כמה כסף לדעתכם צריך כדי להקים בנק חדש בישראל? עשרה מליון ש"ח? מאה מליון? הבה נדמיין שיש ברשותכם סכום דמיוני של מיליארד ש"ח. במיליארד ש"ח לבטח תוכלו להקים כל מיזם שתחלמו עליו, לבטח גם בנק קטן, הלא כן? אז זהו שלא. הנה הגהנום העסקי שהכינו הבנקים למי שינסה לעשות זאת:
.
1. הון ראשוני
בשלב הראשון להקמת בנק אתם נדרשים להפקיד בבנק שלכם הון עצמי ראשוני, שישמש למתן אשראי ללקוחות. הגיוני, אך השאלה אם הסכום הוא גם הגיוני. לו הייתם מקימים בנק באירופה, הייתם נדרשים להפקיד סכום השווה בערכו לכ-20 מיליון ₪, אולם בישראל הסכום הוא 400 מליון ש"ח. אתם פונים לפיקוח על הבנקים ושואלים: האין זאת טעות? הרי הפיקוח יצא בקריאה שהוא מקדם תחרות, ופרסם הנחיות חדשות – אותן הנחיות שמיועדות להקל על כניסת בנקים חדשים ובהן הפחתה דרמטית בהון העצמי הנדרש מבנקים חדשים. לא, זו אינה טעות, משיב לכם הפיקוח על הבנקים. התקנות החדשות, המקילות, ייכנסו לתוקפן רק לאחר שהכנסת תחוקק מספר חוקים. ומה סטטוס החקיקה הנוכחי בכנסת בוודאי תרצו לדעת? התשובה היא שהחוקים אינם בתהליך חקיקה ואיש אינו יודע האם ומתי יחוקקו. אם כך, ההקלות שפרסם הפיקוח על הבנקים נשארו על הנייר וכדי להתקדם תאלצו להפקיד 400 מליון ש"ח.
.
2. הקמת בנק אינטרנטי
למזלכם, יש לכם הון עצמי עצום ואתם לא נרתעים מהסכום הגבוה, חסר הפרופורציות בהשוואה לאירופה. כדי לזרז את הקמת הבנק שלכם אתם מחליטים בשלב הראשון לבחון הקמת בנק אינטרנטי, כלומר בנק חסר סניפים שיוכל לספק שירותי בנקאות באינטרנט כמקובל בעולם. כך תוכלו גם לחסוך כסף רב על הקמת סניפים וגם לספק שירותי בנקאות לא רק בערים הגדולות אלא גם בפריפריה. הכי חשוב – תוכלו להציע שירותי בנקאות זולים, שישקפו את החיסכון שלכם בעלויות.
ישנה רק בעיה אחת – הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, להם יש הון עצמי של כ-60 מיליארד ש"ח, לא מתכוונים להניח לכם להתחרות בהם. הם כבר הזרדזו להקים בנקים אינטרנטיים משלהם, בנקים שכל מטרתם היא להוות חסם כניסה בפני מתחרים. ניתוח עסקי זריז מראה לכם שפועלים ולאומי יוכלו להוריד דרמטית את מחיר השירותים הבנקאיים שלהם באינטרנט לתקופת מה, בה המחירים התחרותיים ימנעו מלקוחות לעבור אליכם. פועלים ולאומי לא יירתעו אף להפסיד כסף, כיוון שבמקביל גם ההפסדים שלכם יילכו וייערמו. הרי להם יש כיסים עמוקים יותר משלכם. לאחר שהתחרות מצדכם תחוסל, הם יוכלו לחזור להעלות מחירים, אשר במהרה יחזרו לרמתם טרם התחרות.
