.
בשנת 2017 השיקה ענקית הטכנולוגיה עליבאבא הסינית מערכת תשלומים מהפכנית. המערכת כבר מיושמת בסניף KFC בהנגז'ו שם גם ממוקמים משרדי עליבאבא. בשביל לשלם באותו סניף לא תצטרכו להביא ארנק, לא מזומנים בכיס, וגם לא כרטיס אשראי. כל מה שתצטרכו הוא רק להביא את עצמכם. המערכת מאפשרת העברת כספים באמצעות מבט למצלמה. לדברי מפתחיה הם הצליחו באמצעות מצלמת תלת מימד חדשנית למנוע הטעיות וזיופים, שכרוכים בצורת תשלום זו. המערכת אמנם עדיין דורשת וידוא עסקה באמצעות הודעה שנשלחת לסמארטפון אבל ניתן להעריך שבשלב מסוים גם על הטלפון יהיה אפשר לוותר.
נחזור לארץ- בשנה האחרונה אנחנו שומעים על רפורמת הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. לאומי והפועלים התחייבו במסגרת הרפורמה למכור עד שנת 2020 את חברות האשראי בבעלותם לחברות חיצוניות. חלקכם נחשפתם לרפורמה זו בפרסומות לכרטיס האשראי MAX בבעלות ורבורג פינקוס עם ה"למקסם למקסם למקסם", שקנתה לאחרונה את פעילות לאומי קארד של לאומי עם ה"לפנק לפנק לפנק". ההפרדה שכוללת גם את ישראכרט של הפועלים, נועדה להחליש את כוחם של הפועלים ולאומי ששלטו ללא עוררין גם בשוק הבנקאי וגם בשוק כרטיסי האשראי. ההערכה היתה שככל שיהיו יותר שחקנים חדשים בתחום האשראי כך תגבר התחרות והעמלות/הריביות תרדנה. כך לפחות הבטיחו לנו כחלון ופלוג שטפחו לעצמם על השכם. הציבור מחא כפיים. הבנקים באופן מחשיד לא פצו פה ונראה שהכל נראה טוב. אז לא בדיוק. מערכת התשלומים החדשה של עליבאבא חושפת בעצם עד כמה כל הרפורמה הזו היא סוג של הונאת הציבור. בינתיים.
חברות כרטיסי האשראי החדשות קיבלו במסגרת הרפורמה את הבלעדיות על הטכנולוגיה של האתמול (בעלות על שירות תשלום דרך כרטיסים מגנטים) בתקופה בה כבר קיימת טכנולוגיה לתשלום באמצעות זיהוי פנים. הבנקים מצידם כבר הספיקו להשתלט על השוק באמצעות אמצעי התשלום מתקדמים שפיתחו, המוכרים לכולם בשמות "ביט" ו"פפר". למה הדבר דומה? שבתחילת המאה ה20 הממשלה היתה מחליטה לפרק את מונופול יצרן עגלות הסוסים ולהעביר פעילות זו לחברות אחרות – הכל בזמן שאותו מונופול כבר התחיל למכור מכוניות בשוק.
הפועלים ולאומי ניצלו פירצה בחוק להגברת התחרות בבנקים, שאמנם אסר עליהם לעסוק ב"סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב", אבל לא בסליקה דרך אפליקציות. כיום אפליקציות התשלום מכסות תשלומים בין אנשים אבל ברגע שהמגזר העסקי, בדגש על 150 אלף עסקים קטנים, יפתח לתשלומים בביט ופפר (כרגע הוא חסום ברובו בגלל מכשולים רגולטוריים), הבנקים ינצלו את יתרונם ההוני והעסקי כדי לחסל את התחרות בשוק מול חברות כרטיסי האשראי החדשות. אם היתה שוררת תחרות אמיתית בשוק הבנקאי בישראל זה עוד היה בגדר חצי נחמה, אבל מי שחושב שהפועלים ולאומי יתחילו להתחרות זה בזה בשוק אפליקציות התשלום, לא באמת מבין כנראה מהי התנהלות של מונופול.
