה כלפי הכותב תגובה לפניך. בעיקר גרמת לי באופן תת מודע ולא באשמתי לא להתייחס שוב ברצינות לדברים אותם אתה כותב. חבל. לפעמים גם לך יש מה לומר שאפשר ללמוד ממנו…
הדר אני מסכימה לגמרי למה שכתבת בכתבה אחרת על חלוקת הקרקעות. עושר קשור באופן ישיר למשאבים. חלוקת נכסי המדינה וקרקעות לתושבי ואזרחי המדינה תייצר עושר.
אנו חיים במדינת עלייה אליה הובאו עולים ללא כל וצבירת רכושם נעשתה על פי מידת הקירבה הפוליטית למוסדות המיישבים. אולי פעם אכתוב על כך במסודר… הסיבה היא אחזקת מנהיגי המדינה בשני קצוות החבל – מאידך – מסירות נפש של שיבת עם ישראל אל ארצו – ומצד שני – אחזקת מנהיגים כגון רבין ופרס בסיסמאות הצרפתיות – כל אזרחי המדינה שווים {ועניים וחסרי כל אם אין להם פנקס אדום או לובי פוליטי} – הרפואה היא הגדרת המדינה כנחלת אזרחיה. כפי שעשה יהושוע. מאקסמן. חלוקה לנחלות. וגם בנות צלפחד ושאר עניים יקבלו חלק לקיים בעבודתם. אז תיפסק הבזיזה הנוראית ויפה שעה אחת קודם, כי ממה שאני ראיתי כבר רוקנו את המוזיאונים מאוצרות המדינה המסתובבים בתצוגות בכל העולם תוך השארת תחליפי תדמית. ראיתי את המשלחות הללו של דוברי רוסית ויפנית מסתובבים במוזיאונים המכובדים ביותר בארץ תחת הכותרת של קשרי חוץ. את הפוספטים, תנובה, ומפעלי הנחושת כבר מכרו לזרים. מה נשאר לנו? יופי. חינוך. משפט. ביטחון. מוסדות מדינה וראשויות מקומיות… תקנו אותי אם זו לא קופה של כספים ממשלתיים שאין בה חצי שקל יתרה???
מבלי לגרוע מהעובדה שיש לשאוף (ויש מקום) לשפר את הפיריון העובד הישראלי:
אם עובד גרמני מייצר ביום אחד מכונית אחת בשווי (שוק מוגזם ולא מוצדק) של מיליון דולר ומקבילו הסיני מייצר 5 מכוניות בשווי (שוק מוזל) כולל של חצי מיליון דולר, לפי הכלכלנים הפיריון הגרמני גבוה יותר מהסיני.
זה היה ממש נכון, אם הכל היה קשור לעובד ולא למשל לשוק שמוכן לקנות רכב יוקרתי גרמני במחיר לא סביר, אך לא סיני (יום אחד זה ישתנה)!
הדבר נכון גם לגבי ישראל והעובד הישראלי. העולם (כולל אותנו הישראלים) מוכן לקנות ולשלם יקר יותר על מוצרים שמיוצרים באירופה מאשר בישראל (אולי ישתנה אחרי השלום)!!
זה נכון גם לגבי התיירות. אילולא שם ישראל, היינו אחת המדינות הכי מתויירות בעולם עם הכנסה ענקית ממנה (זה בטח ישתנה אם יהיה שלום)!
מצד שני נניח שכל חודש או רבעון תהיה בישראל עיסקה כמו עיסקת המובילאיי (שלא קשורה לטענות הכלכלנים בדבר בעיות פיריון העובד הישראלי), אזי הפיריון בישראל תעלה לשמיים מבלי שום שינוי בשיטות העבודה של העובד הישראלי הממוצע או הכלים שהוא משתמש בהם.
אכן ללא ההיטק הישראלי (שפיריוני הרבה יותר מאשר האירופאי), מצבנו היה הרבה הרבה יותר גרוע.
ביום שני, האחד במאי, יצויין יום הזיכרון לחללי הסוציאליזם.
בין 100 ל200 מליון איש נרצחו על מזבח הצדק החברתי, רובם המכריע אזרחים.
בריהמ, סין, צפון קוריאה, ונצואלה, קובה ועוד
מחכה בכליון עיניים לכתבת 1 במאי בבלוג הזה, האם שוב פעם יקדמו קומוניזם?
מסכים איתך וברור שלא צריך ללכת שבי אחרי שיטות שנכשלו, אך גם אסור ללכת שבי אחרי אלה שכאילו הצליחו.
אני גם לא רואה שהסוציאליזם המערב אירופאי או הסקאנדינבי נכשלו. לפחות לא, יחסית לשיטות האחרות.
ערן מביא רעיונות שמנסים ליישם במדינות מערביות מוצלחות ולא בסין או קובה. לכן קשה לי להבין וממש לא ברור מה קשר בין הכתבה ולתגובה שלך!
זו שיטה מאוד מעניינת, לכתוב ולהביא עובדות נכונות אך לא רלוונטיות, נגד נושא שמתנגדים. אכן הרבה אנשים נופלים בפח כי באופן טבעי חושבים שיש קשר. חכם ומתוחכם.
בבקשה, אל תעשה את זה.
שחרורון היקר
הציניות שלך והדמעות תנין שלך ובעיקר הדמגוגיה הקלסי של הקפיטל החזיר, אמור לשכנע אותנו למות תחת הגשר בשקט, כי אם לא רח"ל ימותו מיליונים על מזבח הצדק החברתי ????
בכלל, המיליונים האלה זחלו מהגן אימם בלי רשות מהקפיטל החזיר, אז מה הבעיה שלך עם המיליונים ? מגיע להם למות, וכי מי נתן להם את הזכות לזחול מהגן אימם ?
על פי ג'ון לוק מותר להרוג אותם כי הם באים לקניינינו. או לחליפין נהיה לו לעבד או שימותו בשקט תחת הגשר.
כמו בטבע הטורפים הם בעלי טריטוריה והורגים כל הנוודים שלא מכירים בטריטוריה, ככה אצל חיית אדם על פי לוק ועל פי שחרורון היקר, לא היית לנו זכות לזחול מהגן אימינו. ואם בכל זאת זחלנו, אז מותר להרוג אותנו. או לחליפין נהיה להם עבדים או אנו צריכים למות בשקט תחת הגשר.
לסיום:
ידיד היקר, אל תטיף מוסר ואל תפחיד את העבדים כי במילא זה לא יעזור. במחזוריות נפלא הם ישמידו את הבשר חמורים האלה עד שיקבלו קצת שכל להבין שאם ממציאים את הקניין, אז זה רק בתנאי שכל נולד, נולד עם קניין. אם ממציאים את הבע"מ ?! אז גם הפרט הוא בע"מ !!!
כל זמן שזה לא יקרה, המחזוריות הנ"ל תמשיך לנצח.
