המהפכה שעשויה להביא לסוף החברות הגדולות כפי שהכרנו

כשמדובר בשירותים מקוונים, יש כמה חברות גדולות מאוד שההשפעות הכבירות שלהן יכולות לשנות את כל העולם הטכנולוגי. גודלן, כוחן ומנופי השליטה המגוונים שיש להן מובילים לכך שאין פיתרון קסם אחד שיכול ליטול מהן את הכוח הרב שצברו. הכוח העצום ברשותן הוביל לכך שהן מחזיקות בשליטה על כל כך הרבה נתונים אישיים, אלא שאלה לא נועדו, למשל כמו בקופות החולים, להיות בשירות המשתמשים. יותר מכך, חלק מאותן חברות החלו לפגוע בפרטיות, בחופש הביטוי ולהוות מכשול אדיר בתחרות בתחום. הרי מי חשב שהאינטרנט שנועד להיות מבוזר ישלט לבסוף על ידי שתי ענקיות כמו גוגל ופייסבוק שחוסמות כל נסיון להתפתחות עצמאית של יוזמות המאיימות על שליטה זו.

הכוח הזה החל להטריד גם את הפוליטיקאים בארה"ב. הנשיא ביידן החליט למנות בשבוע שעבר את לינה קאן, מהמבקרות הבולטות של פייסבוק ואמזון, ליו"ר נציבות הסחר של ארה"ב. במקביל חברי קונגרס בארה"ב הציגו שורה של רפורמות בתחום ההגבלים העסקיים, שאם יעברו, עשויות להביא לפרוק כוחן העצום של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל.

החבילה כוללת חמש הצעות חוק והיא תצטרך לצלוח את הלחץ הגדול והקמפיינים שיפעילו לוביסטים מצד אותן חברות. לאחר מכן ההצעות יצטרכו לעבור בוועדת החוקה של הקונגרס, במידה שיצלחו את הוועדה יעלו להצבעה בבית הנבחרים, לאחר מכן בסנאט, ורק אז יעברו לחתימת הנשיא. הדרך היא כאמור עוד ארוכה עד לאישור החוקים אבל לא פחות מדרמטית.

הצעת החוק הראשונה

לפי הצעת החוק הראשונה, פלטפורמה של חברות ענק לא תוכל להחזיק בעסק שנמצא בניגוד עניינים מובהק. החוק הזה נראה שכוון ישירות לאמזון, אם כי עשוי להשפיע גם על אפל וגוגל. המעשה יגביל את האופן שבו ענקית המסחר האלקטרוני תוכל לקדם את המוצרים שלה, על פני מוצרים מתחרים בתוצאות החיפוש שלה. יותר מכך, הצעת החוק תקשה גם על אמזון להשתמש בנתונים של ספקים אחרים כדי ליצור פריטים מתחרים משלה שיהיו אטרקטיביים יותר, כפי שכבר נחשף שנעשה בתחקיר של הוול סטריט ג'ורנל לפני כשנה.

אפל תספוג פגיעה בעיקר בחנות האפליקציות שלה. זה המקום היחיד שמשתמשי אייפון ואייפד רשאים להוריד אפליקציות למכשירים שלהם. אפל גם גובה עמלה על רכישות של שירותים דיגיטליים מהאפליקציות, כמו מנויים לשירותי סטרימינג או שדרוגים במשחקי וידאו. אפל מחייבת שימוש רק במערכת התשלומים שלה, וגובה עמלה של כ-30% על כל רכישה. גוגל עשויה בעקבות החוק הזה למכור את YouTube מכיוון שהיא מחזיקה גם במנוע החיפוש שמציג סרטונים לאנשים.

הצעת החוק השניה

ההצעה השנייה אוסרת על חברות הענק להשתמש בפלטפורמה שלהן כדי ליצור יתרון על פני גופים מתחרים שמשתמשים באותה פלטפורמה. למשל גוגל במקרה כזה לא תוכל לקדם דרך מנוע החיפוש שלה שירותים של גוגל עצמה על חשבון שירותים מתחרים אחרים. כנ"ל לגבי מוצרים שאמזון משווקת, גם היא לא תוכל לתת קדימות למוצרים שלה על פני מתחרים אחרים.

הצעת החוק השלישית

הצעת חוק זו נועדה להקשות על אותן חברות להשתמש בהון הכמעט אינסופי שברשותן כדי לרכוש מתחרות בתחילת או אמצע דרכן. לדוגמא , אילו החוק הזה היה בתוקף בעבר – פייסבוק היתה מתקשה מאד לרכוש את אינסטגרם בשנת 2012 או את ווטסאפ בשנת 2014 והיתה נאלצת ל2 חברות אלו להמשיך להתחרות ולנגוס לה מנתחי השוק האדירים שברשותה.

הצעת החוק הרביעית

הצעה זו תהיה מהפכנית במיוחד ולמעשה תהפוך אתרים כמו פייסבוק מכאלה ששולטים במידע ובפלטפורמה עליה אנחנו עובדים, לחברה שתתחרה רק על השימוש בפלטפורמה שלה. ההצעה תחייב את החברות לעמוד בסטנדרט אחיד ככה שהמשתמשים יוכלו לנייד את המידע הקיים עליהם (קשרים חברתיים, העדפות וכו) בין פלטפורמות שונות. כך משתמש של פייסבוק יוכל לבחור על איזה פלטפורמה הוא ירצה לנהל את הרשת החברתית שלו- בין אם להמשיך בפייסבוק או בין אם לבחור בפלטפורמה של חברת סטארט אפ צעירה שפועלת בתחום הרשתות החברתיות. מנגד משתמש של אפל יוכל להעביר את הפלייליסטים וההעדפות היחודיים שלו מאפל מיוזיק לספוטיפיי או לכל פלטפורמת סטרימינג אחרת.

הצעת החוק החמישית

מדובר למעשה בעדכון התעריף שנדרשות חברות לשלם בבקשות המיזוג שלהן. אם החוק יעבור -זו תהיה הפעם הראשונה מזה כ20 שנה שנעשה עדכון. החוק צפוי להכניס כמות כסף משמעותית לרגולטורים, מה שיתן להם יותר משאבים כדי לבחון את בקשות המיזוג ולפקח על החברות.