כדי להבין את האבסורד הכלכלי הגדול, כדאי להכיר קודם כל את אחד המנגנונים הבלתי נתפסים והבסיסיים של המערכת הפיננסית המודרנית:
כאשר אתם ניגשים לפקיד בבנק לאומי ומבקשים הלוואה, הוא בודק מה יכולת ההחזר שלכם וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הרע הוא יתן לכם הלוואה שמראש לא יהיה לכם סיכוי לעמוד בה. אבל לצורך המאמר – בואו נלך על המקרה הטוב – אחרי שהפקיד בדק ומצא שאתם ראויים להלוואה הוא יבוא ויודיע לכם את הבשורה המשמחת: "זכיתם גם אתם להצטרף למועדון המשועבדים של הבנק".
עכשיו נשאלת השאלה: מאין מביא פקיד הבנק את הכסף לאותה הלוואה שזה עתה הוסיף לכם בחשבונכם? התשובה המקובלת היא שהכסף להלוואה נלקח מכספי פקדונות שהפקידו לו בעבר לקוחותיו – אבל זו תשובה לחלוטין שגויה שמשום מה נתפסת עד היום כאמת בלתי ניתנת לערעור. התשובה המדהימה והאמיתית היא, שימו לב – משום מקום! הבנק לא מביא את הכסף לא מפקדונות ולא מבנק ישראל. ברגע שהפקיד אישר לכם את ההלוואה הוא מזין בעזרת אצבעותיו ובהינף יד את סכום ההלוואה אצלכם בחשבון. הבנק ממציא באותו הרגע כסף חדש וירטואלי (אותו כסף שאתם משתמשים בו בביצוע עסקאות דרך כרטיסי אשראי ובהעברות בנקאיות). לרבים ובמיוחד לכלכלנים קשה עד היום להפנים שכך באמת המערכת הזו עובדת. אז כדי למנוע ויכוחים – הנה מה שכתב על כך הבנק המרכזי האנגלי כאן וכאן, חוקר הבנקאות המוביל בעולם כאן ושניים מהבכירים בחוקרי קרן המטבע העולמית כאן.
ונחזור לתהליך – לאחר שבבנק "עבדו קשה" למשך כמה שניות בהקלדת מספר במחשב – עכשיו אתם מתחילים לעבוד קשה למשך מספר שנים, אולי אפילו עשרות שנים. אבל הפעם באמת קשה בלי מרכאות. הכל כדי להחזיר את אותן ספרות שהבנק יצר + ספרות נוספות הנקראות ריבית.
סך הכל הלווים רק מבנק לאומי שילמו לבעלי הבנק 7.11 מיליארד שקל רק על הריביות ב-2015 לבדה. 8.1 מיליון מזה הועברו ישירות לכיסה של מנכלית לאומי, רקפת רוסק עמינח. סך הכל 22 בנקאים בישראל קיבלו ב-2015 שכר בעלות של 107.7 מיליון שקל על כך שיצרו ספרות וירטואליות במחשב. כמה אירוני לחשוב שבאותו הזמן החקלאים, שמיצרים עבורנו תוצר חקלאי פיזי אמיתי שאפשר גם לאכול אותו, דווקא הם נאבקו בכנסת על השקל האחרון שהבנק יצר עבורם.
עולם עקום.
לא הבנקים פוגעים בחקלאים אלא פקידי המדינה הרגולטורים בגין הצקה קנסות הטרדה ופיקוח טיפש.
והאוצר בגלל אי מתן סובסידיות לאפשר הקטנת סיכוני גידול.
הבנקים פועלים באופן סביר כפי שנדרש מהם כדי להיות בנקים וגם כדי להרוויח.
מה שאתם אומרים זה שהבנק גונב כסף כי הוא לא באמת יש לא בכספת את הכסף
אז עם נגנוב ממנו את הכסף אנחנו פטורים מעונש כי הגונב מגנב הוא פטור .
מפתיע שאתה עדיין ממשיך לטעות ולהטעות את הקוראים והעוקבים שלך. גם אחרי שתיקנו אותך אינספור פעמים. חבל, אתה יוצר רק בלבול שבסופו של דבר מוביל את העוקבים שלך להתנהלות כלכלית לא נכונה – אתה עושה להם נזק, לא שירות.
טועה ומטעה במה? על איזה תיקונים אתה מדבר? איזו התנהלות כלכלית? אתה זורק דברים לאויר מבלי שמישהו יבין למה אתה מתכוון.
נמק ופרט כל דבר ואל תשכח להוסיף מקורות שמגבים את מה שאתה כותב כדי שאני יבין על מה אתה מתבסס.
יש פה המון פתרונות רק לא ברור מה בדיוק הבעיה,מה אתם מציעים שאנשים יקנו דירות רק כשישיגו את הכסף במזומן?ומה עם עסקעם שקודם יקבלו תשלום ואז יתחילו לבנות?
הבעיות הן:
1. קומץ אנשים מרוויחים הון מכך שקיבלו מונופול על יצירת הכסף של כולנו יש מאין.
2. אותו קומץ אנשים מייצר בועות נדלן או בורסה כי כך הוא מרוויח הכי הרבה כסף.
3. אותו קומץ אנשים מייצר לך אינפלציה השוחקת את ערך הכסף של כולנו.
4. אותו קומץ אנשים מחזיק את כולנו באיזור הרגיש כי כסף מסובב את העולם והם יצרני הכסף.
5. מחזורי BOOM ו BUST הנוצרים כתוצאה מהתרחבות והתכווצות מלאי הכסף כאשר הוא נוצר יש מאין וכאשר הוא מושמד כשמחזירים אותו.
אף אחד לא מדבר על לבטל את מושג ההלוואות או אשראי. הפתרונות המוצעים הם:
1. שוק מטבעות חופשי כך שאין מונופול על ייצור הכסף.
2. הגבלת יצירת השקל כך שיעד האינפלציה יהיה 0%.
3. במקום רגולוציה וקרטלים על ייצור השקל, לחלק את הכסף שאפשר ליצור תוך שמירה על יעד האינפלציה שווה בין האזרחים.
4. האזרחים יפקידו את כספם בבתי השקעות ובתי ההשקעות יתנו הלוואות/אשראי מכסף שהופקד אצלם ולא מיצירת כסף יש מאין. כך שאנשים בהחלט יוכלו לקחת הלוואות לקניית דירה.
