שווי השוק של אפל עלה השבוע לראשונה מעל 800 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה בחדות , אחרי שהמשקיע וורן באפט חשף כי כמעט שילש את אחזקותיו בחברת הטכנולוגיה. איך יתכן שבתוך פחות מעשור מאז המשבר הגדול, תאגידי ענק הגיעו לשווי שוק מפלצתי על סף הדמיוני? יותר מעניין הוא איך נוצרו פערים כאלה בין שווי החברות העולה לשוויים היורד של מדינות ואזרחים?
ב-2009 ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם רצו להזרים יותר כסף לכלכלה כדי לאושש אותה מאותו משבר סאב פריים שאיים להחריב כל דבר שעמד בדרכו. הדרך הנפוצה ביותר להזרים כסף בכלכלה המודרנית של היום, זה לגרום לבנקים ליצר יותר הלוואות. כל הלוואה שהבנק מעניק מייצרת עוד כסף חדש, כך שברגע שאנשים או עסקים לווים יותר, נוצר יותר כסף. אבל פה הממשלות נתקלו בבעיה אחת גדולה: הבנקים בשנת 2009 לא הלוו. הם פחדו שההלוואות לא ישולמו בחזרה ולכן חששו מלהנפיק חדשות.
ראשי הבנקים המרכזיים התכנסו כדי לבחון מה אפשר לעשות במצב בו בנקים פרטיים לא מייצרים מספיק כסף. לבסוף הם החליטו שאם הבנקים לא מייצרים כסף, הם ייצרו במקומם. כך החלה להתגלגל תכנית מהפכנית שנשאה את השם "הקלה הכמותית" (quantitative easing). החל מאותה שנה בנקים מרכזיים התחילו להדפיס, או יותר נכון לייצר כסף אלקטרוני חדש, על מנת להמריץ את הכלכלה. סך הכל בנקים מרכזיים יצרו 12.3 טריליון דולר בתכניות ההקלה הכמותית, לאחר שכ- 654 הורדות בריבית שבוצעו ברחבי העולם לא עודדו את הבנקים להלוות יותר אחרי התמוטטות ליהמן ברדרס ב -2008. הבעיה היא שבמקום לתת את הכסף הזה ישירות לממשלה או לאזרחים – הבנקים המרכזיים הזרימו את כל הטריליונים האלה הישר אל תוך השווקים הפיננסים. על פי ארגון המחקר המוניטרי הנחשב, פוזיטיב מאני, הכספים האלה היו אחראים לעליית שוק המניות בכ-20% בתוך 5 שנים מאז 2009.
הרעיון שעמד מאחורי התכנית הוא שהציבור שמחזיק במניות ירגיש עשיר יותר ואז הוא יצא אל הכלכלה ויוציא יותר כסף. הכסף יחלחל למטה ואז כולם יהיו במצב טוב יותר. הבעיה היא שרוב האנשים לא מחזיקים במניות רבות. כך למשל בבריטניה, שם הזרים הבנק המרכזי כ- 400 מיליארד ליש"ט למערכת הפיננסית, 40% מבעלי המניות הם 5% מהעשירים ביותר באוכלוסיה.
בניגוד לצפי יוזמי התכנית, אותם בעלי הון לא הוציאו את הכסף בעולם האמיתי אלא השקיעו אותו שוב בחזרה בשווקים הפיננסים כדי להנות מעליות המחירים. המהלך תדלק עוד יותר את השוק המנופח ממילא והעלה עוד את מחירו. פוזיטיב מאני מצא שעל כל פאונד שהזרים הבנק המרכזי רק 0.08 ממנו "חלחל למטה" לכלכלה האמיתית. היתר, 0.92 פאונד, נשאר "כלוא" בתוך המערכת הפיננסית ובכך העשיר עוד יותר את העשירים, אבל עשה מעט מאד כדי לעזור למען השאר.
הנתון המדהים יותר הוא, שבעוד השוק הפיננסי התנפח מכספי הבנקים המרכזיים, לממשלות לא נשאר כסף. זה אילץ אותם להגדיל את הגרעונות ולקצץ בשירותים. גם לאזרחים הכסף התרוקן מה שגרם לעליתו של טראמפ בארה"ב, לברקזיט בבריטניה ולשליש מהצרפתים להצביע לימין הקיצוני בצרפת.
בפוזיטיב מאני בדקו מה היה קורה אילו הבנק המרכזי באנגליה היה לוקח פחות מ3% מהכסף שיצר, ובמקום להזרים אותם לשווקים הפיננסים – היה מעביר אותם לממשלה. במקרה כזה, מצא הארגון, כי בריטניה היתה יוצאת מהר יותר מהשפל ומאות אלפי אזרחים היו ניצלים מאבטלה של שנים. השקעה ממשלתית של 10 מיליארד פאונד בלבד בבניית דיור בר השגה היתה יכולה לייצר עוד 284 אלף מקומות עבודה בבריטניה. כאשר עובדים אלה היו מוציאים את הכסף שלהם בכלכלה האמיתית – זה היה יוצר אפילו עוד יותר הוצאות ויותר מקומות עבודה.
אז כאשר הכסף מוזרם לשווקים הפיננסים דרך ההקלה הכמותית, יש צורך בדולר אחד כדי להגיל את הכלכלה ב0.08 דולר בלבד. כאשר הדולר הזה מוזרם ישירות לכלכלה האמיתית, פוזיטיב מאני מצא, שהוא מגדיל את הכלכלה ב2.8 דולרים.
במקום להשתמש בכסף כדי לגדל מפלצות תאגידיות כמו אפל או להקפיץ את מחירי הדירות, אפשר אולי לפיכך לדאוג שייצור הכסף בעולם יעבוד למען בני האדם ולא למען ניפוח מניות מיותר.
פספסו או פעלו במכוון?
מעניין.
אתה יכול להפנות למחקר?
ושוב אני מפנה לכלכלן הדגול
ג'ון מיינרד קיינס. השכר צריך לעלות באופן קבוע באותה מידה שהטכנולוגיה מקדמת את הפריון. רק כך יהיה מספיק כוח קניה בשוק כדי לקנות את המוצרים והשרותים הנוצרים בחברה.
מה זה ״פריון״, איך מגדירים אותו, איך מודדים אותו?
למה צריך ״כוח קנייה״ כדי לקנות את -כל- המוצרים והשרותים? למה אם מישהו מיצר מוצר מחורבן צריך לדאוג שמישהו ירכוש אותו? לא יותר טוב שהמשאבים ילכו למקןם יותר טוב? אם כל המוצרים נקנים כל הזמן איך מביאים מוצר חדש-הרי כבר משתמשים בכל כח הקנייה
אריק היקר
ראיתי שהדר היקר כבר ענה לך במקומי ומגיע לו תודה.
אבל נקודה אחת אני הוסיף לגבי יבשת אמריקה.
בוודאי שאיש הלבן חיפש קניין בחינם, אחרת למה עזב את הבית ואת החברה וכו' ?
