הרומן בין אנשי תקשורת לפוליטיקאים ידוע אבל נעשה בדרך כלל בחשאי ומתחת לשולחן. הפעם זה נעשה אמנם בשקט אבל הכל פרוש במלוא הדרו מולנו. שימו לב לסיפור הבא שחשף חובב ינאי מהמשמר החברתי בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית.
קצת רקע: חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו משנת 1990 מסדיר את הקמת תחנות הרדיו האזוריות ואופי פעולתן. מועצת הרשות אחראית על חלוקת זיכיונות השידור עצמם על ידי קיום מכרז. הזיכיון ניתן לאזור מסוים מתוך אזורים שנקבעו למקומות שונים בארץ והמועצה רשאית להאריך תקופת זיכיון במידה והגוף המשדר "מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון" (ציטוט מהחוק)
עד כאן הכל בסדר אבל פה מתחילה הקומבינה. תהיו מרוכזים: שלא כמו בשידורי הרדיו הארצי עוצמת משדרי התחנות האזוריות חלשה ושידוריהם מכוונים להיקלט באזור הזיכיון בלבד. כפתרון לבעיות קליטה ובעיות טכניות אחרות הוקצו לתחנות מסוימות תדרים נוספים. אלא שתחנות הרדיו ניצלו זאת ובמרוצת הזמן החלו להשתמש בתדרים אלה לשידור של תוכן שונה מהמשודר בתחנה המקורית, כלומר הם הקימו הלכה למעשה תחנת רדיו נוספת תחת הזכיון שניתן להם עבור תחנת רדיו אחת!
מהלך זה בניגוד לכל הגיון אושר על ידי הרשות השנייה. שלוש תחנות רדיו נהנו מהסדר מיטיב זה: רדיו דרום, רדיו לב המדינה ורדיו חיפה. כך, רדיו דרום הקים תחנה נפרדת לאזור אשקלון ועוטף עזה, רדיו לב המדינה מפעיל תחנה ברוסית ורדיו חיפה מפעיל תחנה למוסיקה ים-תיכונית (במקום להוציא מכרז מסודר על פי צרכי כל אוכלוסייה). חשוב לציין כי פה לא כולם שווים בפני עיוות החוק. תחנות, כמו למשל רדיו נתניה, לא קיבלו אישור לפיצול זה.
בשלב מסוים התעוררה היועצת המשפטית של הרשות השנייה, הבינה את האבסורד בעניין, ושינתה את חוות דעתה. היא קבעה כי אין לרשות סמכות בחוק להקצות תדרים שישמשו לצורך תפעולן של תחנות נוספות. (הקצאה נוספת זו נקראת גם בשם 'פיצול תדרים'). מועצת הרשות השנייה הוציאה אז החלטה רשמית בנידון, שדחתה את פנייתן של התחנות הנוספות לקבל גם הן הטבה באמצעות פיצול תדרים. בנוסך היא קבעה תקופת מעבר בת שנתיים במסגרתה שלוש התחנות שקבלו בעבר היתר יערכו לסיום השידור הכפול. בעקבות חוות הדעת החדשה עתרו תחנות אזוריות לבג"צ על מנת להפוך את ההחלטה, אך בג"צ אימץ את חוות הדעת של הרשות השנייה והחליט להפסיק את הפיצול.
אז נכנסה הכנסת לפעולה בהובלתה של ח"כ נאווה בוקר. מי שהשם 'בוקר' מוכר לו, אז אולי בגלל שהיא ידועה כמי שמאד דואגת למצבו ומעמדו של השוק האפור, ובעבר אף התבטאה בכנסת כי "צריך לאפשר גביית ריבית גבוהה מ-30% כדי שהחברות האלו יוכלו להמשיך להתקיים". עכשיו נחזור לתדרי הרדיו. בוקר החליטה להריץ הצעת חוק חדשה בנושא.
מדובר בהצעת חוק שתכשיר את המצב הקיים, כלומר מי שמחזיק עכשיו באופן לא חוקי 2 תחנות רדיו למרות שיש לו זכיון לאחת בלבד, יוכל להמשיך לעשות זאת. מי ששמר על החוק – יצא בלי כלום. הצעת החוק מכשירה מצב בו משאב ציבורי מוגבל כמו תדרי הרדיו (נותרו רק 4 פנויים) נלקח על ידי מקורבים, ללא מכרז וללא בדיקת צרכי המאזינים באזור השידור. מי ש"סיפח" לעצמו תחנה נוספת נהנה מהכנסות גבוהות יותר מדמי פרסום שהוא גובה, העולות ככל שקהל המאזינים שלו הוא גדול יותר. בנוסף, הוא גם לא משלם על כך אגרה מתאימה. בנוסף, פיצולי תחנה מסוימים פוגעים בתחנות אזוריות אחרות ובהכנסתן מפרסום (כבר כיום תחנות מדווחות על הפסדים כתוצאה מהפיצול), ובכך מסכנות את המשך פעילותן, כלומר פוגעים בציבור.