לאריק שחרורון ותחריראל, ההצעות שלכם אינן יכולות להוביל לדבר מלבד אל המסקנה של התנועות לשינוי מוניטרי, ייצור הכסף בבעלות האזרחים כאשר כמות הכסף נקבעת על פי יעד אינפלציה 0 והכסף מחולק לאזרחים. לפני הכל למען הסר ספק, אני לא בעד סוציאליזם-ריכוזי אני חושב כי צריך שכל אחד יוכל לייצר מטבע משלו, מטבעות מקומיים, דיגיטלים וכו. יתכן ושחרורון תומך רק במטבעות של אנשים פרטיים ללא כסף של התארגנות כלל האזרחים המכונה מדינה. אריק ותחריראל בפירוש מדברים על רשות מרכזית שכל אחד או מוסד פיננסי לפי תחריראל יוכלו להלוות כסף ובכך לייצר כסף חדש. אם לא כל אחד יכול ללוות כסף מהבנק המרכזי אזי זה אומר כי צריך רגולציה שתגדיר מה הוא מוסד פיננסי וזה כבר פתח לשחיתויות ואי שיוויון. כמו כן הרי ברור שהאינטרסים של המוסדות הפיננסים והאנשים הפרטיים שונים לגמרי מהאינטרס הרחב המשותף של כלל האזרחים. הפרטיים רוצים להרווייח כסף, אינפלציה וריבית אילו כלים מצויינים להעברת ההון מאילו שאין להם לאילו שיש להם ובכך לגרוף הון עתק. ואינפלציה במובן היותר ספציפי של בועות. למי שרוצה לעשות כסף מכלום יש כמובן אינטרס לייצר בועות וכל מוסד פיננסי שלא ישתתף בחגיגה הוא פראייר ולא ירוויח כמו האחרים. לעומת כלל האזרחים שהאינטרס הרחב שלהם הוא אינפלציה 0 – שמירה על ערך כספם של רוב האזרחים והפניית ייצור הכסף לאפיקים ברי קיימא ויצרניים המקדמים את החברה, יעילותה וחירותה. לא יתכן כי כספם של האזרחים יופנה כנגדם. לכן המסקנה המתבקשת היא שהרשות המרכזית עליה תחריראל ואריק מדברים תקבע שכמות הכסף המחולקת תלויה בשמירה על אינפלציה 0.הללו
כמו כן כבר אמרנו כי לא יתכן למנוע מכל אחד ואחד ללוות כסף מהבנק המרכזי אחרת מדובר על רגולציה אי שיוויון ושלילת חירות מכאן נובעת המסקנה כי מוסדות לייצור כסף הם מיותרים כי למה לי להלוות ממוסד פיננסי שגוזר עלי קופון כאשר אני יכול ללוות ישירות מהבנק המרכזי. מסקנה לוגית נוספת מתבקשת היא כי אזרח שלא ינצל את אפשרותו להלוות מהבנק הוא פראייר, למה לא לקחת כסף "חינם" ולהשקיעו בהשקעה סולידית. כאן דרך הפעולה מתפצלת לשניים: הניאו-ליברל-אנוכי יגיד אוקי אז כל אחד יוכל ללוות כסף תוך שמירה אל אינפלציה 0 ואזרח שלא ילווה זו בעיה שלו שהוא לא השכיל עצמו מספיק בהשקעות או הבא נצמצם את כמות הפונים להלוואה ע"י ריבית כך שרק הנואשים ביותר או הגדולים ביותר יוכלו להרשות לעצמם ללוות. והליברל האמיתי יטען לא, המסקנה המתבקשת היא כי על מנת להגביר את החירות למקסימום אזרחים ולשמור על מגרש משחקים מאוזן עד כמה שאפשר, פשוט נחלק באופן שווה בין האזרחים את סך הכסף הניתן לייצור באותו הזמן תוך שמירה על אינפלציה 0. (מי שירצה ללוות סכומים גדולים יפנה לאותם בתי השקעות) כך כלל האזרחים נהנים באופן הוגן חופשי ומריטוקרטי מהיכולת לייצר כסף ולהשקיעו.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולפתוח דיון על פתרון חדש לבעיה המוכרת.
הסיבה שגברת רוסק-עמינח הרוויחה שכר חריג (מבלי לקחת סיכון ומבלי ליצור ערך אמיתי לאנשים) היא משום שאין תחרות בשוק הבנקאות. הסיבה שאין תחרות היא שצריך לשמור על יציבות הבנקים. הסיבה שצריך לשמור על יציבות הבנקים היא שאם הם קורסים אז כולם קורסים יחד איתם. וזו הבעיה האמיתית. מדוע קיימות חברות קפיטליסטיות שאסור להן ליפול?
הפתרון שהתנועה לשינוי מוניטרי (וגם אתר זה) מנסה לקדם הוא העברת מונופול יצור הכסף לידי המדינה שתפעיל מוסד שיהיה אמון על ההדפסה ויישתתף במימון הוצאות המדינה. הבעיה בשיטה הזו היא שהיא מעבירה סמכויות גדולות מדי לידי המדינה (לידי הפוליטיקאים). וכפי שמראה הניסיון סמכויות אלו ינוצלו לרעה במוקדם או במאוחר.
אני רוצה להציע פתרון שונה.
כיום בנק מסחרי הוא למעשה תאגיד של שלוש חברות שונות.
חברת חסכונות – חברה זו מנהלת את חשבונות העו"ש והפקדונות של החוסכים.
חברת סליקה – חברה זו מאפשרת ביצוע תשלומים מחשבון לחשבון.
וחברת השקעות – חברה זו מעניקה הלואות.
הצירוף של שלושת החברות לקבוצה אחת שנקראת בנק יוצר אוסף סיכונים שהמדינה לא יכולה יכולה להרשות לעצמה שיתממשו. ומכאן הפטור המיוחד שיש לבנקים מתחרות ומכל מיני חוקים שחלים על כל החברות האחרות במשק. ומכאן גם הביטוי "יצבות הבנקים".
למשל אם הבנק נופל, החוסכים (שהם אזרחים תמימים) מאבדים את חסכונותיהם. מערכת התשלומים נעצרת וחוסמת בכך את המסחר התקין ולא ניתנות הלוואות להקמת עסקים חדשים.
הפתרון לסיכון שהמדינה לא יכולה להרשות את התתמשותו הוא לא ליצור אותו מלכתחילה.
ולכן ההצעה היא לפרק כל בנק לשלוש חברות ולדאוג לכך שהחברות המפוצלות לא יכולו להתאגד לכדי בנקים בעתיד.