הוא ראה בתושבי המקום כקופי אדם והשמיד אותם וקיבל קניין מכוח הכיבוש והרובה.
אותו דבר כל כיבושי בריטניה וכפיית החוקה והקניין על תשובי המקום נעשה על ידי רובה. מקרה הודו וסין ואפי' מקרה ארצינו הקטנה (הרי אימצנו את חוקת הבריטים בקום המדינה).
כל הכיבושים בהיסטוריה, באים בגלל שלילת הטבע על ידי המצאת הקניין הבלתי קביל.
זה תמצית כל ההיסטוריה האנושית של המלחמות.
הקפיטל החזיר בא אחרי ובעקבות המשטרים והרובה ורוצה שהרובה יפסק אך ורק בחלוקת הצמיחה.
הנאיביות של התיאוריה הקפיטליסטית, היא בכך שהיא מאוד שטחית דוגמטית ומתיתמת.
בעיקר היא בלתי מוסרית, ומה שמטריף היא שהם אפי' לא מבינים את הבעיה.
והעיקר העיקרים היא "בלתי רציונלית". הרי מה היא חושבת ? שהעבדים באמת ימותו תחת הגשר בשקט ותיקחו עם רובה את צאצאיהם הרווקים והרווקות בחינם בשביל להגן על קנייניהם של הגזלנים ?!
ראשי עלי סחרחר. אדון ,הוגה לוגיקן ותאורטיקן דוד.א.ש מביא משנה כלכלית סוציאליסטית לגמרי אבל מקפיד מאד להאשים את השמאל בכל תחלואי החברה והכלכלה. אז שיהיה בריא וימשיך בעולמו המדומיין אם כי באמת שכדאי שיחשוב שקדמו לו גדולים באמת ,למשל אחד שקוראים לו ד.ט.
ולמר שחרורון. מי קבע ש"השוק החופשי" הוא אכן חופשי??לא רק שאין ולו מקרה אחד בכל תולדות האנושות שהשוק היה באמת "חופשי",סליחה אולי אצל הנאנדרטלים-מי יודע, והרי כבר למדנו ש"חופש" מוחלט יוביל לאנרכיה,ומה שנכון בדיני תנועת מכוניות ,לא מתבטל בגלל שמישהו קבע שבכלכלה זה אחרת.
מצוות שמיטת כספים, מחזורי עסקים וחלוקת הכנסות
מצוות שמיטת כספים מצווה על שמיטת כל החובות במשק בסוף כל מחזור של שבע שנים למעט כמה חריגים. מצווה זאת נוגדת את האינטואיציה של כל אדם בכלל ואצל כלכלנים בפרט. המדע הכלכלי מקדש את המסחר החופשי כנותן אפשרות לקדם את הרווחה של שני הצדדים הסוחרים. בעוד מחיקת חובות , לבטח כאשר היא ידועה בעת מתן ההלוואה מצמצמת את המסחר במשק בין לווים למלווים וככזאת מונעת רווחה פוטנציאלית. באם שמיטת חובות הייתה חלה בדיעבד כלומר לאחר מתן ההלוואה ולפני מועד החזרתה אנשים הגונים היו אומרים שיש פה חוסר הגינות.
פרטי המצווה
החוק המקראי לשמיטת כספים מצווה על מחיקת כל החובות בסוף השנה השביעית למעט כמה חריגים. שמיטת חובות נהגה בעולם העתיק במקומות נוספים אבל בשונה ממקומות אחרים שמיטת החובות ביהדות ידועה מלכתחילה , כלומר בזמן מתן ההלוואה, בעוד במקומות אחרים שמיטה זאת הייתה רק בדיעבד.
בנוסף שמיטת הכספים ביהדות חלה על כל החובות ללא תלות האם הלוקח אותם עשיר או עני.
לחוק המקראי לשמיטת כספים ישנם מספר סייגים, אם ישנו ערבון כנגד החוב השמיטה אינה חלה על חוב זה, אלא אם כן ערך הערבון נמוך מערך ההלוואה.
סייג נוסף לפי הדעה הרווחת הוא שאם מועד החזרת החוב הוא לאחר סוף שנת השמיטה החוב אינו בטל. סייג זה לדעתי לא מסתדר עם הסיבות להתקנת הפרוזבול . הפרוזבול תוקן היות ועשירים לא הלוו לעניים בשל חששם שחובם לא יוחזר. אם סייג זה היה קיים היו ניתנות הלוואות לתקופה שאחר תום השביעית והפרוזבול היה מתייתר.
לדעתי חובות אל הממשלה וממנה אינם נשמטים בכך כפי שיובהר בהמשך ניתן כח לממשלה לפעול באופן אנטי מחזורי על מנת לאזן את תקופות המיתון.
(חוסר) יעילות מיקרו כלכלית
מבחינה מיקרו כלכלית ברור שנוצר חוסר יעילות כלכלית כתוצאה מחוק זה. עסקאות שללא החוק היו מתקיימות, לא יתקיימו ובכך יש התערבות ביחסים תקינים בין לווה ומלווה. למעשה במצב שנוצר סביר להניח כי כל ההלוואות ללא הערבונות יינתנו עד לסוף השנה השביעית ובכך ייווצר עיוות בהקצאת מקורות.
בעיה נוספת היא חוסר המוסריות לכאורה בשמיטת כספים. כל ילד יודע שחובות צריך להחזיר. מצוות שמיטת כספים למעשה מעודדת חוסר אחריות מצד הלווים , היא מעודדת לווים לקחת חובות מתוך ידיעה שאם יכשלו בעסקיהם לא יצטרכו להחזיר את חובם.
ההנחות הבסיסיות הדרושות ליעילות של מצוות שמיטת כספים בהיבט המקרו כלכלי
הנחה ראשונה היא שגם תחת החוק לשמיטת כספים שוק הלוואות הכרחי למען יעילות וצמיחה של הכלכלה. שוק זה אמנם מוגבל יותר מאשר בהיעדר החוק המקראי לשמיטת כספים אולם הוא קיים. ההנחה היא שאין לאסור כליל מתן הלוואות (גם ללא ערבונות) שכן שוק זה חיוני למשק. הנחה זאת תואמת למעשה את המצב כיום.
הנחה שניה וסותרת למעשה את המצב כיום והתפיסה המקובלת היא שללא החוק ייוצר מצב בו מצבור של חובות יגרום למשק הלאומי לבעיה ויוריד את רמת התוצר. ההנחה טוענת למעשה שמצבור חובות לא מביא רק לחלוקה שונה של הרכוש במשק אלא גם מביאה לירידת העושר המצרפי אצל הגופים השונים במשק. למעשה כתוצאה מכמות החובות משאבים שהיו אמורים להתבטא ביצירה והגדלת ההכנסה הופכים למשאבים המוסטים למאבק על הרכוש.
הנחה זאת מובנת יותר אולי לאור המשבר הכלכלי בשנת 2008 בארה"ב. המצב שם היה שמשקי בית רבים היו חייבים לבנקים למשכנתאות חובות הגדולים מערכי הבתים שלהם וחוסר יכולתם לפרוע אותם הביא למשבר שאיים על יציבות הבנקים.
