עומד מאחורי המלצות הועדה- משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות צילום מסך: יוטיוב
וועדת "האסדרה לקידום תזונה בריאה" של משרד הבריאות הגישה השבוע את המלצותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן. ההמלצה העיקרית של הוועדה היתה לקטלג מוצרים מתועשים לפי שני מסלולים – מוצרים מזיקים מאד באדום ומוצרים בריאים בירוק. יישום התכנית יהיה בעוד יותר משנה וגם הוא יעשה באופן הדרגתי, כשרק ב2020 יסומנו מוצרים מזיקים לפי קריטריון מחמיר יותר שהחליט עליו משרד הבריאות.
מדוע משרד הבריאות החליט ליישם את ההמלצה רק בעוד שנה? זו התשובה שהתקבלה מטעם ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' גרוטו: "אולי בשנה הזאת הן [החברות מזון] ישפרו את המזון. אני בטוח שהרבה חברות מזון יעשו התאמות. בסופו של יום המטרה כפולה: ראשית, להודיע לצרכנים, ושנית, לגרום לחברות המזון לברוח מהסימון".
בואו נעצור לרגע וננתח את המשפט המדהים הזה מנציג משרד הבריאות (להזכירכם). די מרתיע לגלות שמשרד הבריאות אפילו לא מסתיר שלשיקולי הרווח וההפסד של התאגידים יש משקל נכבד בכל הקשור להחלטותיו בנוגע לבריאות הציבור. אם לדעת משרד הבריאות המאכלים שמשווקת לנו התעשייה מסוכנים אז הם מסוכנים. נקודה. שום שיקול כלכלי לא ישנה את העובדה הזו ומחובתו של משרד הבריאות, שאמון על בריאות הציבור, להתריע על כך מעל כל בימה אפשרית. הוא אמור לעשות את זה נגד כל מוצר מזיק, ללא היסוס, ללא דיחוי וללא תנאי.
את הבור שחפרה לעצמה התעשייה, ברגע שהחדירה במודע חומרים מזיקים למזון שלנו רק בשביל להגדיל את שורת הרווח שלה, שישאיר משרד הבריאות לתעשייה או למשרד הכלכלה והתעשיה. לא ברור מדוע תעשייה שלא התחשבה אף פעם בבריאות האזרח, צריכה לקבל עכשיו כפרס התחשבות יוצאת דופן של הציבור בבריאותה. גם טענתו של המשרד, שממש עכשיו יושבים בכירי מהנדסי המזון בחברות ושוברים את הראש כיצד לשנות את מרכיבי החטיפים כדי להתאימם לתקן היא מגוחכת – הרי גם אחרי השינוי הביסלי לעולם לא יהפוך למזון בריאות. במקרה הטוב יוציאו ממנו חצי גרם נתרן ויהפכו אותו למזיק קצת פחות.
התרוץ השני של משרד הבריאות הוא שצריך ל"הודיע לצרכנים". על פי נתוני משרד הבריאות – בכל שנה מתים 5,851 אזרחים בישראל בשל תזונה לא בריאה – חלקם הגדול מהשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות שסובלות מחוסר מודעות לנזקי המזון התעשייתי . המשמעות היא שמשרד הבריאות שמודיע, מתריע ומזהיר את הציבור באופן מיידי ברגע שהוא מוצא במים חיידקים שיכולים לגרום לשלשול, ימתין כעת יותר משנה כדי להודיע ולהתריע מפני הסכנה באכילת מזון שהורג קרוב ל- 6000 אנשים בשנה וגורם לעוד עשרות אלפים למחלות קשות – ולמה? כדי לתת זמן לתאגידים להציל מיליונים – לא בני אדם חלילה- אלא שקלים.
גרוטו וחבריו מתגאים שסימון מוצרים היא פעולה יחידה במינה בעולם ורק בצ'ילה ניסו אותה. אלא שבצ'ילה הפעולה היתה מיידית ואגרסיבית. לא חיכו שם 4 שנים עד שימותו כל כך הרבה אנשים.