אז איך יתכן שהמחוקקים שלנו נותנים משאב ציבורי ככה בחינם?
אז כמי שאיבדו את התמימות ברור לכולם שיש פה קומבינה – רק צריך למצא אותה. רביב דרוקר מדגיש למשל את מעורבותו של דוד בן בסט, בעל רדיו לב המדינה ורדיוס, בקבלת הטבות אלה והוא מציג אותו כמי שמקושר ומחובר לבכירי המערכת השלטונית שלנו. הוא גם מספר על דו"ח חמור של המבקר הפנימי של משרד התקשורת בנוגע להטבות והתנהלות לא תקינה של בן בסט. בן בסט בנוסף נותן זמן שידור לח"כים ושרים מכל סיעות הבית בראיונות שהוא מבצע כשדרן בתחנות שלו. פה נזכיר גם ש"במקרה" כל הסיעות, למעט מרצ, תומכות בהצעת החוק ובמתן זכיון לבן בסט לשלוט ב-2 תחנות בו זמנית. אחרי כן הם ילכו בוודאי להתראיין אצלו כדי לספר על ההישג הגדול, שבו כל סיעות הבית מימין ומשמאל, התאחדו באופן נדיר למען מטרה "קדושה" זו.
ח"כ נאווה בוקר מקבלת חצי שעה בתחנת הרדיו של הנהנה מהחוק דוד בן בסט. בוקר החלה לקדם את החוק בבהילות יוצאת דופן חודש לאחר מכן בקיץ:
נכון לעכשיו החוק עבר ביום שני בועדת הכלכלה ויובא לאישור הכנסת כבר בשבוע הבא.
האזינו לראיון המלא עם חובב ינאי:
הסיפור נחשף במשמר החברתי על ידי מיכל עדן-צפרירי, נגה תדמור וטל וינטראוב
בנושא אחר חשוב יותר:
חשוב יותר, כיוון שמדובר בהפיכת מרמה וגזל לדרך חיים חוקית.
אם מרמה וגזל הם חוקיים בתחום אחד, אז ניתן ליישם אותן על כל תחום חברתי, כלכלי, שיפוטי.
כיצד אנשים חסרי השכלה ומקצוע, בעלי חוצפה וחוסר מצפון מתעשרים בישראל לא מייצור כלשהו אלא מגזל ומרמה?
מסחר במניות בינאריות היא דרך חוקית לגזול מאדם את כספו בהסכמתו, בהימורים שהם תמיד לרעתו מבלי שידע על כך.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/753/789.html?hp=1&cat=402#channel=f1d14c86686dad3&origin=http%3A%2F%2Fwww.nrg.co.il
אין לזה שום קשר לכתבה, אבל שזה כן נושא חשוב שקשור לבחוג באופן כללי
הנה מוסר ההשכל (אזהרה! האמת כואבת):
כולנו אנשים בוגרים שאחראים למעשינו.
אם מרצונך החופשי חשבת ״לעשות מכה״, שמת כסף והפסדת אותו אתה אחראי לכך. המחשבה שאתה יכול ללכת לכנסת או למשטרה ולבכות ששתו לך ואכלו לך, רק מבטיחה שפעם הבאה אתה תיהיה שוב פעם קורבן
נו באמת,
אכן כולנו אנשים בוגרים ואחראים אך מה עם בעלי החברות הנ"ל?
להם מותר להונות? רק האזרח צריך להיות אחראי והוגן?
מה לגבי קשיש שהמוכר דוחף לו מוצרים בהבטחות שווא? גם הקשיש הוא בוגר ואחראי למעשיו או שמה דווקא כאן יש הונאה? יש דבר הנקרא גניבת הדעת, אם יש פערי ידע כמו במקרה של הקשיש מול המוכר והאזרחים מול חברות ההימורים החוקיים זה פשע מוסרי. אם אותם בעלי החברות לא יכלו להסתתר מאחורי החברה בע"מ והיה אפשר לתבוע אישית כל אחד ואחד מבטיח לך שלא היה תמים אחד שלא היה יודע על הדרך בה אופציות בינאריות עובדות.
