נתיבי אילון. צילום: לילך דניאל
ב2007 בעקבות מאבק עיקש של ארגון "פעולה ירוקה", שכבר התפרק, חויבו חברות הפרסומת להסיר את שלטי הפרסום מאיילון. התנאי היה שבמשך תקופה תיבדק כמות תאונות הדרכים ללא הפרסומות בהשוואה לתקופה המקבילה עם הפרסומות, ובאם יתגלה ששלטי הפרסומת מעלים את כמות התאונות הן יחוייבו להורידן לצמיתות.
עכשיו, נחשו מה התגלה חברים?
ממחקר שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמצא כי בעקבות הסרת השלטים נרשמה ירידה של עד 40% במספר התאונות, אך החזרתם לוותה בהכפלת מספר התאונות!!
תודו שהופתעתם. תודו שהופתעתם גם שהפרסומות הוחזרו בכל זאת ביוזמתו של ח"כ לשעבר יורם מרציאנו.
כך זה עובד:
בעודי נוסעת באיילון, או סביר יותר תקועה בפקק, אני מאזינה לתשדירי הבטיחות בגלגלצ שמפצירים ומזהירים:" אסור לסמס", "אל תסירי עיניים מהכביש " ואני כל כך משתדלת. בחיי.
רק מה? באותם רגעים ממש, יושבים טובי המוחות היצירתיים חמושים במיטב כספם של הכיסים התפוחים במדינה וחושבים על דבר אחד: איך לגרום לי להסיר את העיניים מהכביש לכמה שיותר זמן! הם ישקיעו את הצבעים הכי מושכים. את הדוגמנית הכי סקסית.
ואני יעל אריאל, בחורה עם ריכוז ממוצע, לא מצליחה שלא להביט. אין לי ברירה . העין האנושית שלי נמשכת לצבע. כן. גם בחור סקסי מושך את העין שלי. וכך, למרות הפצרותיו של התשדיר בגלגלצ אני מסירה את העין מהכביש אני בנאדם. ואני לא מצליחה להתאפק. ברגעים שאני ועוד עשרות אלפים מסירים את העין מהכביש, מתרחשות תאונות וכך חברים, הוכפל מספר התאונות באיילון.
פשוט לא?
ואני כועסת. כי אני חוששת לחיי אבל אומרת לעצמי "תרגעי מותק, את לא יכולה להלחם בכולם. בינתיים הכל בסדר." ונרגעת עד הפעם הבאה. עד אתמול כשעמדתי בפקק ובסופו ראיתי משטרות ושברי אופנוע ובסופו ראיתי אנשים עם כיפה ושקית ניילון שחורה מבצבצת, וידעתי – מישהו הערב לא יחזור עוד לביתו לעולם. מישהו שהסתבר אחר כך שהותיר אחריו אשה ותינוקת בת חצי שנה. בכיתי. בכיתי על השבירות של החיים וידעתי שאני לא יכולה לשתוק.
ממצאי חקירת התאונה עוד לא פורסמו אבל אם לא הוא, יהיו אלה חייו של אחר, שיקופחו בגלל פרסומת וכסף גדול. מוות מיותר ונורא כל כך. האם אתם מסכימים למות עבור עוד כמה מיליונים לחברת משקפי שמש?
_______________________
אני לא יכולה לנהל את המאבק . לא לבד. אני מבקשת שארגון גדול ירים את הכפפה
ויציל את חיינו, מיד הכסף המעוור. אני מבקשת שתשתפו. שנקבל הד שמשרד התחבורה יהיה חייב לעשות מעשה.
שהמוות הזה ועוד כמה לפניו, לא יהיו לשווא.
בבקשה!
לישראלי הקטן שום דבר כבר לא יעזור. במקום ערבות הדדית שבונה מדינה אצלנו יש ניצול הדדי שהולך ומחריף. החלש נגרס במכונה האכזרית הזאת והקברניטים מחכים לרגע הנכון בכדי לנטוש את הספינה הטובעת.
איזה אירגון יציל אותנו מעצמנו? והוא יציל אותנו גם מהמחדל הבא?
אין כי רק אם נפסיק להצביע לאותם פוליטיקאים סקטוריאליים תאבי כבוד ובצע ונתעורר לקחת אחריות על עצמנו והקהילות שלנו
פוליטיקאי הוא בהכרח מיצג אינטרסים צרים. הסיבה היא שכדי להבחר צריך הרבה כסף, וה״תורמים״ שלך תמיד מגיעים לפרוע את הצק
אני גם טוען שפוליטיקאי הוא בהכרח תאב בצע וכח. אחרת הוא לא היה הולך לפוליטיקה
עם זאת, אני מסכים שרק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו, ואף פתק שנכניס לקופסאת עץ לא ישפר את מצבנו
הבעיה היא שמתייחסים לכביש כמו לטיילת, למקום שבו פשוט מתהלכים בכיף ואם הוסחה דעתי, אז מקסימום אני נכנס בזה שהולך לפני ומבקש סליחה. בכביש במהירות של 100 קמ״ש- נפצעים או נהרגים. רוכב אופנוע יהרג בגלל טעות קטנה שלן או של נהג שהעיף מבט בשלט חדש של קסטרו וכו׳. יש היום רכבים עם צג טלוויזיה לפני הנהג!! כאילו שהנהג, כשמשעמם לו, יצפה להנאתו בסדרה פארגו. אין דבר כזה- כל טעות קטנה והסחת דעת גורמת תוך שניה אחת בדיוק לתאונה.