לאחר הפירוק יהיו במשק שלושה ענפים פיננסים חדשים:
ענף החסכון. חברות בענף ינהלו את חשבונות העו"ש של הלקוחות. חשבונות אלו יהיו מגובים ב 100%. כלומר חברות אלו ישמרו את הכסף הפיסי של הלקוחות. כך שבעצם מדובר בחברות שמציעות כספות פרטיות עבור הלקוחות תמורת תשלום (בפועל הכסף כנראה ישמר בבנק המרכזי ורק חלק ממנו יהיה בפועל בסניפים). מאחר ומדובר ברזרבה מלאה, לא יהיה סיכון לכספי הלקוחות ובעצם מדובר בפרוייקט תשתיות בלי שום מרכיב של ספקולציה. חסמי הכניסה יהיו קלים ואין מניעה ליצור תחרות אגרסיבית בענף זה. הכסף של הלקוחות ישמר גם במקרה שחברה תהיה חדלת פירעון.
חברות מסלקה חברות אלו ינהלו מסלקות שתפקידן לבצע העברת כספים בין חשבונות. גם כאן מדובר בפרוייקט תשתית. החברות ירוויחו תמורת עמלה שתגבה מכל פעולת סליקה. אין ספקולציות ואין סכנה לכספי לקוחות ואין סיכון מערכתי. אם חברה אחת נופלת, הסליקה תתבצע באמצעות החברות האחרות. גם בענף זה אין מניעה לתחרות אגרסיבית.
חברות השקעה. אלו יהיו למעשה כמו קרנות ההשקעה כיום. חברות אלו יגייסו כסף ממשקיעים תמורת תשואה פוטנציאלית וישקיעו אותו בהלוואות. ענף זה הוא ספקולטיבי במהותו. מי שבחר להשתתף בספקולציה יכול להרוויח ויכול להפסיד. הסיכון נופל רק על אלו שבחרו לקחת אותו. ואין מניעה לתחרות אגרסיבית גם בענף זה. קריסה של קרן אחת (או יותר) לא תעצור את מערכת התשלומים ולא תפגע במי שלא השתתף בחגיגה.
לאחר הפירוק שום גוף לא יוכל לפעול ברזרבה חלקית. כמות הכסף תיקבע רק ע"י הבנק המרכזי. הבנק המרכזי יהיה עוד לקוח שממנו יהיה אפשר לגייס כסף (תמורת תשואה פוטינציאלית). קבלת הלוואה מהבנק המרכזי תהיה פתוחה לכל מוסד פיננסי ולא רק לבנקים כפי שקורה כיום.
אתם מזמנים לכתוב את דעתכם על ההצעה.
אריק. בגדול אתה מציע את מה ״שהאתר הזה״ מציע רק תיקון אחד קטן. השליטה על כמות הכסף הקיים לא תהיה בידי הפוליטיקאים אלא בידי רשות מוניטארית שקופה ומבוקרת ששואבת את כוחה מהכנסת אבל אינה כפופה לה בקבלת ההחלטות . אם תרצה הבנק המרכזי שיעבור שינוי מטרות.
אתה מציע לקיים מערכת של 100% רזרבה בה הכסף מופק על ידי הבנק המרכזי בשבתו כראשות המוניטארית של המדינה.
זה בדיוק מה שאנחנו מציעים. הפצת הכסף בכלכלה יכולה להיות בכמה שיטות. אם כהלוואת לבנקים כך שרווח הסניורז׳ ישאר בידי המדינה .אם דרך תקציב המדינה .אם בהקלה על תשלומי המיסים ואפילו על ידי הכנסה בסיסית לאזרחים. הכל תחת מגבלה אחת. קיום מערכת עם אינפלציה אפסית. זה יהיה תנאי בסיסי .
אורי,
ישנם שני הבדלים מהותיים.
1. בשיטה שהצעתי, כסף לא יוכל לעבור מהרשות המוניטרית לתקציב המדינה.
2. פצצת הבנקים תפורק. שים לב שללא טיפול בסיכון הבנקאי, בשיטה של התנועה לשינוי מוניטארי ימשיכו להתקיים בנקים שאסור להם ליפול.
אתם רוצים להחליף קרטל/מונופול אחד באחר, רק ששם ישבו מלאכים "בלתי-תלויים" שיקבלו החלטות נקיות מכל השפעות.
נו, בחייכם…
הבעיה היא אי תחרות בבנקאות ובשוק ההון.
אם יהיו יותר בנקים הסיכון בנפילת בנק אחד יהי קטן יותר. הציבור לא צריך לשאת בתוצאות המחדלים של מנהלי בנק אחד.
גודל הרזרבה בכל בנק יהיה עניינו של הבנק אבל חייב להיות שקוף. הבנק יכול להציע ריבית על חסכונות שתפצה על רזרבה נמוכה מידי. בנק אחר יכול להיות פשוט כספת – שירות של שמירה על הכסף.
הבנק המרכזי מיותר. אפשר לייסד אגף/מחלקה מוניטארית במשרד האוצר שעניינה יהיה הדפסת הכסף הממשי.
לבנק מסחרי יהיה מותר לייצר מטבע משלו, נגיד שקל-לאומי. היקף השימוש בו וערכו יקבע ע"י מידת האמון של לקוחות הבנק והציבור בכלל.
בסיכומו של דבר: ביזור המערכת המוניטארית הוא התרופה האמיתית. יחד עם שחרור שוק ההון מחוקים מיותרים ורגולציה חונקת.
הבעיה הבסיסית בכל השיטות הריכוזיות היא שאתה נותן לאנשים גישה להרבה כח.
לא חשוב איך אתה קורא לזה או איך אתה מחלק מחדש את השליטה. ברגע שיש לך חבורת אנשים שיכולה למנוע בכח ממישהו אחר להשתתף במשחק אתה בבעיה
לכן, הפתרון הוא הסרת רגולציה. כל אחד יכול לפתוח בנק, וזה שיספק שירות טוב ישאר.
אם הסיכון מטריד אתכם, רק אציין שיש תעשיה ענקית שמטרתה למזער סיכונים, או בשמה: ביטוח.
שחרורון ותחריאל חובבי העולם ללא מדינה וחוקים בסיסיים. מה שאתם טוענים הוא לא טיעון כלכלי חברתי. אתם טוענים לאוטופיה בה בני האדם יוכלו להתנהל ללא חוקים בסיסיים וכללי משחק בסיסיים.
אם כך למה לעצור שם . למה לא לבטל את מערכת המשפט. המשטרה. הצבא החינוך (. כאן אני דווקא מסכים ) .
