במהלך השבוע החולף למדתי לגלות, שוב, שאני קומוניסט. השורשים האדומים בהוויתי התגלו בעת הרצאה שהעברתי אודות תנועת ההאטה, וספציפית כאשר טענתי שיש מקום לדרוש מתאגידים גדולים לדאוג לרווחת העובדים, הקהילות והסביבה בה הם פועלים. בקהל המאזינים הקטן, כך התברר עד מהרה, נכח ליברטריאן,שמיהר לתקוף את העמדה ולטעון בזכותם של מנהלי החברות לעשות ככל העולה על דעתם (במסגרת החוק) על מנת למקסם רווחים לבעלי המניות. עמדה זאת שולטת בשוק ההשקעות מאז שנות השבעים, אז נוסחה על ידי מילטון פרידמן עצמו.
עד לאחרונה, דוקטרינה זו חילקה את העולם לשניים: קפיטליסטים גאים המהללים את השוק החופשי, וקומוניסטים אדוקים המבקשים להלאים את עצם החיים. כל ניסיון להטיל דופי בשיטה הכלכלית, לבקר אותה או להאיר צדדים שליליים שלה, הסתיים בדרך כלל בשיוך למחנה השני. אמנם, הרוב המוחלט של האנשים, אני רוצה להאמין, ממוקם על הרצף שבין שני הקצוות, אך בשנים האחרונות, ולא מעט הודות לרשתות החברתיות, קולם הולך ונבלע בשאון הקצוות.
למרות האמור, במהלך שנת 2018, דיכוטומיה זאת ספגה כמה מהלומות. לראשונה, משקיעים מובילים בשוק פונים מיוזמתם לחברות הענק בהן הם מושקעים, ודורשים מהן לעשות יותר מאשר "רווחים". כך למשל, לורנס פינק, מייסד בלקרוק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, שלח מכתב למנהלי החברות בהן משקיעה הקרן ודרש מהם לגבש חזון חברתי: "אנחנו דורשים מהתאגידים הפרטיים והציבורים כאחד, למלא תפקיד חברתי. כדי לשגשג לאורך זמן, כל חברה חייבת לא רק להשיג יעדים פיננסיים, אלא גם לתרום בצורה חיובית לקהילה". פינק הוא המשקיע המוסדי הראשון שמאיים למשוך את השקעותיו מחברות שלא ייענו לדרישות החדשות. במקביל אליו, משקיעים מרכזיים בחברת אפל פנו לחברה בדרישה שתבדוק כיצד ההתמכרות לאייפון משפיעה על הנפש, ותפתח כלים שימנעו מילדים להתמכר למכשיר. לאלה ניתן להוסיף את דבריו של רוג'ר מקנמיי, משקיע הון-סיכון שהיה מראשוני המשקיעים ברשת החברתית, שבתחילת השנה תקף וטען כי המודל העסקי שלה הנו "פרזיטי, ופוגע במשתמשים ובדמוקרטיה כולה".
יהיה זה קשה, אם לא בלתי אפשרי, לטפול על פינק, מקנמיי ומשקיעי אפל, חתירה תחת יסודות הכלכלה החופשית. אלה אנשים הניצבים בראש הפירמידה ומהווים את חוד החנית של הקפיטליזם. כעת הם מגלים שהמערכת אותה קידמו בלהט החלה לפעול נגד החברה בה הם חיים, ולאט הם מתעוררים ובוחרים לעשות שימוש ראוי בכוחם, בעודם מנסים להטות במעט את כיוונה של הכלכלה. במקום להציב את שורת הרווח התחתונה כמטרה העליונה, הם דורשים ממנהלי החברות להציב לנגד עיניהם את הרווחה הכללית. במקום לקדש את הצמיחה הכלכלית הם מבקשים לפתח אחריות תאגידית ולתרום לסביבה ולקהילה בה הם פועלים. במקום מספרים הם מבקשים לראות אנשים, ועתיד. אני מרשה לעצמי לכנות אותם, קפיטליסטים מפוכחים.
אני צופה שקולות מעין אלה ישמעו בתדירות הולכת וגדלה. כמו כן, אני מאמין שבעלי ההון, המשקיעים והמנהלים הבכירים, יכולים וצריכים להוביל לכינונה של מערכת כלכלית מתוקנת. מערכת זו תדע לקחת את השפע החומרי והקדמה הטכנולוגית שכלכלת השוק החופשי יודעת לייצר ותוודא שאלה ישרתו בצורה הטובה והיעילה ביותר כמה שיותר אנשים. עם זאת, אנחנו ממש לא צריכים להמתין בחיבוק ידיים להתפכחותם האיטית. יש להפיץ את המסר בכל דרך. במחאות חברתיות, ברשתות החברתיות, באמצעי התקשורת, בתמיכה בחקיקה רלוונטית (למשל, הגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות), וגם – בהשתתפות פעילה בישיבות בעלי מניות (זכות שמוענקת לאחר רכישה של מניה אחת).
זה בדיוק מה שארגון "המשמר החברתי" יוצא כעת לעשות. בקמפיין מימון המונים חדש הוא מבקש לגייס סכום של 125,000 ש"ח, שיאפשר לחברי העמותה לרכוש מניה אחת בכל חברה ציבורית משמעותית, שמצידה תעניק להם זכות להשתתפות בישיבות בעלי המניות. פעילי המשמר החברתי, גוף שהוקם בשנת 2011 במטרה לייצג את הציבור בכנסת מול לחצים של בעלי הון ואינטרסנטים אחרים, מבטיחים להוביל את אותו קו גם בישיבות בעלי המניות. להיות המצפן והמצפון הנדרש מבעלי ההון ומהמנהלים הבכירים. לדאוג שמילים יפות כמו "אחריות תאגידית" אכן יוצאות לפועל ולא משמשות רק לשיפור התדמית. להבטיח שקיפות וייצוג הולם לציבור בתהליכים שבדרך כלל נותרים סמויים מהעין, למרות שהם נוגעים לכיסם של כל האזרחים. התוודעתי לקמפיין במהלך סוף השבוע האחרון, ומיהרתי לרכוש לעצמי מנייה של המשמר החברתי. בסופו של דבר, הכסף שלנו הוא מנגנון הכוח החזק ביותר שיש לנו, אם אנחנו רק מתאחדים. לחצו כאן לקמפיין "משמר המניות", והצטרפו למועדון הקפיטליסטים המפוכחים.
הכותב הוא עורך הבלוג SLOW
We have been present low cost essay crafting provider | We course of action all "write my essay" requests quickly | Only 100% plagiarism 100 percent free essays.
[url=http://dreamframe.nl/acquire-courses/]http://dreamframe.nl/acquire-courses/[/url]
[url=http://www.moovadesign.com.br/9780226816388-some-sort-of-guidebook-for-authors/]http://www.moovadesign.com.br/9780226816388-some-sort-of-guidebook-for-authors/[/url]
[url=http://www.camym.org/2018/02/09/college-of-education-theses-and-dissertations-by/]http://www.camym.org/2018/02/09/college-of-education-theses-and-dissertations-by/[/url]
[url=http://www.ttnconsult.dk/online-tailor-made-posting-company-by-way-of/]http://www.ttnconsult.dk/online-tailor-made-posting-company-by-way-of/[/url]
[url=http://facerb.cnec.br/while-some-undergraduates-continue-their-study-of/]http://facerb.cnec.br/while-some-undergraduates-continue-their-study-of/[/url]
Hello,
I Lead Generation can Generates Hot leads Professionals specializing in acquiring new customers.
I have the ability to contact and largely reach hundreds of thousands of new potential clients not through Google and Facebook. We monetize our own tools and capabilities.
a complete different technical level!
Let me know if you would like to speak over the phone For hot clients.
David
אריק, מדוע יצירת תחרות היא חזית הכול? זה נשמע כמו כפיה דתית, שאתה כופה עלי יעדים.
שחרורון, האמריקאים גנבו ושחטו את האינדיאנים אותו כנל באוסטרליה וכו, זה פשוט קישקוש מנותק מהמציאות להגיד שקפיטליסט הוא נגד אלימות, הוא פשוט זורם עם כל האלימות סביבו ומנצל אותה לטובתו לעשיית רווח, אבל שיבואו וישתמשו באלימות כנגדו הוא יצעק גוועלד.
סופיזם זה משחק ששניים יכולים לשחק
הסוציאליסטים הלאומים (נאצים) אחרים להשמדת היהודים ו20 מליון גופות ואתה תומך בסוציאליזם – נאאאאצי!!!!!