חברות האשראי, שמצידן משמשות כמתווכות בין חשבונות ששייכים לבנקים, יתקשו להתמודד עם אפליקציות משלהן מול האפליקציות של הבנקים הגדולים. קודם כל פיתוח אפליקציות כאלו לוקח זמן רב וזה עוד מול בנקים שכבר מתבססים חזק בשוק עם כמעט 2 מיליון הורדות לאפליקציות הקיימות בבעלותן. בניגוד לחברות האשראי העצמאיות, הבנקים לא יאלצו לשאת על עצמם עלויות נוספות של תיווך, מהסיבה הפשוטה שהאפליקציות ברשותם יאפשרו העברה ישירה של כסף מחשבונות לחשבונות השייכים להם. יותר מכך, היתרון של הבנקים לא יהיה רק בעלויות אלא גם במידע הרב שהם יצברו וישמרו על המשתמשים הפרטיים והעסקיים שישתמשו באפליקציות שלהם. מדובר ביתרון עצום שיכול להרתיע אפליקציות תשלום נוספות כמו של גוגל ואפל ואפילו זו החדשה של עליבאבא, מלהכנס להתחרות פה בארץ.
במצב של כשל שוק כל כך גדול שזועק לשמיים, על הרגולטור חלה החובה להתערב ולמנוע את כניסתם של הבנקים לתחרות בתחום זה לפחות עד שהחברות החדשות, שאמורות להביא תחרות, יתבססו בתחום. כשמבינים שהרגולטור הוא בנק ישראל, שהוכרז רק בחודש שעבר על ידי ועדת פישמן כ"רגולטור שבוי", ניתן להעריך שללא התערבות ממשלתית זה לא יקרה לעולם.
״ גם אם הבנקים יהיו ראשונים באפליקציות הם יעקפו את מערכות כרטיסי האשראי הלא יעילות והמיושנות ,יחסכו עמלה צולבת ויעבדו באמצעות מתג תשלומים מיידי של מס"ב. ״
אתה שכתבת את התגובה הארוכה מודע לכך שאין סתירה בין יעילות לגנביזם של למשל הבנקים???
ערן היקר.
אתה טועה ומטעה וחבל.
חברות האשראי הן גופים אנטי תחרותים הן במשך שנים רבות עשקו בתי עסק קטנים ובנונים במחירי סליקה של 2.5 אחוז ויותר כאשר במקביל הן גבו מהעסקים הגדולים פחות מאחוז.
מחברות כרטיסי האשראי לא תבוא תחרות הן קבוצת ריכוז אנטי תחרותית. מורבורג פינקוס שהיא קרן שהגיעה לכאן למקסם רווח לא תבוא תחרות. מכניסתה ללאומי קארד היא רק המציאה שלל עמלות חדשות לבתי עסק שמשיתות על עסקים אלפי שקלים. חסימת האפליקציות היא אסון, היא חסימת הקידמה והשארת השוק בישראל בידי חברות שעשקו את העסקים במשך שנים וגם כיום מתעללות בעסקים בשלל עמלות שונות ומשונות חוץ מעמלת הסליקה. גם אם הבנקים יהיו ראשונים באפליקציות הם יעקפו את מערכות כרטיסי האשראי הלא יעילות והמיושנות ,יחסכו עמלה צולבת ויעבדו באמצעות מתג תשלומים מיידי של מס"ב. שחברות האשראי יתכבדו ויפתחו אפליקציות מתחרות יש להם את כל המידע על מחזיקי הכרטיס. והם יכולים בנקל להציע אפליקציות מתחרות לבנקים בבתי עסק. הם לא עושות זאת כי הן רוצות להמשיך לגבות עמלה צולבת מיותרת שמנה (שבנק ישראל דאג להם כי תהיה גבוהה בפי 2 מאירופה) ועמלת סליקה שמנה.
אם יפתחו את שוק האפליקציות הן יאלצו להתחרות. ומחיר הסליקה ירד ל0.25 אחוז. כמו הולנד למשל. ראוי כי תתקן את המאמר הפשוט לא נכון שלך.
תודה על המידע.!!!!
2 הערות:
1.
