רה"מ יפן שינזו אבה. צילום: Ajswab
בנימין נתניהו הגה בהיותו שר אוצר ב2003 תכנית שמטרתה הקטנת המגזר הציבורי, הגדלת המגזר הפרטי, והקטנת היחס בין החוב הלאומי של ישראל ובין התוצר המיוצר בה בצורה דרסטית. ואכן יחס החוב לתוצר של ישראל ירד בין 2006 ל-2017 מרמה של 81% לרמה של 62.5%. מסתבר כעת שכדי להקטין את החוב הציבורי החליט נתניהו ויחד אתו כל אלו שסייעו לו בהוצאת התכנית הזו לפועל, להגדיל את החוב הפרטי. ואכן, באותן השנים, יחס החוב לתוצר של הציבור זינק מ-29% ב-2006 ל-40% ב-2016.
על פי נתונים שפורסמו בדבר ראשון התכנית הובילה לכך שיש לנו מדינה עשירה במינוחים כלכליים עם תושבים הנאבקים ביוקר המחייה. בזמן שהמדינה השקיעה באזרחיה פחות ופחות, הם החלו לשלם בעצמם על אותם שירותים שבעבר קיבלו מהמדינה. כך התנפחו להן ההוצאה הפרטית על חינוך (עליה של 50% בשבע השנים האחרונות), וההוצאה הפרטית על בריאות (זינוק של יותר מ-60% בשני העשורים האחרונים). כך התפתחו גם הפערים בין העשירים לעניים. כדי לעמוד בהוצאות האלו לוקחים הישראלים הלוואות, חוב פרטי. נכון לסוף שנת 2016, היקף החוב פרטי של אזרחי ישראל לבנקים נאמד ביותר מ-500 מיליארד שקלים. הריבית על חובות אלו נאמדת בלפחות 25 מיליארד שקל, או כ-1,000 שקל לחודש לכל משק בית.
אלא שאפשר גם אחרת. לדוגמא, יפן מצאה דרך למחוק כמעט מחצית החוב הלאומי שלה מבלי ליצור אינפלציה. גם בישראל אפשר היה ועדיין אפשר לעשות את זה.
יפן ביטלה חלק ניכר מהחוב שלה בשיעור של 720 מיליארד דולר בשנה על ידי מכירת החוב לבנק המרכזי שלה, אשר מחזיר את הריבית שהוא מקבל על אותו חוב בחזרה לממשלה. בעוד שרוב הבנקים המרכזיים בעולם סיימו את תוכניות ההקלה הכמותית שלהם (הדפסת כספים שנועדה לרכוש חובות ממשלתיים מהציבור) ומתכננים כעת למכור את ניירות הערך האלה בחזרה אל הציבור, הבנק המרכזי של יפן ממשיך לקנות באגרסיביות את חובות הממשלה.
הבנק המרכזי של יפן מחזיק כיום בכ -40% מהחוב הממשלתי של יפן. החזקות הבנק הן חלק ממאזן הממשלה המאוחד, לכן אחזקות החוב הממשלתי בבנק המרכזי הן למעשה המקבילה החשבונאית של ביטול החוב. חוב שהמדינה חייבת לעצמה המגולגל משנה לשנה, שקול לחוב מבוטל – מעין 'יובל'. אם אני קונה את המשכנתא שלי, אין לי למעשה חוב משכנתא.
אם הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל רזרב בארה"ב יבצע את אותה מדיניות ויקנה 40% מהחוב הלאומי של ארה"ב, הוא יחזיק 8 טריליון דולר בניירות ערך פדרליים, פי שלושה מאחזקותיו הנוכחיות כתוצאה מתוכניות ההקלה הכמותיות שלו. אלו יהיו ניירות ערך שניתנו בתמורה לשמונה טריליון דולר של כסף שנוצר יש מאין במחשבי הבנק המרכזי. הכלכלנים המוניטריסטים בוודאי כאן יהיו מזועזעים, לדעתם אין ספק כי זה יביא להיפר אינפלציה מתגלגלת.
אבל אם הניסיון של יפן הוא אינדיקציה, זה לא יהיה כך. ביפן יש שיעור אינפלציה נמוך בשיעור של 0.02%. זה אפילו לא 2 אחוזים, היעד של האינפלציה, אלא מאית של 2 אחוזים – כמעט אפס. בנוסף, ביפן שיעור האבטלה הוא 2.8%, שפל של 22 שנים.
מכירת החוב של הממשלה לבנק המרכזי שלה לא הביאה להעלאת המחירים ביפן, למרות שזו היתה המטרה המוצהרת של הבנק המרכזי. אבל הכלכלה היפנית נמצאת במצב טוב. בשני העשורים האחרונים גדל התוצר המקומי הגולמי ביפן באופן יציב ועלה ב -20%. אמנם יפן עברה שני עשורים של צמיחה נמוכה, אבל למרות האינפלציה הנמוכה שלה הכלכלה של יפן פועלת כשורה, והתוצר לעובד גבוה יותר מאשר בארה"ב. הכלכלה היפנית צומחת לאט יותר מכלכלות אחרות מסיבות דמוגרפיה. יפן מזדקנת מהר, אוכלוסייתה בגיל העבודה הגיעה לשיאה בשנת 1997 ומאז היא יורדת. פחות עובדים פירושו תוצר מקומי גולמי נמוך יותר, גם אם עובדים אלה הם פרודוקטיביים כמו כל אחד בעולם
.