מראש פרעות אויב: כשהקדוש ברוך הוא מביא פורענות על אומות אין מביא עליהם שלהם לבדם, אלא שלהם ושל אבותיהם מנמרוד ואילך. כשמביא טובות על ישראל מביא עליהם שלהם ושל אבותיהם מאברהם ואילך.(ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלב)
כלומר, כל הפורענויות החברתיות בכל שנות ההיסטוריה, והעבדות החברתית לחברה ולכסף, כל אלה מתחיל מהמצאת האימפריה של נמרוד, כלומר הם סובלים לא רק את עוונם רק עון אבותיהם מאז נמרוד.
כי הם לא יכולים להשתחרר מחוקיה של נמרוד, במילא הם סובלים מאז עד ימינו.
אבל שאלוהים מביא טובות לבני ישראל ?! הוא מביא את כל הטוב לא רק שלהם רק מי אברהם ואילך.
ואנו רואים זאת במציאות, השרידות הטבעית של צאצאי אברהם נמשכים לעולמים ולנצח, הכל בזכות ברית המילה ובזכות מצוות ישוב ארץ ישראל.
סיירוס
ישום השיטות האלו הוא בדיוק מה שהביא את סין וקובה למה שהם היום במקום שהם יהיו מדינות מוצלחות
המדינות הסקנדנביות צועדות למצב של ונצואלה בצעדי ענק בגלל הסוציאליזם (למשל: נסה להזמין תור לרופא בשבדיה או לשלוח את ביתך בלילה בסטוקאלם , בירת האונס של אירופה)
זה שהקשר לא ברור והבנתו דורשת קצת חשיבה לא אומר שהוא נכון. צר לי שהמציאות לא מתישבת עם הנרטיל שהאכילו אותך בביס
ומה לגבי קביעת תור בארהב? אהה כן יש תורים בשפע אבל אין לרוב איך לשלם. וללכת בלילה בבולטימור? או בדטרויט או עשרות ערים שונות אחרות?
הקפיטליזם נכשל בארהב בדיוק כמו שסוציאליזם נכשל. די לדמגוגיה הזולה ולעיוורון. שתי השיטות החלו כאידיאלים יפים וגמרו בפח ההיסטוריה. סוף כל שיטה כלכלית הצטברות ההון אצל מעטים וזה גורר הצטברות הכוח הפוליטי. המשוואה שכל אחד מכיר היא פשוטה
כסף עושה כסף=הצטברות ההון=הצטברות כוח פוליטי=ריקבון חברתי.
רק חברה שחוקתה הבסיסית מונעת את שלושת חלקי המשוואה הראשונים תזכה לשרידות
קבעתי תור בארהב. התקשרתי ביום שישי בבוקר, אחהצ היה לי תור. רופאת ילדים (לא חדר מיון או משהו).
אם יש לך ביטוח פרטי בארהב את מסודר. במערכת הבריאות בארהב יש שתי בעיות
1. 50% מהכסף שהולך לבריאות הוא ממשלתי -אובמה קר – מי שיש לו את הביטוח הזה יכול למות בזמן שהו מחכה לתור
2. הסיבה שיש אנשים על אובמה קר היא כי הממשלה כופה על כל הביטוחים הרפואים לקבל חברים חדשים ללא אפליה בתשלום על בסיס מצב רפואי. כלומר, צעיר בריא משלם אותו דבר כמו מישהו שרק הופיע בארהב ויש לו כל מחלה אפשרית. כלומר, אתה יכול לעשות ביטוח רק שאתה נהיה חולה.
חבל שאתה מדבר בלי לדעת. גם ארהב נגועה בפאשיזם וסוציאליזם, אבל עדין יחסית מעט בהשוואה למדינה כמו ישראל או שבדיה
אל תמשיך להיות טיפש, עיוור וללא הבנת הנקרא שחרורון,
כמו שאמרתי תורים יש בשפע למי שידו משגת. אז תיאור התור שלך לא רלוונטי ורק מראה שאתה לא קורא באמת.
מה ז"א נגוע בפאשיזם וכו כו, אתה ממש מצחיק, למה שמחר תקים מדינה חדשה קפיטליסטית כמו שארה"ב החלה (נגיד עם מעט מאוד פאשיזם וסוציאליזם) ולא תיהפך למה שארה"ב היום? יש לך איזו נוסחת קסמים קפיטליסטית למנוע מכסף להצטבר אצל הברונים החדשים? למנוע מהם להשתלט על הפוליטיקה ולהפוך את המדינה שלך לקרוני-קפיטליזם?
תתעורר, אני לא מגן על הסוציאליזם אבל ודאי שגם הקפיטליזם זה קשקוש שמוביל רק למקום אחד והוא ארה"ב של היום ואני לא הייתי רוצה להיות בארה"ב של עוד 50 שנה.
הסיבה שלאנשים אין כסף לביטוחי בריאות יקרים היא שהממשלה גרמה לכך שביטוח סביר עולה כמה אלפי דולרים בחודש. הממשלה גרמה לזה עם אובמה-קר. הממשלה שברה את מערכת הבריאות ברגע שהיא כפתה על חברות ביטוח לקבל כל אחד בלי קשר למצב בריאותי קודם. מה שגרם לפרמיות לעלות באופן דרסטי
כמו שאתה רואה, הבעיה היא לא ״קפיטליזם״ הבעיה היא ממשלה ותכנון מרכזי. הבעיה היא לא הצטברות כסף בידי אנשים שהרויחו אותו ביושר, הבעיה היא הצטברות כח בידי פוליטקאים. הפתרון הוא להקטין את הממשלה כדי שלא יהיה על מה להשתלט.
עדיף תורים בשפע למי שיכול לשלם מאשר חוסר תורים לכולם.
ממש ממש בקרוב מאות מיליוני נהגים בעולם יהפכו מובטלים. מה יהיה איתם?הרכבים האוטונומים כבר כאן.
ובנוסף מהמהפכה הזו,
אנשים יוכלו לשבת במכונית שנוסעת לבדה ולעבוד בדרך לעבודה.
העתיד לא ברור. גם אם זה יקח עשור ויתרחש בהדרגתיות, עוד בדורנו נחזה במהפכות.
אנחנו נוטים להאמין שמנהיגי העולם חושבים וערוכים לשינויים שיתרחשו לטווח הרחוק, אבל הם עסוקים בדברים אחרים.
הם ימצאו עבודה אחרת.
ממילא עבודת נהיגה היא כזו שכמעט כל אחד עם רישיון יכול לעשות.
המתקפות של הגברת מירב המשמשת זה שנים רוטווילר של הימין הכלכלי במלחמתו בעובדים גובלות בפארסה. סריקה קלה ברשת תעלה כי העובד הישראלי הוא הועבד הכי מנוצל במדינות הoecd מפני שערך שעת העבודה נמוך. ומי קובע את ערך שעת העבודה?. האם זה נתון אובייקטיבי טהור? לא. את ערך שעת העבודה קובעת המנהיגות הכלכלית ה הפועלת לריסון תביעות השכר של העובדים. אז זהו. מעגל סגור. הפריון נתוך כי בישראל לא מוכנים לשלם את השווי האמיתי של שעות העבודה. ואז נהדר להאשים את מערכת החינוך ולדקור אותה בחוד המחוגה של לימודי ההנדסה והמתמטיקה. משלמים למורה הישראלי מעט כי התוצר שלו, היינו התלמיד, לא יודע מתמטיקה.