מגדלי הבנקים. תמונה: Chris Tyler
3. הקמת סניפי בנק פיזיים
בעקבות הניתוח העסקי שביצעתם אתם מחליטים לגנוז את התוכנית להקמת בנק אינטרנטי ולהקים סניפי בנקים ממשיים ולגייס לקוחות. לצערכם, הבנקים הוותיקים אינם יוצאים מגדרם כדי לאפשר לכם להתחבר לתשתיות המחשוב שלהם. אמנם ועדת שטרום המליצה למדינה להקים על חשבונה תשתית תקשורת בנקאית שהבנקים החדשים יוכלו להתחבר אליה, אך מההמלצה לא נותר זכר בשלבי החקיקה. כתוצאה מחוסר התקשורת מול מערכות המחשוב של הבנקים הוותיקים, לקוחות של הבנק שלכם אינם יכולים להעביר כספים אל חשבונות בבנקים הוותיקים, או להעביר כספים לבנק שלכם. כל העסקאות יכולות להתבצע רק בדרך אחת – הלקוחות מושכים מזומן ומעבירים אותו פיזית אל הבנק בו הם מבקשים להפקיד כסף.
.
4. בנק לעסקים קטנים
לאחר שנואשתם מתלונות הלקוחות על השירות הגרוע שמספק הבנק שלכם בו כל פעולה יכולה להתבצע רק במזומן, אתם מחליטים להתמקד במגזר העסקים הקטנים. הסיבה לבחירה – העסקים הקטנים סובלים מזה שנות דור בעיוות בהקצאת אשראי. במילים אחרות, הם גם מקבלים מעט אשראי מהבנקים וגם נאלצים לשלם ריביות ועמלות מופקעות, כיוון שאין להם כח מיקוח מול הבנקים. העיוות הזה מוכר היטב לבנק ישראל, למשרד הכלכלה וגם לועדת שטרום. הוועדה הרי המליצה לחוקק חוק שימנע מעסקים קטנים להיות לקוחות שבויים של הבנקים (חוק גיוון מקורות אשראי). למרבה הצער, החוק עליו המליצה ועדת שטרום נעלם בדרכו אל ספר החוקים. התוצאה – אין ביכולתכם לתת אשראי לעסקים קטנים, כיוון שהם שבויים בידי הבנקים שהקצו להם אשראי עד כה.
.
5. פנייה לועדת היישום של הרפורמה הבנקאית
רגע לפני שאתם מחליטים לסגור את הבנק שהקמתם ולהציל מה שעוד נותר מההון שלכם, אתם מחליטים לפנות לוועדת היישום של הרפורמה בבנקאות. זו אותה הועדה, שלפי דו"ח שטרום אמורה לוודא שהרפורמה בבנקים אכן מיושמת, התחרות בבנקאות גדלה והריכוזיות קטנה. לאחר שאתם מתנים בפני ועדת היישום את הצרות הרבות שהיו מנת חלקכם עד כה, אתם מבקשים את עזרת הועדה ביישום מהיר של הרפורמה בבנקאות. התשובה שאתם מקבלים מוועדת היישום, היא שאמנם הכוונה המקורית היתה לאפשר להם לנקוט צעדים להגברת התחרותיות, אך בסופו של דבר חוק הרפורמה בבנקאות קבע שהועדה תעסוק רק במתן המלצות והותיר את וועדת היישום חסרת שיניים. לא ניתנו מדדי הצלחה ולא כלי אכיפה מתאימים.
מרוששים ומיואשים אתם מחליטים להגר לארצות הברית. פקיד המכס בניו יורק שואל אתכם האם יש לכם משהו להצהיר? אתם משיבים לו: "כן, אל תנסה להקים בנק בישראל".
הכותב הוא מראשי עמותת "צדק פיננסי" שמלווה את פתיחת שוק הבנקאות בישראל לתחרות
כל כך האמנתי שכחלון יעשה את העבודה, אבל כחלון גרם לי להבין שאין דבר כזה פוליטיקאי הגון.
אין פוליטיקאי חופשי.
הקלישאה בעיניי על זה שהבנקים שולטים בעולם התבררה לי לפחות, כעובדה.
בארה'ב זה כבר שקוף וגלוי. סיטיגרופ והוולסטריט זה למעשה הריבון. וויקיליקס הוכיח זאת אפילו בכתובים.
הכסף שולט.הדמוקרטיה זה בדיחה.
