מגפת הקורונה העולמית חשפה את התוצאות של עשרות שנים של קפיטליזם בלתי מוגבל והתקפות עסקיות על השלטון, מאות אלפי מתים ואי שוויון מסיבי המאיים להרוס את הדמוקרטיה האמריקאית. במקום 'עסקים כרגיל', תאגידים ומנהיגים צריכים להשלים עם 'רגע הקורונה' שלהם. האם הם ישתנו ויתפתחו כדי לסייע ביצירת חברה צודקת וקיימת יותר, בשותפות עם הממשלה במקום לכרסם בה בהדרגה? או שהם ימשיכו לומר שאם זה באמת חשוב אנחנו נעשה משהו חדש – אבל מאוחר יותר?
מריאנה מזוקאטו, היא פרופסור לכלכלה העומדת בראש "המרכז לחדשנות ולהכוונה ציבורית" של אוניברסיטת UCL בלונדון, ומהכלכלנים החשובים והמשפיעים כיום בעולם. בסדרת מאמרים שפרסמה מזוקאטו מאז פרוץ משבר הקורונה, ב'ניו יורק טיימס', ב'טיים', ב'פיננשל טיימס', ב'גארדיין' ב'פרויקט סינדיקט', ב'פורין אפיירס' ובעיתונים ובאתרים נוספים, היא טוענת כי משבר הקורונה חשף מספר פגמים מהותיים באופן שאנחנו מיישמים קפיטליזם. בין השאר: עליית 'כלכלת החלטורה', אי-היציבות הגוברת של העבודה, הידרדרות כוח המיקוח של העובדים, עבודה ביתית שאינה אפשרות ריאלית עבור מרבית העובדים, ועצמאיים שמוצאים עצמם ללא סיוע אמיתי ונותרים לחסדי המשבר הכלכלי.
לאחרונה, ב-13 לנובמבר, הודיע ארגון הבריאות העולמי על הקמת "מועצה לכלכלת בריאות לכולם" הרואה בהשקעה במערכות בריאות מקומיות ועולמיות השקעה בעתיד, שתהפוך את הכלכלות ליותר בריאות, יותר מכילות ויותר בנות-קיימות. בראש המועצה תעמוד מריאנה מזוקאטו הרואה שיש לממשלות תפקיד מרכזי ביציאה מהמשבר.
עם ההודעה על הקמת המועצה אמרה מזוקטו:
'אנו נמצאים היום במספר משברים: כלכלי, אקלימי ובריאותי. אם נמשיך להטליא טלאים, ל'סתום חורים' במערכת בכל פעם, תמיד נהיה צעד אחד מאחור. אני שמחה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר טדרוס [מנכל ארגון הבריאות העולמי] על סדר יום כלכלי פרו-אקטיבי של בריאות לכל, לעצב את הכלכלות שלנו כך שהרווחה וההכלה יהיו במרכז הדרך בה אנו יוצרים ערך, מודדים אותו ומפיצים אותו'.
העולם אחרי הקורונה לפי מזוקאטו
לפי מזוקאטו, הקפיטליזם מתמודד עם לפחות שלושה משברים גדולים. משבר בריאות שנוצר על ידי מגפת הקורונה, הצית במהירות משבר כלכלי עם השלכות שעדיין לא ידועות על היציבות הפיננסית, וכל זה על רקע משבר אקלים שאי אפשר להתמודד עמו באמצעות 'עסקים כרגיל'. משבר משולש זה חשף כמה בעיות באופן שבו אנו מיישמים קפיטליזם. את כולן יש לפתור במקביל להתמודדות עם מצב החירום הבריאותי המיידי, אחרת נפתור בעיות במקום אחד תוך יצירת בעיות במקומות אחרים.
זה מה שקרה עם המשבר הפיננסי ב -2008. קובעי המדיניות הציפו את העולם בכספים ללא תנאי, ולא הניחו את הבסיס ליציאה בת-קיימא וכוללת מהמשבר דאז. במקום לתמוך בכלכלה הריאלית העוסקת בייצור סחורות ושירותים, עיקר הסיוע הגיע למגזר הפיננסי. הממשלות חילצו את בנקי ההשקעות הגדולים שתרמו ישירות למשבר, וכשהמשק התחיל לפעול שוב, הכסף נשאר במגזר פיננסי שלא היה מכוון למטרה ציבורית ראויה, והתאגידים אלו לקחו לעצמם ולמנהליהם את תוצאות ההתאוששות הכלכלית. האזרחים, משלמי המיסים מצידם נותרו עם כלכלה עולמית שבורה, לא שוויונית ועתירת פחמן כמו בעבר.
