כחלון יצא לפגרה ובבנק ישראל שוקלים לקבור את התחרות בבנקים

ב-31 לינואר נכנסה לתוקף אחת משתי הבטחות הבחירות הגדולות של כחלון: לחולל שינוי באחד השווקים הריכוזיים בלב ליבו של המשק – הבנקים ושוק האשראי. החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל עבר בכנסת בשלוש קריאות. בלחץ הארגונים החברתיים ובנסיון למנוע את מסמוס החוק לאחר העברתו, הוחלט על הכנסת סעיף 12 לחוק, שהסדיר את הקמתה ופעילותה של ועדת המעקב אחרי יישום הרפורמה.

תפקידה העיקרי של הוועדה כפי שהוגדר בחוק הוא לקבוע את יעדי החוק ולפקח אחרי ביצועם. בראשה עומדים מנכ”ל משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, כשחוץ מהם חברים בה עוד חמישה נציגים מבנק ישראל, רשות שוק ההון, הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר. ועדה זו היא כעת הלב של הרפורמה בבנקאות. באפשרותה לגרום ליישום מהיר של החוק, להאיץ הקמת בנקים חדשים, ולהכניס שחקנים חדשים לשוק כרטיסי האשראי.

על פי החוק, עד תחילת מאי, הוועדה היתה אמורה לפרסם באתר משרד האוצר תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה של הגברת התחרות בשוק הבנקאות. במילים פשוטות – הוועדה היתה אמורה לפרסם את לוחות הזמנים והיעדים לביצוע החוק. אלא שנכון להיום לא פורסם ולו יעד מדיד אחד. רק לאחר התערבותה של ועדת הכלכלה בתחילת חודש יולי, התחייב האוצר על פרסום המדדים עד אמצע אוגוסט – באיחור של למעלה מארבעה חודשים מהתחייבותו הקודמת.

בין השאר תצטרך הועדה להחליט על יעד ומועד הורדת נפח הפעילות של הפועלים ולאומי מ-60% מכלל שוק הבנקאות, ליעד שיאפשר לקיים תחרות הוגנת. עד פרסום המדדים באוגוסט, בנק ישראל נראה שכבר פועל בדיוק בכיוון ההפוך. השבוע נודע כי חדווה בר, המפקחת על הבנקים, שוקלת לתת היתר לרכישתו של בנק אגוד על ידי מזרחי. כלומר להפחית את מספר הבנקים המצומצם גם כך במערכת הבנקאית בישראל.

אף על פי שאגוד הוא בנק שמיטיב עם לקוחותיו ביחס לבנקים הגדולים, הוא לא הצליח להפוך לשחקן משמעותי במערכת. אם זאת, מה יהיה המסר של חדוה בר לשאר השוק אם אפילו את שארית התחרות העלובה שקיימת היא היא תחליט לחסל? איך היא תצליח לעמוד מול לחץ הבנקים הגדולים ברגע שתרצה להוריד את נפח פעילותם, כאשר היא לא מסוגלת להגן על בנק שנפח הפעילות שלו הוא פחות מ3% מהשוק הבנקאי? איך כל זה מסתדר עם רוח החוק להגברת התחרות בבנקים, שנוצר כדי לעודד הקמת בנקים חדשים? מה יהיה ההגיון בסגירת בנק קיים כדי להקים במקומו בנק חדש קטן יותר ובעל יכולת תחרות נמוכה יותר?

בינתיים הבנק היחיד שקם מאז שעברה הרפורמה בבנקים הוא "פפר", הבנק הדיגיטלי החדש של לאומי. גם פה תמוה היה לראות את חדוה בר, לשעבר חברה בכירה בהנהלת לאומי, עומדת מול ההשקה הנוצצת של הבנק האינטרנטי, ולא עושה דבר לעומת קודמה בתפקיד. ב-2015, כשנודע על כוונת לאומי והפועלים להקים בנקים אינטרנטיים בעצמם, הצהיר המפקח דאז, דודו זקן, כי בנק אינטרנטי של הפועלים ולאומי הוא מקל בגלגלי התחרות. בר ראתה את בנק לאומי שם את המקל בגלגלים והעדיפה לשתוק שתיקה רועמת.

ואולי זה לא כזה מפתיע שבנק ישראל דואג לחסום כל ניסיון לתחרות. הרי מטרתו בחוק היא שמירה על היציבות הבנקאית וכידוע שחקנים חדשים שמהווים תחרות אמיתית, לא מוסיפים ליציבותם של השחקנים המנוסים והותיקים שנהנים משליטה בלעדית בשוק. מה שכן מפתיע הוא לאן נעלם כחלון? מדוע הוא שותק לאור הקפאון בחוק שהעביר רק לפני שבעה חודשים? מדוע הוא מאפשר לנהל תהליכים לחיסול התחרות מבלי שיגיד על כך מילה?

גורמים שהיו מעורבים בהעברת החוק מעריכים שכחלון החליט לנטוש את מלחמתו בבנקים. בתרחיש הכי אופטימי, בנק חדש יקום רק אחרי הבחירות הבאות, ולכן הוא מעדיף לברור את מלחמותיו ולאפשר את מסמוס החוק לטובת שמירה על השקט בחזית הבנקים. כך או כך – בבנק ישראל ובמערכת הבנקאית לא מבזבזים זמן והם כבר ממהרים לקבוע עובדות בשטח למקרה שכחלון עוד יתהפך.