כשזה ישתנה נכדינו וניננו לא יאמינו שהיו דורות של תמימים ומטומטמים כמונו לפניהם.
אני לעולם לא אצביע יותר בבחירות.
Pepper הולכים להשיק את עצמם בארץ, למישהו יש מושג איך הם הצליחו לעשות זאת?
פשוט מאד- הם ניקנו על ידי לאומי…
PEPPER זה בסך הכל סניף של בנק לאומי…..
לאחרונה נפתחו בישראל חברות להלואות חברתיות ברשת. אז בכל האמור לחיסכון או להלואות לעסקים קטנים הרי שיש פתרון. נכון שעדין חסרה רגולציה בנושא אבל הכיוון נכון. בעתיד יהיה אפשר על הפלטפורמה הזו לבנות גם מסלקות.
כולכם מתעלמים מהעובדות – וברור שאתם לא יודעים.
מבקר המדינה פרסם דו'ח חמור ביותר ביום 19-04-2016 על הנעשה
ברשות האכיפה- ההוצאה לפועל:
חוב החייבים ( כמעט הכל לבנקים) האמיתי הוא 65 מיליארד ש"ח.
החובות הרשומים בחשבונות ההוצאה לפועל הם 650 מיליארד ש"ח
כמובן שגובים כספים אלו בסחיטה.
אני פרסמתי מחקר, שהבנקים סוחטים וגונבים כספי לקוחות הבנקים
בסכומים של מעל 30 מיליארד ש"ח לשנה – מעבר לחוב החייבים.
הכספים רק בחלקם הקטן נכנסים לבנקים, רוב הכסף מתאייד-נעלם.
כל בנק בסכום יחסי לו.
מדובר בשוד אזרחים – העלמת הכנסות בסדר גודל של לפחות 25 מיליארד
ש"ח בשנה.
כספים אלו לא נמצאו בדו'חות הכספיים של הבנקים ובמאזנים.
בנק לאומי למשל, שסחט מהלקוחות מעל 8 מיליארד ש"ח בשנה, חייב היום
להחזיר ללקוחות מעל 180 מיליארד ש"ח – שלקח באופן בלתי חוקי.
הבנק פושט רגל!! כך גם בנק הפועלים ויחסית כל שאר הבנקים.
בנק המזרחי מזייף דפי חשבון לקוחות, ואז החגיגה היא עצומה.
מנהלי רשות המיסים טוענים שהם יודעים אבל לא עושים דבר.
בשיחה שלי לפני כמה שנים עם מנהל בכיר של אחד הבנקים הגדולים באירופה, הוא טען שהם מאד רצו להכנס בישראל לפעילות מלאה.
נגיד בנק ישראל ונציגי הבנקים הודיעו להם שהם צריכים להצטרף להנהלות
הבנקים ולפעול בגניבת הלקוחות באותה הדרך.
הנהלת הבנק טענה שהיא מנהלת מערכת בנקאית חוקית ולא גונבת כספי הלקוחות, לכן נמלטו מכל דיון נוסף.
זו הסיבה שבנקים זרים לא נכנסו.
בנקים זרים נכנסו בארצות גרועות מישראל – ופועלים שם בהצלחה.
בישראל – בלי לגנוב את הלקוחות בעשרות מיליארדי שקלים – בלי דווח לרשות המיסים לא ילך.
האשמים: נגידי בנק ישראל, שרי האוצר ועוד.
אפילו בגאנה, ניגריה, וכל אפריקה פועלים בנקים זרים רבים, מרויחים ולא גונבים את הלקוחות.
בניגוד למנהלי בנקים בישראל שלא חושבים איך להרויח מבנקאות, אלא חושבים איך לגנוב הלקוחות – בנקים בעולם הם בנקאים שחושבים ביחד עם הלקוחות לטובת שני הצדדים.
השיטה הישראלית – אין לה דומה בעולם.