אבל גם רובנו שנזכה לשרוד עד 2018 נופתע לגלות גם אז על המדפים מוצרים מזיקים בלי סימון אדום כמו משקה קל תפוזים (כזה שיש בו הכל חוץ מתפוזים), במבה, קורנפלקס, ארטיק קרח, צ'יריוס ועוד רבים. מי שישרוד עד תחילת העשור הבא, אז יכנס השלב האחרון והמחמיר של התכנית, יופתע לגלות אפילו את התפוצ'יפס לא מסומן. תפוצ'יפס – לא טעיתם! אם הוא לא יחשב מזון מזיק אז מה הוא כבר מזון מזיק? במקרה זה משרד הבריאות לא רק שלא תורם אלא אפילו מזיק בצעדיו. הוא יוצר הנחה שמה שלא מסומן באדום ולא בירוק הוא מוצר שהוא "בסדר" לאכילה – לא בריא אבל גם לא מחליא. כך משרד הבריאות יתן חותמת בריאותית על התפוצ'יפס כמזון שהוא "בסדר" לפחות בכמה שנים הקרובות.
משרד הבריאות גם מתגאה בשרשרת ההמלצות הדרמטיות שלו בקשר לתזונה. ד"ר אורי מאייר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של התזונה והרפואה, לא מתרשם מזה. "בפירוט ההמלצות הטון הוא מאוד מרוכך ולא מחייב, המיסוי יבחן אולי בהמשך, משרד הבריאות ימליץ למשרד החינוך לחנך לתזונה בריאה, ותבחן האפשרות להכנסת הלחם המלא לסבסוד- האפשרות הזו נבחנה והוצא עליה המון דיו בשמונה השנים האחרונות" אומר צ'יזיק – "קשה מאוד לצאת לפעולה מתוך המלצות שאינן משדרות מחויבות ו…..". לדעתו של צ'יזיק זה כנראה לא מקרי. הוא טוען שההמלצות החד משמעיות שהיו בהתחלת הדיונים כנראה רוככו על ידי תאגידי המזון עד שנשאר הנוסח הלא מחייב האחרון.
עוד התעלמות של משרד הבריאות בענייני הסוכר הוא לאחד הסוכרים הכי נפוצים שאנחנו צורכים – הקמח הלבן. המשרד נמנע מלהטיל סימונים על הקמח הלבן והמזיק והסתפק בהערה לא מחייבת על הנושא. ועוד לא דיברנו על המיסוי מזון מזיק כפי שקורה במספר מדינות מערביות ועידוד אכילת פירות וירקות ועוד פנינים שנשכחו בוועדה.
משרד הבריאות מוכרח לבחור צד. הנסיון להזהיר אותנו מפני מסוכנותם של החטיפים והסוכר מבלי לפגוע בתעשיה שקול לנסיון להכנס לים מבלי להרטב או לצאת למלחמה מבלי שיהיו נפגעים. אין גם וגם – המשרד צריך לקבל החלטה את מי הוא מייצג – את הבריאות שלנו או את הכסף שלהם.
כלכלת אמון וערכים בכלכלה שגוברים על שיקולי תקציב. כלכלה חברתית. לשם עלינו לכוון את הילדים. עלינו להעדיף את הירוקים כי שם נמצא המזון הטוב ולשמור על אידיאולוגיה שתגן גם על האנטרס הציבורי שלנו.
כלכלת אמון וערכים בכלכלה שגוברים על שיקולי תקציב. כלכלה חברתית. לשם עלינו לכוון את הילדים. עלינו להעדיף את הירוקים כי שם נמצא המזון הטוב ולשמור על אידיאולוגיה שתגן גם על האנטרס הציבורי שלנו.
חייב להגיד שכשעושים שינוי משמעותי בכל שוק שהוא, נראה לי מאוד הוגן לתת פרק זמן של התראה להיערך.
אני בטוח שזה יכריח את היצרנים, המשווקים ורשתות המזון לעשות הרבה התאמות בשביל שהחוק ייושם היטב, וזה דווקא נראה לי בסדר לתת להם זמן התאקלמות, ובלבד שזה אכן יקרה בסוף!
קצת נסחפתם עם הטהרנות של המזון להערכתי.
לא זכור לי שכל הטהרנים שהמליצו על אכילת אורז מלא במקום אורז לבן התנצלו באיזשהו אופן על כך שהרעילו אנשים בגלל שבאורז מלא יש יותר ארסן בקליפה לעומת אורז לבן.