אתם מבינים מרוב רצון לשחרר את העם מעולה של המדינה הרשעה אתם מעבירים את סמכויות המדינה לגופים פרטיים. את התוצאות אנחנו רואים מול העיניים בכל יום שעובר.
אתם מציעים לפתוח תחרות לבנקים עם עוד בנקים אבל לא מתייחסים לאישור שניתן לבנקים לייצר הילך חוקי יש מאין. זו הבעיה.לא התחרות. אני בעד תחרות. אבל רק לאחר שתנאי הבסיס יהיו שווים ומוסריים.
המדינה היא לא גוף זר. לפחות לא אמורה להיות כזאת. היא אוסף כל אזרחיה. החשש שלכם מהחלטות מרכזיות מובן אבל לא במקרים הבסיסיים כמו ייצור הכסף, המשפט, השיטור. על כל הבעיות שלהם.
לאריק.
אין משמעות אם חלק מהכסף יפוזר בכלכלה דרך תקציב המדינה או לא . הרי האלטרנטיבה שאתה מציע היא שהמדינה תגבה אותו באמצעות מיסים.
לגבי בנקים גדולים מידי. מרגע שהפכת את המערכת למגיבה ב 100% . ביטלת את סכנת בקריסה ויצרת מצב בו יכולים להיפתח עוד מאה בנקים שונים על אותו הבסיס. בנוסף לעוד אפשרויות כמו הלוואות בין אנשים. תפקיד הבנקים בחברה ישתנה לגמרי. הם ינהלו סליקה יוכלו לשמש מתווכים פיננסים אבל לא יוכלו להחזיק את המדינה במקום רגיש.
אתה צריך גם לשים לב לאחת התוצאות של עבודת המחקר על תכנית שיקאגו שנעשתה בקרן המטבע על ידי קומהוף. התוצאה הייתה ירידה בכמות החוב הפרטי והלאומי. המשמעות היא שמרגע שכסף מפוזר אחרת בכלכלה אין ממש צורך אקוטי בלקיחת הלוואות. כך שתפקיד המתווך הפיננסי גם הוא ירד מחשיבותו.
אורי ידידי
אני לא רוצה להעביר את סמכויות המדינה לגופים פרטים. תהליך זה מכונה ״הפרטה״ והוא למעשה הענקת מנופול למקורבים ושימורו ע״י כח הרובה הממשלתי. זה פשוט פאשיזם קלאסי, ואין בינו לבין שוק חופשי שום קשר.
אני רוצה שהממשלה לא תתערב. כלומר, אין כזה דבר ״סמכויות״, או חבורת חמושים שמחליטה מי רשאי לעשות עסקים ומי לא. יש יזם שפותח עסק, ואנשים שמחליטים באופן חופשי לעשות איתו עסקים.
שחרורון, אף אחד לא יוריד את הרגולציה מרצונו. אף אחד לא יכול לעצור את הממשלה מלנסות ולהתערב. ועכשיו מה? זו העת לרעיונות יותר מורכבים.
אורי,
קיים הבדל עצום בין מימון הממשלה באמצעות הבנק המרכזי ובין מימונה באמצעות מיסים המוטלים על האזרחים. כאשר האזרחים צריכים לממן את הממשלה מכיסם נוצר מנגנון איזון ובלימה טבעי במערכת. האזרחים לא יסכימו שיגבו מהם מיסים שלא למטרות מוצדקות. במצב זה הפיקוח האזרחי על הממשלה יהיה הדוק יותר שהרי האזרחים נאלצים לשלם מכיסם.
מימון ע"י הבנק מרכזי יצור פתח לעסקאות אפלות בין הפוליטיקאים והבנקאים כך שהאחרונים יממנו את התוכניות המפוקפקות של הראשונים. במקרה כזה לעם יהיה מעט מאוד יכולת התנגדות למימון מטרות פסולות.
בנוסף אם מדובר על כמות כסף קבועה, אז כל שקל שילך למימון מטרות ממשלתיות יבוא על חשבון השקעות עסקיות. בכך למעשה אתה מבטל את שוק הכסף החופשי. שהרי שום משתתף בשוק לא יכול להציע את מה שהמדינה מציעה. מדינה שממנת את עצמה באמצעות בנק מרכזי מנהיגה למעשה משק מתוכנן וסופה שתהפוך לרודנות.
איני שותף לטענתך כי אילו נבטל את שיטת הרזרבה החלקית נזכה לחיות בעולם ללא קריסות בנקים. חשוב להבין כי השינוי המוניטארי שאתה מדבר עליו לא יפתור את כל הרעות החולות הקיימות בכלכלה.
בנקים בשוק תחרותי יקרסו כי זה המצב הצפוי והנכון בשוק תחרותי. פירמה שלא מתנהלת נכון צפויה לקרוס. הבנקים צריכים להיות כמו מסעדות. כשם שמסעדות נאלצות להיסגר לפעמים כך גם הבנקים. שום שינוי מוניטארי לא ישנה את העובדה הזאת.
בנוסף הבנקים הם מעצם הגדרתם עסק ספקולטיבי. הם מעניקים הלוואות שלא בטוח שיוחזרו. גם עובדה זו לא תשתנה בעולם שאתה מציע. לעולם יהיו בנקים שיקרסו משום שהעניקו הלוואות לא טובות. וגם זו תוצאה צפויה משום בשוק תחרותי רווח נוצר ע"י לקיחת סיכונים. וזה מה שהבנק עושה בפועל. ולפעמים סיכונים מתממשים (אחרת הם לא היו באמת סיכונים).
השאלה החשובה היא מי צריך לשלם כשבנק קורס ומה הנזק המערכתי שנוצר כתוצאה מהקריסה.
המטרה בהצעה שלי היא לתחם את הסיכון הבנקאי שכאמור ימשיך להתקיים בכל שיטה מוניטארית שתבחר. כך שהסיכון הבנקאי יפול רק על אלו שבחרו במודע לקחת אותו ולא על הציבור הרחב. בנוסף השיטה שומרת על תפקוד השוק (הגנה על כספי הלקוחות והגנה על מערכת התשלומים) במידה ובנק קורס. ולבסוף השיטה מעודדת תחרות. הפירוק יצור ענפים פיננסים עם חסמי כניסה נמוכים. כך נקבל יותר תחרות אך לא נצטרך לשלם על כך במשברים כלכליים שקורים בשיטה הנוכחית כשבנקים נופלים.