הפריון בישראל באמת נמוך בעיקר כתוצאה מהתרבות הישראלית, כמה דוגמאות: לעבוד קשה=פראייר לעשות שכונה בעבודה=דפקת את המערכת. תוסיפו לזה את הכדאיות של שעות נוספות בעבודה (למי שמרוויח לפי שעה) ועוד הרבה הסכמים קיבוציים שמגנים על עובדים לא יעילים ותקבלו הרבה סיבות לפריון נמוך. כתבתם בצורה יפה שהטכנולוגיה תעלים הרבה מהמקצועות בשנים הקרובות, זה נכון מאוד, אבל גם כשהתחילה המהפכה התעשייתית חשבו ככה וזה פשוט גרם לשינוי בשוק העבודה וליצירה של מקצועות חדשים/אחרים. הכלכלן הוא לא נביא ולכן לא ברורה לי ההתקפה על הכלכלנים בכל הבלוג הזה. הכלכלן נותן חוות דעת ותחזיות ולא מקבל החלטות, בדיעבד יודעים אם הכלכלן צדק או לא וגם לא בהכרח מקבלים את ההמלצות שלו. כלי החיזוי שעומדים לרשות הכלכלן דומים לאלו של מי שנותן תחזית למזג האוויר, כנראה שמהיום למחר או לשבוע הקרוב התחזית תהיה טובה, אבל מעבר לזה יש הרבה תהליכים שאי אפשר לחזות רבעון/שנה/5 שנים קדימה.
מבחינתם של כלכלנים רבים מדע הכלכלה הוא נזר הבריאה, פסגת היצירה של התרבות האנושית.
כל הכבוד.מ.א. פרסמה מאמר מקומם ושגוי.
ערן, כתבה מעולה. הרושם הכללי הוא שהכלכלנים, לא רק בישראל, מתעקשים להתכונן למלחמה שהייתה ולא לזו שתהיה. הם לא עיוורים להשפעות הדרמטיות הצפויות של הבינה המלאכותית ושאר החידושים הטכנולוגיים על שוק העבודה, ולעלייה הצפויה באבטלה בעקבותיהם, אבל הם בהכחשה שהמשמעות היא קריסת המודל הקפיטליסטי ואיתו תרבות הצריכה וכמובן המירוץ אחרי צמיחה כלכלית כיעד המרכזי של כל ממשלה וכלכלן. לכן, התקווה שמביעה מירב ארלוזורוב, בנק ישראל ובכלל מוסדות כלכלים מסורתיים ברחבי העולם, שהשקעה בהעלאת הפריון בעבודה יכולה לפתור בעיות מרכזיות בשיטה הנוכחית, היא הזויה. נניח שיצליחו להעלות את הפריון, למי בדיוק ימכרו? למי יהיה כסף לרכוש מוצרים מיותרים? הרי מודל ההכנסה האוניברסלית מטרתו לספק הכנסה בסיסית ומוסכמת לכולם, ולא לאפשר להם חיי מותרות והתמכרות לצריכה של מוצרים ושירותים מיותרים.
בעניין הזה כדאי לקרוא את ספרו של פול מייסון, פוסט קפיטליזם, וגם לחשוב היטב על הגישה שבהדרגה צוברת תומכים רבים לפיה עלינו לנטוש בחפץ לב את השיטה הכלכלית הנוכחית שמטרתה לייצר צמיחה בתוצר, ולאמץ כלכלה חדשה שמטרתה להצמיח ולפתח את האדם, כלומר שיתפנה מהמירוץ המשעבד אחרי פרנסה וכסף לטובת עבודה של 2-3 שעות ביום, אם בכלל, והשקעה אישית וחברתית בהתפתחות אישית, פנימית, משפחתית, קהילתית ולאומית.
״מטרתו לספק הכנסה בסיסית ומוסכמת לכולם״
מוסכמת עי מי?
ברור למי תספק את הכסף, לא ברור מאיפה תביא אותו
תודה ערן, נהניתי מאד לקרוא את המאמר החשוב. המסר של המאמר לגבי ההפחתה בשעות העבודה הארוכות, והגדלת שעות הפנאי/המשפחה, נראה כל כך נכון ויעיל ומתבקש, ועם זאת כנראה לא כל כך פשוט ליישום, בגלל גורמים שונים בעלי אינטרסים אחרים, או קיבעון מחשבתי, הרגלים וכו'.
מעניין אם הצעת החוק החדשה שהתקבלה בימים אלה לגבי ההפחתה (הדיי מינמלית..) בשעות העבודה, מתכתבת לדעתך עם הכיוון של המאמר שלך, ומצביעה על מגמה חיובית בכיוון הזה, או שיש מאחוריה אינטרסים אחרים.
בנוסף,מעניין אם תכנית/רעיון להפחתת שעות העבודה באופן עמוק, מסודר,רציני, כאסטרטגיה, כמדיניות, יכול להיות מקודם וממומש באמצעות תנועה/מפלגה פוליטית שתצרף את הרעיון/התכנית למצע שלה.
הי רועי
לפני שיוצאים ב"חגיגות" על הפחתת שעת עבודה בשבוע – שים לב לזה:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710732,00.html
לא ברור למה צריך הצעת חוק להפחתת שעות
רוצה לעבוד פחות? 30 שעות בשבוע ? אולי 30 שניות בשבוע? מצא מישהו שיסכים להעסיק אותך או תפתח עסק
לאנונימי 03:44 תודה על תגובתך.
אתה כותב "רוצה לעבוד פחות…מצא מישהו שיסכים להעסיק אותך או תפתח עסק"
אני חושב שתגובתך מדגימה וממחישה בדיוק את הקיבעון המחשבתי/"הקופסא המחשבתית" לגבי המושג "עבודה" שרובנו כלואים בה.
כרגע,בתקופה שלנו, קשה לנו לדמיין לחשוב על שבוע עבודה מקוצר בן 20 שעות, פשוט כי זו המציאות, ההתנהגות, החוקים והנורמה השלטת לגבי המושג "עבודה". ונראה שגם אתה, בתגובתך, ורבים אחרים כמוך, נופלים בפח הקיבעון המחשבתי בזה, וקשה לנו להסתכל קצת מעבר לעבר "אופק אחר" של המושג עבודה.
כאשר הנורמה תשתנה – אם בסיוע חוקים,מחקרים, תובנות, חיקוי התנהגות, וכמובן באופן הדרגתי – יהיה קשה למצוא מעסיקים שיסכימו להעסיק אותך יותר מ 30 שעות בשבוע(!) 🙂 ויהיה קשה למצוא עובדים /עבדים שיסכימו לעבוד יותר מ 30 שעות.
מניח שגם אתה תעדיף/תסכים להיות מועסק 30-20 שעות במקום 45 שעות, ולקבל את האפשרות ליותר שעות פנאי שתוכל להקדיש לתחביבים,משפחה,בילוי וכו'.
