צ'ינג' אנליזיס העוקבת אחר תנועות הביטקוין לתוך ארנקים ומחוצה להם, מעריכה כי עד כה אבדו 2.8-3.8 מיליון מטבעות ביטקוין – כ-23% מסך כל היצע הביטקוין הקיים. צ'ינג' אנליזיס כוללת בחישוב שלה גם את סטושי נקומוטו, שהוא אזרח או חברה אנונימית שהמציאה את הביטקוין. נקומוטו מחזיק כמיליון מטבעות ביטקוין ללא שימוש. הצינים יאמרו שיתכן אולי שגם הוא שכח את הסיסמא או שמא הוא מתכנן לכולנו הפתעה.
בניגוד לכסף שנמצא אצלנו בבנק – לביטקוין אין גוף מרכזי או שירות לקוחות שניתן לפנות אליו כדי לשחזר ססמא לחשבון הבנק של המטבעות הוירטואלים, המכונה "ארנק וירטואלי". הארנק הוירטואלי יכול להיות מוחזק במחשב האישי, בטלפון או בזכרון נייד והוא מצריך שימוש בססמא לביצוע כניסה אליו וקוד שחזור למקרה שהחומרה עליו הוא מותקן תאבד או תתקלקל. יש משקיעים שמאחסנים את הביטקוין שלהם בארנק שמותקן באתר אינטרנטי – מדובר במן כספת וירטואלית המנוהלת על ידי גוף שלישי. בכך נפתר למעשה החשש שמא יאבדו את הביטקוין במקרה של אבדן סיסמא. לעומת זאת מי שעושה זאת מסתכן בכך שהאתר יפרץ ואיתו יגנבו כל הביטקוינים, כפי שקורה כמעט מידי כמה חודשים באתרים שונים בעולם המספקים את השירות.
חלק גדול מהמשתמשים שאגרו את הביטקוין, בעיקר אלה שעשו זאת כשעדיין לא היה שווה הרבה, גילו בשנים האחרונות כי הם לא זוכרים את הסיסמא עבור הארנק בו הוא מאוחסן. שווי הביטקוין המאמיר גרם למשתמשים לפנות לפתרונות לא קונבנציונאלים על מנת לשחזר את הסיסמאות האבודות. כך למשל ג'ייסון מילר, מהפנט מדרום קרוליינה, החל לאחרונה לעזור לאנשים לשחזר סיסמאות נשכחות באמצעות הפינוזה. המחיר לזוכה המאושר הוא ביטקוין אחד פלוס 5% מהסכום שהצליח להציל.
דייב ביטקוין היא למעשה חברת "שירות שחזור ארנקים", שבאמצעות רמזים שנשלחים מהמשקיע האומלל ותוך שימוש במחשבים עוצמתיים ואלגוריתמים מסובכים, הם מנסים לשחזר את הססמא. התענוג לשוכח הססמא יעלה כ20% מהביטקוין שימצא. בדייב ביטקוין טוענים כי עומס העבודה עליהם זינק פי 4 ביחס לשנה שעברה.
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה…
אחד מהיתרונות של הביטקוין הוא העדר מה שמוכנה "counterparty risk". כלומר, אתה לא צריך לסמוך על צד שלישי (לדוגמא: הבנק שלך) שיואיל בטובו לתת לך את הכסף לכשתזדקק לו.
לדוגמא, ישראלים רבים גילו לאחרונה שאם הם רוצים להעביר כסף לחו"ל לאתרי מסחר כדי לרכוש ביטקוין, הבנק שלהם מסרב לבצע את פקודת ההעברה ליעד הנדרש.
זה כמובן כי הבנק דואג מאד לשלומם ולבטיחות כספם שלא יאבד חלילה… למד ווניקים במיטבם. (סרקזם)
באופן פרדוקסלי זה גילו מאות ואולי אלפי ישראלים שרצו להצטרף ל"הייפ" של הביטקוין בלי להבין יותר מדי במטבע – כמה שהכסף "שלהם" שבבנק, לא באמת שלהם כשהבנק מחליט שזה מה שטוב להם. ובהפוך על הפוך נפל להם פתאם האסימון למה הביטקוין כל כך חשוב.
מתוך שלא לשמה בא לשמה, מה שנקרא.
