בתאריך 22 לאוקטובר 1981 צברה ממשלת ארה"ב לראשונה בתולדותיה חוב של טריליון דולר. באותה נקודת זמן נדרשו יותר מ-205 שנים לצבור חוב בסכום הזה. נדרשו פחות מחמש שנים נוספות לצבור את הטריליון השני, וכאשר ממשלת ארה"ב הגיעה ל-18 טריליון דולר של חוב נדרשו כבר רק 403 ימים להוסיף טריליון נוסף. בקרוב יעמוד החוב הלאומי בארה"ב כבר על 20 טריליון דולר.
הפעם האחרונה בה החוב האמריקאי הצטמצם משנה פיסקלית אחת לבאה היתה בשנת 1957 תחת ממשל אייזנהאואר. הפעם האחרונה בה ארה"ב היתה ללא חוב לאומי בכלל היתה בשנת 1835. הנשיא אז היה אנדרו ג'קסון שנלחם מלחמת חורמה בבנק המרכזי . ג'קסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שמוצאו לא היה מן האליטות, ואשר לא נתמך על ידי בעלי ההון, אלא בעיקר על ידי המוני העם.
ב-1832 הטיל ג'קסון וטו על הצעת חוק שחידשה את זיכיונו של הבנק המרכזי ואכן כפי שהבטיח, ממשלת ארה"ב הפסיקה לעבוד עם הבנק המרכזי השני לארה"ב. ג'קסון היה צריך לפטר לא פחות משני שרי אוצר שהתנגדו למהלכיו כדי להצליח להעביר מהלך זה. בהודעת הוטו אמר: "אין זה מתקבל על הדעת כי בעלי המניות הנוכחיים של הבנק דורשים זכויות יתר מן הממשל, רבים מעשירי ארצנו עדיין לא משלימים עם עיקרון שוויון הזכויות, ומפצירים בנו לעשות אותם עשירים עוד יותר באמצעות הצעת חוק" .
3 שנים אחר כך כבר כל החוב האמריקאי נפדה בפעם האחרונה בהיסטוריה. שנה לאחר מכן הבנק המרכזי בארה"ב חדל מלהתקיים.
אחרי פרישתו של ג'קסון מהנשיאות הדברים הדרדרו ובהמשך הבנקאים הצליחו לייסד רשת בנקאות כלל ארצית בארה"ב, כשהשיא היה ב1913 בהעברת חוק הפדרל ריזרב ,שג'קסון כה התנגד לו. לפי חוק זה הוקם הפדרל ריזרב ,הבנק המרכזי השלישי של ארה"ב. לא עבר זמן רב מהקמת הפד עד שהחוב האמריקאי החל לאבד שליטה עד למצבו היום.
מעניין לראות כי ארה"ב החליטה להוקיר את פועלו של ג'קסון על ידי הצגתו על שטר ה20$. ודאי היה מעניין יותר לראות את תגובתו של ג'קסון למחווה זו אילו רק היה יכול להביט למעלה ולקרא את הכותרת המופיעה מעליו בשטר.
יועציו של טראמפ, ובראשם סטיב באנון, מנסים היום ליצור לטראמפ את תדמית ממשיך דרכו של ג׳קסון. כמו ג'קסון, הם מתארים את טראמפ כמי שלא בא מהאליטה השלטת. הם מקווים שבדומה לג׳קסון ששינה את אמריקה ושם קץ לאליטה השלטונית באותה תקופה – כך דונלד טראמפ ישנה את אמריקה וידיח את האליטה השלטת. טראמפ אף קבע לאחר בחירתו ש"לא היתה תנועה עממית כזאת מאז ג׳קסון".
אולם בניגוד לג'קסון, שנקט יד קשה כנגד הבנקאים, טראמפ דווקא העדיף להקיף את עצמו ביועצים כלכליים ובשר אוצר שנחשבים בשר מבשרה של צמרת הבנקאות האמריקאית. גם הצהרתו לפני כחודש כי יבטל את חוק דוד-פראנק, שבא לרסן את כוחה העצום של המערכת הבנקאית, לא מזכירה בכלום את אופי פעילותו של ג'קסון וזו בלשון המעטה.
טראמפ המיליונר הוא חלק מהעילית השלטת ובשר מבשרה. העילית השלטת שמבינה שהחוב הנו הלתי ניתן להחזירה ומבינה שאם כל הבועות חייבת לפקוע לקחה את טראמפ ושיווקה אותו כאנטי ממסדי ודאגה באופן מכוון שכל המוסדות המזוהים עמם יצאו נגדו החל מהוליווד וכלה בשתי המפלגות. הבועות שיקרסו עם העלאות הריבית הצפויות יתרחשו בקדנציה שלו ואז העילית יוצאת נקיה שכן העם רצה טראמפ אנחנו הזהרנו אתכם התעקשתם ותראו מה קרה הוא הרס את הכלכלה.
