הסיפור בתקשורת הוא אותו סיפור. הבנקים לקחו את כספי הפקדונות שלנו והעבירו אותם לפישמן. פישמן הימר עם הכסף הזה ואיבד אותו. בשורה התחתונה: הלך הכסף שלנו. סיפור הבנק, שמשמש כמתווך פיננסי בין מפקידים ללווים, הוא לא המצאה של התקשורת הישראלית – מלמדים את התאוריה הזו בבתי הספר לכלכלה בכל העולם. יש רק בעיה אחת בכל הטענה הזו – היא פשוט שגויה.
ראשונים לצאת נגד התאוריה היו פרופ' מייקל קומהוף וג'רומי בנס, אז חוקרים בכירים בקרן המטבע הבינלאומית. בנייר עבודה שפרסמו באוגוסט 2012 מטעם הקרן, טענו בתוקף כי תהליך מתן האשראי של הבנקים, כפי שמוצג היום לציבור הרחב, הוא שגוי ולא משקף את הנעשה בשטח.
גושפנקא לטענתם סיפק הבנק המרכזי הבריטי כעבור שנתיים במאמר "יצירת כסף בכלכלה המודרנית", ובנייר עבודה נוסף שהוציא בשנת 2015 תחת הכותרת: "הבנקים אינם מתווכים של קרנות הלוואה – ולמה זה כזה משנה?". הבנק הבריטי קבע במסמכיו כי הבנקים בכלכלה המודרנית יוצרים כסף יש מאין, ולא פועלים כמתווכים המלווים את פיקדונות החוסכים, כפי שטוענת התקשורת. בעולם האמיתי, על פי הבנק האנגלי, הבנק מייצר כסף יש מאין בעת מתן ההלוואה, כך שלמעשה אינו מוגבל בהיקף ההלוואות שהוא נותן.
בעקבות פרסומי הבנק המרכזי הבריטי, הוציא מרטין וולף, עורך משותף ופרשן כלכלי ראשי ב"פייננשל טיימס", מאמר בשם "לשלול מבנקים פרטיים את הכוח ליצור כסף". וולף מאמץ במאמר את התיזות של הבנק המרכזי בבריטניה, וקורא לאסור על הבנקים לייצר כסף יש מאין. באפריל השנה גם הבנק המרכזי הגרמני יישר קו עם גופי המחקר הגדולים. הכלכלנים של הבונדסבנק לא היססו לצאת נגד הדעה הרווחת היום על מקור כספי ההלוואה של הבנקים. "זה מפריך את התפיסה המוטעית הפופולרית כי הבנקים פועלים פשוט כמתווכים בעת מתן ההלוואות. כלומר, שהבנקים יכולים לתת אשראי רק באמצעות כספים שהופקדו בהם קודם לכן כהפקדות של לקוחות אחרים" – כותב הבנק.
לפיכך ברור היום שהכסף שנתנו הבנקים לפישמן הוא לא כסף "שלנו". הבנקים המציאו את הכסף באותו הרגע בו הלוו אותו. אם כך הדבר- למה בכל זאת פרשת פישמן צריכה להדאיג אותנו? אז פה נחזור לבסיס: על כסף שהבנק מייצר מהאויר ונותן כהלוואה, הוא מקבל ריבית. הריבית משמשת אותו לתשלום לספקים, לעובדים, לתשלום ריביות על פקדונות, ולהגדלת הונו. ברגע שהבנק סופג תספורת, הוא מאבד חלק מהכנסותיו הצפויות על הריבית מההלוואה שנמחקה. כחלק ממאמציו של הבנק למזער נזקים ולכסות על הפגיעה בהכנסות, הוא עלול לגבות מאיתנו יותר אחוזים על ריביות ויותר עמלות.
התספורת לפישמן אמנם נחשבת לגדולה אי פעם בישראל, אך מבחינתם של הבנקים הגדולים כלאומי או הפועלים מדובר במכה קלה. ספק אם לקוחות הבנקים ירגישו אותה וגם אם כן – כנראה שההשפעה תהיה מזערית. מתי כן יתחילו הבעיות? ברגע שתגיע תספורת בקנה מידה גדול בהרבה מזה של פישמן, כזו שתאיים על היכולת של הבנק לשלם את התחייבויותיו. במקרה כזה הבנק עלול להיות מוכרז כפושט רגל, והפעם באמת נאבד את כספי הפקדונות שלנו במידה ולא יחולץ. לטובת הנלחצים ארגיע פה: הוא יחולץ.
איפה מסתתר לו תרחיש אפוקליפטי כזה בישראל? התשובה היא בשוק המשכנתאות. כיום בנקים יושבים על הר משכנתאות של 322 מיליארד שקל. למעשה אפשר להגיד שכמות הכסף שמחזיקים הבנקים היום בשוק ההלוואות לדיור שקולה כאילו היו במאזניהם למעלה מ-"64 פישמנים", שחלקם הגדול עלול ליפול בבת אחת כשיפרוץ משבר עתידי.
ניתן רק לדמיין לפיכך מה יקרה פה באותו יום בו הריבית תעלה בחדות, מחירי הדיור ירדו בצורה ניכרת או שהאבטלה תרים ראש. כיצד המערכת תצליח להתמודד אם תהיה תספורת של "רק" עשרה אחוזים מקרב לוקחי המשכנתאות שיפשטו רגל בבת אחת? פה בוודאי יבואו המרגיעים ויגידו שהמשכנתאות שניתנו בישראל היו תחת פיקוח הדוק של הבנק המרכזי. במקרה זה הייתי מטיל ספק בכך שהגוף שנכשל כשלון חרוץ בפיקוח על לווה אחד גדול, יצליח לפקח ביעילות על מאות אלפי לווים קטנים.
באמת למה לא מופיע כאן מאמר שמתאר מה יקרה,בצורה מפורטת,ביום
שבו כושר הפרעון של אוכלוסיה משמעותית יפגע ?
רצוי להבין: משפחת עופר ומשפחת ורטהיים – בעלי מניות השליטה בבנק המזרחי חייבים להשיב לציבור 120 מיליארד ש"ח.
כל נכסי וערך עופר ומשפחת ורטהיים – יימכר והתמורה תהיה כ- 50 מיליארד ש"ח. ברגע של מפולת שתבוא – כל המשפחות שסחטו את הציבור יהפכו לעניים – הכספים העצומים שצברו הם כספי גנבת הלקוחות.
קראתי את המאמר והתגובות. אתם שוגים בגדול. כאן זה ישראל ולא איסלנד.
נא לקרוא את דו'ח מבקר המדינה על משרד המשפטים – רשות האכיפה.
המבקר: ס"ה קרן חוב לקוחות הבנקים בהוצאה לפועל: 63 מיליארד ש"ח.
בספרי ההוצאה לפועל הציבור חייב 650 מיליארד ש"ח שנגבים יום יום מלקוחות הבנקים. כלומר – הבנקים סוחטים מהציבור 90% מהחובות – הסכומים: מעל 30 מיליארד ש"ח בשנה מעבר לחוב הלקוחות האמיתי.
לאן זורמים מעל 30 מיליארד ש"ח בשנה? רובם הופכים לכסף שחור, מתאיידים – ונמצאים בחשבונות בנק ממוספרים בשוויץ – אלה שייכים למנהלי הבנקים בכל הדרגים. חלק נשאר בארץ בחשבונות של כסף שחור, שמשולם מהם תשלומי שוחד למערכות השלטון והמשפט, לעורכי הדין ולעובדי המדינה שמסייעים ליצור כספים אלו!
עובדה – מערכת ההוצאה לפועל היא מערכת סחיטה מהגדולות בעולם –
עובדי מדינה-שופטים-רשמים ומנהלים – כולם שכירים במשרד המשפטים.
המדינה מפסידה מפעילו זו מיליארדי שקלים בשנה.
למעשה – כל ה- 30 מיליארד נגזלים ונשדדים מהציבור שלא כחוק – והנהלות הבנקים חייבים להחזיר לקורבנות את כל הסכומים + ריבית + הוצאות – וכך הסכום המצטבר להחזר הוא כ- 500 מיליארד ש"ח.
בנק לאומי מחויב להחזיר 180 מיליארד ש"ח – שהם גנבו ושדדו מהלקוחות.
