ריטה פניזון, שהשם המלא שלה היה מרגריטה פניזון, הייתה חובבת טניס מושבעת. הגברת החביבה הזאת היא זו שעל שמה נקראת התרופה הכה פופולרית שמתברר שמיליון מרשמים שלה ניתנים מדי שנה בישראל – ריטלין. היה לה גם בעל מוצלח בשם ליאנדרו, שב-1944 עבד בחברת התרופות 'סיבה'. כמו הרבה מדענים באותם ימים, הוא לא חשש לנסות את התרופה על עצמו. הוא גם נתן אותה לריטה יקירתו. לאחר שנטלה אותה פעם או פעמיים, ריטה הרגישה שהתרופה "ממריצה" את הביצועים שלה, ולכן נהגה ליטול אותה לפני כל משחק. כמחווה רומנטית, ליאנדרו החליט לקרוא לתרופה ריטלין.
לחברה לעומת זאת, זה לקח כמה שנים עד שהחלו לחקור לעומק את התכונה הממריצה של התרופה. רק ב-1954 היא זוהתה כסטימולנט. בעקבות הגילוי החלה החברה ב-1957 לשווקה לטיפול בעייפות כרונית, דיכאון ונרקולפסיה. בשנים לאחר מכן היה כנראה מי שהבין שלתרופה הזו יש קהל פוטנציאלי הרבה יותר נרחב, ואט אט נוספו עוד אינדיקציות לשיפור מצב הרוח, וגם – לטיפול בילדים "בלתי מסתגלים". וראו זה פלא, בתחילת שנות השישים צצה לה הגדרה חדשה בספרות הפסיכיאטרית: "פגיעה מוחית מינימלית" (MBD).
ב-1968, האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה כבר כללה את ה"מחלה" החדשה ב"תנ"ך" שלה – ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות). היא סיווגה את "המחלה" תחת ההגדרה "תגובה היפרקינטית של הילדות". מאותו רגע ואילך, ההגדרה הלכה והתעדכנה במהדורות הבאות של ה-DSM.
* ב-1980 – במהדורת השלישית של DSM שונתה ההגדרה ל-"ADD עם או בלי היפראקטיביות".
* ב-1994 – במהדורת הרביעית של DSM הADHD (הפרעת קשב עם היפראקטיביות) הולידה "תת-סוגים".
וב-2013 – מהדורת DSM החמישית – בעוד שבמהדורות הקודמות ADHD אובחן לפי תסמינים שהופיעו עד גיל 7, המהדורה החדשה הרחיבה את האפשרות להופעה של התסמינים עד גיל 12, וגם כללה התייחסות למבוגרים.
כך, ככל שהמחלה הפכה להיות ממותגת ומוכרת יותר – הלך ועלה מספר הילדים ובני הנוער המאובחנים עם ADHD, ועמו במקביל, מספר המרשמים לריטלין. בישראל אגב, עוד לפני הזינוק הזה, מספר הילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז בארץ הוכפל מאז 2005 ( 6.8% מהילדים) ועד 2014 (14.4%). בו זמנית חלה עלייה דרמטית גם במספר הילדים המטופלים בתרופות ב־2005 טופלו בהן 3.5% מכלל הילדים בישראל, לעומת 8.5% בשנת 2014 – פי 2.4.
מי שנחשב ל"אבא המדעי של ADHD" היה ד"ר ליאון אייזנברג, פסיכיאטר אמריקני בעל שם עולמי וחוקר מוביל בתחום, שערך מחקרים על תרופות פסיכיאטריות במשך למעלה מארבעה עשורים. הוא היה גם מקובעי המדיניות בתחום, וישב בוועדה המייעצת ל-DSM. זה בטח לא יפתיע אתכם לגלות, שבהמשך התברר שהיו לו גם קשרים כלכליים הדוקים עם יצרניות התרופות. הפסיכולוגית האמריקנית ליסה קוסגרוב ועמיתיה חשפו במחקר כי התקיימו "קשרים כלכליים בין פאנל חברי ה-DSM 4 (המהדורה הרביעית) לבין תעשיית הפארמה", וכי "מבין 170 חברי הפאנל, 96 חברים היו בעלי קשר כלכלי אחד או יותר עם החברות בתעשיית הפארמה. 100% מהחברים בפאנלים על "הפרעות מצב רוח" ו"סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות" היו בעלי קשרים כלכליים לחברות תרופות.
אז אולי מתוך נקיפות מצפון, אולי סתם כבר היה סנילי, אבל נחשו מה אמר ד"ר אייזנברג בראיון האחרון שלו לפני מותו? "ADHD היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת" לא ייאמן, נכון? אבל זה בדיוק מה שהוא אמר, ועוד הוסיף: "מעולם לא הייתי חושב שההמצאה שלי תהיה כה פופולרית".