אמירה פוליטית ידועה היא 'לעולם אל תיתן למשבר טוב להתבזבז', אבל זה בדיוק מה שקרה. כעת, כשיש משבר חמור עוד יותר, אסור לנו לחזור על אותה טעות.
מזוקאטו מתארת את הרקע למשבר הנוכחי. בעשור האחרון מדינות רבות נקטו במדיניות של צנע. התוצאה הייתה שחיקת אותם המוסדות במגזר הציבורי שאנו זקוקים להם בכדי להתגבר על משברים כמו מגפת הקורונה. לדוגמה, מאז 2015, בריטניה קיצצה את תקציבי בריאות הציבור במיליארד ליש"ט, מה שהגדיל את הנטל על הרופאים בהתמחות, שרבים מהם עזבו את שירות הבריאות הלאומי לחלוטין. בריטניה גם הפחיתה את ההשקעות ארוכות הטווח שנדרשו להבטיח כי מטופלים יטופלו במתקנים בטוחים, עדכניים ומאוישים במלואם. ובארה"ב, שמעולם לא הייתה לה מערכת בריאות ציבורית שממומנת כהלכה, ממשל טראמפ ניסה בהתמדה לצמצם את המימון והיכולת של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, ושל מוסדות קריטיים אחרים.
בנוסף, עשרות שנים של הפרטה, מיקור חוץ וקיצוץ בתקציב בשם התייעלות פגעו באפשרויות של תגובות הממשלה למשבר הקורונה. הסתמכות יתר על חברות ייעוץ הביאה להרס הידע והיכולות הממשלתיות ולתלות מלאה בגורמים הפרטיים החיצוניים. במקום זה, עלינו לתת הזדמנויות לעובדי הציבור המבריקים ביותר שלנו לעבוד בכמה מהנושאים המאתגרים, הבעייתיים, והמספקים ביותר של זמננו. הפעילות של בתי החולים הציבוריים וקופות החולים בישראל בזמן הקורונה צריכה להיות דוגמה ליכולת הפעולה של ארגונים ציבוריים.
מזוקאטו מציעה גם חשיבה מחדש על שותפויות ציבוריות-פרטיות. לעתים קרובות מדי, סידורים אלה הם יותר טפיליים מאשר סימביוטיים. המאמץ לפתח חיסון לקורונה יכול להפוך לעוד מערכת יחסים חד-כיוונית שבה תאגידים גורפים רווחים עצומים על ידי מכירה לציבור של מוצר שנולד ממחקר במימון משלם המסים. ואכן, למרות ההשקעה הציבורית המשמעותית של משלמי המיסים בפיתוח חיסונים, שר הבריאות והשירותים האנושיים של ארה"ב, הודה לאחרונה כי ייתכן שטיפולים או חיסונים לקורונה שפותחו לאחרונה לא יהיו בהישג יד לכל האמריקנים.
נוסף על בעיות אלו שאנו, דרך הממשלות, גורמים לעצמנו, הרי שהתאגידים הגדולים העבירו כספים בהיקף עתק לבעלי המניות שלהם באמצעות תוכניות לרכישת מניות, במקום לקדם צמיחה ארוכת טווח על ידי השקעה במחקר ופיתוח, שכר, והכשרת עובדים. כתוצאה מכך, משקי הבית התרוקנו מרזרבות כספיות, מה שמקשה על העיסוק בדברים בסיסיים כמו דיור וחינוך.