גם לא זכור לי שהעמידו לדין את כל אלו שאסרו יותר מביצה לשבוע והיום אנחנו יודעים שהם דברו שטויות.
בקיצר צריך לקחת דברים הפרופורציות.
היום אנחנו יודעים שרצוי לצרוך בכמות מדודה סוכר ומלח ולא להפסיק לחלוטין וראוי שנעביר לציבור איך רצוי וכדאי לאכול במקום לפעול דרך רגולציה.
ערן מבסס את כל המאמר שלו על הנחת יסוד מגוחכת : בריא פרושו
מניעת תמותה.וזה,חד וחלק לא נכון.
הרעיונות האלה הם מקור כל הבעיות.
זה מה שגרם להתפוצצחת האוכלוסין העצומה,זה מה שגרם לקיומה של שכבת קשישים עצומה,להרס האקולוגי….
והעיוותים המוניטרים שערן הצביע
עליהם הם בסהכ נסיון להתמודד עם
המצב שנגרם בגלל יישום הרעיונות
שירן מאמין בהם.
הרעיונות האלה שערן מאמין בהם,
הם שהפכו את "מערכת הבריאות"
למערכת שהופכת את האוכלוסיה
לזקנה,שמנה ועם גנטיקה מעוותת
לחלוטין.
יש משהו שמקטין תוחלת חיים ?
על כל מדינה בעולם לעודד אותו
ככל יכולתה.זה הפתרון לכל הבעיות.
בסדר אאא . מה דעתך להקטין את תוחלת חיים של עצמך בתור התחלה לפתרון כל הבעיות? פחות אי-שפיות, פחות בעיות. נוסחה מנצחת.
סימון מזון מדוייק לפרטיו הוא חשוב מאד.
טוב, אני חושב שהגזמתם לגמרי, לא צריך תמיד להתווכח על הכל, כלומר דיונים\פולמוסים משכילים זה לא ספורט שאחד מהם צריך לנצח. אגב פולמוסים מסוגים כאלה, שני הצדדים לא משכילים בכלום, כי כל אחד עסוק רק בלומר ולא בלהקשיב, ואם לא מקשיבים אז לא לומדים, על דרך "מכל מלמדי השכלתי".
ובכן, אפי' שוחרי הכלכלה חופשית, ובעיקר המשכילים וההוגים ביניהם – מאדם סמית ועוד ימינו, ידעו וידעו שאם הציבור לא יפרנס את פילוסופי ומדעני החברה, אין קיום לחברה אנושית בשום תחום, אם זה במוסר וערכים, ואם זה בהתפתחות התבונה האנושית הפרטית והכללית = במדעי הרפואה ובסתם מדעים.
כלומר כל בר דעת מבין שחברה חייבת את השבעה הבטלנים האלה שיצוא לטבע ויבדקו לנו איזה צמח רעל ואיזה צמח בריא, איזה בעל חי בריא לאכול ואיזה לא בריא או לא מוסרי לאכול וכו' וכו' אותו דבר כלפי מדעי הרפואה כמובן. בעצם איזה תחום מדעי, התובנה הזו לא חל עליה.
אז כן חבריה היקרים, אנו זה אלפי דור מפרנסים את כל אלה, ומחובתם של אלה להגן עלינו. כלומר לתת לנו מידע אמיתי על כל דבר, מי חיזוי מזג האוויר ואסון טבע הקרב ובא ובוודאי להזהיר אותנו מאוכל לא בריא וכו' וכו'
לומר שאדם יכול להשיג במשך חייו הקצרים את כל המידע שהוא צריך, זאת דמגוגיה זולה ותו לא.
ועוד לרמוז על כך שאם אנו דורשים את המידע הזה מהם, זאת כביכול לקחת כסף מאחרים ?! זאת כבר אבסורד ושטחיות משווע.
הכשל השטחי הזה בא מחסידי הכלכלה החופשי, שבטעות חושבים (בניגוד להוגים שלהם עצמם כנ"ל) שהכל זה כלכלה, אפי' מדעי הרפואה אמור להיות כלכלה נטו. אז ברור להם שמותר לי למכור רעל להמונים והאחריות היא אך ורק על הקונה. בוודאי שהם משתיקים את מצפונם בזה שהמידע נמצא בכל מקום וקל להשיג אותם.