בתנאים של וודאות מלאה ההנחה השנייה לא יכולה להתקיים למלווה ולווה ברור כמה כסף הוא יש באפשרות הלווה להחזיר , יש וודאות מה ערכי הנכסים אותם יש ויהיו ללווה ולכן לכל חוב למעשה יש כתובת.
המצב כיום הוא שאין וודאות לגבי ערכי הנכסים אותם יש ויהיו ללווה , מה גובה הריבית בפניה יעמוד הלווה. מה יהיו הכנסותיו מעבודה ועוד. כיום ברגע שניתנת הלוואה הלווה מחויב להחזירה ואין לו למעשה כל אפשרות להתנער מהתחייבות זאת.
למעשה בעוד ערכי הנכסים משתנים כל הזמן, התחייבות הלווה קבועה לפי התנאים עליהם התחייב כשלקח את ההלוואה. כאשר אדם מחליט לרכוש נכס הוא לוקח בחשבון את זרם ההכנסות המשוער הצפוי מאותו נכס כולל ערכו בעת מכירתו. התנודתיות בערכי שוק הנכסים ידועה, ירידה או עלייה של אחוזים רבים בערכי מניות מדי יום קורה גם היא לעתים.
בנוסף יתכן מצב של בועה במחירי הנכסים, כאשר הבעיה במצב זה שהוא נודע רק בדיעבד, בזמן הבועה אף אחד אינו יודע באמת האם ישנה בועה במחירי הנכסים באותו הזמן. אבל גם במצב של בועה פרטים במשק לוקחים הלוואות על מנת לקנות נכסים אלו.
החוק לשמיטת כספים מהווה בעצם תחליף למדיניות מצמצמת . לפני שנת השמיטה הוא מצמצם את הרצון של מלווים להלוות. ובזמן השמיטה הוא מהווה בעצם אמצעי מרחיב בכך שהוא משחרר את השחקנים השונים במשק מחובותיהם ובכך מעודד אותם לצרוך ולהשקיע.
ההתמודדות עם חוסר וודאות היום לעומת החוק המקראי
כיום על מנת להתמודד עם חוסר וודאות השחקנים השונים במשק נוטים להשקיע את כספם בגופים גדולים כגון בנקים וחברות גדולות. בכך הופכים גופים אלה לגופים הגדולים מכדי ליפול שכן נפילה של גוף כזה משמעותה פגיעה גדולה במשק.
לפי החוק המקראי לשמיטת כספים התהליך של מחיקת חובות יהיה חלק אינטגרלי ממחזור העסקים הרגיל. לגופים קטנים להם יולוו כספים ימחקו החובות. אבל מאידך לא יהיה מצב של צבירת הון ע"י מעטים שיהיו גדולים מכדי ליפול. למעשה הפרטים לא יתכננו את המשך חייהם הפיננסיים לשנים ארוכות קדימה אלא יצטרכו לסמוך על כך שגם בעתיד יעמוד להם כוחם וכן לסמוך יותר על החברה.
למעשה המסקנה המשתמעת ממצווה זאת היא שגם אם התמזל מזלם של מספר אנשים ואפילו מספר רב לתכנן את חייהם הכלכליים ברווחה, החברה בכללותה לא יכולה להגיע למצב יציב של חיים ברווחה.
חלוקת הכנסות
כיום דווקא לבעלי הון קל יותר להגדיל את הונם בשל נגישותם הקלה למלווים. דווקא בעלי ההון הם שזוכים לשמיטת חובותיהם כאשר הם נקלעים לקשיים. במצב בו שמיטת כספים תחול תהיה נטייה של המשקיעים הקטנים להשקיע במניות כלומר בשותפות, ולא באגרות חוב ובכך להיות נשכרים באם ההשקעה תניב פירות. ולא יקרה מצב בו יאבדו את הונם בעוד בעלי החברות יזכו להגנה של חברה בעם.
לכאורה חסרי אמצעים יסבלו מהחוק ולא יזכו לגישה אל שוק ההון, אציין שתי נקודות: גם כיום היקף ההלוואות הניתנות לחסרי אמצעים אינו עולה על פרומיל או אף פחות מכך מהיקף ההלוואות במשק. בנוסף גדל החופש של הממשלה לאזן ביקושים למוצרים במשק וכן את היצע האשראי. בכך למעשה הממשלה תוכל לעזור לחסרי האמצעים ולגשר על כשלי שוק.
האם אין זה פוליטיקה + חברה ובכלל לא כלכלה ?
ערן, מאמר חכם ומאיר עיניים כתמיד – פרט לקוצר הבנתך שהיום הבעיה הגלובאלית היא השמאל לא הימין והשמאל הוא שעומד מאחורי ההון הגדול, הבנקאות והסקטור הפיננסי.
הנה כבר פרסמתי כאן, ואני חוזר ומעלה את הרעיונות שלי לכסף בר-קיימא והגדלת כוח הקניה של האוכלוסייה. אגב, רעיונות שתואמים להפליא את עמדת אתר זה והן את עמדת פוזיטיב מאני. אני מצפה שאתה תכתוב מאמר על הנושא, לאחר שתקרא בעיון כאן ואשמח לשלוח לך עוד חומר והנמקה.
עושר שמחלחל לכלל האוכלוסייה אפשרי. טענה זאת מבוססת על כך שתודות להתקדמות הטכנולוגית קיימת היכולת ליצר שפע עצום של מוצרים ושירותים שאנשים רוצים. בעצם מהי הכלכלה, סך כל המוצרים, השירותים והנכסים שמחליפים ידיים. מכאן שאם טכנולוגית אפשר לייצר הרבה יותר מוצרים ושירותים מבוקשים, הרי טכנולוגית ומעשית ניתן להרחיב מאוד את התוצר, או במילים אחרות את הצמיחה של המשק.
זאת הטענה:
א. טכנולוגית אפשר ליצר הרבה יותר מוצרים ושירותים מבוקשים, קרי, לחולל צמיחה גדולה בכל המשקים המתקדמים; כלומר היכולת להצמיח פלאים את הכלכלה כתוצאה ממהפכת היצור האוטומציה והרובוטיקה, אינה מוטלת יותר בספק, בוודאי לא בישראל. יש בכוח יצרני המוצרים והשירותים במשק, מיחידים דרך עסקים דרך מפעלים ותאגידים וכלה בכוח היצור של הסקטור הציבורי להגדיל פלאים את היצור שלהם.
ב. וזהו החלק השני של הטענה, שככל שהוא יישמע פשטני, כך הוא מדויק: הסיבה המהותית שבפועל, בכל המשקים המתקדמים בעולם, אין כוח היצור מרקיע שחקים, בהתאם לפוטנציאל היצור שמאפשרת הטכנולוגיה, הוא בגלל שחסר לאוכלוסיות כוח קניה. כלומר, כוח הקניה בפועל – של כל אותם מוצרים ושירותים מבוקשים – של האוכלוסיות בארצות המתקדמות טכנולוגית, נופל בהרבה מכוח היצור הפוטנציאלי – של מוצרים ושירותים מבוקשים. משמעות הדבר, אותם כיסים עצומים של עוני ומחסור שהעלו את טראמפ את הברקזיט ואת הנוכל מקרון.