אתה בטח מתכוון ל"חזות הכול" ולא חזית.. אם כי אריק אולי מעוניין גם בחזית.
אריק לא מעוניין בתחרות כלל. תחרות בקונטקסט הזה היא לא חזות אלא 'כסות' או 'התחזות'.
ראה את ההתכתבות מול שחרורון – אם בתגובתו הראשונה אריק טען "מתחילים באקסיומה שראוי לו לאדם להיות חופשי" לאחר מס' תגובות הוא עבר לטעון שתחרות חשובה מחירות ואם יש להקריב חירות למען 'תחרות' אז החירות הולכת לפח.
בפועל זאת הכוונה האמתית שלו, להדביר את החירות. המונח 'תחרות' משמש ל 'bait and switch' – תגיד שאתה בעד תחרות וביזור כוח ותרכז תחת המדינה כוח בלתי מוגבל לנהל כל עסק וחברה במדינה תחת השגחה של 'קומיסר תחרות' ממשלתי.
הדר,
תאוריית התחרות לא כופה עליך כאדם דבר. עשה מה שבא לך. להפך היא מאפשרת לך להיות חופשי מהתלות בתאגיד המסויים (משום שתמיד תוכל לעבור לתאגיד אחר).
התאורייה כופה הגבלות על היצור הדימיוני הנקרא תאגיד. מרגע שזה גדל מעבר לסף מסויים מסויים, או שנוצרה מציאות בה אין מספיק מתחרים בענף שבו פועל התאגיד, יופעלו כללי הגבלה על התאגיד (שוב, לא עליך אלא על חיית המחמד הדימיונית שלך – התאגיד). התאגיד לא יפגע קשות מהמלך. בעליו ומנהליו ימשיכו לקבל דבידנדים ושכר גבוהים. הם ימשיבו להיות מיליונרים אלא שיכולתם לצבור עוד כוח או יכולתם לחנוק תחרות תחסם. "אסון גדול" לתאגיד ורווח גדול עוד יותר לאנשים האמיתים שצורכים את המוצרים של התאגיד.
יואל, צפה לתגובה בהמשך.
לאריק,
אני מונופול מגובה בידע בלעדי, משאבים וטכנולוגיה שאין ברשות אף אחד, שחקן יחיד שאיננו מגובה ע"י אף ממשלה:
פיתחתי ידע וטכנולוגיה להפקת אנרגיה בלתי מוגבלת מהיתוך גרעיני של מימן ואני מוכר אותה במחירי עלות הייצור והאחזקה,
כלומר, במחיר המינימלי האפשרי ושמחזיר את ההשקעה+רווח סימלי.
אם אני מסרב לשתף אחרים בסודותי, מהן ההגבלות שתרצה להטיל עלי?
במקרה הזה כלל לא בטוח שיוטלו עליך הגבלים בפעילות השוטפת. מה גם שהרווח הסימלי גורם לשווי של החברה להיות נמוך. למה להשקיע בחברה שמרוויחה רווח סימלי? (אלא אם כן המשקיעים צופים שינוי דרמטי בשיעור הרווח לאחר שכולם יעברו לצרוך אנרגיה שמקורה בהיתוך גרעיני). כך שיתכן שהיא בכלל לא תעמוד ברף ההגבלים העיסקיים.
אלא שאם תופיע מתחרה ותרצה לקנות אותה (כי היא עלולה לפגוע לך בביזנס), כנראה שהדבר לא יתאפשר. יתכן גם שתיחסם בפניך האפשרות לקנות חברות אחרות המפיקות אנרגיה כלשהי. וסביר להניח שגם לא תוכל להחזיק בחברה פיננסית (אבל זה כראה יהיה עיקרון כלללי לכל החברות, לחברה פיננסית ולחברה ריאלית לא יהיו אותם בעלים – מסיבות מובנות)
בכל מקרה תוכל להמשיך בפעולתיך השוטפות ולהנות מהרווחים (הסימליים, וגם אם לא סימליים זה בסדר) ולתרום לעולם.
אין פה שום כוונה לשבור חברות בגלל שהן היחידות בתחומן (למרות שזה קרה מספר פעמים במעוזי הקפיטליזם). יש כוונה להגביל את המשך צמיחתן של חברות במקרה שאלו כבר גדולות מדי. ויש כוונה לאפשר את קיום התחרות.
לסיכום, המיליאדים שלך בבנק ימשיכו להיות שלך. תוכל להמשיך לעשות את מה שאתה טוב בו. אבל יהיה לך קשה יותר להפוך למולטי מיליארדר.
"יש כוונה להגביל את המשך צמיחתן של חברות במקרה שאלו כבר גדולות מדי"
המשפט הזה איננו ברור בהקשר הנוכחי:
תאר לעצמך שחברת ההיתוך הגרעיני הנ"ל תספק את צרכי האנרגיה של כל העולם, פי 100, פי מיליון, כולל טיסות בחלל והתישבות בכוכבי לכת אחרים.
למרות שהרווח יחסית לתפוקה יהיה סימלי, סך כל הרווח המצטבר יהיה מעבר לדמיון.
טיפה ועוד טיפה ויש לך ים.
האם תנהיג מגבלות על אותה חברת על?
בוא נדמיין תרחיש עוד יותר חלומי.
החברה מספקת את האנרגיה בחינם! היא לא גובה אפילו סנט אחד על האנרגיה שהיא מפיקה. אנרגיה לכולם ובחינם. האמא של כל האוטופיות.
כולם מתנתקים מהתלות בנפט, מהגז ומהפחם. מדינות ערב קורסת. גן עדן זה כאן.
כל אזרחי העולם מחוברים לקווי האספקה של החברה "הכי טובה בהיסטוריה". כל חברות האנרגיה המסורתיות והאלטרנטיביות קרסו. ואף חברה לא יכולה להתחרות בחברת "אנרגיה בחינם בע"מ" כי אין מודל עיסקי שיתחרה בחברה שלא מרוויחה כלום.
וכך זה נמשך שנים.
יום אחד החברה מודיעה שהיא משנה את תנאיה ומאותו יום נקבע תג מחיר של 100$ לקילוואט-שעה.
בעיה.
יואל,
עלית עלי.
וברצינות, לא יואומן שאני כותב אלפי מילים בעד תחרות. מנסה להסביר מדוע היא חיונית והכרחית ומישהו מבין מזה שאני נגד תחרות.
אכן מקריבים חירות בשם התחרות. ואם נדייק מקריבים את החירות של יצירי הדימיון התאגידיים שהצליחו ביותר לטובת החירות של אנשים אמיתיים ורגילים. ואם נדייק עוד יותר, בעצם גם את החירות של יצירי הדימיון לא מקריבים אלא מגבילים את יכולתם להמשיך לצמוח וחוסמים את יכולתם למנוע תחרות. מסכנים שכמותם.
מדובר בתאגידים שהצליחו ביותר. במשקיעים שקיבלו תשואה פנומנלית על השקעתם. יש להם הרבה מיליונים בבנק. ואז אומרים להם שזהו-זה. מוטלות עליהן מגבלות עיסקיות כדי לעודד תחרות. אך אחד לא לוקח את מה שהם צברו. אין פה חלוקה מחדש. ובעיקר אין פה הגדלת ממשלה.
התאוריה בשום מקם לא מאפשרת כוח בלתי מוגבל למדינה. ובכל מקרה המדינה לא תנהל או תהיה מעורבת בניהול עסק. המעורבות של המדינה בשוק תהיה ביצירת תחרות. לעולם לא בהלאמת חברות או רכוש.
מאוד לא ברור איך ניתן להסיק ממה שכבתי, גם אם מתאמצים מאוד להסיק זאת, שאני בעצם קורא לאפשר למדינה לנהל כל עסק וחברה במדינה.
אני לא יודע מזה קפיטליזם מפוכח, פשוט אין כזה חיה.
כל חכמולוג מגדיר את הקפיטליזם אחרת מחברו.
אין לקפיטליזם "דרך" עם הוגה שהמציא את הדרך. (אדם סמית כמו מרקס שניהם היו פילוסופים הוגנים וכולנו יודעים מה יצא לבסוף, כלומר המנוולים משני הצדדים רק השתמשו עם שמם בכדי לשלוט באחרים ולא שרצו באמת לאמץ את תורתם)
הכלכלן הקפיטליסט יטען שזה פשוט מדע = חוקי טבע. בניגוד לאידאולוגיות שיש על מה להתווכח, לדעתם על חוקי מדע אין וויכוח, ולכן אין ויכוח ודיון על קפיטליזם.