כתוצאה מכך, אני מניח שגם יתפתחו מנגנונים חברתיים, כאלה ואחרים, למילוי שעות הפנאי הנוספות שיהיו לנו. ובא לציון גואל, אף אחד לא יתנגד לאופן עבודה חדש שכזה, כי זו תהיה הנורמה. מי שיתנגד הוא יהיה החריג, ואם ירצה – שיחפש מעסיק שיעסיק אותו 45 שעות או שיפתח עסק עצמאי..
שהייתי סטודנט עבדתי 20 שעות בשבוע
מאוחר יותר בחיים עבדתי 4 ימים בשבוע
היום אני בעמדה בכירה ועובד הרבה יותר מ45 שעות בשבוע
אף אחד לא מכריח אותי לעבוד במשרות האלה והמספר השרירותי של 45 שעות לעולם לא שינה כלום. המספר הזה לט משנה אם יש לך מיומנות ששוה משהו
אתה לא רוצה רק לעבוד פחות. אתה רוצה שכולם יעבדו פחות כדי להפוך משרה מלאה לחצי ובדרך לקבל אותה משכורת
שלום לך,
אתה כותב:"אתה לא רוצה רק לעבוד פחות. אתה רוצה שכולם יעבדו פחות כדי להפוך משרה מלאה לחצי ובדרך לקבל אותה משכורת."
ואני אומר: נכון.
ורק אדגיש ואומר שבשלב זה של חיי אני עובד כ 45 שעות בשבוע, ואני לא בעמדה בכירה, ואני נהנה מהעבודה ומהעשייה, ונותן מיוזמתי שעות נוספות במידת הצורך.
אתה כותב:
"אף אחד לא מכריח אותי לעבוד במשרות האלה"
ואני אומר: (ואולי אני טועה) אתה הוא זה שמכריח את עצמך לעבוד במשרה הזאת שדורשת הרבה שעות.
גם כי כרגע אין אלטרנטיבה אחרת – שיטת עבודה אחרת.
"מכריח" כנראה בתת מודע.
כי במודע אתה לא מרגיש שאתה מכריח את עצמך.
חומר למחשבה: אם היו מציעים לך אפשרות לעבוד באותו תפקיד בכיר כ 30 שעות בשבוע, באותם תנאים ואותו שכר, האם היית מסכים(?).
עוד כמה שנים (אחדות/עשרות?) כאשר זו תהיה הנורמה, לא נבין (או ילדינו לא יבינו..) איך "בזמנו" עבדנו 45 שעות ויותר בשבוע.
וכל שינוי, ענק ומהפכני ככל שיהיה, מתחיל ברעיון, כתיבה, דיבור, שיחה, דיון, שינוי, התנהגות, חיקוי, נורמה,הרגלים, חוקים וכו'.
זו דעתי הצנועה. ולא מתיימר לומר שהיא נכונה.
שבוע עבודה פורה 🙂
שלום לכולם,
קודם כל תגובה קצרה למצב הכלכלי בישראל.
המצב הכלכלי בישראל הוא תולדה של מדינה צעירה עם המון קומבינות כייאה למדינה או קבוצה חדשה – זה יכול לעבור עם הזמן או שהקבוצה "תעבור מן הזמן"
הסכם הגז לא תרם לפריון – כאן ניתן לראות את השחיתות בפעולה, בדומה לחברות החשמל הפרטיות – כואב הלב אבל אלה הצרות של מדינה קטנה בייחס לגודל השחיתות.
אחד הפרמטרים הנוספים למדידת הפריון עובר בייחס לבין עובדי המדינה לבין עובדי הייצור אשר מייצרים הכנסות למדינה (הכנסות מחוץ למדינה או מהלוואות של התושבים)
עובד מדינה לא מייצר אלא מסייע בייצור
דוגמה טובה היא ארה"ב, כאן יש את הרעיון שהעובדים מסייעים ונותנים שירות
בישראל כשאתה נכנס למשרד ממשלתי אתה פשוט הורס עוד מסיבת קפה והייחס בהתאם
הגדלת כמות עובדי המדינה לא מגדילה את השירות – אלא את הקומבינות.
אם נוסיף על כך את העובדה שהמדינה "מפוצצת" בעובדי מדינה ואת התרמית הכלכלית אשר נקראת עובדי קבלן – קיבנו מדינה עם פיריון נמוך.
לגבי משכורות חינם או פחות עבודה – הרעיון היה שהעובדים ייצרו יותר במשך זמן קצר יותר וזה לא לקח בחשבון את השחיתויות ואת בזבוז הכסף על אנשים שלכאורה עובדים למען המדינה – כאן נכנס ההבדל בין התיאוריה למציאות.
דוגמה אחרונה – כמות הכסף שהמדינה משקיעה על הוצאת ילדים מבית הוריהם – אבסורד בהתגלמותו, מדובר ב 15K שקלים לראש ב 3K להורים הבעיה הייתה נעלמת
והקטע הכי אפל הוא: אם הילד מקבל "טיפול" פסיכיאטרי תרופתי אז המדינה משלמת 30K שקלים לראש – אתם בוודאי לא תתפלאו שרוב הילדים – אשר נחטפים! מבית הוריהם מקבלים טיפול פסיכיאטרי.
וכך לא נשאר כסף בשביל לחלק לשאר האוכלוסייה?
אני מתחיל להיות בעד לחלק כסף חינם לאנשים – ולו רק בגלל שאני מעדיף שיגמר הכסף לשחיתויות בישראל.
ההתנגדות צריכה להיות כי ההוכחות הם קלושות.
סכום מחייה מינימלי דווקא נועד כדי שאדם יממש את עצמו בצורה אופטימלית ולא יחשוש מחוסר כסף או שלילת קצבה.
הפריון נמוך כי כל פתיחת עסק מלווה בניסיון ענק ובירוקרטיה.וכל נסיון לעבודה במקום מתגמל יותר מלווה בהעלאת מס שהופכת את זה ללא משתלם. העובד הישראלי עובד מהיום למחר בלי חזון לתכנון כי אין תכנון שנתי מה צריך לעשות ומה חלוקת העבודה.ובזבוז זמן על בירוקרטיה הוא בשיא
לכולם יש זכות לקבל קיצבה, אבל לקבל ממי?
כולם מבינים מה אנשים יעשו עם הקצבה שהם יקבלו
כולם גם מתעלמים מהשאלה מאיפה הקצבה תגיע. ומסתפקים בתשובות מסטיות כמו ״עודף פריון״, ״רבוטים״, ״טכנולוגיה״.
