ב-30 בנובמבר 2016 הודיע צוות המעבר של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ כי וילבור רוס, נבחר לתפקיד שר המסחר של ארצות הברית. המינוי כפוף לאישור הסנאט. וילבור רוס בן 79, הוא מיליארדר מרשימת 400 עשירי ארה"ב של פורבס. ההתמחות של רוס היא רכישות ממונפות של חברות במצוקה בתעשיות כמו פלדה, פחם, טלקומוניקציה וטקסטיל, הבראתן ומכירתן ברווח גדול.
ב-21 לדצמבר נמסר כי פיטר נווארו נבחר ע"י הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לכהן כראש מועצת הסחר הלאומית, תפקיד חדש בממשלה הפדרלית. פיטר נווארו בן 67 בעל דוקטורט בכלכלה מהארווארד, מכהן כפרופסור לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת קליפורניה באירווין מזה למעלה מ-20 שנים.
נווארו ניסה שלש פעמים להיבחר לתפקידים פוליטיים שונים מטעם המפלגה הדמוקרטית ונכשל בכולם. עיקר פירסומו בשנים האחרונות בא מהיותו מבקר בוטה של סין כפי שמוצג בספרו מ-2011 'מוות בידי סין", ובסרט דוקומנטרי באותו שם. נווארו טוען כי סין מערערת את כלכלת ארה"ב, כאשר היא עובדת יחד עם תאגידים אמריקאיים נגד האינטרסים ארוכי הטווח של אמריקה. לדבריו סין מסייעת בטווח הקצר לתאגידים בארה"ב על ידי אספקת עובדים זולים לתאגידים אלו. הוא המליץ על גישה תקיפה יותר במלחמה כלכלית עם סין.
בסוף אוקטובר 2016, דונלד טראמפ פירסם את תוכנית 100 הימים הראשונים לכהונתו שנקראה "החוזה של דונלד טראמפ עם הבוחר האמריקאי." בין צעדי החקיקה בתוכנית שאמורים להתבצע בתוך 100 הימים הראשונים של הממשל נמצא 'חוק אנרגיה ותשתיות. מינוף שותפויות פרטיות-ציבוריות, והשקעות פרטיות באמצעות תמריצי מס, כדי לתמרץ השקעות בתשתיות בהיקף של טריליון דולר במהלך 10 שנים. זוהי השקעה ניטראלית מבחינת הממשלה'.
פיטר נווארו ווילבור רוס, אז יועצי מדיניות בכירים לטראמפ, פרסמו ב-29 לספטמבר 2016 מאמר בשם Scoring the Trump Economic Plan”" בו הם מציגים את תוכנית כלכלית לממשל טראמפ. חודש אח"כ ב-27 לאוקטובר 2016 הם פרסמו מאמר נוסף “Trump Versus Clinton On Infrastructure” בו הם מציעים תוכנית למימון ההשקעות בתשתיות.
תוכנית מימון התשתיות של נווארו – רוס מבוססת על מימון פרטי בהיקף עצום, מגובה בתמריצי מס ממשלתיים כדי לעזור בפתרון בעיית התשתיות של ארה"ב, והכל תוך שמירה על 'ניטראליות בהכנסות' ממס. למעשה מדובר בהפרטת התשתיות של ארה"ב והעברתן לידי המגזר הפרטי.
בתמצית, התוכנית מציעה שהפרוייקטים האלו בהיקף של טריליון דולר יבוצעו ע"י הסקטור הפרטי במימון בנקאי. הממשלה תתן תמריץ בצורת זיכוי מס בסך של 82% מההון העצמי שהבנקים ידרשו מהיזמים או מהתאגידים שיבנו את התשתיות. נווארו ורוס טוענים שתקבולי המס ממקומות העבודה החדשים שייוצרו, ומרווחי התאגידים והקבלנים שיבנו את התשתיות יהיו בהיקף של זיכוי המס, וכך תושג 'ניטראליות בהכנסות' ממס. הם מציעים גם להבטיח שולי רווח של 10% לקבלן הפרטי.
יש הרבה בעיות גלויות ופחות גלויות בתוכנית של נווארו ורוס שעלולה גם לא לפתור את בעיית התשתיות הקורסות של ארה"ב וגם להכניס את ארה"ב לבעיות כלכליות חמורות.