החסיד שוטה של הקפיטליזם יטען שיש אידאולוגיה קפיטליסטית.
אבל למעשה הקפיטליסט הטהור, הוא פשוט "חזיר"
כמו חזיר מראה את טלפיו וזועק "טהור אני" ככה כל קפיטליסט מצוי מטבל את חזירותו עם אידאולוגיות למיניהם, או עם טיעונים מדעיים כנ"ל.
למה הקפיטל חזיר ?
"שוק חופשי" היה מאז ומעולם בחברות ובתרבויות חופשיות.
"חלוקת עבודה" גם אותו דבר כלומר מאז ומעולם היית חלוקת העבודה, זה כבר מתחיל בקן המשפחתי הטבעית (חלוקת העבודה בין ההורים). יותר מיזה אין שוק בכלל אם אין חלוקת העבודה.
"היצע וביקוש" והיד הנעלמת המיסטית: שוב כמו לעיל מאז ומעולם.
"קניין" שוב מאז ומעולם.
אז מה מחדש וחידש הקפיטליסט ? ולמה הוא חזיר ?
1. אין הציע "רק" ביקוש. על ידי שלילת הטבע מראש מכל נולד (ומילטון פרידמן מציע גם לשלול את הירושה ככה כל נולד ייוולד בלי הטבע בשויון).
ולכן אין יד נעלמת, רק עבדות, ולא רק עבדות של הגבר, רק היום החזיר צריך גם את האישה כשפחה לקפיטל כלומר שני בני הזוג אמורים להיות עבדים ולא לגמור את החודש שלעולם לא היית דבר שכזה באנושות חוץ מגלות מצרים.
2. שיש רק "ביקוש" אז בהכרח "חלוקת העבודה" היא כפייתית אז שוב אין יד נעלמת.
3. אין "שוק חופשי" אם אין היצע וביקוש וחלוקת העבודה חופשית.
4. אין "קניין" במציאות אם לרוב בני אנוש אין קניינים רק עבדות. כלומר הקפיטל תמיד מביא את המלחמה הבא.
ולמה? וכי למה בני אנוש מתכנסים כחברה\לאום\מדינה\מולדת ? כי הם רוצים 1, קניינים 2, להגן עליהם.
אז החברה קיימת בשביל לדאוג לכל אדם שתהיה לו קניין. וכל השאר באים מאליו כלומר שיש לאדם קניין אז הוא עמל על משהו ובא לשוק. כלומר עד כאן הכל טבעי וככה היה מאז ומעולם.
בא הקפיטל החזיר עם קלישאות מארץ חלם, ומשעבד ביחד עם המשטר את כל הנתינים לעבדים כולל הבת זוג. ועוד טוען שלא צריך לחלק את הצמיחה המשותפת.
המסקנה: קפיטל = חזיר, חזיר = קפיטל.
כמובן הוא גם פנאט באופן מטורף, הרי הוא יודע שלבסוף המלחמה בו תבוא והוא וזרעו ימותו יחד עם עבדיו. בינתיים הוא חוגג לו עם חיילים בחינם שהוא מקבל מהמשטר בחינם. הוא לא מבין שאותם חיילים לבסוף מסובבים את נשקם לכיוונו ולכיוון משפחתו.
לסיום:
אין חיה כזה שנקרא "קפיטל מפוכח"
יש חזירים ויש בני אנוש מפוכחים שמנסים לשכנע את החזירים שפרקטית ורציונלית לא כדאי להם להיות חזירים. אבל חזירים נשארים תמיד חזירים, ככה שלא עוזר למפוכחים כלום, ככה שלבסוף תמיד בא המלחמה.
מגיע למקסמן כסף וחוף ים בגלל "מילטון פרידמן" ו "חזירים"
יואל היקר
האמת שכחתי להוסיף שם את ה"מגיע" ואתה עכשיו הזכרת לי ותודה לך על כך.
קפיטליסטים החזירים של בית מדרשינו כאן, תמיד טוענים שלא "מגיע" לאף אחד כלום חוץ מלהם. ולמה ? מה זאת אומרת למה ? אני קפיטליסט חזיר אז מגיע לי !!
אתם זוכרים את המשפט: "זה שזחלת מאגן של אימך לא מגיע לך כלום"
יואל היקר, כפי שהסברתי לך אלף פעם, מגיע או לא מגיע לא רלוונטית לשם יצור חי.
רק קומוניסט הזוי יכול להשתמש עם המילה "מגיע" או לא "מגיע" כי הוא חושב שהוא האלוהים. והתברר שגם הקפיטל החזיר חושב כך.
בכל אופן עם שימוש במילה "מגיע" או לא מגיע, אתה בעצם נכנע לאיזה אדון דמיוני, והנה אתה עבד נרצע לאדון הזה.
"כפי שהסברתי לך אלף פעם"
זה שכתבת מגילות לא אומר שהסברת משהו, לי או לכל אחד אחר.
על מנת להסביר בנושא מסוים עליך להבין את אותו נושא ולהחזיק תמונת עולם אשר תואמת את המציאות.
"רק קומוניסט הזוי יכול להשתמש עם המילה “מגיע” או לא “מגיע” "
גם אם אתה לא משתמש במילה 'מגיע' כל משפט שני (כמו ששמחון לטענתך משתמש בצמד המילים "ברירה טבעית") זה פשוט משתמע מדבריך.
אם אתה רוצה גוף שיפצה וישפה אותך על ה'טבע' (שאינו שלך, מעולם לא פקדת ואין ביכולתך לשרוד בו) אשר לכאורה נלקח ממך אז אותו גוף הוא מהיכן שהכסף עתיד להגיע. אז אל תגיד 'מגיע לי!' אתה עדיין טוען שמגיע לך.
קיימת עוד השקפת עולם מעבר לשניים שצויינו בכתבה. כזו שלא נמצאת על הציר קפיטליזם-סוציאליזם. היא נמצא במימד אחר.
זוהי השקפת השוק התחרותי.
מתחילים באקסיומה שראוי לו לאדם להיות חופשי. ושיעבוד אנושי זה דבר ראוי לגנאי.
מכאן מסיקים שמצב בו אדם צורך מוצר או שירות מספק יחיד או מקבוצה מצומצמת של ספקים הינו סוג של שיעבוד ולכן ראוי לגנאי.
מכאן שצריך ליצור התארגנות חברתית – המדינה (הלוויתן) שמטרתה ליצור תחרות: מספר גדול של ספקים יתחרו באספקת אותו מוצר או ושירות.
החירות תימדד לא רק בייחס לבעלי המניות אלא גם ביחס לכלל האזרחים. החירות של בעל חברה למכור את החברה שלו למתחרה גדול תעמוד כנגד החירות של האזרח לא להיות תלוי (מושעבד) בספק יחיד.
בשיטה זו התערבות לגיטימית של מדינה בשוק הינה רק לצורך הגברת התחרות.
מממנים בכנסת וועדת תחרותיות. ממנים בממשלה שר תחרות. ממנים מבקר תחרות בלתי תלוי שיכתוב ביקורת על מצב התחרות. וממנים רשות להגבלים עסקיים.
למדינה יהיו שלל כלים ליצור שווקים תחרותיים. חברות לא יוכלו לקנות חברות מתחרות בשווקים לא תחרותיים. חברות גדולות לא יוכלו לקנות בכלל חברות אחרות. ולעיתים הן גם יאלצו להתפצל לחברות קטנות יותר (קרה בארה"ב מספר פעמים בעבר – כשהייתה משמעות להגבלים עסקיים שם). המדינה תיתן הטבות במיסוי ואפילו מענקים למתחרים חדשים בשווקים שאינם תחרותיים דיים. חברות גדולות יאולצו לפתוח את התשתיות שלהן למתחרות.
רגולציה תימדד רק על פי יכולתה לעודד תחרות. למשל ניוד מספרי טלפון, מניעת כבילת לקוחות לטווח ארוך לחברות מבלי יכולת יציאה (כפי שהיה עד לפני 6 שנים בחברות הסלולר). משום שתחרות טובה יותר לאזרח מכל פיקוח ממשלתי כזה או אחר.
ברור שכדי לקיים שוק תחרותי נדרשים מרכיבים רבים משיטת השוק החופשי. אך העיקר הוא התחרות ולא החירות. כי תחרות מובילה לחירות ולא להיפך.
קיבלנו שיטה חדשה שאינה סוציאליזם, אינה קפיטליזם ואינה גם שילוב של השניים.