ג'וזף שטיגליץ, לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי מסכים. במאמר שפורסם ביוני 2013 תחת הכותרת "יפן היא מודל, לא סיפור אזהרה", כתב: "לפי אופיינים במימדים רבים – שוויון גבוה יותר בהכנסה, תוחלת חיים ארוכה יותר, אבטלה נמוכה יותר, השקעות גבוהות יותר בחינוך ובבריאות ילדים, ואף פריון עבודה גבוה יותר ביחס לגודל כוח העבודה – הביצועים של הכלכלה היפנית טובים יותר מארה"ב".
זה לא אומר שהכל אידילי ביפן. ל -40% מהעובדים ביפן אין תעסוקה מלאה במשרה מלאה, פנסיה נאותה וביטוח בריאות. הנקודה המודגשת במאמר זה, היא שיצירת כסף במחשבי הבנק המרכזי בהיקף עצום, שמשמשים לרכישת החוב הממשלתי, לא מביאה בהכרח לניפוח מחירים ואינפלציה. זה בניגוד לתפיסה, לחשש המונע ממדינות אחרות לעשות פעולה דומה.
ההקלה הכמותית לא הגדילה משמעותית (לא ניפחה) את אספקת הכסף במחזור ביפן, כמו בארה"ב, הקלה כמותית QE היא בסיכומו של דבר רק החלפת נכסים asset swap המתרחשת בחשבונות העתודות של הבנקים. ניירות ערך ממשלתיים מוחלפים בעתודות בנקאיות, אשר לא ניתן להעביר או להשאיל אותן לכלכלה הצרכנית, אבל יכולות להיות מושאלות רק לבנקים אחרים או שניתן להשתמש בהן לרכישת ניירות ערך ממשלתיים נוספים.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
כשיפן נכנסה למשבר האשראי בתחילת שנות ה90, הבנק המרכזי לא מיהר לצאת לעזרת הבנקים. לא בוצעה הרחבה כמותית, אלא חדלות פירעון. הדבר גרם ל"הרמת גבה" במערב. כלכלנים קינסיאנים לא הצליחו להבין את המהלכים של הדוד המוזר מהמזרח – למה היפנים לא מדפיסים כסף, עוזרים לבנקים, ויוצאים מהמשבר?
הסיבה נעוצה בתרבות היפנית, והדרך שבה הם מתמודדים עם משברים. היפנים ידועים בדרך שלהם לקחת אחריות: כשראש הממשלה היפני יוצא בהודעה לציבור שהוא כשל מבחינה מדינית – הוא בדר"כ גם מתפטר ומפנה את המקום (אתם רואים מצב כזה קורה בארץ?)
באותה הדרך הם טיפלו במשבר של 1990. הבנק המרכזי כאילו הודה באשמה של ניפוח בועת הנדלן (אחת הגדולות בהיסטוריה) – ע"י זה שהוא לא רץ להציל את הבנקים.
מה שקרה מאז, הוא מה שהיה קורה לארה"ב לולא הפד נחלץ לעזרת בנקי ההשקעות הגדולים – חדלות פירעון וכניסה למשבר שנמשך עד היום.
לא חקרתי את נושא ההדפסה של הכסף של יפן כפי שמוצג כאן בכתבה, אבל אם לקחת את ארה"ב כדוגמא וגם את רפובליקת וויאמר של גרמניה (בין מלחה"ע 1 ל2) – הבנק המרכזי הדפיס כסף יש מאין, אבל ההיפר אינפלציה לא הגיעה בהתחלה וזאת בגלל שכל הנוסחאות והמודלים המתמטיים חסרים דבר אחד מרכזי והוא הפסיכולוגיה של הציבור.
הפסיכלוגיה של האנשים היא הגורם המרכזי לvelocity of money או "הדרך שבה הכסף מחליף ידיים".
אם האנשים מרגישים שהבטחון שלהם נפגע, אז הם נוטים לשמור יותר את הכסף שהם מרווחים ובכך ה"מהירות" של החלפת הכסף יורדת. כשהמהירות יורדת היא עוזרת לפצות על הכסף החדש שנוצר ולכן האינפלציה לא מורגשת. (יש יותר כסף, אבל הוא לא מבוזבז ולכן המחירים נשארים אותו דבר)
ההיסטוריה מלמדת שמתישהו, תגיע תקופה שבה אנשים יחזרו לבזבז (לרוב אחרי משבר דפלציוני) מתוך תחושה של "בזבז היום כי מחר כבר לא יהיה" – וכשזה יקרה תיהיה עלית מחירים ש"תדביק" את כמות הכסף שקיים והדרך להיפר אינפלציה, ואיבוד אמון הציבור בשיטה המונטרית, תיהיה קצרה.