טיעון מאכזב מאד ערן היקר. כל כך מאכזב שאם הברירה היא הטיעונים המופיעים כאן או טיעוני בנק ישראל\מירב אלרלוזורוב הרי שאדם שפוי ורציני חייב בלי שום היסוס לבחור באפשרות השנייה. הרי אם לקחת את הניסוי הפיני המבורך, על פי ההגיון שאתה מציג, אין אלא ליישם את הבדיחה המפורסמת על השיחה בין התעשיין האמריקני לבין הבטלן המקסיקני ולאמץ את גישתו של האחרון. כלומר הדרך לעולם של 15 שעות עבודה עוברת לשיטתך בבטלנות ובבורות וכל מה שנותר לנו לעשות הוא לצייד את האזרחים בסומבררו גדול ואם אפשר גם בשיח קקטוס חביב. האם במקרה הולנד ופינלנד הן המדינות הראשונות העומדות לבצע את הניסוי החשוב הזה? ממש לא. הניסוי הזה לא יכול להתבצע בבנגלה-דש, וגם לא בפרגוואי וגם לא בארגנטינה, לבנון, טורקיה ויוון. מה משותף לכל המדינות האלו? בדיוק. פריון נמוך, חברה אזרחית בינונית, מוסדות שלטון שמתפקדים באופן חלקי, וכיו"ב מרכיבים שבמקרים של פינלנד והולנד הם במצב סביר בלשון המעטה. לא 'רק' תעשייה מסחר ושירותים (פרטיים וציבוריים גם יחד) תלויים בפריון עבודה, אלא גם חברה אזרחית: איך עומדים בתור, איך נוהגים בכביש, איך מתייחסים למרחב הציבורי ברחוב בכביש בפארק בחוף הים ובאיצטדיון. כל אלו דורשים חיזוק של ראציונליות תבונית שככל הנראה הדרך אליה עוברת בחינוך טוב יותר, במרכזו מקצועות ליבה ומקצועות של מדעי הרוח (היסטוריה מעל לכל, וכן, גילוי נאות, אני היסטוריון. אבל אני לא חושב ככה כי אני היסטוריון אלא אני היסטוריון כי תמיד האמנתי שהבנה היסטורית היא תנאי להבנה אזרחית). ועל זה בדיוק דיברה מירב ארלוזורוב ועל זה מדברים הכלכלנים של בנק ישראל. אכן כן, מטרותיהם של האחרונים היא 'קפיטליזם של צמיחה בכל מחיר' וכנגד גישה זו יש לצאת אל עבר מימוש חזונו של קיינס: 15 שעות עבודה וחיים חברתיים של יצירה ופנאי ואהבה וחמלה, אבל הדרך לקיינס עוברת כמו שקיינס עצמו לימד אותנו מנסיון חייו הפרטיים (שהפכו לציבוריים): ידע, חוכמה, הבנת עומק של המציאות. לא הסומבררו של העצלנים יושיע אותנו, אלא קסדת הפלסטיק של התעשיין. ההבדל הוא לא במה שמכסה את הראש של השניים הללו, אלא מה שיש בתוכו.
אודי היקר
זה תמיד פועל ככה: "רק אני יודע מה טוב לך ואייך לחנך אותך." כפי שקאנט אמר:
“שלטון שמבוסס על עיקרון של כוונות טובות כלפי העם כמו אב כלפי בניו, כלומר שלטון אבהי, שבו מתייחסים לנתינים כילדים וכקטינים שאינם יכולים להחליט מה מועיל ומה מזיק להם ושכופה עליהם לנהוג בפסיביות ולהמתין רק לחסדי המדינה שתשפוט כיצד עליהם להיות מאושרים – אם בכלל תרצה שהם יהיו מאושרים. זוהי הרודנות הגדולה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ארגון מדיני שמבטל את כל החופש של הנתינים ומותיר אותם נטולי זכויות.”
והיה ונסכים לרגע להיכנע ולשמוע מה אתה מציע לנו. אז נשאל אתך מנין לך הידע והביטחון שאתה יודע מה אתה שח ?
התשובה שלך היא "היסטוריה" (שמעתי מהיסטוריון דבילי שטוען שהיסטוריה זאת מדע מדיוק, ואייך היא מדויקת – הוא מנסה לשכנע אותנו ?! ממדעי הכלכלה המדויקים !! בקיצור טיעון מעגלי קלסי)
מיותר להסביר שלכל היסטוריון יש את המשקפיים שלו שעמם הוא רואה את ההיסטוריה.
משום כך הנאור כבר מזמן לא סומך על היסטוריה.
ואפי' אם כן נקבל שההיסטוריה שלך היא אמיתית וכן נרצה ללמוד מההיסטוריה, למה אתה חושב שזה נותן לך זכות לכפות על מישהו משהו ? כמו למשל: לא להתעצל. אני דווקא כן רוצה להתעצל וכן לא רוצה לעבוד !!
מה עוד שהקפיטליזם והנאו ליברלים, טוענים כל הזמן שהשיטה עצמה תביא את האדם לעבוד ולהצמיח. אז למה לנו להתערב בכלל ?
אם השיטה עצמה מדרבנת את האדם לעבוד ולצמוח ולהצמיח, אז למה צריך פתאום חינוך בכפיה ושלילת הטבע מכל אדם מראש ?
לסיום:
כל השלטנים והשרלטנים בכל ימי ההיסטוריה, הצדיקו את מעשיהם עם זה, שרק הם יודעים מה טוב לך.
מה שאירוני כאן, שדווקא הנאו ליברל והקפיטליזם בתיאוריה, מבינה את זה טוב מאוד. כלומר טיעוני לעיל הם טיעונים ליברלים קלסיים.
אז אייך זה שדווקא הם, נהפכו לשרלטנים ודיקטטורים הכי הזויים בהיסטוריה ?!
1, חינוך בכפיה. 2, שלילת הטבע מראש מכל אדם כולל שלילת הירושה (מילטון פרידמן). 3, כפיה להיות חלק בחלוקת העבודה בלי לקבל תמורה(ולא רק על ידי שלילת הטבע מראש כופים עליך להיות בחלוקת העבודה, רק גם על ידי ביטול תרומות וצדקה וגמחים). 4, שתי מפרנסים למשפחה בכפיה.
5, צאצאיך לא שלך ולכן נגזול אותם ממך בכדי להגן על משפחת תשובה ועל קנייניה שגזלו מאתנו. על פי השופט ברק אין לך אפי' זכות מוקנה לנשום.
ואחרי העבדות הטוטלית הזו, אין לך זכות לומר מילה, רק למות תחת הגשר בשקט.
אז הפתרון היחיד היא, להחזיר את הטבע לאדם פלוס "האדם בע"מ" ואז אולי התיאוריה של השוק החופשי תוכל לממש את עצמו.
קפיטליזם\נאו ליברליזם, אתה לא כופה על ידי משטר ודיקטטורה. זה אמור לעבוד מעצמו וזה כל סגולתו.
וזה הכשל והאבסורד הישראלי, ולכן היא נראית ככה. שיש משטר\גננת, אז לא תתפלא שהנתינים מתנהגים כמו בגן הילדים.
האקדמאי הישראלי והתקשורת הישראלית והפוליטיקאים הישראלים, מזה מרגישות גננות ?! עד כדי כך שהם דואגים תמיד שנשארו ככאלה לתמיד, אז מה הם רוצים ?
