יכולים לחגוג- ראשי בנק לאומי פותחים את המסחר בבורסה (2012). צילום מסך: יוטיוב
בתחילת החודש עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שקשורה לאחד הגורמים העיקריים ליוקר המחיה בארץ- "הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". הצעת החוק עברה ביחד עם עוד תשעה חוקים נוספים בתוך זמן קצר כאשר חברי הכנסת התריעו כי לא ניתן להם זמן לעיין בהצעה ברצינות בטרם הצביעו עליה.
הצעת החוק למעשה היא קו הסיום של הרפורמה בבנקאות, שתחילתה עם הקמת ועדת שטרום בידי שר האוצר כחלון. בשלב זה אפשר לקבוע- מהרפורמה בבנקאות נותר בעיקר השם הקליט, התוכן ירד בדרך. כחבר בעמותת צדק פיננסי ליוויתי את שלבי הרפורמה בבנקאות החל משלבי רקיחתה בוועדת שטרום והייתי עד להחמצות הגדולות של הרפורמה שהתגבשה.
מדוע ועדת שטרום כתבה שמבנה שוק הבנקאות אינו תחרותי?
ועדת שטרום זיהתה היטב את הבעיות בשוק הבנקאות בארץ. התשואה על ההון של הבנקים בארץ היא פנטסטית- 15% לפני מס, נתון שבנקאים בחו"ל יכולים להתקנא בו. הנתון האחרון מתעצם לנוכח הוצאות השכר הכבדות בבנקים, בהם שכבה של כ-10,000 עובדים מרוויחים בממוצע 40,000 ₪ לחודש. במילים פשוטות, למרות הוצאות שכר מופרזות וחוסר יעילות לפי מדדים בינלאומיים, הבנקים מצליחים בדרך פלא לשמור על רווחיות מעוררת קנאה. מה הסוד? כ-50 שנה לא הוקם בנק חדש. השוק נשלט ברובו, כ-60%, ע"י דואופול פועלים לאומי. למשקי בית אין כח מיקוח אמיתי מול הבנקים, בדומה למצב בשוק הסלולר טרם הרפורמה. גם עסקים קטנים ובינוניים משלמים את מחיר חוסר התחרות, שמתבטא בכך שהם גם מקבלים פחות אשראי וגם משלמים עליו ביוקר. העלויות העודפות מגולגלות כמובן על הצרכנים.
החמצה 1- מקל בגלגלי התחרות
הלובי של הבנקים הפעיל לחץ כבד על ועדת שטרום, אשר נמנעה מלאסור על הבנקים הגדולים להיות בעלים של בנקים אינטרנטיים. בנקים אינטרנטיים עצמאיים היו יכולים להיות לשוק הבנקאות מה שגולן טלקום היתה לשוק הסלולר. לבנק אינטרנטי אין צורך בסניפים ועלויות התפעול שלו קטנות יחסית. את החסכון בעלויות אפשר לרתום לטובת הוזלת עמלות ולהציע תנאים שיגרמו ללקוחות לעזוב את הבנקים היקרים. כשהבנקים תספו את האיום שהמתגבש, בד בבד עם דיוני ועדת שטרום, הכריזו פועלים ולאומי על כוונתם לפתוח בעצמם בנקים אינטרנטיים. אפשר להיות סמוכים ובטוחים, שהבנקים האינטרנטיים שבבעלות הבנקים הגדולים יהיו זולים בדיוק במידה שתמנע ממתחרים להכנס לתחום זה, כפי שניסח זאת היטב המפקח הקודם על הבנקים, דודו זקן, הצעד הוא "מקל בגלגלי התחרות".