" מי יתעדף את הפרויקטים הלאומיים?*
הבעייה העיקרית היא התפיסה של ממשלה כעסק, כחנות מכולת שצריכה להרוויח. עד היום, נקודת המבט על פרוייקטים של תשתיות היתה שהם במהותם לטובת כלל הציבור, עכשיו נווארו ורוס הופכים אותם לפרוייקטים למטרות רווח וקושרים אותם למרוץ לרווחים מהירים. התפיסה של תועלת ציבורית בסיסית בתשתיות, הציר המרכזי בפרוייקטים אלו, נעלמת.
וילבור רוס - שר המסחר הנכנס של ארצות הברית (צילום מסך: יוטיוב)
בדרך המסורתית, פרויקטים של תשתיות נבחרים בדרך כלל על ידי ממשלות ושלטון מקומי, על בסיס תועלות ציבוריות, ועל פי יכולתה של הקהילה לשלם עבור פרוייקטים אלו. על פי התכנית של נווארו ורוס, בחירת הפרויקטים תעבור לידי משקיעים פרטיים למטרות רווח.
בגישה החדשה נותנים למעשה ליזמים ולקבלנים פרטיים כוח, למעשה בלעדיות, על בחירת הפרוייקטים. הממשלה תשאר רק עם שם של פוליטיקאי על גשר או כביש בבעלות פרטית. רק פרוייקטים שהם 'כדאיים' כלכלית לטווח הקצר יבוצעו. גופים ומשקיעים פרטיים יכנסו רק לפרוייקטים המבטיחים זרם הכנסות, כמו גשר בתשלום בניו-יורק, או כביש אגרה בסן פרנציסקו, שניתן יהיה להניח בביטחה שיהיה להם זרם הכנסות שיאפשר לממן אותם.
*תשתיות לבעלי ממון בלבד*
אם קביעת דמי שימוש או אגרה גבוהים על המשתמשים בתשתית נדרשת כדי לאפשר למשקיעים הפרטיים להחזיר את השקעותיהם, אז הרבה תשתיות שאינן מניבות הכנסות באמריקה פשוט לא ישיגו מימון. נווארו ורוס עצמם כותבים זאת: פרויקטים עם תזרימי מזומנים חזקים ומוגדרים בברור 'strong and clearly defined' יכולים להיות ממומנים בקלות בשווקי ההון. לעומת זאת, רבים מאותם פרויקטים שלא יקבלו מימון נוטים להיות עם פחות מקורות הכנסה בטוחים. פרויקטים אחרים יבהילו את האזרחים שידרש מהם לשלם מחירים כה גבוהים על השימוש בהם, כך שהפוליטיקאים לא יתחייבו לפרויקטים אלו.
נווארו ורוס לא אומרים מה יהייה על הפרוייקטים מהסוג השני והשלישי שאין להם תזרימי מזומנים חזקים ומוגדרים בברור, או שיחייבו דמי שימוש גבוהים. למעשה, על פי התוכנית של נווארו ורוס, פרוייקטים של תשתית בעיירות הקטנות ובאזורים הכפריים של אמריקה, לא יבוצעו. מדובר בעיקר בעיירות ואזורים שבחרו בטראמפ, שצריכים השקעות בכבישים, בגשרים, במפעלי מים, במתקני ביוב, ובתשתיות אחרות. להם יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיג השקעות פרטיות ומימון בנקאי לפרוייקטים כאלו כי הם לא יניבו תזרימי מזומנים חזקים וברורים מראש.
*התאגידים העשירים יתעשרו עוד יותר"
רנדל או'טול הוא אנליסט תחבורה במכון קאטו הליברטאריאני ובדרך כלל תומך נלהב בהפרטת התשתיות. עם זאת הוא רואה מספר בעיות בתוכנית מימון התשתיות של נווארו ורוס. ראשית לדעתו, יש הרבה תשתיות שכבר עתה כדאי להשקיע בהן, כמו רשתות חשמל. או'טול מציין שבפרויקטים אלו, התכנית תיתן הקלות מס למשקיעים ולבעלים פרטיים אשר יהיו מוכנים להשקיע בתשתית בכל מקרה. שנית, ממשלות מממנות הרבה תשתיות שאינן רווחיות, כמו רכבות נוסעים. בפרויקטים כאלו גם הקלות מס בהיקף גדול לא יביאו משקיעים פרטיים להוציא כסף על תשתיות שלא משלמות ושלא תחזרנה את ההשקעה.