יש שתי שאלות קריטיות בנושא
1, מי מיצר את הכסף. 2, אייך מיצרים את הכסף.
1, אליל הכסף נוצר על ידי האימפריה (ושאר המטבעות הם יחסיים לה) ולכן לדרוש שוק חופשי ביצור הכסף, זאת חוסר הבנה מהי כסף. כי ביום שתהיה שוק חופשי ביצור הכסף, באותו יום אין כסף. ואם כן יהיה כסף, אז מוכרח שמישהו קיבל מונופול טבעי על ידי השוק החופשי על יצור הכסף, אז מה הרווחנו ?
2, אייך נוצר הכסף ? הכסף נוצר על פי שעות עמל האנושי של החברה = צמיחה.
וכאן נכנסו הנוכלים והמנוולים = הבנקים, שהם החליטו – בלי לשאול אף הוגה או שופט או פילוסוף וכו', שאפשר ליצור כסף מאין (רזרבה חלקית אם בכלל) על סמך צמיחה עתידית = על חוב, כלומר אדם נכנס לבנק ומבטיח לצמוח בעתיד והבנק יוצר בשבילו את הכסף מאין = בנקאות ברזרבה חלקים אם בכלל.
לכאורה יוצא שבנקים יוצרים את הכסף, ולא המשטר\האימפריה. אבל תשימו לב לעומק שבדבר: אמרנו שהבנק יוצר כסף על סמך הבטחתי שאני הצמיח בעתיד את העמל\הכסף.
אוקיי, ולמה שאני הקיים את הבטחתי ? כלומר הבנק יצור בשבילי את הכסף ואני כבר לא צריך לעמול, ואז אין צמיחה ויש הרבה כסף שלא שווה את הניר = אינפלציה. אז אייך בכל זאת הבנק עושה את זה ?
כאן נכנסת המשטר ומערכת האכיפה ובתי המשפט וכו', כלומר הבנק בלי המערכת המשטרי לא יכול להיות בטוח שאני הקיים את הבטחתי ולכן בלי המשטר הוא לא יכול לזייף כסף, כי הם פשוט יהיו ניר שלא שווה כלום.
אז חזרנו שוב למשטר, כלומר לעומק המשטר\המערכת מיצר את הכסף ולא הבנק. (הבנק רק עושה את הרווחים השמנים. וכי למה ? וכי למה שהבנק הפרטי ירוויח כל כך הרבה כסף על שירות חברתי פשוט שהחברה נתנה להם ? התשובה מוזרה יותר מהשאלה: כי המשטר בזמנו נרדם בשמירה וזה נהפך לעובדה. כלומר לא הבנקים שאלו את המשטר ולא המשטר הבין מה הבנקים עושים = חכמי חלם)
ולכן שוב, הדרישה לתת שוק חופשי ליצור את הכסף, הוא דרישה לא רצינית, כי בסוף כל סוף המשטר הוא זה המייצר את הכסף כנ"ל.
אבל יש לי דרישה מאוד מאוד מעניינת.
ההנחה היא ש"האדם" בלי משטר לא יקיים את הבטחתו ולכן המשטר בכפיה מיצר את הכסף על ידי הבנקים.
אבל ההנחה הזאת – שהאדם לא מקיים את הבטחתו, לא נכונה. כי יש ציבור שלם שנקראים דוסים\חרדים ויש להם גמ"חים שמגלגלת מיליארדים בכל יום ושעה.
שזה אומר שאם אדם לא היה עומד בהבטחתו, אז הגמ"חים לא היו קיימים.
וזה אומר שהאדם כן עומד בהבטחתו.
וזה אומר שהנחה הנ"ל – שהאדם לא עומד בהבטחתו, היא שקרית ביסודו.
אם ככה (אם כבר יש מושג כזה רזרבה חלקית), אז באו ניתן לגמ"חים האלה זכות לתת הלוואות ברזרבה חלקית.
הפלוס היא שהגמ"חים האלה לא מבקשים ריבית ככה שלא צריך שוק ואין סכנה של מונופול.
למה זה חשוב מאוד ? מה לא טוב בגמ"חים כמו שהם בלי רזרבה ?