ג. החלק האחרון של הטענה – הפיתרון: הגדילו את כוח הקניה של האוכלוסיות, על ידי הנפקת כסף בר-קיימא – וראה בפרק כסף בר-קיימא מהו – כסף השומר על ערכו מכוח מנגנון לוגי חוקתי המגדיר את דרכי הנפקתו ואת כמות היצע הכסף במשק. כסף בר-קיימא זה תחלק המדינה לאוכלוסיה הרחבה בהתאם לכמה מנגנונים שכבר הועלו על ידי טובי הכלכלנים. א. מס הכנסה שלילי ב. הורדת מיסים ג. הרחבת תקציב הממשלה ד. אבטחת הכנסה בסיסית הולמת לכל אזרח – אהב"ה – או מה שידוע גם בשם קצבה כללית אוניברסאלית.
ד. הבטחת המהלך: מאידך, כדי למנוע שהנפקת כסף בר-קיימא במקום להגדיל את כוח הקניה של כלל האוכלוסיה (ומכאן ביקוש גובר כולל שיגדיל מאוד את סך המוצרים והשירותים שהמשק מניב בפועל) תישאב על ידי התאגידים ומתווכי ההון – באמצעות העלאת מחירים והעלאת ריבית, חייבת הממשלה להטיל רגולוציה קפדנית בתחום המחירים, על התאגידים בעיקר.
ה. ביחס למתווכי ההון, נדרשת רפורמה מוניטארית מהותית, שעיקרה שרק המדינה היא שתפיק את המטבע הלאומי ותישלל מהתאגידים מתווכי ההון, להפיק בפועל כוח קניה יש מאיין – כפי שהדבר מתרחש כיום – אך יתאפשר שוק משני של קריפטו מטבעות כדוגמת הביטקויין.
א. כן, הטכנולוגיה מקדמת ומפתחת בקצב הולך וגובר. זה קורה רק בשווקים יחסית חופשיים (דוגמא: מעבורת החלל של נאסא לא התקדמה הרבה במשך 50 שנה, לעומת טלפונים סלולרים)
ב. כל המפעלים לא מיצרים ב100 תפוקה כי כמות המשאבים עדיין מוגבלת וסופית. אומנם היעילות השתפרה אבל עדיין לא הגענו לסינגולריות.
כדי שמפעל ייצר הוא צריך לקבל משאבים מהאוכלוסיה תמורת המוצרים שלו. מה שאתה מכנה ״כח קנייה״, כח הקנייה מוגבל, שוב, כי כמות המשאבים היא סופית
ג. צר לי – זה פשוט fallacy קלאסי – אי הבנה של סיבה ותוצאה.
חתיכות קטנות של נייר (מכונה: מטבע) מיצגות משאבים, אבל הן לא משאבים בעצמם. לא משנה כמה חתיכות נייר קטנות (או ספרות במחשב) תיצור, אתה לא תגדיל את כמות המשאבים
קצת ג וד. מה שאתה מציע זה הקומוניזם הישן והטוב. חלוקה מחדש של ההון באופן כפוי עי הממשלה. בנוסף, אתה מציע הטלת ״רגולציןת״ כדי שהעסק יפעל כמו שאתה רוצה. ניסיון העבר לימד שגם זה אף פעם לא עובד כמתוכנן
חופש הוא מרכיב הכרחי בשגשוג חברתי. אתה מטיף לפחות חופש ולכן לנסיגה ומשברים כלכלים
הקלה כמותית ממש אינה "אינפלצייה" וגם ממש לא בטוח שתגרום לאינפלצייה. מה שגורם לאינפלציה זה למעשה כמות הכסף הקיימת * Velocity של הכסף – שזה כמה כל מטבע עובר ידיים בכלכלה האמיתית. אתה יכול להדפיס כמה כסף שאתה רוצה אם הולוסיטי שואף לאפס לא תהייה שום אינפלציה – אם אתה מדפיס 100 טריליון דולר ושם אותם מתחת לבלטה הם לא יגרמו לשום שינוי אינפלציוני. כשמדפיסים הרבה כסף חושפים את הכלכלה לאינפלצייה חדה כשהולוסיטי בהמשך יעלה קצת. לדוגמא בגרמנייה בזמן המלחמה הממשלה הדפיסה כמויות אדירות של כסף אך מכיוון שהמדינה הייתה במלחמה והאזרחים היו במצב של חוסר ודאות הם לא בזבזו כסף ולא הייתה אינפלציה – אבל, כשהמלחמה נגמרה הכסף יצא מהמרתפים לכלכלה האמיתית והולוסיטי עלה בחדות כשכמות הכסף היא אסטרונומית – התוצאה – היפר אינפלצייה ברמות מטורפות ואובדן אמון מוחלט במטבע!!!
Maxmen
I detailed several examples to correct and prevent incorrect responses such as yours.
Here's yet one more:
In 2005 China expanded its M3 by a whopping 18.5% – virtually NO inflation resulted (because productivity, i.e. supply, and demand rose to meet the rising supply of money).
Government of course, can also create money as loans, however unlike the same process at the commercial banks, the money creation is NOT TOXIC, since government can also create the additional money required to pay the INTEREST.
שנים מנסים למצוא פתרון
אני ראשון ואני אחרון
אם כסף קיים אז מיהו בוראו?
ואם הוא שקר מי דוחף להמציאו?
מציאות שעולה על כל דמיון
עבדים נרצעים לאל הממון
ומי שמנסה לסובב את הכל
היא אותה יד נעלמת במונופול
מי אתה?
איך זה שכוכב אחד בכלל מעץ?
איך הוא מעץ? למען השם!
האם תיתכן אינפלציה ללא גידול בהיצע הכסף?
https://economics.stackexchange.com/questions/9767/inflation-without-increase-in-money-supply
SLING היקר
הממשלה יכולה להדפיס כסף בלי חוב, אבל לא רוצה. הסיבה כמובן היא "אינפלציה מידית"
סגולתו של כסף חוב שהיא לא עושה אינפלציה מידית רק שלוש אחוז בשנה.
חבל שפוזיטיב מאני, שנחשבת תנועה רצינית, לא לקחו בחשבון את הסיכון המוסרי שהיה נוצר אילו הממשלה הייתה יכולה לקבל צ'קים מהבנק המרכזי. ברור שאם זה היה קורה הדבר היה משחית עוד יותר את כל המערכת הפוליטית. במצב זה הממשלה הייתה מתירה כל רסן, מתנהגת בצורה לא אחראית ונכנסת לגרעונות מתוך ידיעה ברור שכשיקרה משבר, הבנק שלה יבוא לחלץ אותה.
