הבנק הלאומי השוויצרי הוקם עם הסמכות ליצר את הכסף (מטבעות ושטרות) בשנת 1891 – אולם עם התפתחות הסחר באמצעות הכסף האלקטרוני והפיכת השטרות והמטבעות לחלק זעיר בלבד מכלל העסקאות במשק, הבנקים הפרטיים השתלטו הלכה למעשה על תחום יצירת הכסף בכלכלה השווצרית.
משאל העם הדרמטי שיתקיים ביוני בשוויץ יצא לפועל לאחר קמפיין שהעלתה התנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO). התנועה אספה 111,819 חתימות של תומכים בהגבלת הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הסבירו בקבוצת הקמפיין את מהות ההצעה במשאל העם.
תחת הדמוקרטיה הישירה של שווייץ, משאל עם מתקיים במידה ונאספים לפחות 100,000 חתימות בתוך 18 חודשים מרגע השקת הקמפיין. אם משאל העם יעבור בשוויץ, הבנק הלאומי השוויצרי יהיה המונופול על יצירת הכסף הפיזי וגם האלקטרוני במדינה.
בכלכלות שוק מודרניות, בנקים מרכזיים שולטים ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא ביצירה של כל הכסף במחזור. בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, כשאנחנו לוקחים הלוואה מהבנק, הכסף שהבנק מלווה לנו לא מגיע משום חשבון של מישהו אחר או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום. כח שאפילו לממשלה אין – ליצור כסף. את הכסף שהבנקים מייצרים הם מעבירים בעיקר לשכבה מצומצמת של בעלי הון, ומשתמשים בו גם לצורך ניפוח בועות פיננסיות המערערות את היציבות הכלכלית מחד, אך מכניסות להם הרבה מאד כסף מריביות מצד שני. מיותר לציין שמי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה כל הזמן בין ניפוח בועות לפיצוצן, האזרחים הלא מקושרים ועסקים קטנים שיוצרים ערך ומקומות עבודה.
מכון גוטליב דוטווילר השווצרי אירח ב -5 בפברואר כנס מרתק בנושא "הכסף שלנו, הבנקים שלנו, המדינה שלנו". הכנס דן במשאל העם הצפוי וכלל מצגות של מומחים עולמיים, פאנל מומחים שדן בנושא המערכת המוניטרית הנוכחית, פאנל שהתמקד במשאל העם, ופאנל אחרון עם כל הדוברים שעורר עימות חריף בהנחיית הכלכלן והמומחה למדיניות המוניטרית, אולי קורטש. בסך הכל נכחו בארוע כ-300 משתתפים שהורכבו בעיקר מסטודנטים מקומיים, אקדמאים בינלאומיים, בנקאים, עורכי דין ונציגים מהציבור השוויצרי.
הכנס נפתח בהקדמה של מנכ"ל הארגון המארח תחת ההכרה במכנה המשותף, שהמערכת המוניטרית הנוכחית מקולקלת. "הכלכלה העולמית נמצאת בשגרת חוב וזה הופך את השבריריות הפיננסית לתכונה קבועה של הכלכלות שלנו" . מרטין וולף, מבכירי הכלכלנים בעולם ומי שמשמש כיום כפרשן הראשי ב"פייננשל טיימס ", סקר את ההשפעה הדרמטית של משבר 2008, העשור האבוד של הצמיחה, ותחזיות התמ"ג הקודרות במשך 5 השנים הבאות. לדבריו החשש הגובר לגבי השילוב האפשרי של אינפלציה גואה, ריבית גבוהה יותר, מינוף גבוה ומחירי הנכסים גבוהים – שכל המערכת המוניטרית מבוססת עליהם – מחזקת את הצורך ברפורמה. ביסודו של דבר, מערכת בנקאות בעלת כושר מינוף גבוה, הנושאת סיכון אשראי וריבית, מהווה מקור לחוסר יציבות מערכתית – טען.