אז א' אנו בדור שסובל מעודף מידע ולכן נפל הטיעון הדבילי הזה. ב' במפורש לא הכל כלכלה, למשל התפתחות מדעי הרפואה והמדע היא לא עניין כלכלי רק עניין חברתי שהחברה מראש כנ"ל משלמת לפילוסופיה העוסקים בכך. כלומר בכל חברה מאז ימי קוקוס החברה מפרנסת את פילוסופיה ומדעניה והוגיה ושופטיה ושוטריה. ואיש ההמון אמור לקבל מהם את המידע הזה. אחרת הם סתם נוכלים שאוכלים על חשבון הציבור.
אני אומר אפי' יותר מיזה, אפי' הכלכלה עצמה, השיטה הכלכלית עצמה, הומצאה לציבור על ידי פילוסופיה שהתפרנסו מהציבור. החברה עצמה בוחרת את השיטה הכלכלית על ידי נבחרי הציבור שלהם שהציבור הם אלה שמפרנס אותם.
התפתחות הטכנולוגיה המדעית התאפשר אך ורק על ידי פילוסופי החברה שמתפרנסים מהציבור ככך שהם היו אמורים לשרת את הציבור ולא את האינטרס הכלכלי של אדם זה או אחר. כלומר היכולת לחזות מראש איפה יש סיכוי למצוא גז טבעי ושאר משאבי הטבע, בא מהמדעים שכל כולו של קיום המדעים בחברה בא מהחברה ששילמה על כך. ולכן אלה חייבים לפעול למען החברה, ולא לאינטרס כלכלי של יחיד או חברה בע"מ.
אז אייך שנהפוך בא ונהפוך בא מכל צד, הציבור חייב לקבל את המידע מהם, ומתפקידם של פילוסופי ומדעני החברה להגן על הציבור. וכאמור זה לא חינם ובוודאי זה לא על חשבון אחרים רק להפך הם פשוט חייבים לעשות זאת ועל כך אנו מפרנסים אותם.
רציתי להוסיף עוד משהו קריטי (כשל תבוני) לשוחרי הכלכלה החופשי.
כלכלה חופשי יכולה להצליח אך ורק על ידי אימון חברתי. כלומר במצב הטבעי האדם לא היה אוכל משהו שהוא בעצמו לא טיפל בהם. כלומר הוא בעצמו חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה, ואחר כך אכל.
אלה מה, אייך הוא כן יכול להיות בחלוקת העבודה ולעסוק בחליפין ?! התשובה היחידה, היא "אימון". כלומר יש לי אימון בך שאתה לא מאכיל אותי רעל או אוכל לא בריא.
אייך יש לי אימון בך ? פשוט אני מכיר אותך מקרוב.
כמה אנשים אפשר להכיר מקרוב ? אומרים מדענינו היקרים שאי אפשר להכיר מקרוב אך ורק כחמישים\שישים איש.
אם כך בלתי אפשרי חלוקת עבודה עם חליפין אך ורק בחברה קטנה מאוד של שישים איש, הרי אין אימון ושאין אימון אני פשוט לא יקנה ממך כלום אם אני לא מכיר אותך.
אז אייך בכל זאת יש חלוקת עובדה עם חליפין בחברה גדולה של מיליוני אנשים ? כלומר אייך אנשים נותנים אימון ? התשובה שהם הקימו מנגנון שעושה תקנות וגם מחוקקת חוקים וגם שומרת וכו' וכו', אז כולנו נותנים אימון אחד לשני כי יש את המנגנון הזה.
אגב: את המנגנון הזה הציבור כולה מתחזק ומפרנס כנ"ל.
מה יוצא לנו מכאן ? שבלעדי המנגנון הזה אין אימון ולכן אין כלכלה חופשית בכלל. כלומר הכלכלה החופשית מתאפשרת אך ורק על ידי אימון, ואין אימון אך ורק בגלל המנגנון הנ"ל, אז אייך חסידי הכלכלה החופשית רוצים שלא תהיה המנגנון הזה ? הרי בלי האימון אין כלכלה חופשית.
לא אמון מאפשר שוק חופשי.
שוק חופשי יתאפשר בעזרת מדד יחידי: האם הסחר הוא חופשי.
אם אני לא מאמין בקבוצת אנשים ובוחר שלא לסחור איתה החופש שלי לא נפגע.