פיטר נברו -ראש מועצת הסחר הלאומית (צילום מתוך יוטיוב)
המשקיעים עשויים להעביר הון מפרויקטים שאינם מסובסדים לאלו המסובסדים תוך שהם שמים בכיסם את הטבות המס על פרויקטים שהם היו מממנים בכל מקרה.
בנוסף, מי שיהנה מהתמריץ המוצע בתוכנית של נווארו ורוס הם תאגידים גדולים שהיקף מכירותיהם לפחות פי עשר מהיקף הפרוייקט אותו יבצעו. כך לדוגמה, לפרוייקט בהיקף של 100 מיליון דולר, זיכוי המס יהיה רלבנטי רק לתאגידים שהיקף המכירות שלהם מעל למיליארד דולר. התוצאה מכך שתאגידים באזורים הכפריים של ארה"ב יהיו מחוץ למשחק הראשי וישתתפו בפרוייקט התשתיות רק כקבלני משנה.
התוכנית תביא להונאות ולהוצאת מיליארדי דולרים מממשלת ארה"ב בדרכי מרמה. לגופים הפרטיים שיבנו את התשתיות יהיה תמריץ גדול ל'נפח' את היקף הפרוייקט כך שלמעשה לא ישקיעו מכספם כלל. הטבה זו אף תצמיח מומחים לענייני תשתיות אשר יתמכו וייעצו ללקוחותיהם כיצד לקבל את זיכוי המס מהמדינה ללא ההשקעה הנדרשת בהון העצמי.
* תגידו ביי לפרויקטי תשתית חשובים ברחבי ארה"ב*
דאגלס הולץ-אקין כלכלן ונשיא פורום הפעולה האמריקאי השמרני, ציין כי המשקיעים שישקיעו בתשתיות, בגשרים חדשים, מסילות ברזל, ומגדלי פיקוח תנועה אווירית חדשים, לא יוציאו את הכסף על פרוייקטים אחרים וכך יפגעו בגידול הצפוי בהכנסות ממסים ויערערו את ה'ניטראליות בהכנסות' ממסים שהיא הבסיס לתוכנית של נווארו ורוס.
לארי סאמרס, מי שהיה שר האוצר בממשל הנשיא ביל קלינטון ומאוחר יותר שימש כיועץ הכלכלי הבכיר של נשיא ארה"ב הנוכחי, ברק אובמה, תקף במאמר בפיננשל טיימס את התוכניות של נווארו ורוס
לפי סאמרס, תכנית מימון ההשקעות המציעה גישה המבוססת על זיכוי מס להשקעות הון ומעורבות בלעדית של הסקטור פרטי לא תכסה את הפרויקטים החשובים ביותר, לא תגיע לרבים מהמשקיעים החשובים ביותר, וכרוכה בהטיה שגוייה מהותית של משאבים ציבוריים. סאמרס ציין כי חלק ניכר מהתשתיות החשובות ביותר כמו שיפור בכבישים, תיקון עשרות אלפי גשרים הלקויים מבחינה מבנית, שיפוץ מפעלי מים, שדרוג בתי ספר או מודרניזציה של מערכות בקרת תנועה האווירית, אינן מייצרות החזר הון כלכלי ולכן לא יכללו בתוכנית של נווארו-רוס. כמו כן קרנות הפנסיה שאינן חייבות במס, הקדשים וקרנות הון ממשלתיות מכל העולם, שהם המקורות המבטיחים ביותר של השקעות בתשתיות, לא יוכלו לנצל את הטבות המס שבתוכנית.
* התכנית נכשלה כבר בעבר – האם הפעם זה יהיה שונה?*
על פי דו"ח משרד התקציב של הקונגרס 2015, בניית כבישים וגשרים אינה השקעה כלכלית בסיכון נמוך והסקטור הפרטי אינו יודע בהכרח לבחור בפרוייקטים כדאיים כלכלית. לפי הדו"ח, 14 פרוייקטים במימון פרטי, כולם מעל ל-50 מיליון דולר לפרוייקט, הושלמו בארה"ב מאז 1995. מהפרוייקטים האלו, שלושה הגיעו לפשיטת רגל ובפרוייקט אחד נדרשה רכישה ציבורית, כישלון בשיעור של 29%.