בדיונים נוספים בכנס הועברו מצגות שנגעו במקור של יצירת כסף, מידת היעילות בתכניות ההקלה הכמותית (QE) ושיעורי ריבית שליליים, חוסר יציבות בנקאית, הסיבות לעלייה המהירה ברמת החוב, והכדאיות של שינוי המערכת. בין הכלכלנים שתמכו בהצבעת "כן" במשאל היו סרג'יו רוסי מאוניברסיטת פריבורג, קת'רינה סראפימובה מאוניברסיטת ציריך, בכיר בארגון המחקר "פוזיטיב מאני" הבריטי, ג'וזף הובר. כלכלנים מכובדים נוספים שתמכו בהצעה היו ריצ'רד ורנר, לארי קוטליקוף וויליאם וייט.
סראפימובה מצאה הקבלה בין המערכת הפיננסית הנוכחית לבין הזיהום הסביבתי, ובין היררכיה לבין ריכוז העושר. היא טענה כי המשאל מציע הזדמנות להחזיר את הקיימות בחזרה למערכת הפיננסית. "הבנקים הגדולים שווים הלוואות ספקולטיביות, בנקים קטנים שווים הלוואות פרודוקטיביות", אמר פרופ' ורנר, שהציע מעבר לבנקים קטנים יותר וציטט דוגמאות מגרמניה וסין.
קוטליקוף הדגיש כי הסבירות למשברים עתידיים לא פחתה בשל הסיכונים המערכתיים הנובעים מרמת חוב גבוהה ומהאופי הסגור של ארגונים בנקאיים גדולים. למרות תמיכתו במשאל, דגל קוטליקוב בשינוי רדיקלי יותר במערכת, על מנת להפוך את הבנקים לקרנות נאמנות. "אם הבנקים לא יכולים להמר, הם לא יכולים להיכשל" – ציין קוטליקוף.
וייט חיזק את חששותיהם של נואמים אחרים, שהמערכת הבסיסית סובלת מחוסר יציבות חריף. הוא הניח כי ההצעה במשאל תוכל להביא לשינוי המיוחל אבל הזהיר כי ההתנגדות לה תהיה חזקה. הובר הציג את היתרונות במערכת כסף ריבונית שתכלול יציבות פיננסית גדולה יותר ורווח חד פעמי (הידוע בשם "סיניוראז').לדבריו שוויץ תהנה מכסף ריבוני חדש שיחליף את המערכת הקיימת מבוסס כסף מאשראי.
בין המתנגדים להצעה היו העורך הכלכלי, יורג מילר, רודי נאסר, חבר מועצת המדינות הקנטונים בשוויץ, ואלכסנדר ברנטסון מאוניברסיטת באזל. מחנה ה"לא" דן בשאלות למה צריך את זה ומה יקרה לפרנק השוויצרי. ההצעה במשאל מציעה תקופת יישום של שנתיים, שברנטסון טען כי תוביל לפגיעה בשער המטבע ובכלכלה. ברנסטון טען עוד כי שער החליפין של פרנק יתחזק ויגרום לירידה ביצוא, מה שיגרום לעסקים להחליף את המטבע, ולפרנק להתמוטט. חלק מהמשתתפים בקהל טען כי מחנה המתנגדים להצעה לא באמת מבין את היוזמה. לאחר 15 דקות של ויכוח חריף, אמר ברנטסון בכעס כי "לא נהיה [שוויץ] ניסוי בינלאומי".
בסוף הכנס התבקשו הנוכחים להצביע כאשר 58% מהנוכחים תמך בהצעה והשאר התנגד. מיותר לציין כי ההצבעה לא משקפת את הלך הרוח בקרב הציבור השווצרי וכרגע לא נראה כי יש סיכוי רב להעברת ההצעה במשאל העם ביוני.
בימי קדם (שעוד לא היה אימפריות הענקיות ששלטו על כולם) באמת יצרן המטבע היה אדם פרטי שההמונים נתנו בו אימון.
