סיפור הצפרדע המתבשלת לאיטה במים רותחים – זה מה שמציעים לנו לחשוב על השגרה החדשה שבחיים הכלכליים בדורנו. בתמונה הבאה מבט אירוני למדי של תפיסת המציאות הנוכחית:
פעם, הדברים היו קצת יותר מרווחים כפי שניתן לראות בעמודה בצד שמאל:
- מיתון הופיע כמשהו בעל סממן של צמיחה שלילית (בעמודה בצבע סגול).
- גידול של עד 2% צמיחה היה נחשב כשלב ביניים ומעבר בין תקופת המיתון לתקופה כלכלית מוצלחת שתבוא אחרי כן (בוורוד).
- מעל 2% צמיחה, רף המינימום ליצירת מקומות עבודה חדשים טובים, החיים חוזרים להיות "ורודים", וקובעי המדיניות מתחילים לריב על זכות ההצלחה (בירוק).
אז, בנורמה הישנה, רק בשלב השלישי האחרון (בירוק) חיפשו סימנים של תופעות בועתיות והחלו לדבר על "סכנה של חימום יתר" בכלכלה. חימום שכנגדו יש לנקוט צעדי ריסון בדמות שינוי מונטארי בריבית או שינוי פיסקאלי בדמות מכירת חוב סופג כסף מיותר. אז, באותה נורמה שאליה אנו מתגעגעים, קראנו לכך "מחזור עסקי" מסורתי.
ועל מה מתבסס היום כ-"New Normal"? על פי אמרתו של מוחמד אל-אריאן, אז מנכ"ל ב-Pimco, מדובר בצמיחה שלילית שלא ניתן להימנע מלקרוא לה מיתון, או מצב שגרתי של תקווה מהולה בביצועי חסר של כל ענפי המשק, או בחלוקה דואלית של כלכלות, או לפחות באלו של המדינות המפותחות..
מן הפעילות המקומית דרך הייצוא ועד אופי ההסתכלות על הרווחיות העסקית הכול הפך להיות שונה, ומותאם לאיבוד החלק האמצעי של שלושת חלקי המשוואה. פשוט נעלם אזור המעבר בו המשק נע מן הרע אל הטוב. הגלובליזציה, המחשוב האישי האוניברסאלי, הרובוטיקה והפיכת השורה התחתונה הרבעונית למרכז סיבת קיומה של הפעילות, יחד עם השחיקה המחריפה באמונה ביכולות ההנהגה, כל אלו יצרו את הקרקע למציאות שבה אנו נמצאים.
נראה שאזור הביניים, בו היה נבנה הבסיס לשלב ההתפתחותי העסקי הבא הפך הוא עצמו למטרה ולתחנה הסופית – ולזה יש השלכות קשות! בשלב הביניים, כמות הידיים העובדות בעבודות קבועות ומכניסות אינה מספיקה לכולם. הנפגעים העיקריים, הצעירים, מנסים להשלים את החסר על ידי אשליית ה"העסקה העצמית" זו הנובעת ישירות מן ההרגלים שברשתות החברתיות כמו Uber כמודל להמונים. כל אדם כ"עסק" אוטונומי.
זה עובד, אך אינו יכול להיות מודל חברתי תשתיתי. רק אלו שקבלו בהשכלתם ו-או מניסיונם את הכלים להתמודד עם מנגנוני החסימה הביורקרטים, הבנויים לחברות ולא יחידים, יוכלו להתחיל להצליח. כשרון בשיווק, יזמות, והרבה מזל הם הרכיבים הנוספים. וזה מצמצם די הרבה את המאגר הפוטנציאלי של אותם מצליחנים. לאחרים. כל שנותר להם הוא להתמודד עם השיאים והשפלים של קיום תלוי הזדמנויות ארעיות.
ניסוי מעניין מתנהל היום באירופה: קבלת הדין של הנורמאליות החדשה על ידי המדינות, וזאת על ידי מתן הטבות ליזם הבודד והקלה למעסיקים בניידות עובדים. בינתיים, רק ספרד ואיטליה מראות תוצאות כלשהן כאשר הנתונים האחרונים באיטליה מתחילים לפוגג את התקווה הגדולה שביישום פלוסופיית התעסוקה החדשה.
האם הצפרדע האנושית תמות, או שיד נעלמה תבוא להנמיך את אש הלהבות ולהוציא אותה לחופשי לעולם טוב יותר? עד עתה לאנושות היתה יכולת התקומה ממשברים אמיתיים. נקווה, שגם הפעם, לא נעצור בהכרה של המצב בלבד.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
רק אם הכסף יהיה ללא חוב הסיוט של רוב האנשים יגמר.
חוץ מהמעטים שהשכילו להסתגל למצב החדש.
ה- "NEW NORMAL" הוא למעשה ביטוי (אולי בלתי נמנע) של קצב החיים המואץ בימינו, כשהכל משתנה מהיום למחר.
אין שום צורך להיתפס להגדרות ("שלב ביניים" למשל).
העולם כולו עומד לחוות זעזועים רציניים, ואת ההשלכות הכלכליות שלהם כבר רואים היום.
בסופו של דבר נידרש לשיווי משקל חדש שבו מתקיים איזון בין כמות העבודה, כמות העובדים ורמת ההכנסה הכללית (כולל נגיד פנסיונרים).