לפי ההגיון הפנימי בתוכנית מימון התשתיות של נווארו ורוס, הדרך היחידה לפתות את המגזר הפרטי לבנות תשתיות ולשקם מערכת מים, ביוב, ומערכות דומות שקרסו בעיירות הקטנות ובאזורים הכפריים של אמריקה, היא לתת למשקיעים רווחים גבוהים ולזמן ארוך. זה מה שעירית שיקגו עשתה כאשר היא מכרה את מדי החניה בעיר לקבוצת משקיעים מוול סטריט. התוצאות היו והינן קשות, הנהגים בשיקגו נאלצים עתה לשלם דמי חנייה מופקעים כדי לחנות בשיקגו, והעיריה חסרת אונים לשנות את דמי החניה האלו.
* מיסים עקיפים חדשים על האמריקאים*
גם במקרה ולפרוייקט התשתית יהיו מקורות הכנסה בטוחים יחסית והמשקיעים הפרטיים יחזירו את השקעתם וירוויחו מדמי השימוש, כגון אגרת כבישים וגשרים או מתעריפי מים גבוהים יותר, הרי שמדובר למעשה בהסטת ההשקעה. האמריקאים במקום לשלם עבור הכבישים החדשים שלהם, או עבור שיפוץ מערכות המים שלהם באמצעות תוספת מס, ישלמו עבורם במהלך הנסיעות היומיות שלהם, או בעת השימוש במים. וכמובן שכל היזמים הפרטיים האלה ירוויחו תשואה נאה.
דמי השימוש בפרוייקטים שיבנו הם למעשה מס צריכה על המשתמשים, שהוא במהותו מס רגרסיבי. יתרה מזאת דמי השימוש יהיו הוצאה מוכרת לצרכי מס, ששוויה למשתמשים בעשירונים העליונים יהיה גבוה בהרבה משוויה למשתמשים בדרגות המס הנמוכות.
נווארו ורוס טוענים כי התוכנית תהיה ניטראלית מבחינת הכנסות המדינה בגלל שהזיכוי ממס יקוזז ע"י ההכנסות ממיסים על שכר העובדים שיועסקו בפרויקטים של התשתיות וממיסים על רווחים של הקבלנים. הבעייה היא שהחישובים שלהם מניחים שהעובדים שיועסקו יבואו ממאגר של עובדים מובטלים, מעובדים שאם לא יועסקו בפרויקטים של התשתיות לא יקבלו שכר החייב במס ממקום אחר, או על ידי עובדים המועסקים חלקית שיגדילו את הכנסתם החייבת במס. הנחה זו אינה מבוססת בלשון המעטה.
בנוסף – תוכנית מימון התשתיות של נווארו ורוס אינה תוכנית ליצירת מקומות עבודה. אין כל ערובה לכך שהתכנית תיצור מקומות עבודה חדשים נטו. אין חובה על הקבלנים לשכור עובדים חדשים, או להרחיב את שעות העבודה, כדי לקבל את הטבות המס.
*לסיכום*
התוכנית של נווארו ורוס מציעה לפתור את בעיית התשתיות המסיבית של ארה"ב בדרך של הפרטה. להעביר אותה לאחריות המגזר הפרטי בלווי תמריצי מס בהיקף עצום, לאותו המגזר הפרטי שהביא למשבר של 1929 ולמשבר של 2008/7.
הבסיס לתוכנית הכלכלית, ובהשלכה לתוכנית מימון ההשקעות בתשתיות של נווארו ורוס היא כלכלת וודו. הטיעונים שלהם כל כך רחוקים מהזרם המרכזי של סוג כלשהו של חשיבה כלכלית אחראית, שהם מהווים את המקבילה הכלכלית של בריאתנות – התפיסה לפיה כל היקום נברא על ידי אלוהים – כך אמר לארי סאמרס בראיון לבלומברג .
כדי לממש את הצעתם, נווארו ורוס מציעים הנדסה פיננסית בדרגה של סטודנט שנה א' למנהל עסקים. האקסל סובל הכל, אבל הוא לא מסתיר שהתוכנית אינה אלא מתנת כספי מס מסיבית לתאגידים היא תעשיר כמה אנשים מקושרים על חשבון משלמי המסים ותעשה מעט מאוד כדי לפתור את גרעון ההשקעה האמריקאי בתשתיות.
מעבר לבעייתיות החברתית, לסיכון המוסרי, התוכנית פשוט לא תעבוד. זה לא הצליח בעבר, ואין סיבה שזה יצליח בעתיד.