אנו יודעים את זה משיח לפי תומו מסיפורים היסטוריים. למשל אם רצו לשבח מישהו ולספר כמה הגון וישר וצדיק היה האדם הזה, אז היו אומרים שהוא היה יצרן המטבע. כלומר אם אדם היה יצרן מטבע, זאת היית הוכחה כביכול לאדם ישר והגון שכל הציבור נתן בו אימון.
מספרים את זה למשל על יעקב אבינו שהוא הגיע לשכם, כתוב "ויחן את פני העיר" מפרשים חז"ל שהוא יצר להם מטבע ושווקים וככה הצמיח את כלכלת העיר שכם.
מספרים את זה כלפי מרדכי הצדיק בתקופת פרס ומדי. ועוד על הרבה אנשים גדולים בהיסטוריה.
בקיצור, בוודאי שבני אנוש חופשיים באמת (בלי משטר וגננת) אז כל בני החברה הם תבוניים נבונים ופרקטיים (כלומר הישרות של האדם הוא הוא הפרקטיות הטבעית, לא כן אצל הגננת המשטרית האדם שעושה טוב חושב שמגיע לו סוכריה מהגננת, הוא לעולם לא מבין שעשית הטוב והנכון היא פשוט נכון וטוב לו לעצמו) ואז בטבעיות נבחרים מתוך החברה את האדם ההגון ביותר שהוא זה שיוצר את המטבע החברתי.
לסיום:
יצור מטבע חברתי אפשרי בשני דרכים. 1. על ידי אימון טבעי של הציבור ביוצר המטבע. (זאת חברה מתוקנת וכמובן חברה של בני חורין באמת) 2. על ידי כוח (כוח דקטטורי של המשטרים. רק בתקופת רומי התחילו לסמוך על מטבע משטרי משום כוחו של האימפריה. עד אימפריית רומי, בכל עיר ועיר היית מטבע. מוזכר בתלמוד ההבדל בין מטבע של עיר ציפורי לבין עיר טבריה למשל, שהם היו ממש קרובים בכל זאת היית להם מטבעות שונות). ואז כל בני החברה הם עבדים ורובוטים למשטר הדמיוני שאפי' זכות מוקנה לנשום אין לעבד על פי השופט ברק.
אז שני תנאים לחברה חופשית באמת
1. לכל פרט בחברה יש נחלה ומקור פרנסה = הטבע + חוקי הירושה (כי בלי חוקי יורשה כל הנולדים נולדים בלי הטבע ואז הם דורשים מלכות ודיקטטור בכדי לצאת לכיבוש).
2. יצרן מטבע יחיד שנבחר בטבעיות מהציבור.
כל דרך אחרת כמו משטר וכוח הרוב = דמוקרטיה, אז בני אנוש הם עבדים נרצעים למשטר או לטייקון האקראי עד ההפיכה החברתי הבא וחוזר חלילה וחלילה כמו שקורה לנו מאז אימפריית רומי.
אתם מתעקשים לא להבין איך בנק "יוצר" כסף. בנק לא מלווה יותר כסף מאשר מופקד אצלו ע"י המפקידים, אלא פחות מכך. זו המשמעות של רזרבה חלקית, חלק מכספי המפקידים נשאר בבנק ולא יוצא כהלוואה והוא הרזרבה.
מי שלא מאמין מוזמן להסתכל על סך ההלוואות וסך ההפקדות בדוחות שנתיים ורבעוניים של כל בנק (יש אפילו בעיברית מתקשים בלעז).
זו הייתה הכוונה המקורית ברזרבה חלקית. למשל: 10% רזבה אומר שאם מישהו מפקיד 100 הבנק שומר 10 ומלוןה 90
ואז מישהו הבין שזה שקול לתרחיש הבא (10 אחוז רזרבה):
מישהו מפקיד 100
הבנק שומר 100
הבנק מלוןה 1000
עדיין יחס הרזרבה נשמר ונוצרו 900 בכסף בנק (עם השם המטעה ״שקלים״)
שחרורון
איך אתה יודע שזה מה שקורה בפועל?
כי "מחקר" של בנק מרכזי אמר לך?
