בשקט בשקט החליט בנק ישראל בשבוע החולף להשהות לזמן לא ידוע את אחת הרפורמות הדרמטיות שהועלו לדיון בתוך המערכת הבנקאית. מדובר בהנפקה ישירה של שקל דיגיטלי (שק"ד) על ידי הבנק המרכזי. בדו"ח הצוות לבחינת השימוש במטבעות דיגיטליים על ידי בנקים מרכזיים מטעם בנק ישראל, נפרסו על פני 43 עמודים השיקולים בעד ונגד יישום מטבע דיגיטלי לאומי בישראל.
מטבע דיגיטלי בהנפקת הבנק המרכזי דומה למזומן אבל יכול לשאת בתוכו תכונות נוספות שטכנית אי אפשר לבצע עם מזומן. כך למשל הוא יוכל לשמש גם כאמצעי להחזקת כסף בצורה מאובטחת ומוצפנת. כלומר מהבחינה הזו הוא יהיה בעל פוטנציאל להחליף את הפקדונות שלנו בבנקים, ולאפשר את אחסון הכסף על גבי אפליקציה או תוכנה שתותקן על גבי הסמארטפון או המחשב האישי.
אפליקציות התשלום ישמשו כתשתית לביצוע תשלומים ופעולות במטבע. בניגוד להיום בו הבנקים שולטים באופן מוחלט על מערכות התשלומים, תחת שק"ד ניתן יהיה להשתמש עם אפליקציות תשלומים תוצרת כל חברה טכנולוגית קיימת, וזאת בתנאי שתדאג להתאים אותה לפרוטוקול ולחוקים של אותה מערכת המטבע. כך יתאפשר להעביר תשלומים בין האפליקציות השונות ולהחזיק על גבי הטלפון אפליקציה אחת. אופציה זו בעצם תנפץ את המונופול שיש כיום לבנקים ולחברות האשראי על מערכת התשלומים. התחרות צפויה להתגבר משום שחברות חדשות ייכנסו ויציעו פתרונות לביצוע תשלומים מיידיים לאורך כל שרשרת ביצוע העסקה.
בנק ישראל מציג בדו"ח מספר אפשרויות לסוגי תשתיות עליהם יעבדו אפליקציות התשלומים. נראה כי זו המועדפת כיום היא השיטה המבוזרת שמאפשרת לבצע העברות כספים מגורם אחד לגורם שני ללא צורך בגוף מרכזי שיפקח על הפעולה. מערכת כזו המוכרת לנו מטכנולוגית הבלוקצ'יין של הביטקוין, תאפשר לבנק ישראל להקים תשתית שתתחרה בזו הקיימת של הבנקאות הפרטית, אבל מנגד הבנק המרכזי לא יצטרך להשקיע את המשאבים הרבים הכרוכים בהקמת מערכת כזו כיום. משאבים שלא קיימים לו.
בנק ישראל פורס בדו"ח עוד שורת יתרונות בשימוש בשק"ד:
1. השק"ד יסייע להיאבק בכלכלת הצללים מאחר והוא עשוי ליתר את השימוש במזומן.
2. השק"ד יוכל לתרום למגזר ההיי-טק שעוסק בפיתוח טכנולוגיות למערכת הפיננסית (הפינטק)
3. יחסכו לבנק המרכזי עלויות של כ80 מיליון שקל ויותר בשנה כתוצאה מחסכון בצורך בהנפקת שטרות ומטבעות, עלויות התפעול, תהליך הספירה, מיון, שינוע והסברה לציבור הרחב על סימני הביטחון.
4. שירות התשלומים והעברות הכספים יהיה מהיר וזמין 7\24
6. השק"ד יפחית את עלויות העסקה. בנק ישראל לא מציין מה תהיה מידת ההפחתה אבל במחקר שביצע הבנק המרכזי האנגלי הוא מצא שהתוצר המקומי גולמי יזנק בבריטניה תחת מטבע דומה בשיעור של כ -3%. זאת בשל הפחתות ריבית ריאלית, והפחתה בעלויות/עמלות שנלקחות עבור פעולות פיננסיות כיום.