אין מדובר בקפיטליזם כי כולם יהיו כבולים לכללי הגבלים עסקיים. בעלי מניות לא יוכלו לעשות מה שבא להם. בעלי בנק לא יוכלו למכור את הבנק שלהם לבנק מתחרה. חברות גדולות מדי לא יוכל לקנות שום חברה אחרת ובמקרים מסויימים יאולצו להתפצל. חברות קטנות יקבלו הטבות מס.
אין גם מדובר בסוציאליזם. השיטה דוחה את הבולשיט הסוציאליסטי של "עולם חדש", "שיוויון", "מכל אחד לפי יכולתו לכל אחד לפי צורכו", "דאגה לעובדים", "מועצות צדיקים שקובעות כללים שטובים לכולם" ושלל מתנות שהמדינה נותנת לאזרחיה בחינם. המדינה תספק לאזרחיה ביטחון ושוק תחרותי ודי לה בכך.
הבונוס בשיטה הזו הוא שמקבלים מוצרים זולים יותר ושירות טוב יותר. ומקבלים גם יותר תעסוקה כי יש יותר חברות שמתחרות אחת בשניה. בסופו של יום כולם מרוויחים פה.
התגובה נכתבה על ידי (גילוי נאות למי שעוקב)
אריק
נא הסבר את הגרירה הלוגית של "מכאן מסיקים שמצב בו אדם צורך מוצר או שירות מספק יחיד או מקבוצה מצומצמת של ספקים הינו סוג של שיעבוד".
איך 'הסקת' את זה?
אתה לא מסביר ואץ רץ לבנות תיאוריה כלכלית וחברתית בהתבסס על טענה לא מנומקת.
נמק בבקשה
יואל,
א. מצב שבו רווחתו של אדם תלויה בגוף, פיזי או רעיוני, הינו שיעבוד.
ב. מצב בו חברה אחת מספקת מוצר או שירות כלשהו ההכרחיים לרווחתו של אדם יוצרת תלות של אותו אדם בחברה המספקת את המוצר ההכרחי.
מכאן:
ג. מצב בו אדם צורך מוצר (הכרחי לרווחתו) מחברה אחת הינו שיעבוד.
מספיק טוב או שצריך עוד כפית?
כלומר אם אני אוכל תפוח שגודל עי מוש השור, אני משעובד למוש השור?
מה קורה אם אני בוחר לאכול תפוחים שגודלו עי בוב הבנאי במקום? אני כבר לא משעובד למוש השור אלא לבוב הבנאי?
מה קורה אם אני מפסיק לאכול תפוחים ועובר לפאפאיות?
אם אתה נמצא באי שיש בו רק תפוחים ומוש השור מגדל את כולם אז אתה בהחלט משועבד למוש השור. אתה תהיה חייב לקבל את דרישותיו כדי לשרוד.
אם באותו האי גם בוב הבנאי מגדל תפוחים, מצבך יותר טוב. אם מוש דורש מחיר מוגזם עבור התפוחים שלו או מספק שירות גרוע, תוכל לעבור לבוב וכן להיפך.
כמובן שצריך לאסור על מוש ובוב לתאם בינהם מחירים או מכסות יצור (בניגוד לאידיאל השוק החופשי שבו בעלי מניות יכולים לשתף פעולה).
אפשר גם לבדוק באי השכן מה המחיר של התפוחים ולקבל אינדיקציה אם רמת התחרות מספקת באי שלך.
אם מוש מחליט לרכוש את המטעים של בוב במיליארד אסימונים. אז מצבו של מוש יהיה טוב יותר (הוא לא היה משלם אילו לא היה הדבר כך). גם מצבו של בוב יהיה טוב יותר. אך מצבם של כל שאר תושבי האי יהיה גרוע יותר. הם יהיו משועבדים למוש (ראה לעיל) ולכן מועצת האי תאסור על מוש לקנות את מטעו של בוב.
אם יש גם פפאיה באי שלך אז כנראה שיש מישהו שמגדל אותו ומשווק אותו (דרדסבא). מצבך מצויין. אתה יכול לבחור לקנות תפוחים ממוש או בוב או לקנות פפאיה מדרדסבא. זהו שוק תחרותי.
נראה לי שהבנת את העסק.
"אם אתה נמצא באי שיש בו רק תפוחים ומוש השור מגדל את כולם אז אתה בהחלט משועבד למוש השור. אתה תהיה חייב לקבל את דרישותיו כדי לשרוד."
זה כמובן נכון רק בעולם דמיוני או במדינה קומוניסטית. אם מוש השור הוא יחיד שמגדל תפוחים, והעסק רווחי, הרבה אנשים אחרים יגדלו תפוחים גם (ועוד הרבה פרות אחרים)
"אם באותו האי גם בוב הבנאי מגדל תפוחים, מצבך יותר טוב. אם מוש דורש מחיר מוגזם עבור התפוחים שלו או מספק שירות גרוע, תוכל לעבור לבוב וכן להיפך."
נכון.
"כמובן שצריך לאסור על מוש ובוב לתאם בינהם מחירים או מכסות יצור (בניגוד לאידיאל השוק החופשי שבו בעלי מניות יכולים לשתף פעולה)."
למה? אם מוש ובוב יעלו מחירים, אנשים שמגדלים בננות יעברו לתפוחים והמחירים ירדו.
"אפשר גם לבדוק באי השכן מה המחיר של התפוחים ולקבל אינדיקציה אם רמת התחרות מספקת באי שלך."
או ליבא תפוחים ואולי גם אגסים מהאי השכן
"אם מוש מחליט לרכוש את המטעים של בוב במיליארד אסימונים. אז מצבו של מוש יהיה טוב יותר (הוא לא היה משלם אילו לא היה הדבר כך). גם מצבו של בוב יהיה טוב יותר. אך מצבם של כל שאר תושבי האי יהיה גרוע יותר."
זה לא נכון. אם מוש יחליט להכפיל את מחיר התפוחים, זה יעודד אנשים אחרים להכנס לשוק. בנוסף, זה יעודד אנשים לאכול בננות או ליבא פרות מהאי השכן. מוש משקיע הרבה כסף ברכישה ולמעשה מעלה את הסיכון שלו בעסק. הוא צריך להקפיד על מוצר מעולה ומחיר נמוך או שיקומו מתחרים שיאכלו לו את ארוחת הצהריים
"מועצת האי תאסור על מוש לקנות את מטעו של בוב."
כלומר המאפייה המקומית, אנשים, שלא סיכנו שום דבר ולא מיצגים אף אחד יכפו את דעתם באיומי רובה. נשמע כמו כנופייה מסוכנת. מה יקרה אם מחר הם יחליטו שהם מנהלים את כל המטעים והשדות כי "עובדים" ו"כפייה"? האמת אנחנו יודעים מה יקרה: ראה ונצואלה
"אם יש גם פפאיה באי שלך אז כנראה שיש מישהו שמגדל אותו ומשווק אותו (דרדסבא). מצבך מצויין. אתה יכול לבחור לקנות תפוחים ממוש או בוב או לקנות פפאיה מדרדסבא. זהו שוק תחרותי."
נכון. זהו קפיטליזם – עד שמועצת האי מחליטה להפעיל אלימות נגד אנשים שלא נראים לה
אם יצרן מזון מסכן חיי בני אדם בכך שיוצר מחסור מלאכותי, או מייקר את מחירו באופן שיהיה רק בהישג ידם של מעטים ומשאיר בידי הנותרים רק את הברירה למות מרעב, אז יהיה עליו להבין שקניין כלשהו, לא יתכן שישמש במעשה או במחדל לפגיעה באחרים, והוא ילקח ממנו..
בעולם האמיתי שיצרן מסויים יוצר מחסור מלאכותי, אחרי זמן קצר מגיעים 100 יצרנים אחרים וממלאים את המחסור (אלא אם הממשלה מפעילה אלימות נגד אלו שמנסים להכנס לשוק)
בעולם האמיתי מאות מיליונים סובלים ממחסור ורעב כששפע מונח בפתח ביתם.
People will die!
hxxps://youtu.be/eXWhbUUE4ko
"זה כמובן נכון רק בעולם דמיוני או במדינה קומוניסטית. אם מוש השור הוא יחיד שמגדל תפוחים, והעסק רווחי, הרבה אנשים אחרים יגדלו תפוחים גם (ועוד הרבה פרות אחרים)"
ממש כמו שרווחי להקים רשת חברתית והרבה אנשים מקימים רשתות חברתיות. רווחי להקים מנוע חיפוש ואכן הרבה מקימים מנועי חיפוש. רווחי להקים אתר אינטרנטי שאפשר לקנות בו הכל ואכן הרבה אנשים מקימים אתרי מסחר שניתן לקנות בהם הכל. בעצם כולנו פה עשירים.