למה אתה מוכן לקבל טיעונים של פיקדונים ממשלתיים?
ואם בנק מסחרי יכול לייצר כסף יש מאין למה הוא זקוק ללקוחות ופיקדונות? מדוע הוא מנפיק אג"ח ומוכר מניות? אם לבנק פרטי יש כיסים אינסופיים למה הוא צריך לקושש פרוטות בחוץ?
הדיוט – לא כואב.
ומי שלא מבין את הכתוב (כל המידע וההוכחות באתר בנק ישאל) -מוטב שיעזוק בלימוד הבנת הנקרא.
מותק, האתר והדיון גדול עליך.
תחזור לכוכב נולד או תחרות האבסה התורני.. מספיק צרחנים בורים.
שחרורון
אתה טועה. אם אתה צודק אז הבנק בדוגמה שלך הוא ממונף פי 10 יחסית לסה"כ הפקדונות בו. חפש לי בבקשה בדוחות השנתיים בנק אחד שמצהיר על מינוף כזה.
יואל
פתח דוחות כספיים של בנק
למשל חפש ״חישוב יחס הון״ בדוח הכספי של בנק הפועלים היחס נע בין 9 ל11 במהלך השנים האחרונות. מפורט שם כמה הון יש להם וכמה הם מלווים
איפה מוצאים את זה?
אור היקר
אתה אומר ככה: "אתם מתעקשים לא להבין איך בנק “יוצר” כסף."
ובהמשך אתה מסביר בטוב טעם, מהי רזרבה על פי דעתך, ומסביר שהבנק בעצם רק מלווה כסף קיים.
אז יוצא בעצם שהבנק בכלל לא יוצר כסף, אז אייך אתה בתחילה אומר שהבנק כן יוצר כסף ? ("אתם מתעקשים לא להבין איך בנק “יוצר” כסף.")
אז תחליט האם הבנק הוא היצרן הכסף החברתי או לא.
ואם לא הבנק הוא היצרן, אז מי כן היצרן של הכסף ?
אחרי שתמצא אותו, אז תשאל אותו למי הוא מחלק את הכסף החדש שהוא יצר ?
לא אני ולא אתה ולא שום אזרח לא שמע 1. על היום בו מיצרים את הכסף החברתי (כלומר אם ההון החברתי צמח השנה והחליטו לתרגם את הצמיחה לכסף = ליצור כסף חדש. אז מתי ובאיזה יום בשנה נעשים היצירה הזו ?)
2. למי מחלקים את הכסף החדש ? (הרי הכסף החדש נוצר על פי הצמיחה החברתית, אז מי מקבל את הכסף החדש ? העמל ביותר כמו המנקה רחובות והלוקח את הזבל שלך מהבית, או זה שיושב בחדר עם מזגן וגולש לו בכיף ברשת ?)
הרי היום הזה היה אמור להיות יום חג לאומי יותר חשוב מיום עצמאות.
האם שמענו על יום כזה בשנה ?
ואם לא בנמצא בן חברה אחד ששואל את השאלה המתבקשת הנ"ל, אז לכאורה מדובר בחברה של פנאטיים, או באמת אנו פשוט חיים תחת דיקטטורים ככה שאין פשוט את מי לשאול את השאלות האלה.
לסיום אור יקר, כנס לויקי אולי תבין מהי בנקאות ברזרבה חלקית
שיחרורון
הון הבנק איננו כמות הכסף המופקד בבנק כי הכסף הזה שייך למפקידים.
הון הבנק הוא כמות הכסף ששיכת לבנק (כסף התחלתי ורווחים משנים קודמות)
סה"כ ההפקדות הן התחייבויות של הבנק (התחייבות להחזיר את הכסף למפקידים) וסה"כ ההלוואות הם סה"כ הנכסים של הבנק.
maxmen
בנקים ולווים, כמו כל אחד שמלווה ולווה כסף, יוצרים ומשמידים כסף זה חלק אינטגרלי מתהליך הלוואת הכסף. אם אתה קונה מוצר אצל סוחר ומשלם בשיק או בכרטיס אשראי, אתה יצרת כסף (שלא היה בכיסך קודם לכן) וקנית מוצר, הסוחר נתן לך אשראי ולכן הוא שותף ביצירת הכסף בדיוק כמו בנק. הכסף הזה יושמד כשהסוחר יפדה את הצ'ק או חברת האשראי תחייב את חשבונך בבנק.