אין לבנק 10 מיליארד ש"ח. כך גם בנק הפועלים ושאר הבנקים.
באופן אמיתי – מערכת הבנקים בישראל במצב של פשיטת רגל עצומה.
כשמדובר בפישמן ובטיקונים – הם קיבלו סכומי כסף עצומים שעברו
מהלקוחות הקורבנות אליהם באמצעות המנהלים בבנקים שקיבלו נתח
גדול ביותר – וזו הסיבה שהנהלות הבנקים פוחדות מפישמן.
הוא יגלה לציבור שחלק נכבד מהכספים שנמסרו לו אלו כספים שנגנבו
ונשדדו מלקוחות הבנק.
לא צריך להתרחק כדי לראות את השיטות של גניבת כספי לקוחות הבנקים.
הפחד הגדול ביותר היום מהכנסת המשטרה להב 433 למשרד המשפטים
ההוצאה לפועל. כולם רועדים מזה. היועץ המשפטי מנדלבליט לא מאפשר
הכנסת להב 433 היות והוא יודע התוצאות.
אני עוקבת בעניין אחרי הדו שיח שמתנהל פה על הבנקים ונראה לי שמרוב מילים מחמיצים את העיקר. הבנקים היו והינם כלים יעילים ליצירת חברה מעמדית שבה מעטים מחזיקים ברוב הנכסים, הכסף ועמדות הכוח ושבה הערך מיוצר לא על ידי עבודה אלא על ידי מניפןלציות פיננסיות. כשהבנק יכול להלוות כסף כמעט ללא הגבלה, על ידי הדפסת שורות, הוא ישאף לייצר טייקונים. הלוות מיליארדים לפישמן זה קל ויעיל יותר מלהלוות לעניי מדינת ישראל. קל לבנק לאומי להלוות לדנקנרים שמונה מאות מיליון שקל כדי שייקנו 13 אחוז מבנק הפועלים. זה כסף שלא יירד מהחשבון של אף אחד. הוא ייצר ריבית לבנק המלווה ויסייע להפוך את בנק הפועלים למשרצה של טייקונים ומשרתי טייקונים. מי שאומר שזה צעד חסר היגיון לא מבין מה קרה פה בשלושים השנים האחרונות.
אם לדייק הממשלה היא כלי יעיל ליצירת חברה מעמדית שבה מעטים מחזיקים ברוב הנכסים
הסיבה שהבנקים ככ חזקים למרות שהם מציעים שירות בעל ערך שלילי היא שההמשלה מגבה את המונופול שלהם בעזרת אלימות. כמו כן, שקל הוא מטבע ציוי, וכמו כל מטבע ציוי, ערכו מגיע מהיכולת של השליט לצוות (כלומר, להפעיל אלימות קשה נגד מי שלא מעוניין בשירותיו)
מ80 היקר
תודה, אני מבין שהספר של רות’בארד לא מטפל בבעיה של צדק ודינים ואתיקה מינימלית (מה שנקרה דיני בן אדם לחברו) בבנקאות ברזרבה חלקית וכזה ספר אני מחפש בנרות.
דוגמא פשוטה: אני בא לשופט ותובע את חברי על מאה שקל שלקח ממני כהלוואה.
חברי טוען שהוא חייב לי מאה שקל פלוס 3% אינפלציה שנתית (שמכוון על ידי הבנק המרכזי).
אני טוען מה פתאום אתה חייב לי רק מאה שקל.
מי צודק ?
עוד דוגמא פשוטה: אדם שלא עומד במשכנתא, האם הדירה שייכת לבנק שזייף את הכסף מתחילה או שייכת לציבור כי הציבור לעומק זה שמדפיס את כספו, או זה שייך לפחות חצי לבעל הדירה וחצי לבנק כי שניהם עשו את הקנוניה הזאת של זיוף כסף, הרי בלעדי בעל הדירה הבנק לא יכול להדפיס את הכסף מתחילה ובלעדי הבנק בעל הדירה לא יכול לקבל כסף מזוייף.
אתה מבין ? כל הדיני צדק הקלסיים לא רלוונטיים במודרנה. ומערכת המשפט לא יכולים לאחוז בקרני המזבח שנקרה: "הסכמים" = בורר של המאפיה ולזעוק: אנו עושים צדק.
חידה:
מה יקרה אם כל הלקוחות בבנק יבואו לבקש את הפיקדונות שלהם? לפי ערן, שום דבר.
תקראו בויקיפדיה על יחס הרזרבה.
המשטר ישלחו את הגסטפו להחזיר את האזרחים הביתה. כמו שקרה בקפריסין
אתה רוצה לדעת את ההמשך ?
הגסטפו יחד עם ההמונים, יפרצו את הבנקים וישימו את בעליהם על המנגל. (הרי הגסטפו כפרטים יחידיים גם צריכים את כספם) כמו שקרה במהפכה של לנין ברוסיה.
יש כאן איזה כשל לוגי שאני לא ממש מצליח להבין. הבנק ייצר 2 מליארד ש"ח מהאוויר ונתן אותן כהלוואה. ההלוואה לא נפרעה , אז מה בעצם קורה עם הכסף הזה, הוירטואלי או הממשי או איך שתקראו לו. הרי הכסף כביכול אינו ממשי והבנק לא "חייב" את הכסף הזה לשום גורם שלישי, כי הרי הוא נוצר יש מאין במאזני הבנק. הבנק כביכול אמור לנקות ממחשבי הבנק את סה"כ ההלוואה ובעצם למחוק את החוב. הכשל הלוגי כאן, שאינו ממש מובן לי, האם בעצם הבנק מוחק משהו שמלכתחילה לא היה קיים או שהוא אמור להחזיר משהוא שלא היה קיים לאיזה גורם עלום שם? אם הבנק יכול למחוק הלוואה כזו אז בעצם לעולם הבנק לא באמת מפסיד כלום , פרט לריבית העתידית שהוא לא יקבל בנתינת ההלוואה אם הבנק אינו משמש כמתווך הרי ההלוואה לא נלקחה מפקדונות של אחרים וניתנה לפישמן, אז אין למעשה שום בעל חוב ממשי שממנו ניתנה ההלוואה. מאחר ומקבל ההלוואה לא קיבל ככל הנראה 2 מליארד שח בשטרות מרשרשים הרי אין בעצם שום דבר פיסי שצריכים להחזיר, פרט לרשומה במחשב שאותה ניתן למחוק רטרואקטיבית כאילו ההלוואה כלל לא נלקחה. בקיצור לא מובן לי כל הדבר הזה, מישהו יכול להסביר?
נסה לקרוא לאט, בריכוז ובעיון את התגובה שלי מתחתיך, ואת תגובתו של שחרורון. זה אמור לסדר לך את הראש יופי ולפתור את כל הכשלים הלוגים שאתה כה מתחבט בהם. אחרי שתבין, זה יביא מרגוע לנפשך המיוסרת 😉
אבל לא להרבה זמן…
יום טוב!
בוריס היקר
אני אנסה לפשט את הדבר באריכות מה ובפשטות.
כל כסף זה דמיוני כלומר ההמון נותנים אימון בכסף (או בגלל כי יש להם אימון במשטר שקבע שהכסף שלו משהו ערכי. או שמים את יהבם על הזהב שלעומק אין לו גם שום ערך רק בגלל האימון שההמון נותן לו. הרי חומר הגלם של הזהב לא שווים בתכלית כלום. וידוע אייך אימפרית ספרד נפלה, דווקא כי מצאו הרבה מאוד זהב ביבשת אמריקה.)
ובכן מישהו צריך להדפיס או להטביעה את הכסף. המשטר\הציבור אמור להדפיס את כספו (שבסופו של יום זה איזה אדם שעושה את זה והוא יכול לחגוג כאילו אין מחר ואף אחד לא ידע מיזה. רק אם ידפיס הרבה מידי כמו מציאת הזהב של אימפריית ספרד)
והיות למשל מקרה ספרד נותנת לנו הבנה פשוטה שאם ידפיסו הרבה יהיה אינפלציה כלומר לעומק לא יהיה בכלל כסף כי הם לא שווים את הניר.
והיות שאם לא יהיה מספיק כסף, האנשים לא יעבדו במילא לא תהיה צמיחה לכולנו.