שאלה מרכזית שמעלים כותבי הדו"ח היא האם שק"ד ישא ריבית או לא. בבנק ישראל טוענים שאם הוא לא יישא ריבית הוא ידמה יותר לאמצעי תשלום ולכן צפוי לשמש תחליף לשירות התשלומים שהבנקים מספקים. אם הוא יישא ריבית הוא יהווה תחליף קרוב יותר לפיקדונות נושאי ריבית ולכן צפוי להשפיע במידה רבה יותר על היצע הפיקדונות בבנקים. הבנקים לא יוכלו להציע על הפיקדונות ריבית נמוכה מהריבית שתתקבל על שק"ד, אחרת לאף אחד לא ישתלם להפקיד אצלם את כספו. במקרה כזה הם יאלצו להציע ריבית גבוהה יותר, מפני שפיקדון בנקאי נחשב בעיני הציבור למסוכן יותר ביחס למטבע שינפיק הבנק המרכזי.
בנק ישראל קובע לפיכך ששק"ד ישפיע על פעילות הבנקים בעיתות שגרה, אולם הוא יאפשר "לרוץ אל הבנקים" מהר יותר כדי להמיר את הפיקדונות לשק"ד בעת משבר, ולכן עלול להאיץ ולהעצים משברים בנקאיים.
נקודה מעניינת נוספת שאליה מתיחס בנק ישראל היא דרך חלוקת השק"ד לציבור. אפשרות אחת שמעלה בנק ישראל ששק"ד ישמש כ"מזומן דיגיטלי" וינתן לפי דרישת השוק, כפי שנעשה היום עם השטרות והמטבעות.
אפשרות מהפכנית יותר אם כי לא חדשה שמעלה בנק ישראל, היא הזרמת הכסף לאזרחים באמצעות שיטת "כסף מהליקופטר". כיום רוב הכסף במשק מיוצר על ידי בנקים פרטיים בעת מתן אשראי לציבור. בנק ישראל מעלה אפשרות שהוא יזרים את השק"ד ישירות לחשבונות האזרחים ללא צורך בתיווך של הבנקים באמצע. בעולם הדימויים אפשר לדמות זאת לפיזור כסף מהליקופטר.
במצב כזה למעשה יווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשניה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה- אחת של הבנק המרכזי והשניה של הבנקים המסחריים. חשוב לציין שההרחבה המוניטרית במערכות המסורתיות כיום פועלת באמצעות הזרמת כספים למוסדות הפיננסיים ולכן בשעת משבר, כמו במשבר הסאב פריים, ההרחבה המוניטרית לא הגיעה לציבור אלא רק ניפחה את שווי מניותיהן של חברות רבות הנסחרות בבורסה. חלוקת כסף בחינם לציבור ("כסף מהליקופטר") היא כלי שיכול לשמש את הבנק המרכזי בעת משבר או לצורך יישום מדיניות של חלוקת הכנסה בסיסית לכלל האזרחים, כפי שכבר מבוצע באופן ניסיוני בשנתיים האחרונות בפינלנד.
לפי מחקר של הבנק המרכזי באנגליה וסימולציה שנערכה בקרן המטבע "כסף הליקופטר" יספק לבנק המרכזי כלי נוסף לצורך ייצוב המערכת הפיננסית, יפחית את הצורך בשימוש באשראי ובמידה מסוימת עשוי לבטל את היכולת והכדאיות של הבנקים הפרטיים לייצר כסף, מה שיגרום להם לעבור למודל הבנקאי העתיק יותר והוא תיווך פיננסי מכסף קיים.
מאחר ושק"ד הוא גם כלי לאחסון כסף בעלויות מינימליות, וגם מהווה אלטרנטיבה לשירותי הבנקים הקיימים הוא יכול לגרום לתחרות קשה בתוך המערכת. דווקא את הנקודה הזו כותבי הדו"ח רואים כמשהו שלילי. "הוא (שק"ד) עלול ליצור השפעות שליליות על יציבות המערכת, למשל לצמצם את מקורות האשראי של המערכת הבנקאית. זהו שיקול חשוב ומרכזי שיש להביא בחשבון בדיון על הסיכונים והחסרונות שהמהלך עשוי לסבול מהם" – כותבים מחברי הדו"ח.