"למה? אם מוש ובוב יעלו מחירים, אנשים שמגדלים בננות יעברו לתפוחים והמחירים ירדו."
ממש כמו שאם קרטל הנפט מעלה מחירים כולם עוברים לאנרגיה הטמונה בגלי הים. כולנו עשירים 2.
"או ליבא תפוחים ואולי גם אגסים מהאי השכן"
ואחרי שנייבא תפוחים, נייבא גם רשתות תקשורת, קווי רכבות, רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, אתרי סחר ולבסוף נייבא מיליון דירות שיפתרו את בעיית הדיור אחת ולתמיד. ואחרי זה נייבא כמה בארות נפט, שיהיה משהו לדורות הבאים. ונייבא גם מזג אוויר נורמלי בקיץ.
"זה לא נכון. אם מוש יחליט להכפיל את מחיר התפוחים, זה יעודד אנשים אחרים להכנס לשוק…"
כן, ראינו את זה קורה בדיור. המחירים הוכפלו וזה לא עודד אף אחד להיכנס לשוק. ממש כמו שאף אחד לא נכנס לשוק הרשתות החברתיות, מנועי החיפוש ואתרי הסחר. וממש כמו שעליית מחירי הנפט לא הגדילה את השימוש באנרגיה של גלי הים.
"כלומר המאפייה המקומית, אנשים, שלא סיכנו שום דבר ולא מיצגים אף אחד יכפו את דעתם באיומי רובה. נשמע כמו כנופייה מסוכנת. מה יקרה אם מחר הם יחליטו.."
אכן מעצבן ומכעיס שמועצת האי תחליט. וקיימת סכנה שהם ירצו להיות בעלי המטעים. נכון ומעצבן. ועדיין בשיטת השוק התחרותי המצב הזה עדיף על פני שיעבוד לבעלי ההון. את המועצה אפשר להחליף. את בעלי ההון זה כמעט בלתי אפשרי. נדיר לראות פוליטיקאי בשלטון יותר מעשר-עשרים שנה. פחות נדיר למצוא בעלי הון שעובר בירושה עשרות ואף מאות שנים.
"נכון. זהו קפיטליזם…."
לא נכון. בקפיטליזם מוש רוכש את כל המתחרים שלו ונשאר בעל המטעים היחיד באי וכל השאר הופכים להיות עבדים שלו. לאחר מכן מוש קונה גם את חברות המדיה ומשכנע את התושבים שהם בעצם לא עבדים והמחירים שהם משלמים הם מחירים הוגנים. הוא רוכש גם את הבנקים ואת התעשיה. הוא חונק כל אפשרות לתחרות או לחדשנות (בלי שימוש ברובים או בממשלה) כי שניהם בעצם מאיימים עליו. לבסוף כולם הופכים להיות ווסאלים במושבת המטעים האומללה והמיושנת של מוש והכל בשם השוק החופשי. זה קפיטליזם.
אתה מניח שתי הנחות שגויות.
1. אין חסמי כניסה. אם רווחי לגדל תפוחים כולם יגדלו תפוחים. לשיטתך, אם רווחי למכור סטארט-אפ במיליארד $ כולם ימכרו סטארט-אפים במיליארד $. ולא כל חסמי הכניסה קשורים בממשל חמוש המחלק אישורים למקורבים.
2. לכל מוצר קיים מוצר תחליפי או שניתן ליבא אותו. אם אין לחם אז יש עוגות. אם מעלים את מחיר הנפט אז ניתן להשתמש באנרגיית גלי הים או באנרגיית הקרינה הקוסמית.
גם במעוזי השוק החופשי ובתקופות שבהן אנשים באמת האמינו באידיאל הזה, היו נהוגים חוקי קרטל. גם החסידים האדוקים ביותר של החירות הרגישו עמוק בפנים שיש משהו פגום במצבי מונופול וקרטל והמשהו הזה הרבה יותר גרוע מהממשל החמוש.
אם נקבל את מחקרו של פיקטי נראה שההון נוטה לצמוח יותר מהצמיחה. המשמעות היא שהעולם נהיה מאוד רווחי למעטים והרבה פחות תחרותי לרבים.
" בעצם כולנו פה עשירים.״
הקמת עסק מתחרה לא מבטיחה לך שתיהיה עשיר או אפילו שהוא יהיה רווחי. כמו כן, לא כל העסקים שנראים רווחים הם למעשה רווחים. מי שניסה להקים פעם עסק מבין זאת. זה אומר, אגב, שעסק מצליח הוא יותר ממזל.
ככל שהמוצר יקר יותר, כך יש לך יותר ״שוליים״ וסיכוי להרוויח. זאת הטענה נגד הכפלת מחירים שרירותית של ספק אחד – זה גורם לכך שיהיה יותר קל להקים עסק מתחרה
״ממש כמו שאם קרטל הנפט מעלה מחירים כולם עוברים לאנרגיה הטמונה בגלי הים. כולנו עשירים 2.״
קרטל הנפט הוא האמא של הקראטלים מגובי הממשלה. הפטרו-דולר מגובה ע״י העוצמה הצבאית של ארה״ב. ואם זאת, הם עדיין לא יכולים לעלות מחירים כמה שהם רוצים. ועדיין קמים להם מתחרים (רוסיה וסין)
״כן, ראינו את זה קורה בדיור.״
שוב, דיור הוא קרטל מגובה באלימות ממשלתית. נסה לבנות דירה על השטח הפרטי שלך. נסה לפתוח בנק ולתת משכנתאות.
״אכן מעצבן ומכעיס שמועצת האי תחליט. וקיימת סכנה שהם ירצו להיות בעלי המטעים. נכון ומעצבן. ועדיין בשיטת השוק התחרותי המצב הזה עדיף על פני שיעבוד לבעלי ההון. את המועצה אפשר להחליף. את בעלי ההון זה כמעט בלתי אפשרי. נדיר לראות פוליטיקאי בשלטון יותר מעשר-עשרים שנה. פחות נדיר למצוא בעלי הון שעובר בירושה עשרות ואף מאות שנים.״
אני מציע לך לבדוק מי שורד יותר זמן בבמוצע עסק או פוליטיקאי. חוץ מזה, בעלי העסקים ששורדים הרבה זמן הם ברוב המקרים מגובי ממשלה (בנק, חברות ביטוח, חברות תקשורת, חברות נדלן, חברות אנרגיה).
יותר מזה, זה לא משנה אם אתה מחליף פוליטקאי. הבעיה היא שהשיטה מבוססת על אלימות וזה לא משנה מי אוחז ברובה. שאתה מחליף ״עסק״ אתה למעשה מפזר מחדש את ההון של העסק
״לא נכון. בקפיטליזם מוש רוכש את כל המתחרים שלו ונשאר בעל המטעים היחיד באי וכל השאר הופכים להיות עבדים שלו.״
לא הם לא. הם פשוט יגדלו תפוחים בעצמם. צא לרחוב. ושאל את עצמך מה יקרה אם הדוכן פלאפל האהוב עליך יעלה מחירים פי 10. האם כולם יהפכו להיות עבדים שלו?
יותר מזה, תחשוב על ההבדל בין לחם בפיקוח ללחם פרוס.
למה לחם פרוס לא עולה 5000 שקל לכיכר?
למה לחם בפיקוח לא ניתן למצוא בשום מקום?
״אתה מניח שתי הנחות שגויות.
1. אין חסמי כניסה״
לא נכון. אתה מניח את ההנחה הזאת. אתה מניח שמגדל תפוחים עם מטע אחד יכול באופן מידי לנהל 100 מטעים, חברת בננות, חברת מדייה, וחברת צמיגים.
ברור שיש חסמי כניסה. אבל מוש השור הוא לא היחיד שמסוגל להתגבר עליהם
״2. לכל מוצר קיים מוצר תחליפי או שניתן ליבא אותו. אם אין לחם אז יש עוגות. אם מעלים את מחיר הנפט אז ניתן להשתמש באנרגיית גלי הים או באנרגיית הקרינה הקוסמית.״
אני לא מניח את זה. אני טוען שיש הרבה מוצרים שיש להם חלופה. ולמיעוט שאין מוצר חלופי, תמיד ניתן לפתוח עסק מתחרה
״אם נקבל את מחקרו של פיקטי נראה שההון נוטה לצמוח יותר מהצמיחה. המשמעות היא שהעולם נהיה מאוד רווחי למעטים והרבה פחות תחרותי לרבים.״
האם שאלת את עצמך למה זה?