ולכן צריך המשטר\הציבור לדעת כמה להדפיס. זה סוג של מומחיות שעליה כובד המשקל של כלכלת החברה לטוב ולרע. כי אם יהיה הרבה כסף, לא יהיה כסף בכלל. ואם לא יהיה מספיק כסף, אנשים לא יעבדו ולכן לא תהיה צמיחה.
עד לפני מאה שנה לערך, המשטר\הציבור הדפיסו כמות כסף על פי כוח העבודה של הציבור כולה ב"הווה". (הדגש על פי כוח העבודה ב"הווה") כלומר כמה שעות עבודה יש בציבור ככה כמות הכסף שהדפיסו.
(לעומק אף אחד לא ידע אז להעריך נכון, אבל מספיק שנדמיין שזה נכון ואז הציבור נותנים אימון בכסף וזה עובד)
במצב כזה הצמיחה כולה מתנהלת בצעדי צב. כלומר הצמיחה וההתפתחות הטכנולוגית מתנהלת לאט לאט.
נראה את הכסף כמו שמן במכונה. הכלכלה כולה היא מכונה שאמורה להצמיח את החברה כולה. אז אם הכסף בכמות שווה לכמות העבודה ב"הווה" ?! אז חסר שמן למכונה כלומר המכונה בפוטנציה יכולה לעבוד יותר מהר אם והיה יותר שמן\כסף.
אבל אמרנו לעיל שאם ידפיסו יותר כסף, אז יהיה אינפלציה כמו בספרד שמצוא את הזהב. אז אייך אפשר להדפיס יותר כסף\שמן למכונה ?
אז הנה הגיע הרעיון המודרני שנקרא כסף חוב. כלומר מדפיסים הרבה כסף אבל בתנאי הכרחי קריטי, והיא שמישהו התחייב שבעתיד הוא יעבוד.
כלומר במקום להדפיס כסף על פי כוח העבודה של הציבור ב"הווה", אנו נדפיס עכשיו כסף על סמך זה שהציבור יתחייב לעבוד בעתיד.
מה הרווחנו ? שיש עכשיו הרבה כסף, ואפשר לבנות את מגדלי בבל. ויש כמובן לכסף כיסוי בעתיד.
ההבדל הקטן הזה, הוא קריטי מאוד. כלומר שתי מדינות יכולים להדפיס הרבה כסף.
אחד יקבל אינפלציה והשני דווקא צמיחה במהירות האור. מה הבדל ? ההתחייבות וכמובן קיומו כלומר לקיים את ההתחייבויות. מדינה שאזרחיה עומדים בהתחייבויות, הם יצליחו לצמוח. חברה שלא יעמוד בהתחייבויות, חברה כזו יקבלו אינפלציה.
יוצא לנו, שהדפסת הרבה כסף על חשבון העתיד, תלויה האם התרבות של החברה היא תרבות שעומדת במילה שלה. אחרת אין שום ערך לכסף ונקבל אינפלציה.
התרבות הישראלית מורכבת וקשה ביותר. ולכן חוכמולוגי המשטר החליטו שעם כוח אפשר לדרבן את האנשים לעמוד בהתחייבויות, וזה דיי עבד לכמה זמן כמו כל כפיה משטרית. ואם זה עובד חשבו לייצני המשטר אז נפיל יותר כוח. ואם הכוח בידינו, אז מצד אחד יכולים למחוק חובות כאילו אין מחר ומצד שני נפיל יותר כוח נגד ההמונים כלומר נכפה עליהם לתת אימון בכסף.
כלומר הכל בועה ולא אמיתי.
בכזה מצב הציבור מפסיק את אימונו בכסף המשטרי ומתחיל לרדת לחושך = שוק שחור עם כסף שחור. ובשוק שחור שוב אנו צעדים כמו צבים כי שם אין כסף חוב.
זה מה שמביא הסיפור של פרידמן. הסיפור נותן לציבור תובנה שהכסף הציבורי היא בועה ותו לא. ולכן ההמונים יורדים לשוק השחור.
עכשיו ננסה להסביר את הכשל הלוגי שלך.
כל אדם נכנס לפלונטר הזה שאתה קורה לה כשל לוגי בגלל דבר אחד בסיסי שהוא לא שם לב.
הוא לא שם לב להבדל בין כסף במחזור לבין הדפסת כסף.
הדפסת כסף זה דבר טכני נטו. אתה יכול להדפיס ומיד לשרוף, ככה כל היום, ושום דבר לא קורה, לא צמיחה ולא אינפלציה.
ברגע שהכסף נכנס למחזור (בגלל התחייבות לעבוד בעתיד = משכנתא\הלוואה), זה הכסף האמיתי והכמות המספקת שהציבור והכלכלה צריכה בשביל להתנהל.
אם אתה מוחק את הכסף הזה, אז חסר כסף בציבור. כלומר תמיד משכנתא והלוואה, אמורים לשלם. או על ידי עבודה אמיתית\צמיחה = ערך או על ידי כסף חוב = עבודה עתידית.
אם אתה לא משלם (למשל מקרה פרידמן), אז חסר כסף בציבור ושחסר כסף לא עובדים ושלא עובדים אין צמיחה, ושאין צמיחה אי אפשר להדפיס כסף אפי' כסף חוב כי האנשים לא עומדים בהתחייבויות שלהם.וכו' וכו' וכו'
לסיכום:
האפשרות שתתאפשר להדפיס כסף על חשבון עמל עתידי, והציבור ייתן אימון בכסף ?! תלויה בשתי דברים קריטיים ביותר 1. יש בכוח הציבור באמת להצמיח בעתיד את מה שהוא טוען שהוא יכול. 2. הציבור עומד בהתחייבויותיהם.
אם הציבור לא יכול להצמיח מה שהוא טען שהוא יכול או הציבור לא עומד בהתחייבויות כי הוא אוהב סתם לבזבז כסף ?! המערכת יכולה לעשות שמיניות באוויר ושום דבר לא תעזור. כלומר הבועה תתפוצץ לנו בפנים וזה מאוד קרוב.
לגבי הכשל:
תנסה להתמקד בהבדל בין הדפסת הכסף עצמו לבין כסף במחזור.
כסף במחזור אי אפשר למחוק (אפשר טכנית אבל אז הציבור מאבד את האימון בכסף כנ"ל).אתה חייב להכניס כסף חדש למערכת, ואייך ? שוב מישהו מתחייב, או המשטר כופה על העבדים להתחייב בכוח ובכפיה כמו על ידי מיסים וגזירות כלכליות ועוד בכדי שהכסף החדש יקבל את תוקפם.
לכן הפיתרון היחיד להציל את פרידמן, היא אך ורק על ידי שהבנקים מההון האישי\הפרטי שלהם ישלמו את החוב שלו. (הרי בסוף כל סוף עשו עליו המון כסף.)
אין שום סיבה שהציבור יפסיד כסף במחזור בגלל המקרה המצער שלו. מה עוד כנ"ל כולנו (כולל הבנקים) לבסוף נפסיד אם נכפה על הציבור לשלם.
בוריס היקר
עוד נקודה קטנה ברשותך
בוודאי תשאל שבסוף כל סוף כל הלוואה נמחקת מהמחזור ?! התשובה היא שממש לא, הכסף הספציפי הזה נמחקת, אבל הצמיחה הצמיחה את צמיחתה ולכן יש הון בחוץ שמישהו רוצה את זה והוא לוקח הלוואה בכדי לקנות את זה, והנה הכסף הנמחק חוזר למחזור. והבן.
יש פה היתממות מצד ערן ולעתים גם מצד כותבים אחרים (אורי ירון למשל) לגבי זה שהכסף שהבנק מייצר "מאוויר" הוא לא כסף אמיתי, ולבנק לא משנה אם לא תחזיר אותו.
תהליך יצירת הכסף ע"י הבנקים ברור.
האנלוגיה הקלאסית היא בנק של מוישה, שזה עתה נפתח והלקוח הראשון הפקיד בו מטבע זהב אחד.
הלקוח השני, יענקל, נכנס לבנק לבקש הלוואה של שני מטבעות זהב וקיבל שני פתקים שהבנק ייצר "מהאוויר" ועל כל פתק כתוב שיש למוכ"ז מטבע זהב בבנק.
