בשלל הכלים העומדים בפי המשקיע הרוצה לבנות כללי ניהול סיכונים עומד כלל ברזל והוא פיזור הסיכונים. כלל זה בנוי על ההנחה ששיקולי המשקיעים שונים במהותם אלו מאלו בכל הקשור לקניה או מכירת נכסים. מדובר בשיקולים הגורמים למגמות שונות בו זמנית ולחוסר קורלציה הן בכיוון והן בעוצמה. פיזור הסיכונים עוזר למשקיע לצמצם מצב אפשרי של קריסה בכל או ברוב נכסי ההון שלו בזמן של פאניקה בשווקים.
לעיתים, הנחות שנכונות להיום הופכות להיות מוטעות עם הזמן וזאת במיוחד כאשר הנכסים הם מאותה קטגוריה. כך למשל בקטגוריה של מדדי מניות ממדינות שונות – המדד צרפתי בעבר לא התנהג בהכרח בהתאם למה שעשה המדד האמריקאי בוול-סטריט. הגלובליזציה והטכנולוגיה קרבו את התנהגות שני המדדים עם הזמן. למרות זאת ניתן לשער שקניית קפה לא תהיה קורלטיבית מדי לקנייתה של מניית אפל או להימור על ירידה בערכו של המטבע הפולני. במהות, פיזור (Diversification) אמור לרכך את הסיכון הכללי של התיק ולייצר עקומת תשואה בזווית הקרובה ל-45 מעלות עם תנודתיות רגועה הרבה יותר.
הדבר נכון גם לשוק המניות עצמו. עשרות אלפי המניות המחולקות על פי סקטורים, גודל החברות, תחום מחירן, המחזור הנסחר היומי, מדיניות הדיבידנדים וכו, אמורות לתת קרקע מסוימת של גיוון מספיק על מנת לתת רוגע יחסי למי שרוצה להתמחות בסוג זה של השקעה. ריכוז יתר במניות בודדות הוא רע תמיד. והנה, למרות זאת, אנחנו רואים שמאז סיום ההרחבה הכמותית מטעם הפדרל רזרב (הדפסת הכסף), ריכוז יתר מסוכן שולט בכיפה. הנה הגרף:
לפנינו השפעתן של חמש מניות טכנולוגיה המובילות בשוק (בירוק) והשיפור שהן גרמו במצב הבורסה האמריקאית, ובמיוחד במדדים מוטי הטכנולוגיה (בכחול). העניין חמור במיוחד בגלל אופיין המשותף והגודל של הכסף הנערם בהן.
לא נתפלא אם ריכוז כזה יגרום לאירוע פתאומי וחסר מעצור במידה והסקטור הזה ייתקע באווירה שלילית. אפל, מייקרוסופט, ואמזון בהחלט תלויות בצריכה העולמית, ושתי האחרות, גוגל ופיסבוק, יכולות להיות קרבן לירידה מסויימת של כמות המפרסמים. בגדול, אפילו תיקון טכני קצת יותר אסרטיבי במומנטום הסובב את הסקטור יביא סוג של שרשרת תגובות במדדים הכלליים אשר יכול להיתפס בהחלט כטריגר לבעיה סיסטמטית.
אין פלא שענקי הטכנולוגיה האלו מהווים מטרה לחנייה של כל כך הרבה כסף. הרי הן מובילות בתחומן וסביבן נבנה פתרון לבעיות שלא ידענו בכלל שהיינו צריכים עליהן תשובות. הבעיה היא שמדיניות ריבית ה-0 המביאה לחיפוש תשואה, ולניסיון להשקיע בשמות המוכרים, מייצרת את אחד הדברים שממש שונאים כאשר מתעסקים בניהול סכונים והוא אותה ריכוזיות יתר מסוכנת.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
אפשר כבר להריח סימנים ראשונים של אש מדורה. הלפידים נעטפים בסמרטוטים והכעס וההשפלה מאגרפים אגרופים ומצמצמים עפעפיים. עוד כמה רגעים והר הגעש של המרומים והמתוסכלים והמפוכחים יתפרץ ללא שליטה. הלוואי ואני אזכה לראות את זה קורה עוד בימי.
גוגל ופייסבוק הן חברות מאד מאד שבריריות.
