"חברות המזון מנסות בהרבה מאד מהמקרים להטעות אותנו לפי החוק" – כך מזהיר אותנו אורי מאייר צ'יזיק בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית ברשת א של קול ישראל. צ'יזיק, ד"ר להיסטוריה של הרפואה והתזונה, מתריע מפני הטרנד החדש של מוצרי המזון התעשייתיים שכתוב עליהם "ללא חומרים משמרים". מאחורי שלוש המילים האלה עומדים בלא מעט מקרים הרבה חומרים משמרים -אלא מה? על פי החוק היבש החומרים האלה לא נחשבים כמשמרים. "החוק מאפשר להם להטעות אותנו וגם לנסות לבלבל אותנו" – טוען צ'יזיק – "כל מוצר שרשום עליו 'ללא חומר משמר', אני מתחיל לחשוד. בדרך כלל מוצר שאין בו חומר משמר לא יהיה כתוב עליו את זה".
צ'יזיק לוקח כדוגמא את הפסטרמה המופיעה בתמונה ושמשווקת ממש בימים אלה ברשתות השיווק. מצד אחד ציינו שם על האריזה בגדול "ללא חומרים משמרים" ומתחת בקטן: "פרט לאלו המצויים באופן טבעי בסלרי ובחומרי הטעם". צ'יזיק מסביר שביחיעם לא לקחו סלרי, יבשו, טחנו והוסיפו אותו כחומר משמר. לדבריו השתמשו בחומר שנקרא אוריגנוקס שהוא מיצויי של מרכיב מתוך הסלרי והוא חומר אנטימיקרוביאלי חזק מאוד. למרות המילים היפות והמבלבלות – בשורה התחתונה מדובר בחומר משמר ומזיק לכל דבר.
חוץ מזה ברשימת הרכיבים ניתן למצא שם גם פוספט הרשום כמייצב, שהוא מן הסתם גם משמר, אבל לא על פי החוק. ולא רק זה- ניתן למצא ברשימת הרכיבים גם את הסודיום ארתרובט שהוא מעכב חמצון- מדוע צריך לעכב חמצון אם לא כדי לשמר?
הכל כמובן נעשה לפי החוקים והתקנות. הבעיה היא שהחוקים והתקנות מאפשרים את ההטעיה, שהחברות כל כך אוהבות לעשות בו שימוש מול הצרכן התמים. "כל אדם שקונה מזון מעובד צריך להתסכל על רשימת הרכיבים – זה כלל יסוד בקניית מזון. אם יש ברכיבים כל מיני חומרים שלא מבינים את השם שלהם, חומרים עם מספרים ואותיות מוזרות – לא הייתי קונה אותם" – מסכם צ'יזיק.
האזינו לראיון המלא:
הראיון המלא עם ד"ר אורי מאייר צ'יזיק
איזה המלצה טיפשית. אם אתה לא מבין את השם של הרכיב זה לא אומר שהוא מזיק. בגלל המלצות טיפשיות כאלו, סיפורים על כך שכל חומרי הE מסרטנים והיסטריה סביב חומרים משמרים התחילו הסימונים של "ללא חומרים משמרים".
ויטמין C הוא גם חומר משמר נפוץ, האם הוא לא בריא? או שהוא לא בריא רק כשקוראים לו חומצה אסקורבית או E300?
חחח
מגיב בתשלום
מישהו באמת רוצה מוצר ללא חומרים משמרים? לקבל כל שני וחמישי קלקול כיבה?
ככה זה, כדי לקבל זמן מוצר מינימלי וסביר צריך חומרים משמרים.
אחרת, מספיק שהפריקה של המוצרים תתעכב, הטמפרטורה של המקרר תעלה מעט וזהו, קלקול כיבה וזה עוד במקרה הטוב.
הנה אתר מצויין על בריות האוכל ועל הבריות בכלל http://nutritionfacts.org
התופעה תגבר כשיחוקקו את החוק למיסוי סוכר.