אבל אם מכתיבים לי כיצד עלי לסחור אז השוק אינו חופשי (כמו למשל בחברה בה יש חלוקה מחדש של קרקע כל כמה שנים).
המנגנון שמאפשר סחר חופשי אינו יכול להיות מנגנון "שעושה תקנות וגם מחוקק חוקים וגם שומר וכו’ וכו’" כי זה מנגנון מרכזי.
דוגמא לכך זה emule (תוכנת שיתוף הקבצים). כשהשרתים שלה רוכזו במקום אחד (כלומר היו מרכזיים כמו הכנסת והממשלה "שלנו" שמתקנים תקנות "לטובתנו"), אז בעלי הכוח השתלטו עליהם, חרימו אותם וכמעט הרסו את המיזם.
אבל אז המידע התחיל להצטבר מחדש באלפי מחשבים נפרדים ברחבי העולם (כי התשתית הטכנולוגית לכך הומצאה), ולהיות חסין מפגיעת בעלי הכוח. באופן דומה, מנגנון מרכזי אינו יכול לאפשר סחר חופשי, כי אז התוצאה ההכרחית תהיה זרימה בסופו של דבר של עיקר הכסף/כוח לידי אליטה כוחנית.
כל עוד לא תבין את זה, לא תבין כלום.
חרימו -> החרימו
משתמש אנונימי (אגב: אולי הגיע הזמן שתתן לעצמך שם אפי' אנונימי אבל שם ככה נוכל לעקוב אחרי תבונתיך ולדון עמך)
אני לא חושב שאפשר להתווכח על הנתון הפשוט שכלכלה חופשית מתאפשרת אך ורק על ידי אימון. תחשוב על זה לעומק ותראה שאין מצב. מה עוד שאפשר לחזור לספרים ולהבין את פשטות הדברים.
המנגנון לא חייב להיות מנגנון משטרי כפייתית, נכון שזה המצב המציאותית שלנו שכל מנגנון היא כפייתית על ידי משטר אבל זה לא אמור להיות כך.
שחברת קוקה קולה ופפסי החליטו לסחור בארץ, הם ידעו לחפש את הכשרות הכי אמינה בחברה שלנו ובחרו כשרות פרטית לגמרי (הרב לנדוא והבד"ץ של העידה החרדית) אפי' שיש במשטר שלנו כשרות כפייתית שהיא הרבנות.
הווה אומר, שיכול כמה אנשים להקים מנגנון פרטי שהציבור נותן לו אימון.
לגבי חלוקת הקרקעות: מי מדבר על חלוקה מחדש ? אנו מדברים כל הזמן על חלוקה וירושה שזה אומר תמיד כל נולד נולד עם הטבע.
לגבי הכסף חייבים ביטול הכסף כל כמה זמן או לחליפין המלחמה והשלום תעשה זאת בעצמה, עיין ערך עזה וסיני.
אולי קמפיין ציבורי נגד מוצרים לא בריאים יעזור
הקמפיין שהורידו לפני כמה חודשים בגלל שלא ציפו לכמות גדולה של צפיות היא דוגמא טובה
אולי בסוף נהיה מסוגלים גם לעורר חרם צרכנים
MAXMEN היקר,
רשמת הרבה אבל שים לב שבמאה האחרונה למרות כל המלומדים אשר חיים על חשבון המייצרים.
לא פיתחו אף תיאורייה מועילה ושימושית בתחום הממשל.
ולכן ניתן לומר שהרעיון לא עובד.
הפתרון נמצא בחינוך
והחינוך לא נמצא בבתי הספר
Give me four years to teach the children and the seed I sown will never be uprooted
Vladimir Lanin
את האמת הקרה והמרה של הציטוט הזה נושא כל בוגר מערכת החינוך הממשלתית
אמיר,
כל כמה זמן בהיסטוריה צצה תיאוריה שימושית בתחום הממשל?
אבל מה לגבי כל שאר המדעים? זה לא עובד שם? מקסמן מסביר באופן כללי שאנשי הפילוסופיה (מדע מדוייק וחברתי) הם משרתי הציבור.
מה שלא עובד זה שהם לא משרתי הציבור לחלוטין עקב השיטה הכלכלית וכמובן שוחד שיעוור עיני חכמים
אך ודאי שהשיטה שהפילוסופים הם נתמכי ומשרתי הציבור עובדת.