גם שחבר שלך בא ומבקש ממך 1000 שח הלוואה אתה יוצר כסף יש מאין. ההבדל היחידי שלבנק יש יחס בין כמה הוא צריך להשאיר אצלו וכמה הוא יכול להלוות לאחרים.
עוד כמה דברים:
א) מכיוון שמדובר בעלות שכר לפחות חצי מהכסף הולך בכלל למדינה 🙂
ב) אתה לא מצפה מהבנק שיבדוק בכל רגע אם יש לו כסף או אין לו בכספת ולכן יש לנו מחשבים שבודקים האם הוא נמצא במסגרת היכולת שלו להלוות והכסף שהוא יכול להלוות נגזר ישירות מכמה כסף מופקד אצלו ובגלל זה בנק אחד יכול להלוות פי כמה מבנק אחר.
ג) הריבית שהבנק לוקח נגזרת מסיכון האשראי ולא מכמה שניות שלוקח להם להקליד את ההלוואה. אם זה רק היה קשור לזמן גם אתה היית לוקח את כל מה שיש לך בחשבון ומלווה בריבית יותר אטרקטיבית לכל דיכפין אבל אתה לא עושה את זה ואפילו חברות P2P לא חוסכות הרבה בריבית המשולמות.
ד) אף אחד לא מכריח אותך לקחת הלוואה ואתה עושה את זה רק כי אתה מאמין שהתועלת שלך עם הכסף עכשיו תהיה יותר גדולה מההחזר של ההלואה. לפי ההגיון שלך מכיוון שיכול לקחת לי שבועות של עבודה קשה להוריד את הקלוריות אם אני אוכל עוגת גבינה שקניתי במאפיה אז צריך לסגור את כל המאפיות בעולם כי להם לקח כמה דקות להכין את העוגה.
כדי להבין יותר טוב את האבסורד….."כסף וירטואלי". "משום מקום" בתכל'ס אם אני מושך מליון ש"ח וירטואליים,הם נהפכים אחרי המשיכה לממשיים?
תסביר יותר טוב "בכדי למנוע ויכוחים " 😉
תודה
בסרט מכונת הכסף הציטוט הזה אומר הכל:
“I’m a parasite, but society values me more… I’ll tell you how much I’m worth and compare it to how much you’re worth.”
זה בדיוק הבנק
לא מבין מה התגלית הגדולה שלך?
זו ה-'שיטה' היא היתה לפנינו, היא נמצאת כיום והיא תמשיך אחרינו.
יותר פשוט להבין את כללי המשחק הכלכלי של השיטה, להיות חלק ממנה ולגרוף רווחים.
אני נהנה להלוות כסך מהבנק, להשקיע בנכסים, לתת לאחרים לשלם את ההלוואה ולהנות מרווחי ההפרשים.
הבנק הוא השותך השקט שלי ואחרים משלמים את חובותי.
זה לא מדע טילים, רק להבין את השיטה ולאמץ דרכיה.
אבל השיטה שלך היא לא מקיימת, היא נצלנית. אתה לא יוצר אלא מתווך, מכניס את עצמך בכוח להיות חלק מצינור הייצור מבלי לייצר כלום ככל הנראה אנשים תמימים רבים יישאו ברווח המיותר שאתה מייצר. ואתה ממליץ את זה לכולם? זה דומה למי שמשתמט מהצבא ולומד או עובד במקום. היית מציע את זה לכולם?
הנדלניסט רואה את עצמו, אם ישאלו אותו, כסמל התרומה והחשיבות. מה, אנשים לא צריכים בתים? מה יותר חשוב מיזם נדלן שיבנה אותם ויתעשר אגב כך? נשמע מאוד נאצל וערכי. כדי להסביר למה הנדלניסט, לאמיתו של דבר, אינו נאצל כל כך אלא סתם בובה על חוט, נדרש ניתוח של המצב בכללותו. מדובר בסופו של דבר בהימור של חוסר ברירה מצידו של הנדלניסט, שעתיד במוקדם או במאוחר להסתיים בפשיטת רגל מהדהדת כאשר לפתע לא יהיה מי שייקנה את הסחורה שהוא לווה רבות על מנת לקנותה. למה הימור של "חוסר ברירה"? כי בנק ישראל מנתב אוכלוסיה גדולה וחסרת כישורים אל עבר מקצוע אחד ויחיד, "יזמות נדלן", על מנת שישמשו צינורות להזרמת רווחים, וכשהנדלן ייפול בגלל פיטורים המוניים במקצועות ה"רגילים", או אז הדם יתחיל באמת להישפך ברחובות.
כפי שאומר הנדלניסט: "זה לא מדע טילים". רק להבין את השיטה ולראות מתי היא תקרוס.
אין בעיה שרקפת תרוויח 8 מליון רק בתנאי שהעובדים שמרוויחים הכי נמוך בבנק יהיו על מינימום 80000 ש״ח
הבנק אמנם לא עבד קשה על המצאת הכסף, אבל ההלוואה נושאת סיכון, את הסיכון ואת רווחיות ההלוואה מגלמים בריבית שמשלמים על הכסף.
אם הכותב היה טוען שהריבית היא ריבית של שוק שחור, שמתאפשרת מחוסר התחרות שהממשלה דואגת לשמר עבור הבנקים זה היה נכון יותר.
השאלה מי לוקח על עצמו את הסיכון במידה שהבנק יהיה בסכנה כתוצאה מהלוואות לא אחראיות: אותו לווה מסכן שיקחו לו את הדירה? הציבור שיחלץ את הבנק?
יש פה עיוות גדול שכן הדרך העיקרית היום לייצר כסף חדש במדינה היא רק אם תשלם עליו ריבית לבנק ואז תוכל לקבל אותו כהלוואה. זו מערכת שהשעבוד האזרחי מובנה בתוכה.
טעות ערן
אני יכול לבחור, שים לב- לא לקחת הלוואה!
לעומת זאת אני לא יכול להקים מערכת מטבע חלופית למה שבנק מרכזי, שים לב למילה…, כופה עליי.
השעבוד הינו בקיום מונופול ממשלתי על המטבע. את השעבוד הזה אתה מוקיר ומעוניין שימשיך להתקיים פשוט תחת שם חדש והנהלה חדשה לא יותר
אם אתה קורא ותיק של הבלוג ודאי קראת על נפלאותיו של מטבע אלטרנטיבי (מוכר לתשלום במס) כפי שהוכיחה ההיסטוריה. העניין שמטבעות כאלה לא יקבלו תוקף חוקי כל עוד מי ששולט בשוק המטבעות הוא מונופול פרטי שיכול בעזרת כסף ולוביזם רב עוצמה לכפות או לסכל כל חוק שירצה או לא ירצה.