פתאום נגלה כל מיני חומרים אקזוטים ולא ברורים במוצרים ללא סוכר.
ומאחר שתעשיה תמיד תקדים את הרגולציה, המירוץ לתחתית ימשך כשידה של התעשיה תהיה על העליונה. תמיד ימצא החומר החדש (והרעיל) שעדיין לא הוכנס לרשימה השחורה.
הטרגדיה האמיתית בסיפור היא ניוון היכולת של האזרחים לבחון ולשפוט בעצמם את איכות המזון שהם צורכים. משום שאלו יהיו סמוכים ובטוחים שהממשלה היא זו שעושה עבורם את "העבודה".
זה מדוייק לחלוטין
דוגמא קשורה: ארהב מסבסדת את התירס ולכן יש לך תירס בכל דבר: החל מסירופ תירס כתחלעף סוכר ועד האכלת בקר ועופות בתירס
הטעיות קימות בעוד תחום של סימון דרוג אנרגטי קניתי מוצר חשמלי עם דרוג אנרגטי A וכשהמוצר הגיע התברר שיש A A++ + A+++ כך שA הוא בעצם d
ישראל היא המדינה שארצות הברית עושה בה ניסויים- גם בבתי חולים כאלו "מחקרים" וגם במזון-כפי שציינתם שאין חובת דווח על מה שמהונדס.
צריך להפיץ את המידע שלכם כמה שיותר– אך גם אם נדע את העובדותף איך נשנה את המזון הקיים במדינה?
ישראל זו גם המדינה היחידה בעולם שלא חלה בה חובת סימון מזון מהונדס גנטית!
בישראל הכל מותר
אין ספק שהחוק צריך להיות מאוד ברור ולהגביל מקרים שכאלה.
יחד עם זאת עיקר האחריות מוטלת על הצרכן. מהיכרות אישית, הייתי אומר ששניים מכל שלושה אנשים ימשיכו לאכול מוצר מזיק גם אחרי שראו מה הוא מכיל ואפילו גם אחרי שקראו מה כתוב עליו בויקפידיה.. רוב האנשים שאני מכיר פועלים כך כשתשובתם העיקרית לנושא היא: "עזוב אותך בחיי'ך".
מאות חומרי E ברשימות מויקיפדיה.
מאות חומרים כימיים שרובם המכריע זרים לגוף האדם ושהשפעתם לא נחקרה.
נטרפה דעתם של יצרני המזון.
לשים לב שרבים מהחומרים המשמרים וצבעי המאכל הרעילים והמסוכנים שאסורים לשמוש מותרים בישראל.
לקרוא את ההערות מצד שמאל.
לדוגמה, טטרזין E102, זפת פחם, E172 , E171 ,E173, קרגינן E407- חומר מסרטן המשמש במעבדות להאצת גידולים סרטניים ומוסף לשמנת מתוקה ומוצרי חלב, סודיום בנזואטE211 חומר משמר מסרטן חזק(וכל הבנזואטים) ידוע כאסור לשמוש, בישראל מותר.
כל הסולפיטים E220-E228 שמשמרים פירות יבשים, מיני אגוזים, מוצרי דגנים הורסים את ויטמין B12 שבלעדיו מובטח אלצהיימר לכל אחד. נמצא שרוב מוחלט של הציבור(צמחונים פחות כיוון שצורכים יותר מזון טרי) סובלים ממחסור בB12 והפליאה המעושה גדולה והרופאים משת"פי הממסד מחפשים את הסיבות לאלצהיימר מתחת לפנס, והתשובה מול העיניים\מתחת לאף.
פוליגליצרול פוליריצינולאט מופק מהרעל הקטלני שבשמן קיק E476.
כל החנקתיים מסוכנים ביותר E249-E252, משמשים לשימור בתעשיית הבשר.