אם מגרש המשחקים היה הוגן בין חברות לאזרח הבודד היית יכול לצעוק את סיסמאות הליברל-אנוכיות, אך כל עוד המדינה נותנת כוח מוגזם לחברה, התנהגות החברה היא בהחלט באחריות קולקטיבית של המדינה.
את התכנית רדיו שלך אתה קיבלת לאחר מכרז ?
שוק הרדיו בישראל הוא בין הגרועים ביותר שאני מכיר, הסיבה העיקרית היא כמובן שאין תחרות וצורך להתיעלות. שתבינו שבישראל הרדיו עדיין אנלוגי, מה שגורם לכך שממש לא מנצלים את רוחב הפס של תדרי הרדיו. עכשיו כל זה קורה מהסיבה הפשוטה שאין באמת בעלות על התדרים בישראל ויש להם רישיון לשידור במצב הקיים בלבד, אני בטוח שאם הייתה חברה פרטית שאחראית על הרדיו בישראל אתם הייתם יכולים להיות בטוחים שהיו הרבה יותר תחנות רדיו, בקליטה טובה יותר ועדיין בכל זאת ריווחית.
שאלה שלא קשורה לכתבה-
האם כשנכנסים למינוס בחשבון העו"ש, גם כאן נוצר כסף יש מאין כמו בנטילת הלוואה?
מינוס זו הלוואה לכל דבר
תוה
באסה
נראה לי כל חוק שעובר בקריאה שלישית צריך לעבור סינון רביעי על ידי גורם עצמאי,לא פוליטי,שרואה את טובת כלל הציבור ולא משרת אינטרס אישי כלשהו.
יושבים חבורות חבורות של חלמאים וקובעים עתיד של דורות שלמים כשמה שמניע אותם לא כשר ולא ראוי.
אני מתבייש שהיינו צריכים להגיע לשפל כזה.
אני מאד מאמין שבני האדם ישכילו ויתגברו על המצב הנוכחי בה כל אחד דואג לעצמו בלבד.מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר.
לצערי אני לא רואה שינוי כזה מגיע מנבחרי ציבור.
אני ממש,אבל ממש לא מאמין בהם,בהתנהגותם המבישה ובדברי הסרק שיוצאים מפיהם.
כמובן שגם שם יש יוצאי דופן אך ההתנהגות הכללית לא מועילה לציבור ואפילו להפך,מזיקה לו.
הם כל כך מנותקים מהציבור שאין הם יכולים להיות נבחריו.
הראש מסריח כל כך,עם דוגמא אישית כזאת לא פלא שהרחוב נראה כל כך עלוב ורוב הנוער של היום כל כך שטחי ורדוד.
בשבעים שנה הקמנו מדינה לתפארת,בעבודה קשה,הרבה דם הוקז ונשפך לאדמה,הרבה זעה ניגרה ממאמץ משותף של כולנו והרבה דמעות נשפכו גם של עצבות וגם של אושר.
וכל זה בשביל מה?
שישבו חבורת אנשים ויחלקו תמורת נזיד עדשים את מה שבכלל לא שייך להם,אלא לכולנו.
כולנו כאחד.
נפלאות הדמוקרטיה.
קודם כל הפרלמנט לא מחוקק חוקים.
לא בישראל ולא בשום מקום אחר.
מי שמחוקק את כל החוקים,ללא יוצא מהכלל,זו מערכת המשפט.
הטקסט שמייצר הפרלמנט,בין אם קוראים לוחוק או חוקה,רלוונטי וחשוב
פחות מהנייר שאני משליך לאסלה לאחר שאני מסיים לנגב.
מערכת המשפט היא הרשות המחוקקת,המבצעת והשופטת – בפועל.
כמובן שזו מערכת לא נבחרת,מערכת שלא ניתן להחליפה בבחירות והיא גם
לא אחראית לכלום.לראשונה בהיסטוריה,הכוח המוחלט בא ביחד עם אפס אחריות.
ומי יושב באותה מערכת משפט ?
ובכן,כולם אקדמאים,כולם בעלי אורינטציה מרקסיסטית וכולם מעשירונים 2-4.
אקדמאים מרקסיסטים שולטים בכל דבר כמעט בכל מדינה בעולם
אז מה הפלא שהגענו למצב שבו האנושות נמצאת ?!
לא ברור למה הממשלה צריכה להתערב בנושא הזה (כמובן שאנחנו ממנים את האכיפה והבירוקרטיה)
מי שרוצה לשדר, שישדר. יש הרבה פתרונות להתנגשות תדרים (תבדקו למשל איך ה wifi שלכם עובד).
כל המכרז הזה הוא לא יותר מגביית תשלום על מניעת תחרות