החמצה 2- בנקים חדשים? לא בקרוב
ישנן סיבות רבות מדוע כ-50 שנה לא הוקם בנק חדש. על מנת להקים בנק בישראל, נדרש להקים תשתית מחשוב שעלותה עשרות מיליונים ולרתק הון עצמי של עשרות מליונים נוספים, עוד בטרם לקוח אחד הפקיד כסף בבנק. בניגוד למצב בעולם, הרגולטור הישראלי דורש את אותם תנאים מבנק גדול ומבנק זעיר. הקלה בדרישות אלו, כך שהשקעת ההון של הבנק תגדל עם הגידול בכמות הלקוחות, הכרחית לעידוד מתחרים חדשים. בנק ישראל פעל ביד אחת לעידוד התחרות וביד השניה למניעתה. בעקבות לחצי הרפורמה, פרסם בנק ישראל הקלות משמעותיות לבנקים חדשים, אך הגדיר שההקלות הן "על תנאי" כל עוד לא מתקיימים תנאים שונים: חקיקת חוק ביטוח פקדונות, חוק טיפול בבנק שכשל, הקמת מאגר נתוני אשראי. החוק שעבר בכנסת כלל לא מתייחס לתנאים אלו ומכאן שהמצב הקיים הוא שיישאר בעתיד. המשמעות של זה ברורה – בנקים חדשים לא יוקמו פה בקרוב.
החמצה 3- עסקים קטנים ובינוניים ימשיכו לסבול
העסקים הקטנים והבינוניים, שמשלמים ריביות בשיעור שהוא הרבה מעבר לסיכון העסקי שלהם, היו צפויים לקבל שתי בשורות מוועדת שטרום. הראשונה, הקמת בנקים חדשים שמשמעה עוד מקורות ללוות מהם אשראי. כאמור, הקמת בנקים חדשים כבר אינה חלק מהרפורמה. הבשורה השניה היא אפשרות לגוון את מקורות האשראי שלהם. נמחיש: עסק נדרש לאשראי בסך 100,000 שח. תמורת האשראי, העסק משעבד לבנק נכס ששוויו מליון ש"ח. השעבוד הוא חלקי, רק עשירית משווי הנכס, אך באם העסק ירצה בעתיד לקחת אשראי נוסף תמורת הנכס, הוא יהיה חייב לקחת את האשראי מהבנק לו משועבד הנכס. במצב זה העסק הוא לקוח שבוי ללא יכולת מיקוח. תיקון המצב היה אחד הסעיפים בדו"ח שטרום, אך מסעיף זה לא נותר זכר בהצעת החוק.
החמצה 4- רפורמה בלי יעדים, חוק בלי שיניים
מי שמפקח על הרפורמה הוא בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים. אותו פיקוח שכתב בעקבות דו"ח שטרום "המבנה הקיים של מערכת הבנקאות בישראל לא מהווה ככל הנראה חסם לתחרות". ומה עמדתו של בנק ישראל בנוגע להקמת בנקים חדשים? "הסיכון שבנק חדש יגיע לכשל הוא גבוה". כלומר, הגורם המפקח על הרפורמה גם אינו מסכים שיש בעיה של חוסר תחרות וגם מסביר מדוע אינו מעוניין בהקמה של בנקים חדשים. בוועדת שטרום זיהו את הבעייתיות שבהותרת הפיקוח רק בידי בנק ישראל ולכן המליצו על וועדת יישום בראשות מנכ"ל משרד האוצר, אך לוועדת היישום אין יעדים. לדוגמה, לא נקבע יעד של נתח שוק של בנקים חדשים. כשאין יעדים, יודעים גם בבנקים, אפשר לתת לחוק המתכנה "הגברת התחרות" לעבור בכנסת. לאחר שהוציאו מהחוק את העיקר, התחרות תישאר על הנייר.
במשרד האוצר החליטו לא להגיב על הטענות.
ברק גונן הוא פעיל מרכזי בעמותת צדק פיננסי
אנשים .
שם כל המשחק ולא רק בכלכלה הוא התודעה ומי ששולט בתודעה האנושית יוביל אותה לאן שירצה.לפעמים אני מרגיש שזו הכוונה שלהם לתת לנו לחפש את המטבע מתחת לפנס כשבעצם המטבע חבוי בידיהם של אותם שליטי התודעה.
