שוב המציאות עולה על כל דמיון. הפעם מדובר על תיאוריית הזרמת הכסף יש מאין ישירות לידי האזרחים – משקי בית או עסקים. לא רק שרס"ן שמועתי עובד שעות נוספות בעניין, אלא שבשוק כבר מניחים שיפן תהיה הראשונה ליישם תוכנית כזו. אפילו ישנה הסכמה כללית שאותה פעולה תצליח במידה כזו שהיא תתפשט לכל המדינות המפותחות הצריכות צמיחה כאוויר לנשימה ובינהם ארה"ב. יתר על כן, השמועות כה חזקות שבשווקים הפיננסיים כבר מתחילים להתאים את פעולותיהם בהתאם להנחה שזה באמת יקרה בקרוב.
המשקיעים בונים על כך שזרימת כסף ישירה למשקי בית ועסקים, שלא דרך מנגנון ההרחבה הכמותית הנורמטיבי, "חייבת" להצליח כי היא תהיה מותנת בצריכה של משקי הבית או בבניית תשתיות כאלה או אחרות על ידי המגזר העסקי. על פי הוגי הרעיון הגאוני ישנו מעגל בלתי עציר של אירועים כלכליים שיקרו בעקבות יישום התכנית:
צריכה-> הקטנת מלאים-> ביקוש למוצרים ושרותים-> ייצור או הפקה-> צמיחה-> תקווה לזמנים טובים-> גידול בלקיחת הלוואות-> גידול בסיס הייצור+יצירת מקומות עבודה-> עוד יותר צמיחה….
לכאורה אידיליה ליציאה מן המשבר.
אבל רגע לפני שפותחים את השמפניות הנה כמה תהיות ושאלות: למה לא עשו את זה קודם? למה היינו צריכים לעבור דרך יותר מ-20 טריליון דולר של הרחבה כמותית מוסדית, וכשלון "אפקט העושר" כדי להגיע למסקנה הנוכחית? כנגד מה יוזרם הכסף המונפק? עד עתה היו כנגדו נכסים פיננסיים דמוי אג"ח, תעודות סל, ועוד… לעיתים היו אלה נכסי זבל של ממש אבל בכל זאת משהו. ומה כאן יהיה הנכס- נייר התחייבות של הממשלות או הנפקת אג"חים מיוחדים לצורך העניין?
בכל מקרה דבר אחד בטוח: על פי עקרונות הפרדיגמה הזו הכסף לאזרחים יבוא רק בתמורה לעוד חוב ועוד הרבה חוב!
פה אנחנו מגיעים לבעיה נוספת: האם לא נגיע למצב שבו כמות החובות תגדל כל כך מהר שיחס חוב-תוצר ינסוק ויצור פחד ואימה אצל קוני האג"ח הרגיל? האם מהלך זה לא יחזיר אותנו לסיטואציה של עלייה לא רצויה בתשואות אגרות החוב והכבדה על נטל הוצאות הריבית של הממשלה?
למעשה זה כבר מה שהתחיל לקרות עכשיו. למרות החזרה המדהימה של שוק המניות האמריקאי מן הנפילות שבאירוע הברקזיט הבריטי, ניתן לראות במפורש שהאג"ח המדינתי ל-30 שנה רק עלה עד סביבת ה-10 ליולי. בתאריך זה התהפך הגלגל, והמשקיעים החלו למכור את נכס המפלט המפורסם כל כך [ראו גרף]. מה השתנה? רק שמועות על ה"פרדיגמה הבאה". מאז אותו תאריך סחורות תעשייתיות החלו להראות גם הן סימני חיים, והעליות במניות תפסו תאוצה חיובית חדשה.
האופטימיים אומרים שמכיוון שתוצאות ההזרמה הישירה ייראו די מהר, התקווה שתבוא מן הצמיחה תבטל לגמרי את החשש מן החוב הנוסף. על כך אני אומר: אשרי המאמין כי גודלי החוב משחקים לרעת מיישמי התכנית.
