בית המשפט העליון דחה ללא הסבר עתירה מעניינת הרואה את בסיס הפעילות הבנקאית כלא חוקית. את העתירה הגיש האקטואר יצחק הלמן, שביסס אותה על העובדה שבניגוד לגופים פיננסים אחרים, הכסף שהבנק מלווה לציבור לא מגיע משום פקדון שנמצא ברשות הבנק או מהכספות של הבנק המרכזי. למעשה ברגע ההלוואה הבנק מייצר את הכסף "יש מאין", ורושם אותו בחשבונות הבנק שלנו כספרות דיגיטליות. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום לייצר כסף. כח שאפילו לממשלות אין.
הלמן טען בעתירתו שחוזה ההלוואה בבנק הוא למעשה פיקטיבי, שכן לצורך ההלוואה הבנק אינו מוציא שקל מתוך ההון העצמי שלו. הוא פשוט מייצר אותו. בהתאם לכך טוען הלמן כי על פי סעיף 2 בחוק עשיית עושר ללא משפט, בית המשפט רשאי לפטור את הלווה מחובת השבת הכספים, אם ראה שהשבת החוב לא תהיה כרוכה בחסרון למלווה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת. מאחר ולטענת הלמן הבנק מייצר כסף "יש מאין", והוא אינו מפסיד ממחיקת הכספים (כל עוד הוא לא מחזיר יותר מהפרש הריביות בין הריבית שנגבית על ההלוואה לזו שהבנק מעניק לבעלי פקדונות אצלו) , אזי לווים שנקלעו לקשיים, אינם אמורים על פי חוק להחזיר חובותיהם
בנק ישראל טען בתגובה לעתירה שהלמן שוגה והבנקים כלל לא מייצרים כסף אלא בסך הכל משמשים כמתווכים פיננסים המלווים מכספי פקדונות קיימים – "הכסף שהבנק הלווה לעותר (וככלל, מלווה ללקוחותיו) מקורו בפיקדונות של המפקידים ובהון העצמי של הבנק והוא לא נוצר לו 'יש מאין' " – נכתב על ידי בנק ישראל בתגובה. מעניין רק שבדוח אחר שפרסם בנק ישראל לפני כשנה בנוגע ל"בחינת מטבעות דיגיטלים בהנפקת בנקים מרכזיים", הוא דווקא כן מציין שבנקים פרטיים מייצרים כסף.
במסמך שהוציאו לפני כשנה חוקרי הבנק המרכזי האנגלי, מייקל קומהוף וזולטן ג'אקב, הם מוכיחים כי במחלוקת בין הבנק המרכזי להלמן דווקא ידו של הלמן על העליונה. לפי השניים, בעולם האמיתי פיקדון חדש עם כסף חדש נוצרים בעת מתן ההלוואה. הפוך מהסבר המקובל שבו לכאורה נוצר קודם פקדון, כאשר הכסף שבתוכו משמש מאוחר יותר לצורך מתן הלוואות. השניים מציינים כי המסמך שלהם למעשה מפריך את הפרדיגמה הכלכלית השלטת כאילו הבנקים משמשים כמתווכים פיננסים שלוקחים כספי פקדונות ומלווים אותם ללקוחותיהם.
למעשה הטענה המרכזית של הלמן, שההיתר שנתנו הרשויות לבנקים לייצר כסף 'יש מאין' הופכת את הפיקציה הזו ללא חוקית על פי החוק הישראלי, היא טענה רצינית, שלכל הפחות מצדיקה דיון מעמיק. אולם השופטים קרא, גרוטסקופף ועמית החליטו לעמוד לצד הבנקים ולדחות את העתירה על הסף בלי לנמק למה – "מבקש העותר לקבל סעד גורף של "שמיטת חובות" לכל לווה שמתקשה להחזיר הלוואה שנטל." כתבו בתגובתם, "לשיטתו, הסכמי ההלוואה הם למראית עין בלבד, ויש לפטור את הלווים מפרעון ההלוואה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בטענות אלה לא מצאנו ממש, ואיננו רואים להרחיב".