E284 חומצה בורית, כנראה שמישהו השתגע בתעשיית המזון.
MSG מונוסודיום גלוטמט E621-E625 מחזק טעם ואחד החומרים המזיקים ביותר שפוגע במערכת העצבים וגורם למגוון של מחלות מוח, פוגע במערכת החיסון, בכלי דם ובלב, גורם מסרטן, ומותר בישראל!
–
160a,c,d ,161b-161h ממשפחת הבטא קרוטן ואסתקסנטין מאוד רצויים. כנ"ל לציטין E322.
אני ממש לא מנסה לתמוך בשטיקים של תעשיית המזון, אבל מאיפה כל המידע הזה? אני בזמנו חיפשתי לא מעט מידע על הנזקים שמלחי גלוטמט אמורים כביכול לגרום להם ולא מצאתי כלום. אשמח מאד לקבל קצת הפניות למחקרים שתומכים במה שאתה אומר (במיוחד לגבי הגלוטמט). בכלל – זה הרבה יותר מועיל להעלות סימוכין לטענות מדעיות כביכול אחרת איך אפשר לסמוך עליהן? :)\
בקשר למונוסודיום גלוטמט וקרגינן וסולפיטים-קרא בספר "גילויים על רפואה ותזונה" הוצאת פוקוס, מאת הנוירוכירוג פרופ' ראסל בליילוק.
בקשר לאחרים קרא באינטרנט(באנגלית). לא בא לך? הפעל הגיון בריא.
חומרים שזרים לביוכימיה של הגוף משבשים אותה! בריא או לא בריא?
למלא את ביתך בזבל(בהקבלה) בריא או לא בריא?
גלוטמט הוא אחד ההחומרים העצביים החשובים במוח. בעודף הוא גורם להרס נרחב של תאי עצב ולאקסיטוטוקסיות חריפה שגורמת למוטציות מסרטנות.
דרך אגב, שגידול שום כרוך בהטבלת פקעות השום בחומר הדברה באשור משרדי הבריאות\החקלאות האהובים עליך היה ידוע לך?
תותח, איזה ידע, כל הכבוד
העצה האחרונה של צ'יזיק היא ממש לא מועילה.
כמעט כל מוצר מזון, מכיל רכיבים עם שמות מורכבים, שיהיה לנו קשה לקרוא את השם שלהם. כולל פירות וירקות.
המוצרים היחידים שלא כוללים רכיבים כאלו הם חומרים מזוקקים כמו סוכר ואולי כמה סוגי שמן.
אתה דיי טועה.
בפירות אין רשימת מרכיבים ארוכה ומסובכת (אפשר לדבר השפעות הריסוס- אבל זה יהיה קשה להכניס את זה בטוקבק..)
אבל זה כן נכון שאם תנסה לרכוש מוצרים לא מתועשים תצרוך הרבה יותר ירקות, פירות, דגנים וקטניות
שחם,
אולי אתה לא מודע לזה, אבל אפילו ל"סוכר" יש עשרות שמות, וכל פעם שיצרן מנסה להסתיר את כמות הסוכר שהכניס למוצר הוא משתמש בכמה מהם – כך גם המיקום שלהם ברשימת המרכיבים עובר לתחתית הרשימה וגם יש הרבה אנשים שלא מודעים לכך שמדובר בסוכר.
אם כוונתך לכך שסוכר לבן אינו מכיל מרכיבי E למיניהם אז אתה בטח צודק, אבל אז נשאלת השאלה: למה בכלל לקנות סוכר מעובד?!?
עד כמה שידוע לי יש כללים מסוימים לאיך לכתוב את הרשימה ואם המוצר מכיל כמות גדולה של סוכר אי אפשר לכתוב אותו בסוף הרשימה.
ערן, ברשימת ה E שצירפת בקישור, שני החומרים הראשונים הם כורכום וויטמין B2, כלומר כפי כתבו לך, לא כל חומר E הוא מזיק.