הרי כבר התנסינו בזה. אנחנו ואחרים. ותמיד הלקח הוא שצריך להפריד בין הבנק והמדינה. אך תמיד כשמגיע משבר רוצים לחזור לפיתרון הרע והמשחית ולפנטז שהפעם זה יהיה אחרת.
ועוד דבר,
אני הייתי נזהר מלפרסם כל מיני טענות של כלכלנים לפיהן אם רק היו מבזבזים את הכסף בצורה אחרת היה פה גן עדן. הכלכלנים אלופים ביצירת פנטזיות שהיו קורות אילו רק היו מוציאים עוד קצת מהקופה הציבורית. אך כפי שאנחנו יודעים וכפי שפורסם באתר הזה לא מעט בעבר, הכלכלנים בהרבה מקרים פועלים על פי מודלים שמתארים עולם מדומיין. לעיתים קרובות אין שום קשר בין תוצאות המודלים למה שקורה במציאות. הם אף פעם לא לוקחים בחשבון השפעות עקיפות (ברוב המקרים הם כלל לא מסוגלים לעשות זאת). במשוואות שלהם רק פרמטר אחד משתנה בכל פעם וכל השאר נשאר קבוע.
הטענה כי אם היו משקיעים בדיור בר השגה, היו יכולים ליצור 284 אלף מקומות עבודה בעייתית מאוד. הרי ידוע שהממשלה לא יוצרת יש מאין. כל מה שהיא נותנת ביד אחת היא צריכה לקחת באלימות ביד השניה. ידוע גם שכשהמדינה קובעת "כמה לייצר" זה בסוף מסתיים באסון. אך בעולם של הכלכלנים יש משוואה ליניארית. הם הגדילו את X ב 10% ודלתא Y שקיבלו היה 284 אלף. כל כך פשוט.
Ah, the twin fallacies – the bankers darlings..one is the "Gold Standard" argument, the other, you posted – Governments are irresponsible and given the power, will inflate their economies to oblivion.
Let's see: Colonial America: The Script – a success. U.S. under Lincoln (Greenback), Jackson..Australia in the early part of the 20th century, Germany under Hitler, India in the 50's, Argentina in the 90's …China today..all clearly demonstrate the fallacy of the inflation argument.
The other critical reason (there's more) why the issuing of money should be in Government hands is that the Government unlike banks can create money WITHOUT loans, that is money not as debt. This is pivotal.
אריק היקר
הרי מדובר שהממשלה כן הדפיסה כספים, השאלה רק היא לאן זה הלך.
ערן מדבר על מצב נתון שהממשלה כן הדפיסה כסף. ובמקום להשקיע בדיור הכניסו את הכסף לעשירים.
התוצאה היא שהציבור במילא חייב עכשיו לשלם את הגירעון. אז אם הציבור היה לבסוף מכסה את הגירעון\הדירות, אז נשארו לפחות עם הדירות. אבל במציאת הנ"ל אין להם דירות ואת הגירעון הם צריכים לכסות.
כולנו יודעים שבהגדלת כמות הכסף הציבור לבסוף משלם על כך.
השאלה העמוקה כאן היא, מי המרוויח מהגילגול הזה בינתיים ?! הציבור או העשירים ?
אם הגדלת הכסף היה מביא דירות לכל האזרחים, אז לפחות הוא נשאר עם דירה.
בניגוד שהגדלת הכסף הלך ישירות לעשירים שאז האזרח משלם ונשאר בלי כלום והעשיר נהיה עשיר יותר.
במשחק הזה בין העשירים לבין משרדי האוצר, תמיד אחד אפס לטובת העשירים, ולמה ? למה מה שכל עשיר יודע משרדי ונערי האוצר לא יודעים ? שר אוצר חכם אמור היה לדעת לשחק לפחות כמו העשירים ולהציל את החברה.
SLING היקר
הממשלה יכולה להדפיס כסף בלי חוב, אבל לא רוצה. הסיבה כמובן היא “אינפלציה מידית”
סגולתו של כסף חוב שהיא לא עושה אינפלציה מידית רק שלוש אחוז בשנה.
מקסמן,
אני מבחין בין הבנק המרכזי והממשלה. תפקיד הבנק הוא לקבוע את כמות הכסף במשק. אסור שהבנק המרכזי יעביר את המטבעות שהוא מייצר לממשלה משום שפעילות כזו תסתיים באסון. הבנק צריך להיות רשות נוספת ומופרדת כמו שלושת הרשויות האחרות המופרדות בדמוקרטיה.
בפועל הפוליטיקאים תמיד יודעים לעקוף ולתחמן את המערכת. זה המקצוע שלהם. הרחבה הכמותית שהונהגה בארה"ב לפיה הבנק קנה את החוב של הממשלה זו תחמנות לשמה והיא שקולה להעברה ישירה של דולרים מהבנק המרכזי לממשלה.
אם שומרים על העיקרון שהכסף של הבנק אינו עובר לממשלה, אפשר לדון בשאלה לאן הוא אמור להגיע. בשיטה הנוכחית הכסף החדש מועבר באמצעות הלוואות לבנקים המסחריים. קיימות אפשרויות אחרות. למשל שהכסף יגיע ישירות לחשבונות של כלל התושבים. זוהי למעשה הצורה ההוגנת ביותר (הרבה יותר מלקנות להם דירות).
אך גם השיטה לפיה הכסף החדש מועבר לבנקים המסחריים היא טובה יותר מזו שבה הכסף מועבר לממשלה. ראשית, נמנע הסיכון המוסרי שתמיד מתרחש כשאנשים לא נושאים באחריות למעשים שלהם.
שנית, אם הבנקים מפוקחים בצורה הוגנת ותחרותית (משמע בנק מסחרי לא יוכל לרכז יותר מדי הלוואות אצל מעט מדי אנשים) הרי שהלוואת ישמשמו להקמת עסקים קטנים ובינוניים. ועסקים קטנים ובינוניים טובים למשק ולכלל האוכלוסיה הרבה יותר מהפנטזיה של דירות בחינם לכולם.
נו באמת, הממשלה כן יכולה לדאוג ולפקח שהבנקים יעבדו כראוי אבל היא בעצמה לא יכולה לעבוד כראוי? זה מה שנקרא סתירה פנימית.
הדר,
בדיוק. הרבה יותר קל לפקח כשאתה לא הנהנה העיקרי של התוצרת של המפוקח ואתה לא מקבל ממנו תשלום. אם מנתקים את הממשלה מהצינור של הבנק המרכזי הרי שהממשלה תוכל לפקח במידה מסויימת של יעילות. כמובן שאם מחברים את הממשלה למדפסת של הבנק, לא יתכן שום פיקוח אמיתי. ועל כך כתבתי בתגובתי המקורית.