ולכן שוב, הפיתרון היא להחזיר את הטבע לאדם, פלוס "אדם בע"מ" ואז בני אנוש יזכו לבסוף להיות בני חורין.
הי אודי
נראה לי שפספסת קצת מהמסר שלי. אני בראש ובראשונה לא יצאתי נגד שיפור מערכת החינוך. להפך, טענתי שהמערכת הזו חייבת לעבור טלטול עז ומהפכה אבל לא מהסיבות שציינה ארלוזורוב. אני חושב שבאמת חינוך נכון ובעיקר שונה מהיום יהפוך אותנו לאזרחים טובים יותר, אלא שארלוזורוב מתיחסת לכך שנהיה "יצרניים יותר" ויש הבדל. הבעיה שכבר היום אנחנו מייצרים יותר מידי. כל כך יותר מידי שזה מגיע לאבסורד שהאנושות מייצרת מוצרים בכוונת מכוון להשבית אותם כעבור זמן קצר כדי שיהיה ביקוש לייצור היתר שלה. ועוד לא דיברנו על 40% מהמזון שלנו שמושמד מידי שנה.
האם הפתרון של שכר לכל אזרח מתאים לכל מדינה? בוודאי שלא. אני מדבר על חברות שבהן שוררת כלכלת שפע ועודף פיריון (כלומר עודף ייצור), שזה בערך רוב מדינות המערב כולל ישראל. האם זה בהכרח יוביל את כולנו לחבוש כובע סומבררו ולהתבטל? גם כמובן שלא. זוג הורי למשל שימשו כמורים בעבר. הם עבדו כל יום עד שעה 13:00 והתפרנסו בכבוד. עצלנים -הם לא היו. את הזמן הפנוי הקדישו לנו הבנים. כיום חבריי שבתחום ההוראה חייבים ללמד עד 18.00 כל יום (כולל שיעורים פרטיים) כדי לשרוד במקרה הטוב. האם שכר בסיסי שיאפשר להם לעבוד עד 13.00 ולהתקיים בכבוד חהפוך אותם בהכרח לאנשים עצלנים? אז מהנסיון ההיסטורי של משפחתי – התשובה היא כנראה לא. העיסוק עם הילדים ידאג שזמנם יהיה עמוס לפחות עד שעת ההשכבה בכל יום. אלו שאין להם ילדים יוכלו לנצל את החצי יום הפנוי לביצוע תחביבים או לתרום מזמנם לחברה מבלי לדאוג לאיך להתקיים. כהיסטוריון אתה יודע היטב שהאדם לא נולד כעןבד 9:00 -17:00 אלא כעובד לפי צרכיו.
מה זה בכלל ״עודף פיריון״ או ״עודף יצור״? ומה גורם לך לחשוב שהעברה מאסיבית של הון מהשכבה שגורמת לפריון לכל השאר, לא תגרום לחוסר או העדר מוחלט של פריון
״עודף יצור״ בלקסיקון שלי גורם שיש יותר חתיכות מוצר ממה שיש קונים. מה שגורם להורדת מחירים והורדת התפוקה כלומר אם מיצרים 100 מכשירי טלפון אבל יש 99 קונים, תוצר ירידת מחירים. בפעם הבאה יתכן שיהיו פחות טלפון כי יצרנים יצאו מהעסק אחרי שגילו שהוא לא רווחי
די ברור שזה לא מה שאתה מגדיר כ״עודף יצור״.
שחרורון עודף ייצור גם יכול להתקיים כשיש 100 קונים בשנה לטלפון ומייצרים 100 טלפונים בשנה שמצוכננים להתקלקל אחרי 9 חודשים.
איך זה עודף יצור? מה עודף פה? גם גביע קוטג נגמר אחרי כמה ימים, ואף אחד לא טוען שיש עודף יצור קוטג
אם המוצר שקנית מתקלקל אחרי תקופה קצרה מידי לטעמך, פעם הבאהתקנה מוצר אחר. מספיק אנשים יעשו את זה, והחברה שיצא מוצר אמין יותר תשאר בשוק והשאר יעלמו
צר לי. זה לא עודף יצור. בעולם האמיתי לא הכל פועל בדיוק לטעמך. לפעמים מוצר שאתה קונה מתגלה כלא טוב. לפעמים למוצרים יש תאריך תפוגה (כמו חלב). לא מוצא חן בענייך? אל תקנה
אין לצפות לכלום מהמאמרים של גב ארלוזורוב. רובם מנותקים מהמציאות. הטענות שלי הן לא כלפיה אלא כלפי דה מרקר. יכול להיות עמדת דה מרקר היא לאזן את המאמרים החכמים באתר בדברי טמטום של מירב מצד שני.
יחד עם זאת, מאמר התגובה למאמר של מירב לא יכול לבסס את עצמו על "את טועה" ולתת טיעון בדמות עקרון שכולם יסבירו למה הוא מתקיים ולא מתקיים כשנוח.
אם כבר עומק, אז לתגובות למאמר כאן היה יותר עומק מהמאמר עצמו. חבל.
דיוני סרק
כולם פה רודפים אחרי הזנב של עצמם
אוי שחרורון
למה לא תתיחס לטעון של ערן ?
קשה לך לחשוב מחוץ לקופסא שלך ?
על הקופסא הזו ערן מדבר
באיזה מהטיעונים חפצה נפשך מר. מהמטריקס?
שחרורון .
הטיעון הבסיסי אותו אנחנו טוענים באתר הזה כבר כמה שנים. הסתירה הלא הגיונית בין יכולת ייצור זולה ומתקדמת לבין שיטת מחסור שמתנה את השימוש ביכולת הייצור הזאת בעבודה בבולשיט.
הרעיון שמקורו במהפכה התעשייתית שיש קשר בל ינותק בין עבודה לסיפוק צרכי האדם. אתה רואה את זה בכל התחומים. ערן ציין אחד מהם השבתה מתוכנתת. יש כמובן נוספים כמו השמדת מזון . במקום שהטכנולוגיה תשרת את כלל האוכלוסיה , היא מסורסת כדי לשרת שיטה שעבר זמנה.
אם תקנה היום רכב חדש משפחתי כזה. תשב בו לראשונה ותחשוב כמה עלה לייצר אותו. אתה לא תאמין. עלות הייצור של רכב כזה כולל רווחי כל העוסקים במלאכה הוא עשרת אלפים דולר. כל הטכנולוגיה הקיימת, הבטיחות, החלקים הנעים מנועי הטורבו המושבים המפנקים הכל עולה כמו ארבע משכורות ממוצעות. כולל רווחי העוסקים בייצור.אין טוב מזה להדגים את היכולת הטכנולוגית המפותחת מאד. מדינת ייצור מתקדמת כמו גרמניה עובדת 33 שעות שבועיות. בישראל עובדים 43 שעות. עובדים בבולשיט.
חלוקת כסף על כלום תיצור השחתה חברתית שלא נראתה עוד.
זה פיתרון פשטני לבעיה אמיתית שאכן המאמר הזה והאתר הזה מצביעים עליה.