הכותבת היא פוסט דוקטורט בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בנושא תקשורת מגיפות וחיסונים
פורסם לראשונה בדף הפיסבוק של יפה שיר רז
מה זה בדיוק המאמר הזה ?
יש גם הוכחות לכך שמדובר במחלה מומצאת או שהכל מבוסס
על ראיון שנעשה עם אייזנברג ?
העליה בשכיחות המחלה לא אומרת הרבה.
כל מה שיוצא מ"אוניברסיטת" חיפה ,לדעתי מקומו בפח.
מוסד אקדמי מיותר ודפוק אפילו בהשוואה לאלה שיש בעזה.
לא ניסיתי בעצמי אבל הבת שלי שלמדה בטכניון ולא הייתה מאובחנת בתור ילדה קיבלה מרשם אחרי שלא הצליחה להתרכז למבחנים ונכשלה.
אחרי שהתחילה לקחת אמרה שסוף סוף הצליחה ללמוד וגם הצליחה במבחנים.
אז אני לא יודע אם היה פה אפקט פסיכוסומטי אבל אי אפשר להתווכח עם העובדות . זה עוזר.
אז מה עדיף – לא לקחת ולהכשל ולסבול מסטיגמה של נכשל?
או לקחת ולהצליח ולסיים את התואר?
סוףסוף כתבה שמדגישה את הנתונים שבד"כ מטאטאים מתחת לשטיח…
חברות התרופות מגלגלת מיליונים על חשבון הבריאות הנפשית והפיזית שלנו ושל הילדים שלנו.
נראה לכם הגיוני שכמות הילדים "שסובלים מהפרעות קשב" כל הזמן במגמת עליה?
כמה אפשר להכחיש את האמת?
כמובן שיכולה להיות לזה השפעה טובה, גם לאלכוהול ולמריחואנה יכולה להיות השפעה טובה, אז מה זה אומר? שיש לנו חוסר איזון ביולוגי שלהם במח?
לא כל מה שמשפיע עלינו לטובה באופן מסוים הוא הדבר הנכון עבורנו כשמסתכלים על התמונה הגדולה. לטווח הארוך הכדורים האלה מזיקים מאוד.
אבל ישנה מחלה עוד יותר רצינית, שהמציאו לה תרופה עוד יותר מזיקה, והמחלה היא משבר החובות של המדינות משקי הבית והעסקים והתרופה היא האשראי הבנקאי. דווקא למחלה זאת יש פיתרון, והוא כסף בר-קיימא וקיצבה אוניברסאלית שישחררו את האומות ואת היחידים, הן מהחובות והן מהעבדות לאשראי הבנקאי ויאפשרו חירות כלכלית אמתית. נשמע בלתי הגיוני? תשאלו את ערן הילדסהיימר, וראו "בית הספר לכלכלה" באתר זה או כסף בר-קיימא וחירות כלכלית http://www.davidishshalom.com
מנסיון אישי ואחרי הרבה שנים של סבל ותוך כדי כך, סיום תואר בטכניון עם בעיות קשב וריכוז. אז ניסיתי. עובד. החיים נראים אחרת. אז תגידו מה שתרצו אבל זה עובד
סיפור יפה וככל הניראה גם נכון, אבל אין אף מילה לגבי היתרונות והנזקים בשימוש בתרופה.
כנראה שכסף הוא סוג של מחלה
שכל העולם נגוע בה.
הוא הורס ומשחית כל מקום אליו הוא נכנס.
כולנו חולים קשים
גוססים
ועוד מעידים אנו בגאוותינו על חכמתינו המרובה.
לא חכמה אני רואה כאן
אלא קובץ תמהונים המגששים באפילה אחרי אלוהי הכסף והזהב.
שפע ברא האדון למען כולם
כולנו בריותיו
ולכולנו הזכות הטבעית להנות מטוב הבריאה.
רק אם נשכיל להבין כי לחלוק אנו צריכים האחד עם השני
ולא לחטוף.לגזול.לגנוב.
לחמוד ולהתאוות לדברים לא לנו.
חכמים אנחנו קוראים לעצמינו כי המצאנו גרוטאה מדברת או נוסעת או מצלמת.
אט אט מוכרים את נשמותינו לשטן
והפעם לבש ההוא לבוש חדש של מודרניות והשכלה.
טפשים אנחנו איך נפלנו בפח
איך רימו אותנו ומכרנו את בכורתינו בנזיד עדשים.
והכיצד נהיה אור לגויים ואנו נדמים להם?
