כך "קובר" בנק ישראל פרשיות מביכות בבנקים בשלושה שלבים

אליעזר פישמן. צילום מסך מתוך יוטיוב

המדינה רועשת בשבועות האחרונים. שוב המערכת הבנקאית איבדה מיליארדים שניתנו כאשראי לטיקון הכושל התורן -הפעם היה זה אליעזר פישמן. בבית המשפט התגלה אפילו שחלק מהאשראי ניתן לו בחודשים האחרונים, כאשר כבר כל אזרח במדינה ידע שפישמן הוא פושט רגל.

בתוך כל הרעש הזה יש את הבעל בית שמתוקף תפקידו למנוע פרשיות כאלה ולעשות סדר בשוק הבנקאי – שמו 'הפיקוח על הבנקים'. זו לא הפעם הראשונה שהפיקוח נכשל בתפקידו – במקרה זה פישמן ממש לא לבד. הוא מצטרף לרשימה הכוללת את לב לבייב, מוטי זיסר, נוחי דנקנר, יוסף גרינפלד, שרגא בירן וג'קי ומארק שימל, שקיבלו אשראי תמוה במאות רבות של מיליונים, ואיבדו אותו בשנים האחרונות.

שלב ראשון – שתיקה תקשורתית

כמו בכל ארגון מפקח היינו מצפים לראות את הפיקוח על הבנקים נכנס במלוא כוחו לטיפול בבעיה הסיסטמתית הזו. מזעזע את השורות, משנה נהלים, מדיח בעלי תפקידים שסרחו אבל מכל זה אנחנו מקבלים פעם אחר פעם מדיניות הפוכה  של דממת אלחוט. שום קבלת או הסרת אחריות מצידו. אף הסבר לציבור על המשמעויות של אותן מחיקות כספים, וגם לא תכניות שעושות סדר בשוק ומתקנות טעויות. הפיקוח העדיף שוב ושוב להשאיר את הבנקים לבדם בחזית בתקווה שיספגו את מרבית כדורי הביקורת הציבורית, כאילו העניין כלל לא היה קשור אליו.

בנק ישראל קיווה פעם אחרי פעם שהגל העכור ידלג מעליו והכל יחזור לשגרה. זה אכן מה שהיה, אפילו במקרים חמורים במיוחד כמו בפרשית המין בצמרת בנק הפועלים, אלא שהחוקים הלא כתובים האלה השתנו לאחרונה. הציבור כבר לא מוכן לשתוק. תנועות ועמותות כופות על בנק ישראל להגיב דרך הצינורות המשפטיים. פה מגיע השלב השני ברוטינת קבירת הפרשיות של בנק ישראל – מעלימים מידע מהציבור.

שלב שני – העלמת מידע ודוחות ביקורת בעייתיים מהציבור

"האשראי שניתן לקבוצת אי.די.בי היא דוגמה להתנהלות קלוקלת של הבנקים להעמדת אשראי לבעלי הון ולמקורבים. קבוצת אי.די.בי נקלעה למשבר כלכלי של ממש, דבר שהוביל להסדר חוב ולהחלפת בעלי שליטה בקבוצה. אך למרות ההתנהלות הבעייתית של הקבוצה, לפי הטענה, התאגידים הבנקאיים בישראל העניקו לה אשראי בסכום עתק מבלי לדרוש העמדת בטוחות מספיקות" – כך כתבו בתנועה לאיכות השלטון בזמנו על האשראי השערורייתי שהעניקו הבנקים לנוחי דנקנר. פרשה שהתפוצצה ברעש גדול כשדנקנר פשט רגל.

גם כאן בנק ישראל, בדיוק כמו בכל המקרים הקודמים, העדיף לשתוק ולעמוד מהצד. אלא שהפעם בעקבות בגץ שהוגש נגדו הוא נאלץ בחוסר רצון להגיב לראשונה לטענות שהוטחו בו. בתשובתו לעתירה הודה בנק ישראל שבדק את תיקי האשראי של אי די בי אבל סרב לפרסם את תוצאות הבדיקה. בעקבות כך הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה נוספת בה ביקשה לחשוף את דוחות הביקורת הסופיים שערך המפקח על הבנקים לעניין הליך הקצאת האשראי לקבוצת אי.די.בי לשנים 2014-2011. מעניין ממה בבנק ישראל כל כך מפחדים? בכל מקרה העניין נדון בימים אלה בעליון.

דוח נוסף שהחליט בנק ישראל למנוע את פרסומו בשנה שעברה נגע לפרשת הלבנת ההון של בל"ל. בפרשה זו הוציאו מנהלים בכירים מתוך קופת בנק לאומי 250 מיליון ש"ח עבור שכר טרחה ליועצים ועורכי דין. הסיבה: עורכי הדין הוציאו את אותם בכירים, בהם גליה מאור ואיתן רף, ללא שריטה מפרשת העלמות המס של לאומי בארה”ב. מנגד הם לא היססו להפליל כ-1500 מלקוחות הבנק ,סיבכו משפטית כמעט את כל הבנקים בישראל וגלגלו את הוצאות ההסדר שמוערכות בכ 1.8 מיליארד ש”ח.

גם בפרשה זו שמר הפיקוח על הבנקים על שתיקה ואחרי כן הודיע שפתח בבדיקה. רק תקציר מאותו דו”ח בדיקה פורסם ב27 לאוגוסט 2015 לכלל הציבור. השאר נגנז ומעולם לא הובא לידי הציבור למרות פניות חוזרות ונשנות מצד ארגונים שונים.

השלב השלישי – עוברים לעבוד במערכת עליה פיקחו

בין אם דוחות בנק ישראל יפורסמו ובין אם לא – במבחן התוצאה אפשר לקבוע שהפיקוח על הבנקים הוא גוף שכשל שוב ושוב בכל הקשור לפיקוח על מתן האשראי במערכת הבנקאית. כל ארגון אחר שהיה סובל מרצף מחדלים בסדר גודל כזה, היה עובר זעזוע גם ברמה האישית. לא כך בבנק ישראל. כך למשל היינו מצפים שהמפקחים הכושלים יוזזו מתפקידם, אלא שלהזיז מפקח מתפקידו כמוהו כהודאה בכשלון.

מה שקרה לפיכך הוא בדיוק הפוך. חדוה בר, שהיתה בכירה בבנק לאומי בזמן ביצוע הלבנות ההון, הפכה להיות המפקחת על הבנקים. דודו זקן, קודמה בתפקיד המפקח, ספג ביקורת קשה ממבקר המדינה על התנהלותו הרשלנית באותה פרשה, ולמרות זאת בנק ישראל לא מונע את מינויו הצפוי לדריקטוריון דיסקונט בקרוב.

כך או כך, בנק ישראל החל ליישם כבר את השלב הראשון מתוך השלושה ב"קבורת" פרשת פישמן הצפויה. בכל מקרה ניתן להגיד שהבנקים ישמחו לדלג על כל השלבים באמצע ולקלוט כבר עכשיו את ידידתם המפקחת חדווה בר בתפקיד מפתח בהנהלה שלהם.