ואגב – בעניין מטבעות מקומיים והעוצמה שלהם ממליץ לך בחום לקרא על הנס של וורגל כאן:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html
הניסוי בורגל אכן מלמד על כוחם של מטבעות משלימים.
הוא גם מלמד על כוחו של שלטון מרכזי שהפסיק את הניסוי ב1933 למרות שעבד מצויין
איזה סיכון? אם זה כסף שלא היה קיים קודם, מה כל כך מסוכן לבנק לא לקבל אותו "בחזרה"?
חברים
לפני שאתם רושמים בתגובתכם שטויות וסוגרים את הסיפור מבחינתכם
תחשבו קצת
תקראו קצת מחוץ לקופסא
הטילו תיגר על מה שאתם חושבים כעובדה
אל תפחדו הקרקע לא תשמט לכם מתחת לרגליים
למרות שלאט לאט תבינו שהמערכת הכלכלית שהחברה בנויה עליה כן עלולה לעשות כן,יום אחד,מתישהו.
אנשים כמו ערן,אמנון,בעז,עמית ועוד רבים וטובים כמותם,הם כמו מגדלור
באפילה,מנסים להציל את מי שרוצה להינצל.
אל תסכים,תחלוק,תראה דרך אחרת
רק אל תגיד שטויות ותתרסק אל הסלעים
הי ערן,
יופי – שכנעת אותי, עשו עלינו עוד סיבוב ועוד סיבוב. יופי. עבודה עיתונאית משובחת. חשפת את האמת. עכשיו מה?
בוא תן חצי מילה על אלטרנטיבה, בוא תן חשיפה לסטארטאפים שבאים לתת חלופה לשירותים השונים של הבנקים ואולי, אם נהיה מספיק, נייתר אותם וננשל אותם מאחיזת החנק שלהם.
ללא מאבק, וללא מרד מיסים ואנשים בכלא. בוא, בוא נחשוב ביחד על אלטרנטיבות, הלוואות? peer-to-peer landing, תשלומים וסליקה? מטבעות וירטואליים, בעלי הון? מבנים קואופרטיביים חדשניים ואלטרנטיביים למבנה הקיים הממומנים על ידי ההמון ואשר בבעלות ההון. אתה רוצה להילחם בבעלי ההון עיתון שלטון והעולם התחתון? השאר את כל אלה מאחוריך ותן אור לאלטרנטיבה לצמוח. אלטרנטיבה תיתן לקוראים שלך תקווה, סיבה, תחושה טובה וטיפים על התכווננות חברתית ראוייה. מה הכתבה הזו וכל האחרות הדומות לה מקדמות חוץ ממרירות חסרת אונים, כעס והתלהמות במקרה הממש טוב?
מה? זה מוכר יותר? תלייה בכיכר העיר של רקפת? דם? חאלאס עם התרבות העיתונאית הזו.
תן פוקוס על האלטרנטיבה. תן מחשבה בונה.
מחשבה בונה…
כל העולם באותה בעיה כמו ישראל. מוקדי הכוח בכל מדינה יעשו כל שביכולתם על מנת לשמור על השלטון. ההתמוטטות הכלכלית היא כלל עולמית, ושום פתרון זולת שוק חופשי אינו קיים. לכן ההתמוטטות תימשך. ומה עושים לבסוף בעלי השליטה במדינות חזקות כדי לשמור על שאריות הרווח והאינטרסים הפוטנציאליים? מלחמה. וכיוון שיש גרעין, יש סבירות למלחמה שלפחות בחלקה תהיה גרעינית.
אל תדאג. "הכלכלה האמיתית" לא תציל את העולם. החורף מגיע.
רוצים אלטרנויבה? לפחות רעיונות?
יש עלמה בארץ הנקראת "הסולידית". גגלו ותהנו.
אין עליה. יודעת איך לדפוק את הסיסטמה.
תודה לך
השכר של ראשי הבנקים הוא לא הבעיה המרכזית. לכיסה של רקפת רוסק עמינח לא הועברו 8.1 מליון ש"ח ובוודאי עשרות אחוזים מזה הלכו למדינה בצורת מיסים שונים. כמובן שהם אינם מסכנים וקשה להבין את האטימות של אותם מנהלים, שעלות שכרם הינה פי 50, 70 ואף 100 מעובדים אחרים בבנק. אולם, כאמור, זאת לא הבעיה המרכזית.
הבעיה המרכזית בעניין זה היא למה מאפשרים את זה? למה לא לקבוע בחוק שהפער בין עלות השכר של העובד הזוטר ביותר לבכיר ביותר לא יעלה על פי 20?
עלות שכרו של עובד בשכר מינימום היא כ- 5500-6000 ש"ח בחודש. ע"פ הצעה זו, עלות שכרו הכולל (כולל בונוסים ואופציות) של העובד המתוגמל ביותר תהיה בסביבות 120,000 ש"ח בחודש. מספיק, לא?
הבעיה היא עם 120 האנשים שיושבים בכנסת ומסוגלים להפוך את המקום הזה למקום טוב יותר לחיות בו. במקום זאת הם בוחרים פעם אחר פעם לשרת את האג'נדה של בעלי ההון על חשבון כלל הציבור.
קביעות מלאכותיות בחוק לא יעזרו בכלום. אין להן לא הצדקה מעשית ולא הצדקה מוסרית.
הבעיה היא קרטל בנקים בחסות השלטון. שוד מאורגן.
אם היה לנו השוט ששמו שליטה אמיתית בחסכונות שלנו, בעלי עסקים וחברות גדולות היו סופרים אותנו לפני שהם בוזזים את הקופה.
למה 120 נבחרים בוחרים לשרת את בעלי ההון?
כי בעלי ההון קנו להם את הכיסא.
כי כל זמן שלשלטון יש סמכות להתערב בכל דבר לא לו, לאשר או לדחות, להיטיב עם בעלי עניין במסווה של חוקים, אז לבעלי ההון יש אינטרס לשמן את הנבחרים.
אני אישית נעלב כשאני רואה את ההצעות על כסף חיובי, ואסביר למה.