הרמן,
כתבת דברים שאלמלא המצאם במקום נידח כל כך ברשת, והתייחסות אליהם כ*הזויים* היו בודאי מעוררים תגובה או לפחות תביעה נגדך על השמצה / הוצאת דיבה / הצגת נתונים מטעה…
ציינת שפירסמת מחקר על העוולות / גניבות – היכן מוצאים אותו? האם מדובר במחקר אמיתי או גיבובי השמצות?
הדברים החמורים שאתה מעלה, אם יש בהם שמץ אמת מגובה (אמיתית) במסמכים – חמור ביותר וצריך שירעדו אמות הסיפים.
אם מדובר בקונספירציה או "צחוקים", תהיה בריא.
ואם יש בסיס אמיתי לאמירות שנכתבו, הרי שמדובר בחשיפה מדהימה שתקבל עליה פרס פוליצר.
תראה ותדים.
אפשר לנסות לפתור את בעיית הבנקים בצורה שונה.
כפי שכתבתי כבר פעם בעבר בנק מורכב משלוש חברות שונות.
1. חברה שמנהלת חשבונות עו"ש וחיסכון.
2. חברה שמספקת הלוואות.
3. מסלקה.
החברה שמספקת את ההלוואות היא הגורם הבעייתי של הבנקים. היא המקור לחוסר היציבות המובנה של הבנקים (שכן ההלוואות שהבנק נותן אינן מגובות והן נלקחות מכספי האזרחים) והיא המקור לעריצות הבנקים (באמצעות הפעילות הזו הבנק קובע את המנצחים והמפסידים).
כדי לנטרל את הסיכון הבנקאי צריך לפרקם לשלוש חברות שונות ולבטל את שיטת הרזרבה החלקית. הלוואה תוכל להינתן רק אם הבנק יצליח לגייס את מלוא הסכום הנדרש.
אפשרות אחרת ופחות דרסטית היא להקים מסלקה או רשת מסלקות שיהיו פתוחות לציבור הרחב. אפשר להקים מסלקה ציבורית (באמצעות המדינה), אפשר לתת לשוק החופשי להקים מסלקות בעצמו ואפשר להשתמש בבלוקצ'יין שגם הוא מסלקה.
מסלקה היא מערכת שמאפשרת להעביר רכוש בין אנשים. ברגע שכל אזרח ובית-עסק יוכל לפתוח לעצמו חשבון במסלקה תפחת התלות בבנקים. כל אזרח ובית-עסק יוכל להעביר כסף (וכל רכוש אחר כמו מניות, אג"ח, מט"ח, בעלות על רכב, בעלות על דירה, נקודות נוסע מתמיד וכו') כאוות נפשו.
אזרחים יוכלו להחזיק את חשבונות העו"ש שלהם במסלקה כשהמעסיק שלהם מעביר לשם את שכרם החודשי ולבצע העברה לכל חשבון אחר המקושר למסלקה. הרכוש שבמסלקה יהיה מגובה ב 100%. אף אחד לא יוכל להעביר רכוש שלא ברשותו. קבלת כסף מזומן תתבצע באמצעות העברה אלקטרונית לכספומטים בפינות רחוב שמקושרים למסלקה או באמצעות אקציינג'ים למזומן שיקבלו העברה אלקטרונית מהמסלקה ויספקו שטרות.
מסלקה (או רשת של מסלקות) ייתרו את הצורך בפיקוח בנקאי, ברגולציה, בלוביזם בנקאי, בחילוץ של בנקים כושלים ,בכל מיני חוקי בנקאות משונים ובנבחרי ציבור שמשולמים מראש ע"י הבנקים.
בעולם כזה אדם יוכל לחיות חיים שלמים מבלי לדרוך בסניף בנק.
כך שבמקום להילחם על הגברת התחרות בין הבנקים כדאי להילחם על פתיחת מסלקה ציבורית (או רשת מסלקות פרטיות) שתייתר את הצורך בבנקים.