ציזיק לא מדייק וחבל.
מפני שחוסר דיוק וההכללה שהוא עושה פוגעים במטרה חשובה – שיפור מתמיד של התקנות והחוקים שנועדו להגן על הצרכן.
כמה נקודות חשובות:
1. לחלק מחברות המזון יש היום תהליכי ייצור שאינם מחייבים שימוש בחומרים משמרים, או שמאפשרים להפחית משמעותית את הריכוזים. הטכנולוגיה הזו נקראת תא לחץ. היא אינה מתאימה לכל סוגי המזון, אך בכל זאת יצרה סוג של מהפכה בתעשייה.
2. העובדה שלא מבינים את השם של פריט ברשימת הרכיבים, ממש לא מעידה על היותו מזיק. אפשר לפתוח וויקיפדיה, שזמינה בכל טלפון ולבדוק. חלק ניכר ממספרי ה E, תמים למדי.
3. במקרה של פסטרמה ומוצרים נוספים, ישנה הטעייה כפולה: הפניית אצבע מאשימה ע"י היצרנים כלפי "חומרים משמרים" תוך הדגשת העדרם, נועדה להסיח את דעתנו מבעיות חמורות בהרבה במוצר, כמו כמות השומן, כמות הנתרן והסוכר. הטריק הזה כבר פעל על חשבוננו פעמים רבות בעבר. מוצאים שעיר לעזעזאל שאפשר לוותר עליו, ומאותו רגע הצרכן לא שואל מה יש במוצר, אלא מה כבר אין בו.
הי יפתח
אני לא סנגור של צ'יזיק אבל חייב להעיר על מה שכתבת:
1. צ'יזיק לא התיחס לכל חברות המזון. הוא רק העיר את עיננו לעובדה שהתווית "ללא חומרים משמרים" עלולה להיות מטעה.
2. באמת מזמין את הציבור להכנס לויקיפדיה – אפילו שם פה קישור לכל תוספי המזון E למינהם – ולבדוק האם מדובר לדעתו בתוספים "תמימים" כפי שאתה טוען: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_E
3. הבעיות במרכיבי המזון של תעשיית המזון הן ארוכות כאורך הגלות. צ'יזיק פועל לעיתים בהתנדבות מלאה כדי להעיר את תשומת ליבנו אל הדברים – בראיון הזה ספציפית ביקשתי ממנו לדבר רק על נושא ה"חומרים המשמרים"
יש אפליקציה מעולה שנקראת – אנדקס תוספי מזון
הי ערן אני רק אגיב על הנקודה השלישית שלך.
זה מאוד נחמד ומוערך שמישהו מעיר את עינך ואת קהל הקוראים של האתר. השאלה היא האם זה שיש לד"ר צ'יזיק תואר ד"ר להיסטוריה (ולא תואר לתזונה קלינית) את כל הכלים לדעת על מה אפשר ואי אפשר להמליץ במזון? כלומר הוא מבין בתחום מבחינה מדעית? הוא השקיע את הזמן ללמוד על כל האספקטים של התזונה ממקור מוסמך?
ואל תבין אותי לא נכון, גם לי ישנם השגות על חברות המזון שמייצרות את האוכל מהסוג הזה, אני פשוט לא קופץ לאינטרנט ושופך את מה שיש לי להגיד לרוב כי הבנתי בנושא לא מלאה לעומת תזונאים קלינים שכן. (בשונה מד"ר להיסטוריה שאני לא בטוח שמבין לגמרי על מה הוא מדבר)
נ.ב
כמו שכבר אמרו פה אם רוצים סיבות לא לאכול את הדברים האלו מספיק מבט חטוף בכמויות הסוכר מלח ושומן שיש בדברים האלו, לא צריך להרחיק עד "חומרים עם מספרים ואותיות מוזרות" שלרוב לא מזיקות ואפילו יכולות להיות חשובות.