הנסיון לאתגר בבתי משפט את השיטה המוניטרית ( שיטת יצור הכסף) הוא לא חדש ברחבי העולם. גם במדינות זרות בתי המשפט עמדו ללא היסוס לצד הבנקים. כך למשל במאי 2012 בדרום אפריקה הוגשה תביעה מתוקשרת, מהגדולות שהונחו אי פעם בבית משפט בעולם, נגד מערכת בנקאית. התובע מייקל טלינגר הניח בפני בית המשפט 1100 עמודי תביעה המתארים לפרטי פרטים מדוע כיום המערכת הבנקאית הפרטית שמייצרת את הכסף היא למעשה הונאה. בית המשפט, לעומת זאת, דחה את התביעה מבלי שערך דיון אמיתי אחד בעניין. הנימוק בו השתמש השופט: 'אין לתביעה סיכויי
"זה מדהים! – הם דחו את התביעה לפני שבכלל שמעו את הטיעונים שלי" הסביר אז טלינגר המופתע. בהמשך סיפר שהמסקנה שלו מאותו נסיון תביעה היא שאין היום שום אפשרות לנצח את הבנקים דרך בתי המשפט. "החוקים", טוען טלינגר, "מעוצבים כמעט בכל מדינה בדמותם ובצלמם של הבנקים באמצעות ובעזרת מערך אדיר של לוביסטים ועורכי דין מקושרים
שנה קודם לכן הוגשה תביעה על ידי התנועה לשינוי מוניטרי בקנדה נגד הממשלה הקנדית. במרכז התביעה שיוצגה על ידי רוקו גלאטי, מבכירי עורכי הדין לענייני משפט חוקתי בקנדה, נטען כי הבנק המרכזי מעל בתפקידו כפי שמוגדר בחוק. החוק הקנדי קובע שתפקיד הבנק הוא לייצר כסף מתוך אחריות לרווחת האזרחים וליציבות הכלכלה. התובעים טענו שבפועל הבנק המרכזי הפקיד בניגוד לחוק את סמכויות ייצור הכסף בידיהם של הבנקים הפרטיים כפי שנהוג כיום בכל העולם, כולל פה בישראל. לאחר 5 וחצי שנות דיונים, דחיות וערעורים סגר בית המשפט את התביעה בטענה שמדובר בדיון הנתון למגרש הפוליטי ולא המשפטי.
הדר תודה
אני פשוט אוהב את מה שאתה כותב.ת, את דרך הניסוח של כתיבתך ואת ההנמקה.
כמעט היחיד.ה ששומר.ת על אמת עובדתית ורלוונטיות בכל תגובה.
נהדר שיש בני אנוש תבוניים כמוך שלא נכנעים לזרם תודעה עכור של ה-
main stream
הדר תודה
אני פשוט אוהב את מה שאתה כותב, את דרך הניסוח של כתיבתך ואת ההנמקה.
כמעט היחיד ששומר על אמת עובדתית ורלוונטיות בכל תגובה.
נהדר שיש בני אנוש תבוניים כמוך שלא נכנעים לזרם תודעה עכור של ה-
main stream
העותר צודק שאכן הפתרון הוא שמיטת חובות כמו שנהוג ביהדות והיה נהוג אצל עמי קדם עד לרומאים.
אין שום בעיה בשיטת ייצור כסף מאין, זו שיטה מעולה וחכמה, כמו תמיד השאלה היא את מי היא משרתת. אם הכסף הדרוש להתנהלות הכלכלית היה מחולק ישירות לאזרחים ולמימון הממשלה אותה שיטה רק שהפעם היא משרתת אותנו האזרחים ולא את קרטל הבנקים.
אכן הגיע הזמן לחזור ולעסוק במהות האמיתות של האתר הזה-הונאת הכסף.שופטים (שוטים עם פה)לא יקומו נגד רוטשילד שבנה את הבנים המפואר שלהם בירושלים.אבל אין כח בעולם שיעצור רעיון שהגיע זמנו…
התגובות של בנק ישראל ושל השופטים שהבנקים לא מייצרים כסף יש מאין ממש מוזרות. אצל בנק ישראל זה נראה שקר ואצל השופטים זה נראה בורות וטיפשות.
אבל העתירה עצמה מוזרה לא פחות החוק הוא זה שנותן לבנקים את היכולת ליצר כסף יש מאין אז החוק הגדיר שזה חוקי. אז איך אפשר לטעון שזה לא חוקי?
אפשר בהחלט לטעון שהשיטה המוניטרית במדינה גרועה וצריך לשנות אותה אבל זה נושא פוליטי לא משפטי. (פוליטי לא הכוונה ימין/שמאל גם הליברטיאנים שהשקפתם ממש רחוקה מאנשי אתר זה חושבים שזה ממש גרוע שהחוק מאפשר לבנקים ליצור כסף יש מאין. הכוונה היא רק שזה לא נושא משפטי אלא הדרך לשנות זאת היא לשכנע את חברי הרשות המחוקקת דהיינו הפולטיקאים לשנות את החוק)
דודו זה פשוט לא נכון.
ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת מחייבת פסילתו של חוק,בנימוק שהוא בלתי חוקתיהווה אומר: העומד בסתירה לחוקה( חוקי יסוד בישראל) או לחוק בעל מעמד גבוה מזה של החוק הנפסל( כנ"ל חוק יסוד). הביקורת השיפוטית עדיפה על הפוליטית היות והיא מאפשרת את ההגנה המיידית על זכויות – אדם ללא משוא- פנים וללא מתן עדיפות פוליטית – לוביסטית, לאינטרס x או y של פוליטיקאי.
בנוסף ולא בסתירה לאמור לעיל, ביקורת על הליכי חקיקה של הכנסת עשויה להביא לביטולו של החוק שבהליכי חקיקתו נפל פגם, אף אם חוק זה אינו עומד בסתירה לחוק יסוד. במקרה דנן התקבל" חוק בנק ישראל " בלא הבנה מינימלית במושגי- יסוד פיננסים- כלכליים " באמצעות לובי פוליטי,שייצג בסה"כ אינטרס של בנקסטר,בעלי תאגידות בנקאית פרטית-מסחרית(שתכליתה למקסם רווחים), באמצעות בנק ישראל.
הרעיון שלעיל יכול לשמש כעילה לתביעה נפרדת ומהותנית לתהליך חיקוק החוק עצמו.
למעשה שופטי בג"ץ נכנעו לאקסיומה בלתי תקינה ופושעת בעליל שהרשות המחוקקת נמצאת מעל לחוק.
YVES
לטענתך הראשונה – ציין את הסעיף בחוק יסוד או חוק בעל מעמד גבוהה יותר הסותר את חוק בנק ישראל. כותב המאמר ציין את חוק עשיית עושר ולא במשפט – זהו חוק רגיל שבסמכות הכנסת לסייג אותו על ידי חוק רגיל.
לטענתך השניה. מאין לך שחוק זה התקבל בחוסר הבנה? מה שאנו יודעים הוא שהשופטים לא הבינו את החוק – (זה ברור ממה שהם כתבו שהבנקים לא מיצרים כסף) אבל מאין לך שאלה שהצביעו בעד החוק לא הבינו אותו? ויותר מזה מי אמר לך שאת חוק 'עשיית עושר ולא במשפט' כן הבינו אותו אלה שהצביעו עליו? ואת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו רבים מאלו שהצביעו עליו טענו שנדהמו שאהרון ברק טען אחרי שהוא נחקק שהוא מהווה מהפכה שיפוטית – אז גם חוק זה צריך להתבטל כי המצביעים עליו לא הבינו אותו.
שופטי בג'ץ אכן גילו בורות וטיפשות בפסק דינם אבל אתה וכותב המאמר לא הוכחתם שהרשות המחוקקת עשתה משהו נגד החוק. היא עשתה משהו מטופש אבל זה לא נגד החוק.
מציע לכולם; להשתמש בחשבון בנק הדואר נטול עמלות לקבלת כספים, ותשלום חשבונות. לא להחזיק בבנק יותר מהנדרש להוראת קבע הכרחית!
לחסוך במתכות יקרות, או ברכוש ונכסים. כל כסף בבנק ניתן לעיקול בקלות. כסף בבנק נשחק באינפלציה מתוכננת מראש עכב הדפסת כסף בלתי מבוקרת!
זו קנוניה של המשטר עם מערכת הבנקאות בה שניהם עושקים את הציבור. עדיף להחזיק בקבוקי וויסקי, ולא שטרות. החזיקו כסף רק במדה הנדרשת בהכרח.
אני חושב שבקשת סעד מהמערכת המשפטית נדון לכישלון – זה פשוט גדול עליהם (מבחי להיכנס לקונספירציות של הון שלטון)
שינוי אמיתי יכול לבוא לדעתי רק מלמטה, ביוזמה במסגרתה הרבה אזרחים שבויים יחליטו שהם מפסיקים לשחק לפי הכללים המוכתבים, ופשוט יפסיקו להאכיל את מפלצת הבנקאות ע"י הימנעות משרותיה "הטובים"
זה מאוד מאתגר- אבל צריך להתחיל מתי שהוא ואיפה שהוא… שינויים ענקיים התחילו בצעד קטן..