איך הבנק הלווה 2 מטבעות כשיש לו רק אחד? הוא פשוט "יצר" אחד נוסף כי להדפיס משהו על ניר (כמעט) לא עולה כסף. וכל עוד יש אמון שלבנק יש מספיק מטבעות זהב בכסף, הניירות האלו יסתובבו בשוק ויעברו לסוחר ממש כמו המטבעות עצמם.
כשיענקל יחזיר את ההלוואה, מוישה, מנהל הבנק יקרע את שני הפתקים וישים אותם בפח, כי אין לו מה לעשות איתם.
(כן מר ירון, הוא ישמיד את ה"כסף" שהוא יצר. כי זה לא היה כסף "אמיתי" מלכתחילה, רק אשראי שנוצר והוחזר, מבחינת הבנק אין ערך לניירות האלו).
בנוסף, מוישה יקבל קצת ריבית על ההלוואה. זה כסף אמיתי (שאולי בנק אחר יצר, אבל נשים את זה כרגע בצד כי זה פחות רלוונטי לדיון הזה).
מה יקרה עם יענקל (הלווה) יפשוט רגל ולא יוכל להחזיר את ההלוואה לבנק של מוישה?
הופה, מוישה יהיה בבעיה!
כי יש שני אנשים שמסתובבים עם ניירות שכתוב בהם שיש להם בבנק של מוישה מטבע זהב (כל אחד)!
מה יקרה ביום שהפתקים הללו יפסיקו להסתובב בשוק, ומישהו אשכרה יבוא לבנק ויבקש את המטבעות שלו?
הבנק יגיד שאין לו.
בעולם שלנו:
מטבעות הזהב הם כסף "אמיתי" שמודפס ע"י הממשלה (כסף מזומן למשל, אבל לא רק. גם כספים שהבנק מחזיק בפיקדונות בבנק ישראל).
הניירות למוכ"ז הם היתרה בעו"ש, שבה הבנק יכול לכתוב מה בא לו.
פישמן לא יכול להחזיר את הכסף שהבנק יצר "מאוויר", אבל עכשיו אנשים אחרים שפישמן שילם להם בכספים האלו (לפני שהוא פשט רגל…)
מסתובבים עם כסף שהבנק יצטרך לשלם להם יום אחד. ההתחייבויות של הבנק לא נגוזו עם פשיטת הרגל של פישמן.
הכסף הזה יהיה אמיתי מאד, והוא יהיה מהפקדונות של כולנו.
הסבר מדוייק
יש הבדל בין מטבע מזומן (שטרות פיזיים) לבין מה שקיים במחשבי הבנק. למרות שלשניהם אנחנו קוראים ש״ח בפועלל אלו שתי חיות שונות מאוד
מה שיש במחשבי הבנק הם פשוט התחייבות של הבנק לתת לך מזומן לפי דרישה (שאתה מפקיד מזומן, המזומן כבר לא שלך, אתה המרת אותו במטבע בנק, שהוא למעשה התחיבות לתת לך מזומן לפי דרישה). הכסף בנק הוא מאוד נוח, כי הוא דיגיטלי, לכן אנחנו אוהבים אותו.
כל מה שהבנק צריך לעשות, זה למנוע מצב בו הלקוחות מבקשים יותר מזומן ממה שיש לו לתת. עד שזה לא קורה – הכל טוב. לכן, הבנק יכול להחליט כמה רזרבה לשמור. בטוח שיש כל מיני ״נוסחאות״ לחישוב סיכון ושאר בלה בלה. אבל בגדול, יחס הרזרבה לא יצר את המנגנון הזה, יחס הרזרבה הוא ניסיון (די עלוב) להגביל את זה ולמנוע קריסה.
״ריצה לבנק״ היא תרחיש אחד בוא נגמר לבנק הכסף. תרחיש שני הוא קריסה של הרבה מאוד לווים (למשל משכנתאות) – הנה למה:
אני לוקח משכנתא של 100,000 ש״ח. מה שקורה בפועל הוא שאני מבטיח לבנק זרם קבוע של תשלומים למשך כמה שנים. התשלומים שאני אספק הם מזומן או התחייבות של בנק אחר לספק מזומן. הפרימדה ממשיכה להבנות שהבנק מתייחס לזה כמזומן.
עכשיו, הבנק לוקח את הזרם הזה, ״אורז״ אותו עם זרמים אחרי שלווים אחרים צפויים לספק, ומחליט שיש לו מספיק מרחב לתת התחייבות לספק 100,000 ש״ח במזומן.
בפועל אני לוקח את ההתחיבות של הבנק, נותן אותה לקבלן, שנותן אותה לספקים שלו. יקח הרבה מאוד זמן (אם בכלל) עד שמישהו ידרוש מזומן. אבל, יש איזה שהיא דרישה למזומן כל חודש.
ברגע שיותר מידי לווים קורסים, הזרם החודשי הנכנס של מזומן שהבנק ציפה אליו, לא קיים. אם מספיק לווים יקרסו, לבנק לא יהיה מספיק מזומן לשלם לדורשים, תוצר פאניקה , ריצה אל הבנק והבנק יקרוס. הבנק יקרוס יחד אם ההתחיבויות של אותו בנק לספק מזומן לבנקים אחרים שנתנו משכנתאות – ועכשיו כולם קורסים ביחד – כיף.
חשוב להבין שהמאפיין הזה של IOU, הוא לא קיים רק בטבע ציווי. יש אותו בזהב, בכסף ושיאשרו את הETF לביטקוין – גם בביטקוין. למעשה, אני לא רואה שום דרך למנוע את זה, וגם אם אין שום סיבה למנוע את זה.
אין סיבה למנוע את זה כי זה מסחר בנגזרים. ויש חוק זהב בנגזרים: אם אתה לא הכריש הגדול אתה הפלאנקטון. זה לא נורא. ההבעיה היא שבניגוד לסוחרים בניורות של זהב, האנשים שמחזיקים מטבע בנקים, לא מבינים שהם למעשה מחזיקים נגזרים ויש להם פוזיציה על השקל. כמו כל נגזר, יש לזה סיכון ענק ואפשרות אמיתית למחיקת כל הערך.
זאת הבעיה. וזאת ההונאה. וזה לפני שהתחלנו לדבר על בסיס הפרמידה – מטבע מזומן – שהוא למעשה מכשיר מגובה אלימות ממשלתית
אני חוזר לאלף בית של כלכלת הרזרבה החלקית ושואל – בנק X הלווה את הכסף לפישמן , פישמן לא החזיר את הכסף . הכסף מסתובב עכשיו במחזור כנכסים, מניות, כסף אלקטרוני, כסף פיזי וכו…אוקי את זה הבנתי. הכסף הזה עדיין חי וקיים במחזור למרות שבפועל הוא אמור לחזור לבנק X כדי שהבנק ימחוק אותו מהרשומות. מי שאמור היה להחזיר את הכסף לבנק הוא פישמן , אבל כאמור הוא לא לכול להחזיר אותו כי הוא פשט את הרגל. אז אני שואל שוב, מה מונע מהבנק "למחוק" את הכסף הזה מהרשומות? בהנחה שהכסף היום לא מגובה בזהב ואין לנייר הזה משמעות שפירושה שבנק X משלם את הזהב תמורתו , הרי זה כסף שהוא פיאט לחלוטין. פרט לאינפלציה הצפויה למשק מהזרמת כסף עודף למחזור אין לבנק למעשה מחוייבות לקבל או להמיר את הכסף הזה משום דבר ממשי. מה גם שהכסף עצמו הוא אונברסאלי, כלומר גם בנק Y או Z מחוייבים לקבלו כהפקדה מצד כל גורם שקיבל חלק מאותו הכסף . כלומר לבנק X אין כלל אפשרות לדעת מה "הכסף" שלו ומה כסף שאינו שלו . כל בלבולי השכל מסביב לצערי לא עונים על השאלה הפשוטה הזאת. אני מתחיל לחשוב שפשוט אף אחד לא באמת מבין לעומק את משמעות המושג כסף ואת כל ההגדרות של הריזרבה החלקית באתר פה. הגיגים ורעיונות מופשטים לא עונים על השאלות הפשוטת האלה.