לפי מזוקאטו, התפשטות הקורונה מבשרת עתיד הולך ומחמיר לכלכלות ולחברות. המגפה חשפה מספר נקודות תורפה קריטיות: עובדים חיוניים המקבלים שכר נמוך, מגזר פיננסי לא מוסדר, ותאגידים גדולים שהזניחו השקעות לטובת מחירי מניות גבוהים יותר. במקביל, הקורונה חידדה מאוד את הצורך להתמקד במה שחשוב באמת. מסתבר שהאזרחים החשובים ביותר, שאין להם תחליף, הם אלה שעובדים בתחום הבריאות והעבודה הסוציאלית, חינוך, תחבורה ציבורית, סופרמרקטים ושירותי משלוח.
.
\להמנע מטעויות משבר 2008
מזוקאטו מציעה להשתמש במצב החירום הנוכחי ובתהליך ההתאוששות ממגפת הקורונה לבנית כלכלה מכלילה ובת קיימא יותר. מדיניות כלכלית – חברתית חדשה שמטרתה הסטת המערכת הכלכלית לעולם חדש שהוא ירוק יותר, מכליל יותר אנשים, ובעל קיימא יותר. הרעיון הוא לא לעכב או לחסום את התמיכה הממשלתית, אלא לבנות אותה כראוי. להימנע מטעויות העידן שלאחר 2008, כאשר כספי החילוץ אפשרו לתאגידים לגרוף רווחים גבוהים עוד יותר לאחר סיום המשבר, אך לא הצליחו להניח את הבסיס להתאוששות חזקה ומכלילה יותר.
הפעם, אמצעי החילוץ חייבים לבוא עם תנאים. עכשיו, כשהמדינה חזרה לשחק תפקיד מוביל, עליה לחשוב ולפעול כגיבור ולא כ'אהבל' נאיבי, שאפשר לנצל אותו. פירוש הדבר לספק פתרונות מיידיים, אך לתכנן אותם באופן שישרת את האינטרס הציבורי לטווח הארוך, לעולם של צמיחה כלכלית חכמה המונע על ידי חדשנות.
חילוצים צריכים לגרום לתאגידים הגדולים, לעסקים, ליצור ערך במקום למצות ערך קיים. למנוע רכישות חוזרות של מניות על ידי החברות עצמן, ולעודד השקעה בצמיחה בת-קיימא וטביעת רגל פחמן מופחתת.
יש להציב תנאים לתמיכה ממשלתית בעסקים. דרישה שכספי החילוצים הממשלתיים של התאגידים הגדולים יהיו מותנים בשמירה על שכר העבודה, הבטחת שכר מינימום, הפסקת רכישות המניות בחזרה, הפסקת תשלומי שכר ובונוסים מופקעים, תשלומי מס נאותים, הבטחת ייצוג עובדים בדירקטוריונים להתאמת יעדי החברה ליעדי העובדים והציבור, ובאסדרה ותנאים חדשים נועזים בתחום הקניין הרוחני. לדוגמה, בצרפת החילוץ לתעשיות הרכב והתעופה היה קשור לדרישות להפחתת פליטות. בדנמרק לא ניתן סיוע מהמדינה לתאגידים המשתמשים במקלטי מס.
יש לדרוש מתאגידים המקבלים תמיכות אלו להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם ולהבטיח כי לאחר סיום המשבר הן ישקיעו בהכשרת עובדים ובשיפור תנאי העבודה. כמו בדנמרק, לדוגמה, הממשלה צריכה לתמוך בעסקים במטרה שימשיכו לשלם שכר גם כאשר העובדים אינם עובדים – ובמקביל לסייע למשקי הבית לשמור על הכנסותיהם, ולהקל על עסקים לחדש את הייצור לאחר שהמשבר יחלוף.
מזוקאטו הביאה כדוגמה את 'תור הזהב' של הקפיטליזם – התקופה שלאחר 1945 שבה מדינות המערב כיוונו את הכספים לעבר החלקים הנכונים של הכלכלה. וטוענת שכיום יש צורך במדיניות חדשה כדי לטפל בסיכוני האקלים, לתמרץ הלוואות 'ירוקות', להגדיל מוסדות פיננסיים המתמודדים עם יעדים חברתיים וסביבתיים, ולאסור על פעילות במגזר הפיננסי שאינה משרתת מטרה ציבורית ברורה.