ואולי בכלל מדובר בתיאוריית קונספירציה שלא עומד מאחוריה דבר? כמנתח טכני אני סומך על השווקים לאותת לנו וזה מה שהם עושים. מה באמת יקרה ביישום תוכנית הבנקאים? את זה נדע כבר בקרוב.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
לעניות דעתי החזון הזה חי כבר
"אין עני אלא בדעה" – נדרים מא – הבעיה של העוני בישראל אינה מסוגלת להיפתר באמצעות כסף – אלא דרך חינוך
החזון כקבוצה לאפשר לעם ישראל להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שקיימות היום ברשותנו ולהקים בנק אינטרנטי במטרה לבסס בארץ מדינת רווחה
הבנק יפעל בכל העולם ויתן מענה גם למטבעות מאובזרים אחרים
בכוונת הבנק לשלם משכורת חדשית לכל אחד מהלקוחות עבור פעולתו הטמעת מטבע מאובזר דרך החדרת המטבע לשוק הפיננסי ושיווקו באופן ויראלי למשך כל חייו
הבנק לא גובה עמלות וגם לא ריבית
תידרש בקשת תשלום ראשונה שתשכלל כרטיס חכם ורכישת
"מנייה"
עצם החדרת המטבע תאפשר לנו להטמיע הרגל צריכה חדש שיאפשר לנו הקבוצה לתמוך בהקמת מדינת רווחה לתמוך בפרוייקטים של חינוך – דרך תרבות צריכה
ההכנסות של הבנק ימומשו ברכישת נכסי צאן ברזל דוגמא: נכסים וקרקעות שבחלקם הגדול יוקצו לדיור ציבורי, רכישות של חברות יצרניות בארץ ובחול (תשלום במטבע מדינה)
רכישות בתחום הקניין הרוחני דוגמא:פטנטים
הבנק ירוויח מעמלות המרה למטבעות נסחרים אחרים
פרסום וכאגוד צרכנים לרכישות מוזלות
אשמח לתגובות
לא אהבתי · השב · 2 · 20 אוגוסט 2015 ב-11:25 · נערך
לעניות דעתי החזון הזה חי כבר
"אין עני אלא בדעה" – נדרים מא – הבעיה של העוני בישראל אינה מסוגלת להיפתר באמצעות כסף – אלא דרך חינוך
החזון כקבוצה לאפשר לעם ישראל להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שקיימות היום ברשותנו ולהקים בנק אינטרנטי במטרה לבסס בארץ מדינת רווחה
הבנק יפעל בכל העולם ויתן מענה גם למטבעות מאובזרים אחרים
בכוונת הבנק לשלם משכורת חדשית לכל אחד מהלקוחות עבור פעולתו הטמעת מטבע מאובזר דרך החדרת המטבע לשוק הפיננסי ושיווקו באופן ויראלי למשך כל חייו
הבנק לא גובה עמלות וגם לא ריבית
תידרש בקשת תשלום ראשונה שתשכלל כרטיס חכם ורכישת
"מנייה"
עצם החדרת המטבע תאפשר לנו להטמיע הרגל צריכה חדש שיאפשר לנו הקבוצה לתמוך בהקמת מדינת רווחה לתמוך בפרוייקטים של חינוך – דרך תרבות צריכה
ההכנסות של הבנק ימומשו ברכישת נכסי צאן ברזל דוגמא: נכסים וקרקעות שבחלקם הגדול יוקצו לדיור ציבורי, רכישות של חברות יצרניות בארץ ובחול (תשלום במטבע מדינה)
רכישות בתחום הקניין הרוחני דוגמא:פטנטים
הבנק ירוויח מעמלות המרה למטבעות נסחרים אחרים
פרסום וכאגוד צרכנים לרכישות מוזלות
אשמח לתגובות
לא אהבתי · השב · 2 · 20 אוגוסט 2015 ב-11:25 · נערך
ישנם אי דיוקים מהותיים בכתבה.
1) אף אחד לא מדבר על לחלק כסף לאזרחים. מדברים על הקצאת כסף עבור פרוייקטים ממשלתיים, הווה אומר רכבות, כבישים, בריאות וכו'.