בכל מקרה הממשלה לא תפקח. הרשות המוניטרית תפקח. ממש כמו שהממשלה לא מפקחת על הרשות השופטת (אף כי היא מעורבת במינוי השופטים). לדעתי, אם מגדירים מדדים מקובלים של תחרותיות ומאפשרים למוסדות פיננסים לקרוס, אפשר להגיע לרמת פיקוח סבירה בהחלט.
אריק היקר.
לא הבנתי את הקשר בין הפרדת הרשויות שזה עקרוני לחירות הפרט (אגב הפרדת הרשויות היא קלישאה שלא מתקיימת בשום חברה במציאות, הרי כל הרשויות מתפרנסות או על ידי המשטר או על ידי ההון, ככה שהם כלום שפוטים של המשטר או של ההון) לבין הבנק המרכזי ? האם ניקיון המדינה גם צריכה להיות רשות נפרדת ?
לבנק המרכזי יש תפקיד מקצועי דיי פשוט והיא כמות הכסף. מכאן נגמרת תפקידה. הכסף היא של הציבור.
בעיני אם הבנק מחלק אותה או הממשלה מחלק אותה, שניהם גנבים !! ק"ו לתת את זה לבנקים מסחרים ?! אייך בדיוק הם נכנסים לתמונה ? אולי הם גם אחד מהרשויות של החברה ?
נו באמת ?
לגבי דיור חינם:
בלי דיור חינם, אין זכות קיום למשטר\למדינה במילא כל השאר הקלישאות כמו הפרדת הרשויות ומי מחלק את הכסף הציבורי וכו' וכו' לא רלוונטיים. כי כל אזרחי המדינה עבדים במילא. ולכן כל הדיבורים של חופש וחירות וזכויות אדם, הם קלישאה ודמגוגיה זולה.
אבל הדיון כאן היא למה שהציבור כבר מדפיס כסף (על ידי הממשלה או על ידי הבנק), תמיד העשירים נהיים יותר עשירים, והציבור נהפך לעני יותר ולעבד נרצע יותר מאתמול ?
אייך ארץ ישראל שרק קמה אחרי אלפי שנות גירוש, כבר היום אין לרבע מאזרחיה דיור, ורובם שיש להם, למעשה הדירה שייכת לבנק כי רוב ערך הדירה היא משכנתא.
וכל זה למה ? כי הכסף הציבורי לוקחים הבנקים המסחריים, ולמה ? כי יש להם אף יפה ?
מה עוד, אתה אפי' לא מרגיש בכלל בבעיה, וזה מה שמטריף אותי יותר מכל.
מה זאת אומרת הלוואות לציבור ? זה הרי של הציבור מתחילה ?
לסיכום:
דיור חינם, זה לפני זכות קיומו של כל חברה.
כסף של החברה מודפס על ידי הציבור בשביל הציבור.
תפקידו המקצועית של הבנק המרכזי של הציבור היא אך ורק כמות הכסף.
תפקידו של הבנקים המסחרים היא אך רק שירות בכסף מלא לשמור על כספי בכספת.
הלוואות זה עניין לחוד, כלומר למי שיש כסף ורוצה לעשות גמ"ח או להיות מלווה בריבית ?! אז פאדל !! כלומר: חופש מוחלט למי שרוצה ויכול כמובן כי יש לו כסף ?! יכול להלוות כסף.
ומי שאין לו כסף כמו לבנקים המסחריים ?! למה שידפיסו כסף מזוייף ? ועוד לנסות לחנך את הציבור ?! ולקבוע למי לזייף ולמי לא לזייף ?!
הורג אותי הדוגמטיות המטורפת שלנו. ממתי צריך לשכנע בני אנוש שמגיע להם את הטבע לפני הכל, לפני אפי' המוסר והערכים. ק"ו לפני המשטר והחברה.
ממתי צריך לשכנע בני אנוש שבנקאות ברזרבה חלקית, היא גזל ונוכלות אפי' שהציבור עצמו היה עושה את זה, ק"ו שבנקים פרטיים עושים את זה.
מה שהכי מטריף שהם דואגים שאנשים יהיו אחראים למעשיהם. הרי בלעדיהם, האנשים לא אחראיים.
מקסמן,
הבנתי. אתה דורש דיור בחינם. אם כך אתה בטח רוצה גם אוכל בחינם כי מה שווה דיור אם אתה מת ברעב. אתה גם רוצה בריאות בחינם כי מה שווה דיור בחינם אם אתה מת ממחלה. וגם חינוך בחינם ותרבות בחינם. וגם שיספקו לך מקום עבודה עד לפנסיה.
בעצם אתה רוצה להקים פה מדינה פשיסטית\קומוניסטית ומתעקש להיות בור גמור בהיסטוריה.
מליוני אנשים עזבו את מולדת ומשפחתם והיגרו לארה"ב לא בגלל שהבטיחה להם משהו בחינם אלא משום שלא הבטיחה דבר. כוחה של האימפריה נוצר בדיוק מתוך כך שהמדינה הבטיחה לא להתערב, לא לתת מתנות ולאפשר לאזרח לדאוג לעצמו.
יש מקום רב לדיון בשאלה כיצד מחולק הכסף החדש. ציינתי בתגובתי הקודמת כי אפשר לחלק את הכסף החדש לחשבונות של כל אזרחי המדינה. קיימות גם אפשרויות נוספות. לא ברור מדוע נתפסת דווקא לשיטה הבנקאית לאחר שכתבתי בפירוש שקיימות אלטרנטיבות. בכל מקרה איני רואה פסול בכך שכסף יופץ לציבור באמצעות בנקים מסחריים בתנאי שמוודאים שקיימת תחרות מספקת, מאפשרים לבנקים לקרוס ומגינים על כספי חשבונות העו"ש.
והנה שני תרגילים מחשבתיים בשבילך:
1. אם הטבע שייך לכולנו כיצד נחלק את הקרקע ביניינו? מי יקבל את את הקרקע שהתפנתה בחוף הרצליה ומי יקבל את הקרקע שהתפנתה ליד צומת ציחור?
2. האם גם מגיע טבע לאדם שחי 50 קילומטרים מזרחית אליך מעבר לקו דימיוני שמצוייר על מפה? מה מבדיל בניכם באשר לשאלת השותפות בטבע?
אריק,
ראשית מדהים מחדש אי הבנת הנקרא, אפשר לחשוב שפעם ראשונה אתה בדיון עם מקסמן. הרי ברור שהוא לא רוצה דיור חינם, במובן שמישהו יבנה לו. אלא שאם הקמת ישות דימיונית ונתת לה את כל הקרקעות לניהול אז ודאי שהיא צריכה לדאוג לך לפיסת קרקע לשים שם את הראש (לא לבנות לך כלום אלא מינימום לתת לך מקום להקים בו אוהל, לאגור מים ולשים פנלים סולרים, בלי שתצטרך לעבוד עבור זה 30 שנה) אחרת מה לי בכלל הצורך במדינה אם היא משתמשת בכוח שנתתי לה נגדי?
עכשיו אני מקווה שתקרא תגובה זו עד הסוף ואולי אפילו פעמיים לפני שאתה עונה.