מזוקאטו מציעה תוכנית שתאפשר לקובעי המדיניות לנצל את המשבר:
- הזרמת טריליוני דולרים לכלכלה לצורך התאוששות, חייבת להיות למטרות שיענו לאתגרים החברתיים הגדולים ביותר שלנו: יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם והסכמי פריס. חיזוק מערכות הבריאות, חשיבה מחדש בתחום ניידות העובדים העתידית, וצמצום הפער הדיגיטלי.
- מעבר מתפיסה של סבסוד לזו של פתרון בעיות. הצבת תנאים לסיוע הממשלתי, כך שהוא יגן על האינטרס הציבורי.
- הקמת בנקי תשתית בבעלות ממשלתית. בנקי השקעות ציבוריים יספקו מימון ארוך טווח לגורמים שיטפלו בבעיות בתחומים שיזוהו בידי מדיניות הממשלה, כמו המעבר לאנרגיה ירוקה.
- מדיניות שתבטיח שפיתוחים שהם תוצאה של השקעה ציבורית, ישמשו ליצירת ערך ציבורי. זה נכון במיוחד כשמדובר בפיתוח, ייצור והפצה של חיסון במהלך מגיפה.
- להקפיא את תשלומי החובות של משקי בית עד לפתרון המשבר הכלכלי המיידי, לכוון את תשלומי תמיכות המזומנים הישירות למשקי בית הזקוקים ביותר, ולבחון בנוסף להלוואות, את האפשרות להקלה בחובות, במיוחד בהתחשב ברמות החוב הפרטי הגבוהות כיום.
- מתן ערבויות ממשלתיות לתאגידים ועסקים במצוקה, כדי לשלם 80-100% מחשבונות השכר של תאגידים אלו, כפי שעשו בריטניה ומדינות רבות באיחוד האירופי ובאסיה.
מגפת הקורונה חשפה חולשות גדולות בכלכלות הקפיטליסטיות המערביות. כעת, כאשר הממשלות נמצאות במצב של 'מלחמה' בקורונה, יש לנו הזדמנות לתקן את המערכת. אם לא נעשה זאת, לא יהיה לנו שום סיכוי בהתמודדות נגד המשבר הגדול השלישי – התחממות כדור הארץ וכל המשברים הקטנים יותר שיגיעו איתו בשנים ובעשורים הבאים. אנו זקוקים ליותר השקעות בחדשנות, מבינה מלאכותית, לבריאות הציבור ועד לאנרגיה מתחדשת. אך כפי שמזכיר לנו משבר זה, אנו זקוקים גם לממשלות ולמדינות שיודעות להנהיג ולנהל משא ומתן, כך שהיתרונות של השקעה ציבורית יחזרו לציבור.
שחרורן בכלל ושב ש
1+1= 8
טוב שלפחות בשמו הוא מודה ששחרור לא יהי פה
חשובה ומשפיעה ? לא חשובה ולא משפיעה. סתם עוד טפיל אקדמי שמדקלם את
האג'נדה הקומוניסטית של הMSM.
ה"דמוקרטיה" של ארה"ב גורמת לצפון קוריאה להראות כלכך נאורה.
עשרות שנים ה CIA שם בראש מדינות בדרום אמריקה שליטים כמו ביידן ו…הנה
הוא שם אחד כזה בבית הלבן (בסיוע הדבר הבולשביקי שקורא לעצמו "תקשורת").
תקציר 1:
יש מגפה.
מתברר שהקפיטליזם נכשל.
צריך כלכלה מתוכננת שתשרת את האינטרס הציבורי.
תקציר 2:
יש מגפה.
התברר שעשו שימוש לא נכון בקפיטליזם.
יש כמה מומחים שיודעים מה זה קפיטליזם נכון.
ואם יתנו להם מספיק כוח הם יאכפו אותו בהתאם לאינטרס הציבורי.
תקציר 3:
יש מגפה.
הממשלה צריכה להזרים מיליארדים (לא כתוב מאיפה יגיעו המיליארדים האלו)
ההשקעה צריכה להגיע לאלו שהפוליטיקאים והפקידים מגדירים.
והכל כמובן בהתאם לאינטרס הציבורי.
בשביל זה צריך לזייף בחירות כמו באפריקה ?
להמציא מגפת פייק מגוחכת ולהרוס את הכלכלה העולמית ?