האופי הריכוזי של הפתרון בשליטת המדינה הופך אותו למסוכן שבעתיים.
כל עבודות הבולשיט, הלוואות מיותרות וכו' הם תוצאה של אי שווי משקל אמיתי בכלכלה. כל הזמן "מאזנים" את המצב הפיסקלי/מוניטארי, הון ועבודה ע"י הוספת עוד ועוד אבני רחיים כמשקולות "מאזנות" על צוואר האנשים. חוסר האיזון הבסיסי נוצר מההתערבות המיותרת והמזיקה של השלטון.
מה שדרוש הוא שוק חופשי ותחרותי באמת כולל הבנקאות ושוק ההון.
הנטייה הטבעית בשוק כזה היא לבזבז פחות אנרגיה על כלום (גם טרנזקציות חשבוניות מיותרות בין מחשבים בסוף שורפות דלק!) ולכן גם הסביבה תרוויח.
"הסתירה הלא הגיונית בין יכולת ייצור זולה ומתקדמת לבין שיטת מחסור שמתנה את השימוש ביכולת הייצור הזאת בעבודה בבולשיט."
תשמע, זה לא טיעון. זה אוסף של מילים אולי משפט. גם חצי מהדברים שכתבת זה סתם ניפנופי ידיים לא מוגדרים: "עבודה בבולשיט", "שיטת מחסור", "יכולת יצור זולה ומתקדמת", "רובוטים", "טכנולוגיה", "צדק חברתי", "שלום ואחווה לעולם"
הנה אני אעזור לך:
1. יש סתירה בין א' לב'
2. הסתירה היא לא הגיונית – טוב זה סתם חזרה כי ככה השפה שלנו בנוייה. נסתפק בסתירה
3. א' זה "יכולת יצור זולה ומתקדמת" – – יצור של מה? האם כל דבר בעולם מיוצר ב"זול" ו"באופן מתקדם". אני יכול לחשוב על הרבה דברים שמיוצרים ביוקר. אני אתן לך הנחה, כנראה שאתה מתכון ל"יכולת ליצר בזול קבוצה מסויימת של מוצרים שבנקודה מסויימת בעבר יצרנו אותם ביוקר"
4. ב' זה "שיטת מחסור שמתנה את השימוש ביכולת יצור זולה ומתקדמת בעבודה בבולשיט". מה זה "שיטת מחסור"? אם לשפוט לפי הקונטקסט זה כנראה "יצירת כסף מחוב". מה זה "עבודה בבולשיט"? אני מניח שזה "מקצועות שאורי ירון חושב שהם מיותרים"
בוא ננסה לסדר את זה מחדש
"יש סתירה בין יכולת ליצר בזול קבוצה מסויימת של מוצרים שבנקודה מסויימת בעבר יצרנו אותם ביוקר, לבין, יצירת כסף מחוב שמתנה את היצור בזול של קבוצה מסויימת של מוצרים שבנקודה מסויימת בעבר יצרנו אותם ביוקר, במקצועות שאורי ירון חושב שהם מיותרים"
לא, עדיין לא טיעון, סתם אוסף של מילים
מרב חוכמולוגיה לא רואים את העיקר
הדברים פשוטים
כמעסיק אני רואה את העובד הישראלי כמי שרוצה לקבל מכסימום ולתת מינימום. הסיבות חברתיות ופסיכולוגיות אבל העובדה קיימת.
בלה בלה בלה חלוקת כסף לכולם, אין מאיפה לממן את זה, קומוניזם, הרס הכלכלה וערימת גופות. סגרנו את הפינה הזאת עכשיו בואו ניקח נקודת מבט שונה.
גברת ארלזרוב מעלה טענה די הגיונית. הילדים שלנו מבזבזים מינימום של 12 שנה במערכת החינוך + 3 שנים בצבא + 3 שנים באקדמיה. כלומר, לפחות 18 שנה מהזמן בו האדם יכול ללמוד בצורה ביעילה ביותרמבוזבז במקום שאינו מקנה לאותו אדם שום כישורים רלוונטים לחיים.
מי ששכר עובדים (או לפחות ניסה) יודע שקשה למצוא אנשים טובים. אקדמיה היא לא בטוחה לאיכות, ולעיתים קרובות תארים מסויימים היא אינדיקציה די טובה שאתה לא רוצה להתעסק עם אותו אדם (כל מי שהעסיק מישהו שלמד Liberal Arts מבין אותי).
תוסיף על זה תפיסת עולם של ״מגיע לי״ (כסף בלי לעבוד), ״המדינה צריכה לדאוג לי״ (ולגנוב מאחרים כדי שלי יהיה), המעסיק הוא רשע (כי הרי הוא הלך ברחוב ולפריקון נתן לו עסק מתפקד יחד עם אספקה חודשית של כדי זהב) שמטופחת ע״י מערכת החינוך והתרבות הכללית בארץ. ומה שקיבלת זה דוגמא קלאסית של Dunning–Kruger effect
שיש לך אוכלוסיה גדולה שפסגת הכישורים שלהם הוא לצטט פסוקים מספר פנטזיה, לחשב אורך של ניצב במשולש ישר זוית או להסביר לך למה מין זה קונספט חברתי ולא ביולוגיה – אתה בבעיה חמורה. אתה לא יכול לשלם הרבה לאנשים האלה כי הם לא מיצרים הרבה ערך.
הסיבה לכך היא די ברורה. חינוך זה תוכנית ממשלתית. מה שאומר שאין קשר בין האיכות של המוצר לתגמול. כל אזרח חייב לשלם עבור חינוך (גם אם אתה ילד ב22 או מבוגר בין 55 בלי ילדים). הישראלי הממוצע משלם כ 10,000 ש״ח בשנה על חינוך (ללא השכלה גבוהה) – בלי קשר לתוצר. הפתרון גם הוא די פשוט. סגירת משרד החינוך, סגירת איך שלא קוראים למשרד שממן את אוניברסיטאות והורדה של מיסוי.
אני גר באזור בקליפורניה בו החינוך הפרטי פורח למרות שיש חינוך ציבורי ״טוב״ (קרא: מבנה יפה תוכן מתחת לכל ביקורת). בניגוד למה שחושבים, חינוך פרטי הוא לא מאוד יקר (החינוך הציבורי נוטה להיות זול ואז צריך להוסיף מלא דברים). חוץ מזה שהוא לא יקר, הוא גם איכותי. כלומר, חינוך הוא השקעה בילדים. אתה לא חייב לעשות את זה, אבל זה רעיון לא רע להעניק לילד שלך חינוך טוב וכלים לחיים במקום לכלוא אותו במתקן הממשלתי לאחסון ילדים.
הערה: ״למה כלכלה שסובלת מעודף ייצור, זקוקה לעובדים שמייצרים עוד יותר? ״
מה זה בכלל ״עודף יצור״? למה זה דבר רע? למה זה סבל? מי אמר שהכלכלה סובלת מ״עודף יצור״? אם מיצרים יותר מידי סחורה מסויימת המחיר שלה יורד ואז גם ההיצע.