לבסוף סוף סוף אתה שואל שאלות לעניין, אך לפני זה, קושיה.
מה בעצם אתה אומר, שבגלל שאנחנו "לא יודעים" איך לדאוג שכל אחד יקבל קרקע (שמגיע לו), אז נמנע מכולם את הקרקע וכולם יצטרכו לעבוד כמו עבדים על מנת שיהיה להם מקום לגור. את הכסף שאנשים שילמו על הקרקע שלא ידענו איך לחלק להם ירוויח מיעוט של בנקאים ויזמים?
1. איך נחלק את הקרקע. ישנם כמה אפשרויות. איך מחליטים כמה כסף לייצר? יש אנשים שלמדו את הנושא, יש רעיונות חדשים עם הזמן וכל הזמן מעדכנים את דרך החלטת כמות הכסף לייצור, אז איך לחלק את הקרקע זה מדע בדיוני? חסר לנו מדענים ואקדמאים ופילוסופים שימצאו הדרך וישפרו אותה כל הזמן?
באופן הפשוט ביותר בני ישראל עשו הגרלה. חילקו את הארץ לחלקות והגרילו לפי גודל המשפחה. התפנתה חלקה שאין לה יורשים? ויש לה ביקוש? עושים הגרלה. פשוט מאוד.
2. נכון מאוד. לכל אדם שנולד מגיע קרקע. המסורת היהודית טוענת כי נח חילק את העולם לשלושת בניו והם הלאה חילקו לבניהם וכו וכך לכל עם היה החלק שלו. וכל עם היה צריך לחלק לנחלות בהגרלה בדיוק כמו שעשו בני ישראל. ולכן הנביא יחזקאל אומר כי גם לגר חובה לתת נחלה בארץ ישראל (השמאלני הזה). ובגלל זה היהודים נלחמים רק על ארץ ישראל כי היא ירושתינו החוקית (לא בגלל אלוהים, אלא כי ככה בני אדם חילקו, בהבנה שלכולם עם ולכל אדם מגיעה נחלה)
אני אומר שבעידן המודרני אפשר לעשות מה שהכלכלן הנרי ג'ורג דיבר עליו, וזה LAND VALUE TAX. כל הקרקעות הן פחות או יותר הפקר ומי שמשתמש בקרקע פשוט צריך לשלם כל שנה את הערך בו עלתה הקרקע (ז"א לא ניתן להרוויח מערך הקרקע עצמה אלא רק מהשימוש היצרני שאתה עושה בקרקע, גילית "אוצר", משאב טבע, את הערך שלו תשלם כמס, אבל תוכל להרוויח מהעבודה שאתה עושה להוציא אותו) והכסף מהמס יחולק לאזרחים. זה קירוב מספיק טוב לחלוקת נחלות. כמו כן יש כלכלנים הטוענים שזה יכול להחליף כמעט את כל שאר המיסים.
צריך להבין שלכסף (של המדינה) והקרעות יש הרבה מן המשותף
– משאב ציבורי שהאזרחים נתנו למדינה הכוח לשלוט בו
– הם אינם מתכלים כמו כל תוצר אנושי אחר (כסף יכול לשבת במחשבי הבנקים באופן תיאורטי לנצח)
– ערכם גדל בלי שעשית שום פעולה יצרנית בניגוד לכל תוצר אנושי אחר שמתכלה וערכו יורד (קרקע ערכה תמיד עולה בגלל כל האזרחים היצרנים מסביבה, וכסף גם כן ערכו עולה ע"י ריבית בבנק. בהנחה שאין קטסטרופות)
בתגובתך אתה אומר שיש הרבה דברים שאפשר לעשות בנוגע לחלוקת הכסף, אך מציע תמיד את המתווך באמצע, מדוע צריך מתווך שיגזור קופון וגם בעצמם מחליט במקום המדינה מי יקבל ומי לא לפי שיקוליו הפרטיים (שלפני זה לפחות אולי היו שיקולים ציבוריים)? מה מונע מאיתנו לחלק הן את הכסף והן את הקרקעות בצורה הוגנת ושקופה ושווה לחלוטין ישירות לאזרחים?
הרי אם אתה תמיד מודאג שהממשלה לא תעשה עבודתה כראוי, מה יותר פשוט ושקוף מחלוקה ישירה ושווה לכולם?
כל זאת כמובן בהנחה שיש ממשלה ויש מדינה, אבל אם אנחנו כמו שחרורון רוצים בביטול המדינה, מי אז בדיוק יחליט למי שייכת קרקע כלשהי? הראשון תופס? מי יאכוף את זה מלבד כוח הזרוע? ואם החלטנו על מדינה למה שאני אוותר על הזכות שלי לתפוס בכוח אם רוב הסיכויים שלא תיהיה לי קרקע משלי כאשר המדינה תקום (כמו שקורה היום שלרוב אזרחים אין קרקע)?
אריק היקר
ראיתי שהדר היקר כבר ענה לך במקומי ומגיע לו תודה.
אבל נקודה אחת אני הוסיף לגבי יבשת אמריקה.
בוודאי שאיש הלבן חיפש קניין בחינם, אחרת למה עזב את הבית ואת החברה וכו' ?
הוא ראה בתושבי המקום כקופי אדם והשמיד אותם וקיבל קניין מכוח הכיבוש והרובה.
אותו דבר כל כיבושי בריטניה וכפיית החוקה והקניין על תשובי המקום נעשה על ידי רובה. מקרה הודו וסין ואפי' מקרה ארצינו הקטנה (הרי אימצנו את חוקת הבריטים בקום המדינה).
כל הכיבושים בהיסטוריה, באים בגלל שלילת הטבע על ידי המצאת הקניין הבלתי קביל.
זה תמצית כל ההיסטוריה האנושית של המלחמות.
הקפיטל החזיר בא אחרי ובעקבות המשטרים והרובה ורוצה שהרובה יפסק אך ורק בחלוקת הצמיחה.
הנאיביות של התיאוריה הקפיטליסטית, היא בכך שהיא מאוד שטחית דוגמטית ומתיתמת.
בעיקר היא בלתי מוסרית, ומה שמטריף היא שהם אפי' לא מבינים את הבעיה.
והעיקר העיקרים היא "בלתי רציונלית". הרי מה היא חושבת ? שהעבדים באמת ימותו תחת הגשר בשקט ותיקחו עם רובה את צאצאיהם הרווקים והרווקות בחינם בשביל להגן על קנייניהם של הגזלנים ?!
הממשלה עי הבנק המרכזי הדפיסה כסף וחלקה לחברים. למעשה, בגלל האינפלציה, נוצרה העברת הון מרוה הציבור לעשירים.
זה קורה לא רק הפעם. זה קורה כל פעם שהממשלה מתערבת. ב100 אחוז מהמקרים יש תוצאות בלתי צפויות. זה כיון שמדובר בבני אדם. בני אדם לא מסוגלים לקחת בחשבון ולהבין את כל מה שבונה את השוק, וגם לא בטוח שהם רוצים כי לבני אדם יש אינטרסים משלהם.