צודק אמנון פורטוגלי וצודק גם הבנק המרכזי של יפן. כל עוד שכסף אינו נכנס למחזור אלא מועבר מצד אחד לצד שני בתוך רובריקת החובות, שום ערך מוניטארי אפקטיבי לא מתרחש ולכן שום אינפלציה או דיפלציה איננה מתרחשת. בדרך זאת כבר הוצע שהבנקים המרכזיים יקנו את החובות המרקיעים לשחקים של המדינות. אולם דבר זה לא מתרחש משתי סיבות. א. האינטרס של התאגידים הבנקאיים לשלוט על החובות ולהרוויח הון עתק מריביות שהם גובים עליהן. ב. מבורות הממשלות שמוליכים אותם באף על ידי הדוקטרינה הכלכלית המוניטארית הרווחת שהיא לא יותר מאשר עבודה בעיניים ותעמולה כדי להוליך שולל ממשלות וציבורים והכל לטובת הבנקאות הפרטית המושלת בכיפה.
איך זה שלייצר כסף מכלום ניראה היום הגיוני? למה לעבוד? רק נדפיס!
דוגמא נוספת לצדקת דברי הכותב היא קנדה שעל פי מחקר מקיף שערך דר' ג'וש קולינס נמצא שהעובדה שבין 1935 ל-1975, הבנק המרכזי הקנדי ייצר מיליארדי דולרים ככסף נטול חוב ששימש לבניית תשתיות פיסיות כגון כבישים, גשרים ומבני ציבור שונים, ובנוסף תשתיות השכלה חינוך, עזרה סוציאלית ובריאות שמומנו בתהליכי ייצור כסף המכונה "הדפסת כסף", ללא שום סימן לאינפלציה ומה שחשוב יותר, ללא צמיחה של חוב כלל!
כאשר שונתה השיטה וקנדה הצטרפה לאמנות הבנקאיות של באזל, חל שינוי דרמאטי במצבה הכלכלי , ומאז הקנדים אינם מפורסמים רק בהיותם שחקני הוקי מצטיינים אלא גם בגראף החובות המהיר שהתפתח אצלם מאז השינוי שנראה כ"מקל הוקי"
זה יגרום לאינפלציה מטורפת
תחליפו כלכלה אמיתית בפילוסופיה אמיץית.עשיתם לי סחרחורת…
גאסטין היקר
אם תשמע כלכלן מדבר בלי שום מושג בפילוסופיה, אז אתה אמור לקבל סחרחורת.
אותו דבר מדען ומדע, ק"ו במדעי החברה והרוח.
יותר נכון לומר שאין תחום בחיים שאפשר לפתוח את הפה בלי פילוסופיה.
מהי פילוסופיה ? זו כבר שאלה גדולה מאוד !! זה לא הפילוסופיה ההיא שהיו צריכים להפריד אותה מהמדע. אבל אני לא רוצה לגרום לך לסחרחורת ולכן נעצור כאן.
מסכים אם כותב המאמר, אבל מצד זה לא שיטה שהיא חסינה מטעויות
לא חסרות מדינות שניצלו לרעה את הכוח של הדפסת הכסף וסבלו בשל כך מכלכלה שבורה ואינפלציה גבוהה
ארגנטינה
צר לי אבל כלכלן אתה לא,
תעשה קודם דוקטורט התמחות מוניטרית אח"כ נדבר..
קבל ביטול נכנסתי חזק מדי בביקורת שלי, מתנצל..
הנושא מאוד טעון ועוד אין מספיק נתונים ארוכי טווח.
בכול מקרה מתחילות היום מגמות הפוכות של גורמים בעלי עוצמה
שמתנגדים להרחבות כמותיות
שפועלים להקמת מטבעות וירטואליים מגובים בזהב
לא סתם הביקוין שזילזלו בו בהתחלה ממשיך להתעצם.
המדינות כבר לא יותר חזקות מחברה כמו גוגל פייסבוק ושות'
פוסט נהדר! מר אמנון – מיסים זה הדבר הכי טוב שקרה לנו – פורטוגלי.
עכשיו אפשר להוסיף גם "והדפסת כסף בלי סוף למימון הוצאות הממשלה היא הפתרון לכל בעיותינו"?
ניסו את הטריק-שטיק הזה במהלך ההיסטוריה כל כך הרבה פעמים, ותמיד זה נגמר אותו הדבר: דם יזע ודמעות (של האזרח הקטן). ביפן זה מחזיק בינתיים, אבל זה לא יוכל להימשך עוד הרבה זמן וזה בטח לא הדוגמא למודל הכלכלי "החדש".
האם כשזה יקרוס לתוך עצמו בקול רעש גדול, נזכה לראות אותך כותב:
"טעיתי, שמחתי מוקדם מדי" ? (רמז לתוהים: לא.)