שלום יפתח,
אתה בהחלט צודק לגבי חוסר דיוק, אבל לפעמים עדיף להתריע מאשר בכלל לא לדבר על העניין, כדי שתשומת הלב של האוכלוסייה תופנה אליו.
אתה גם צודק לגבי נתרן וסוכר (מעובדים), אבל אם מדברים על אי דיוק, אז תכולת שומן גבוהה באוכל כשלעצמה אינה מזיקה לבריאות, (סוג השומן כן משמעותי).
הגוף שאחראי בארה"ב על המלצות תזונתיות אפילו קבע (סוף סוף) ב-2015 כי כולסטרול "is not a substance of concern…" כשמדובר בצריכת יתר – במלים אחרות, התפיסה השגוייה כי אכילת כולסטרול מזיקה לבריאות הופרכה עד לנקודה שבה הממסד האמריקאי יצא בהכרזה בעניין… ומי שעוקב אחרי התחום מבין עד כמה זה משמעותי.
המחקרים עליהם נשענת ההכרזה הזו מראים שגם שומנים רוויים מסוגים מסויימים בריא לאכול, ובכמויות גדולות בהרבה ממה שהיה מקובל קודם.
כמו כן, נכון שחלק ממספרי ה-E מסמלים חומרים תמימים, אבל כמה אנשים אתה מכיר שפותחים ויקיפדיה במהלך קניות בסופר?
בסופו של דבר, מה שאני לא מכיר מתברר כמזיק בהרבה יותר מקרים מאשר כ"תמים".
עופרי,
כפי שערן ציין, צ'יזיק הוא "מומחה להיסטוריה של הרפואה והתזונה".
זה עדיין לא אומר שכל מה שהוא אומר נכון ומדויק, אבל לדעתי זה נותן לו קצת יותר קרדיט מסתם "היסטוריון".
מעכב חמצון מונע מהמזון להתחמצן ע"י החמצן שבאוויר או ע"י חומרים שנמצאים בו.
החמצון הוא תגובה כימית שמפרקת והורסת את המזון ומפיקה רעלים.
ישנם מעכבי חמצון טבעיים שרק מועילים, למשל ויטמין E וויטמין C.
(צריך להיות רשום ויטמין E ולא E בצרוף מספר)
רוב מעכבי החמצון אינם טבעיים ומזיקים.
חומר משמר מונע את פרוק המזון ע"י חידקים ופטריות ועובשים תוך יצירת רעלים מסוכנים ומסרטנים. חומר משמר מונע את הפיכת המזון לתרבית חידקים פתוגניים שעלולים לגרום למחלות קשות.
לכן חמצון ושמור הם תהליכים שונים ששניהם מזיקים. הנזק שבהם גדול בהרבה מהנזק שבחומרי שמור ומונעי חמצון. כשאין ברירה, כשהמזון עתיד להשמר בטמפ' החדר, או לזמן ממושך, או באריזה פתוחה, אז עדיף השמוש בחומרים אלה.
כשהמזון מיוצר בתנאים סטריליים, אין צורך בחומרי שמור בכפוף להגבלת זמן שימוש.
לעיתים המזון מכיל באופן טבעי חומרים נוגדי חמצון ומשמרים, לדוגמה, דבש.
לכן הטוב ביותר הוא לצרוך מזון טבעי טרי ולא תעשייתי.
–
בקשר לבשר לא יעזור כלום.
הבשר מתחיל להרקב מיד כשמת ע"י תהליכי פרוק אנזימתיים טבעיים שבתאים ונוספים להם חידקים מסוכנים שמתחילים להתרבות בבשר ולהרקיבו.
הבישול לא בהכרח מסלק את תוצרי הרקבון הרעילים האלה והמסרטנים.
בנוסף פרוק הבשר במעי האדם יוצר אוכלוסיה פתוגנית של חידקים מחוללי מחלות.