ועכשיו אני חוזר לנושא הפוסט: כשאין צורך בהסתמכות על צד שלישי שזה יתרון עצום! נשארו שני הצדדים: אתה והכסף. אתה *חייב* לסמוך על עצמך וללמוד את הנושא ולדעת איך *אתה* שומר על הכסף. ומי שחושב שהוא לא מסוגל, אז כמו שהציע שחרורון – שיתרחק.
חזרנו לימי הביניים תקופת רובין הוד שם הלך האיש עם ממונו צמוד לרגלו בתיק עור קטן שאפשר היה לשדוד בקלות רבה.
מה הדבר הבא אולי יקומו גופים שיבטיחו לשמור על המוצר ויספקו קבלות שהמוצר שמור אצלם. אז אולי יחליטו האנשים שאפשר לסחור בקבלות שהרי הן מייצגות ערך אמיתי ואז יראה בעל הכספת שאם כך הוא הדבר מדוע שלא נמציא שיטה בה הוא ידפיס יותר קבלות מכמות המוצר שהוא שומר עליו בכספות שהרי האנשים ממילא סוחרים בקבלות ולא במוצר עצמו.
אופס.. יש לי דהז׳וו.
עושה רושם שאין לך שמץ של מושג מה זה ביטקוין ואיך הוא עובד. אתן לך כמה נקודות להתחיל מהם
1. חשוב להבין שביטקוין הוא לא מטבעות קטנים עם האות B מוטבעת עליהם. מדובר בתוכנת מחשב (כמו דואר אלקטרוני)
2. בגלל איך שביטקוין בנוי ישנם הרבה דברים לשמור עליו. חלק מהדרכים לא מערבים נשיאה של משהו פיזי עליך. למשל: אתה יכול להדפיס חתיכת דף עם המפתחות שלך ולהשאיר אותה בבית או בגוגל דרייב.
3. שוב בגלל איך שביטקוין בנוי, קל למנוע מצב בו צד שלישי שמאכסן את המטבעות שלך עובד ב"רזרבה חלקית" – הLEDGER הוא ציבורי ושקוף לחלוטין. בנוסף, אין כמעט שום משמעות ל"קבלות" או IOU שמעודדות או מאפשרות רזרב חלקית
ביטקוין הוא bearer instrument בניגוד לרוב המכשירים הפיננסים כיום שהם
registered instrument
זה אומר שהאחריות היא בראש ובראשונה על הבעלים. אם אתה לא מתכוון ללבוש את "המכנסיים של הילדים הגדולים" עדיף שלא תתקרב לביטקוין. החיסרון שאם איבדת גישה למפתח הפרטי, איבדת את הביטקוין. היתרון שכל עוד אתה היחיד ששולט על המפתח הפרטי, אף אחד לא יכול לקחת לך את הביטקוין או לזייף אותו – כולל חבורת החמושים המכונה "ממשלה"
אם זאת, אנחנו מתחילים לראות custodial services . כלומר, שירותים כמו בנק ששומרים את הביטקוין בשבילך. חלקם מבוטחים, חלקם אפילו מבוטחים באותו ביטוח פדראלי שבנקים אמריקאים מבוטחים בו (CoinBase ו Gemini)
גוף מרכזי ששולט במטבע מביא איתו רק חסרונות. לא צריך גוף מרכזי או ממשלה כדי ליצר טכנולוגיה ושירותים שתאפשר ל"דודה מחדרה" להשתמש בביטקוין ולא להשדד ע"י הממשלה. תנו לזה זמן
אני מעדיף ללכת למהפנט שיחלץ לי סיסמה לאוצר של ביטקוין נשכח מאשר לגרור מריצה מלאה בשטרות שחוקי ערך למכולת בשביל לקנות כיכר לחם…
כל אחד ותרחישי האימה שלו.
בתקופה המדוברת של רפובליקת ויימר אכן היה גוף מרכזי שאפשר לפנות אליו, הבנק המרכזי הגרמני.
אישהוא הגוף הזה לא ממש עשה עבודה טובה.
אבל הפעם זה אחרת! הפעם אפשר להדפיס ולהדפיס בשביל לממן הכנסה בסיסית לאומית (הב"ל) ולא נסיים עם מריצות מלאות שטרות.