על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה – בישראל מיוצרת מידי שנה כ- 5.4 מיליון טון פסולת עירונית ומסחרית. כמות הפסולת גדלה מידי שנה בשיעור של כ- 1.8% כאשר כל תושב מייצר בממוצע כ- 1.7 ק"ג אשפה בכל יום. מתוך כלל הפסולת המיוצרת בישראל, כ- 80% מהפסולת המוצקה מועברת להטמנה ורק כ- 20% מועברת למיחזור.
לשבדים לעומת זאת יש כבר למעלה מעשור בעיה הפוכה. התושבים במדינה הסקנדינבית מקפידים על עניין המיחזור עד כדי כך שרק פחות מאחוז מכל האשפה הביתית שלהם עושה את דרכה למזבלות.
אז מה ההבדל בין ישראל לשבדיה? התרבות השבדית מעודדת אזרחים בשמירה על איכות הסביבה. שבדיה למשל היתה אחת המדינות הראשונות שיישמה מס כבד על דלקים מאובנים בשנת 1991 וכיום כבר כמעט חצי מהמקורות לייצור חשמל שלה הן מקורות מתחדשים. בנוסף – עיריות בשבדיה מקדמות טכניקות לאיסוף פסולת כמו מערכות ואקום אוטומטיות בבנייני מגורים רבי קומות ומערכות הובלה תת קרקעיות שמיתרות את הצורך להסיע את הזבל בכבישים ולהפיץ על הדרך ריחות רעים.
אבל ההצלחה הגדולה של שבדיה גם מעוררת אצלה בעיה שבארצות אחרות רק יכלו לקנא בה. שבדיה השיקה תכנית מיוחדת להמרת 2 מיליון טונות אשפה לחשמל עבור רבע מיליון בתים וחימום של 950,000 בתים נוספים – הכל משריפת אשפה. כעת כמות האשפה במזבלות קטנה משמעותית בשל המיחזור המוגבר, כך שאין בשבדיה מספיק זבל ליישום תכנית.
הפתרון שמצאו הוא יבוא של זבל מחוץ לארץ. שבדיה מיבאת לפיכך כ- 800 אלף טון של אשפה מידי שנה בעיקר מנורבגיה ובריטניה שמשלמות לה עבור קליטת הזבל. האשפה המיובאת משמשת אותה לאנרגיה וחימום. לשבדים מדובר בעסקה מצוינת כי אפילו את הפסולת הרעילה הנוצרת כתוצאה מתהליך השריפה היא מחזירה לנורבגיה על פי ההסכם בין שתי המדינות.
"מיחזור" הוא שם גנרי שהציבור מזהה אותו עם הניצול של האשפה-זבל-פסולת. לרשויות המקומיות יש אחריות סטטוטורית לשמור על הניקיון בישוב, שכולל גם את פינוי האשפה המקומית. הממשלה לא השכילה לפתח בארץ מערכת מודרנית לניצול האשפה. השטח נשאר פרוץ לפעילות של כל מיני "נחמות רונן" ועמותות להגנת הסביבה.
הזבל (ובפרט הבקבוקים, שהם הקצפת שבזבל) הוא רכוש של התושבים. הם מממנים את הפינוי שלו וזכאים לקבל את התמורה מהחומרים שמרכיבים אותו. את האשפה צריך לאסוף בזרם אחד, בלי הפרדה, להביאה למרכזי טיפול מרחביים כחירייה. 7 חיריות יכולות לכסות את כל המדינה. שם ימיינו את האשפה העירונית באמצעים המשוכללים ביותר וימכרו את החומרים שניתן לנצל למפעלים שיעבדו אותם. חומר ביולוגי או כימי שלא יימצא לו שוק ישמש להפקת אנרגיה. האשפה היא נכס אסטרטגי למדינה, חומרי גלם ומקור לאנרגיה. היום – הרשויות המקומיות מממנות את איסוף הבקבוקים (והנייר) ובעלי עסקים למיחזור נהנים מהתמימות (למעשה – מהפרייריות) של התושבים, שאינם מבינים בנושא וממרקים את מצפונם על ידי השלכת בקבוקים, נייר ואריזות לפסלים הסביבתיים שמכערים את מדרכותינו. והתקשורת – היא נותנת את הגיבוי לטמטום. ואוי למי שיאמר מילה רעה על הפעילות של "נחמה רונן", שהפכה לשם גנרי ל"מיחזור" ולהצלת כדור הארץ מהצפתו בפסולת.