למרות הביקורת, החסרונות והשגיאות בתוכניות של נווארו ורוס, הרי שהמינויים שלהם לתפקידים בכירים בתחום הכלכלי בממשל טראמפ, מבטיחים שהתוכניות יוכנסו לפעולה. ניתן רק לקוות שהתוצאות לא תהיינה כה גרועות כפי שמבקרי התוכנית חוששים.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
תוכניות הם בסיס לשינויים
ההבטחה הגדולה של טראמפ היא להיטיב עם האיש הפשוט
אני מניח שזה מרכז שאיפתו – הוא ינחה את הממשלו שלו שזו מטרטה העיקרית
הבעיה הגדולה ביותר של הנשיאים ב30 השנים האחרונות שהם הזרימו תקציבים אדירים לצבא וליצור עימות עם רוסיה
אם כמו שטראמפ אומר הוא ייטיב את היחסים עם רוסיה
הוא יוכל ליצור עולם הגיוני יותר והתוצאה מכך תהייה כלכלה הגיונית יותר
אפשר שהעשירים ירוויחו יותר אבל אין זה אומר על חשבון האזרח הקטן
עלינו לזכור שאובמה – יצר אבטלה סמויה עצומה – כ-100 מיליון עובדים בעבודה חלקית שלא מאפשרת חיים בכבוד – טראמפ יודע שזו הסיבה העיקרית לבחירתו ולפי דעתי אינו טיפש
מהתחתית של אובמה אפשר רק לעלות – כלכלית וצבאית
ההשוואה לבריאתנות שהיא הדרך היחידה המוכחת מדעית לבריאת היש הפיזי מלמדת שכנראה תכניתם של נבחרי טראמפ היא יעילה מעבר לצפוי. כדאי גם לזכור שכל השמאלנים בעולם חברו כנגד טראמפ וביקורתם כנגדו עד כה התגלתה כשקרית ותועמלנית בולשוויקית. כך שתרשו לי להטיל ספק גדול בביקורת שמותח המאמר על תכניותיו הכלכליות של טראמפ. למרות הערכתי הרבה לאמנון פורטוגלי כנראה רוח המייליה התרבותי שלו הכתיבה לו את המאמר. משום מה האתר לא מציין שטראמפ הוא הפוליטיקאי הבכיר היחיד שיצא כנגד הסכמי הסחר המשעבדים TPP ו NAFTA
אני מניח שיותר מחצי מאוכלוסית העולם חושבת כי אלוהים ברא את כל היקום, כך שזה לא כל כך רחוק מהזרם המרכזי.
בריאתנות היא האמונה כי העולם והיקום נבראו בדיוק כפי הכתוב בתנך בשישה ימים ושהיקום קיים 6000 אלפי שנות אדם.
אם לארי ברנס מתנגד.. יכול להיות שזה כן טוב.
סמארס הוא מכה.
מאד כדאי לקרא את הקטע הבא: http://kingworldnews.com/multi-billionaire-hugo-salinas-price-just-issued-a-dire-warning/
המאמר על תוכנית הפרטת התשתיות של טראמפ עם ציון המקורות
http://tinyurl.com/hc5peff
אין ספק שיש הרבה בעיות בתוכנית המוצעת. וכנראה, יהיה ערימות של שחיתות כמו שיש בכל מקום בו יש ערימה של כספי משלמי מיסים
אני רוצה להתעכב על המשפט הבא: ״אז הרבה תשתיות “חינמיות” באמריקה פשוט לא ישיגו מימון״. אין כזה דבר תשתית חינמית. היום המשתמשים הכבדים ממומנים ע״י משלם המיסים. כמו שאני לא הולך לסופר ולוקח מה שאני רוצה כי הכל כבר שולם ע״י הממשלה, ככה אין שום סיבה שתשתיות יהיו משולמות מראש.
אנשים ממנים כבישים, ואז בוכים שיש עודף תנועה. זה כמו שתממנו חלוקה בחינם של אייפון ותבכו שיש תור
כולם בעד אחד ואחד בעד כולם זאת התשתית לכלכלה מאוזנת שלא תתדרדר(to go downhill)לתהום הרעב האלימות והמלחמה.
שאתה דוגל בו הוא כלכלה לעשירים בלבד, זה אפשרי, אבל לא לאורך זמן, לבסוף יבוא המרד; לא מרד הנפילים אלא המרד שרוג'ר זילאזני דבר עליו בספרו 'אדון האור'.