עד שהזמן יבשיל והאור יפציע ויסלק הקדרות השוכנת על כל לב
ובאותו יום נדע כלכלה אמיתית מהי
כלכלה של לב ללב
בו האדם הוא החשוב ולא המספרים שהוא מייצר
כלכלה בו האדם הוא שם ובשמו הוא ניכר ולא במספר זיהוי עלום ומיותר
כלכלה בו נסחר מה שראוי וטוב ותורם לכלל ומועיל ובטח שלא הורס ופוגע בסביבה
כלכלה בה הכלל תמיד מרויח ולא פרטים בודדים בעלי לב שחור ואטום
כלכלה של בני אדם ולא של רובוטים
כלכלה אמיתית
בעיות קשב וריכוז נובעות מסיבות שונות, יש סיבות שהריטלין עוזר ויש שלא . רק נוירולוג יכול לאבחן מהן הסיבות ולהמליץ על ריטלין או שלא . בנסיבות מסוימות תזונה מסוימת יכולה בהחלט לעזור . אני לא תומך בדעה כאילו הכל קונספירציה של חברות התרופות.
בצרפת ילדים לא לוקים במחלה המסוכנת שנקראת הפרעות קשב. האם הצרפתים נורמלים?
הרבה בעיות של הפרעות קשב ובעיות אחרות של ילדים ומבוגרים נגרמות בשל סיבה מאוד פשוטה – תזונה לקוייה, אי אכילת פירות וירקות לדוגמה… ילדים רבים ומבוגרים שהוסיפו לתפריט היומי שלהם את המענה התזונתי שאני מציעה ירדו לגמרי מריטלין.
אז מי שפתוח לשמוע על מענה טבעי להשלמת תזונה של ירקות ופירות מוזמן ליצור איתי קשר – יש סיכוי סביר שיחסוך מילדיו את הצורך בתרופה ריטלין ודומיה.
דליה שהם 052-4588011
הרצאה של רוברט וויטאקר –
https://www.youtube.com/watch?v=gigZD4RIXhg
לפני ההתיחסות לתוכן: השם הוא פניצון או פאניצון, ולא פניזון.
העובדות יכולות להיות נכונות… אבל לילד שלי זה עזר מאוד… הוא עמד לנשור ממערכת החינוך עוד בביהס היסודי ואז ניסינו את הרטלין בגרסאות שונות ובמינון גבוה ללא שיחרור איטי חלה תפנית הילד הפך למצטיין היפוך של 180 מעלות בהשגים… היו תופעות לוואי התיאבון נעלם הוא ירד במשקל… רצינו להפסיק אבל באותו יום ממש שהפסקנו, הוא סולק מבית הספר… גם הוא הבין שאין ברירה שאם ירצה בגרות בהצטיינות חייבים לבלוע את זה… וכך היה… כן מומצא לא מומצא להרבה מחלות נמצאה תרופה אחרת שלא התאימה למחלה אליה כוונן הפיתוח… אך למחלה אחרת זה כן התאים. רטלין היא תרופת פלא לא לכולם אבל לאלו שזה כן עוזר, זאת תרופת פלא!!!
שמעו זה גאוני
בואו נעשה את מערכת החינוך מאוד קשה , על גבול הבלתי אפשרית למוח ממוצע של ילדים . נגיד אחר כך שהם לא מתאימים למערכת החינוך ונפחיד את ההורים בסיליק והשלכות אחרות כמו חוסר תעודת בגרות .
כמובן מנגד נציע פתרון אחר – ריטלין!!
איזה שיתוף פעולה מקסים בין משרד החינוך ליצרני התרופות !!
הפרעת קשב וריכוז היא לא ממוצאת לגמרי, יש לה איבחון יתר פסיכיאטרי, שזה מדעי החברה ולא מדע מדויק. יש אנשים שיש להם בעיה גנטית במוליכות האותות במוח שזה גורם להפרעה
חבריה היקרים, לא בדקתי לעומק, אבל על פניו נדמה לי שלמוסדות חינוך יש אינטרס כספי ענק על כל ילד שאפשר להפוך אותו כחולה בתחומים האלה, ככה שלא צריך להיבהל מהנתונים של המערכת.
למה אני חושד בכך, כי פתאום כל המוסדות מתעקשים כלפי ההורים ולפעמים על תנאי זה הם מוכנים להכניס את הילד\ה בבית ספר.
זה לא היה לפני עשור.
"חבריה היקרים, לא בדקתי לעומק" אבל זה לא ימנע ממני להגיב בנושא…
שטויות. גם בל לא ידע יהיה עם הטפלון שהמציא וכך גם עם הטלביזיה והמחשב.
כאשר משתמשים במטילנידאט שזה השם הכימי של הריטלין לצורך הרגעתם של פציינט שממש משתולל זה בסדר, אך אני ראיתי איך מוכרים ריטלין ומזריקים אוטו כמו אמפיטמין. זה נורא. ההתמכרות מאד גבוהה בעוצמתה.