לא הצלחתי לבל תשובה אם בארץ אמנם ממחזרים את הפסולת שנאספת בנפרד. יש מועות שמייצאים את הרכוש הזה לחו"ל. זה הנושא הבא ל בדיקה של "הכלכלה האמיתית". ועוד נושא בדיקה: המפעל בחירייה (בעלות של 400 מיליון ש"ח), שמיצר כופתיות RDF עבור מפעלי המלט "נשר", תרומה יקרה מתושבי ישראל לנשר.
לאחרונה מדברים על השבתת 2 תחנות כוח פחמיות בחדרה. הצעתי שהן יוסבו להפעלה בפסולת עירונית.
הצעתי חוק שיחליף את כל חוקי המיחזור: "הסדרת הטיפול בפסולת ביתית", שמוכנה כבר לקריאה שנייה: http://www.hukim.co.il/law/770 .
הלוואי שהיינו בעשירית הדרך השבדית. בארץ מקימים מספר תחנות קוגנרציה קטנות שמשתמשות בגז טבעי ורק שתיים שמוסקות בגזם.
מעניין מאד תודה
כאשר המטרה (כל מטרה ובעיקר אגו,כוח וכסף) מקדשת את האמצעים אז תמיד תמצא התורה וה"הגיון" אשר יצדיק אותה וישלול דרכים והתנהגויות אחרות. טוב שהמדיינים כאן שכחו לציין כי בשבדיה קלטו "המון מוסלמים" ואז ממלא אין מה ללמוד מהם. לכן משתמשים גם בנימוק הרלוונטי "קומוניזם".האם באמת לא ברור שאם נפחית את כמות השימוש בדלק פחממני מסוים (פחם,מזוט ואפילו גז) ובמקומו נעבור לאנרגיה ירוקה
נשפר בכך את איכות הסביבה? והרי הזבל בכל מקרה ,אם כדלק ואם כחומר המתפרק במטמנה פולט את מרכיביו אבל כחומר בערה הוא חוסך ומונע את כל שרשרת הזיהום הפחממנית,אבל מה? הון הדלקים לא עשה כאן עוד סיבוב לכיס של מישהו (מפלגה,אדם ,תאגיד).ובכלל עדיף ליצר מעט וטוב ובעיקר לצמצם בצריכה למען הדורות הבאים ולהפסיק סו"ס את פרדיגמת ה"פרייר" המנציחה כל עיוות.
הדבר העיקרי הוא להמנע ככל האפשר מיצירת אשפה מלכתחילה. המוצרים צריכים להיות מתוכננים בצורה כזו שיש כבר תוכנית (מחזור) מה לעשות איתם לאחר השימוש. צריך שכל אזרח ידע מה לעשות כדי לעזור בפתרון בעיית האשפה.
הממשלה חייבת לעזור בהבנת הבעיה, תאום, וגם מימון הפתרון. מקורות המימון באים מהאזרחים כך שהמזהם משלם.
המזהם לא באמת משלם
כולם משלמים בלי קשר לרמת הזיהום – זה מה שנקרא ״החצנת עלויות״. אין באמת מניע קשה ונשיאה ישירה באחריות למעשיך (״אני יכול לזהם כמה שבא לי, זה לא משנה אני רק אחד, ההוא מזהם כמו מטורף מה אני פריאר, אני אזהם כי ״סיבות״, אני אתחיל למחזר מחר, אני אתחיל למחזר אח״כ). מה שיש זה פוליטיקה ומאבק על תקציבים.