2) הכסף הזה (יש שיקראו לו כסף מסוקים אבל המונח הרשמי הוא MFFP) לא יונפק כנגד חוב. כל הרעיון הוא מעבר מכלכלת חוב (הכלכלה הנוכחית) לכלכלת מטבע. הכוונה היא שבמקום לדבר כל הזמן על החוב מול היתרה ידברו על כמות המטבע בשוק. הכסף הנ"ל יונפק עבור אג"ח ממשלתי ללא זמן פירעון ועם ריבית אפס (לא צריך להחזיר אף פעם וזה לא עולה כסף). המונח המקצועי הוא הרחבה של M0 (הבסיס המוניטרי)
כל עוד ישתמשו בשיטה הזו בצורה מצומצמת ונבונה, זה יכול לעבוד.
הבעיה תהיה כשזה ייצא משליטה ופוליטיקאים יתחילו לדרוש כסף עבור פרוייקטים (פנסיות לאנשי קבע?) או סקטורים (מערכת חינוך חרדית?) ואז הרחבות נוספות עלולות לצאת מכלל שליטה ולגרום להיפראינפלציה ולהתרסקות של המערכת המוניטרית. (ראה ערך רפובליקת וויינמאר, אינפלציה בזימבוואה וכרגע זה מה שקורה בוונצואלה).
אני ממליץ לקרוא את הכתבה הבאה שנכתבה בידי בן ברננקי (לשעבר יו"ר קרן המטבע הבינלאומית)
https://www.brookings.edu/2016/04/11/what-tools-does-the-fed-have-left-part-3-helicopter-money/
אני ממליץ בחום לא לחכות שהממשלה תחלק כסף לאזרחים ישר לחשבון בנק, זה לא הולך לקרות.
ראיון חלוקת כסף לאזרחים זה רעיון מצוין
חלוקת כסף לאזרחים זה רעיון מצוין.
בשוק 150 שקלים:.
5 מחזיקים ב 105 שקלים.
45 מחזיקים ב 45 שקלים.
20 מחזיקים בכלום.
לאחר חלוקה מחדש של הכסף:
5 מחזיקים ב 40 שקלים.
45 מחזיקים ב 90 שקלים.
20 מחזיקים ב 20 שקלים.
היכן האינפלציה?
האינפלציה מכה שהממשלה עושה *פוף* ובשוק מופיעים 150 שקלים נוספים שמתחלקים בין כולם. מה שקורה למשל הוא אם לאותם 20 עניים שהיה 5 שקלים בחיסכון (אתה יודע פנסייה או ליום סגריר – אחרי הכל הם עניים), אחרי ה*פוף* כח הקנייה של החסכון שלהם שווה פתאום 2.5 שקל
"ובשוק מופיעים 150 שקלים נוספים"
הם לא מופיעים כך סתם. הם היו שם. בהשקעות פיננסיות וחשבונות של בעלי הון.
הון שלא עושה כלום.
לוקחים אותו ונותנים לעניים. מה רע? רק טוב יוצא מזה.
וכושר הקנייה של העניים גדל ולא קטן, וערך הכסף איננו משתנה.
חלק מהכסף יושקע בהגדלת הייצור או יהווה תמריץ להגדלתו ע"י הגדלת רווחי היצרנים.
התוצאה בסוף שכולם מרווחים וערך הכסף גם גדל וגם כח הקנייה גדל.
רק לצרי העין נופל הלב. זהו הנזק היחידי.
ציטוט מהכתבה:״מדובר על תיאוריית הזרמת הכסף יש מאין ישירות לידי האזרחים״
*פוף*
בשוק 150 שקלים:.
5 מחזיקים ב 105 שקלים.
45 מחזיקים ב 45 שקלים.
20 שקלים חוב.
לאחר תוספת 20 שקלים והגדלת המחזור ל 170:
5 מחזיקים ב 105 שקלים.
45 מחזיקים ב 45 שקלים.
0 שקלים חוב.
היכן האינפלציה?
אתה מתאר תרחיש שונה לחלוטין. בתרחיש שהכתבה דנה בו פשוט מחלקים לכל אזרח סכום כסף שווה בלי קשר לחוב. מה שגורם לירדית ערך הכסף כי כמות הכסף עולה
אתה מתאר מצב בו הבנקים (אני מניח שאתה מדבר רק על הבנקים) פשוט מוחקים חובות (ואף אחד לא מקבל כסף). שמיטת חובות זאת חייה אחרת לגמרי, עם בעיות שונות לחלוטין
"מצב בו הבנקים (אני מניח שאתה מדבר רק על הבנקים) פשוט מוחקים חובות (ואף אחד לא מקבל כסף)"
לא.