שזה יקרוס הם יגידו מה שהם אומרים תמיד: זה לא סוציאליזם/קומוניזם/הדפת כסף אמיתית
הפעם אנחנו יודעים איך עושים את זה באמת
קיצור המאמר בהורדת המונחים הז'רגונאיים:
* ממשלת יפן הדפיסה כסף יש-מאין ושילמה בו מחצית מחובותיה.
* המחירים לא קפצו ואפילו לא עלו.
* המדינות הקפיטליסטיות האחרות וההון הפרטי הבינלאומי לא יצאו מכליהם, לא ניתקו יחסים ואפילו לא נקטו בסנקציות של-ממש (אם בכלל) בשל הצעד הזה.
* היה הוקוס-פוקוס ברישומים, של כאילו קניית חוב ע"י הבנק המרכזי, אבל אין לזה באמת משמעות.
נחמד וטוב לדעת.
יש לך כמה אי דיוקים
* ממשלת יפן הדפיסה כסף יש-מאין ושילמה בו מחצית מחובותיה: לא בדיוק. זה תהליך שקרה במשך עשור, ולהשוות אותו לחוב שנתי הוא חסר משמעות. כמו כן, מבט חטוף בחוב לתוצר מראה שני דברים: המשפט הזה לא נכון, הממשלה הנפיקה אגח והבנק קנה אותה. זה סתם אחיזת עיניים שנועדה להמנע מהשימוש במונח הדפסת כסף. בנוסף, החוב תוצר של יפן הוא עדיין מהגבוהים בעולם 230%
* המחירים לא קפצו ואפילו לא עלו. כי יפן שרוייה בדיפלציה שנתית של 1.5-2.0 אחוז. הדפסת הכסף בלמה את הדפלצה-כלומר גרמה לעליית מחירית
* המדינות הקפיטליסטיות האחרות וההון הפרטי הבינלאומי לא יצאו מכליהם, לא ניתקו יחסים ואפילו לא נקטו בסנקציות של-ממש (אם בכלל) בשל הצעד הזה. – כי מלחה בדיפלציה היא נעשה לרוח קרן המטבע ושאר הקרוני-קפיטליסטים
* היה הוקוס-פוקוס ברישומים, של כאילו קניית חוב ע”י הבנק המרכזי, אבל אין לזה באמת משמעות. – אכן מדובר בתעלול אחיזת עינים. זה לא באמת רכישת חוב, זה פשוט הדפסת כסף בתחפושת
מדהים מדינות מדפיסות כסף, ואין אינפלציה, רק חסר שיחליטו לתת את הכסף המודפס לאזרחים במקום למקורבים ונוכל לקרוא להם קומוניסטים
אתה מתכוון שמדינות שנמצאות במצב של דיפלציה מדפיסות כסף שמנטרל את הדיפלציה. אם ידפיסו עוד כסף יחוו אינפלציה
לא מבין למה חוגגים את חשבון ומי גילה פתאום את ה״חיבור״
נכון מאוד. הנקודה היא כמו שאורי ירון טען שאין שום בעיה להגיע לאינפלציה אפס, דהיינו בנק מרכזי עצמאי אפילו תחת "ממשלה" יכול לשלוט בכמות הכסף ללא היפראינפלציה. רק השאלה היא מי הנהנה מכך. כלל האזרחים או מקורבים. דיפלציה יכולה להיות משלל סיבות. לא רק אוכלוסיה מזדקנת. עליה בתוצר. עליה בהכנסות המדינה אך הקטנת ההוצאה הציבורית וכו'. כך שהשאלה היחידה היא לא האם הדפסת כסף זה אפשרי או לא אלא מה צודק במצב בו יש מטבע מרכזי של האזרחים.
זה לא נובע
הטיעון היה:אפשר להדפיס כסף ללא עליית מחירים
הטיעןן הופרך כי הדפסת הכסף ביפן גרמה לעליית מחירים, שהוסוותה עי דיפלציה
הטיעון החדש שלך הוא: ניתן לשלוט ברמת האינפלציה באופן מרכזי.
הטיעון הזה הופרך עי הכתבה עצמה: הם ניסו להגיע ליעד אינפלציה של 2% ומצאו את עצמם באזור האםס
הטיעונים שלך פשוט קטנוניים וחכמולוגים. הטענה היתה כי ניתן להדפיס בהתאם לכלכלה. גם 0 שקלים או רק שקל.
הטענה תמיד היתה שבנק מרכזי שולט בכמות הכסף אם להחסיר או להוסיף על מנת לקבל אינפלציה 0.
אם ב״קטנונים וחכמולוגים״ אתה מתכון תואמים את המציאןת והעובדות שאינם מתישבים עם הנארטיב ומשאלות הלב שלך – אתה צודק
מה שנכתב בכתבה הפריך את הטענה שבנק מרכזי יכול לשלןט בכלכלה ולהגפיס כסף שיוביל לאינפלציב אפס.
