הוויכוח סביב פסילת ספרה של דורית רביניאן על ידי משרד החינוך גרם לח"כ לשעבר, משה פייגלין, להעלות הצעה דרמטית שאם תיושם תשמוט מתחת לרגלי הממשלה את השליטה שלה על מוחות התלמידים שלנו. ואולי דווקא בגלל זה היא כנראה לא תיושם. כך הסביר פייגלין את התכנית בדף הפיסבוק שלו:
"הוויכוח סביב פסילת ספרה של דורית רביניאן על ידי משרד החינוך, מגוחך בעיני, יותר נכון – מפחיד. ההורים הם אלו שצריכים לקבוע את הדרך החינוכית של ילדיהם, לא קומיסר החינוך התורן של האח הגדול.
מדינת ישראל משקיעה בחינוך יותר מביטחון. כ 4500 ש"ח לכל תלמיד בכל חודש ! (כולל תקציבי החינוך של הרשויות המקומיות). והתוצאה?…
תנו את הכסף (שלקחתם מהאזרחים) להורים, בצורת וואוצ'רים של כ 4000 ש"ח לחודש לתלמיד.תנו למורים מוכשרים לעמוד בתור ולהתחרות על הוואוצ'רים שלכם עם משכורת של 35,000 ש"ח למורה בכיתה של 10 תלמידים.
תנו לבתי ספר 'בוטיק' שכאלה לצוץ בכל פינה ולהתחרות על הוואוצ'רים של ההורים (כמו מחלקות היולדות). מי שרוצה רביניאן ילמד רביניאן ומי שרוצה אצ"ג ילמד אצ"ג.שפות, מתמטיקה, מוסיקה, יהדות כמובן. הכל על פי העדפות ההורים.
החזירו את האחריות (והכסף) להורים ותקבלו חינוך של ממש לילדים."
הצעה לא מקורית בעליל: 🙂
הוצעה עוד באמצר המאה ה-19 ע"י מיל (אם אינני טועה), קודמה בשנות ה-50-60-70 ע"י מילטון פרידמן, יושמה בארה"ב וגרמה למסחור החינוך, והוצעה ע"י תנועת לאו"ר (ד"ר יעקב חסדאי) לפני יותר מ-30 שנה גם כשיטה למימון מפלגות ומוסדות דת ותרבות בהקשר שונה בעליל מזה של פרידמן – בניית חברה קהילתית בישראל כחלופה לממלכתיות המחולטת בנוסח בן-גוריון ושידרוג הדמוקרטיה כאן.