המצב הוא שנוספו 20 שקלים למערכת. חולקו בין בעלי החוב.
הם יכולים להשתמש בכסף איך שירצו. לכסות את חובם או למטרות אחרות.
מבחינת מערך הכסף בשוק ניתן להתיחס לתוספת הזאת כאל כיסוי החוב.
שוב , זה סרט אחר לגמרי.
בכתבה, מדובר על חלוקת כסף לכולם, לא רק לבעלי חוב. וגם אין שום מנגנון שמבטיח שכסף ילך לכיסוי חובות
"מדובר על חלוקת כסף לכולם, לא רק לבעלי חוב"
אתה מכיר מישהו שאיננו בעל חוב? בדוגמה עצמה אין הבחנה בין בעל חוב ושאיננו בעל חוב.
"אין שום מנגנון שמבטיח שכסף ילך לכיסוי חובות"
המנגנון הוא החוק, ההוצאה לפועל, המערכת המשפטית, ואין ספור עורכי דין כרישים שיתפרנסו מלמרר לך את החיים גם אם חובך נובע מעצם קיומך, כמו ביטוח בריאות שחייל משוחרר מחוייב לשלם מרגע שחרורו גם אם הוא גווע מרעב.
לכן לטווח הרחוק החובות יכוסו והאינפלציה תרד לאפס.
בנוסף אתה מתעלם מכך שתוספת הכנסה חודשית לכל אזרח שתגדיל את הצריכה שתגדיל את רווחי היצרנים שתגדיל את ההשקעות בייצור, שייגדילו את התפוקה.
עיקר ההשקעה יהייה בצריכה גדולה יותר של אנרגיה. הגידול בייצור יחד עם הגידול הטבעי של האוכלוסיה ימנע אינפלציה.
אנשים שאינם עובדים (שבפיך נקראים "גנבים") יוכלו, למשל, לקנות פילטר למים שישפר את בריאותם ולהפעיל את המאוורר בקיץ יותר שעות, לקנות יותר מזון ולקנות תרופה שעד עכשיו נמנעו מקנייתה.
לעולם לא אקרא לאנשים כאלה שחיים על חודו של תער "גנבים" תהייה הסיבה אשר תהייה אשר הביאה אותם להסתפק בקיום מ 2000 שקלים בחודש.
האחרים לא יוכלו לטעון שנגנבים שכן יקבלו אותו סכום בדיוק. פשוט – העושר שקיים יתחלק מחדש בצורה שוויונית יותר בין כולם.
מי שלא רואה שקיומם של עשירים אחראי לקיומם של העניים, לא יבין זאת.
אסביר זאת בקיצור: לא קיים שוק של מותרות בלא שוק של עבדים.
כן, אני מכיר יותר מבן-אדם אחד שאין לו חוב.
זה שיש לך חוב ואתה מקבל כסף לא מבטיח שהכסף ילך לכיסוי החוב. יש לי משכנתא, אני מקבל עוד 2000 שקל בחודש – אולי אני אחליף את האוטו. זאת תופעה די ידועה שבאה לידי בטוי שאדם מקבל הלאה במשכורת.
בקיצור, אתה עושה סלט. אתה לא יכול לטעון שכל הכסף הולך לכיסוי חוב בלי להבטיח שכל הכסף הולך לכיסוי חוב
לכן אני אומר כבר הרבה שנים. כל גרוש פוי להשקיע בנדל"ן. גם אם ירד, עדיין יתן תשואה טובה יותר מהכסף ששוכב בקרנות הפנסיה ובעתיד ישמש לסגור חובות של מי שאין לו. דירה תמיד אפשר להשכיר ולחיות מזה, יקר או זול זה לא חשוב, בהשוואה לכלום שנקבל מקרן הפנסיה.
אתה צודק.