ובכן מהי הטעון המוסרי לנוכלות של הבנקים\המשטרים שהם מיצרים כסף מאין = בנקאות ברזרבה חלקית ? הטיעון היא שרק ככה השיגשוג החברתי יותר מהירה. הרי אם נחכה שהאדם יעמול ויתרגם את העמל לכסף, ורק אז נגייס את הכסף שלהם ונבנה כבישים ומגדלים וטכנולוגיה ורפואה ?! אז בני אנוש יתקדמו לאט לאט כמו צבים (כמו שהיה לפני המצאת "רזרבה החלקית"). ולכן כדאי לנו כן ליצור כסף ברזרבה חלקית וככה השיגשוג החברתי מהירה מאוד כפי שהוכח המציאות באמה האחרונה.
אבל כאן באים פעלי החברה והצדק וזועקים חמס דיי בצדק. הרי נוצר לנו ערימות של חובות.
אז נכון יש לנו ערימות של חובות אבל רוב החוב זה הריביות ובגמ"חים אין ריביות. ולכן אני מציע לתת לגמחים הקיימים זכות ליצור כסף ברזרבה חלקית אם בכלל. וככה יקומו גמ"חים שכאלה בשאר החברה והקהילות. (אצל הקהילה הקפיטליסטית החזירית זה בלתי אפשרי כי הרי הם הרי חזירים, אז איזה גמ"ח ייתן לחזיר הלוואה ?)
לסיכום: אם כבר רזרבה חלקית, אז למה עם ריבית שאפשר לתת לגמחים שיצרו כסף ברזרבה חלקית בלי ריבית ולכל דורש בלי תנאים (רק התנאי הנ"ל של עמל עתידי כמובן, הרי בלי התנאי הזה יהיה אינפלציה)
פעם כתבתי מאמר בשם: "גמ"חים ברזרבה חלקית" וכדאי לעיין שם.
יש שתי שאלות קריטיות בנושא
1, מי מיצר את הכסף. 2, אייך מיצרים את הכסף.
1, אליל הכסף נוצר על ידי האימפריה (ושאר המטבעות הם יחסיים לה) ולכן לדרוש שוק חופשי ביצור הכסף, זאת חוסר הבנה מהי כסף. כי ביום שתהיה שוק חופשי ביצור הכסף, באותו יום אין כסף. ואם כן יהיה כסף, אז מוכרח שמישהו קיבל מונופול טבעי על ידי השוק החופשי על יצור הכסף, אז מה הרווחנו ?
2, אייך נוצר הכסף ? הכסף נוצר על פי שעות עמל האנושי של החברה = צמיחה.
וכאן נכנסו הנוכלים והמנוולים = הבנקים, שהם החליטו – בלי לשאול אף הוגה או שופט או פילוסוף וכו', שאפשר ליצור כסף מאין (רזרבה חלקית אם בכלל) על סמך צמיחה עתידית = על חוב, כלומר אדם נכנס לבנק ומבטיח לצמוח בעתיד והבנק יוצר בשבילו את הכסף מאין = בנקאות ברזרבה חלקים אם בכלל.
לכאורה יוצא שבנקים יוצרים את הכסף, ולא המשטר\האימפריה. אבל תשימו לב לעומק שבדבר: אמרנו שהבנק יוצר כסף על סמך הבטחתי שאני הצמיח בעתיד את העמל\הכסף.
אוקיי, ולמה שאני הקיים את הבטחתי ? כלומר הבנק יצור בשבילי את הכסף ואני כבר לא צריך לעמול, ואז אין צמיחה ויש הרבה כסף שלא שווה את הניר = אינפלציה. אז אייך בכל זאת הבנק עושה את זה ?
כאן נכנסת המשטר ומערכת האכיפה ובתי המשפט וכו', כלומר הבנק בלי המערכת המשטרי לא יכול להיות בטוח שאני הקיים את הבטחתי ולכן בלי המשטר הוא לא יכול לזייף כסף, כי הם פשוט יהיו ניר שלא שווה כלום.
אז חזרנו שוב למשטר, כלומר לעומק המשטר\המערכת מיצר את הכסף ולא הבנק. (הבנק רק עושה את הרווחים השמנים. וכי למה ? וכי למה שהבנק הפרטי ירוויח כל כך הרבה כסף על שירות חברתי פשוט שהחברה נתנה להם ? התשובה מוזרה יותר מהשאלה: כי המשטר בזמנו נרדם בשמירה וזה נהפך לעובדה. כלומר לא הבנקים שאלו את המשטר ולא המשטר הבין מה הבנקים עושים = חכמי חלם)
ולכן שוב, הדרישה לתת שוק חופשי ליצור את הכסף, הוא דרישה לא רצינית, כי בסוף כל סוף המשטר הוא זה המייצר את הכסף כנ"ל.
אבל יש לי דרישה מאוד מאוד מעניינת.
ההנחה היא ש"האדם" בלי משטר לא יקיים את הבטחתו ולכן המשטר בכפיה מיצר את הכסף על ידי הבנקים.