מאמר מבריק, אמין ואמיץ החושף את נכלולי המימסד הפוליטי והבנקאי ממלכתי – בנק ישראל ושות' – השמים אבל תמיד את טובת הבנקים ובעלי המאה ומצפצפים על האזרחים ועל האוכלוסיות. בזכות מאמרים כאלה המתפרסמים באתר זה, הוא אכן בדין זכאי לתואר 'הכלכלה האמיתית'. ראוי גם לציון לשבח גם ערן הילדסהיים שמצליח לאורך זמן לשמור על אתר שהינו דובר האמת, מפיץ האמת, נושא הבשורה לגאולת הכלכלה, לעם ישראל ולאנושות.
(ל"ת)
שנולדתי היו בישראל פועלים לאומי מזרחי דיסרונט ובינלאומי, והיום- בדיוק אותם 5 בנקים. מסקנה : או שהבנקים בישראל הם לא מרויחים ולכן אף בעל הון לא מעוניין לפתוח בנק בישראל או שבנק ישראל ( הממשלה) והבנקים מונעים אפשרות של פתיחת בנק חדש
"רווחי הבנקים בשנת 2015 גדלו ל-8.24 מיליארד שקל"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4772304,00.html
כשאני נולדתי היו קצת יותר בנקים כמו אשראי וחיסכון , חקלאות , צפון אמריקה , ספנות ועוד כמה וגם היו יש עוד מספר בנקים חלקם סקטורילים וחלקם לא מצליחים להרים ראש או שכבר נבלעו כמו פאגי מסד יהב איגוד ירושלים יובנק ערבי מרכנתיל ברקליס וכן עובדים גם בנקים זרים כמו סיטיבנק hsbc ועוד כמה שלוחות אבל כל המטרה שלהם זה להרוויח וכאשר הם נקנים בכסף אז הם נבלעים ונעלמים , אף אחד לא רוצה לפתוח בנק וולנטרי , בבנק למסחר ובנק צפון אמריקה היתה שחיתות ומעילות ושאר הבנקים לא הייתם רוצים שישארו בקיצור זו לא הבעיה מה גם שברובם הם שייכים לציבור בצורה זו או אחרת והשווי שלהם מגולם בפנסיות שלנו
אבל אם הבנקים יורדיו את המחירים בצורה דרמטית,הם גם יצטרכו לקצץ בהוצאות
בצורה דרמטית.ההוצאה העיקרית שלהם היא משכורות.
כלומר פיטורים בקנה מידה גדול והחלפת כל עובד אפשרי בעובדים זולים,אבל
בקנה מידה הרבה יותר גדול ממה שזה קורה בלוא הכי.
ערן הוא עוד פלצן קומוניסט טיפוסי עם נייר מהאוניברסיטה שלא עשה דבר מימיו חוץ
מלשרבט כמה מאמרים או לנאום.
אז מה אם הבנקים יאלצו לפטר?
בנק זה עסק, ועסק שמפסיד בתחרות נסגר, כמו מחלקי קרח, חלבנים וNetscape. זה עצוב שאנשים מפוטרים, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לממן עסק כושל. אותם אנשים ילכו לעבוד במקום אחר.
אם אתה רוצה בכל זאת לדאוג למפוטרי הבנקים, פתח את פנקס הצקים שלך ותרום להם כסף
אאא,
1. מה פשר גסות הרוח הזו כלפי ערן?
2. מה הטיעון שלך? אם ערן קומוניסט (פלצן כמובן) אז הוא היה צריך להתנגד לתחרות, לא? אבל נראה שהוא בעד. גם במחיר פיטורים. על מה אתה מלין????
מי שלא רוצה פיטורים שיוותר על משכורת שמנה זה לא מספר העובדים זה המשכורות המפליגות וההטבות מסביב.
אגב אתה עובד בנק מודאג?
אין לך בושה?
אז מה אתה מציע? לפטר את ערן, להשתלט על הבלוג שלו- כלומר, לסתום לו את הפה- אולי לירות לו בול בפוני, ואז למנות אותך "טריפל א' " , ל… למה, בעצם? אתה בטוח שאתה לא מתפרנס מלמכור את מילותיך בפרוטה, לכל המרבה במחיר? ואיך קוראים למקצוע הזה של פסילה סתמית תמורת אתנן?