אתה שואל למי הבנק מחלק כסף? לכל אחד! (שלוקח הלוואה ומתחייב להחזיר אותה עם הריבית עלה הוסכם).
כאמור הכל בהחלט מוסבר בוויקיפדיה.
אור
"הון הבנק איננו כמות הכסף המופקד בבנק כי הכסף הזה שייך למפקידים." – טעות מרה
אם שמרת את הניירת שקיבלת בעת פתיחת חשבון אני מציע שתקרא אותה.
הכסף שאתה מפקיד בבנק הוא של הבנק לא שלך. אתה מלווה אותו לבנק כמלווה לא מבוטח.
אור, בוא נניח שאני ואתה מקימים בנק ויש לנו בו כרגע 1000 שקלים במזומן.
נניח שיש יחס רזרבה של 10% כלומר מתוך ה- 1000 אנו יכולים להלוות 900.
יש לנו גם הפקדה לחובות מסופקים של 20%.
כעת המאזן שלנו נראה:
נכסים:
— הלוואות – 900 בניכוי 20% = 720
— מזומן 100.
סה"כ נכסים – 820.
כלומר אנו יכולים להלוות כעת 90% * 820 = 738.
— כבר כעת סך הכסף במערכת שלנו בלבד הוא 738+100+900 + 82 = 1820 שקלים.
כמובן שאני ואתה נמשיך להלוות שוב עד שיחס הרזרבה ישחק את כל היכולת שלנו להלוואות נוספות.
אפשר לראות זאת גם אחרת:
אני ואתה בעלים של הבנק היחיד עם 100 שקלים. נתנו למישהו הלוואה של 900 והוא
קנה איתה סלון הביתה.
סוחר הרהיטים הכניס את הכסף לבנק.
כעת יש לנו שוב 1000 שקלים בבנק ואפשר לתת הלוואה נוספת של 900 שקלים.
אז זה אמנם פשטני ויש מגבלות נוספות אבל אני מקווה שהעיקרון של חוסר משמעות ב"מלווה את הכסף שיש לו בלבד" הוא ברור. לפחות מהדוגמה השניה.
אין אין על הכתיבה שלך אלוף זורק אותי למסלול מבלי להיות שם.
"הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו." – נכון. ולמה בנק הפועלים יכול לעשות את זה, אבל אני לא? כי בנק הפועלים קיבל רישיון מהממשלה לעשות כן, וזה שינסה להתחרות בו יתמודד עם אלימות קשה שתופעל נגדו ע"י הממשלה (ולא ע"י בנק הפועלים).
"קוטליקוף הדגיש כי הסבירות למשברים עתידיים לא פחתה בשל הסיכונים המערכתיים " – סיכון מערכתי היא מילת המפתח. הבנקים המרכזיים מתכוננים למשבר הבא, והם מחפשים דרך שתאפשר להם לא לחלץ את הבנקים. הנה תרחיש: בנק לאומי קורס (למעשה בנק לאומי הוא כיום כבר חדל פרעון – פשוט אף אחד לא לוקח את זה בחשבון). בנק ישראל לא מחלץ את הבנק אבל מזמין את כל מי שהיה לו מטבע בבנק לאומי להוריד אפליקציה ולקבל "שקלי בנק ישראל" ביחס 1:1 לחשבון שלך בבנק לאומי.
השלב הבא הוא להוציא את השטרות הפיזים מהמחזור. אם זה קורה בהיקף גדול מספיק, אנחנו קיבלנו CASHLESS SOCIETY.