בישראל משלמים על חשמל, ואיכשהו הישראלים לא יושבים בחושך
בונצואלה החשמל חינם. אנשים ישנים ב40 מעלות בלי מזגן ותינוקות מתים בבתי חולים כי הפסקות החשמל הם על בסיס יומיומי
״זחלתי מתחת גדרות תייל, בשדות מוקשים, הלכתי במדבר בשמש הקופית ושילמתי לאנשים מסוכנים להבריח אותי. הכל כדי לברוח מאיימת השוק החופשי לחיבוק האוהב של הסוציאליזם״ – אף אחד, אף פעם
אכן שחרורון חי בסרט האיין ראנדי שאם כל אחד יהיה כמה שיותר אנוכי כך ייטב לאנושות ועוד הוא מאמין שהעניים והמדוכאים פשוט ישבו בצד ויאכפו את זכות הקניין שלו והזכות שלו ליסוע על הכביש החדש שלו.
יש חוקים פשוטים של ההיסטוריה ההון מתכנס אצל מעטים ולא משנה באיזה משטר ולבסוף בעלי ההון מאבדים את ראשם (ועוד כמה מיליונים במלחמות). זה קרה ויקרה בכל חברה אנושית מי שמאמין אחרת הוא פשוט משוגע כמו שאמרו שמשוגע הוא מי שחוזר על אותו הדבר כל הזמן וכל פעם מצפה לתוצאה שונה.
ולכן אני חוזר ומדגיש לכל המשוגעים שרוצים לעשות אותו דבר ומצפים לתוצאה אחרת:
יש שני דרכים שבני אדם יכולים ל״התעסק״ אחד עם השני: בעזרת כסף או בעזרת רובים. לצערי אתה מטיף לדרך השנייה
מתי אי פעם הטפתי לרובים? או למשהו בכפיה? זה רק מראה שוב ושוב כי אינך מבין כלל את דברי או פשוט לא קורא לעומק.
כסף הוא המצאה חברתית ולכן ניתן לאכיפה רק בכח הזרוע ופה הסתירה החוזרת ונשנית שלך. האשליה כי ניתן לקיים ולאכוף הסכמים חברתיים(או חוזים אישיים) ללא חברה סולידרית וללא רובים. זה אחד מן השניים. תבחר.
בוודאי שניתן לקיים כסף ללא כח הזרוע – למשל: ביטקוין
מה שאתה קורא ״סולידריות״ לא יכול להתקיים ללא רובים. שאתה אומר ״זכותי לקבל דירה/חשמל/מים/אוכל בחינם״ המשמעות היא שמישהו צריך להשקיע זמן ומשאבים כדי ליצור לך את מה שאתה רוצה.
ישנם שני דרכים לקיים את זה: מה שאתה קורה סולידריות (שזה למעשה ביזה ושנור) או כסף (שזה מסחר חופשי בין אנשים). התרחיש הראשון מוביל לאסון (כמו ונצואלה) השני לשגשוג (ארהב)
יכול להיות שאתה לא אוהב איך זה נשמע. גם אני הייתי רוצה לשיר קומבייה ופוף שתופיע לי דירה חדשה בפ״ת. אבל לצערנו זה לא עובד ככה במציאות.
אני חושב ששורש הבעיה היא שאנשים חונכו לחשוב שכסף הוא משהו מרושע, והאמת שההפך הוא הנכון
שחרורון – כל פעם כשאתה מזכיר ונצואלה אל תשכח להזכיר את מיליוני ההומלסים בארה"ב הקופאים בקור.
הזכר את הניצול, העוני, המחסור והרעב שיזמים אמריקניים כפו בארצות רבות. אל תהיה חד צדדי.
הזכר את המחיר שהפשיעה האלימה גובה בארה"ב ששקולה למלחמה.
–
קיימות ארבע אפשרויות לצרוף עשירים ועניים:
1. קיימים עשירים שלהם הרבה יותר ולעומתם עניים שלהם הרבה פחות.
2. עשירים ולא עניים ולכולם יש יותר מהמינימום הנדרש לקיום, והרבה זמן פנוי.
3. רק עשירים. לא קיים במציאות, כיוון שלא ניתן להבחין ביניהם.
4. רק עניים. כולם חסרים את המינימום לקיומם.
רק אחת משתי האפשרויות הראשונות ראויה לבחירה. אתה בוחר בראשונה בנימוק של העדר שימוש בכוח מבלי להבין שחברה של הפליות ופערי על מחייבת שמוש בכוח.
האפשרות השנייה ניתנת למימוש ללא כוח בדרך החינוך. מותנית בהגבלת ילודה או באמצעות חינוך לאחריות אישית או ע"י הגבלות כלכליות(וחלוקת אמצעי מניעה).