תתבוננו לאחור עשרות שנים הדיונים אותם דיונים המסכנות ברורות השינויים האמיתיים ולא הקוסמטיים מזערים ביותר.וכאשר השינוי מגיע זה אומר שהם שולטים על חלופה טובה יותר עבורם.
הבהרה קטנה תודעה היא כל מערכת האמונות שמלמדים אותנו להאמין בהם ולחיות לפיהם .ללא יכולת לחשוב שאת החיים האלה אפשר לחיות אחרת לגמרי .כלומר לא אותו הדבר רק יותר טוב אלא אחרת לגמרי.
החזירים האלו בעלי תאבון לכסף רק אל תיגע להם בכסף אתה החבר שלהם הכי טוב אם תשב בשקט ותיתן להם לסחוט את הציבור בעמלות ובגזל וכול פעם בוחרים מטומטם אחר שמצליח לעבוד על כולם שישנה דברים אבל הם מפיונרים עם צוורון לבן מצליחים כל פעם לכופף את המשק איך שמתחשק להם ועולם כמנהגו נוהג .הם חוגגים ואנחנו הציבור עבדים .
היית מרגיש יותר טוב אם עובדי הבנקים היו מרוויחים 6000 בחודש ?
ראשית יש שכבה גדולה של עובדי בנקים מנוצלים ששכרם מאד נמוך ואשמח אם ירוויחו שכר הוגן. שנית, אם השאלה היא "האם אתה מעדיף להמשיך לשלם לחלק מעובדי הבנקים משכורות מופרזות, על חשבון הציבור הרחב?" אז התשובה היא לא, אני מעדיף להוריד את יוקר המחיה בארץ מאשר ש-10000 משפחות יחיו כמו נסיכים.
ההחמצה הכי גדולה של ועדת שטרום היא חוסר התיחסות מוחלטת לעמלות סליקה של יותר מ-2% שמשלמים העסקים הקטנים לחברות האשראי כשהגדולים משלמים רק 0.8%.
יש רק 3 חברות אשראי שלא מתחרות בינהן. הפרדתם מהבנקים ליידים פרטיות רק תחמיר את המצב כי הבעלים הפרטיים החדשים שירצו להחזיר את ההשקעה כמה שיותר מהר יעלו עוד יותר את עמלות הסליקה.
כתבה יפה, דברי טעם.
עד שלא נתפקד מסה קריטית למפלגות הגדולות ונתחיל לדרוש דברים מתוך הפוליטיקה אף אחד לא ישים עלינו.. זה עובדה עצובה אבל מליון איש שהלכו ברחוב נתנו לה גושפנקה,
חפשו "הוועד – ועד אזרחי ישראל" בפייסבוק, אם תמיד חלמתם להיות קב' אינטרס חיובית זה המקום.
קבוצת האינטרס שלך עתידה להיות עוד קבוצת אינטרס סוציאליסטית, כזו שרואה באינטרס-זכות של פיטר לקניין משנית לאינטרס-צורך של פול.
קבוצת האינטרס שלך איננה חיובית…
לא יעזור
אתה לא מבין את המצב הבסיסי.
בחירות הן ארוע נקודתי המתרחש פעם בכמה שנים.
מצביעים הם משוכה שצריך לעבור פעם ב.
אבל כל מוקדי הכוח האחרים : תקשורת,מערכת משפט,פקידות,בעלי הון,צבא,
אקדמיה – אלה משוכות שצריך להתמודד מולן יום יום במשך כל הקדנציה.
החשש של נבחרי הציבור ממוקדי הכוח האלה גדול בהרבה מהחשש
מהמצביעים,מה עוד שכל נבחרי הציבור באים מקרב אותם מוקדי כוח.
כל נבחרי הציבור הם אקדמאים מעשירונים 2-4.
לדעתי כמעט בכל מדינה בעולם זה המצב.הפלח הזה באוכלוסיה ששולט בכל
(והם אלה ששולטים ולא בעלי ההון כמו התעמולה הקומוניסטית בגרוש של ערן)
הוא פחות מ 10 אחוזים מהאוכלוסיה.