למי שנוסע בתחבורה ציבורית התגלה ארנק אלקטרוני הכולל כסף מזומן וחוזים – תשתית בכל הארץ, כולל פיצוציות.
נשאר להעצים את השימוש בו או בדומים לו גם לרכישות בתשלומים גבוההים יותר. ולאפשר טעינה במגוון אמצעים – לא רק גילגול מכרטיס אשראי …
2.
מערכת העברת תשלומים – PayBox, אומנם נרכשה ע"י בנק (קטן – דיסקונט) אך עצמאית בהעברת כספים, איסוף כספים, הזרמת כסף מ/אל כל חשבון בנק או כרטיס אשראי.
מערכות חברתיות וארגונים כבר עושים בזה שימוש – ביצוע ע"י עסקים עדיין חסוך ע"י הרגולטור.
מערכת הדיווח על עסקאות – מצויינת
הרגולטור המשמר את קרטל הבנקאות הוא לא בנק ישראל.
האוצר – הוא שמפעיל את הבנקים כפקידי גבייה (מיליציות מס) המאפשרים לו גביית מס קלה
אין לאוצר סיבה לשמוט את יתרון הכח מידיו
הבנקים מחייבים אותנו::
במס 25% על ריביות של חסכונות שהפקדנו מהנטו שלנו ושומרים את הכסף כאתנן על הגבייה,
25% מס מיידי מהרווח על השקעות בני"ע שהרווחנו מהנטו שלנו,
לא מזכים אותנו במקרה של הפסד גדול יותר מהרווח האחרון.
אז למה לממשלה לאפשר למישהו זר אשר לא ידע את משה להיכנס?
הגישה הזו תחזיר אותנו לחיים במערות.
למנוע מגוף לעסוק בתחום חדש כדי למנוע מונופול מונעת התקדמות כללית של המשק, אם נפעל בדרך הזו נמצא את עצמנו עוד 30 שנה עדיין משלמים בכרטיסי אשראי כשכל העולם כבר לא זוכר מה זה.
בנוסף נמנע מהברוקרים לנהל השקעות כדי למנוע מונופול, ונאסור על רמי לוי למכור מוצרי מזון כדי להגביר את התחרות של המכולות השכונתיות…
אם רוצים להגביר את התחרות עושים זאת ע"י הכנסת שחקנים חדשים למשחק, לא ע"י הכאת השחקנים הקיימים.
דוגמא לכך היא שוק הסלולר, אף אחד לא אסר על פלאפון ופרטנר להציע שירות ללקוחות, פשוט הכניסו עוד שחקנים לשוק ויצרו תחרות אמיתית.
רוצים להלחם בבנקים? תעודדו הקמה של בנקים חדשים או שתביאו לארץ בנקים מחו"ל.
אם ניצור מחסומים רגולטורים סתם נפגע בבנק, אבל במו יותר.
לצערי אתה לא מבין מה המשמעות של מונופול והיא בדיוק הפוכה ממה שכתבת. אם תשמר את המונופול לא תהיה לו שום מוטיבציה להוציא אותך מתקופת האבן. אתה תמשיך להשתמש באפליקציות תשלום וביוקר בזמן שבכל העולם כבר יעברו מזמן לתוכנות לזיהוי פנים ובזול.
לפעמים השחקנים הקיימים הם כל כך חזקים שהדרך היחידה להכניס תחרות היא למנוע מהם למנוע תחרות. כשאתה אומר היום: "רוצים להלחם בבנקים? תעודדו הקמה של בנקים חדשים" – אתה בעצם מדקלם ססמא בצורת שאלה ללא תשובה. איך בדיוק תעודד כניסה של בנק חדש לשוק שבו יש שני בנקים שאי אפשר להתחרות בהם כי הם השתלטו עליו?
הבנקים יפתחו אמצעי תשלום מתקדמים, יקימו תשתיות ואז גם אמצעי התשלום החדשים יעברו לתחרות.
ראה ערך כביש 6
איזו תחרות בדיוק יש לכביש 6???