מחברי הדו"ח החליטו בשורה התחתונה לדחות בשלב זה את אימוץ מודל שק"ד. הסיבות העיקריות הן חוסר הניסיון שקיים עם מערכות כאלה ברחבי העולם והחשש ליציבות המערכת הפיננסית. אפשר רק להצטער ששוב שיקול יציבות הבנקים גובר על שיקולי הגברת תחרות והכנסת אלטרנטיבות למערכת הבנקאית, ונוסף זה גובר על הצורך בהקמת מערכת שבה הכסף יוזרם ישירות לאזרחים ללא צורך בתשלום ריבית ומתווכים.
לבוריס, הפתרון הנכון;
להקים מפלגה שבמצעה התחיבות לשתי הצעות חוק בלבד:
1. חוק שיקבע ששכר חברי הכנסת וממשלה יהיה זהה לחלוטין לשכר הממוצע במשק.
2. חוק שיקבע שכל הארץ היא אזור בחירה אחד. כל הרוצה להבחר לכנסת יתחייב למצע ש 50% ממנו יובא לחקיקה לפחות, ואם לאו, לא יוכל להבחר שנית.
כל אזרח יצביע בעד 120 נבחרים(או מספר אחר שיקבע אף הוא בבחירות). 120 בעלי מספר הקולות הרב ביותר יבחרו לכנסת. בעל מספר הקולות הרב ביותר יבחר לרשות הממשלה.
שיטת המפלגות תבוטל. הנבחרים יהיו מחוייבים למצעם ולא למפלגתם שתוכל להמשיך להתקיים, אך לא כישות פוליטית.
ההתפוררות של החברה הישראלית מתחילה משם, מרדיפת בצע של חברי הכנסת, ומחוסר התאמתם לתפקידם.
כשחברי הכנסת יבינו שלא נבחרו על מנת להתעשר אלא לשרת את העם וטובתו, אז יתחיל שינוי אמיתי ועוולות רבות בתחום הכלכלי, המשפטי, הבטחוני, הפוליטי, חברתי, יתוקנו.
הרעיון הראשון, לצערי לא יתרום דבר לתרבות האירגונית הגרועה שהשתרשה כאן במשך עשרות בשנים . לא 120 חברי הכנסת הם אלו שנותנים לך את השירות ברמה היומיומית , אלא מאות אלפי עובדי מדינה שכלל לא מבינים את משמעות וחשיבות התפקיד שלהם ביחס למתן שירות לאזרח, או כפי שזליקה קרא לכך "בעיית הסוכן".זה כולל כמובן גם את אותם 120 חברי הכנסת , אבל לא השכר שלהם הוא שיניע אותם לפעול כך או אחרת . זה אולי יעזור לנו , האזרחים, לחשוב שהם יהיו בכך סימפטיים לצרות של האזרח הקטן ואולי אפילו יחסוך כמה שקלים בשנה, אבל תאכלס אין לזה משמעות ממשית לחיינו. אגב, על פי ההיגיון הבריא אפשר היה לחשוב שאולי דווקא שכר גבוה אמור למנוע מהם שחיטות או שוחד ואפילו להאמין שאנשים איכותיים ירצו לייצג אותנו בשל השכר הראוי, אבל זאת רק דיעה .
לגבי העניין השני , מה בעצם ההבדל בין מה שאתה מציע לבין הפריימריס שגם כך מתנהלים בכל מפלגה כמעט. האם הפריימריס מונע במשהו את השחיטות או את רמתם הנמוכה של חלק מהנבחרים שלך גם כעת? עד כמה שידוע לי אנחנו לא בבריטניה , גרמניה או ארצות הברית וכל הארץ גם ככה היא אזור בחירה אחת . אתה אולי מתכוון להיפך, שיהיה נציג אזורי שייצג את אזור הבחירה שלו. מאחר וניסו את כל האופציות האלה ולמעשה כמעט כל קונסטלציה דמוקרטית נוסתה בעולם , לא חושב שיש איזו נוסחת קסם שתפתור לך את בעיית השחיטות, רדיפת הבצע ועוד חולי כזה או אחר. ייתכן וצריך לשנות טוטאלית מנגנונים שלמים שהם מסואבים מלכתחילה כדי שאולי יהיה שינוי. אגב הכל מתחיל ונגמר לדעתי בתרבות פוליטית של האזרח שלוקה בחסר במדינה הזאת , אין לאזרח שום רצון או כוח להתנגד לריקבון שסביבו וזאת אולי הבעיה
בוריס,
דרוש זמן לעיכול רעיונות חדשים.