אני לא חושב שהשופטים מבינים איך נוצר הכסף. זה דבר די קשה להבנה. לי לקח המון זמן להבין את זה. למעשה מאז שהייתי נער תהיתי איך יש למפעל לא יצרני כח וכסף כל כך רב כמו לבנקים. עד לרגע שקראתי את הבלוג הזה לא ידעתי את התשובה.
כמעט כל אחד שאני מספר לו את זה לא מבין את הענין או חושב שזו קונספרציה.
זה יותר מצחיק. דווקא כן נימקו אבל כל כך מופרך.. טענו שהטענה " בעתירה שבפנינו מבקשים העותרים לשנות את השיטה המוניטרית הנוהגת במדינת ישראל, ולמעשה בעולם כולו" ועוד כמה ליהודים על השיטה המקובלת עם הטענות הם כמובן לא התמודדו..
Marketing de teor é fenômeno da net.
המגיב בוריס רגר הוציא לי את המילים מהפה סוף סוף הכלכלה האמיתית הישנה והטובה. ערן נשמח שחזור לשורשים עם כתבות על השיטה המוניטארית והקריסה הכלכלית הצפויה בקרוב.
שלום לכולם,
ברור שבית המשפט ידחה את העתירה הזו – זזה פשוט מעבר ליכולת שלו לשפוט.
נניח שבית המשפט אכן מצא לנכון שיש הונאה, מה עכשיו?
זה בעצם אומר שכלכלת ישראל נכנסת למיתון הכי עמוק שאפשר כי טכנית אין כסף אלא חובת ללא כיסוי, ואם לדייק אלא החובות שנמכרו לחברות הפנסיה כנכס פיננסי.
כלומר אנשים בעצם יאבדו את הפנסיה שלהם.
ולמי שלא הבין, ברגע שמפוצצים את הבועה – מחירי הדירות ירדו לרמת שווי הבנייה ואף מתחת, כך שלא ניתן להחזיר את החוב על ידי מכירת הנכס – בשוק קורס וללא יכולת לארגן משכנתא על שום נכס.
לסיכום, בישראל ובעולם בכלל, יש מוניפולציה פיננסית שמטרתה היחידה היא לשאוב את הכסף מהאזרח – דבר שבהכרח יביא אנשים לחפש פתרון בצורה של ממשל סוציאליסטי – כל תפרן יעדיף לוותר על החופש לו לטובת ארוחה או הבטחה לארוחה.
בקצב הנוכחי – ישראל תהיה חייבת למחוק את השימוש במזומן על מנת למנוע כל אפשרות של פיצוץ הונאת הפונזי, כי המחשב יכול לרשום כל סכום בזמן שזה קצת יותר קשה עם ניירות מודפסים ובלתי אפשרי עם מוצרים נדירים כגון כסף וזהב.
במידה ובישראל לא יצליחו להשמיד את הרעיון של מזומן בידי האזרח – פיצוץ מהיר הוא תופעה בלתי נמנעת של הונאת הפונזי הנוכחית.
אם לא שמת לב, זה מה שישראל עושה. מוחקת לאט לאט את השימוש במזומן, החל מהגבלה על עסקאות במזומנים, עובר בהגבלה על משיכות, וכלה בהמצאות מסוג פפר וביט לביטול הצורך בנשיאת ארנק. זה לא רק ישראל, כמובן, אבל אנחנו מדברים עברית כרגע.
אולי הגיע הזמן למהפכה האמתית בעולם הבנקאות שתחשוף את העול כנגד אזרחי המדינה. הגשת תביעה יצוגית נגד כלל הבנקים באשמת הונאה וגניבה.
חשבונות העו"ש של לקוחות כל הבנקים הינם הונאה. הבנק מציג מצג שוא לפיו הוא שומר בנאמנות על השקלים שנמצאים בחשבון העו"ש ושאלו זמינים ללקוח ככל שירצה. אלא שהבנק אינו שומר על השקלים. מרגע הפקדת השקלים בבנק, אלו הופכים להיות רכושו של הבנק שעושה בהם שימוש לצורך רווחיו הפרטיים. וזאת ללא שום תמורה ללקוח שבכספו הבנק השיג רווחים, ללא גילוי נאות לגבי מידת הסיכון אליו חשופים בעלי העו"ש, ללא גילוי נאות לגבי העובדה שהכסף של הלקוחות אינו נמצא כלל בבנק.