קיימת בעיה בהתנסחות. אם קיימת תרופה בהכרח היא קשורה למחלה.
ריטלין אינה תרופה אלא סוג של סם שאמור לאפשר יכולת ריכוז טובה יותר למשתמש. ניתן לחיות בלי ריטלין ועובדה שנהגו כך עד שפותח.
השימוש בריטלין דומה להרבה שימושים בחברה כגון:
א. איפור למי שנראה ונתפס כפחות יפה או מושך. (מיותר לצורך חיים).
ב. עישון שמהנה את המעשן. לא חובה לחיים אך ממכר ועושה טוב למכורים. (עד שהמחלות מגיעות).
ג. ספורט אתגרי מסכן חיים שמוסיף פלפל ואדרנלין.
ריטלין הוא מוצר שפיתחו לו שוק.
מי שעשה זאת הרויח בגדול
ריטלין אינו אלא קiק להמונים.
אני סובל מהפרעת קשב קשה
שמודעת לי עוד לפני האבחנה.
התנהלתי בחיי בלי ריטלין
אבל הבעיה שלי אמיתית
ההתנהלות סביב האבחנה והטפול בעייתית
ועדיין
אני חושב שיש בעיה אמיתית לפחות לחלק מהאנשים
איך שלא נתייחס לכתבה, עצם העובדה שכמעט 10% מילדי ישראל
לוקחים ריטלין, מדליק לי מנורה אדומה, ,,,,
משהו מאוד לא הגיוני,,,,פה
מה בדיוק המטרה??
הילדים האלו יגדלו מסוממים?
למי זה טוב??
יש עוד מקרה מעניין: זה של פוסט-דוקטורנטית שהמציאה לעצמה תיזה, והיא מנסה לרכוש לעצמה פרסום תקשורתי. בקרוב תראו אותה בתכניות בוקר למיניהן. בקיצור – השמים הם הגבול, ולכל רודפת-פרסום יש את הקמפיין שלה.
מעניין באיזה אקשר הוא אמר "מומצאת"
כי למשל זה שהמציא את לוח הכפל, לעומק לא המציא רק גילה את לוח הכפל.
ואם כוונתו היית שהוא גילה את המחלה, אז מה הבעיה ?
הוא מצא תרופה לבעיה כלשהי (לא רח"ל מחלה קלסית), והנה הוא גילה פתרון לבעיה.
אז מה מפריע לנו שזה מוגדר כמחלה ? אוקיי גם על "שיגעון" הרבה לא מוכנים להגדיר כמחלה ובצדק. הרי מי קובע מהי נורמליות ומהי שיגעון ?
בני אנוש המציאו את החינוך הדוגמטי\הרובוטי\הכפייתית (היום רוצים אותם כהון אנושי לטייקונים), ומי שלא רוצה או לא מצליח, ניתן לו סמים.
פעם כתבתי מאמר בשם: "מבחן פסיכומטרי" = "כנוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו"
אם ערן היקר יאשר את הלינק, תראו את זה בהמשך.
את הטיעונים הללו ניתן להגיד על כל דבר מומצא. נניח אמציא שיש גמדים בלתי נראים שגורמים למזל רע, ואתה תגיד שלא המצאתי עובדה אלא גילתי עובדה… בקיצור הטיעון שלך מוזר קצת
תמיר היקר
אתה לגמרי צודק לא התנסחתי טוב כהרגלי
שאלתי היית. מה הוא טוען שהוא המציא, הוא המציא את המחלה עצמו ? בוודאי שלא הרי בני אנוש כבר מזמן המציאו את המחלה מעצם שהגדירו סוג חינוך והמציאו את הבתי ספר. הוא גילה תרופה לבעיה האנושית הזו שכל כולה היא מחלה שבני אנוש המציאו. אז מה הבעיה שהוא גילה תרופה ?
רציתי רק לומר שאפי' בטבע לא כל המצאה היא המצאה רק תגלית כמו לוח הכפל ועוד
(ראה את ספרו של פרופ' מריו ליביו "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?" הוא דן שם לעומק בנושא)
אבל בוודאי שיש המצאות אנושיות. למשל שליטה בעשית צרכים שעל כך הומצא מחלה של להרטיב בלילות
המצאת השפה והכתיבה שעל כך הומצאה מחלת הדיסלקסיה.
השיניים הטוחנות הם מחלת אדם בעקבות המצאת האוכל המבושל.
המצאת הליכה על שתים, המציא את כאבי הגב.
בקיצור יש הרבה המצאות והרבה מחלות שהומצא בעקבותם כנ"ל.