נומנקלטורה לכל דבר וענין.
כתבה מעולה
בנק ישראל הוא הגוף הכי פוליטי במסווה של "גוף מקצועי נייטרלי"
בדיחה עצובה
והגיע הזמן לקרוע את המסכה מעל הבלוף הזה!!!
כל כולו מכוון להעשיר את העשירים
בועת הנדל"ן – ברור וידוע, ואחרי הנזק – רוצים להעביר את הסיכון לפנסיות שלנו מהבנקים באמצעות "איגוח" = חזרה על משבר 2008, רק הפעם בישראל
שער השקל – למי זה עושה טוב? לדן פרופר / נסטלה ולסמי סגול – לכל השאר מעלה את מחירי היבוא ומונע קניית חברות מחו"ל
התחרות בבנקאות ובכל מה שמסביב כולל שוק הסליקה – משמרים את הגילדה, קופצים דרך הדלתות המסתובבות אל החברים שפיקחנו עליהם כל השנים
גועל נפש מרוכז
תתביישו – ותתחילו שם בבסיטליה לעבוד למען אזרחי ישראל!
הגיע הזמן להפיל את הבסיטיליה שנקראת "בנק ישראל"
להכין את הלפידים
אין דרך אחרת
הכל רגיל במטריקס.
עברתי לביטקוין.. אין הגבלים.. אין רגולציות.. קוד זה חוק.. לוביסטים לא מחליטים עליי.
אומרים ככה ועושים ככה, יעני ישראבלוף.
תחריראל ושחרורון מכבד אתכם עוד יותר עכשיו 🙂
תמיד נהנה לקבל מכם גם צדדים שונים והשקפות שונות ומרענן לראות כנות שהיא מעבר ללהיצמד לעמדה שלך.
אחלה יום חברים
עברתי לארה״ב לפני כשנה והייתי ב-ה-ל-ם מהסטנדרט במערכת הבנקאות.
בבנק אתה לא משלם עמלת ניהול לחשבון מעל 15 אלף דולר.
העמלה היחידה ששילמתי היא כשהעברתי כסף מישראל לפה. $10.
בתמורה, הבנק עובד 9 שעות, שישה ימים בשבוע וזמין גם בדוא״ל(!)
צ׳ייס שילמו לי $250 (ועוד $250 לאשתי) בשביל שנוציא כרטיס אשראי פשוט עם מסגרת צנועה. החודש הוצאתי כרטיס ״זהב״, עליו קיבלתי כבר $625 במתנה.
קאפיטל וואן וצ׳ארלס שוואב, נותנים לך אחוז אם אתה פותח אצלם חשבון חיסכון או השקעה.
ובנתיים בארץ הקודש, יורדים לי 20 שקל כל חודש עמלת מינימום מבנק לאומי, כי מופקד שם צ׳ק. הבנק פתוח 5 ימים בשבוע לשש שעות בלחץ, אף פעם לא עונים לי בטלפון ואין על מה לדבר על דוא״ל, לא עונים? תתקשר מחר.
נתראה בחופשה הבאה בירושלים הבנויה, אני בנתיים חי בברוקלין.
כל עוד המערכת הפיננסית מתוכננת כך שבנקים לא יכולים לפשוט רגל, לעולם לא תהיה תחרות.
קלף "יציבות הבנקים" יהיה הקלף הכי חזק בחבילה. כל רפורמה תיחסם, תסורס ותתמסמס. הם אפילו לא צריכים לוביסטים בשביל זה. מספיק לשלוח את הנגידה לשר האוצר ולספר לו שאם הוא לא "ירגיע" יגרם אסון כלכלי למדינה.
מדהים אותי המחשבה שכדי להגביר תחרות צריך עוד רגולציות וחוקים (שהם הסיבה להעדר תחרות)
אף אחד לא רצה להגביר תחרות בבנקאות, זה סתם הצגה.