לכן, הרעיון כאילו התערבות ממשלתית מסוג אחר היתה יותר טובה הוא מגוחך. כאילו אם תחלק כסף לקבוצה אחרת של מקורבים הכל יפתר.
״דיור בר השגה״ הוא סתם מנגנון העברת כספים מהרוב למיעוט, בדיוק כמו רכישה ממשלתית של מניות. הוא גם יוצר עוד בעיות ומרושש אוכלוסיות שלמות (בדיוק כמו רכישת מניות ממשלתית) כמו שקורה בסטוקהולם, באמסטרדם ואפילו בשארית ״דמי המפתח״ בישראל.
תמיד תזכרו את חוק התוצאות הבלתי צפויות, את העובדה שלכולם יש אינטרס ושכח משחית.
פוזיטיב מאני פשוט רוצה לחלק כסף לקבוצה אקראית אחרת שנראת לו במקום לפתור את הבעיה.
אם רוצים לפתור את הבעיה צריך להקטין את הממשלה, לבטל את המונופול על המטבע, לסגור את הבנק המרכזי ולהוריד מיסים. או במילים אחרות להניח לאנשים לפתור את הבעיות של עצמם במקום לקחת מונופול על החכמה
מה הקשר לאינפלציה? נראה שלא קראת את מה שנכתב. פוזיטיב מאני טען להיפך שהיה אפשר לייצר כלכלה יעילה יותר אם היו מדפיסים פחות מ3٪ מהכסף שהדפיסו רק אם היו מנווטים אותו בצורה שונה.
עובדתית הqe נכשל: הטריליונים שהודפסו הפכו את "החברים" בשוק הפרטי לעשירים יותר ואת הציבור לעני יותר.
ערן, זה בדיוק מה ששחרורון אמר…
לא נראה שיש מחלוקת 🙂
אינפלציה נוצרת מהדפסת כמות פסיכית של כסף. פשוט.
ערן מה יהיה?
אתה מנהל בלוג כלכלי ועדיין לא יודע מה ההבדל בין אינפלציה לעליית מחירים?
בפעם המי יודע כמה:
אינפלציה זה הגדלת כמות הכסף (מלשון inflate – לנפח)
עליית מחירים זה מה שקורה כתוצאה מאינפלציה
הרחבה כמותית בהגדרה זה אינפלציה.
זה שלא רואים עליית מחירי סחורות ושירותים לא אומר שאין אינפלציה.
עליית המחירים מתבטאת במחירי הדיור/נכסים פיננסים/רכבים וכו'.
אנונימי מה יהיה? גם אם תחזור על אותה טעות 100 פעמים ותכתוב אותה בצורה סמכותית היא לא תהפוך לנכונה. הנה ההגדרה של אינפלציה בכלכלה:
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Inflation
רק לידיעתך : הגדלה איטית מידי של כמות כסף יכולה לגרום גם לדיפלציה.
עושה רושם שאנחנו מדברים על אותו דבר רק משתמשים במונחים שונים – בואו נעשה סדר.
לפי ההגדרה של ערן אינפלציה היא עלייה ברמת המחירים
inflation is a sustained increase in the general price level of goods and services in an economy over a period of time
אם נשתמש בהגדרה הזאת. מה שקרה הוא לא אינפלציה אלא currency debasment – הבנק המרכזי הדפיס כסף וחילוק אותו לחברים. כיון שכסף מיצג חלק מכל הערך במשק, ברגע שנוצר כסף חדש, הוא מקבל חלק שווה בערך במשק. אותו ערך נגנב מהכסף הקיים.
לכן, QE הוא למעשה העברת הון כפויה (כלומר, שוד) מרוב הציבור למיעוט קטן. הכלי הטכני שאיפשר את זה הוא הדפסת כסף.
בדומה, מימון ״דיור בר השגה״ (או כל תוכנית ממשלתית אחרת) הוא למעשה העברת הון כפוייה (כלומר, שוד) מרוב הציבור למיעוט קטן. יש כמה כלים טכנים לביצוע דבר זה: הדפסת כסף, מיסוי, לקיחת חוב ממשלתי.
הכלי עצמו לא משנה – מה שמשנה זה המהות. תכנון מרכזי וחלוקה מחדש של ההון באופו כפוי אף פעם לא עובדת. תמיד יש תוצאות בלתי צפויות ואינטרסים פרטיים.
פוזיטיב מאני, פשוט מטיף לסוג שונה של חלוקה כפוייה של ההון. זה נוסחא די סטנדרטית
1. הגדר קבוצה קטנה ככל האפשר של אנשים שאתה כלול בה (לא קטנה מידי שאנשים יחשדו אבל לא גדולה מידי שמימונה יעלה הרבה כסף)
2. המצא מעשייה למה לקבוצה הזאת מגיעה כסף של אנשים אחרים, ולמה הממשלה צריכה לשדוד אנשים אחרים ולהעביר להם את הכסף
3. שלוף את ״איש הקש״. קרא כל מי שמצביע על הכשל הלוגי מנוול, וטען שהוא רוצה שקבוצה אנשים זו תחייה בעוניֿ, תמות ביסורים או תשמע את מיטב להיטו של משה דץ בלופ לנצח.
הנה דוגמא:
אדם א: יהודים שעירים ונמוכים (1.71 ומטה) עם שיער כהה (חום או שחור). היהודים סבלו בשואה, הם נמוכים והפלו נגדם בNBA, הם שעירים והקיץ הישראלי מפלה נגדם. לכן, מגיע להם דירה חינם עם מזגן.
אדם ב: ״זה לא טיעון״ֿ, ״אין שום קשר״ וכו׳
אדם א: ״ אתה שונא יהודים. אתה רוצה שכל היהודים יחיו בעוני במדבר החם וימותו מצמא״ אתה מרושע ומנוול
האר את עינינו לאיזו קבוצת מיעוט פוזיטיב מאני משתייכים?
נגיד בן דייסון שהיה חבר בפוזיטיב מאני, קרא לביטול בנקאות ברזרבה חלקית ולהעברת סמכות יצירת הכסף לממשלה והבנק המרכזי האנגלי ללא חוב. ו… הפתעה! עבר לעבוד בבנק המרכזי האנגלי
הוא שייך לקבוצת המיעוט שתרויח/מרויחה מהיוזמה הזאת
לא שעבודתו בבנק המרכזי רלוונטי. אך איך טענותיו לפני שעבר לשם משרתות את קבוצת המיעוט שלו, ומה היא?
העבודה שלו אכן לא רלוונטית. העובדה שהוא מקבל משכורת מהבנק המרכזי האנגלי זאת הנקודה
קבוצת המיעוט הוא אותם אנשים שירויחו ממה שפוזיטיב מאני דוחפים. אין לי רשימה של כל האנשים ולא המצאתי להם תוית (אפשר לקרוא להם פוזיטיבסטים). אבל הקבוצה הזאת מכילה לפחות אדם אחד ולכן היא קיימת