1. אני מאמין שיש מגבלה על כמות הכסף הזו שאפשר להלוות ע״י ייצור. אחרת למה שבנקים ירצו שמישהו יחזיר את הקרן? (רק הריבית מספיקה לענייננו)
2. מה לגבי השפעה על קרנות הפנסיה של הציבור המושקעות במניות הבנקים? אם בנק מוחק הלוואה, הם הקרן יורדת מההון העצמי שלו או שאפשר למחוק כמו שאפשר לייצר?
יוסי היקר
1, בוודאי שעקרונית יש כמות כסף מוגבלת וזה תפקידו של בנק המרכזי. אם כי תמיד אפשר הקלה כמותית
הבנק הפרטי בוודאי מעוניין שלא תשלם את המשכנתא, כי אז יש לה דירה בחינם מה שאין כן אם אתה משלם את המשכנתא הכל פורח באוויר (אם אתה מקפיד למשל לשלם את המשכנתא במזומן לכאורה הבנק מרוויח בכפליים כי מזומן אי אפשר למחוק).
זאת הסיבה של 16000 דירות בשנה.
2, לא כל כך הבנתי את השאלה. אבל מה שבנקים עשו זה דיי פשוט. הם מכרו את המשכנתאות לפנסיה הציבורית שאם וכאשר הציבור לא יצליח לשלם את המשכנתאות, אז הציבור יקבל את המכה מאחור והבנק ניצל.
השאלה הנשאלת כאן היא מה קורה עם הדירות המעוקלות ? מי המרוויח את הדירות הבנק או חברת הביטוח שקנה את המשכנתאות ? אני מקווה שחברות הביטוח הם לא פראיירים, או כהרגלינו הישראלים אנו חובבנים בטירוף ואף אחד מהם שם לא חשב על כך בכלל.
לכל מי שבאמת מתעניין בכלכלה, כדאי לקרוא את הספר "מסתורין הבנקאות" מאת מארי רות'בארד המסביר לעומק את הבנקאות ברזרבה חלקית והשלכותיה על הכלכלה:
https://mises.org/system/tdf/Mystery%20of%20Banking_2.pdf?file=1&type=document
תודה מ80 היקר
אני העבור על הספר
אבל יש הבדל בין לעסוק בעניין מבחינת פרקטית כלכלית שזה חשוב כשלעצמו.
לבין לעסוק בנושא מבחינת השכל הישר והדין והצדק והאתיקה. ושאלתי היא האם הספר דן בנושא של האתיקה.
כי אחרת מבחינת הפרקטיקה יש מספיק ספרות לכאן ולכאן וחבל לי לבזבז זמן על הספר.
תודה מראש
max
זה ספר כלכלה תיאורטי שיצא לאור בשנת 1983, נחשב בזמנו כמהפכני ונקרא בתפוצה נדירה. נכתב ע"י התיאורטיקן הראשי של האנרכו-קפיטליזם, פילוסופיה פוליטית השואפת לחברה קפיטליסטית חופשית אינדיבידואלית ללא ממשלה שיש לה מונופול על הכח. הספר מסביר בהדרגה מושגים יסודיים בכלכלה ובנקאות, מתאר בפרוטרוט את שיטת הרזרבה החלקית כהונאה המאפשרת לממשלה באמצעות הבנק המרכזי ליצור אינפלציה ומחזורים יזומים של גאות ושפל, להרוס את ערך הכסף, להעשיר את הבנקים, את הממשלה, ואת המוסדות והחברות העושים עסקים עם הממשלה, לפעול בניגוד לאינטרסים של הציבור, וכך לשלוט על הציבור. רות'בארד גם מציע איך לתקן את הכלכלה לטובת כלל הציבור.
מסכימה מקסמן לגבי שאלת המפתח! הבעיה בישראל אינה המערכת הכלכלית למרות שגם היא גוססת – אלא הבעיה היא במערכת משפט רקובה עד יסודותיה
אני רואה שיש בלגן שלם על פרופ' אסא כשר בגלל הקוד האתי שלו באקדמיה.
מעניין מתי אסא כשר ימציא קוד אתי לשופטי ישראל שגזלו את הדירות מ16000 אלף עניים, רק בשנת 2016.
האם אסא כשר מודע בכלל לבעיה האתית בנושא הזה ?
האם הוא מבין 1. הדירות לא של הבנקים 2. הציבור חייב לכל פרטיה דיור ומדינת ישראל חתומה על האמנה הבין לאומי הזאת שמבטיחה לכל אזרח דיור חינם.
אז אייך שופטי ישראל גזולים בכל שנה ושנה עשרות אלפי דירות מעניים, ונותנת אותם חינם אין כסף לבנקים הפרטיים ?
ראה תגובתי הקודמת בנושא
הבתים של הבנקים עד שיסיימו ה"עניים" לשלם את המשכנתא ולכן אין מדובר בגזל
אם העניים לא רוצים לשלם משכנתא אזי שיואילו לחזור אל הטבע ולצעוד בכל מקום בפלנטה כמו מקסמן עד שיפלו מאפיסת כוחות… היתרון- בטבע אין גשר למות מתחתיו.
הציבור "חייב לכל פרטיה"- נהיית מירב מיכאלי!?
בכל מקרה אני לא חייב או מחויב לכל אותם פרטים, הם לא מעניינים אותי
יואל היקר
הבתים לעולם לא של הבנקים מהסיבה הפשוטה כי לא שלמו עליהם בכסף אמיתי.
יצירת הכסף זה לא כסף של אף אחד רק של הציבור (והציבור בתמימות פשוט לא הרגיש אייך הבנקים התחילו לייצר את כספו (במאות האחרונות) בלי שישאלו את הציבור האם הציבור מסכים לכך. ולכן הם פתאום בלי הטבע ולא מבינים אייך).
הציבור באמת חזרו לטבע = ארץ ישראל על גבי רווקיהם ורווקותיהם.
הנה שוב אותו סיפור הבנקים החזירים והנוכלים גזלו מהם את הטבע אפי' שהם ממשיכים להגן על הבנקים והחזירים ועל גזילתם\קניינם על גבי הרווקים והרווקות של הציבור.
בוודאי שהציבור לא מעניין אותך, כי הם מגנים עליך בחינם וככה מגנים על משפחת תשובה שגזל מהם את הגז וככה מגנים על ביבי נתניהו שגנב מהם את הבית בעזה ובעמונה ובתוך קוו הירוק על ידי הבנקים הגנבים בשיתוף מערכת המשפט הדוגמטי והטיפש.
מה עוד שבלי הציבור אין לך כסף בכלל, מי מדבר על בית ? הרי אך ורק מכוח הציבור יש לך מטבע ויש לך בית.
אז תגיד שוב שלא מעניין אותך הציבור = כלומר תכניס את הראש כבת יענה לחול, ולא תתפלא שיבוא מישהו ויקצץ אותך ותישאר רק עם ראש קבור בחול.
זה קורה בכל ההיסטוריה ואין סיבה שלא יקרה בהמשך, הרי לא מעניין אותך הציבור.
אתה רק מעוניין שהציבור ישמור על ערכים (כמו קניין בלי גבולות) שמעניינים אותך, ואתה יכול לצפצף על הערכים הציבוריים שבלעדיהם אין בכלל חברה.
אז למה אתה חושב שהציבור ימשיך לשמור על ערכים שלא קבילים כלפיו, הרי אם אותך לא מעניין הערכיים הבסיסים שעליה עומדת החברה,אז למה שהחברה\הציבור יכבד את הערכים שאתה דורש מהם בחינם ועוד על חשבון מותם או על חשבון העבדות שלהם ?
רבונו של עולם, כזו דוגמטיות לעולם לא ראיתי.
מילא אדם לא חושב ולא קורא ולא מתעניין, אבל אדם שגולש לכאן ומתדיין כאן עם כולם שלא יבין כלום וימשיך לומר שלא מעניין אותי הציבור ?
אני לא דורש ממך מוסר וערכים, אני דורש ממך פרקטיות פרגמטיות ורציונליות גרידה כלומר שכל ישר לטובתך האישית וצאצאיך האישיים עד עולם.
אתה לא עושה לזולת שום רע, אתה עושה לעצמך ולצאצאיך את הגהינום.