אם היו באמת רוצים ליצור תחרות לא צריך דוח של מאות עמודים שמנסה ליצור תחרות בלי לגרום לתחרות. מה שצריך לעשות נכנס בדף אחד קטן: ״מהיום כל אחד יכול לפתוח בנק, לא צריך רשיון. מי שרוצה להיות לקוח של הבנק שיהיה לו בכיף. רק תזכרו שהממשלה לא ערבה לבנק הזה והוא לא יכול ליצר כסף מאויר – בהצלחה״
כבר היום אף בנק פרטי לא יכול ליצור כסף מאויר, רק בנק מרכזי
למה אתה מאמץ את הפרופגנדה של האתר הזה? כי הוא מביא קישור ל"מחקרים" של בנקים מרכזיים שטוענים שיצור כסף נעשה ע"י בנקים פרטיים?
יואל,
האדם האחרון שניתן לייחס לו "אימוץ פרופוגנדה" זה שחרורון.
אם לא שמת לב, הוא בהרבה מקרים הציג עמדה לעומתית לקו של האתר.
גם בעניין הפוסט הנוכחי, שחרורון מראה בפשטות שהמלך הוא עירום.
ולעניין:
אם לבנק יש 100 שקלים בכספת, ןכנגד זה אתה יכול לקבל הלוואה של 1000 שקלים, אז תגיד לי אתה מאיפה באו 1000 שקלים. אם זה לא כסף מאוויר, אני לא מבין מהו אוויר.
כסף מאויר. בשוויץ מיצרים כסף מאויר הרי אלפים משובח, בארה"ב מהאויר של ושינגטון די סי ובישראל מאויר הירקון.
הנה – הסבר פשוט כולל ציטוטים ממסמכי הפדראל רזרבל בכבודו ובעצמו
https://www.youtube.com/watch?v=iFDe5kUUyT0
יואל,
עזוב מחקרים, אג'נדות ופרופוגנדות.
איך שתסתכל על זה, רזרבה חלקית היא יצירת כסף מכלום.
וכפי שנכתב לא מעט באתר הזה, הכסף נוצר ע"י הקלדת מספר למחשב הבנק.
עכשיו נראה אותך מוצא בנק אחד שלא פועל ברזרבה חלקית.
לתחריראל
טעות! האדם האחרון שניתן לייחס לו “אימוץ פרופוגנדה” זה אני.
שים לב שבתגובה שלו שחרורון מצטט את "המלך" – הבנק הפדרלי.
איך מישהו שמביא סימוכין תוצרת "המלך" מראה שהמלך עירום?
ולעניין:
אם הלוואת לבנק 1100 ש"ח והוא מחזיק 100 בכספת והלווה לי 1000 אז הכסף לא נוצר מהאויר. לך יש 1100 פחות בעו"ש/מתחת לבלטה לבנק יש 100 ולי 1000.. שום שקל לא נוסף או נעלם.
זאת המשמעות של שיטת רזרבה חלקית
לאריק
בנק אחד שלא עובד בשיטת הרזרבה החלקית? אין בעיה- כל בנק מרכזי ברחבי העולם!
בבנק מרכזי אכן מייצרים כסף יש מאין מאחר ובנק מרכזי לא מוגבל ע"י רזרבה חלקית.
רזרבה חלקית היא איננה ייצור כסף יש מאין… ראה תגובתי לתחריראל
יואל שים לב לכמה דברים:
1. אם תחריראל מלווה לבנק 1100 שקלים, הבנק לא ישמור 100 בכספת וילווה לך 1000 כפי שתיארת. אלא הוא ישמור את כל ה 1100 של תחריראל אצלו בכספת וילווה 110,000 לכל דיכפין (והוא אף ישדל אנשים ללוות ממנו).
2. בצורה אחרת אפשר לתאר את המצב כך: תחריראל הלווה לבנק 1100 שקלים. הבנק שמר 100 ונתך לך 1000. אתה מלווה את ה 1000 שקיבלת לבנק (בין בצורה ישירה או בין שאתה משלם את הסכום לאדם אחר שמלווה את הכסף בסופו של דבר לבנק). הבנק שומר 90 לעצמו ומלווה 910 למישהו אחר. וכך התהליך חוזר על עצמו. מתקבלת סדרה הנדסית יורדת שהסכום שלה הוא 110,00 (תלוי ביחס הרזרבה).