כן. שאלתי. והתשובה שהגעתי אליה היא ששוק חופשי נוטה להעלים תחרות.
הדבר נכון במיוחד בכלכלה הדיגיטלית. כמעט כל הטענות שלך חסרות תוקף כשמדובר בחברות המחזיקות בתשתיות דיגיטליות ובמאגרי מידע עצומים.
אין פה ממשלות עם רובים שנותנים להן חסות. הן מרוויחות מיליארדים ואף אחד לא מצליח או יכול להתחרות בהן. הן מחסלות תחרות בלי שום איום ברובה פרטי או ממשלתי. ואף אחד לא מתכונן לכתוב את מנוע החיפוש שלו בעצמו.
וכפי שהדברים נראים המצב ילך ויחמיר.
לפי שיטת השוק התחרותי זהו מצב בלתי נסבל. גם ליברטריאנים למהדרין חושבים כך. ולכן השיטה תעדיף חוקים ורגולציות כדי להימנע מהמצב בו אזרחים הופכים להיות נתינים של התאגיד. חוקים שתפקידם לרסן את גודלם של תאגידים ולהבטיח תחרות מספקת (לעיתים בכפיה). המאמינים בשיטה טוענים שזה מחיר שראוי לשלם בתמורה לתחרות. בשורה התחתונה הרווח של ההמונים גדול הרבה יותר מההפסד של המעטים. ואת זה מקבלים בלי להתפשר על שום עיקרון של צדק (יהיה אשר יהיה) ומבלי להגדיל את הממשלה. כשאוסרים על טייקון להשתלט על החברה המתחרה הוא עדיין ישאר טייקון. הוא לא יכנס לכלא על זה. ההון שצבר לא יולאם. והציבור הרחב יהנה מתחרות.
בשורה התחתונה אנחנו מקריבים במקצת את חופש התנועה של 1% מהאוכלוסיה ומגדילים בהרבה את חופש התנועה של שאר ה 99%. וכל זאת בלי להגדיל את הממשלה.
" כמעט כל הטענות שלך חסרות תוקף כשמדובר בחברות המחזיקות בתשתיות דיגיטליות ובמאגרי מידע עצומים." …"הן מרוויחות מיליארדים ואף אחד לא מצליח או יכול להתחרות בהן."
הצחקת את סטאלין.
ספר את זה ל AOL, Yahoo, Altavista, My Space, Friendster, ICQ ועוד הרבה אחרות.
״ גם ליברטריאנים למהדרין חושבים כך.״
מי?
״ ולכן השיטה תעדיף חוקים ורגולציות כדי להימנע מהמצב בו אזרחים הופכים להיות נתינים של התאגיד״.
עד היום המצב היחיד בו אזרחים הופכים להיות נתינים של תאגיד היא תחת וריאציה של סוציאליזם המכונה פאשיזם או קרוני-קפיטליזם. למשל: בנקים, חברות פנסיה, חברת חשמל. ואלו הענפים המפוקחים ביותר במשק. אתה לא רואה את זה במסעדות או מספרות
״ חוקים שתפקידם לרסן את גודלם של תאגידים ולהבטיח תחרות מספקת (לעיתים בכפיה).״
כי זה עובד כ״כ טוב עם הבנקים. חבל שלא הייתה רגולציה my space הייתה עדיין יכולה לשרוד ולא היה לנו פייסבוק
״המאמינים בשיטה טוענים שזה מחיר שראוי לשלם בתמורה לתחרות.״
אז שישלמו ויעזבו את הארנק שלי בשקט. שיקנו רק מיצרנים קטנים, מקומיים עם ריח גוף טוב ומעל גובה 1.80
״בשורה התחתונה הרווח של ההמונים גדול הרבה יותר מההפסד של המעטים.״
אלא אם אתה בצד המפסיד ואז כמובן שאתה צועק ״אי צדק״.
אם אתה תומך בשימוש באלימות נגד קבוצה שרירותית של אנשים כי ״צדק חברתי״, אתה לא יכול להתלונן שמישהו אחר רוצה להשתמש באלימות נגדך כי ״רווחת הכלל״
״ ואת זה מקבלים בלי להתפשר על שום עיקרון של צדק (יהיה אשר יהיה)״
לא מתפשרים על אף עיקרון שאתה מחזיק. עקרונות של אחרים זה לא נחשב
״בשורה התחתונה אנחנו מקריבים במקצת את חופש התנועה של 1% מהאוכלוסיה ומגדילים בהרבה את חופש התנועה של שאר ה 99%. וכל זאת בלי להגדיל את הממשלה.״
מי שמוותר על חופש עבור בטחון, לא זכאי לא לחופש ולא לבטחון.
בסוף הם יגיעו אליך
"הצחקת את סטאלין…"
בוא ננפנף בכמה חברות שדעכו (חלקן היו קרובות יותר לקוריוז) ונתכחש לכך שכיום יש חברות עם כוח ויכולת השפעה, לטובה או לרעה, חסרות תקדים. כי אם ICQ דעכה גם פייסבוק תדעך. הנה זה כבר קורה. כאילו לא קרו פה בשנים האחרונות כמה מהפכות. כאילו עוד לא המציאו את הביג דאטה וה AI כאילו עוד לא גילו את אפקט הרשת.
בוא נדמיין שאנחנו עדיין בכלכלת תפוחים בה כל אחד יכול לגדל תפוחים בגינה שלו.
"עד היום המצב היחיד בו אזרחים הופכים להיות נתינים של תאגיד…"
לפני 6 שנים כל אזרחי ישראל היו נתינים של האוליגופול הסלולרי. חשבונות חודשיים היו מגיעים ל 500 ש"ח וגם ל 1000. המספרים היו שייכים לחברות הסלולר. תוכניות היו לשלוש שנים עם קנסות יציאה (אנשים החזיקו חבילות כפולות כי לא היה משתלם להם לבטל). מדי חודש החברות היו דוחפות למנויים תוכן מפוקפק בתשלום. היו עשרות תעריפים לדקת שיחה בכל תוכנית. כל סמס היה עולה חצי שקל לפחות. ומנהלי החברות התחרו ביניהם מי לוקח שכר יותר גבוה. כל זה קרה בשוק חופשי. ומה הקטע, אף אחד לא בא להתחרות בהם.
"אלא אם אתה בצד המפסיד ואז כמובן שאתה צועק ״אי צדק״.
אוי גוואלד. מי אלו המפסידים? המיליארדרים שנמנע מהם להיות מולטי מיליארדרים? רחמנות. הם באמת יכולים להשתמש בטיעון אי-צדק?
"אם אתה תומך בשימוש באלימות נגד קבוצה שרירותית של אנשים כי ״צדק חברתי״, אתה לא יכול להתלונן שמישהו אחר רוצה להשתמש באלימות נגדך כי ״רווחת הכלל״"
זו לא קבוצה שרירותית של אנשים זו קבוצה של אנשים שגם בעוד 10 דורות הצאצאים שלהם לא יצליחו לבזבז את הכסף שהם צברו. ובכל מקרה כללי התחרות יופעלו כלפי חברות ולא כלפי אנשים.
"לא מתפשרים על אף עיקרון שאתה מחזיק. עקרונות של אחרים זה לא נחשב"
האם יש איזשהו כוכב לכת ביקום שבו מצב בו מונעים ממיליארדר להפוך למולטי מיליארדר נקרא חוסר צדק?
"מי שמוותר על חופש עבור בטחון…"
כנראה פספסת את הפואנטה. אנחנו לא מוותרים על חופש אנחנו שואפים אליו. חופש מהקרטל, מהמונופול ומהאוליגופול.