אפשר להכליל את הגישה ללהחליף שקלים בדברים עם ערך פנימי אמיתי ולא נתון לגמרי לחסדי המושלים
כל אחד שיבחר מה שמתאים לו: נדלן, זהב, ביטקוין, קו חלוקה של שקדי מרק לבתי תמחוי
זה לא איזה סוד, זה שאלה של פרספקטיבה. אני בטוח שכל מי שהוא בר מזל ועדין יש לו סבא או סבתא בחיים, זאת העצה שהוא מקבל מהם
הרעיון הזה הוא הרעיון המסוכן, המטופש, והקטסטרופלי ביותר, ואני מקווה מאוד שאני טועה. אני מצפה מערן שעשה עד עכשיו עבודה מעולה בהפצת הספקנות והפיקפוק לנהוג באותה הדרך גם כלפי ההצעה הזו.
והנה למה, גם היום יש לנו אינפלציה, אבל, האינפלציה הזו מצויה באיזורים מסוימים בכלכלה, בנדל"ן ובנכסים פיננסיים, הסכנה היחידה כאן היא בעובדה שרבים מאיתנו לא מסוגלים לקנות דירה, זה מצב ביש אבל אנחנו עדיין לא רעבים ללחם. מחר, כשכל אחד מאיתנו יקבל 2000 ש"ח לחשבון המשיח יגיע , נכון? הממממ…..
סימולציה קטנה, גדי הולך טוב ושמח לבזבז את ה2000 שקלים שלו שנחתו מההליקופטר, בית הוא לא יכול לקנות עם הכסף ולחסוך אין טעם כי הריביות אפס על החסכון. אז הוא הולך שמח וטוב לב לקנות סטייק טונה עסיסי שעליו פינטז ארוכות במקום הסרדינים בקופסה שהוא אוכל כרגיל, אבל, אבוי, דוד הגיע לפניו לחנות ורכש את כל הסטייקים, נשאר רק סטייק אחד שמחירו 2000 ש"ח, גדי אומר לעצמו, מה זה משנה, גם כך קיבלתי את ה2000 מההיליקופטר, נשים אותם על הסטייק. בהמשך השבוע המחירים ממשיכים לעלות על מוצרים שקשה לייצר בכמות גדולה (סלמון, בשר, עוף וכו…) והביקוש עולה על ההצע, הוריקן האנפלציה מתחיל לצאת משליטה, סחורות נוספות מצטרפות לחוסר, המדפים חצי מלאים , המחירים ממשיכים לעלות והאפקט הפסיכולוגי של החסר מתחיל לפעול על ההמונים. הלחץ על הממשלה להגדיל את הכסף הליקופטר גדל והם כמובן לא יכולים לעמוד מול ההמון הכועס…..הסכומים גדלים ואיתם הנזק גם גדל. הידד להיליקופטר, הידד לפתרונות הקסם, הידד האח הידד האח, נתראה אחרי המבול.
למה כל הזמן אתה מוחק תגובות שלי? אין בתגובות שום דבר פוגעני. למה לכתוב שקובעי מדיניות מעודדים צמיחה ולא אנפלציה זה כל כך פוגע שאתה צריך למחוק את זה?
הדברים אינם נכונים, לא נבדקו ולא מבוססים על שום עובדה קיימת ולכן נמחקו.
אתה חושב אחרת – הבא מקורות שמגבים את ההנחות שלך. הצפת הבלוג במידע שגוי כפי שאתה עושה ולא בפעם הראשונה פוגעת בו ולכן הודעות מסוג זה נמחקות.
ואגב לידע כללי – יעד האינפלציה של בין אחוז ל3 אחוזים היא אחד היעדים המרכזיים של בנקים מרכזיים בעולם.
לא נישאר, ישאר! כאשר יותר ויותר אגרות חוב מדינתיות הם בעלות ריבית שלילית מנהלי הקרנות מחפשות אפיקי השקעה יותר מסוכנים, רובם בשנים האחרונות מושקעים בנדלן ובבורסה, מי שמשקיע סולידי לא רואה כימעט רווח מאגרות חוב מדינתיות! וזה רק מחריף בחודשים האחרונים, בארצות הברית ישנם קריסות של קרנות פנסיה, שלא מצליחות להחזיר רווחים.
http://www.zerohedge.com/news/2016-07-19/financial-system-breaking-down-unimaginable-pace
נקודה חשובה לציון:
כל מאמציהם של קובעי המדיניות היא לייצר אינפלציה! זו מטרתם הגלויה מאז משבר 2007-9. הם רואים את הדפלציה כמצב הרבה יותר קטסטרופלי מאשר האינפלציה מנקודת המבט של הלחימה כנגדן. הפליאה הגדולה היא שכל מה שהם עשו עד עכשיו לא הצליח בכיוון הזה.