אאא – אתה טיפש או סתום ?
אדון אאא,אני חושבת שהשם שלך הוא ראשי תיבות של: "אפס אפס אפס".
אבל אני לא באה להתנגח בך.
רק שאני חושבת שאולי אתה באמת עובד בכיר באיזה בנק שחושש שאוי אוי אוי
תיכף יבואו ויקחו לך את הסוכריה,יותר נכון את השמנת ולא ממש מעניין אותך על חשבון מי זה מגיע אליך.
ערן כתב יופי של מאמר והלוואי והיה בידנו או בידי מישהו לעשות משהו בנידון.
הבעיה היחידה שחוץ מלשים פתק בקלפי כל 4 שנים,אנחנו לא עושים כלום.
לצערי הרב,כמו שאמר מישהו רציני השבוע – הגיע הזמן להביע דעתנו ברגליים.
קרי-הפגנות לא מזוקקות.הכוונה שההפגנות יהיו בלי אמנים ובלי פוליטיקאים.רק אנשים שבאמת כואבים את המצב הכלכלי.אלה שסובלים ממנו הכי הרבה.זקנים ונכים,צעירים משוחררי צבא וזוגות צעירים ששניהם עובדים ולא מצליחים לקנות דירה וגרים בשכירות שבולעת את רוב המשכורות שלהם,אמהות חד הוריות ואנשים קשי יום שהולכים לחטט בפחים בימי שישי כדי שיהיה מה לאכול בשבת.אני מכירה אישית כאלה.
ראינו במקומות אחרים בעולם איך אנשים מפגינים.
אם זה היה בצרפת בשנות השישים שהחקלאים יצאו לרחובות פריס ושפכו על הכבישים ארטישוקים וחסמו את התנועה.או בגרוזיה לפניח כמה שנים שעלו 100 אלף איש על הפרלנמט כמו נחיל של ארבה וכילו כל חלקה טובה.שברו כיסאות וניתצו הכל
מרוב זעם (מוצדק),כי כבר לא נותר מה לעשות.
אנשים רגועים שיושבים ומקלידים טוקבקים,לא מזיזים לממשלתנו ה***** דבר.
אז אם למישהו מבינכם הקורא גם את התגובות,יש איזה שהוא רעיון שהוא לא רק על הנייר,נשמח מאד שישתף את כולנו.
ערן – יישר כוח !
אני אוהבת את הבלוג שלך.אני לא כלכלנית,אני סתם אשה שאוהבת צדק ויושר.
חג שמח!
הבנקאות בישראל נראית ככה כי בנקאות בישראל היא תוכנית ממשלתית, והממשלה מונעת תחרות באופן אלים.
אם הממשלה באמת רוצה לפתוח את ענף הבנקאות לתחרות היא צריך לפעול לפי תוכנית שלושת השלבים הבאה:
1. לקחת חתיכת דף (אפשר פתק קטן אם אין תקציב לדף שלם)
2. לכתוב: כל אחד יכול לפתוח בנק. הממשלה לא ערבה לבנק החדש אבל גם לא תתערב. כןלנו ילדים גדולים ואחראים על מעשינו, בהצלחה
3. לשים את הדף בספר החוקים
האם נבדקה האפשרות להקים או להצטרף לבנק זר, נניח אירופי, ולספק שירותי בנקאות אינטרנטיים לישראלים?
אאא – תת רמה והדברים מדברים בעד עצמם ו"בעד" הדובר. לא נדרשת פה חכמת ההמונים יתירה
ערן – כל הכבוד ! חזק ואמץ
"פועל שחור" – בזמנו הצלחתי לפתוח חשבון ב etrade, בנק אינטרנטי אמריקאי. אחכ הודיעו לי שהעבירו את החשבון לאנגליה. החשבון לא פעיל כך שאין לי מושג מה קורה איתו. בכל מקרה נראה לי שכל כ.אשראי בינל יכובדו בכל עסק ומן הסתם יוסלקו גם צקים. העמלות אולי תהיינה בשמיים. רעיון