אתה עושה שתי טעויות בסיסיות (אך נפוצות) ביותר
1. אתה מתבלבל בין קפיטליזם לקרוני-קפיטליזם (או בשמו המדוייק סוציאליזם מסוג פאשיזם)
2. אתה מתבלבל בין יזמים וקפיטליסטים לקרוני-קפיטליסטים, מקורבים ופרופסורים לכלכלה
קפיטליזם נגד קרוני קפיטליזם
כל החברות שהבאת כדוגמא ל"קרטל" מגובות ע"י אלימות ממשלתית. בנקים, חברת חשמל ואפילו חברות הסלולר. אם אתה לא חושב כך, חשוב מה היה קורה אם היית רואה את מתח הרווחים שלהם (לפני ה"רפורמה") ומחליט להתחרות בהם. אתה יודע, הייתה שוכר אנשים, קונה ציוד ופותח חברת סלולר. היה מופעלת נגדך אלימות קשה מצד הממשלה
כל הקרטלים והמונופולים (אני חוזר 100% מהם – לא 90% לא 99%) קיימים אך ורק בזכות גיבוי הממשלה. אני מציב בפניך אתגר. מצא קרטל או מונופול שקיים יותר מ 10 שנים – לא! 5 שנים, ואינו נהנה מהממשלה שמפעילה אלימות כנגד כל מי שמנסה להתחרות. לפי הגדרה לא קיים כזה דבר. אם אני פותח מסעדה ומוכר מנה חדשה ב 2000 שח רווח, זה רק עניין של זמן עד שיתחרו בי (אלא אם הממשלה מונעת מאנשים להתחרות בי)
חברות בשוק החופשי פשוט לא יכולות להחזיק מונופול או קרטל לאורך זמן. זה לא קרה מעולם וגם לא יקרה מעולם
יזמים נגד קרוני-קפיטליזם
אני מבין את הכעס שלך. אתה מסתכל על אנשים כמו תשובה וחושב לעצמך שהחתיכת חרא הזה גנב ממך כסף. אתה צודק במאה אחוז. רק שהיה לו שותף לפשע – הממשלה.
למשל: פנסייה זה עסק מאוד רווחי. מתי פעם אחרונה קמה קרן פנסייה מתחרה?
אנשים כמו תשובה נהנים מרגולציה ממשלתית. הם קוראים לעצמם קפיטליסטים ומצקצקים בלשון על המונופולים. אח"כ הם דורשים "עוד רגולציה" שלמעשה מונעת ממתחרים קטנים להכנס לשוק. סוג של סוציאליסטי קויאר, שרוצים שכולם ישאו בנטל (ויהיו חשופים לסיכון), חוץ מהם כי הם "מספקים מקומות עבודה" או איזה שטות אחרת
לעומת זאת, יש לך אנשים כמו ביל גייטס (שלפני ה-gates foundation). האדם העשיר בעולם. הוא פעל בשוק חופשי. בשוק חופשי, הדרך היחידה לקבל כסף הוא ליצר משהו ששווה יותר לזה שנותן לך את הכסף, ולהיות טוב יותר מהמתחרים. כמות הערך שהוא יצר היא בהכרח גדולה יותר מהמילארדים שהוא קיבל. אחרי הכל הוא שיחק תפקיד חשוב בהבאת המחשב לכל בית – כנראה שאני ועוד רבים אחרים חייבים לו את הקרירה שלנו
במילים אחרות, אם הוא לא היה מקבל את המילארדים הוא לא היה יוצר עשרות טרליונים של ערך לאנשים אחרים
בניגוד לתשובה, דנקנר ומרצים לכלכה חברתית שהיו פעם מנכל של חברת פנסייה – ביל גייטס לא קיבל כסף גנוב. הוא יצר ערך אמיתי
אני לא מסכים איתך.
קרטל או מונופול יכול להיווצר ולהתקיים לאורך זמן גם ללא גיבוי ממשלתי. הממשלה היא לא הגורם הרע היחיד במשחק.
הבאתי כדוגמה את אוליגופול הסלולר. אי-אפשר לטעון כי שהממשלה דיכאה תחרות או הפעילה אלימות כלפי שחקנים חדשים. אכן הייתה רגולציה (רחמנא לצלן). ואפשר להתווכח אם זו הייתה מקלה או מכבידה. אבל המטרה המוצהרת הייתה עידוד תחרות. הממשלה נקטה במספר צעדים לאורך זמן שמטרתן הייתה עידוד תתחרות עד שהשוק נפתח לבסוף. עוד בימיו של שר התקשורת אטיאס זוהתה בעיית חוסר התחרות בסלולר וננקטו מספר צעדים (אוי גוואלד) כדי ליצור סביבה תחרותית. נוצרה רפומרת ניוד מספרים. דמי הקישוריות הופחתו. ונאסר ללכוד לקוחות בחוזים התקשרות מבלי יכולת יציאה. לאחר מכן גם מכירת תוכן סלולרי ללא הסכמה מפורשת של הלקוח נאסרה (אוי גוואלד 2).
רק לאחר שנים!!! והתערבות ממשלתית אגרסיבית נוספת כמו חיוב החברות הגדולות לפתוח את התשתיות שלהן למתחרים (אוי גוואלד 3) והקלות במיסים למתחרות חדשות (אוי גוואלד 4) נפתח השוק לתחרות. והתוצאה היא שאזרחי ישראל משלמים היום פחות מעשירית המחיר (ובעצם הרבה פחות) שאותו שילמו לפני שש שנים על אותו המוצר בדיוק. ומה הנזק של האלימות האגרסיבית הזו שהממשלה הפעילה? כמה בעלי הון מושכים היום פחות דיבידנדים והמנכל"ים של החברות האלו לוקחים הביתה מספר חד ספרתי של מיליונים בשנה במקום מספר דו ספרתי (אוי גוואלד 5)
והנה מצאנו שוק אוליגופולי שאינו מתקיים בחסות הרובה הממשלתי.
ולא רק זו אלא שראינו שבמשך שנים ארוכות חברות הסלולר הרוויחו מיליארדים ואף אחד לא בא להתחרות בהם. אכן כדי להתחרות היה צריך לעמוד בכללי רגולציה אלימים (רחמנא לצלן) אבל הרווחים היו עצומים. אז איך זה שאף אחד לא בא?
הדבר גם נכון גם לגבי ענקיות האינטרנט: גוגל, אמאזון, פייסבוק. כולן מונופלים שקיימים יותר מעשור. הן מרוויחות מיליארדים. שום רובה ממשלתי לא מגבה אותן ושuם מתחרה לא מאיים עליהן. בניגוד לטענות (א) שכל מונופול מופעל בחסות ממשלתית (ב) אם מרוויחים הרבה כסף יבואו מתחרים שיורידו את המחיר. בנתיים אף אחד לא מוריד את עלות הפרסום בפייסבוק-גוגל.
אין בלבי דבר כנגד היזמים שהקימו חברות מצליחות בשוק החופשי ועשו מיליארדים. מפרגן לביל גייטס ולצוקרברג ולבזוס (ואף משתמש בשירותיהם). הם לא אנשים רעים ואני לא קורא להלאים את הונם לטובת החברה.
אלא שאני קורא להקים מערכת שתדע להגביל את כוחם. גם כשאותם אנשים ייצרו ערך אמיתי בעולם והצליחו ואפילו אם הם אנשים בעלי לב טוב אני רוצה להיות מסוגל להודיע להם שזהו-זה חברים. עד כאן. אתם כבר לא יכולים לקנות חברות. אתם לא יכולים להתרחב יותר. ובמקרים חריגים להיות מסוגל לומר להם שהם גדלו יותר מדי ועל כן הם צריכים להתפצל, למכור פעילויות ולאפשר למתחרים לפעול על התשתיות שהן יצרו. וזה לא בגלל שהם אנשים רעים שעשו משהו לא בסדר. הם נפלאים ועבודתם ראויוה לשבח. אלא שריכוז כוח כלכלי או פוליטי אינו דבר טוב לחברה. והתחרות היא זו שתביא את התועלת הרבה ביותר לחברה.
וזה לב העניין שניסיתי לקדם. ריכוז כוח כלכלי או פוליטי הינו דבר רע לחברה (זו בעצם נגזרת של האקסיומה שיוצאים ממנה). כלומר ממשלה עם כוח רב זה דבר רע לחברה וחברות גדולות מדי הינן גרועות באותה מידה. ולכן נשאף לבזר ככל יכולתינו את הכוח. והביזור הטוב ביותר מושג באמצעות תחרות. ולכן נאמר לאותם אנשים מוצלחים, חכמים ומגה-עשירים שמחזיקים בחברות גדולות מדי שזהו, הם כבר לא יכולים להתרחב יותר. ואם אין להם מה לעשות עם כספם הרב וכישרונם הרב הם מוזמנים להקים קרן פילנטרופית כפי שגייטס עשה.
חברות הסלוחר הן קרטל מגובה ממשלה: אתה לא יכול לפתוח חברה מתחרה. תפתח מתחרה, תופעל נגדך אלימות.
הממשלה למעשה יצרה בעיה (הגבלת כמות החברות הסלולריות ודרישת ״רשיונות״ תוך שימוש באמצעים אלימים) ואז מופיעה כדי לפתור את הבעיה שהיא עצמה יצרה.