חלוקת אוצרות הטבע וקרקעות לאזרחי המדינה בשווה. מימון יזמים ע"י המדינה.
התחייבות של עשירים שמומנו ע"י המדינה לשלם 50% מס. התחייבות של עשירים אחרים לשלם 50% מרווחיהם לעובדיהם.
התחייבות של כל בעלי התפקידים הציבוריים לחשוף את כל חשבונותיהם בפני הציבור.
ייאסר על בעל תפקיד ציבורי להפוך למיליונר ולהחזיק במיליונים מעבר להכנסתו משכרו הציבורי. כך תמנע שחיתות ציבורית.
אתה שואל כיצד כל זה יקויים ללא כפייה?
דרך הסכמים:
למשל, אם אינך שולח את ילדיך לבתי ספר של המדינה, תאלץ לשלם עבור חינוכם מחשבונך. תמנע ממך הכנסה בסיסית.
כיצד למנוע בזיזת אצרות הטבע? ימנעו מהבוזז משאבים כגון מים, דלק, חשמל, שרותים בנקאיים, תחבורה ותשתיות תקשורת.
לא יעזור, יזרק לג'ונגל שינסה מזלו שם .
יזמים שמומנו יחתמו על הסכם מימון. אחרים יחתמו על הסכם העסקה לעובדיהם שבלעדיו לא יוכלו להקים את עסקם.
הגבלות כלכליות ישמשו אמצעי עיקרי להחזרה למוטב, אבל האמצעי היעיל ביותר יהיה הסכמים מרצון.
כל בונה דירות יבין שהזכות לבנות דירות ולהתעשר מבנייתן מותנית בדאגה לזולתו.
שהזכות להתעשר איננה מובנית מאליה.
וכך כל בעל היי טק וכל בעל מפעל מצליח וכל חקלאי בעל טרקטור יבין שייצור שפע יביא שפע לכולם כולל לו עצמו.
מצויין, קניתי.
נבטל את מס ההכנסה וכל אחד יספק ויצרוך שירותים כעומק כספו וראות עיניו
אתה תממן את חינוך ילדך, ותחנך אותם איך שאתה מוצא לנכון, ואני אעשה אותו דבר
אתה תעשה עסקים ותספק שירותים רק לאנשים שאתה מוצא ראויים, ואני יעשה אותו דבר
אתה תגביל את הילודה שלך ותחלק אמצעי מניעה שרכשת מכספך, ואני אעשה שימוש אחר בזמן והרכוש שלי
אני בעד
סתם להשכלה כללית מס הכנסה הוא אינו חוקתי ולמעשה לא מופיע בחוקה האמריקאית . נדמה לי שבעבר קראתי שכאשר פנו למס ההכנסה האמריקאי לקבל מסמך כתוב כלשהו שמעגן אותו מבחינה חוקית לחוקה האמריקאית , לא נמצא מסמך כזה. אגב כל מטרתו של מס ההכנסה היא לשלם על הריביות שהמדינה חייבת על "הלוואת" הכסף שהיא לוקחת מהפדראל רזרב, כי אסור למדינה להדפיס כסף. מי שוותיק בפורום הזה בוודאי מכיר את כל הנושא הזה, אבל מי שהצטרף לא מכבר, כדאי לחקור על העניין. אפשר להתחיל בהקמת הפדראל רזרב על הגילגולים השונים שלו ב1913 והקמת מס ההכנסה בערך באותה התקופה. בארץ אגב מס ההכנסה הישיר בקושי מכסה את 36 מיליארד הש"ח שהמדינה משלמת כחוב כל שנה, כלומר האזרחים משלמים בסוף מס שתפקידו לכסות את החוב הזה כל שנה מבלי שהאזרח רואה שום שקל מהכסף הזה למטרות ציבוריות.
התיקון ה 16 לחוקה האמריקאית בגדול מתיר מס הכנסה. אחד הטיעונים הוא שהתיקון ה16 הוא לא חוקתי כי הוא נוגד את התיקון ה 13 שעסק באיסור עבדות (גזילת חלק או כל פרות עבודות של אדם בכח)
שלא במפתיע התיקון הזה נעשה במקביל להקמת הפדראל ריזרב ולמעשה יישומו הסופי של התיקון היה באותה השנה בדיוק(1913), מוזר לא ?ואפילו ללא התנגדות? אגב בית המשפט העליון בארצות הברית עצמו פסק מספר שנים קודם לכן שמס ההכנסה מנוגד לחוקה האמריקאית , כלומר התיקון נועד לעקוף כביכול את עצם החוקה האמריקאית ואף את החלטת בית המשפט והכל ללא שום התנגדות מצד הקונגרס. לי אישית לא ידוע על קשר בין עבדות לבין מס ההכנסה. העבדות הרשמית בכלל נפסקה ב1865 לאחר מלחמת האזרחים, הרבה לפני התיקון ה- 16, כך שלא ממש ברור לי איזה קשר יש ביניהם.