הם מנסים לפחת הדולר במשף תקופה ארוכה בהרבה, ודי בהצלחה
מאז שנפרדו מסטנרד הזהב הדולר איבד כ80 אחוז מערכו. מאז הקמת הפדרל ריזרב (לפני כמאה שנה) כ 95% מערכו
http://visual.ly/purchasing-power-us-dollar-1913-2013
איך מגדירים אינפלציה אפס? זו התיימרות לדעת את מצב המשק ב100% ולפעול בהתאם. אף אחד לא יכול לדעת את מצבו של משק כלכלי של מדינה, כי זה מורכב מדי. וגם נניח יידעו (ונניח שהשמש תהפוך לגבינה) – זה יהיה כרוך בחיזוי העתיד שאמור לייצב את המשק בדרך הנכונה. וזה אפילו עוד יותר בלתי אפשרי.
ועיוותים יתחילו לצוץ כמו חורים בגג דולף. ואז אנשי האינפלציה אפס יעבירו את סל ההגדרות הפתטי שלהם מתחת לחור אחרי חור תחת הטפטוף הבלתי נפסק, ומהלחץ יגדירו הגדרה חדשה של "מצב המשק" שאכן תיתן, למרבה הפלא, תוצאה של אינפלציה אפס, ובתרועה יכריזו על מאבקם הנחוש והמתקדם (ושהדרך עוד ארוכה).
חבורת שרלטנים.
מה הבעיה?
זרוע אחת של המדינה- בנק מרכזי מפחתת המטבע והזרוע השנייה – הלמ"ס תמדוד את הפיחות ותפרסם מדד בצורה כזאת שתתאים למספר שרוצים לראות…
כזה פשוט
הזרמת כסף ישירות לאזרחים לא מייצרת חוב אם היא נעשית על ידי הבנק המרכזי . זה נכון שכיום בשיטת ייצור הכסף כחוב כל הזרמה מכל סוג מגובה בחוב אבל זה לא צריך להיות ככה. לגבי החוששים מאינפלציה . זו סכנה אמיתית אם ההזרמה תהיה מופקרת אבל אין בעיה לייצר מצב בו האינפלציה תהיה אפסית יחד עם הזרמה קבועה לאזרחים . שליטה על כמות הכסף במשק לא מסובכת לביצוע. צריך רק להקים מנגנון שיהיה מנותק מהשפעות הפוליטיקאים ועוד אינטרסנטים.
הדרך היחידה להקים מנגנון מנותק מפוליטיקאים ואינטרסים הוא להקים ועדה שמורכבת מחדי-קרן ופיות במקום אנשים בשר ודם
שחרורון
באותה מידה אפשר להגיד ברמה גבוהה של וודאות שהקמת מערכת כלכלית שלא מערבת בתוכה פוליטיקה ואינטרסים (ברמה עולמית, מדינתית, מקומית, קהילתית וכו) יכולה להתקיים רק במקום שבו כל התושבים יהיו חדי קרן ופיות או בעולם שבו אלגוריתם של מחשב יקבע את חוקי הכלכלה (רק שגם במקרה זה תצטרך מישהו אינטרסנט שיקבע את כללי האלגוריתם).
נכון, ערן. אתה צודק.
לבני אדם, כולם, יש אינטרסים והם מושחתים עי כח.
לכן, לרכז הרבה כח בידהם של מעט אנשים הוא תמיד רעיון רע (למשל ממשלה)
הדרך הטובה ביותר הידועה לאדם כיום לביזור הכח ופתרון הבעיה הזאת היא שוק חופשי. מצב בו הנחת העבודה שלך שכולם הם בני אדם עם אינטרסים
אם אני תמים-אז ההזרמה תהיה מבוקרת ולא תייצר היפר אינפלציה
אם אני ריאלי-ההזרמה תצא מכלל שליטה כי תעשה ע"י אותם האנשים שיצרו את הבלאגן מלכתחילה
אם אני פרנואיד- העסק מכור מראש, אין שום סיכוי לטפטוף וויסות הכסף במקרה הזה מכיוון שאנחנו כבר שקועים עד צוואר בחובות, ללא מחיקת חובות תפקיד כסף ההליקופטר הוא לאפס את החובות באמצעות היפר סופר דופר אינפלציה שתחשוף בפנינו את עולם הכזב שאנחנו והמערב חיים בו, עולם של צרכנות פרועה וחיים על אשראי על חשבון העתיד וכדור הארץ….
