בעוד כחלון ונתניהו מספרים לנו שבעתיד כבר לא יהיו בנקים, הבנק המרכזי של אנגליה פרסם בשבוע שעבר נייר עבודה מהפכני בנושא זה. לראשונה ניתן הסבר בדו"ח מפורט איך תהליך כזה יוכל להתרחש, מה יהיו השפעותיו על חיינו ועל הכלכלה ומה הסכנות שטומן בחובו עולם שכזה. הדו"ח מתייחס בשלב הראשון לאפשרות שהבנקים ימשיכו לפעול אך יעלמו בהדרגה תחת מערכת בנקאית חדשה.
מאחורי הדו"ח עומדים החוקר ג'ון ברדיר ומייקל קומהוף, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הכלכלה המוניטרית. נייר העבודה שמסביר על המודל מכיל כ90 עמודים, רובו מורכב מחישובים מתמטיים מורכבים. הנה סיכום של כמה מהנקודות העיקריות במסמך שלא מצריכות ידע מוקדם בכלכלה:
1. כיום רוב הכסף במשק מיוצר על ידי בנקים פרטיים בעת מתן אשראי לציבור. הפרט המהפכני שמציע המודל החדש מתמקד בכך שגם הבנק המרכזי יוכל לייצר כסף דיגיטלי במקביל לכסף/אשראי שמייצרים הבנקים. הבנק המרכזי יספק את הכסף הדיגיטלי ישירות לחשבונות האזרחים ללא צורך בתיווך של הבנקים באמצע. כך למעשה יווצרו שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשניה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה.
2. הכסף הדיגיטלי שייצר הבנק המרכזי יעבוד על תשתית טכנולוגית שדומה בעקרון לזו שהביטקוין נסחר עליה. אותה טכנולוגיה, שנקראת "בלוקצ'יין" ,מאפשרת לכל משתמש לנהל את כספיו בחשבון מוצפן משלו שנקרא בהגהה המקצועית 'ארנק דיגיטלי'. בניגוד לחשבון שלנו בבנק, הארנק הדיגיטלי המוכר לנו היום זמין להתקנה על המחשב הביתי או על מכשיר הסמארטפון עבור כל המשתמש בכל מקום בו הוא נמצא.
הטכנולוגיה תאפשר למשתמש לבצע פעולות בנקאיות בצורה בטוחה ומוצפנת דרך אותו ארנק כמו שמירת כספים, העברת כספים או ביצוע עסקאות מט"ח ומסחר. הטכנולוגיה הזו תהווה למעשה אלטרנטיבה למנגנוני התשלום המסורתיים שמנוהלים כיום על ידי הבנקים. תחת מודל זה אזרחים לא יצטרכו להחזיק את הכסף בפקדונות הבנקים ולא יהיו עוד לקוחות שבויים שלהם. במצב כזה כל אחד יכול להחזיק כסף בבנק המרכזי באופן מלא ללא סיכון, עם עלויות תפעול מינימליות.
3. תחת מודל זה, הכסף הדיגיטלי שייוצר על ידי הבנק המרכזי לא יועבר לאזרחים או לבעלי עסקים בחינם, אלא רק בתמורה לאגרות חוב שימכרו לבנק המרכזי. בנייר העבודה לא מתיחסים לתרחיש בו יחליט הבנק המרכזי לייצר כסף דיגיטלי ולהזרימו ישירות לצורך מימון הוצאות ממשלתיות או לצורך הפחתת מסים. החוקרים מציינים שסוגיה זו היא נושא פתוח למחקר עתידי.
4. בנייר העבודה מפורטים היתרונות של מודל זה במידה וייושם. החוקרים ערכו סימולצה של מצב בו כשליש מהכלכלה עובדת עם אותו כסף דיגיטלי שייצר הבנק המרכזי ושני שליש עם כסף שמייצרים ומנהלים הבנקים (כפי שקורה היום כמעט ב-100% מהכלכלה). אלו עיקרי היתרונות שמצאו החוקרים במקרה זה:
* התוצר המקומי גולמי יזנק בשיעור של כ -3%, בשל הפחתות ריבית ריאלית, והפחתה בעלויות/עמלות שנלקחות עבור פעולות פיננסיות כיום.
* לבנק המרכזי ינתן כלי נוסף לצורך המדיניות המוניטרית שיעזור לו לייצב את הכלכלה.
* המודל בעל פוטנציאל לשפר את היציבות הפיננסית.
5. חוקרי הבנק המרכזי באנגליה מזהירים כי הסכנות הכרוכות במעבר למודל זה מתמקדות בעיקר בתקופת המעבר של יישומו מהתקופה הנוכחית. תקופה זו עלולה להיות מסוכנת ולכן יש לנהל אותה בזהירות ובהקפדה רבה – מציינים החוקרים.
כך סיכמו זאת צמד החוקרים מתוך הדו"ח שהוציאו:
"אנחנו בוחנים את השלכות על הכלכלה בעת הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) – המטבע יתחרה מול מערכת הפיקדונות בבנקים כאמצעי חליפין. אנו מוצאים כי הנפקת CBDC על 30% מהתמ"ג כנגד אג"ח ממשלתיות, יכול להעלות התמ"ג בצורה קבועה בשיעור של עד 3%. זאת בשל צמצום בעלות הריבית הריאלית, המסים, והקטנת ההוצאות שנוגעות לעלות העסקאות הפיננסיות. [ה CBDC] יכול לשפר משמעותית את היכולת של הבנק המרכזי לייצב את מחזור העסקים. "
השאלה שלי היא אחרת: אם הכספים יוזרמו לחשבון בבנק המרכזי בתמורה לאג"ח שיימכר לבנק המרכזי – מי הוא בדיוק מוכר האג"ח? ודאי שלא מדובר באזרח הפשוט, כך שלמעשה אנחנו נשארים באותה מטריצה של בעלי הון וחסרי הון.