לגבי החלק הראשון של תגובתך – לא הבנת את ההקשר המלא וההשפעה הטוטאלית של החוק הראשון . חשוב על עיקרון אבני דומינו שמפילות כל אחת את הבאה בתור.
לגבי החלק השני – לא הבנת כלל את רעיון הבחירה החדש שמוצע כאן.
אין לו כל קשר ל"פריימריס" והוא מנוגד לשיטת המפלגות ומבטל אותה.
קרא שוב ולאט ונסה לזהות את"מה שלא מובן לך בו".
ההרגל של בני אדם להתעלם ממה שלא מובן ולנסות לתפוס את החדש באמצעות תבניות מקובעות הוא שמכשיל את ההבנה.
תגובתך היא מראה לתגובת ההמון שתמיד יתעלם ויחמיץ את הפתרון הפשוט והנכון.
(אפ)
מדהים אותי כל פעם מחדש אי היכולת של אנשים לראות צעד אחד נוסף קדימה.
נניח רגע שחברי הכנסת באמת יעבירו חוק שיוריד את שכרם. הם תמיד יכולים לקבוע לעצמם הטבות ״מחוץ למשכורת״.
איך זה שאין ולו מילה אחת על התכנית "הרשת החברתית" שמשודרת בערוץ 13? הרי התוכנית מתיימרת לייצג את החוליים שקיימים בחברה הישראלית ומשתמשת לשם כך בשלושה אושיות תקשורת חברתיות שמהוות את בסיס הכוח החברתי שמהם הם שואבים את כוחם. ערן כמדומני מוצג כבעל הבלוג הכלכלי מספר אחד בישראל, השאלה כמובן, למה הבלוג הזה לא מנסה לקדם מחלות בירוקרטיות קשות ועיוותים שעולים בסידרה החדשה שערן משתתף בה. ברור לי שהתוכנית היא בבעלות רשת מסחרית ולא ניתן אולי להשתמש בתכנים מסחריים מתוכה לטובת הבלוג. למרות זאת , אני בטוח שבמהלך הכנת התוכנית ערן נתקל באינספור מחלות שקשורות גם להיבטים כלכליים- חברתיים שהבלוג הזה נוגע בדרך כזו או אחרת. קצת מעייף לקרוא פעם אחר פעם על בעיות חצי אקדמיות , סמי פילוסופיות , שחוזרות פעם אחר פעם בבלוג – מקור הכסף על נגזרותיו, מטבעות קריפטו, עושק הבנקים, חלוקת כספים לאזרחים וכדומה. אולי כדאי לסנכרן את הבעיות שמוצגות בתוכנית , שהן בעיות "אמיתיות" של חיי היום יום , לאלה שבבלוג. על פי שתי התוכנית הראשונות ,ראיתי את חוסר האונים המשווע של האזרחים שנתקלים בחומה האטומה של הממסד ויותר מכך ראיתי את חוסר היכולת של יוצרי התוכנית לשנות ולו פסיק מכך. הרשויות לא סופרות אף אחד פה ויש נתק מוחלט בין השלטון לאזרח. אלו הם בעיות אופרטיביות עמוקות שהם מקור הבעיה האמיתית ולצערי הבלוג כאן חוזר פעם אחר פעם לאותם כתבות ממוחזרות על בנקים, גז, נגידים, שהם רחוקים שנות אור מהבעיות בשטח. לכל הפחות לפחות שערן ישתמש בבלוג לפרסם על קיומה של תוכנית תחקירים כזו על מנת להציף קצת את הבעיה לעוד כמה מאות אנשים שקוראים את הבלוג הזה..מי יודע אולי יתרחש איזה שינוי
צדיק כאן אתה לא צודק.