עצוב אבל אין קשר ישיר וברור בין נושא הכתבה שהוא כמות התאונות לאופנוען שנהרג.
גם נוכחות משטרתית יכולה להפחית תאונות , משמעת עצמית של נהגים וציות לחוק, סימון נתיבים תקין על ידי נתיבי איילון ועוד, עקיפה בשמאל בלבד והורדת הפרסומות.
בסוף שמסתכלים על הנתונים שנאספו רואים שמתוך כל המלל הזה אין כמעט שינוי בתאונות. לדוגמא בשנתיים שבהן לא היה פרסום נהרג אדם אחד וכך גם בשנתיים 2011/2. בסוף בנו מודל מאוד מסובך (במקום לדוגמא לקחת רק את איילון ולבדוק שנה אחרי שנה מה קרה) שמאפשר להוציא מספרים מרשימים כאשר בפועל השינויים הם די מינוריים (וגם קשה לדעת מה הוכנס ומה הוצא למחקר) וכמות ההרוגים (שבה קצת יותר קשה לשחק עם נתונים) מעידה שאין שינוי אמיתי.
שחרורון יקר, אני לרוב לא מסכים עם דעותיך אבל מכבד אותן.
ראשית יש את כביש 6 שהוא כביש "פרטי" ואם אני לא טועה באמת שאין שם פרסומות.
אבל כביש 6 לא נותן פתרון עבור תנועה בגוש דן, דהיינו אני מחוייב לסוע או דרך נמיר או איילון וכו.. אם יודעים שהפרסומות מסכנות, למה להשאיר אותן?
האם המרחב הציבורי הופקע מידינו לחלוטין לטובת פרסומות?
חסר מקומות לפרסם בהם?
אני לא בטוח שיש פה מקום לרדת למקרו של שיטות כלכלה … זה פשוט הגיוני… אם משהו מסכן את האנשים והכוונה שלו היא חד משמעית למשוך תשומת לב בזמן הנהיגה/עמידה בפקק, אז צריך להפטר מזה/לאסור את זה.
זה בסהכ תרגיל מחשבתי ידידי
אם אכן פרסומות מסכנות חיים, אני כמובן הייתי שמח לראות אותן יורדות
תמיד שמישהו קורא לממשלה לעזרה אני מנסה לשאול את עצמי למה הבעיה קיימת מלכתחילה , כלומר למה יש פרסומות שהורגות אנשים לכאורה. הרבה פעמים התשובה היא שהממשלה גרמה לבעיה שהיא בעצמה נקראת לפתור.
למה החלטת שזה מהפרסומות
אולי אילו נהדים שוחחו בטלפון
שלחו SMS , WAHTAPP
או סתם נסעו בפראות ובחוסר זהירות כמו הרבה נהגים שאני יום יום נזהר מהם
לא רשימה ארוכה ועדיין לא טרחת לקרוא אותה לפני שהגבת
אתה לא באמת חושב שמי שממרוויח מהכביש היא מדינת ישראל. הרי… כמה כבר מיסים משלמת קרולינה למקה?
עצוב וכואב.
מדובר בתופעה שהיא בבסיס של כל שילטון מרכזי: רווחים פרטים, והפסדים ציבוריים. בלי האפשרות לשמור את הרווחים ולזרוק את העלויות על ה״חברה״, אין מניע לקיום ממשלה.
מבלי להכנס לניתוח עמוק במיוחד, אני אזרוק תאוריה. היא לא מבוססת על שום דבר, היא סתם ניסוי מחשבתי:
הכביש נבנה ומתחוזק מכספי הציבור. אנשים משלמים על הכביש בכל מקרה, גם אם הם לא משתמשים בו או אם אין להם רשיון. כלומר, השימוש בכביש הוא ״חינם״ (אתה משלם בכל מקרה, גם אם אתה לא משתמש). כלומר, אם אני רוצה לבנות כביש פרטי מתחרה, אני מתמודד עם כביש ציבורי שהשימוש בו חינם (כלומר, לא סביבה שמעודדת תחרות). שלא לדבר על ערימות הבירוקרטיה והאנשים שאני צריך לשחד.
נניח זה היה כביש פרטי, בעולם בו אתה משלם על כביש רק אם אתה משתמש בו. אם אני יכול לבנות כביש מתחרה, שיהיה פי 2 יותר בטוח, אני יכול לגבות יותר כסף על השימוש בו. בסופו של יום, יתכן שאנשים יעריכו בטיחות וישלמו לי יותר כסף כדי לנסוע בכביש נטול פרסומות
סתם מחשבה…