אבל ההנחה הזאת – שהאדם לא מקיים את הבטחתו, לא נכונה. כי יש ציבור שלם שנקראים דוסים\חרדים ויש להם גמ"חים שמגלגלת מיליארדים בכל יום ושעה.
שזה אומר שאם אדם לא היה עומד בהבטחתו, אז הגמ"חים לא היו קיימים.
וזה אומר שהאדם כן עומד בהבטחתו.
וזה אומר שהנחה הנ"ל – שהאדם לא עומד בהבטחתו, היא שקרית ביסודו.
אם ככה (אם כבר יש מושג כזה רזרבה חלקית), אז באו ניתן לגמ"חים האלה זכות לתת הלוואות ברזרבה חלקית.
הפלוס היא שהגמ"חים האלה לא מבקשים ריבית ככה שלא צריך שוק ואין סכנה של מונופול.
למה זה חשוב מאוד ? מה לא טוב בגמ"חים כמו שהם בלי רזרבה ?
ובכן מהי הטעון המוסרי לנוכלות של הבנקים\המשטרים שהם מיצרים כסף מאין = בנקאות ברזרבה חלקית ? הטיעון היא שרק ככה השיגשוג החברתי יותר מהירה. הרי אם נחכה שהאדם יעמול ויתרגם את העמל לכסף, ורק אז נגייס את הכסף שלהם ונבנה כבישים ומגדלים וטכנולוגיה ורפואה ?! אז בני אנוש יתקדמו לאט לאט כמו צבים (כמו שהיה לפני המצאת "רזרבה החלקית"). ולכן כדאי לנו כן ליצור כסף ברזרבה חלקית וככה השיגשוג החברתי מהירה מאוד כפי שהוכח המציאות באמה האחרונה.
אבל כאן באים פעלי החברה והצדק וזועקים חמס דיי בצדק. הרי נוצר לנו ערימות של חובות.
אז נכון יש לנו ערימות של חובות אבל רוב החוב זה הריביות ובגמ"חים אין ריביות. ולכן אני מציע לתת לגמחים הקיימים זכות ליצור כסף ברזרבה חלקית אם בכלל. וככה יקומו גמ"חים שכאלה בשאר החברה והקהילות. (אצל הקהילה הקפיטליסטית החזירית זה בלתי אפשרי כי הרי הם הרי חזירים, אז איזה גמ"ח ייתן לחזיר הלוואה ?)
לסיכום: אם כבר רזרבה חלקית, אז למה עם ריבית שאפשר לתת לגמחים שיצרו כסף ברזרבה חלקית בלי ריבית ולכל דורש בלי תנאים (רק התנאי הנ"ל של עמל עתידי כמובן, הרי בלי התנאי הזה יהיה אינפלציה)
פעם כתבתי מאמר בשם: "גמ"חים ברזרבה חלקית"
https://socialrevolutioninhumanthinking.wordpress.com/2017/01/26/%D7%92%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA/
ובמילים הכי פשוטות, על אותו קו מחשבה והוקרה לג'קסון:
אין צורך בבנק מרכזי.
הבנקאות צריכה להיות תחרותית באמת ואפשר תחרות גם בין מטבעות.
המגוון והתחרות החופשית במטבעות ובשוק האשראי ינטרלו את הבעיות המוניטאריות שאתר זה מצביע עליהן, ובצדק.
מדויק!
לרוע המזל למרות שאתר זה מצביע נכונה על הבעיות המונטריות הוא לא מציע את הפתרון שאתה מציע…
הכיוון הכללי הוא שבנק מרכזי הוא הפתרון לבעיה, רק צריך להחליף את אוסף הפרצופים שם באוסף אחר והכל יסתדר
הנה משהו שאוכלוסיה מסוימת בארהב יכולה להגיד ברצינות מוחלטת – רק שתבינו מיהו קהל היעד:
הרי ידוע לכל שהבעיה של הכסף האמריקאי הוא שיש על השטרות יותר מידי פרצופים של גברים לבנים מתים
צריך ללמוד מפתיתי השלג האמיצים של אוניברסיטת UPenn, שהחליפו את התמונה של שיקספיר עם התמונה של אחת Audre Lorde. שמסתבר שתרומתה לאנושות ומה שהביאה אותה לקליבר של שקספיר הוא לא העבודה שלה אלא היותה שחורה ולסבית
להלן הקישור לשטר החדש: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3686557,00.html
ערן שלום!
אם אני לא טועה, שטר ה-20$ עם דיוקנו של אנדרו ג'קסון, הוחלף ע"י אובמה בדיוקן של שחורה, שאיני זוכר את שמה, שהייתה לוחמת אמיצה בעד ביטול העבדות. ג'קסון כידוע , התנגד נחרצות לביטול העבדות.