חברות ה"אשראי" הישראליות אינן מנפיקות כרטיסי-אשראי credit cards, אלא כרטיסי חיוב נדחה deferred debit. האסטרטגיה העסקית שלהן מבוססת כולה על מיתוג כוזב, וכל היתר – אינו אלא פועל יוצא.
הכל כזב , אומרים לך , זה כרטיס של בנק לאומי, זה לא חברת האשראי , לבטל או להזמין רק בבנק , ערימות של שקר וכזב….
להפרדת חברות האשראי מהבנקים יש ערך עיקרי שלא מוזכר כלל בכתבה.
חברות האשראי, כפי ששמן מרמז, מספקות אשראי. אספקת אשראי הינה גם לב פעילותו של בנק מסחרי. מכאן שכל עוד חברות האשראי מוחזקות ע"י הבנקים לא תיווצר תחרות מספקת בתחום האשראי והמחיר שלו יהיה גבוה. וזה המצב כיום. הריבית שחברות האשראי גובות על האשראי שהן מנפקות אינו סביר בעליל. והן עושות זאת כדי לאפשר לחברות האם, הבנקים, לגבות ריביות גבוהות קצת פחות. ובכך גם נוצרת אשליה של מעין תחרות. למעשה המודל העיסקי של חברות האשראי הנוכחי הוא לאפשר לבנקים לגבות ריביות גבוהות וזהו מקור קיומן.
הפרדת חברות האשראי תיצור תחרות אמיתית בין חברות האשראי שינסו להרוויח מאספקת אשראי לבין הבנקים שינסו לעשות את אותו הדבר. הקמת מאגר נתוני האשראי הוא צעד משלים שיבטל את פער המידע של הבנק.
כך שגם אם נושא "העברת התשלומים" לא נפתר בצורה מספקת, זהו "הכסף הקטן". הכסף הגדול (וגם הסיכון הגדול) נמצא באשראי ואת זה ניתן לראות בדו"חות הבנקים.
כמובן שהפרדת חברות האשראי תיצור בסיס נוח לתחרות גם בנושא התשלומים משום שסליקת תשלומים הינו נושא די פשוט וטכני בעיקרו. וזה יקרה רק אחרי שחברות האשראי יתבססו.
לטעמי אין מקום לביקורת בתחום הזה אלא להיפך, עידוד הממשלה להמשיך לעשות צעדים דומים. כמובן שיש עוד הרבה מקום לשיפור ושום מהלך ממשלתי לא יהיה מושלם ולשביעות רצון כולם, אך זהו מהלך משמעותי ובכיוון הנכון. ואם נחשוב על זה טיפה, מי היה מאמין שהממשלה תהיה מסוגלת לבצע מהלך כזה היה בניגוד "לעמדות המקצועיות" של כל הבנקים, הפרשנים הכלכליים בעיתונים שבהם הבנקים מפרסמים, הפרופסורים שנשכרו מטעמם לכתוב חוות דעת "מקצועית", היח"צנים, הלוביסטים, עורכי הדין והלוביסט הראשי (המפקח) על הבנקים.
כלומר ייוצר מצב (טוב יחסית אך זמני) שבמקום 6-7 בנקים מורשים כיום יהיו 15-16 בנקים דה פקטו (כולל "חברות האשראי") שיריבו על כיס הלקוח. אולם בסופו של דבר (כמו עם הסלולארי) הבנקים החזקים יותר יתאוששו מהחבטה הקלה בכנף ויישתלטו באמצעים שונים ("רגולטוריים") על הבנקים החלשים, ונחזור לעסקים כרגיל.
כולם מדברים על "שוק חופשי" וכולם קובלים את השוק באף שרשרות מיותרות.זה התחיל עם רפורמת בכר שגרמה נזקים עצומים. נמשך עם "חוק הריכוזיות" ועכשיו עם חברות האשראי.
כל ה"רפורמות" הללו מיותרות ורק גורמות נזק לכולנו
הרגולטור יצר קרטל שמתקיים רק בזכות הרגולציה – מסקנה: צריך עוד רגולציה
אני ממליץ הפעם לקרוא לרגולטור ״ ועדה בלתי תלויה״ כדי להבטיח הצלחה