הסיבה היא שהבנק היפני לא ניסה להגיע לאפס הם ניסו להגיע ל2 אבל הגיעו למספר אחר
זה שהמספר שבמקרה הם נחתו עליו קרוב לאפס, לא משנה. הם היו יכולים לנחות על מינוס 3 או 500 אחוז
הם הראו שהם לא מסןגלים לשלוט באינפלציה ולהגיע ליעדים שהם עצמם מציבים.
קטנוני וחכמולוג במובן שאתה מעוות את הטענות כאילו אתה לא מכיר אותן ואת פרטיהם.
תראה מצד אחד אתה אומר הדפסת כסף גורר אינפלציה מצד שני אתה אומר הם ניסו להדפיס לאינפלציה ולא היה אינפלציה. מה שגורר ששאלת האינפלציה לא אינפלציה פשוט לא רלוונטית כי המציאות מוכיחה לא לפה ולא לפה. ככה שכלכלית אין הכרעה. אבל מוסרית יש הכרעה. אם מודפס כסף הוא צריך ללכת לאזרחים. האם צריך להדפיס כסף על מנת לחלקו כהכנסה בסיסית? זו שאלה מוסרית ולא כלכלית כי אין הכרעה.
צר לי ידידי – הייתה אינפלציה (כלומר עליית מחירים). הייתה עליית מחירים של בערך 1.5% בשנה. מקור הבילבול הוא שהם לא התחילו מאפס, הם התחילו מערך שלילי. אבל זה לא משנה – עדיין הייתה אינפלציה
האמת היא שהשאלה היא לא האם לחלק לאזרחים או לא. פה אנחנו מסכימים, אין לשאלה הזאת פתרון, כי לכל אחד דעה אחרת. מה שלא מוסרי פה הוא שכופים על אנשים להשתמש במטבע ממשלה – וזאת הנקודה שלי: בטלו את הכפייה להחזקת מטבע ממשלתי ואז הממשלה יכולה לעשות מה שבא לה. כל אחד יכול לבחור אם הוא רוצה להשתתף בניסוי או לא
בא נעשה סדר מה בדיוק המסקנות מהניסוי היפני. הדפסת כסף גוררת אינפלציה, ואו חדשות מרעישות. מכאן גריעת כסף גוררת דיפלציה, עוד חדשה. זה הבסיס לכל טיעוני הרפורמה המוניטרית. האם הניסוי מראה שהבנק לא יכול לשלוט? ודאי שלא. הניסוי מראה כי בכלכלה במצב של יפן וקניית חוב בכסף המודפס לא מייצר אינפלציה גבוהה. זה הכל. גם זה לא חדשה מרעישה הרי ברור שהכסף שוכב ולא עושה כלום לכן ודאי שהשפעתו האינפלציוניות נמוכה. זה מה שקורה בכל העולם, מדפיסים ואין אינפלציה. נראה לי ברור כי אם יחלקו לאזרחים הסיכוי לאינפלציה יגדל מה גם שהכנסות המדינה יגדלו ממיסים מה שיאפשר גריעת כסף מהמחזור לאיזון. מה היה קורה לו הכסף היפני היה מושקע בתעשיה?תשתיות? בהקשר הזה מומלץ הסרט התיעודי נסיכי הין.
לגבי הכפיה הממשלתית, כאן אין כפיה. כמו שמקס הסביר יפה, יש דברים שבכל חברה אזרחית יהיה רק אחד, חוקה, צבא, מטבע, דגל, לוח שנה וכו'. למה? כי זה פשוט לא רציונלי כל בחירה אחרת. מה שנכפה עליך הוא השתתפות בחברה האזרחית(אין לך שטח אדמה אליו אתה יכול לפרוש, או לאסוף שטח גדול עם אחרים ולהקים שם חברה שלך) וחוקי מטבע לא רציונליים(דהיינו שהבנקים מדפיסים אשראי ולא הכסף מחולק). אבל מה שבטוח הוא שבכל חברה שתלך אליה או תקים החברים בה יבחרו מטבע אחד שיחד שולטים בו.
למה? כבר קיבלת את התרגיל המחשבתי ולא יכלת להתמודד איתו מלבד לצעוק פרגמטיזם, אז בקשה פרגמטיזם זה שינוי חוקי המטבע ולא ביטולו שזה פשוט לא רציונלי.
"הדפסת כסף גוררת אינפלציה" – אינפלציה היא הגדלת כמות הכסף. זה די ברור שהגדלת כמות הכסף גוררת גידול בכמות הכסף. אתה מתכוון הדפסת כסף גוררת עליית מחירים. כן, בסופו של דבר – כי זה תלוי במהירות הכסף.