זה כמו שימוש בכבישים או מערכת ״חינוך״. אתה קודם כל משלם בלי קשר לשימוש. מה שגורם לכך שאתה לא חושב פעמיים האם להשתמש או לא (כי זה ״בחינם״). אתה רוצה לשנות התנהגות של בנאדם? ודא שהוא נושא באחריות ישירה למעשים שלו, ולא נושא באחריות למעשים של אנשים אחרים
למה שלא ישתמשו במיחזור ב-100% אלא לפי הצרכים שלהם
החוק השני של התרמודינמיקה
זה למה אין 100 אחוז מיחזור
בלי מימון הרבה דברים טובים לא היו קורים – בדיוק בגלל זה יש "צדיקים" שרוצים שוק חופשי.
לספר שפליטת שריפת זבל גרועה משימוש בפחם בלי לסגור המעגל של פתרון לזבל.
טוב שיש מדיניות ורגולציה כך בוטלה העבדות, ניצול נשים וכן – גם שיפור איכות החיים והסביבה כולה .
מימון לא מבטיח משיקרו דברים. כל מה שהמדינה עושה זה העברת כסף ממקום למקום (ויצירת מימון). מה שיוצא הוא שירות מחורבן במחיר מופקע במקרה הטוב או נזק במקרה הנפוץ.
במקרה של שבדיה המדינה ממנת יצירת זבל (ובמקרה של שבדיה אפילו מיבאת אותו), ואז המדינה מגיעה כדי לפתור בצורה מחורבנת את הבעיה שהיא עצמה יצרה. לא יותר הגיוני להפסיק לממן יצור ויבוא זבל?
דוגמא אחרת. עבדות היא תוכנית ממשלתית. ללא אכיפה של ממשלת ארהב (והחצנת עלויות לכידת אלו שנמלטים) לא היה משתלם להחזיק עבדים
בקיצור, כדי שמשהו יקרה צריך שלאלו שיכולים יהיה את הרצון והמשאבים. או במילים אחרות , שהמדינה לא תפריע.
הנה משהו לזכור:
בקפיטליזם הלחם מחכה לך
בקומוניזם אתה מחכה ללחם
Sweden is bringing a lot of human garbage from the middle east r
זה אומנם לא מיחזור במובן הקלאסי של המילה, קרי לקחת פסולת ולהשתמש בה שנית כמוצר חדש, אבל עדיין עדיף פי כמה מלטמון פסולת באדמה כמו בארץ. גם אם מחצית מהפסולת ממוחזרת ומחציתה השניה נשרפת , זה עדיין מועיל בהרבה לסביבה מלהזרים 80 אחוז ממנה למטמנה. אין חילחול מזהמים לאדמה ולמים , השריפה ליצירת אנרגיה באה על חשבון שריפת פחם, מזוט או אנרגיה אטומית למשל. הטכנולוגיה היום סופחת את מרבית המזהמים שהיו אמורים להיפלט לאוויר על ידי פילטרים מיוחדים ויש היום גם טכנולוגיה לשימוש בתוצרי השריפה לתעשיות שונות . הטכנולוגיה היום גם מאפשרת שריפה כמעט טוטאלית של מזהמים שבדרך אחרת היו מוצאים עצמם לאקוויפרים או לאוויר. כל זה כן יכול להיחשב למיחזור ברגע שנניח שהרעיון הוא הגנה על הסביבה – קרי מים, אוויר או אדמה וכן חיסכון אנרגטי בשימוש באלטרנטיבה אחרת ליצירת חימום או יצירת חשמל. יש היום איים של פסולת לא מתכלה בגודלה של בריטניה שמשייטים ברחבי האוקיינוס , שלא לדבר על הרים אדירים של פסולת, שחירייה היא גבעונת לעומתם , שפשוט עולים על גדותיהם. מדהים איך אנשים מסוגלים לקחת איזה עובדה ולעוות אותם כרצונם בדומה לדמגוגים בשקל שמאיישים עמדות בכירות בפרלמנט שלנו, רק כדי שחלילה היא לא תרסק להם את בלון האוויר הרעיוני שהם בנו בראשם הקודח.