לדימסקי:
"אבל מה עם אנשים שלא? שלא חונכו…"
אדם צריך לרצות להיות אחראי לבריאותו.
אם יש לו את התובנה הזאת, הוא איננו צריך לאף אחד שילמד אותו ויחנך אותו, הוא ילמד בעצמו.
אם אין לו את התובנה הזאת, יטיל את האחריות על האחרים, כך שאף לימוד לא יעזור לו והוא יחזור להרגליו הישנים.
ישנם הרובוטים(העדר) שנוטים יותר לכיוון השלילי מאשר לחיובי כמו שקל יותר לגלגל אבן במורד גבעה מאשר במעלה גבעה.
ללמד ולחנך אותם יכול לעזור, אבל זהו יותר חינוך לטקסיות ללא הבנה.
5851 כל שנה?
עושה רושם שערן אשכרה ניגש
לבית העלמין וספר אותם באופן אישי.
כל שנה אותו מספר אנשים ?
זו תופעה מרתקת.
אני בד"כ מסכים עם מה שיש באתר הזה אבל כם הפעם נראה שהכותב נפל בפח.
-הסיבה למלחמה בתאגידים הינה סיבה פוליטית.
-הסיבה שהמלחמה נגמרה היא כי הגיעו איתם להסכם פוליטי
-הסיבה שזה נדחה בשנה הינה כדי לרדת מהעץ – תוך שנה אף אחד לא יזכור כלום (נהיה עסוקים בבעיות אחרות)
האם הכותב באמת מאמין שליצמן אשר מעוניין להחזיר את החומצה הפלאוריסטית למי השתיה, עובד בשביל הציבור????
מספיק עם השטויות האלה – האזרחים לא אמורים לשרוד מעבר לגיל הפנסיה כי זה לא כלכלי למדינה.
אני לא אומר שרוצים להרוג אותם אלא רק לקצר במעט את אורך החיים, זה נשמע דומה אבל… לא אני אמרתי את זה!
האוכל המהונדס לא בריא אבל אם תשאל אדם רעב – הוא יאכל "לא בריא" כדי לשרוד את היום.
רוב האנשים לא יכולים לחשוב/לתכנן מעבר לחצי שנה קדימה ולכן הם גם לא עושים שום פעולה שתעזור להם בעוד שנה – אלא אם זה טרנד או גימיק שלא מצריך חשיבה.
כל אזרח בישראל יכול לדאוג לעצמו – מה שלא הורג מחשל, ומוטב שאנשים יחשלו את עצמם מאשר יחכו להחלטות ממשלה.
אם רוצים לעזור לאנשים יש ללמד את תלמידי בית ספר לקרוא ולהבין מה הם מרכיבי המזון שיש להם באוכל – אבל כרגע מתמקדים בלימודי תורה (כך שמעתי)
מה עם לימודים שקשורים "לחיים עצמם?"
ואני מתכוון לחיים במאה הנוכחית.
לסיכום: ההישרדות של הדור הבא תלוייה בחינוך של הדור הזה, זה בדיוק הפוך מנקודת מבט פוליטית
לכן אל תתפשרו על חיים נטולי השכלה – ואני לא מתכוון רק ל השכלה אקדמית אלא – להבין את הנושאים בחיי היום יום.
"אני לא אומר שרוצים להרוג אותם אלא רק לקצר במעט את אורך החיים, זה נשמע דומה אבל"
מדוע להצטנע?
זה בדיוק מה שאני אומר ויותר מזה:
כך למשל הפלואור פוגע במוחות של ילדים ותינוקות וגורם לפיגור שכלי וירידה במנת המשכל יחסית לאזורים בלתי מופלרים.
הידעת שהוספת פלואור למי השתייה פוגעת בפוריות בגברים? גורמת לרככת ועקמת קשה ומיני סרטן באזורים בעלי ריכוז טבעי גבוה של פלואור?
המידע מקורו בספר שכתב פרופסור אמריקני לנוירוכירוגיה.
מה עם חינוך או הנגשת מידע לציבור בקשר למזון בריא ואיך לזהות מזון מזיק?
פעם היו פרסומות לעידוד צריכת פירות וירקות..