"תו-החיה",מטבע עולמי (וסדר עולמי חדש) בדרך אלינו.
איזה עוד הפירוש יש לכם לחזון יוחנן י"ג:
וַתַּעַשׂ אֶת־אֲשֶׁר כֻּלָּם לְמִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל אִם־אֶבְיוֹן וְאִם־עָשִׁיר גַּם־בְּנֵי הַחֹרִים גַּם־הָעֲבָדִים יַתְווּ תָו עַל־יַד יְמִינָם אוֹ עַל־מִצְחֹתָם׃ 17 וְלֹא־יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר כִּי אִם־בִּהְיוֹת עָלָיו תָּו הַחַיָּה אוֹ שְׁמָהּ אוֹ־מִסְפַּר שְׁמָהּ.
התו הוא קוד ההצפנה.
איך אתה מסביר ידיעה מראש של עתיד האנושות בלי להניח כל-יודע?
חזון העצמות היבשות. אליטת ההון החולשת על כל מי ומה – לא תרשה לעולם למצב כזה להתפתח. רק מרי אזרחי יוכל לשנות את השיטה הכלכלית הנוכחית (ובין השאר הנ"ל), וזה לבטח לא יקרה בקדנציה שלנו ודי סביר שגם לא בזו של הדור הבא.
יתכן שאתה צודק. זוית שונה להסתכל על זה היא כצעד ראשון למימוש של cash-less .society
כלומר, כסף שהוא 100% דיגיטלי וכל טרנזקציה מתועדת היטב (מאפיין בסיסי של bitcoin blockchain), כניסיון להלחם בהעלמות מס כדי להגדיל את הכנסות הממשלה ממיסים.
אני חושב שאתה טועה, מהסיבה הפשוטה שהשיטה הנוכחית קרובה מאוד לפשיטת רגל.
לאחר שגם הונאת הפונזי הידועה בשם "הרחבה כמותית" של טריליונים שבוצעה ב 8 שנים האחרונות בארה"ב ואירופה די מיצתה את עצמה.
רפורמה מהסוג הזה היא עניין של שנים ספורות לכל היותר.
שחרורון, איזה שטויות אתה מדבר. יש הבדל משמעותי בין ה- cashless society שהאח הגדול רוצה ליצור בעזרת בנקים ריכוזיים, לבין הביטקוין, שזה בעצם מזומן דיגטלי, ולא אשראי. וההבדל הזה הוא אנונימיות. כמובן שכל דבר שיעבור דרך בנקים לא יהיה אנונימי אף פעם, לעומת זאת בביטקוין אומנם יש שקיפות מלאה של הטרנזקציות שנעשו (שזה עוד יתרון לביטקוין שאין לבנקים), אבל כאשר משתמשים בו נכון אותן טנזקציות הן אנונימיות.
אז לפני שאני מדבר שטויות לך תלמד קצת על ביטקוין.
לא טענתי שישתמשו בביטקוין המטבע אלא בטכנולוגיה שמניעה אותו. הבלוקציין שמכיל תיעוד של כל הטרנזקציות מה שמקל על המעקב וגביית מיסים
כמו כל דבר גם את זה ניתן לעקוף אם אתה מתוחכם מספיק או מקורב מספיק לשלטון
נראה כמו הלוואות יש-מאין שיעשירו את הבנק המרכזי ע"י ריביות ועמלות.
חובות ועיקולים למי שלא יחזיר הלוואותיו בזמן..
עיקר התועלת יפיקו בעלי ההון הגדולים.
הבנק המרכזי לא יכול להיות עשיר – מקסימום יכסה את המינוס שהוא נמצא בו או שאם הוא ברווח – הוא יעביר אותו (או לכל הפחות אמור להעביר) הישר אל תוך תקציב המדינה
האם אתה אומר שהריביות במקום שיגיעו לבעלות הבנקים יגיעו לתקציב המדינה?
זהו אכן מצב עדיף על הנוכחי שהבנקים נהנים מריביות עתק על גבו של הציבור.
מה יעשה ציבור העניים שאיננו יכול להחזיק במחשבים או סמארטפונים?
מה יעשה אותו ציבור כאשר יתקלקל לו המחשב\סמארטפון, או בהפסקת חשמל, או בשביתה?
קודם כל רווחי הבנק המרכזי אמורים לזרום לתקציב המדינה – זה לא אני אומר – זה חלק מחוקי הבנק בארץ וככל הידוע לי גם בשאר מדינות המערב. זה כמובן אם הבנק המרכזי לא נמצא בגרעון כתוצאה מכל מיני הרפתקאות פיננסיות (ראה מקרה רכישות הדולרים בישראל או ההרחבות הכמותיות בארה"ב)
לגבי הציבור שאינו נגיש לטכנולוגיה המתקדמת – שים לב שפעילות הבנקים המסורתיים תמשיך לפעול על פי המנגנון המוצע. זה אמור לתת מענה לסוגיה הזו.