על הרבה הרבה הרבה פחות מזה תלו את כל המשטר הנאצי שהצליחו לתפוס.
אאא- את הקורונה אף אחד לא המציא. זה סתם זן חדש של מחלה, לא מאיים במיוחד לדעתי. לטעון שזו "המצאה" זו טענה שגורמת למי שטוען אותה (לך) להישמע כמו אידיוט. הפאניקה והאטימות שיש בתגובה לקורונה – זו הבעיה. ואלה לא מגיעות ממעטים "רעים". רוב אוכלוסיית העולם, שמתגלה במלוא ניוונה ואפסיותה, מגיבה כך. ולכן לא קיים איזשהו רוב "שפוי" שיבוא וייתלה את "הוגי המזימה" המרושעים. רוב העולם מטומטם ואטום ומסכים עם הסגרים וההרס, ואם תבוא התפכחות (וזה בכלל לא בטוח) – היא תהיה בעתיד הרחוק ולא הקרוב.
"רוב העולם מטומטם ואטום ומסכים עם הסגרים וההרס, ואם תבוא התפכחות (וזה בכלל לא בטוח) – היא תהיה בעתיד הרחוק ולא הקרוב".
נכון ללא ספק.
ראה גם את התגובות והאשמות כלפי דברי אפרת שאשא ביטון נגד הסגרים(21/01/2021).
לגבי המצאת הקורונה:
וירוסים חדשים לחלוטין אינם מופיעים סתם. הדבר נכון לגבי העבר הקרוב והרחוק מאוד. המדע רחוק מאוד מלהבין כיצד נוצרו מעצמם וירוסים בחי ובצומח למרות הסבריו המלומדים.
פורסם בעבר שוירוס הקורונה מכיל חלקי "רנא" של וירוס האדמת. חשוד מאוד.
מה שמעורר חשד אמיתי אלה הן המוטאציות.
פתאום הופיעו 17 מוטאציות יעילות חדשות בוירוס ללא התהליך המקובל של ברירה אבולוציונית. הרבה יותר ממה שהמדע צפה שיופיעו בתוך שנה.
מוטאציות שלא הגבירו את עמידות הוירוס נגד מערכת החיסון כפי שהמדע ציפה שיקרה ולא קרה.
אלא הגבירו את יכולת ההדבקה והקְטִילָה של הוירוס מבלי לעבור תהליך של ברירה אבולוציונית מתאימה.
הופיעו באותה עת ובמועד התחלת החיסונים 3 זנים חדשים; הבריטי, הדרום אפריקאי, והבזילאי.
והשאלה היא, האם במקרה?
שני מקומות שנפגעו קשות ארה'ב וצפון איטליה.
בשניהם נממשלה הטילה בתחילת המחלה בסין הגבלות תעופה, בשלב זה לסין בלבד. השמאל האיטלקי כינה זאת 'גזענות' וראש עיריית פירנצה אף השתתף בקמפיין המפלגה הקומוניסטית – חבק סיני.
על ארה'ב קבע ראש ארגון הבריאות העולמי שהיא גזענית. באותו זמן הסינים כבר אספו בכל העולם מסכות והטילו סגר פנימי אך אחפשרו לטיסות לחול להמשיך לצאת מוואי.
חשבון נפש? תשכחו מזה.
רצון שאותם שוטים יקבלו שליטה הרבה יותר גדולה על חיינו? ודאי וודאי.
הכותב טוען שה״תאגידים מכרסמים בממשלה״ אבל לא מגבה את הטענה. איך התאגידים מכרסמים בממשלה?
אם אתה חושב על זה באמת את עשוי לגלות שהממשלה הכרסמת בתושבים. שלוש ה״בעיות של הקפיטליזם״ בכתבה הם בעיות שיצרה הממשלה
* המשבר הבריאותי הוא לא משבר בריאותי. וירוס שסיכוי ההשרדות הם בסביבות 99% הוא לא משבר בריאות. ובטח לא משהו שה״קפיטליזם״ יצר
* משבר כלכלי נגרם כתוצאה מהסגר. הממשלה הטילה סגר, לא הוירוס
* משבר האקלים לא באמת קים. האקלים משתנה אבל כבר 40 שנה אוכלי חינם מוציאים מודלים שגויים. זוכרים שבשנות ה80/90 חששו מתקררות גלובלית?