כשבנק מייצר כסף "יש מאין", הוא מדלל את הכסף שלי.
בכלכלה אמיתית, כסף כזה מגובה בערך ריאלי – ולכן לא ארגיש.
אבל זה ממש לא המקרה אצל פישמן, דנקנר, זיסר ושאר טייקונים בשנקל.
יואל היקר
אתה אוהב לעשות מעצמך צחוק, או אתה פשוט לא מבין על מה מדברים כאן ?
מדברים כאן על יצירת הכסף הציבורי ולכן הכסף לא של הבנק. מה שאין כן הציבור חייב לכל פרטיה דיור. אז או שהבנק גוזל את הפרט העני (שזה המציאות) או הבנק גוזל את הציבור והציבור חייב לפרט את הדירה.
לגבי הדוגמטיות, משכון = משכנתא וכו'
זאת העניין שאין משכון, כי הדירה עוד לא בא לעולם, לא בחזקת הקונה ולא בחזקת הבנק כי הכסף ששולם לדירה היית כסף מזויפת. כסף חוב פירושו שבעתיד על ידי עמל היא תקבל את ערכו.
אותו טעות שלך כאילו מדובר על מקרה לווה ומלווה קלסי פלוס משכון וכו', טועים שופטי ישראל שיש להם כנראה ראש קלבסה.
אגב: איזה חברמן בארה"ב ניצח את הבנק בבית המשפט בדיוק במקרה כזה עם הטיעונים הנ"ל.
תבקש מערן היקר שיביא את המאמר הישן נושן שלו על המקרה הנ"ל.
סליחה בטעות התגובה נכנסה לכאן
היא אמורה להיות גובה ליואל היקר.
אני ח"ו שלא ממציא שום דבר (אילו היית ח"ו כזה רשע להמציא דברים ?! וכי למה לי להמציא אם המציאות הרבה יותר קשה ?)
הנתון של 16000 אלף דירות שנגנבו מעניים רק בשנת 2016 לקחתי מכאן מהתוכנית של כאן ועכשיו בכאן
(הלינק צריך אישור מערן היקר. ולכן תראו את זה בהמשך)
תראה בדקה 08:56
והיות מתוך ניסיון של כל השנים ניצחון הבנקים בהוצאה לפועל היא מעל 95% והפסד החייבים אותו אחוז, אז אין סיבה שבסופו של יום הבנקים יזכו בדירות של 2016 כמו בשנת 2015 ו2014 וכו' וכו'
השאלה היא כמובן 1, אייך זה קורה שתמיד הבנקים המנצחים ? 2, מה פתאום הדירותשל הבנקים ? הרי זה לא כסף של הבנק זה הדפסת כסף ציבורי על ידי שתיהם (הלווה והמלווה), אז או זה שייך ללווה ולציבור, או שזה שייך רק לציבור. בכל אופן בוודאי לא לבנק.
הדירות לא נגנבו מהעניים מאחר ולא היו שלהם מלכתחילה
אם אתה לוקח משכנתא אתה שים לב… ממשכן את הדירה! מדהים משכנתא מלשון ממשכן…
זאת אומרת שהבית הוא ערובה של הבנק אם לא תחזיר את ההלוואה + ריבית
הסכמת לסידור זה מרצון? בוודאי! העדפת לקחת משכנתא ולגור תחת קורת גג היום מאשר לחסוך 30 שנה ולפסוע בכל מקום בפלנטה אז שתוק ושלם או לחלופין אל תשלם ותזכה לראות את עצמך נזרק מהבית של הבנק. כשזה יקרה עדיין תמשיך לשתוק.
יואל היקר
אתה אוהב לעשות מעצמך צחוק, או אתה פשוט לא מבין על מה מדברים כאן ?
מדברים כאן על יצירת הכסף הציבורי ולכן הכסף לא של הבנק. מה שאין כן הציבור חייב לכל פרטיה דיור. אז או שהבנק גוזל את הפרט העני (שזה המציאות) או הבנק גוזל את הציבור והציבור חייב לפרט את הדירה.
לגבי הדוגמטיות, משכון = משכנתא וכו'
זאת העניין שאין משכון, כי הדירה עוד לא בא לעולם, לא בחזקת הקונה ולא בחזקת הבנק כי הכסף ששולם לדירה היית כסף מזויפת. כסף חוב פירושו שבעתיד על ידי עמל היא תקבל את ערכו.
אותו טעות שלך כאילו מדובר על מקרה לווה ומלווה קלסי פלוס משכון וכו', טועים שופטי ישראל שיש להם כנראה ראש קלבסה.
אגב: איזה חברמן בארה"ב ניצח את הבנק בבית המשפט בדיוק במקרה כזה עם הטיעונים הנ"ל.
תבקש מערן היקר שיביא את המאמר הישן נושן שלו על המקרה הנ"ל.
אני ח"ו שלא ממציא שום דבר (אילו היית ח"ו כזה רשע להמציא דברים ?! וכי למה לי להמציא אם המציאות הרבה יותר קשה ?)
הנתון של 16000 אלף דירות שנגנבו מעניים רק בשנת 2016 לקחתי מכאן מהתוכנית של כאן ועכשיו בכאן
https://www.youtube.com/watch?v=fqMsynlN-fo
תראה בדקה 08:56
והיות מתוך ניסיון של כל השנים ניצחון הבנקים בהוצאה לפועל היא מעל 95% והפסד החייבים אותו אחוז, אז אין סיבה שבסופו של יום הבנקים יזכו בדירות של 2016 כמו בשנת 2015 ו2014 וכו' וכו'
השאלה היא כמובן 1, אייך זה קורה שתמיד הבנקים המנצחים ? 2, מה פתאום הדירותשל הבנקים ? הרי זה לא כסף של הבנק זה הדפסת כסף ציבורי על ידי שתיהם (הלווה והמלווה), אז או זה שייך ללווה ולציבור, או שזה שייך רק לציבור. בכל אופן בוודאי לא לבנק.
הטענה שבבתי הספר לכלכלה מלמדים שהבנק משמש כמתווך פיננסי בין מפקידים ללווים בלבד היא טענה של מי שלא עבר בבית ספר לכלכלה, או לפחות לא באחד סביר.
בשיעור הראשון של מבוא למאקרו-כלכלה מלמדים כבר על "יחס הרזרבה", ועל איך שבנקים מכפילים הלוואות, על בסיס אחוז נמוך של מזומן שנמצא אצלם בפועל.
אחת המדינות הבודדות בעולם שלא קיים בה יחס רזרבה, היא בריטניה (ששם כנראה באמת הבנק יכול ליצור כסף ללא רגולציה), אבל ברוב המדינות זה רחוק מלהתנהל כך.
תפתח את הספר של יעקב מישר – הוא מציין שבמפורש שהבנק עוסק בתיווך פיננסי.
פתח את המסמך המקושר למאמר של הבנק המרכזי האנגלי, ופתח את המסמך של קומהוף- תראה שתאורית מכפיל הכסף קיימת רק בספרי הלימוד אך בפועל לא קיימת במערכת הבנקאית.
מושון היקר
והמשכתה בלימודים ? או לחליפין יצאת להפגין ? אייך זה שאתה שומע דבר כזה ולא הופך עולמות ? הרי כל הדיני צדק מוחלפים באותו דקה שהבנקים המציאו את הנוכלות הזו.
למשל שבנק מעקל דירה, הדירה לא שלה בשום בית דין ראוי וצודק.
אופססס אין כזה בית דין כי השופטים לא למדו ליבה.
אס כולם בתשוקרת פשוט לא מבינים או שהם אוהבים כותרות?
חלק ככה חלק ככה וחלק גם וגם
מספר בעיות:
1) ערן, מאיפה אתה יודע שהתאוריה של יצירת כסף מונהגת בישראל?
2) ההלוואות שפישמן קיבל הן עוד מלפני עשרות שנים.
3) זה לא רק פישמן, היו עוד מספר טייקונים כמו זיסר …
4) המשכנתאות מגובות בנכסים שצפויים להשתבח עם השנים.
5) שמעת על הלימות הון? והפרשות על הפסדי אשראי? מה שאומר שבעקיפין אלו כספי ציבור.