"מכאן גריעת כסף גוררת דיפלציה" – דיפלציה היא קיטון בכמות הכסף. ודאי שקיטון בכמות הכסף גורר קיטון בכמות הכסף. אתה מתכוון שקיטון בכמות הכסף גוררת ירידת מחירים. כן, בסופו של דבר – כי זה תלוי במהירות הכסף
"האם הניסוי מראה שהבנק לא יכול לשלוט? ודאי שלא. " ודאי שכן בדיוק זה. היעד שהם הציבו לעצמם היה 2% הם הגיעו קצת מעל האפס. זה ההגדרה של חוסר שליטה
"במצב של יפן וקניית חוב בכסף המודפס לא מייצר אינפלציה גבוהה." – לא. זה מראה שיפן מגדילה את אינפלציה באופן יחסית קבוע במשך עשור ולא מוטטה את המטבע. אם זאת, אתה עדיין לא מסוגל לשלוט בתוצאה או לחזות אותה. מה שמעלה את החשש שבשלב מסויים הבנק כן ימוטט את הכלכלה למרות "שמרנותו"
"שהכסף שוכב ולא עושה כלום לכן ודאי שהשפעתו האינפלציוניות נמוכה" – נכון. מהירות הכסף היא מרכיב באינפלציה. אם תדפיס כמות אדירה של כסף ותשאיר את זה בכספת לא יקרה כלום. אנחנו מסכימים. הכנסה בסיסית בטוחה – היא לפי הגדרה – חלוקת הכסף לאזרחים כדי שאלו יוצאו אותו. כלומר, הגדלת כמות הכסף ומהירות הכסף. מתכון בטוח להיפר אינפלציה
"זה מה שקורה בכל העולם, מדפיסים ואין אינפלציה." – לא נכון. המחירים עולים באופן קבוע בכל מקום בו יש מטבע ציוי. אפילו הבנקים המרכזיים מדווחים וחוגגים את זה. דוגמא: יש מדינה קטנה במזרח התיכון – אולי שמעת עליה. קוראים לה ישראל. שם האינפלציה מתבטאת בנדלן וגם במזון. בארה"ב (זאת מדינה בעולם האמיתי ולא ביקום של מארוול קומיקס), הדולר איבד מערכו יותר מ 90% מאז עברו למטבע שאינו מגובה בכלום והגדילו את בסיס הכסף
"נראה לי ברור כי אם יחלקו לאזרחים הסיכוי לאינפלציה יגדל מה גם שהכנסות המדינה יגדלו ממיסים" – כמות הכסף שצריך ליצר כל חודש כדי לממן את השטות של הכנסה בסיסית בטוחה הוא הרבה יותר מה2% בשנה היפני. הוא בין 50% ל 100% בשנה או אולי יותר. במקביל, אחת המטרות היא שאנשים לא יעבדו (לכן ישלמו פחות מיסים)
"מה היה קורה לו הכסף היפני היה מושקע בתעשיה?תשתיות? " הכסף היפני מושקע בהחזרי הריבית על החוב. ככה זה שיחס החוב לתוצר הוא 230%. תאר לך מה היה קורה אם לא היה חוב יפני
"גבי הכפיה הממשלתית, כאן אין כפיה. כמו שמקס הסביר יפה, יש דברים שבכל חברה אזרחית יהיה רק אחד, חוקה, צבא, מטבע, דגל, לוח שנה וכו’. למה? כי זה פשוט לא רציונלי " – כמובן, אין כפייה (כל עוד אתה מקבל על עצמך את דרך השקפת העולם שלי שכוללת צבא, מטבע, דגל, לוח שנה, ממשלה וכו'). אם לא תקבל את זה אני אטיח בך קצת רציונליות (לא כפייה חס וחלילה)
" כבר קיבלת את התרגיל המחשבתי ולא יכלת להתמודד איתו מלבד לצעוק פרגמטיז" – ואתה צודק ב 100% – בעולם הפנטזייה שלך. ביקום המקביל סוציאליזם עובד אין ספק. בעולם האמיתי פרגמטיזם הוא הכרחי (כלומר, השיקול אם משהו הוא אפשרי הוא לא הוא רלוונטי) – ולכן עולם הפנטזייה לא רלוונטי
לכל הקלקלנים: אנא מכם, אל תשכחו שכלכלה היא תאוריה בלבד ולא אמת או עובדה.
אתם מתנצחים האחד עם השני על נכונותם של רעיונות, מחשבות ודעות.
הנה דעתי (מחשבה בלבד ובטח לא אמת).
1. כסף הוא קונספט בלבד ולא משהו ממשי, מחשבה..
2. לכל דבר יש ערך כל שהוא בעיני האדם.
3. הערך הוא פיקטיבי, סובייקטיבי ולכן משתנה מאדם לאדם, כלאמר מחשבה בלבד.
4. האם אתם באמת רוצים לבזבז את זמנכם הקצוב עלי אדמות בוויכוחים והתנצחויות על "אמיתותם" של מחשבות?
5. אם כן, בהצלחה לכולנו.
ואסיים בברכה הסינית המסורתית: " שתהייה צודק תמיד".
"אמת" היא יחסית למטרה.
"מוסר" היא יחסית למטרה.
"ערך" היא יחסית למטרה.
"כלכלה" היא יחסית למטרה.
השאלה הגדולה היא מהי המטרה ולמי יש מטרה.
אם במשטר דיקטטורי פשיסטי עסקינן, אז לשרלטניים יש מטרה ואנו כפרטים רק רובוטים שבכוונה תחילה דואגים שלא יהיה להם מטרה\משמעות חיים אישית.