שחרורון – בתגובתך הוחלף "כח" ב"כסף".
"לבני אדם, כולם, יש אינטרסים והם מושחתים עי כסף.
לכן, לרכז הרבה כסף בידהם של מעט אנשים הוא תמיד רעיון רע (למשל ממשלה)
הדרך הטובה ביותר הידועה לאדם כיום לביזור הכסף ופתרון הבעיה הזאת היא שוק חופשי(? ) מצב בו הנחת העבודה שלך שכולם הם בני אדם עם אינטרסים."
ברור שאם כח=כסף, אז הפתרון איננו יכול להיות שוק חופשי. הפתרון הוא שוק שוויוני.
אמונתך בשוק חופשי לחלוטין מכל התערבות מביאה לסתירת עקרונותיך.
אבל זה כמובן לא יפריע לך. והמבין מבין למה אתה חותר ומדוע .
מסכים כסף הוא כח. ואני מסכים שזה רעיון רע לרכז הרבה כסף בידי מעט אנשים (כמו למשל שוב: ממשלה).
לכן, התשובה היא אכן שוק חופשי. שוק חופשי הוא לא מושלם, אבל השיטה הטובה ביותר שידועה כיום לביזור כח וגם ביזור כסף.
זאת הדרך להשיג חופש.
אני חושב שהמחלוקת שלנו נובעת מהאופן בו אתה מגדיר שיוין, או ליתר דיוק משתמש במילה ״שיויון״ או ״צדק״ בלי באמת להגדיר אותם.
נראה לי, שאנשים שמביעים דעות כמו שלך, מתעלמים מהעובדה שבני אדם פשוט שונים אחד מהשני ורואים שיויון כמשהו כזה: אני רוצה לשחק בNBA אבל הגובה שלי הוא 1.70 ואני לא קופץ גבוה. אני יכול לנסות להתקבל לקבוצת כדורסל ולהדחות, אבל זה יהיה לא צודק ולא שיויני שידחו אותי. כדי שיהיה צדק ושיוין אמיתי, צריך לנסר את הרגלים של כל מי שגבוה ממני, וכל מי שקופץ גבוה ממני צריך לשחק עם משקולות על הכתף – שיהיה שיון ומשחק צודק.
שכחו לומר שהזרמת כסף תביא לאינפלציה ובסופו של תהליך למחיקת החובות של המדינות על חשבון האזרחים שחסכו כסף.
(כולל פנסיות) כך שמדובר בהעברת כסף מהאנשים שיש להם חסכונות – לאלה שיש להם חובות.
בסופו של תהליך ערך הכסף יעלם ואנשים יעברו למטבע אחר בסגנון של ביטקון,זהב וכדומה…
אמיר
כל הזמן מודפס כסף ובשנים האחרונות מודפסות כמויות עתק של כסף – כ-25 טריליון דולר בסך הכל! אלא שהכסף לא מגיע אליך – הוא מגיע בעיקר למוסדות פיננסים ולמשקיעים בבורסות, אז במקרה זה החשש שלך לא אמור להיות מהדפסה אלא לאן מגיעים וזורמים הכספים האלה שמודפסים.
לגבי החשש לאבדן הפנסיה- גם פה אין לך ממה לחשוש. כבר ברור הרי שאם אין לך פנסיה תקציבית – לא תהיה לך פנסיה נורמלית שתוכל להתקיים ממנה בין אם תדפיס או לא תדפיס
ערן,
הייתי שמח לדעת איך "כבר ברור הרי שאם אין לך פנסיה תקציבית – לא תהיה לך פנסיה נורמלית שתוכל להתקיים ממנה"? האם עד היום כל מי שהפקיד כסף בקרנות פנסיה נשאר בלי כלום?