1. המנגנון של יצירת הכסף זהה בכל העולם – כך על פי קרן המטבע ועל פי מחקר שנערך על ידי פרופ ריצ'ארד וורנר.
2. המנגנון הזה קיים בכל העולם מתחילת המאה הקודמת – כך שלא רלבנטי ממתי ההלוואות של פישמן. בהערת אגב אציין שפישמן המשיך לקבל הלוואות גם ב2016.
3. נו…אז
4. המשכנתאות מגובות בנכסים שלא יהיו שווים הרבה כשהבועה תתפוצץ ושיצטרכו לממש אותם
5. הלימת הון אלו כספי רווחים או גיוסים השייכים לבנק למקרה של משבר. בכל מקרה במקרה של חדלות פרעון של לווה יש בהחלט סיכוי שההפסד יגולגל בצורה כזו או אחרת על הלקוח או המשקיע בבנק. זה עדיין לא משנה את העובדה שהכסף שפישמן קיבל הוא לא מכספי הפקדונות שלנו. ההפסד כן – וגם במקרה זה בגלל שמדובר בסכום יחסית שולי ביחס לכלל האשראי שנותנים הבנקים, ההפסד הוא שולי וכבר רובו תומחר.
1) התאוריה של יצירת כסף סותרת את הלימות ההון ואת ועדת באזל (באזל 3).
2) אתה לא יכול לתת הלוואה אם אין לך הון עצמי מספק, ההון העצמי הגיע מהציבור והריבית על ההלוואה היא בזכות הציבור, ההפסדים של ההלוואה ישפיעו גם אם בצורה מינורית של יחיד אך מצטברת של רבים (סעיף 3), על ההון העצמי של הבנק השייך לבעלי המניות וישפיע גם על הלקוחות.
4) למה לממש אותם? גם המשכנתא היא לא 100 אחוז כך שלבנק יש מרווחים. המחירים יעלו ציק צ'ק כמו אחרי משבר 2008.
5) לא משנה איך אתה מסובב את זה, הציבור ישלם. זה לא משנה אם לקחו לי כסף מהפיקדון או שאני אצטרך לשלם יותר ריבית ועמלה ויהיה פחות אשראי במשק והצמיחה תרד והכסף שלי נשחק ריאלית.
הבנק משפיע על הציבור וזה לא קשור למשכנתאות כרגע. הרווחים של הבנק גדלים בזכות הציבור, כלומר הציבור שילם כבר על הרווחים האלו.
1-2) מי שמקשר בין הלימות הון לתהליך יצירת האשראי של הבנקים לא מבין באמת מהו הלימות הון. גם פרופ ענת אדמתי וגם בספר של פוזיטיב מאני "כסף מודרני" (יש פרק שלם על זה) מוכיחים שאין קשר בין כמות הכסף שהבנק מייצר להון שהוא אמור להחזיק.
4) למה לממש? איך תקבל את הכסף בחזרה אם לא תממש?
5) הציבור משלם או אמור לשלם רק כאשר הכסף שהבנק יצר לא חוזר לבנק
1) איך תיצור הלוואה חדשה אם אתה לא יכול להפריש להלימת ההון?
איך האשראי במשק יגדל אם הבנקים צריכים להפריש יותר להפסדי אשראי?
באזל 3 לא קיים מבחינתך?
4) למה אני צריך את הכסף בחזרה, אם אני יכול לייצר הלוואה בכל רגע נתון? הרי רק הריבית נכנסת למחזור. סכום ההלוואה הוא וירטואלי.
5)למה, הרי ההלוואה היא וירטואלית?
1. ההפרשה להון מגיעה מרווחי הבנק. ההפרשה להפסדי אשראי הם מהלוואות שניתנו בעבר ולא מהלוואות עתידיות. הגדלת ההון בסך הכל תפחית משורת הרווח של הבנק אבל לא אמורה להשפיע על כמות ההלוואות שבנק יכול לתת.
4. בתקופת משבר שבה יש פשיטות רגל מרובות (מה שסביר להניח מלווה בהאטה בפעילות המשק) אתה בתור בנק תזהר שבעתיים במתן הלוואות עד שהמצב יתבהר. התופעה הזו קרויה "מחנק אשראי".
5. כשהבנק יצר כסף לפישמן הוא לא לקח את הכסף מאף אחד ולכן גם אף אחד לא יפסיד מזה. ברגע שפישמן לא החזיר את ההלוואה – אז הבנק הפסיד את הריבית הצפויה על אותה הלוואה – זה יכול לבוא על חשבון הלקוח או המשקיע בבנק
1) אתה יכול לצטט מתוך המסמך של קרן המטבע או הבנק הבריטי את הקשר לישראל?
4) מה אכפת לי אם יש משבר, הרי הכסף הוא וירטואלי, אני לא יכול להפסיד ואם אני ארוויח 5 אחוז מההלוואה זהו רווח נקי עדיף מכלום.
במשכנתא זה יותר מצחיק, הבנק נותן הלוואה וירטואלית ובחדלות פירעון של הלווה הבנק מקבל נכס ריאלי.
5) אז אתה מודה שזה כסף שלנו בעקיפין. הבנתי את הנקודה שהכסף לא הגיע מהפיקדונות.
אבל… יש לי שאלה. הכסף שהבנקים מייצרים, האשראי… זה כסף זמני , לא? כשהבנק נותן הלוואה הוא ממציא כסף אבל כשהכסף הזה מוחסר אליו הוא מבטל אותו ורק אותו חלק מההחזר של ההלואה שמהווה את הריבית נישאר ברשות הבנק. זה התהליך כפי שהבנתי אותו. אז … האם כאשר הבנק עושה תספורת הוא לא צריך עדיןי לבטל את את הכסף הזה שהוא ייצר במיסגרת ההלואה? הם זה רק הריבית על ההלואה שהוא מאבד? כי אני הבנתי שהוא עדיין מחוייב לבטל את הסכומים שהוא ייצר, ובמיקרה כזה, הנטל על הבנק הוא כבד ולא רק ירידה שצפי ההכנסות. האם אני מבין לא נכון?
הבנת נכון. בזמן תספורת – הבנק בעצם מסיר ממאזניו את הקרן ("משמיד") ובאותה הזדמנות מאבד גם את הריבית. בזמן החזר רגיל של ההלוואה – הקרן נמחקת והריבית נשארת. בשורה התחתונה: במקרה של פישמן הבנק מאבד את הכנסותיו העתידיות מהריבית על ההלוואות שימחקו.
או שאתה דביל או ששילמו לך לכתוב את זה.
הכסף הוא בהחלט שלנו. אם הבנק מפסיד שקל הוא לוקח אותו משאר הלקוחות בעמלות, בריביות ובמחיר המניה.
אז של מי הכסף? ומה זה משנה? הדפוק ובני ביתו צריכים להיות הומלסים כרגע, כמו שהיה קורה אם אתה היית בחובות עצומים לבנק.
א'
שים לב למה שכתבתי – הכסף שפישמן קיבל הוא לא שלנו – הוא כסף שהבנק מייצר יש מאין. לעומת זאת השלכות ההפסד יכולות לפגוע בכסף שלנו וגם זה לא בטוח.
ערן,
הבנקים יכולים תמיד להדפיס כסף בשביל לשלם לעובדים ולספקים. לדעתי הסיבה שהבנקים מפחדים מקריסת פישמן (מעבר לאי-אמון במערכת הבנקאית והצתה מחדש של מחאת באים לבנקאים ואולי ריצה אל הבנק) היא דיפלציה. ברגע שהכסף של פישמן "נעלם" יש פחות כסף במערכת. כלומר, השקל מתחזק, מה שמוביל בסופו של דבר לקריסה של המדינה.
שים לב, שמאז הירידה בהיקף המשכנתאות, השקל נושק כבר ל3.5 דולר ודרומה.
טעות. בנקים לא יכולים לייצר כסף "סתם ככה". הם מייצרים כסף רק לצורך מתן אשראי. הכסף של פישמן הוא טיפה בים האשראי בישראל. אין לו יכולת להשפיע ברצינות על שער השקל.
ערן
למה אתה טוען שבנק פרטי לא יכול לייצר "כסף סתם" כדי לשלם לעובדים, ספקים, לקוחות וכו' אבל מקבל הטענה שהבנק יכול לייצר "כסף סתם" בצורת הלוואה?