גוגל, אמאזון ושות אכן אינן מגובות ממשלה אבל הן גם לא מונופול. לא רק שאתה יכול לפתוח מתחרה בלי חשש מאלימות ממשלתית, יש להם מתחרים רבים.
למשל: אני כבר זמן רב לא משתמש במנוע החיפוש של גוגל אנע משתמש בDuckDuckGo ואם אני ארצה אני יכול לבנות מנוע חפוש בעצמי. משהו שאי אפשר להגיד על סלולר
לפי השיטה שלך גם שוק הפלאפל הוא קרטל מגובה ממשלה. אתה לא יכול לפתוח דוכן פלאפל בלי אישור עסק ורישום חברה. בעצם כל העסקים בעולם הם קרטל מגובה ממשלה כי אתה צריך אישור ממשלתי להפעיל אותם.
כלומר אם צריך איזשהו אישור להפעיל עסק אז בעצם זו אלימות ובעצם הממשלה מתחזקת קרטל ובהכרח מונעת תחרות כי בלי האישור כולם היו רצים להתחרות ורק האישור הזה עוצר אותם.
מזכיר לך, שגם אחרי המהפכה התחרותית בסלולר צריך לקבל אישורים כדי להפעיל רשת סלולרית בישראל. אלו אותם אישורים. והנה, קמה לא מזמן מפעילה סלולארית נוספת בישראל. והנה אנחנו רואים שמה שהוריד את מחירו של מוצר בלמעלה מ 90%, שיפר את השירות וקידם את הטכנולוגיה ואת רמת שביעות הרצון האנושית הוא הוספת מתחרים ולא ביטול האישורים.
אז לפייסבוק יש מתחרים רבים? (האם דף הקשר שלי מימי בית הספר היסודי נחשב מתחרה של פייסבוק?)
וגוגל בעצם לא מונופול ולא מחזיקה בכוח חסר תקדים ולא יכולה לווסת את הרשת בהתאם לצרכיה כי יש duck-duck-go ומקסימום אנשים יכתבו לעצמם את מנוע החיפוש שלהם? ואם זה לא יעזור אפשר לעבור למתחרה האולטימטיבי של גוגל – דפי זהב.
אז בעצם אין בעיה?
או שיש קרטל ממשלתי או שהכל סבבה? אין עוד אפשרות בעולם שלך?
העובדה שצריך אישור כדי להמנע מאלימות כשאתה פותח עסק היא עצובה מאוד. והיא משמשת ליצרת קרטל.
אתה צריך אישור כדי להקים מסעדה ורשת סלולארית. בשני המקרים זה לא מוסרי לדרוש ממך אישור ולאף קבוצה אנשים (כולל הממשלה) אין סמכות לעשות זאת.
הממשלה משתמשת בכח הזה כדי לקיים קרטל ברשת הסלולארית. אם אתה לא חושב ככה, אני מזמין אותך לנסות לפתוח מקים סלולארי (אח״כ תפתח מסעדה וספר לי האם היה הבדל). כמות הכסף והקשרים שאתה צריך רק כדי לקבל אישור מונעת למעשה תחרות. הממשלה יכולה לעשות אותו דבר עם דוכני פלאפל, הם פשוט נותנים אישורים יותר בקלות
וכן, לפייסבוק יש תחרות וגוגל לא שולטת באינטרנט.
מונופול זה שיש לך שחקן יחיד. מונופול מגובה ממשלה (המונופול היחידי שקיים במציאות), הוא מונופול שהסיבה לקיומו היא שהממשלה מונעת ממתחרים להכנס. פייסבוק וגוגל הם לא השחקנים היחידים ואף אחד לא מונע ממך להתחרות בפייסבוק או גוגל.
אותו דבר עם קרטל – הממשלה מפעילה אלימות כנגד כל מתחרה שלא נראה לה.
"זה לא מוסרי לדרוש ממך אישור ולאף קבוצה אנשים (כולל הממשלה) אין סמכות לעשות זאת."
האם זה מוסרי ונכון שהשכן שלך בקומה מתחתך יקים בית מטבחיים בדירתו והשכן שבקומה מעליך יקים מועדון ספורט?
כן. אם זה רכושם הפרטי שיעשו בו כרצונם
בדיוק כמו שהשכן מלמטה יכול לעשן והשכנה מלמעלה יכולה לקרוא את קארל מארקס בקול רם
לפני שאתה קונה דירה אתה יכול לבדוק האם יש תקנון ועד בית שכולם חתמו עליו. אם אין, או אם החוזה לא ניתן לאכיפה, אל תקנה את הדירה
שחרורון
הותרת שני מושגים רלוונטיים,ביתמותם.
המוֹנאוּת. פופוליזם בלשון העמך,שאתה מרבה לעסוק בו ולעשות בו שימוש ציני ,שיטתי וסיסמתי.
הפופוליסטיות שלך כרוכה במושג השני :
אנכרוניזם. או בעברית פשוטה, אבד על דעתך הכלח.
בעידן תאגידות -בנקאית-רב- לאומית ועל- שיפוטית/ מדינתית ,-עידן הבנקסטרז בעת משבר הסאב-פריים 2008 – שממחישו כדבעי- ,המצאת הקפיטליזם התיישנה ונס ליחה ,לקולא,במובן הטהור של התחרות הבריאה ,שכיוונו אליה בעת המצאתה.
מחולל המילים הרנדומליים בפעולה!
הסיבה שיש סוג של דיכוטומיה בחוגים מסויימים היא כי אנשים לא מבינים מה זה ״קפיטליסט״ או ״קומוניסט״. אנשים נוטים להפריך ססמאות ריקות בלי להגדיר אותם (למשל: ״צדק חברתי״, ״טובת הכלל״, ״קפיטליזם חזירי״) – מה שמכונה ״שילשול מילולי״
הרשו לי להציע הגדרה פשוטה:
– קפיטליסט: אדם המאמין שיזימת אלימות לעולם אינה פתרון לבעיות חברתיות מורכבות
– סוציאליסט: אדם המאמין שאלימות היא הפתרון הטוב ביותר לחלק מהבעיות החברתיות
– קומוניסט: אדם המאמין שאלימות היא הפתרון לכל הבעיות החברתיות
קל ופשוט. בואו נתרגל
בעל חלק בחברה מבקש להגביל את שכר המנכל לעד פי 7 משכר השרת. אם לא, ימכור את חלקו בחברה – קפיטליזם
מישהו מבקש לכפות הגבלת שכר על חברה שאינה שלו ואין לו חלק בה. אם לא, הממשלה תפעיל אלימות נגד אנשים בחברה – סוציאליזם
הקפיטליסט מגן בכוח ובאלימות על אוצרות טבע וקרקעות שגזל מכלל בני האדם, על זכותו לכוח עבודה זול, ועל צבירת הון עתק ונכסים ללא הגבלה.
בכוח הרובה ובאלימות יגן על זכותו הבלעדית לגזול ולשעבד ב"שוק חופשי".
"שוק חופשי" הוא סיסמתו הריקה והמניפולטיבית לשוק עבדים.
יש לציין שקפיטליזם בעידן של קדמה טכנולוגית ורובוטיקה מתקדמת פרושו עסקים ועסקאות עם בעלי קדמה טכנולוגית בלבד, תוך התעלמות מהשאר שאינם קיימים מבחינתו.
קפיטליזם, סוציאליזם וקומוניזם – שמות נרדפים לאותה אי-מוסריות המתכסה באידאלים שאין כוונה ליישמם.
כוונתם הנסתרת היא לשעבד ולנצל לשם רווחתו והנאתו הפרטית של מיעוט מבודל.
״הקפיטליסט מגן בכוח ובאלימות על אוצרות טבע וקרקעות שגזל מכלל בני האדם״
מי זה? תן דוגמא למישהו ספציפי ופרט אילו אוצרות טבע הוא גנב וממי
לשם שינוי אני מאוד מסכים איתך הפעם, "שילשול מילולי" – זו הגדרה מאוד מדוייקת לכלל התגובות שלך בבלוג.
מזמן הפכת אצלי לאמל"ק…
קפיטליסט:
כל חברות הכרייה הפרטיות\תאגדיות בעולם. כל חברות הכרייה הממשלתיות במסווה של סוציאליזם.
ככלל, כל חברות הכרייה שאינן משתפות את כל התושבים בשווה ברווחיהן (לאחר הוצאות תפעול והפקה ואחוז רווח מסויים).
אוצרות טבע: מים, נפט, גז, פחם, מלחים, מתכות, יערות…
איזה חברה?