זה לא אתר חדשות
(כאילו החדשות לא חוזרות על עצמם תמיד = אונס\פדופיליה\פמיניזם\שחיתות\חקירות משטרה\כתב אישום\פיגועים\תאונות\עוד אקזיט\הדיור עולה הדיור יורד\עולים את הריבית לא עולים את הריבית\זה עזב את זה וזה התחתן עם זה וכו' וכו')
זה אתר חברתי שנלחם על שינוים, וכל זמן שזה לא קורה ערן הצדיק יכתוב על כך וטוב שכך. הרי זה בדיוק מה שהמשטרים עושים, מעייפים אותנו תמיד מצד אחד, ומצד שני מסיחים את דעתינו עם שטויות.
זה שערן היקר לא מפסיק להפתיע אותנו עם פועליו החברתיות הרבים (ואגב תודה לך שגילתה לי על התכנית "הרשת חברתית"), זה לא אומר שהוא צריך להפקיר את הבייבי שלו כי זה מעייף מישהו. במיוחד שכל הרעות האנושיות מאז ומעולם מתחילות מהבסיס שזה הכלכלה והכסף. אם זה לא יתוקן שום דבר אחר לא יתוקן.
נ,ב, הפעם חשבתי פעמים האם לכתוב לך או לשם שינוי לא להיות נודניק. בכל אופן סליחה, הייתי חייב להגיב כי דבריך מקררים את האמבטיה (ביטוי יהודי ישן נושן) ואני מקווה שערן היקר יישאר חם לנצח.
למקסמן ושחרורון:
"פסק דין תקדימי:
זייפו שטרות ויפצו את בנק ישראל במאות אלפי שקלים.
בית משפט השלום באשקלון חייב את רועי בר איתן ויעקב מורסיאנו, שהורשעו בעבירות זיוף, לשלם סכום של כ-550,000 שקלים כפיצוי: ירתיע עבריינים בעתיד"
מתוך אתר מעריב 12/11/2018.
אני לא רואה כאן חוץ מעוד ניסיון לשלוט בעבדים באופן טוטלי.
שזה אומר בקיצור "ק.ג.ב." פוסט מודרני.
שוק חופשי אמיתי, שמצמיח את הכלכלה באמת, אפשרי אך ורק שיש מזומן ובכמויות.
המעלה של המזומן היא שאף אחד לא מפחד שמישהו משקיף עליו = חופש = שוק חופשי.
ההפחדה הקלישאתית מטרור וכדומה, בא אך ורק לשלוט באזרח באופן טוטלי.
הקישקוש של עלות המזומן למדינה, היא בדיחה הרי מדובר ביצירת הכסף אז מה הבעיה ליצור את העלות גם כן.
המעלה היחידה שאני רואה כאן זה "התחרות" שאת זה אפשר לעשות די פשוט, לתת אפשרות לפתוח בנקים חדשים בקלי קלות.
כסף הליקופטר צריך לעשות בלי שום קשר, וכמובן עדיף לעשות את זה במזומן ככה יהיה באמת שוק חופשי.
לסיום: אני לא רואה כאן בשורה טובה בזה שמחליפים את העריצים או מוסיפים עוד עריצים. שוק חופשי פועל אך ורק בתנאי חופש וחירות.
מקסמן אל תעלב , אבל השתלטת פה בצורה דרסטית על השיח בבלוג הזה ולרוב אתה חוזר שוב ושוב על אותם טיעונים ,רק במילים אחרות . קצת עייפנו מפילוסופיות של המאות ה- 17 והילך . יש אחלה קורסים במדעי המדינה , בהיסטוריה או בכלכלה פוליטית שישמחו לשמוע ולהתדיין איתך על הנושאים האלה. אני מבין שאתה משתמש בפלטפורמה הזאת כבסיס לרעיונות שלך בשל קהל הקוראים הרב פה, אבל בשביל זה יש בלוגים שאפשר לשפוך שם הכל ולקוות לעניין מישהו כדי שיקרה מה שיש לך להציע. אל תכפה את זה בבלוג הזה , כי אישית קצת עייפתי מלגולל דף אחרי דף כש- 90% ממנו הם טיעונים חצי סמינריוניים שאתה שופך פה..מקווה שלא נעלבת , אבל אני שנים פה בבלוג ומידי פעם יש כמה כאלה , פעם זה היה העורב, השחרורון ואחרים ועכשיו אתה..