אני לא רוצה שמשרד הבריאות יגיד לי מה לאכול, אני ספציפית גם מספיק מאורע בנושא,
אבל מה עם אנשים שלא? שלא חונכו בבית לאכול פירות ירקות ומוצרים מלאים כי לא היה אפשרות לקנות או כי גם ההורים לא נחספו לזה?
ברור שלדחוף סניקרס אחרי מארס אחרי פיצת מיקרוגל זה כיף , אבל אם לא תדע שזה גם מזיק ממש איך תדע לבחור אחרת?
אף אחד לא מדבר על להחליט בשביל האזרח אלא להנגיש את המידע וכן לשים "אות קלון" כלשהו על אלה שמרעילים אותנו, משם שכל אחד יחליט מה שבא לו.
אז תנגיש את המידע
תאסוף כסף תכתוב בלוג, תעשה קמפיין לך תפגין
לצפות שהממשלה ״תנגיש את המידע״ זה בדיוק כמו לצפות שהממשלה תגיד לך בדיוק מה לאכול
נראה לי שהגיע הזמן להפרד מהגישה של: אני אשב על תחת שלי, אתלונן, ואצפה שהממשלה תשתמש בכסף של מישהו אחר כדי לפתור את הבעיה שלי
אדם ממוצע לא קורא מנתח ומבין את רכיבי המוצר, אבל זה מאוד פשוט להסתכל על עטיפת המוצר ולחפש טבלת ערך תזונתי, טבלה מלבנית ממוסגרת. קחו ביד מוצר מזון, תתחילו לקרוא, ותזכרו ש
נתרן ؛פחות מ 400 מיליגרם למאה גרם מוצר זה סביר.
שומן רווי או שומן טראנס؛ כמה שיותר אפסי. עדיף שלא יהיה בכלל.
סיבים תזונתיים؛ כמה שיותר, יותר מ10 גרם למאה גרם זה מצויין.
לגבי מרכיבי המזון עצמו, זה מופיע תחת כותרת 'מרכיבים'.
שם כתוב ממה המזון מורכב, כמו קמח, סוכר, שמן, צבע, חומרי טעם.
המילה הראשונה שנכתבת שם, זה הרכיב בכמותו הגדולה ביותר בתכולת המוצר.
תדאגו שהמילה הראשונה לא תהיה סוכר או קמח לבן או שמן.
עדיף שיהיה רשום קמח מלא, שמן קנולה או זית.
בקיצור רכיבים בריאים.
יש להיזהר מ רכיבים לא בריאים, כמו שמן דקל, שמן סויה, צבעי מאכל מלאכותיים, חומרי טעם מלאכותיים.
טיפ חשוב: עלים ירוקים כמו פטרוזליה חסה וכוסברה זה ירק עדין מושך חרקים לכן מרוסס בטירוף.
בפירות, תות שדה תפוחים ענבים אפרסקים מרוססים בכמויות.
ביצים תעדיפו חופש ואורגני כיוון שאם תבקרו בלול שמגדלים תרנגולות לביצים, תבינו לבד ומייד.
התרנגולות שם חולות ולא זזות סנטימטר. בתוך כלוב. ומקבלות תרופות שעוברות לביצים שלכם.
זה כמובן על קצה המזלג אך זה בסיס טוב להתחלה, בהצלחה.
רופא משפחה.
לגזור ולשמור.
כל הכבוד!
יוסי חלמיש??
כל הנתונים נמצאים כבר היום על האריזה (רשימת רכיבים, כמות מלח סוכר ושומנים ל100 גרם מוצר)
מי שרוצה לדאוג לבריאותו יכול לבדוק את הנתונים ולהחליט אם הוא רוצה לצרוך את המוצר או שלא. אין שום צורך בסימון ממשלתי שיחליט עבורך מה לאכול.
מחזק – לתת לממשלה לעשות הכל בשביל האזרח זה להסיר אחריות מהאזרח
ניר
היום גם לא צריך את שירותי חיזוי האויר. כל המודלים= האמריקאי, האירופי והבריטי- נמצאים ברשת – צריך רק להכנס ולנתח אותם, אבל מה לעשות לא כולם יודעים לעשות את זה. אותו דבר בנוגע לניתוח רכיבי המזון.