שאתה מפקיד כסף בבנק, הוא כבר לא שלך, הוא של הבנק (תבדקו – זה נכון). שיש מטבע אחד שמופקד בבנק מרכזי אחד, אתה כבר לא שלך, אתה של הממשלה
הכיון הנכון הוא הפרדת ממשלה וכלכלה. סגירת בנק ישראל, ביטול מנופול המטבע וסיום הביזה תחת החוק (מכונה "מיסוי")
כמובן זה קשקוש כי הרי ידוע בדיוק מה יקרה כאשר נפריד את המטבע מהממשל, הרי העסקים הפרטיים (הבנקים) לא פשוט יעלמו. להיפך הם ימשיכו ביתר שאת עם כל המנהגים הקלוקלים שלהם. האם התחרות תעזור? למה היום אין תחרות בין בנקים? יש תחרות מי מצליח להלבין יותר הון. האם התחרות בין חברות המכוניות עוזרת? ודאי עוזרת להגביר את הרמאות מי תצליח לזייף יותר את תוצאות זיהום האויר שלהן. כך שבכל מקרה תחרות לא גורמת ליושר של חברות פרטיות, ועם או בלי ממשלה חברות פרטיות ימשיכו לרמות ולעולם האינטרס שלהן לא יהיה האינטרס של הלקוח או של העובדים. הרי חוקי החברה לא יעלמו פתאום כאשר לא תיהיה ממשלה, יהיו חוקים שיקבעו ע"י השבט, הקהילה, ההעיר או ע"י האזרחים הדיגיטלים בבלוקצ'ין האם כל זה ימנע מהבנקים הפרטיים להמשיך לרמות ולהדפיס אשראי כל עוד הם יכולים עד שיתפסו ברמאותם? האם זה ימנע מחברות פרטיות לרמות בדיוק כמו שהן עושות כיום? האם פתאום אנשים יפסיקו לחשוב על זיהום האויר ברגע שלא תיהיה רגולציה ממשלתית, וחברות המכונויות פשוט יספרו לכולן כמה הן מזהמות? האם הן לא ימשיכו לרמות על מנת לפנות גם לקהל הלקוחות שכן איכפת לו מזיהום?
מספיק להיות תמים, הגיע הזמן להתעורר. ושוב לכל המתלהמים, אני לא טוען שהממשלה זה פתרון אך ודאי גם לא השוק החופשי הדימיוני.
"הכיוון הנכון" הוא אחר לכל אחד ואחת.
אני די בטוח שאם המימוש יהיה מבוזר, בין אם בכלכלה, חברה, או חוק, בשילוב עם מערכת תומכת, (בהעדר מונח אחר אקרא לה "חוקים"), ובשקיפות מלאה, (לדוגמה, מערכת "מוניטין" כלשהי), התוצאה תהיה הרבה יותר פוריה ומקיימת מהמצב הנוכחי לחברה ככלל ולרובם המכריע של הפרטים בה.
מבחינתי, ביטול מונופול המטבע פירושו לאפשר לכל פרט בחברה לייצר מטבעות משלו, הטכנולוגיה קיימת, זה רק עניין של ביצוע… מישהו מתנדב? 😉
זה ממש לא נכון וגם אתה ואני ולמעשה כל אחד אחר יכול לייצר כסף.
אני אישית יצרתי כסף. אם תסתכל בספר שלי תראה בעמוד 180 כמדומני
שובר הנחה לייעוץ בשווי 250 שקלים.
אז אתה יכול לומר לי – זה לא באמת כסף כי רק אתה מכבד אותו.
מדויק, אבל מה אם הייתי משכנע את כל יועצר המשכנתאות ואת יבואני
סיטרואן לכבד שובר זה? מה עם שובר שמכובד כל ידי כל רשת סופר־פארם או
שוברים לפסח שמקומות עבודה נותנים ושאפר לרכוש בהם בשופרסל? לשוברים אלו
אפילו יש שער המרה שונה בכל סניף. זהו כסף לכל דבר למרות שהונפק ללא רישיון מאיש.