שרפת זבל משחררת 2988 co למגאווט. כ 25% יותר מפחם ויותר מפי 2 מגז טבעי.
אבל למה לתת לעובדות לבלבל אותנו?
בעיתון כתוב ששבדיה היא אוטופיה אז זה בטוח נכון
אם למישהו היה באמת אכפת מהסביבה הם היו דורשים להפסיק את המימון הממשלתי של יבוא ויצור הזבל (כלומר, כל אחד משלם על הזהל שהוא מיצר)
"אפילו את הרעלים הנוצרים כתוצאה מתהליך השריפה היא מחזירה לנורבגיה"
איך מחזירים רעלים?
גם אני סקרן לדעת… אולי זה השרידים שלא נשרפו או המסננים המשומשים מהארובות של המשרפות?
בכל מקרה מעניין אם מישהו חישב כמה פליטת מזהמים התרחשו כתוצאה משינוע אשפה אורגנית מנורבגיה לשבדיה ושינוע פסולת רעילה חזרה במשאיות מונעות דיזל
ניחוש שלי- לא בטוח שחסכו בזיהום ולא הגנו על אמא אדמה
מחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ומחזירים אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים.
מקור- ויקיפידיה.
ומכך גם שמה- מחזור, מלשון מחזוריות.
אני ממש מתנצל ערן אבל לשרוף זבל זה ממש אבל ממש לא נחשב מחזור. על טיב הפעולה אפשר להתווכח אבל לא על עצם הפעולה.
הלוואי שכל העולם היה נראה כך. קרוב לאוטופיה.
כמו אוטפיית הרווחה השבדית , גם אוטפית המחזור השבדי היא בולשיט אחד גדול של תוכנית ממשלתית.
בערך חצי מהזבל השבדיה נשרף (ומסומן על ידי השבדים כממוחזר לצרכי אנרגיה). למעשה, אם מסתכלים על מחזור (כלומר שימוש חוזר בזבל) שבדיה מפגרת מאחורי בריטניה. במילים אחרות, ישראל יכולה להשיג מעמד דומה מחר עי הצתת חירייה.
השבדים מיבאים זבל כי הממשלה תמכה בבנייה של יותר מידי משרפות, וכיאה למדינה קומוניסטית, צריך למצוא תעסוקה לעובדים
http://www.independent.co.uk/voices/sweden-recycling-rates-revolutionary-dark-truth-behind-uk-wales-incineration-a7471861.html
ענק!
לשים הכל בפרופורציות ראויות.
בכל זאת, אופצייה של שריפת זבל מבוקרת, מבלי לזהם קשות את האוויר, היא אופציה טובה. גם להיפטר מהזבל וגם להרוויח אנרגיה. רק מה שאין ברירה שיילך להטמנה וגם למיחזור. כי מיחזור הוא פעולה יקרה לעיתים. תלוי איזה חומרים.
לא רק אשפה ביתית השבדים זורקים למשרפות
לפני מספר שנים התפרסם שבשטקהולם העיריה שכרה ציידים לירות בארנבים שהאוכלוסיה שלהם גדלה. ואת גופות הארנבים? זרקו למשרפות לחמם את הבתים!
השבדים יכולים לשרוף זבל אם הם רוצים זאת לא הבעיה
הבעיה היא שהם מסובבים את הנתונים כדי שזה יראה כאילו הם ממחזרים
בעיה יותר גדולה היא שכל הדבר הזה ממומן עי הממשלה. מה שיוצר עיות גדול (עע יבוא זבל ממדינות אחרות).
ניחוש שלי, בלי המימון הממשלתי זה פשוט לא כלכלי לשרוף זבל. גם בלי המימון הממשלתי, זה פתאום יקר לפנות זבל. לכן בלי המימון הממשלתי, זה יקר ליצר זבל. כלומר, בלי המימון הממשלתי השבדים לא היו מיצרים מלא זבל (כי הם היו נושאים בעלויות בצורה ישירה), ולא היה צורך לזייף נתוני מחזור בכדי לקבל תקציב