כשאדם מפקיד סכום כסף בחשבון העו"ש, סכום זה נגנב ע"י הבנק שעושה בו שימוש כדי ליצור רווחים לעצמו. אם זה מצליח, בעלי הבנק ומנהליו מרוויחים. אם זה נכשל בעלי חשבונות העו"ש מפסידים את כספם. וכל זה נעשה ללא גילוי נאות, וללא קבלת אישור מהלקוח שמאפשר לבנק להשתמש בכספו כדי ליצור רווחים, ללא הסבר על מידת הסיכון שהלקוח מקבל על עצמו וללא כל תמורה הולמת.
אין שום פורמט עיסקי בו פירמה עושה שימוש ברכוש של אחרים מבלי לתת להם תמורה הולמת, למעט בנקים. אין שום תקדים לכך שיעשה שימוש עיסקי ברכשו של אדם פרטי ללא הסכמתו וידיעתו – למעט בנקים.
ערן, אולי זה הזמן להתקדם להתקפה ממשית על השיטה הבנקאית ולהגיש תביעה יצוגית. הסיכוי שנצליח בבית-המשפט הוא נמוך אבל זו מלחמה שצריך להילחם בה. ובכל מקרה הרווח העיקרי יהיה חשיפת הרמאות לאור השמש.
זהו מקרה הרבה יותר פשוט מהתביעה המתוארת במאמר. אין כאן שאלה פילוסופית באשר לאופן יצירת הכסף. זהו מקרה שכל אדם מן הישוב יכול להבחין שמתקיים בו עוול, הונאה וגניבה.
אני מוכן לסייע ולתרום למהלך.
צריך לעשות מהלך אזרחי שכזה בכל המדינות במקביל, עם הרבה יח"צ ועם תוכנית חלופית שמוצעת לממשלות לשיטה מוניטרית חלופית בת קיימא
מה שהיה הוא שיהיה בעולם הזה תמיד הייתה ותמיד תהיה "מלכות" כרגע המלכות השלטת היא מלכות הרשעה ולכן כך הם פני הדברים ולנו רק נשאר להתפלל שמלכות בית דוד תחזור למקומה
מה שמטריף כאן במיוחד זה אייך זה בנק ישראל משקר במצח נחושה את הבג"ץ = השופטים ?
אייך השופטים לא שאלו שאלה פשוטה: אם נכון שהבנק הוא רק מתווך, אז מהי "בנקאות ברזרבה חלקית" ?!
כלומר למה השופטים לא זרקו אותם מכל המדרגות ?! הרי זה ביזיון באינטליגנציה של השופטים. זה או שבנק ישראל חושבת שהשופטים הם בורים ועמיארצות, או שהשופטים באמת כאלה. בכל מקרה יש כאן ביזיון של בתי המשפט.
גלגלו בגוגל
"אלוהי השמאל ואלוהי הימין קשרו קשר נגד האזרח הישראלי – מהפכה מחשבתית חברתית"
שם אני דן לעומק שבלי מערכות המשפט והצדק, הבנקים לא יכלו לעשות דבר שכזה. כלומר זה נשמע כאילו יש כאן קישרת קשר = תיאורית הקונספירציה.
ולדעתי זה לא קשירת קשר, זה פשוט בורות מכל הצדדים. גם מצד מערכות הצדק וגם מצד הבנקים.
הבעיה של מערכות המשפט הוא לא בזה שהיא מאפשרת את זה (היא תמיד יכולה לומר שזה לא בסמכותה להתערב במדיניות), הבעיה היא אייך היא עושה צדק ? אייך היא לוקחת דירה\מפעל\יזמות\מכונית וכו' מידי היזם ומעבירה אותו לבנקים ?! הרי בכסף חוב = אשראי אין לווה ומלווה קלסי.
ולכן לדעתי הדרך של מערכות המשפט צריכה להיות באופן כזה, ככה כל הדבר הזה נופל מאליו.
הרי לעומק בלי מערכת משפט אין אפשרות ליצור כסף מאין (ולא משום התערבות במדיניות, רק משום עשיית צדק בין היזם לבין יצרן הכסף). הרי אם בתי המשפט לא יסכימו לריבית ולריבית פיגורים ולא יסכימו לעברת היזמות לבנקים (שאפי' במקרה קלסי של לווה ומלווה יש כאן ניגוד אינטרסים), אז אין יותר יצירת כסף על ידי הבנקים. ויצירת הכסף יעבור לציבור. והבנקים יחזרו להיות כמו שבנק ישראל אמרה (שיקרה) לעיל לבית המשפט.