הבעיה שיש יותר מידי אנשים שמתקיימים עח הממשלה ועוסקים בלהגיד לאנשים אחרים מה לעשות. כדאי שאותם חוקרים ימצאו מקצוע יצרני לפני שהם מחלקים עצות
שתי נקודות נכונות לא הופכות את השלישית לנכונה.
* עליית גובה פני הים.
* התחממות עולמית של יותר משתי מעלות בעשרות השנים האחרונות.
* ניתוק קרחונים מסיביים באנטרטיקה שלא נראה מעולם.
* טמפרטורות גבוהות מהממוצע בקוטב הצפוני.
* עליית הטמפרטורה של פני הים.
* העלמות איים עקב הצפתם במי הים העולים.
* סכנת הצפות בהולנד שפני השטח שלה מתחת לגובה פני הים.
* הגדלת השחרור של מתאן מקרקעית אגמים קפואים בסיביר.
* עצירת גשמים על פני מיליוני קמ"ר.
* גידול במספר הסופות השנתי ועוצמתן. ככל שטמפ' פני הים עולה כך עולה עוצמת הסופה.
* עליה בריכוז CO2 באטמוספרה.
* הוכחות חד משמעיות שלהרכב האטמוספרה בכוכבי הלכת במערכת השמש השפעה ישירה על הטמפ' של פני השטח שלהם.
* לאנרגיה שמשתחררת עקב ייצור אנרגיה על ידי האדם, ישנה השפעה מצטברת משמעותית.
* עליה של 0.1C-0.05C בכל שנה, בממוצע העולמי.
* תקופות של התקררות עולמית זמנית עקב ההשפעה ההפוכה של התמוססות הקרח בקטבים.
כל עליה של מעלה אחת בטמפרטורה פרושה עליה של פי 10 בכמות האנרגיה הצבורה בחומר. התוצאות עלולות להיות קטסטרופליות בעוד 40-100 שנה.
כל אלה הן הוכחות, ראיות, עובדות, בדבר התחממות עולמית.
עובדות מדברות בעד עצמן. גם אם מסרבים להכיר בהן, לא ניתן יהיה להסתתר מפני תוצאותיהן.
–
"הבעיה שיש יותר מידי אנשים שמתקיימים עח הממשלה ועוסקים בלהגיד לאנשים אחרים מה לעשות".
נכון.
תיקון: עוסקים בלכפות על אנשים מה לעשות.
שכחת: עלייה בצריכת גלידה בטעם וניל ושגורמת לעלייה בפעילות הפיראטים והתחממות גלובלית
1. אין כרגע מודל שמסוגל לחזות מה יקרה עם האקלים (כל המודלים עד עכשיו היו שגויים (התקררות גלובלית) עד שגויים מאוד (מיאמי תיהיה מתחת למים בשנת 2005))
2. לא ברור כמה מזה זה בהשפעת האדם וכמה מזה זה פשוט מחזור טבעי
3. גם אם לאדם יש השפעה רצינית על זה, לא ברור מה ניתן לעשות והאם בכלל ניתן לעשות משהו
רוב האנשים השפויים מסכימים שצריך לזהם פחות. אפילו אם זה לא ישנה כלום מבחינת אקלים. מה שאנשים מתבלבלים בו – זה שהם חושבים שלתת כסף לקבוצת קטנה של אנשים עם אינטרסים ורקורד של כישלון == פחות זיהום
טענת "אסון האקלים" שקולה לטענה הבאה: זורבעל בולע העולמות, עומד לבלוע את כדור הארץ. רק אני יודע את הטקס הסודי שימנע זו. תן לי 10 מילארד דולר. מה יש לך להפסיד? מה זה 10 מילארד דולר לעומת כל החיים בעולם?
שחרורון מה תעשה כשהכל יעשה עי רובוטים איך תמליץ לאנשים לעבוד במקצוע יצרני
התשובה: הפחתת הילודה על ידי חינוך ואמצעי מניעה.
לדוגמה, 3 מיליארד יצרכו שליש מתצרוכת האנרגיה כיום.