אם בבני חורין עסקינן, אז אפשר לדאוג שכל האמצעיים הנ"ל (חברה מוסר וערכים וכלכלה) ישרתו את המטרה האישית של כל אחד.
כל הפילוסופיות של ריק, באים לשרת את הדיקטטורים והשרלטניים למיניהם.
הם תמיד יטיפו שאין מחשבות ואין רצון ואין ואין ואין, העיקר תהיה רובוט לשרלטן שזה במקרה המלך\הבנקים\הטייקון\איש הדת וכו' וכו'
כלומר אין כלום אתה רק פונקציה להיות עבד לנצח בשבילי.
לא. אמת היא לא יחסית. אמת היא אבסולטית
המשפט "אין אמת אבסולוטית" הוא סותר את עצמו. אם המשפט "אין אמת אבסולטית" הוא נכון, אז גם משפט האמת עצמו ("אין אמת אבסולוטית") לא נכון.
וזה למה רלטויזם הוא BS
"אמת יחסית למטרה" אומרת שתי דברים
1. אם אתה רוצה לעשות חשבון, אז 1+1=2. האמת המתמטי הזה יחסית למטרה שהיא עשיית חשבון. חוץ מיזה האמת הזה לא רלוונטי.
2. האמת לא מחייבת. כלומר אם יש לך מטרה (עשיית חשבון) אתה חייב ללכת אחרי האמת (המתמטי) ואם אתה רוצה לגנוב אז 2+2 = 22 (החשבון הרומני הנודע שאומרת ש2+2 יחסית ל'. אם להחזיר חוב ? אז זה שווה 4 ואם לקבל חוב זה שווה 22. כי 2 ליד 2 = 22)
לא אמרתי שאין אמת. יש אמת אבל היא יחסית למה. אמת שיש יקום אבל היא יחסית לקיומו של היקום.
אמת שאני חיי אבל זה יחסי לעצם שאני חיי.
גם האמת שאני טוען שהיא יחסית, היא יחסית לנידון כאן. כי אם המטרה היא לעשות חשבון אז שם האמת המתמטי היא אבסולוטית. אם האמת תלוי מטרה לא היית אבסולוטית, לא היית מגיע למטרה. כלומר האמת הוא כלי, הבינה הוא כלי, לוגיקה הוא כלי, מתמטיקה הוא כלי. למי ? למי שיש לו מטרה !!
כל האמתויות האלה לא מחייבות שום דבר כשלעצמם. הם כלים למטרות. ולכן אמת הוא יחסית למטרה.
האמת היא מחוץ לאדם ולכן הוא יכול רק להיות כלי לאדם. אם האמת היית כשלעצמו אמת = מחייבת ?! הוא לא היה מחוץ לנו ולא היינו מודעים לקיומו.
לסיום: הטיעון שאם האמת יחסית אז גם האמת שלי יחסית ?! ולכן יש כאן סתירה ?! התשובה היא שנכון האמת שלי היא גם יחסית. כלומר יש אמתויות אבסולוטיות מחוץ לנו ככלים כאמצעיים למטרות שלנו. כלומר אם יש לנו מטרה, אז בכדי להשיג את המטרה נוצר האמתויות. בלעדי המטרות אין אמתויות כשלעצמן. האמת קיימת למודעים לה, היא לא קיימת למתים למשל.
אגב: אם בסתירות עסקינן, ראה "פרדוקס השקרן" ותהנה.
לפעמים זה פשוט מביך, איך הכותבים שאתה מביא מתקשים לפרמל טיעון, ומביאים דעות ומשאלות לב במקום הוכחות. מביך. זה מביך כי כל מיני מגיבים גסים, אנונימים (ולעיתים חמומי מוח) מנגבים איתם את הריצפה.
אני בטוח שהרבה חברתיים קוראים את הבלוג שלך. לא הגיע הזמן להביא דעות מנוגדות, כדי שגם המגיבים חדי הלשון והשכל מהצד החברתי יוכלו לבקר ולנפץ את טענות הימין?
הנה כמה הצעות לדעות הצד הנגדי
heritage foundation
cato institute
American Enterprise Institute
Discovery Institute
ממתי חדי לשון זה מעלה ? חדי לשון הם בדרך כלל חסרי תוכן ולרוב דמגוגים. האנושות שבע מחדי לשון.
הגיע הזמן שאנו נבין ששפה זה אמצעי להעביר תוכן שזה מה שצריך האדם. הוא צריך תוכן ולא דמגוגיה של חדי לשון למיניהם.
אם ה"מגיבים" מהצד החברתי אזי הם אינם חדי-שכל.
ולא הם לא הולכים "לנתץ" טענות כלשהן
אריק – יצאת תותח.
ואם כבר מדברים על נתונים מהעולם האמתי – בואו לא נשכח שבני מרכזי הינו בנק פרטי, בסופו של יום הוא זה אשר שולט במדינה ולא האזרחים.