הן מבוססות על תרגום של תנועת אנשים באתר שלהן להכנסות מפרסום.
הפרסום שלהן מבוסס על הנחת יסוד כי פרסום דרכן יותר אפקטיבי מפרסום בשיטות
הישנות של שלטי חוצות,טלויזיה,חסויות….
בגלל שהאתר שלהן עוקב אחרי דפוסי גלישה יש לו מידע יותר מדויק על כל אדם ספציפי
מבחינת מה מעניין אותו ומה הוא רוצה מבחינה צרכנית (ואולי לא רק).
הטענה היא שפרסום שמבוסס על המידע הזה הוא יותר אפקטיבי.
לדעתי הטענה הזו לא נכונה בכלל.
כן,הפרסום מהסוג של גוגל\פייסבוק הוא אישי ומבוסס על מידע ואעפ"כ לדעתי
הוא פחות אפקטיבי.הרבה פחות אפקטיבי.
הסיבה לכך היא לדעתי האופי של המדיום.המחשב והסלולאר הן מדיום אחר לגמרי.
מדיום לא פאסיבי כמו טלויזיה.מדיום שמחייב מעורבות של הגולש במידה כזו
שפשוט מחסלת את האפקטיביות של הפרסום.
אם הטענה הזו תוכח,גוגל ופייסבוק הן היסטוריה.כנ"ל לגבי רוב חברות האינטרנט
שההכנסה היחידה שלהן היא פרסום.
מדוע מתעלמים באתר זה מהעובדה שדונאלד טראמפ מתנגד באופן נחרץ להסכמי TPP וכן הסכמי NAFTA שרוששו את העם האמריקאי ואת יתר העמים ומעבירים את ההון הלאומי לכיסי התאגידים הגדולים על חשבון כל האוכלוסיות. הרי האתר עצמו יצא כנגד הסכם TPP ובצדק רב, אבל משעה שדווקא מועמד הימין טראמפ בחר להילחם בהסכמים האלה ובעוד שהילארי קלינטון בחרה להגדירם כתקן הזהב שיש לשאוף אליו, העדפתם להתעלם מכך ולזרום עם התישקורת הממוסדת שנלחמת בטראמפ – גם זו הישראלית – ומתייצבת חד צדדית לטובת קילרי. האם בגלל שטראמפ הוא לאומי וימני אתם בוחרים להתעלם מכך שהוא הפוליטיקאי היחיד היום בארה"ב שנילחם בצדק במה שאתר זה כבר הגדיר כנגע כלכלי מסוכן. מדוע לא לפרגן לאיש היחיד כיום בעל ההשפעה הגלובאלית הפוטנציאלית שיכול לקדם את הכלכלה העולמית לכיוון הרצוי, גם אליבא דאתר זה?
א. ההקלה הכמותית לא הסתיימה. הפד ממשיך להדפיס כסף באופן קבוע. הכסף מחולק למקורבים ונדחף בין השאר לבורסה (אבל לא רק. אם אני לא טועה בלאקסטון שהיא פריוט אקיוטי וכנראה גם הנמען של ההקלה הכמותית, היא עכשיו בעלי הנדלן למגורים הגדול ביותר בארהב)
ב. המציאות היא שהבורסה לא מתאימה לכולם. למרות זאת כסף רב נדחף בכח לבורסה דרך אינפלציה (שם כסף בבורסה ואולי הוא לא יתאדה בגלל האינפלציה שהדפסת הכסף גורמת) ודרך תוכניות ״חיסכון״ פנסיוני (401k)
שני הדברים האלה יוצרים העברת ערך אדירה מכלל האוכלוסיה לאחוזון העליון.
תבינו, הם מחלקים כסף דמיוני שהם הדפיסו לחברים שלהם, שקונים בו דברים אמיתיים , שאתם בניתם בזעית אפיכם, שנייה לפני שהכסף מאבד מערכו.
אחכ הם דוחפים את חתיכות הנייר טואלט הירוקות שלכם לבורסה, כדי לחלק לעצמם בונוסים על ביצועי מניות
ומה יקרה שהכל יקרוס?
99 אחוז מהאנשים ישארו עם פיסות קטנות של זבל עם תמונות של אנשים מתים, ו1 אחוז ישאר עם רכוש
במקרה כזה כל הרכוש שנצטרך זה לפיד וקלשון