כסף חיובי זו עוד תיאוריה, בדומה למה שפירסמת בזמנו עם וורגל, שהיתה תיאוריה אחרת. עכשיו, אין רע בזה, ויכול להיות שיש לדברים מסוג זה יתרונות. אבל מה שבולט מעל הכל הוא הזלזול באזרח עצמו. כי ההצעה שלך רק מדגישה ומנופפת מול פני את העובדה שאין לי זכות לייצר ולהשתמש בכסף אחר. אין לי כל חופש בחירה בשימוש באמצעי תשלום, כלומר במסחר, כלומר מגבילים את חירותי בכוח, כשכופים עלי להשתמש תמיד (כולל בתשלום מס) בכסף מונופוליסטי.
אז באים ושולפים תיאוריות שנועדו "לעזור לי", ל"אזרח הקטן", תיאוריות שלא בחרתי מרצוני, שרק מדגישות את חוסר זכותי לבחור כרצוני. אני בוחר בחופש, והתיאוריות שאתה מציג אינן חופשיות, ומנסות לשכנע אותי שאומנם אשאר כלוא, אבל הפעם, איך אמרו ב 1917, "הכל יהיה בסדר". ההיסטוריה חוזרת על עצמה, החופש החמקמק עדיין רחוק, ובאינטליגנציה שלי עדיין מזלזלים.
קודם כל וורגל היא לא תאוריה היא מערכת כסף שפעלה בהצלחה אדירה במשך שנה.
לגבי הצעת פוזיטיב מאני – היא באה לתת אלטרנטיבה לשיטת ייצור הכסף/המטבע הלאומי. היא לא סותרת את העובדה שאפשר יהיה לקיים כמה מערכות מטבע במקביל לה.
אבל האלטרנטיבה הזו אינה מודגשת אצלך.
וראה איך השיח מתפתח. בעד או נגד כסף חיובי, בלי לדבר על תנאי הרקע החשובים הרבה יותר: העובדה שיש הבדל בין כסף חיובי שמתקיים במערכת עם אלטרנטיבה מטבעית וכזה שבמערכת עם מונופול מטבעי.
איזה שטויות, כל התאוריה ההזויה הזאת בנויה על חוסר הבנה של העובדות, והמצאת כמה עובדות מומצאות אחרות.
אפילו המסמכים שקישרתם בפה של הבנק המרכזי של אנגליה נוגדים את הכתבה שלכם, אתם פשוט לא מבינים זאת.
לדוגמה, נאמר שם בפירוש, הכסף המולווה אינו נכס של הבנק המסחרי אלא התחייבות שלו, ואין לו נכס זהה לכסף נוסף עקב זאת.
למעשה, זה בדיוק מה שמסביר במה אתם טועים.
בנק לא יוצר כסף, בנק יוצר התחייבות, והכסף בבנק המרכזי ובבנקים המסחריים לא משתנה.
אתם טועים כי אינכם מבינים אצ המושג "broad money".
אתם מטעים עוד ועוד אנשים בתאוריה הטיפשית הזאת.
ובנוגע לכמה הבנקים ממש "מייצרים" כסף בלי שעושים כלום, בנק הפועלים בעל הון עצמי של שלושים מיליארד שקל, מה"כלום" הזה הוא יוצר? ממש כלום, גרושים, כולה שלושים מיליארד. התשואה על ההון שלו לא גבוהה. כל התאוריות שלכם בנויות על הלהטת ההמון על שטויות לא מבוססות.
הי רועי
הכסף שהבנק הפרטי מייצר הוא אכן התחייבות או בהגהה המקצועית הוא נקרא IOU. אבל עם הIOU הזה אתה יכול לשלם עבור מוצרים ולרכוש נכסים דרך כרטיסי אשראי ודרף מערכות הסליקה הבנקאיות ולכן זה תחליף כסף (לשטרות) לכל דבר.
הנה מה שכותב על התהליך הבנק המרכזי האנגלי (שאני חושב שנסכים שהוא מבין מהו כסף בתור היותו הבנק המרכזי הראשון שהוקם בעולם):
Whenever a bank makes a loan, it
simultaneously creates a matching deposit in the
borrower’s bank account, thereby creating new money
לגבי יחס הלימת הון – כפי שמוכיחה פרופ ענת אדמתי בספריה – אין קשר בין הלימת הון לכמות הכסף שהבנק הפרטי יכול לייצר. אתה מערבב בין שני דברים שונים.
תענה על שאלה פשוטה: כאשר אני מקבל הלוואה מהבנק. נכנסים לי 20,000 ש"ח לחשבון, מאין הם נלקחים? מפיקדונות של הבנק? מההון ההעצמי שלו ? מה עומד מאחורי ה "התחייבות" הזו כפי שאתה קורא לזה? משהו ממשי או רק "השם" של הבנק, כלומר האמונה שהבנק אכן יעמוד ב "התחייבות" הזו???
רועי,
כל הכבוד שנרשמת ללימודי "קלקלה", ואפילו שיננת את מה שהחדירו בך. אתה צריך קצת לפתוח את הראש, ולנסות לא לחשוב בצורה מרובעת. אתה תרוויח מזה (ולא קצת), אני "מבטיח" לך.
מי שהמציא את מערכת המוניטרית הנוכחית הינם אנשים מאוד חכמים, שלא רק שהצליחו להמציא שיטה ש 99% לא מבינים אותה, אלא הם הצליחו לגרום ל 0.99% לחשוב שהם כן מבינים אותה (אנשים כמוך, בבקשה אל תפגע).
מה שהכי גאוני בשיטה שהם המציאו, זה שה "0.99%" מסביר "בהצלחה" רבה ל 99% כמה שהשיטה טובה להם. זה נמשך כבר יותר ממאה שנה, וימשך עוד קצת (אני מקווה).
עד לפני כ עשור, רק חלקיק (כ 0.01%) מהאנשים במערב באמת הבינו את השיטה (וניצלו אותה הייטב כדי לחלוב את כולם). בשנים אחרונות, בעזרת אנשים כמו ערן, כמות האנשים שמבינים את השיטה גדלה, ובתקווה שיום אחד נגיע ל 100% הלימת הון אצל בנקים. ביום זה, אני אהיה שלם ש אנשי הכספים לומדים "כלכלה אמיתית" ולא "קלקלה.
נדגיש שוב: אין תחרות בבנקאות ושוק ההון וזה שורש החולי.
הבנק המרכזי (אצלנו בנק ישראל) דואג שלא תהיה תחרות ומווסת באופן מלאכותי את הריבית, במקום ריבית (= מחיר הכסף) שלא חייבת להיות אחידה ונקבעת בשוק.
רוב הרווח הפסיכדילי של הבנקים, בכל מקרה, לא בא מריבית. הוא בא מעמלות.
לריבית כמובן יש חלק נכבד בשורת הרווח.