בשני המקרים נוצרו 110,000 מתוך 1,100 שקלים שתחריראל הלווה לבנק.
3. שים לב שהתהליך מתרחש גם עבור כסף שלא הלווה לבנק. למשל חשבונות עו"ש. הבנק מייצר כסף יש מאין מחשבונות העו"ש. מלווה אותם. גוזר קופון שמן (ריבית על כסף שהוא המציא). בעלי חשבונות העו"ש אינם מקבלים שום תמורה. אף אחד לא שואל אותם אם הם מסכימים שהבנק ילווה (ויסכן) את הכסף שלהם. והם אלו שבסופו של יום משמשים כבני ערובה שמגן על הבנק מפני תחרות או כל סיכון אחר לפשיטת רגל.
4. בפועל יחס הרזרבה של הבנק הוא הרבה יותר גבוה ממה שפורסם. הכסף שהבנק שומר כביטחונות מושקע באפיקים בעלי סיכון נמוך (מקמי"ם). כך שהרזרבה לא באמת נמצאת בכספת של הבנק.
5. הבנק בעצם גם לא מוגבל ליחס הרזרבה. שהרי כסף שהוא ממציא משמש כרזרבה לכסף אחר שהוא ממציא. למשל בדוגמא מהסעיפים הראשונים – אותם 108,900 שקלים שהבנק המציא משמשים אותו, ובכן, כרזרבה לכסף אחר שהוא ממציא. התהליך לא מוגבל. ההגבלה היחידה היא מצד הבנק עצמו כאשר הוא משוכנע שלווה פוטנציאלי לא יוכל להחזיר את ההלוואה שהוא מבקש. לכן אף אחד לא נתקל בבנק שלא מסוגל לתת הלוואות כי הוא הגיע לתקרת הרזרבה החלקית שלו. וזאת בניגוד למוצרים אמיתיים בשוק כמו מושב בטיסה, מזון, דירה או כל מוצר פיזי אחר שקיומם מוגבל ולפעמים לא ניתן להשיגם כי הם נגמרים.
חשוב לעשות סדר במונחים. למעשה המילה ״בנק״ מתארת שני סוגי מוסדות, והמילה כסף מתארת שני סוגי מטבעות
בנק מרכזי ובנק מסחרי הם שני דברים שונים לחלוטין. המשותף בנהם הוא ששניהם מכונים בנק
בנק מרכזי הוא הגוף שמדפיס את הכסף הפיזי. מכאן הכיתוב על שטרות הדולר ״federal reserve notes". רוב התפקידים האחרים שלו נגזרים מעצם היותו מדפסת אחת גדולה.
אדם פרטי לא יכול לפתוח חשבון בבנק המרכזי והבנק המרכזי לא מעניק שירותי בנקאות
כמו כן יש הבדל בין מטבע שנוצר על ידי בנק מרכזי למטבע שנוצר על ידי הבנק בהתבסס על רזרבה חלקיתבז
שאתה מפקיד מזומן בבנק (מטבע בנק מרכזי) הבנק מלווה את המזומן למישהו ושם לך בחשבון התחיבות לשלם (מטבע בנק מסחרי).
מטבע בנק מרכזי הוא פיזי, ומהווה בערך 5 אחוז מסהכ המטבע
מטבע בנק מסחרי הוא דיגיטלי
ביום יום אין הבדל מהותי בינהם. לא רק שיחס ההמרה הוא 1:1 בלי עמלות גם לשניהם קוראים ״דולר״ או ״שקל״. מה שמוסיף לבילבול
אבל, ביום בו הונאת הפונזי הזאת תקרוס (ריצה לבנק), כסף מזומן יהיה שווה הרבה יותר מכסף דיגיטלי (לפחות לזמן קצר מאוד עד שידפיסו מספיק כסף פיזי שיהרוס לחלוטין את המטבע)