למרות שנים של נסיונות לעורר את הציבור ולהדהד לתודעה הכללית כי קיים דבר מה שגוי בדרך יצירתו של הכסף והעברתו מיד ליד נראה כי הציבור כעדר מסרב לקבל את האמת כי הוא נשלט ומנווט על ידי גורמים נסתרים כלשהם תוך כדי שימוש אלים וכפוי במערכות הציבוריות אשר נועדו לדאוג לרווחת האזרחים כביכול, מערכות החקיקה, השיפוט והאכיפה. נראה כי המחשבה על כך כי כל המערכות הנ"ל חוברות לקבוצה אחת בכדי לשמור על המצב הקיים בו השליטה בחברה תשמר בידיים של בודדים בעלי אינטרס, נשמעת לציבור כקונספירטיבית.
אולי דרך הפעולה של כל אותם גורמים המנסים לגרום לשינוי התודעה הציבורית לא נכונה?
אולי מנסים לגרום לשינוי עמוק מידי ורחוק מידי, כזה שיוצר התנגדות?
אולי צריך להתחיל את השינוי בפעולות יותר קטנות ופשוטות כאלה שכל אזרח אכפתי ואחראי כמו כולנו היה מוכן לעשותן עכשיו ומיד. כאלה שלא תדרושנה ממנו יותר מידי מאמץ ובזבוז זמן.
ימים יגידו
סוף סוף חזרת לכתוב כתבה שחוזרת למהות השורשית לשמו האתר הזה הוקם . לא זוכר מתי כבר קראתי כתבה מהסגנון הזה באתר שלך כבר הרבה מאוד זמן. עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא..
אגב, מדהים לגלות שיש עדיין אנשים שלא הרימו ידיים ומנסים לחשוף את אחד השקרים הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית של המערכת הבנקאית ויצירת הכסף "מהאוויר" .
אחת הסיבות לכך שכ"כ קל "לסובב" אותנו היא שאנשים לא מבינים על מה הם מדברים. אנשים משתמשים במילים בעברית, המילים מופיעות במילון והתחביר נכון – אבל המשפט חסר משמעות
במקרה הזה: הממשלה לא מדפיסה כסף וגם הבנק לא מדפיס כסף, כי השקל הוא לא כסף. השקל הוא מטבע (לפעמים זה לא נורא להגיד "כסף" ולהתכון ל"מטבע" – אני עושה את זה כל הזמן – אבל פה זה לא עובד). ההבדל בין "כסף" ל"מטבע" הוא של"כסף" יש ערך פנימי (למשל: מטבע זהב או ביטקוין).
הבנק מדפיס "מטבע" והמטבע הוא לא ממש שקל – הוא סוג של נגזרת של שקל. שאתה שם שקלים בבנק, אתה נותן אותם לבנק (הם לא שלך יותר), ומקבל בתמורה הבטחה להחזיר לך את השקלים. זה מה שהבנק מיצר – הבטחת לתת שקלים.
המנגנון הזה לבדו הוא לא בעייתי במיוחד. הוא רעיון די רע אבל לא בעייתי. בישראל (ובכל מדינה אחרת) יש שני בעיות: אתה חייב להחזיק שקלים (אחת לא תוכל לשלם מיסים ותפעל נגדך אלימות קשה), אף אחד לא יכול לפתוח בנק ולחלק "הבטחות לתת שקלים" (תעשה זאת וגם אז, תופעל נגדך אלימות קשה)
התוצאה היא מונופול בחסות הממשלה שמעביר ערך מהרוב לשתי קבוצות של אנשים: ממשלה ואלו השולטים בבנקים
כתבת יפה מאוד והדברים ברורים- תודה רבה
איזה ערך פנימי יש לביטקוין… חי בסרט.
יש לו ערך ספקולטיבי בלבד. אם מחר אנשים יפסיקו להאמין בו אתה לא תוכל להשתמש בכל האנרגיה ששימשה להפקת הרישום ביומן.
לזהב יש ערך פנימי כמו שיש לתפוז(רק שזהב לא נרקב), כי אתה יכול לעשות איתו משהו. מביטים דיגיטלים אתה לא יכול לעשות כלום.
כל בני אדם ששכלם בראשם מבינים שכדאי מטבע אחד, כמו שכדאי תקן אחד לתקשורת, ותקן אחד לגדלי ברגים, ושפה אחת וכו' וכו' השאלה היא לא הכדאיות של תקן אחד לעומת רבים (כאילו תחרות) אלא החופש לשפר את כל התקנים הנ"ל שלא ישרתו מיעוט אלא את רוב הציבור