לכן אני לא בטוח שהבעיה היא שנוצר כסף מאין. גברת רוסק-עמינח לא הדפיסה לעצמה כסף.
אבל היא כן יכולה לעשות כמעט כל מה שבא לה, כי אין תחרות בבנקאות ואין תחרות בשוק ההון, כזו שהיתה נותת לציבור הרחב "להביע" היטב את דעתו ע"י מכירה סיטונאית של מניות הבנק.
גברת רקפת פועלת בחסות השלטון. את זה כדאי לזכור.
ערן, מאוד אודה אם תפרסם פוסט שמסביר את הצעתך איך מעשית לשנות את השיטה המוניטרית, מה יעשו בנקים ומה יהיה תפקידו של הבנק המרכזי.
תיקון טעות:
למרות שכולם אוהבים לדבר על עמלות הם חלק קטן מהכנסות הבנק. במקרה של לאומי היחס בין הכנסה מעמלות להכנסה מריביות הוא 4 ל7 למשל. היחס די דומה בין הבנקים.
הרצאה בשפה פשוטה של הפתרון (בהנתן שוק מטבעות מונופוליסטי של מטבע לאומי אחד) תוכל למצא כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=tl68h4sWPvE
ערן, יחס עמולות-ריבית של 4 ל-7 זה אומר כמעט 40% מההכנסות באות מעמלות.
זה לא "קטן"…
קטן ביחס לריביות התכוונתי. הגבתי להערה שלך שרוב הרווח של הבנקים לא בא מריבית. הוא בא מעמלות.
דווקא לא חסרה תחרות, לפחות עבור הלקוח הפרטי הממוצע ומעלה.
הוא יכול להיות גם צעיר מתחת ל – 18 ממוצע, חייל מוצע או סטודנט ממוצע.
הבנקים קונים את הכסף שלנו בזול ומוכרים לנו אותו במחיר מופקע כי אין תחרות בשוק והכל בזכות הרגולטור שמפקח על הבנקים שלא עושה את עבודתו נאמנה כי הוא בסופו של דבר יהוד בתפקיד בכיר באחד הבנקים.
אם הבנקים לא היו קיימים היה יותר טוב המשק היה עובד על מזומן ולא על אשראי והתוצרת היתה מתגמלת יותר מאחר ואין צורך בתשלום עבור אשראי
בנוסף היו דרכים נוספות במקום הבנקים …..
תודה על הכתבה המעולה, מסבירה את החולי בפשטות ובבהירות.
עצוב שיש כאן מגיבים כמו אנטון ואבנר שהחשיבה השמרנית שלהם ושל רבים כמותם משאירה אותנו בעולם שבו האפשרויות שלנו לחיות בכבוד הן בעיקר להמר על יכולתנו העתידית לעמוד בהתחייבויות משעבדות, בזמן שהאנשים שיצרו את המערכת שאנחנו משועבדים לה מתעשרים ללא כל מאמץ או תרומה לחברה.
כמה זמן עוד נחכה עד שכלכלנים מהפכנים ימציאו מערכות כסף אלטרנטיביות שעובדות?
לאבנר – אתה הוא זה אשר כותב דברים לא נכונים. המחשבה שהכסף שבבעלות הבנק מייצג כסף "אמיתי" היא אינטואיטיבית, אך איננה נכונה. היום, בעידן האינטרנט, כשהמידע זמין לכל, אתה מוזמן ללמוד על הנושא בעצמך. חשוב לדעת.
לא מדוייק.
המספרים חייבים לייצג כסף שנמצא בבעלות הבנק.
עיקרון הבעלות הוא אבן היסוד של כלכלה קפיטליסטית.
הבנק לא יכול לייצר יש מאין.
בקיצור כתבתם שטויות
הי אבנר
מאחר וציפיתי לתגובות מסוג זה צירפתי בכוונה עוד מלכתחילה קישורים למסמכי הבנק המרכזי האנגלי, מחקר יצירת הכסף של פרופ וורנר והמחקר של קרן המטבע העולמי. כל מה שהבנתי מתגובתך שלא פתחת אפילו קישור אחד שצורף.
https://www.youtube.com/watch?v=iFDe5kUUyT0
ללא נמאס לכם כבר להתלונן על מנגנון ייצור הכסף? באיזושהי מידה אני מבין את מטרת האתר, וגם אין לי ספק שיש המון רקבון במערכת, אבל כמו לגבי הדמוקרטיה עצמה, כך גם יש לומר לזכות המערכת הפיננסית הנוכחית שהיא בסך הכל עובדת, והיא טובה יותר מהרבה דברים אחרים שנוסו. החקלאים, כמו כל מדינות המערב, היו יכולים להיות במצב הרבה יותר גרוע אם הבנקים היו פשוט נעלמים מהעולם.
אנטון
אחת מהמערכות הכלכליות היעילות ביותר בכמה המאות השנים האחרונות על פי הפרמטרים של הכלכלה הנוכחית היתה מערכת עבדות השחורים במאה ה-19. האבטלה היתה אז 0%. היה כוח עבודה זול ויעיל. רווחיות החוות בדרום ארה"ב היו בשיא כל הזמנים ,המערכת עבדה נהדר ומצבם של העבדים יכול להיות היה הרבה יותר גרוע אילו המעבידים לא היו נותנים להם לאכול
השאלה היא לא האם המערכת עובדת ? אלא עובדת בעבור מי ואיך אפשר לשפר אותה.
ואגב מצבם של החקלאים בישראל לא יכול להיות גרוע יותר – נותרו רק 6000 חקלאים בישראל רובם בני 64+ כאשר חלקם הגדול בחובות גדולים לבנקים שלא יאפשרו להם לעבוד בשנים הקרובות.
מענין שהזכרת עבדות במאה במאה ה19.
עבדות התקימה בחסות השלטון. השלטון דאג לרדוף עבדים נמלטים ולהחזיר אותם (היה סוג של שירות מילואים שכל גבר לבן היה מחוייב בו, אפילו אם לא היו לו עבדים).
בנוסף, אחד ה״הצדקות״ להמשך קיום העבדות היה: ששחורים פשוט ישכבו על הקרקע וימותו מרעב אם לא יתנו להם פקודות
זה נשמע מגוחך היום, במיוחד כיון שביטול העבדות תרם לפיתוח כלים חקלאים (למשל הקומבין)
אבל למעשה תומכי העבדות של אז הם תומכי המערכת הקיימת של היום, על שלל סיפורי המעשיות שהם ממציאים