בנוסף, אנחנו לא ״זקוקים לעובדים שמיצרים עוד״ אנחנו זקוקים לעובדים שמיצרים ולא לחבורה של פתיתי שלג בכיינים. דרך אגב, אנחנו גם זקוקים ליזמים ובעלי עסקים חדשים.
מעבר לבזבוז (לדבריך) של 24 שנים בתחילת הדרך, יש גם בזבוז של (לפחות) 18 שנים בסוף הדרך. אדם בגיל 50 בשוק העבודה, הישראלי לכל הפחות, הוא סחורה מקולקלת. מתאים, לכל היותר, להיות שומר בחניון.
מכאן שיש 25 שנים "פרודוקטיביות" לתוכן יש לדחוס את כל היצור, ההכנסה וההוצאה.
מנקודת ראות זאת, אנחנו מאוד קרובים לתזה של קינס כי 15 שעות עבודה מספיקות במשק מודרני.
החסמים לכך הן הרצון של שוק ההון בצמיחה בלתי פוסקת, ללא קשר לגידול האוכלוסיה או צרכיה, וכתוצאה צורך בשורת רווח עצומה של חברות.
דוגמה מצויינת היא הפיטורים עכשיו בקוקה קולה של 1200 עובדים לשמר שורת רווח
אנחנו יודעים למה אנשים צעירים מובטלים (מבזבזים יותר משני עשורים באוננות מנטלית ויצאים חסרי כישורים לשוק העבודה)
למה אנשים מעל גיל 50 מתקשים למצוא עבודה?
ערן היקר, אהבתי מאוד.
יש מימרה חז"לית שמסבירה מיהו שוטה ? 1, הלן (ישן) בבית הקברות. 2, הולך יחידי בלילה. 3, קורע את מלבושיו. ממשיכה התלמוד לומר שרק אם יש בו את כל השלושה, הוא שוטה כי כל אחד מהם אפשר לתרץ למה עשה מה שעשה.
אז שואלים למה אי אפשר לתרץ את כל השלושה ונאמר הסבר טוב למה נהג כפי שנהג, למה להחליט שהוא שוטה ?
התשובה היא, שאם אפשר עם תשובה אחד להסביר כמה תופעות, אז אנו מעדיפים את התשובה האחת שמסבירה את הכל על פני הרבה הסברים שמסביר כל דבר לחוד. ולכן נעדיף לומר עליו שהוא שוטה במקום לתת הסבר על כל מעשה שעשה לחוד.
במדע גם כ יש את מה שנקרא "תערו של אוקאם" שטוען את טיעון לוגי.
הנה ההסבר מהגאון ויקי
"תַערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor או Ockham's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה והמלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, כלל זה מכונה גם "חוק החיסכון"). מטרתו של הכלל היא להדריך את המדען בנושא פיתוח היפותזות ומודלים וכן לעזור לו בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון ומובן מאליו שאינו ניתן להוכחה לוגית, אך יש הרואים בו כלי עזר ממדרגה ראשונה בעבודתו של המדען."
ובכן למה אני מספר לכם את כל זה ?
כי שאנו מחפשים תשובות למה הכלכלה המודרנית כושלת, אפשר לתת תשובה פשוטה ויחידה שהשיטה הכלכלית לא נכונה וזהו ובא לציון גואל.
במקום זה, אנו מקבלים כל הזמן אשמים אחרים למה זה לא מצליח. ואחד מהם כמובן היא שהישראלי הוא לא מיומן.
זה מה שנקרא חכמי חלם.
אפרופו מיומן: אני לא חושב שהישראלי לא מיומן, בכלל לא נכון.
מי שמכיר את הישראלי והיהודי מקרוב, לעולם לא יאמר שהוא לא מיומן. היהודים בכל ההיסטוריה ובכל האומות היו הכי מוצלחים ובמיוחד בכלכלה ובעשיה.
אלא מה ? היום היהודי הוא תחת שלטון דיקטטורי ששוללת ממנו הכל בכל מכל כל, והופך אותו כעבד נרצע לטייקונים ולבנקים, ככה שלא פלא שאין לו שום עניין להצמיח את הטייקון החזיר ואת הבנקים החזירים.
אם היית לנו רק שכל ישר והיינו נותנים ליהודי איפה לצמוח ומה להצמיח, אז בוודאי היה מצמיח את כלכלת ישראל לרמות שאין כדוגמתו. אבל אין לנו שכל וגוזלים ממנו את ארץ ירושתו ומוכרים את משאבי הארץ לזרים וגוזלים ממנו את צאצאיו בשביל להגן על הגנבים. אז למה שיצמיח משהו ?
כל זה, זה טיעון קפיטליסטי קלסי, כלומר אני לא מחדש כאן משהו חדש, כל קפיטליסט מתחיל יודע את זה, שאם אתה רוצה להצמיח חברה אז תן להם חירות וחופש לעשות זאת.
במקום זה מה אנו מקבלים בארץ הקפיטליסטית שלנו ? 1, שלילת הטבע מראש = מים ודיור 2, כפייה להיות בחלוקת העבודה בלי לקבל תמורה 3, הדפסת כסף על חוב = תמיד עובד בשביל הריבית של הבנק. 4, שתי מפרנסים למשפחה בכפיה 5, גזילת צאצאיו להגן על קניינם של הטייקונים בחינם. 6, כפיית חינוך\עיצוב להפוך את צאצאינו לרובוטים צמיחה לטייקונים.
אז למה רבונו של עולם היהודי יצמיח משהו ? אפי' שירצה לעשות זאת הוא פשוט לא יכול.
סיפר לי ידיד יקר שגר בעיר על קוו הירוק בשכנות עם כפר ערבי: אצל הערבים בכל שישי בערב יש חתונה במקום שכל בני הכפר בנו לזוג בניין שתי קומות פלוס חניה וחנות.
כלומר היהודים השכנים יכולים רק למות מקנאה, אייך זה שהערבי מתחתן יש לו כבר דירה פלוס מקור פרנסה בלי משכנתאות ובלי כלום פשוט מיומנות של הקהילה והמשפחה.
היהודי מנגד, על אותו חלקת אדמה צריך לשלם משכורת שלימה על חור של 30 מטר. או לחליפין לשלם על דירת שלושה חדרים מיליון וחצי שקלים, שזה אומר משכנתאות של החזר חודשי מעל שמונה אלף שקל. כלומר עבד נרצע למדפיס הכסף מאין.
כלומר בכוח ממש הפכו אותנו ללא מיומנים. אתה צריך משהו ? לך לבנק !!!
מה שאירוני כאן שהבנק הוא זה שמעוניין שלא נהיה מיומנים, אחרת נבנה לעצמינו דירות בלי הבנקים כמו הערבים. אז מה בנק ישראל עוד מתלונן ? הרי זה בדיוק מה שהם רוצים מאתנו שנצטרך על הכל לקבל אשראי.
מקסמן היקר,
דברי טעם וחכמה.
נכון לגמרי.
הסבר מעולה למה מה שיש לנו במדינה זה *לא* קפיטליזם.