אם בנק לא מוגבל ע"י כמות הכסף שהופקדה אצלו ויכול לייצר כסף בלחיצת כפתור למה שלא ישלם לכולם בכסף זה ולא רק למלווים?
איזה מכשול פיזי עומד בדרכו?
למה הבנק לא יכול פשוט להלוות כסף יש מאין לכל אלה שהוא חייב להם ואז פשוט למחוק את סכום ההלוואה כפי שעשה עם פישמן?
יואל
זה כמו שתשאל אותי למה אני אומר שהבנק לא רוצח לקוחות, הרי יש לו סכין והוא יכול לרצוח אותם איתו. יש חוקים במדינה שהבנק כפוף להם. הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. זה נכון גם לכללי הבנקאות של מתי מותר לו ומתי אסור לו לייצר כסף
ערן
יש גם חוקים על פיהם בנקים מוגבלים עפ"י יחס רזרבה בכמות הכסף שהם יכולים להלוות אבל עפ"י המחקרים שקישרת אליהם הבנקים עקפו את המגבלות ולבנקים המרכזיים אין רצון או יכולת לעצור אותם.
אם כך למה בנקים פרטיים לא משלמים לכל מי שהם רוצים כמה שהם רוצים ע"י הלוואות ומחיקות? מי יעצור אותם?
התפספסו הנושאים המעניינים להפצה לציבור
1. כמה קיבלו הבנקים ריבית והצמדה על ההלוואות (רמז -ההלוואות מעבר לערך המח"מ שלהן).
2. הכסף כבר לא רשום כחוב במאזנים. הוא נמחק ומה שיתקבל זהזה recovery בלבד.
3. הבעיה היחידה היא "ההשתנה מהמקפצה לבריכה" או שבירת האתוס שחוב לבנקים חייב להיות מוחזר.
כל השאר, פולקלור והוכחה לעוצמת הקשר הון-עיתון-שלטון
חסרה התייחסות נוספת למניות: מניות הבנק המהוות מרכיב בחסכונות ובפנסיה נפגעות כתוצאה מאמון יורד של השוק בבנק, וכמו הפגיעה העקיפה בריביות הצפויות גם כאן הפגיעה בחוסכים ובאמון הציבור במערכת הבנקאית הוא ממשי.
לא בהכרח. הבנקים יכולים למשל לקצץ בהוצאות או להגדיל את ההכנסות כפיצוי על התספורת ואז כמשקיע לא תרגיש כלום. מי שיאכל אותה במקרה הזה הוא הלקוח.
לגבי אמון הציבור- בכל מקרה הוא נפגע פה קשות רק מעצם ההתנהלות המופקרת של ראשי הבנקים והרגולטור.
Pp
הדר היקר
תוסיף לזה את 16000 דירות שהבנקים גזלו (רק בשנת 2016) מהעניים שלא עמדו בתשלומי המשכתנא.
כלומר למי שייך הדירות המעוקלות ? מה פתאום לבנקים הפרטים ?
מהיכן המצאת את המספר 16,000.
סתם השפרצה ללא כל ביסוס ומנותקת מהמציאות!!!
מהיכן המצאת את המספר 16,000.
סתם השפרצה ללא כל ביסוס ומנותקת מהמציאות!!!
משכנע ולפי שעה טוב שאצה שב ומזכיר שאת הכסף שהלוו הבנקים לטייקונים היה כסף שנוצר יש מאין. עדיין עולה השאלה מה מרוויחים הבנקים מהטייקונים המפסידים?
יעל
אל תחפשי הגיון כלכלי בהלוואות לפישמן ולדומיו כמו דנקנר. נוצר מצב שאף הנהלת בנק לא רצתה לרשום לעצמה את התספורת הזו ולכן גלגלו את התפוח האדמה הלוהט הזה של פישמן במשך 16 שנה מהנהלה אחת לשניה עד שרשות המיסים שברה את הכללים בשנה שעברה. וסביר להניח שהיו עוד כמה שיקולים לא כלכליים בדרך, דבר שעכשיו חכ נחמיאס ורבין מנסה לחשוף בועדת הבדיקה שלה (שהסמכויות שלה סורסו באדיבותם של בנק ישראל ומשה כחלון) בכנסת.
הדר, אהבתי מאד. רעיון ששווה בחינה רצינית (ויישום).
מה לגבי השאלה מדוע הבנקים צריכים להרוויח את הריבית? אם הם מייצרים אשראי הרי זה משאב ציבורי, צריך להיות מס של 60% ויותר על רווחי הריבית.
הדר, אין באמת צורך להטיל מס בכלל על ריבית משום שלטעמי בכל מקרה בנקים אמורים לשמש כמלכר"ים או גופים שלוקחים עמלה על השירות והטיפול ולא על הריביות עצמם. זה מהות האתר כאן לא? להסביר לנו שאין סיבה לקחת ריבית על עסקי אוויר, גם אם הם מתדלקים את כל הכלכלה כולה בימינו. אם יישנו את השיטה לגיוס הון בדרך אחרת אולי האוויר שמחזיק את הכלכלה כולה בצורה מלאכותית יצא מהבלון וכל שיטת הפירמידה שבו הכלכלה נמצאת בו תקרוס כולה. כל העולם נמצא בחובות עתק ובכללן מדינות שלימות ואף אחד לא באמת יודע מי בעצם בעל החוב. טריליוני דולארים , פי עשר או יותר מכל כלכלות העולם, מגובים בנגזרות וקרנות גידור מגובות באופציות CALL ו PUT למיניהם ועדיין לא בדיוק ברור מי באמת בעל החוב. קרוב לוודאי שזה סוג של חוב מתגלגל שלמעשה משליך את החוב מאות שנים קדימה לעבר הדורות שעדיין לא נולדו. למעשה גם אם כלל הכלכלות בעולם יפסיקו לחלוטין להגדיל את החובות שלהם , יקח עשרות או אפילו מאות שנים להחזיר אותם. אין פה ראייה עמוקה יותר מידי של הפולטיקאים , כשקדנציה נמשכת לכל היותר עשר שנים או פחות. ההסתכלות היא אך ורק כאן ועכשיו . לכן שורש הבעיה אינה דווקא עצם העיוות הכלכלי שקיים , אלא שורש הבעיה היא בשיטה ובמערכת שאינה מסוגלת או רוצה בכלל לפתור בעיה עמוקה כל כך. זה מילכוד שקשה מאוד לצאת ממנו ולו רק בגלל שכלל השיטות הפוליטיות ובכללן הדמוקרטיה בשילוב עם טבע האדם כובלים כל אפשרות לטפל בשורש עצמו. בשיטה הדמוקרטית הבעיה נעוצה בעיקר בקוצר הזמן של הפולטיקאים להכנס לעובי הקורה ובחוסר הידע והמקצועיות של הנבחרים שלה בכלל להבין שישנה בעיה. בנוסף לכך כל דמוקרטיה רוויה באינסוף לחצים מבעלי עניין שנהנים מהשיטה ולעולם יחשילו כל דרך כדי לשנותה בין אם בצורה ישירה על הפולטיקאים או בדרך עקיפה על דעת הקהל. בסוציאליזם, קומוניזם או כל "איזם" אחר, הבעיה אינה שונה מהותית , כי בשורה התחתונה אותם הלחצים ממש של בעלי עניין , רק יותר סמויים מהעין מופעלים על "מקבלי ההחלטות"(מי באמת מקבל את ההחלטות?). לכן הבעיה לעולם לא תיפתר ולכל היותר יימצאו פתרונות קוסמטיים שירגיעו את ההמונים מלעלות על הבסטיליה. אני חוזר שוב, הבעיה אינה השיטה הכלכלית(היא לא שורש הבעיה) , אלא הבעיה היא במערכת שאינה בנויה לפתור סוג כזה של בעיות. לצעוק "חזירים קפיטאליסטיים" לא יעזור כאן , כי המערכת הפוליטית והחברתית (וטבע האדם בכללותו)אינם מסוגלים לעשות דבר לשינוי העניין. מקרה קלאסי של "מילכוד 22" שלוקח מאות שנים של סבל כדי לשנותו, אם בכלל