צדיק אתה צודק, לא שמתי לב, ואני לא עושה את זה בדווקא. זה פשוט אש שבוערת בקרבי כמו אצל כולם כאן.
אולי צריך לברך על כך.
למעשה החלטה הזו די מפתיעה משום שכשנוצרת טכנולוגיה המאפשרת יותר פיקוח ובקרה, ניתן לצפות שהמדינה תאמץ אותה בשמחה תוך כדי חקיקת חוק שמחייב את כולם להשתמש בטכנולוגיה הזו (ע"ע ת.ז ביומטרית, הגבלת תשלום במזומן).
למעשה זה כנראה יהיה העתיד הצפוי, באיזשהו שלב המדינה תחייב את כולם לעבור להשתמש במטבע הדיגיטלי שלה כך שכל העסקאות יתבצעו במחשבים של משרד האוצר ויהיו נתונים לפיקוח ולבקרה. כמובן שהדבר ישווק לציבור כצעד שנועד לטובתו שלו. המדינה תטען שהמטבע החדש יפתור את בעיית העלמות המיסים, מימון הטרור וההון השחור ושאר הסיסמאות הידעות שמטרתן להטיל עוד הגבלות על הציבור.
אלא שלא בטוח שזו המציאות שאנחנו רוצים להגיעה אליה. משום שלא מדובר כאן במטבע מבוזר כדוגמת ביטקוין שנועד לנתק את התלות של המשתמש במערכת פיננסית כזו או אחרת אלא במטבע הכי ריכוזי שיכול להיות שמנוהל ומפוקח במחשב יחיד השייך לממשלה.
המערכת שתתקבל תהיה עוד יותר ריכוזית, מנוהלת באמצעות מחשב יחידי וכפופה להחלטות של קומץ אנשים. כל אזרח, כל סחורה וכל בעל עסק יהיו מנוטרים ומפוקחים. הפקיד הממשלתי יוכל לנתק אדם, סחורה או עסק בלחצית כפתור אחת. והתלות של האדם במערכת תהיה מוחלטת.
כל פתרון שמרכז כוח במקום אחד, שמגדיל את התלות של האדם במערכת ושמבטל את הפרטיות הוא כנראה פתרון גרוע.
כך שכנראה במקרה הזה, להפתעתנו, בנק ישראל עשה את מה שהוא אמור לעשות – לשרת את אזרחי המדינה. וזהו אירוע חריג בהחלט.
שאפו לבנק.
אכן מוזר שבנק ישראל ויתר על תפיסת כח כזאת. אני לא בטוח מי שילם למי כאן, אבל זה רק ממחיש את היתרון יחסי בשיטה הקיימת (יחסי בהשוואה למטבע אחד שנשלט ע"י גוף אחד). השיטה הנוכחית מזעזעת, אבל באופן מוזר היא גורמת למושלים למעוד על החוקים והתקנות שהם בעצמם ממציאים. כלומר, באופן לא צפוי, היא מגבילה את כח הממשלה. אחרת, היינו כבר מזמן רואים cashless society שתוביל לריבית שלילית, הדפסת מטבע בלתי נשלטת, היפר אינפלציה וונצואלה
אגב, אם מישהו תוהה איך מטבע כזה יבוא לידי ביטוי, ונצואלה השיקה את מטבע ה"פטרו" לא מזמן. למי שלא יודע, הטכנולוגיה של ה"פטרו" היא פורצת דרך. הוא המטבע הדיגיטלי אנלוגי הראשון (מטבע דיגיטלי שנסחר אך ורק ע"י פיסות נייר פיזיות)