רוצה לדעת מה לא בריא באוכל
הבחנה צריכה להעשות בין מזון שיכול להועיל או להזיק, בהתאם לכמות השמוש בו, לבין רעלים המוחדרים למזון בכוונה תחילה ושהנזק הנגרם מהם עולה פי אלפי מונים מהנזק מהמזון עצמו.
חייבים שלא להסחף אחר הסחות דעת מתוזמנות שנועדו לבלבל ולהסיט את תשומת הלב מהעיקר.
הרעלים שהאדם מייצר הם מסוגים שונים:
1.רוב המרכיבים שמוספים למזון המסומנים ב E הנם מזיקים עד למסרטנים.
2.חומרי הדברה מסוכנים עוד יותר ונספגים בשורשי ובעלי הצומח ובבשר וחלב.
3.רוב הממתיקים המלאכותיים מזיקים.
4.רעלים תעשייתיים שמקורם בזיהום האוויר והאדמה והמים נספגים בתוצרת החקלאית.
5.רעלים שמקורם בהנדסה גנטית הופכים סוגים רבים של מזון לבלתי ראויים למאכל אדם ובע"ח. תירס לדוגמה .
6.רעלים שמקורם בחידקים, פטריות, טפילים, תוצרת רקובה, מעופשת, לא מאוחסנת כראוי, מאוחסנת זמן ממושך יכולים לגרום להרעלות המוניות קשות ואף קטלניות ולסרטן ודאי בשימוש ממושך.
7.פלואור שמוסף למי השתייה שם ללעג את כל הכוונות הטובות.
לצפות ממשרד הבריאות שביוזמתו מחליא ילדים וזקנים בסרטן, מחלות מוח ועצמות, שיתכוון לאמירותיו, להבטחותיו, לדאגתו המעושה זה דבר תמוה וחסר שחר.
כל הרעלים האלה הם הסכנה האמיתית ומקור התחלואה הקטלנית.
התעסקות בסוגי מזון כגון ביצה, סופגניה, ציפס, סוכר היא התעסקות בטפל ונפילה למלכודת ההסחפות אחר הפופוליסטי.
אדם צריך ללמד עצמו לשמור על בריאותו. עליו מוטלת האחריות ולא על אף אחד אחר.
על האחר מוטלת האחריות שלא להרעילו. זאת חלוקת האחריות הנכונה. שלא שולט בתאוותיו שילמד, שלא רוצה לשלוט שום דבר ושום סימון לא יעזרו לו.
לדוגמה אכילת סופגניה לאחר 12 שעות של צום תועיל במיוחד לאדם רזה.
אכילת יותר מכף שמן רב-בלתי רווי(סויה, קנולה, תירס..) ליום היא מזיקה ויכולה לחולל מספר רב של מחלות דלקתיות וסרטן.
אכילה של 2 כפיות שמן ליום היא חיונית לגוף.
מנותחים, חולים, מורדמים, מקבלים אינפוזיות של סוכר במשך שבועות ואף חודשים, פשוט משום שסוכר הוא מקור האנרגיה הראשי והטבעי של הגוף.
לכן כל סוג מזון צריך להבחן בהתאם להקשר ולנסיבות ולכמויות של צריכתו .
המאבק הנכון חייב להיות בהרעלה המסיבית של המזון ללא הסחות דעת שנועדו להעלימה.
כמה עובדות חשובות שבודאות יתרמו לביראותכם:
* מזון, לא הורג אנשים. אנשים הורגים את עצמם בגלל מה שהם בוחרים לאכול
* משרד הבריאות לא אמון על בריאות הציבור. הציבור אמון על בריאות הציבור. אתה אחראי על הבריאות שלך
כמה חלש אופי צריך להיות כדי להפקיד את הבריאות שלך בידהם של פקידים עלומים שמוכיחים על בסיס יומי שהם משרתים רק את עצמם וכיסם
שחרורון ידידי,
לא מדובר בחלש אופי אלא בחינוך לעבדות.
עבדים הם אנשים חסרי השכלה.
השכלה לא מורכבת רק ממדעים מדוייקים.
לכן ציבור שלם נופל במלכודות שהוא לא מודע אליהן
צריך לטפל בחינוך ולא במזון.
הייצרנים כבר ייצרו את מה שהצרכן מוכן לקנות ולא להיפך.
עם זה אני מסכים איתך