עבדות היא מצב בו אין לך בעלות על כל או כמעט כל פירות המלאכה שלך.
מיסוי הוא מצב בוא אין לך בעלות על חלק מפירות המלאכה שלך.
באיזה אחוז בעלות על פירות המלאכה שלך עבדות הופכת למיסוי?
בישראל סך נטל המיסוי (מס הכנסה מעמ מס ביטוח לאומי מס ביטוח בריאות מס פנסייה מכס) הוא בסביבות 70% במקרים מסויימים (משכורות גבוהות) האם הם עבדים?
מי שמרויח בקושי הנטל הוא פחות אך קיים. האם הם עבדים?
ביטקוין מתקיים על תשתיות חברתיות קיימות הבונות אמון.
בעולם שלך כאשר כל אחד ממקסם את אנוכיותו ברור לכל בר דעת שאין אמון ולכן ביטקוין שאין לו ערך משל עצמו לא יכול להתקיים כי אין אמון וכך גם לגבי כל כסף שאין לו ערך עצמי אלא אם כן כופים אותו ברובים או שיש אמון, ואמון מצריך חברה סולידרית.
אם עשיתי חוזה עם מישהו והוא לא מקיים אותו? אם אנוכיות היא הנורמה החברתית אז ודאי שגם אף אחד אחר לא יבוא בטענות לאותו אחד שלא מקיים את החוזה הרי הוא ממקסם את אנוכיותו ומה אתה רוצה ממנו?
בני אדם יכולים להגיע להסכמה על דברים ואין שום צורך ברובים. הטענה שלי היא שאדם נבון יבחר לקיים חברה סולידרית ולא אנוכית בבחירה עצמית ללא שום כפיה.
מתי אמרתי שזכותי לקבל משהו בחינם? הדבר היחיד שמגיע לאדם בחינם בחברה היא קרקע משל עצמו אחרת ודאי שאין לו שם סיבה להיות חלק מחברה כל שהיא.
איך ניתן לאכוף את זכות הקניין שלך בקרקע? רק ע"י רובים או שהסכמנו מראש לחלק באופן שווה את הקרקע.
אוי הדר הדר
ביטקוין מושתת על עיקרון אי האמון. בדיוק בגלל שמניחים שכל אחד דואג למקסם את הערך שלו באופן ״אנוכי״ הביטקוין מצליח
אתה יודע יש סיבה שקוראים
לזה trustless protoco
l
טראמפ כנראה לא משנה את השיטה הבסיסית בארה״ב .
אבל אחת האמירות החזקות שלו גם בנאום מאה הימים הראשונים וגם אחר כך הייתה שבמקום לבזבז שישה טריליון דולר דרך הקומפלקס הצבאי האמריקאי שגם הוא כולו תאגידים פרטיים , בזבוז על מלחמות שווא ועוד כאלה ללא תוצאות .
הוא היה מעדיף להשקיע חלק מהכסף הזה בתוך ארה״ב לחידוש התשתיות שמצויות במצב של ריקבון מתקדם. האם עדיף לעולם שארהב תתרכז בעצמה במקום לחולל מהומות דמים בעולם. נראה שהתשובה ברורה.
יש אגב סיכוי קטן שבהמשך הכהונה שלו הוא יקבל תובנות מוניטארית . אם כי הסיכוי לכך די קטן . לא צריך לבנות על זה.
על איזה תובנות מוניטריות אתה מדבר אורי ירון?
אולי על כך שבנקים מרכזיים אינם גופים בבעלות פרטית אלא ארגונים ממשלתיים?
אולי על כך שרזרבה חלקית לא יוצרת כסף יש מאין אלא מונעת יצור כזה?
שים לב שהטענות שלך על בעלות פרטית על בנקים מרכזיים והרזרבה החלקית הופרכו ואפילו ערן שינה את המנגינה
היכן התובנות שלך אורי?