לא
בדיוק מה שעשו במורדור שהכל נעשה עי קסמים
״הכל יעשה עי רובוטים״ לא יקרה מחר. העולם ישתנה בדרך ויהיה שונה שהשינוי יסתיים. כל כך שונה שאנחנו לא יכולים לחזות מה יקרה
הדיון הזה נחמד ומעניין אבל הוא עדין בגדר מדע בדיוני.
בנתיים הייתי סוגר את משרד ה״חינוך״ כדי לקדם תחרות בחינוך ולתת לילדים סיכוי. הייתי גם מפריד כלכלה ומדינה כדי שלא נסיים בדיסטפיה סטייל 1984
לא הייתי עושה מה שהוביל לאסון בעבר: לא הייתי מנסה לכפות את דעתי בכח על האוכלוסיה כדי שהם לא יתרבו ואני אוכל להמשיך לצרוך כמה אנרגיה שבא לי
וירוס שסיכויי ההשרדות ממנו הם 99% יגרום ל-80 מיליון מתים אם הוא יגיע לכל העולם ללא שום דבר שיחסום אותו. פרט לכך הוירוס יכול לא רק להרוג אלא גם לפגוע בבריאותם של אלו ששרדו. חוץ מזה תמיד יש חשש שלוירוס יהיו מוטציות קטלניות יותר.
מה דעתך על השפעת הספרדית שהיתה לפני 100 שנה? זו לא היתה בעיה בריאותית?
יש בעולם 7.8 מילארד איש
עד היום מתו מקורונה 2 מליון איש (רובם עם בעיות בריאותיות קודמות). זה בערך 0.03%
קורונה זו בעיה בריאותית כמו שפעת. צריך לקחת אותה ברצינות שמדובר באוכלוסיות מסוימות
השפעת הבפרדים הרגה כ50 מליון איש (בערך 4%) ולא רק אנשים עם בעיות בריאות
אני מקווה שאתה מבין את ההבדל
אפילו אם הקורונה היתה מביאה לתמותה של 4% אז אכן היתה סיבה לפחד ממנה אבל בטח שלא סיבה לפגוע בחירויות של אנשים אחרים. החירויות של אדם חשובות יותר מכל מה שאנשים אחרים, נאורים וליברלים בעיני עצמם, חושבים שראוי ומתאים שהוא יעשה. מי שלא מבין את זה – שיפנה לפוליטיקה, מחכים לו שם.
תמותה של 4% זה 320 מיליון מתים בעולם. אתה טוען שגם תמותה כזו איננה סיבה להגבלת החרויות עד שתעבור המגפה? איזה ערך יש לחרויות אם הם גורמות לתמותה כה המונית?
אהבתי איך משתמע מהדברים בכזאת אגביות שאתה זה שצריך לשכנע אותו למה להעניק חירויות לבני אדם.
ל ARN
גם אם 80 מליון היו מתים בתוך שנה, היו נדרשים 100 שנה עד להחלפת כל האוכלוסיה העולמית.
פחות מהתמותה הממוצעת שנדרשות לה 75 שנה עד להחלפת כל האוכלוסיה.
אם משהו היה צריך וצריך לקרות בכל מקרה, אז הוא איננו חידוש.
הוא איננו סיבה למסיבה. הוא איננו מגפה לפי כל הגדרה של מגפה.
–
לחירויות אין מחיר. זאת משמעותן, שאין להן מחיר.
אין חירות אדם אחד לחיים מאפשרת (בודאי לא מחייבת) שלילת חירות מאדם אחר, רק כי אפשר.
חייבת להיות הצדקה. הצדקה פרושה ודאות.
שישנה ודאות שאדם ישלול ממך את חירותך\חייך\שארית חייך, מבלי שהתכוונת לעשות זאת כלפיו.
אין לכפות בכוח צווים התנהגות מסוימת מבלי שהוכחה פגיעה אישית עובדתית כלשהי.
thomas pickety in a dress
same insane ideas same stupid advise
get the governments out of business
the government should be in defence
and forign relations and support health and education
they should not decide which business be supported
people think that the government is able to do everything
and politicians distroy the world economy by printing money
if governments would have to tax us for all their expences and would not
be alloud to borrough money or print money things will improve much more