השיטה: צבירת חובות מדינה ויצירת מדינה בעלת חובות.
בעל שטר החוב הינו בעל המדינה.
האזרחים באופן אוטומטי הופכים למוצר.
טעות
בנק מרכזי הוא בנק ממשלתי, ככזה הוא נתון למרותו של הציבור.
התוצאות השליליות של התנהלות בנקים מרכזיים ברחבי העולם היא תוצאה של הוצאה לפועל של רצונות וגחמות הרוב.
רענון של התנאים להגיב. אפשר לבקר ולהציג דעות מנוגדות לגופו של עניין. תגובות שבהן יהיו השמצות כנגד גופים, אנשים או כותבים – ימחקו.
וד"א אחרי כל הבולשיט הזה היחס GDP לחוב של יפן הוא עדיין מעל 230%
יש בתנך פסוק שמדבר על מצב בו קיים שפע בעולם והצורך היחיד שאנשים מתאמצים להשיג זה דבר ה' בתקופה הנוכחית רואים כל מיני הוקוס פוקוס בכלכלות שנובע פשוט מאוד משפע ייצור והכיוון הוא כנראה אותו חזון מהנביא
איזה יופי , מצאנו שיטה לאכול ארוחה בחינם.
ננפיק חוב ממשלתי נקנה בכסף שנקבל ארוחה לכולם ואז הבנק המרכזי יקנה את החוב ויאפס אותו וגם לא תהיה אינפלציה.
הישארו איתנו, בשבוע הבא נסביר כיצד לבנות פרפטום מובילה.
וברצינות,
הכותב מנסה לבצע אחיזת עיניים. האוכלוסיה של יפן מצטמקת. שיעורי הילודה שליליים כבר שנים ארוכות. דבר זה גורם לירידת מחירים. כשמספר הצרכנים הולך ופוחת (וכושר הייצור אינו משתנה) הרי שנקבל ירידת מחירים. פחות קונים מתמודדים על אותה סחורה. זו הסיבה שגם שיעורי האבטלה נמוכים פשוט אין מספיק אנשים שיעבדו.
הכותב מזכיר את הצטמצמות האוכלוסיה במאמרו אך אינו מקשר בין מצב זה לבין דיפלציה.
כך שאילו הבנק המרכזי ביפן לא היה עושה דבר, המצב הטבעי שם היה דיפלציה (או ירידת מחירים) שנובעת מהקטנת הביקושים (והצרכנים). אלא שהבנק המרכזי החליט לפזר כסף הליקופטר על הממשלה וכתוצאה מכך הדיפלציה הצפויה נעלמה והפלא ופלא נוצרה עליית מחירים זעומה באוכלוסיה מצטמקת. פלא עולם.
וכמובן מה שטוב ביפן בעלת הדמוגרפיה המצטמקת טוב גם בישראל בעלת דמוגרפיה צומחת. אם שם לא הייתה דיפלציה כתוצאה מהדפסה מסיבית של כסף גם כאן לא תהיה. כי יפן וישראל זה אותו הדבר. עובדה. ולעזאזל 1984 (השנה, לא הספר) ולעזאזל השקל החדש ותוכנית היצוב. אלו בעיות ששיכות להיסטוריה של האלף הקודם. מאז חוקי הכלכלה השתנו. הכלכלה המודרנית מצאה אלכימיה שמאפשרת להדפיס הון מאסיבי מבלי לקבל אינפלציה. וזאת בניגוד לאלפי שנות היסטוריה שבה הדפסת כסף מסיבית הסתיימה תמיד באסונות וקריסות.
עובדה שביפן זה עובד.
כן בטח.
אריק. מה שהניסיון הזה מראה הוא שבמידה והפעולה של הפקת כסף ללא חוב מבוצעת בבקרה על כמות הכסף בהתאמה לצרכי הכלכלה לא תהיה אינפלציה.
אין חשיבות למי מפיק את הכסף יש משמעות לכמות ההפקה.
דרך אגב שים לב שהטענה שהעליתי לפני שלוש שנים ושעלתה גם בעבודת המחקר של קומהופ בקרן המטבע טענה שאמרה שהגורם העיקרי לאינפלציה היא הריבית הוכחה כנכונה.
אין ריבית אין אינפלציה. כמובן שיש בועות מקומיות אם לא חוסמים את התפתחותן בזמן אבל בכללי הטענה הוכחה ובמספר כלכלות.
אני אשים את זה פה: מה שנשמט מהכתבה הוא שהדפסת הכסף התרחשה במשך 10 שנים (ולא במשך זמן קצר כמו שנרמז). אספקת הכסף היפנית עלתה בממוצע ב2% (מזכיר את יעד האינפלציה). רק עוד עובדה שסותרת לחלוטין את הרמיזה שאילו רק נדפיס ערימה של כסף הכל יהיה בסדר
את שאר העובדות, ביקורת על (חוסר) המחקר של גוף המחקר ואיך (arguability) קוראים לאג'נדה שהכותב מוביל נשאיר למצנזר