קשה לומר מה תהיינה העבודות ה"שוות" של המחר במושגים של ההווה. עולם ה"עבודה" יעבור מהפכה. המשרה של תשע עד חמש תעבור מהעולם. תהיינה צורות העסקה חדשות, תקופת עבודה שונה (גיל הפרישה לא יעלה. הוא חייב לרדת).
לשיווי משקל כזה יש סיכוי טוב בסביבה חופשית יותר. ה"הינדוס" שמתכננים לנו בחלונות הגבוהים יגרום ליותר נזק ויותר סבל.
גיל הפרישה ירד כיוון שהצורך של מעסיקים בעובדים הולך ופוחת בהתאם להתפתחות הטכנולוגית.
אבל המדינה! המדינה היא סיפור אחר.
המדינה מעונינת (הפסיכופתים באוצר) להפחית את מספרם של מקבלי פנסיה עד למינימום. לשם כך היא תעלה את גיל הפרישה!
יווצר מצב שבו אנשים יהיו חסרי תעסוקה ומקורות פרנסה חולים ונכים(בגלל הגיל) מופקרים לגורלם\מותם.
החזירות הזאת היא באחריות 120 חברי הכנסת.
האם יתכן שהחזירים שמשתכרים 40 אלף בחודש יפעלו למען טובת העם ולא למען ערך החזירות ומעילה בתפקיד?
מה זה סביבה חופשית?
כאשר יש חברה בע"מ הסביבה היא לא חופשית.
כאשר יש דבר הנקרא השגת גבול הסביבה היא לא חופשית.
כאשר יש חוקי קניין אז הסביבה היא איננה חופשית.
לא ברור על איזה סביבה "חופשית" אתה מדבר כי אין כזה דבר, ברגע שיש אפילו חוק אחד אז אין סביבה חופשית.
אתה יכול להתחיל לנסות לדבר על כיצד מגבירים את החופש והחירות של האזרח הבודד מול כל מיני התאגדויות דימיוניות וחוקים דימיוניים של קניין והשגת גבול. ההינדוס הנוכחי הוא רק תוצאה של שיעבודנו ל"חוקי על" של קניין, השגת גבול וחברות בע"מ כאילו זה זכות מקודשת, סביבה חופשית תבוא רק ע"י איזון של "חוקי על" אילו ע"י "חוקי על" נגדיים שימנעו את שיעבוד האזרח בשמם.
"כמות הידיים העובדות בעבודות קבועות ומכניסות אינה מספיקה לכולם. הנפגעים העיקריים, הצעירים" זה נכון לא רק לצעירים אלא לכל שכבות הגיל.
עכשיו שהרובוטיקה והמחשוב עושים את רוב העבודה לא נותרו אלא עבודות שרותים, בנייה, ציוד מכני כבד, הובלות וכו' עבודות הדורשות יכולות מרשימות למונוטוניות או\עם עבודה פיזית קשה ששכרן איננו מתגמל, או עבודות שדורשות "אישיות" כגון שיווק וניהול.
מערכת החינוך איננה מכשירה אנשים לסוגי עבודות אלה. היא מכשירה אנשים להיות "סיפרותיים", כלומר, לחיות במנותק מהמציאות.
התוצאה היא אשליית ה”העסקה העצמית” שמתאימה רק לסוג מסויים, כפי שנכתב:
"כשרון בשיווק, יזמות, והרבה מזל הם הרכיבים הנוספים. וזה מצמצם די הרבה את המאגר הפוטנציאלי של אותם מצליחנים."
פתרון אפשרי:
לתת לאנשים אפשרות ללמוד מקצועות מדעיים והנדסיים בחינם ככל יכולתם וככל שירצו.
להקים מפעלים קטנים במימון המדינה לייצור מוצרי צריכה ביתיים :
מוצרי חשמל, אלקטרוניקה, ריהוט, ביגוד, מחשוב, מזון איכות וצמחי מרפא, פרחים, חפצי אומנות, שימכרו במחירי עלות.
להקים בתי ספר חינם שבהם יוכלו בעלי תארים ללמד, בעבור שכר מהמדינה, נושאי דעת שונים שלמדו או שפיתחו בעצמם.
להקים חברות טיולים חינם בארץ.
המגוון הזה יספק תעסוקה ושכר בתחומים שונים מבלי לכפות עצמו ותוך מימוש הפוטנציאל האישי.
העבודה תיתפס לא עוד כעול אלא כהגשמה, מקור ידע, עזרה לזולת, שמחת חיים.
א'
כרגיל לא הבנת כלום ממה שנכתב במאמר והתגובה שלך לא קשורה לנושא
ושוב שלום מספר לכם סיפורים שלא קשורים לכלום. הטריגר להעלאת ריבית תמיד היה האינפלציה שכן כאשר שאזרחים יש יותר כסף ויותר בטחון הם נוטים לקנות יותר באופן שמגדיל את הביקושים וגורם להתפרצות אינפלציה ואז כדי להוריד את האינפלציה הבנק המרכזי מעלה את הריבית כל שלאזרחים יהיה תמריץ להתחיל לחסוך ולצמצם צריכה.
התקופה הנוכחית היא די לא נורמלית בכך שיש צמיחה לא גבוהה אבל אין אינפלציה בכלל ולכן הבנקים המרכזיים בכלל לא מודאגים ואין להם שום תמריץ להעלות את הריבית. כשאין אניפלציה ויש צמיחה האזרחים בטווח הארוך מרוויחים כי חילק מהצמיחה חוזר אליהם אבל הכסף לא מעבד מערכו.